בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום שלישי, 8 בספטמבר 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
צימוקים
הערות והארות
רעידת האדמה ביהדות החרדית: מה הנקמה שגפני מכין לגדולי ישראל?
רעידת
האדמה ביהדות החרדית: מה הנקמה שגפני מכין לגדולי ישראל?
במשך
עשרות שנים התנהלה המערכת הפוליטית החרדית, ובמיוחד זו של "דגל התורה",
תחת מעטה קשיח של משמעת, היררכיה ברורה וציות מוחלט להנהגה הרוחנית. המודל היה
פשוט וחד-משמעי: גדולי ישראל מנווטים את הספינה, והנציגים הפוליטיים משמשים כזרוע
המבצעת, כ"שלוחי דרחמנא" ותו לא. אולם, ככל שחלפו השנים, המרחק בין
האידיאל לבין המציאות בשטח הלך והתרחב. הכוח הפוליטי הריכוזי, שנצבר בידיו של אדם
אחד במשך דורות, פיתח מנגנוני הישרדות אגרסיביים שיצרו, הלכה למעשה, מעין חסינות
מוחלטת מפני שינוי.
המאמר
החריג והמטלטל שפורסם מעל דפי "יתד נאמן" לא היה עוד פובליציסטיקה
שגרתית; הוא היווה את תעודת הפטירה הרשמית של עידן הכוחנות הבלתי מוגבלת, והוכחה
חותכת לכך שהדחתו של משה גפני לא הייתה רק צעד פוליטי טקטי, אלא מהלך מחוייב
המציאות, מעין ניתוח חירום לעצירת נמק פוליטי ומנהיגותי.
מנגנון
החסינות האגרסיבי והשליטה ללא מיצרים
במשך
שנים ארוכות, כל ניסיון להעלות על הדעת את החלפתו של גפני נתקל בחומת מגן בצורה של
קשרים, לחצים פוליטיים, ולובינג אגרסיבי. השיטות שהשתרשו בלשכת המנהיגות הפוליטית
הישנה לא אפשרו שום פתח לצמיחה של כוחות חדשים, לביקורת עניינית או לריענון שורות.
מי שהעז לקרוא תיגר על הסטטוס קוו או לרמוז כי הגיע הזמן להנהגה צעירה וקשובה
יותר, מצא את עצמו מודר, מותקף או מנוטרל פוליטית.
זו לא
הייתה מנהיגות המבוססת על הסכמה רחבה או על אהדה ציבורית גרידא, אלא מערכת משומנת
שהשתמשה בכוחה כדי לייצר תלות מוחלטת. ההתנהלות המאפיונזית לכאורה, שכללה הפעלת
לחצים כבדים על מוקדי קבלת החלטות, סחיטה פוליטית פנימית, וטוויית רשתות של
אינטרסים צלובים, הפכה את גפני לחסין מפני הדחה בדרכים קונבנציונליות. הוא יצר
מציאות שבה המפלגה היא הוא, והוא המפלגה.
במצב
דברים זה, שבו המנגנון הפוליטי מגן על עצמו מפני שולחיו ומשתמש בכלים כוחניים כדי
למנוע כל אפשרות של תחלופה, הדרך היחידה להוביל לשינוי הייתה באמצעות מהלך
כירורגי, מהיר ומפתיע במיוחד.
נס
ה-72 שעות: הנדסת ההפתעה הדרמטית
עיתוי
המהלך – 72 שעות בלבד לפני המועד האחרון לסגירת הרשימות והגשתן לוועדת הבחירות
המרכזית – לא היה מקרי. הוא היה המפתח להצלחתו של המהלך כולו. פוליטיקאי מנוסה
וממולח כגפני, אילו היה מקבל התראה של שבועות או אפילו ימים ספורים מראש, היה
מפעיל מיד את מכונת הלחצים המפורסמת שלו. הוא היה משתמש בלוביסטים, מפעיל מקורבים,
מאיים בפיצול המפלגה, מפעיל לחץ פסיכולוגי על בתי גדולי ישראל, ומייצר מצג שווא של
"קריסת היהדות החרדית" אם חלילה יזוז ממקומו.
