כאשר הולכים לאחור ובודקים כיצד כינו אז את מי שמכנים היום 'החרדים החדשים', נמצא שכתבו עליהם 'הליברלים הרשעים', אסור לשכוח מדובר כאן בחרדים אפילו לא במזרחיסטים, מי שנמנו על אנשי הרב שך עד להקמת 'דגל התורה', שאז ש"ס עשתה שבת לעצמה. מלחמה קשה התנהלה על מי שיוביל את הרב שך, שלמה זלמן גרוסמן שהשתלט על הרב שך או יחזקאל אסחייק שביקש להחזיר לו את התפקיד. מלחמת פשקווילים קשה התנהלה אז בבני ברק, ומי שנמנים היום על המחבלים פרסמו פשקווילים נגד יחזקאל אסחייק ועוד כמה אחרים החשודים היו כי הם אינם מקבלים את מרות המחבלים
מה שטוב בפשקווילים האלו הוא ללמוד כי כבר אז היה אותו מצב, שיחידים היו משתלטים על הגדולים, כך זה היה בבית הרב שך, ובדורנו זה האחרון בבית הרב אלישיב, ועל פיהם ישק, אי אפשר להכנס בלי רשותם, והם המחליטים מה יידע הגדול שלהם ומה לא יידע
מה שטוב בפשקווילים האלו הוא ללמוד כי כבר אז היה אותו מצב, שיחידים היו משתלטים על הגדולים, כך זה היה בבית הרב שך, ובדורנו זה האחרון בבית הרב אלישיב, ועל פיהם ישק, אי אפשר להכנס בלי רשותם, והם המחליטים מה יידע הגדול שלהם ומה לא יידע
ידוע ומצוי מאוד, שדווקא אצל גדולים אמיתיים, אם הם במקרה לא חריפים בפקחות [דבר שאין לו קשר כלל לגדלותם הרוחנית !!!], אזי הם נשלטים בענייני ציבור ע"י יחידים שכמובן יש להם אינטרסים ככל אדם פשוט שאינו מורם מעם. וזה גורם לחרזה המחיר. ורואים זאת בחוש אצל כמה, וד"ל.
השבמחקאציין רק את חלק מאלו שבהיותם גם חריפים, אינם "נשלטים": הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב שטיינמן, ועוד ועוד.
אין ספק שהיו כאלו וכאלו, הבעיה היתה בעיקר עם המנהיגים מספר אחד ברחוב הליטאי שם היו אנשי בית ששלטו כמו אצל הרב שך ואצל הרב אלישיב לא יכולת להיכנס בלי רשות הגבאים שהחליטו אם מתירים לך להכנס
השבמחקלדוגמא, רבה של ערלוי רצה להיכנס בשעתו לדבר עמו בפרשת המאבק בבית"ר, ולא איפשרו לו להכנס