איך מרגיש יהודי כמו ר' יענקלה גלינסקי במצב שנוצר בעולם הליטאי? האם הוא עומד על כסא או שהוא מעדיף שלא יראו אותו?

מדובר ביהודי יקר אין בזה ספק, הוא משרידי דור המגידים, מי שעוד עושה זאת עם הטעם של פעם. ולשבחו ייאמר, כי נמצא אותו בכל מקום, כולל בכפר חב"ד, למרות שמקורו בבני ברק, ולמרות שהוא בן בית אצל ר' חיים קנייבסקי וראשי הליטאים

כשהוא נואם הוא עומד על כסא, אחרת קשה לראותו. והשאלה שאני מציב כאן, האם בימים אלה הוא מתייצב על כסא, או שמא מעדיף שלא יראו אותו בשל הבושה הכל כך גדולה מן הקורה בבני ברק בעולם הליטאי

איך יסביר יהודי כמוהו מצב כזה של השפלת גדולי ישראל בצורה כל כך קשה ובוטה, על ידי מי שנחשבים היו ליגה א' מן הרחוב הליטאי, איך הוא יסביר את האלימות ב'יתד נאמן' ותמיכת ר' שמואל אויערבך בבריונות הזו, ואם אכן בסופו של דבר יופיעו המחבלים עם עיתון משלהם, איך הוא יסביר את הפילוג, על רקע של אי ציות ומרידה בגדולי ישראל

הפילוג של הליטאים מהחסידים התחיל עם עיתון. מאבק קשה על מי ששולט ב'המודיע', והמשכו הקמת 'יתד נאמן' כמה שנים לפני הקמת 'דגל התורה', ועתה נקלעו הליטאים לאותו מצב, מאבק על השלטון ב'יתד נאמן' ולא נופתע אם בסופו של דבר יקימו עיתון נוסף ועוד יטענו כי הם הולכים בדרכיו של הרב שך שעשה כך, אז גם הם עושים כך

מי שאינו צריך להתייצב בפני הציבור, אוכל את עצמו מבפנים, כואב לו אבל יכול להסתגר לתקופה. לעומת זאת ר' יענקלה גלינסקי המופיע בפני הציבור, איך הוא מרגיש, איך הוא מדבר בפני צעירים ומבוגרים מטיף להם מוסר ומדבר על כללי התנהגות, כשכך מתנהגים ראשי הליטאים ומי שמכונים 'גדולים'