אלמנט
ההפתעה המוחלט שלל ממנו את הנשק היחיד שבו ידע להשתמש בצורה הטובה ביותר: זמן
התארגנות להפעלת לחץ נגדי. המהלך המהיר, שהותיר את המערכת הפומבית והפנימית בהלם
מוחלט, היה בבחינת נס פוליטי עבור מי שביקש להציל את התנועה מעצמה. הוא חתך את חבל
הטבור הדיקטטורי שקשר את המפלגה לגחמותיו של אדם יחיד, והעמיד אותו בפני עובדה
מוגמרת, ללא יכולת תמרון, ללא אפשרות לאיומים, וללא זמן לגייס את צבא הנאמנים שלו.
אשליית
"הגדול האמיתי" והפגיעה בסמכות הרבנים
אולם,
הדרמה האמיתית והכואבת ביותר אינה המהלך הפוליטי כשלעצמו, אלא המשבר האידיאולוגי
העמוק שחשף גפני בהתנהלותו לאחר ההדחה. ההנחה הרווחת ברחוב החרדי הייתה כי מי
שמתיימר לייצג את דעת התורה, יקבל בהכנעה ובהרכנת ראש את קביעתם של גדולי ישראל,
גם כשהיא כואבת ואישית. אך המציאות הוכיחה אחרת.
במקום
לפרוש בכבוד, לגלות גדלות נפש ולחזור לספסלי בית המדרש – מקום שבו פוליטיקאים
חרדים מתיימרים תמיד לראות בו את שאיפת חייהם האמיתית – גפני פתח במסע נקמה פוליטי
חסר מעצורים. התברר כי היהודי הזה אינו מתגעגע לגמרא, אינו כוסף לדף היומי, ואינו
מחפש את השקט של הכולל. הוא עסוק כולו בניהול מלחמה תת-קרקעית נגד ההחלטה שהדיחה
אותו.
התנהלות
זו חושפת תפיסת עולם מעוותת ומסוכנת, לפיה הוא, ורק הוא, היורש האמיתי והבלעדי של
הנהגת הרב שך זצ"ל ושל מייסדי התנועה. מבחינתו של גפני, כך נראה, גדולי ישראל
הנוכחיים אינם המנהיגים הרוחניים שיש לציית להם, אלא סוג של בובות על חוט, חותמות
גומי שאמורות להתייעץ איתו ולקבל את תכתיביו הפוליטיים. זוהי פגיעה אנושה ביסוד
הקיומי של דגל התורה – עקרון "דעת תורה" והציות המוחלט לגדולי הדור.
כשהפוליטיקאי סבור שהוא מבין יותר מהרב, והוא הופך את גדולי ישראל למושא
למניפולציות, המחיצה בין הקודש לחול קורסת לחלוטין.
המאבק
רק בתחילתו: סכנת הנקם וההרס העצמי
מכאן
נובע החשש הגדול ברחוב הליטאי: המאבק אינו מאחורינו, הוא רק בתחילתו. פוליטיקאי
פגוע, הרואה את עצמו כמי שנושל שלא בצדק מאימפריית הכוח שבנה, הוא שחקן מסוכן
במערכת הפוליטית. גפני אינו מתכוון ללכת בשקט, והאמצעים שברשותו – קשרים פוליטיים
עמוקים, ידע פנימי רב, ונאמנים במערכות השונות – עלולים לשמש אותו לנקמה פוליטית
קרה ומחושבת.
הוא
עלול לנסות לחבל במהלכי המפלגה מבפנים, לייצר חוסר יציבות, לתקוף בעקיפין את
ההנהגה החדשה, ולהוכיח כביכול ש"בלעדיו שום דבר לא עובד". זוהי אסטרטגיה
של "תמות נפשי עם פלשתים", שבה האינטרס האישי והאגו הפוליטי גוברים על
טובת התנועה, על עולם התורה ועל ציות לגדולי ישראל.
