כבר תקופה מאז ר' ישראל מכהן כאדמו"ר שהוא מרבה בנסיעות, ומודעות מטעם ויזניץ מתפרסמות על בואו, הם שומרים על הוראתו חלילה לא להזכיר את ה'כבוד קדושת' הוא זעק כי אינו קדוש, אבל מי שיעבור על המודעות ימצא תוארים כפי שלא כתבו בעבר על ענקים. בגור למשל תוארים כאלו הם מאן דכר שמיה, אם ר' ישראל אכן עניו ומאמין כי הוא לא ראוי לתוארים הללו, אז מדוע הוא שותק. לא רציתי לכתוב לפני חודש על כך בתקוה כי בינתיים הוא יראה זאת ויעמיד את מי שצריך על מקומו, ויורה לא לכתוב כך, אבל משום מה מדי מודעה התוארים עולים, ואין לי טענות לחסידים הם זקוקים לזה יותר ממנו, חסידי ימינו חיים בתחרות למי אדמו"ר יותר גדול יותר, חזק יותר, זה מה שעושה את החסיד של ימינו חזק ומספק את האגו שלו. אבל ר' ישראל שכל כך הזהיר מפני התוארים הללו, מדוע הוא מאפשר זאת
אם ר' ישראל אכן לא יודע על כך, אני חוזר בי. אבל קשה לי להאמין שבמשך כל התקופה הזו הוא לא ראה לפחת מודעה אחת כזו שמעטרת את קירות ויזניץ בכל פינה שהגיע לשם, ואיך זה שהוא מאפשר זאת. פרט אם הוא מרגיש טוב עם זה, אז מה היה איכפת לו אם היו כותבים עליו 'כבוד קדושת'
ככה הוא גם עניו, וגם מקבל תארים.
השבמחקמזכיר את הסיפור (הבדיוני כמובן) על הגרב"מ אזרחי שנראה מסתובב בביתו נטול בגדים וענוב עניבה.
'בלי בגדים??'
- 'אבל אין פה אף אחד!'
- 'אז למה העניבה?'
- 'אולי בכל זאת יכנס מישהו'
סיפור יפה
השבמחקתחליט, בזמנו, הבאת כאן מודעה שלא כתוב כ"ק, וביקרת את החוסידים, שהם כחוסידים חייבים לכבד את רבם.
השבמחקאז עכשיו, כשהם כן עושים זאת, אתה אומר, למה עשיתם זאת?
ובכלל, נראה שאין "נכון" ו"לא נכון" בהנהגת עדה, ויכול להיות שר' ישראל, באמת מנווט פה בצורה עדינה, עד שיתפוס את הכיוון המתאים ביותר מבחינתו.
הרי, הוא נכנס לנעליים ענקיות, אז צריך לתת מעט קרעדיט.
הטענה שלי אינה לחסידים כלל, ההיפך, החסידים צריכים לכתוב כך, השאלה שלי היתה לר' ישראל, מפני שאם הוא לא היה עושה ענין מה'כבוד קדושת' איש לא היה מעלה את השאלות האלו כפי שאין מעלים אותה אצל האחרים, הוא לא יותר גרוע מהם וזכותו לקבל לא פחות מאחרים, אבל הוא ביומו הראשון שיחק ענווה אינו רוצה תוארים ולהסיר ממנו את ה'כבוד קדושת' השאלה היא האם התוארים האחרים כן מתאימים לו כעניו?
השבמחקההגדרה של "קדוש" היא מאוד ברורה, ומי שהוא לא קדוש הוא יודע את זה. זה ענין של שחור ולבן אין משהו באמצע, נשאר לכל אחד להחליט אם הוא רוצה להיות שקרן או דובר אמת. אין כאן שום קשר לענוה. כל שלל התוארים האחרים, אין משהו שמגדיר אותם, וזכותו לדרוש אותם ולקבל אותם כפי רצונו ורצון חסידיו.
השבמחקכאן אני חולק עליך. ההיפך, קדושה הוא בידי הציבור, וההוכחה ההפרשה, כשמפרישים משהו לקדושה הוא הופך לקדוש. כשהציבור הפרישו מישהו להיות אדמו"ר כאן שייך קדושה, כל היתר הם תוארים אויריים ולא מציאותיים
השבמחקמה אתה לא מבין? הוא בעצמו אמר שההנהגה קרי האדמורות זה גזרת הקהל, ולכן כל התוארים הנ"ל הם ביחס לחסידים, ולא ליחס האישי והפרטי שלו כמו כבוד קדושת, ולכן עטרח ראשנו! נזר תםארתנו! וגם נשיא אלוקים! כן! כי הוא שליח האלוקים בהנהגת הציבור הזה ולכן אין לו שום בעיה עם התוארים הנ"ל כי זה חלק ממשחק האדמורות וד"ל.