המאמר
החריף ב"יתד נאמן" היה אפוא רק יריית הפתיחה במערכה הגדולה על דמותה של
היהדות החרדית. הוא הבהיר לציבור כי המצב הקודם לא היה יכול להימשך, וכי כוחנותו
של גפני הפכה לאיום קיומי על היררכיית התורה עצמה. כעת, על ההנהגה החדשה והציבור
כולו לעמוד איתנים מול גלי ההדף של מסע הנקמה הצפוי, ולהבטיח שהכוח הפוליטי יחזור
לשמש ככלי שרת בלבד בידי הנהגת התורה, ולא כעסק עצמאי ומאפיונזי המנהל את רבניו.
הדחת גפני תביא רבבות לחזור ליהדות התורה
האיום המרכזי על גוש הימין: כל המשאבים רק ליום הבחירות כדי למזער את נזקי וינטר ולייטנר
האיום
המרכזי על גוש הימין: כל המשאבים רק ליום הבחירות כדי למזער את נזקי וינטר ולייטנר
בזמן
שהמערכת הפוליטית מתמקדת במלחמות הגלויות בין המפלגות הגדולות, מתחת לרדאר מתפתחת
דרמה פוליטית חריפה המאיימת לרסק את סיכויי גוש הימין להשגת רוב של 61 מנדטים.
הניסיון לצייר את עופר וינטר כ"תקווה החדשה" של הימין המאמין או כלוחם
שמרני שהודח מהצבא על רקע אידיאולוגי, מתרסק אל מול מציאות פוליטית ומספרית קרה.
האמת, כפי שזוהתה בשלב מוקדם מאוד באתר הפופולארי "בעולמם של חרדים",
היא שאין כאן אידיאולוגיית ימין אמיתית, אלא תופעה מוכרת ומסוכנת של איש צבא המונע
מאמביציה אישית ומגולומניה, המזכירה במידה רבה את הדפוסים הפוליטיים של נפתלי בנט
ואחרים בעבר.
הימין
האידיאולוגי צריך להבין שאין לו מה לחפש אצל וינטר. ריצתו אינה מיועדת לחזק את
המחנה הלאומי, אלא לשמש מנוף אישי ותו לא. במפת הגושים הנוכחית, כל קול שמושלך
לעבר מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה הוא מתנה ישירה למחנה הנגדי. המטרה
האמיתית של המהלכים הללו, בהובלת גורמים כמו וינטר ולייטנר, אינה להביא בשורה
שלטונית, אלא למנוע מבנימין נתניהו את היכולת להרכיב ממשלה יציבה. עבור וינטר, גם
אם לא יעבור את אחוז החסימה, שריפת עשרות אלפי קולות של הימין שתביא לחסימת הגוש
תיחשב כהישג פוליטי שיאפשר לו להתברג בעתיד במגרש של הגדולים.
מתמטיקה
של הרס: הניסיון למזער את שריפת הקולות
המאבק
הנוכחי מול הרשימה של וינטר אינו מאבק על רעיונות, אלא קרב בלימה מתמטי אכזרי. על
פי הערכות אלקטורליות מבוססות, פוטנציאל הנזק של וינטר עומד על שריפה של כ-60 אלף
קולות ימין יקרים – קולות שיורדים לטמיון ואינם מתורגמים למנדטים. מדובר בשווה ערך
לכמנדט וחצי, ההבדל המדויק בין הקמת ממשלת ימין לאומית לבין שיתוק פוליטי או הקמת
ממשלת שמאל-מרכז.
היעד
האסטרטגי המיידי של מטה הימין חייב להיות הורדת רף התמיכה בוינטר אל מתחת לקו ה-50
אלף קולות, ורצוי הרבה פחות מכך. ככל שהציבור יבין מוקדם יותר שריצה זו היא חסרת
סיכוי אלקטורלי, כך תקטן המוטיבציה לבזבז עליה קולות מתוך "מחאה" או
אהדה אישית לעברו הצבאי. הדה-לגיטימציה של הריצה הזו אינה עניין של יריבות אישית,
אלא צורך קיומי של הגוש. יש להבהיר לבוחר הימני בקול צלול: הצבעה לוינטר היא הלכה
למעשה הצבעה להפלת גוש הימין.
ההיסטוריה
הפוליטית של העשור האחרון רוויה בגנרלים ובאישים שהבטיחו לשנות את המערכת מבפנים,
אך בפועל שימשו כלי שרת לפירוק גוש הימין והעברת השלטון. תסמונת "המושיע
התורן" שמגיעה מהצבא ודורשת את הנהגת המדינה מבלי להבין את רזי המערכת
הפוליטית והפרלמנטרית, מביאה פעם אחר פעם לאותה תוצאה: אכזבה ציבורית קשה ומחיר
אלקטורלי כבד שמשלם המחנה הלאומי כולו.
אדישות
בקלפי: כשל העומק האלקטורלי של הימין
עם
זאת, הסכנה שנשקפת ממפלגות קטנות היא רק חצי מהבעיה. האיום הגדול באמת על עתיד
הימין נובע מכשל עמוק, מבני ומתמשך בהתנהלות הבוחרים ביום הפקודה. תם העידן שבו
העבודה המרכזית של הימין מתמצתת בהזרמת מיליוני שקלים לקמפיינים ביום הבחירות
בניסיון נואש לעורר את השטח ברגע האחרון. הקונספציה הזו קרסה.
הנתונים
הסטטיסטיים לאורך מערכות הבחירות האחרונות מוכיחים אמת כואבת: השמאל והמרכז
מצביעים באחוזים גבוהים משמעותית מהימין. בעוד במעוזי השמאל, בשכונות מבוססות
ובערים המזוהות עם האופוזיציה אחוזי ההצבעה נוסקים ל-75% ו-80%, במעוזי הימין
המובהקים, בערי הפריפריה ובשכונות המצוקה, אחוזי ההצבעה מדשדשים לעיתים סביב ה-55%
וה-60%.
הפער
הזה הוא המקור האמיתי לאובדן השלטון, ולא שום גורם חיצוני. בזמן שהשמאל מנוהל
בצורה צבאית, עם מנגנוני הנעה מאורגנים, מתנדבים ורצון עז להחלפת השלטון, בימין
שוררת לעיתים קרובות שאננות מסוכנת, המבוססת על האשליה שהדמוגרפיה תעשה את שלה או
ש"הניצחון בכיס". המציאות מראה שאפשר להחזיק ברוב אידיאולוגי מוחלט בעם,
אך להפסיד בקלפי פשוט כי הבוחרים נשארו בבית.
שינוי
דיסקט: השקעת כל ההון הלאומי בהנעה לקלפיות
המאבק
הפוליטי הנוכחי הוא אכזרי במיוחד, ואינו משאיר מקום לטעויות או לחובבנות. כדי
לנצח, המחנה הלאומי חייב לעבור מהפכה מחשבתית וארגונית. את כל המשאבים, את כל ההון
הפוליטי והכספי, ואת כל האנרגיה הציבורית – יש להפנות למטרה אחת ויחידה: מבצע הנעה
לקלפיות בהיקף חסר תקדים.
לא עוד
שלטי חוצות יקרים, לא עוד סרטוני תעמולה שמשכנעים את המשוכנעים ברשתות החברתיות,
ולא עוד ויכוחים אינסופיים באולפנים. הכסף הגדול צריך ללכת לניהול שטח קפדני:
מערכות טלפוניה מתקדמות, ניתוח נתונים מדויק ברמת הרחוב והבניין, רכבים להסעת
מצביעים, ורשת של אלפי פעילים שיעברו דלת-דלת ביום הבחירות. יש להביא כל מצביע
ימין לקלפי, גם את אלו שהתאכזבו, גם את אלו שאדישים וגם את אלו שסבורים שקולם אינו
משפיע.