השבמחקההגיון אומר אחרת. 'קדושה' זה ענין של הפרשה, ברגע שהחסידים הפרישו אותו לאדמו"ר הוא קיבל קדושה, לעומת זאת כל התוארים האחרים זה ענין של גאוה, ואם הוא משחק ענוה, אז את זה היה עליו לבטל כליל
השבמחקתלמד מאדמורי"ם אחרים היכן שלא מרשים את הדברים האלו בשום אופן. איני רוצה לנקוב שמות בשביל שלא לעורר וויכוח מיותר, אבל תעבור על כמה חסידויות גדולות ותמצא ששם האדמורי"ם יש להם תואר אחיד ולא תמצא שום תוארים נוספים, למרות שמדובר היה בענקים
בעיקרון הצדק איתך וכמו שנאמר ויבדל אהרן להקדישו ועוד, אבל בהרגש זה משהו אחר, האדמו"ר שליע"א צורם לו וזה זכותו לכנותו קדוש, כי לדעתו זה גם כינוי אישי, אבל מבין ומרגיש שדברים ששייכים לקהילה ולאו דוקא לו אישית בלבד לפי הבנתו - וזו זכותו, ע"ז עליו לנשוך את השפתיים, ואם אתה חולק עליו, הוא לא קיבל עליו את מרותך שצריך לשאול אותך ולקבל את דעת התורה שלך, וגם יתכן שהוא גם לפחות קצת מבוגר ממך ומותר לו לחשוב אחרת ממך.
השבמחקבכל הקשור להפרשה וקדושה אין זה ענין של גיל, זה ענין של תורה כפי שהיא קבעה ולא אני ולא ר' ישראל קובעים, ישנם בזה כללים ברורים
השבמחקושוב, אם הוא לא היה עושה ענין מזה לא הייתי כותב מילה אחת, כפי שאני לא כותב אצל אחרים שלא עשו מזה ענין וכותבים עליהם תוארים בומבסטיים. נמצא הבדלים גדולים בין קהילות על איך שנהגו בענין הזה, יש מי שכתבו תוארים עד לשמים ויש מי שנזהרו שלא לעבור מהתוארים שנקבעו ועד כאן ולא יותר
לא ביקשתי ממנו לקבל את הדעת תורה שלי, ואני לא חייב לקבל את הדעת תורה שלו, אם כי אישית אני מעריך אותו מאוד, אני מלווה אותו עשרות שנים מאז שנות הגלות, הייתי יחידי שהגן עליו ויצא בקול זעקה גדולה ומרה כשהכו אותו בבית אביו בשווייץ, זו דעתי ואני מביע אותה כאן
אם כל פעם שהיו כותבים עליו תארים הוא היה מגיב נו, אבל כשפעם אחת הוא אמר את דעתו לחסידיו, אז במקרה ההוא אמר את מה שאמר וזהו, ומעכשיו עוברים לסדר היום שהיא ההנהגה ולא במשחקי הענוה, זה לא חכמה כל פעם לבדוק מה החסידים כותבים או אומרים עליו ולהגיב בחזרה.
השבמחקמה שהשתמשתי בגיל זה לענין הלחוות דעה עליו בכלל, שכאילו אתה הוא המחנך שלו ועליו לשאול אותך האיך להתנהג, זה מה שאמר משה רבינו ליהשוע בן נון שמנהיג צריך לשים פס על האחרים ולא להיכנע לכל ציוץ של דעה זוגער.
אז נתתי לך כיוון להבין את קו מחשבתו, ואם בכל זאת היא לא מוצאת חן בעיניך, אז הוא לא הפראייר שלך להיכנע להילוך מחשבתך ודל"ב.
אם הוא היה אומר מה שאומר והחסידים מצידם היו ממשיכים לכתוב עליו 'כבוד קדושת' לא הייתי מגיב הייתי מבין את החסידים. אבל כשהחסידים רואים שהוא לא רוצה זאת, אז לשם מה יתר התוארים המוגזמים
השבמחקכאן אינה השאלה אם זה מוצא חן בעיני, זה לא צריך למצא חן בעיני, זה צריך למצא חן בעיני הקב"ה, ואם הוא אכן עניו אז בבקשה שיאסור את כל התוארים המפוצצים האלו
הוא צריך לעשות את מה שהוא חושב שצריך לעשות, ולציבור זכות מלאה לחוות דעת ולהביע איך הם מסתכלים על הדברים. כשתעבור על קהילה קהילה תמצא איך שאחרים מביעים דעתם על איך ומה שקורה בקהילה האחרת כולל איך שהראש שלהם מתנהג, אלו טבעם של דברים
מה שנוגע רק עליו באופן אישי, לזה החסידים נשמעו לו, אבל מה שנוגע לחיזוק המעמד שלו הן בקרב הקהילה בכלל, ובפרט לחינוך ילדי הקהילה והמבין יבין, וכמו כן ליחצנות כלפי חוץ, על זה נאמר הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול ודל"ב.
השבמחקמדוע אתה מפריד בין ה'כבוד קדושת' ליתר. ההגיון אומר שה'כבוד קדושת' זה לא ענינו, לא הוא קובע את זה, רק החסידים קובעים אם הוא קדוש, הקדושה שלו היא תנאי בהפרשה, ואין לו כל יכולת לוותר עליה
השבמחקהחסידים היו צריכים לומר לו, עבורנו אתה קדוש ולא יעסור לך שאתה עניו, אתה קדוש מכוחנו ואיננו מוותרים על הכח הזה, האמת היא שזה גם לא בידם, הפרשה עושה מצוה
מה אתה לא מבין כיבוד בקשתו המפורשת ובפרט על הסטנדר שלו רק מחזקת את הכ"ק ראו איזה רבי יש לנו וכו' וגם לא מטיחים לו בפרצוף כל הזמן בעת התפילה וד"ל
השבמחקאיני יודע איך נהוג אצל אחרים. בחב"ד למשל לא ראיתי שכתוב על הסטנדר של הרבי כבוד קדושת וכך גם לא בגור. הסתובבתי בסטולין ולא ראיתי כתוב כך, מדוע דוקא בויזניץ?
השבמחקאגרויסע קושיא ולך תבדוק בעוד חסידויות
השבמחק