כאשר
מול הימין עומדת מערכת משומנת שמטרתה לפרק את הגוש באמצעות פילוגים מבית (כמו ריצת
וינטר) ומיקסום אחוזי ההצבעה מחוץ, התגובה חייבת להיות מוחצת. נטרול האיום של
וינטר, לצד העלאת אחוזי ההצבעה במעוזי הימין ב-5% עד 10%, הם המפתח היחיד להבטחת
עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולאומית. המאבק פתוח, המחיר בלתי נתפס,
והאחריות מוטלת על כל בוחר ובוחר שמבין את גודל השעה.
מרן הגר"ד לנדו אומר בצורה הכי ברורה כי הוא לבד החליט להחליף את גפני ומקלב ולא אף אחד אחר
רשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א מבהיר בקולו כי אין שחר לפרסומים השגויים, וכי החלפת חברי רשימת דגל התורה נעשתה על פי החלטתו הבלעדית. "זה שקר גמור. אני לבד החלטתי. סליחה שאני מדבר בקול רם, כי על שקר מגיבים בקול רם!”
זוועת גור - עשרות שנים אינם מאפשרים להקים סניף אגודת ישראל בביתר מפני ש'שלומי אמונים' שולטת שם
"הפסקתי לבקש הבטחות, שאנשים באגודת ישראל לא ישקרו לי שוב"
מאיר רובינשטיין פותח בשיחה עם מאיר פרוש את הזעם בשטח על התנהלות מוסדות אגודת ישראל.
יו"ר שלומי אמונים מארח את ראש העיר ביתר עילית לפודקאסט "עשייה בשניים".
הצהרת 'שלומי אמונים' ובעלזא על המפלגה החדשה
יו"ר שלומי אמונים ח"כ מאיר פרוש, יו"ר תנועת מחזיקי הדת סגה"ש ישראל אייכלר, נציג בעלזא לכנסת אליקים שטארק ונציג צאנז חכ"ל משה שמעון רוט בהצהרה משותפת לאחר הגשת רשימת יהדות התורה.
התיעוד שבו נאמר לרב לנדו כי ״שלחו לר' משה הלל עותק
יואלי ברים: התיעוד שבו נאמר לרב לנדו כי ״שלחו לר' משה הלל עותק (של מסמך ההדחה) ונכתב שהדברים היו לעיניי הרבנים״ - מדהים מדהים! עכשיו מכחישים זאת בבית הרב הירש.
הביזוי של גפני את גדולי ישראל לא עוברת בשתיקה
הביזוי של גפני את גדולי ישראל לא עוברת בשתיקה
יתד נאמן בכותרתו הראשית בעקבות ההתנהלות הנבזית של משה גפני שר"י ועוזריו הנאלחים נגד גדולי הדור הוחלט שבקדנציה הבאה כל עוזר לחבר כנסת יצטרך לקבל אישור לשמש בתפקיד.
צחי ברים בהתקפה על חוצפתה של גור המבזה קהילה קדושה צאנז
מייל ששלח אמש סגן ראש עיריית ירושלים, צחי ברים לחברי ההנהלה של אגודת ישראל: ״מחאה והסתייגות עמוקה מהביזוי הפומבי שנעשה לנציג קהילת צאנז ושליח הציבור, הרב רוט״.
רגע לפני ההמראה: העריק שניסה להסתנן לטיסה בנתב"ג - ונתפס
מבוכה למערך האבטחה בנתב"ג: צעיר חרדי שלא התגייס ואסור ביציאה מהארץ הצליח להסתנן לטיסה של חברת וויז-אייר לברטיסלבה, בירת סלובקיה. רק כמה דקות לפני ההמראה - הוא נתפס ע"י אנשי האבטחה על המטוס.
אורי מקלב מודה על השנים ששירת את הציבור
ח"כ חיים ביטון בהצגת רשימת ש"ס לכנסת ה-26
מנכ"ל ש"ס ח"כ חיים ביטון בהצגת רשימת ש"ס לכנסת ה-26 בוועדת הבחירות: "באנו להציג את נציגי תנועתו של מרן - ש"ס. נבחרת מצויינת שמשלבת בין נציגי ציבור מעולים ומנוסים שזכו לתשבחות מכל קצוות הקשת, לצד חברים חדשים מצויינים. ביחד כולנו נילחם למען עולם התורה, למען הזהות היהודית, למען השכבות החלשות ולמען כלל עם ישראל, על פי מורשתו של מרן הרב עובדיה ומועצת חכמי התורה".
הסערה ב'יהדות התורה' בכנסת
הסערה ביהדות התורה - הדיון של אגודת ישראל בכנסת התפוצץ, חברי שלומי אמונים ובעלזא נטשו את החדר, גולדקנופף בדיון: "נצטרך לשאול את האדמו"ר מגור אם יוכלו להתמודד ברשימה של שלושה מפלגות.״ (שלום שטיין)
מייסד מפלגת צבע שחור, יעקב חיים מילר לערוץ 7: "הגשנו רשימה, המטרה שלנו לפתור את בעיית הגיוס"
מייסד מפלגת צבע שחור, יעקב חיים מילר לערוץ 7: "הגשנו רשימה, המטרה שלנו לפתור את בעיית הגיוס".
מפגינים נגד המשך מעצרו של מפגין שהשחית רכוש במתחם הרכבת הקלה
ירושלים: חרדים קיצוניים מפגינים נגד המשך מעצרו של מפגין שהשחית רכוש במתחם הרכבת הקלה. צילום: מוטי פרץ
על גור להכיר במציאות ולחלק את העוגה בצורה שוויונית
אתמול גולדקנופף ובבצ'יק ניסו להדיח ולדחוק את חסידות צאנז רק כי היא מסרבת להתכופף לתכתיבים והאינטרסים של גור.
האם סוכני השינוי יצליחו להשתלט על חב"ד?
נראה
שמערכת הבחירות הקרובה שונה בהרבה דברים ממערכות בחירות שראינו עד כה, אחד השינויים
הבולטים הוא הניסיון של קבוצות חרדים לייט ומטה, להיכנס לפוליטיקה הארצית, עד כה
הם רצו במפלגות בערים החרדיות, וזה שנים שהם נדחפים בכל מיני תפקידים שונים כגון:
משרדי ממשלה, תקשורת, עוזרים פלמנטרים, יועצים, דוברים ועוד.
זה התחיל
בקמפיין של מוטי לייטנר שמריץ את מפלגת 'הציבור החרדי', שאתמול פרסם שצירף אישה
חרדית לרשימתו לכנסת, דבר הנוגד את כל פוסקי ההלכה. (אבל אין לו הרי רבנים, אז הוא
עושה מה שהוא רוצה).
אתמול
איתמר בן גביר פרסם את רשימתו לכנסת, מס' תשע ברשימה, הוא יוסי גולדברגר תושב כפר חב"ד, וזאת למרות שבית דין רבני חב"ד יצאו במכתב
ברור, וכתבו "אין לחסיד חב"ד לשמש כחבר כנסת באף מפלגה"
אז איך
היתכן, שאדם המגדיר את עצמו כחסיד חב"ד וגר בכפר חב"ד, הולך בגלוי נגד
פסק של בית דין רבני חב"ד? איזה דוגמה זה לאנ"ש?
אבל האמת
שזה לא הפעם הראשונה. בשנה האחרונה היה מהלך, של גורמים ממפלגת 'הציונות הדתית'
ו'עוצמה יהודית' להקים אתר למורשת הרבי (על מנת להציג את הרבי כציוני), בחסדי שמים
מהלך זה נעצר ע"י בי"ד רבני חב"ד, אבל מי שבכנסת ישב בוועדה שדנה
בנושא ודחף את המהלך הזה (למרות שקיבל שיחות מגורמים בחב"ד המוסמכים להחלטות
בתחום זה, לרדת מהנושא) הוא אדון יוסי גולדברגר, ניתן לראות את הוידאו המביך מאותה
ועדה. אדון גולדברגר חשב לעצמו שהוא נמצא 'בבית מנחם' בכפר חב"ד, והוציא את
כל הכביסה המלוכלכת של חב"ד החוצה, חילול ה' שאין כדוגמתו.
שאתה
רואה את צורת ההתנהלות שלו, ומי חבריו, ומה מטרותיו, אתה מבין שאדם כזה לא יכול
לייצג את חב"ד בשום צורה, ובשום מקום.
יוסי
תמשיך בעבודתך כעוזר פרלמנטרי, כאדם פרטי ולא כאיש חב"ד, ותניח לנו מכל
ההרפתקאות של הפוליטיקאים לחילון חסידות חב"ד ח"ו היל"ת.
איתמר בן
גביר צריך לקחת בחשבון, שברגע שבי"ד רבני חב"ד הוציא פסק ברור, שאסור
לחסיד חב"ד לשמש כחבר כנסת, יהיו לא מעט מחסידי חב"ד שלא יכלו להצביע
למפלגת 'עוצמה יהודית', והוספה של איש חב"ד לרשימה, תורידו לו קולות
מחב"ד ולא להפך.
ערבות הדדית: שר האנרגיה והתשתיות הגיע הבוקר למפעלי החסד "יד ביד" בלוד בראשות הרב יעקב גלויברמן
ערבות הדדית: שר האנרגיה והתשתיות הגיע הבוקר למפעלי החסד "יד ביד" בלוד בראשות הרב יעקב גלויברמן.
השר השתתף במבצע חלוקת אלפי ארגזי מזון לנזקקים, סייר במרכז הפעילות וסייע באריזת המצרכים לצד עשרות המתנדבים.
בסיום הסיור הודה השר בחום להרב גלויברמן על פועלו המבורך: "עבודת הקודש שנעשית כאן היא מופת של נתינה וחסד שדואגת שאף משפחה לא תישאר מאחור." הרב גלויברמן בירך את השר על הגעתו והתמיכה במפעל החסד.
"הומל": חוליה חדשה בשרשרת השליחות לעיר החסידים ההיסטורית
העיר שזכורה מדברי ימי החסידות כמרכז
רוחני שוקק זוכה כעת לתנופת עשייה מחודשת / ביוזמת וברכת רבה הראשי של רוסיה /
משפחת קוט הצעירה ממשיכה את מורשת השליחות המפוארת של רבנות אסטוניה אל עבר
אופקים חדשים
דפי ההיסטוריה של יהדות מזרח אירופה, שזורים בחוטי
זהב של מסירות נפש ותורה, אך נדמה כי לעיר "הומל" (גומל) שבבלרוס שמור
מקום של כבוד מיוחד בפנתיאון החסידי. העיר, שהייתה בעבר אבן שואבת לאלפי חסידים
והתפארה ברבנותו של הגאון רבי יצחק אייזיק אפשטיין (הידוע בכינוי ר' אייזיק
הומילער) שמונה עוד על ידי כ"ק האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע
נ"ע, חוותה תהפוכות רבות. מתקופת הזוהר שבה פעלה בה בסתר ישיבת תומכי תמימים,
ועד לשנות השממה הרוחנית. כעת, הפער ההיסטורי נסגר, והעיר השנייה בגודלה בבלרוס,
ניצבת בפתחו של עידן חדש ומרגש.
האווירה המיוחדת הזו הורגשה היטב בהתוועדות
"צאתכם לשלום" חסידית ולבבית שנערכה השבוע במוסקבה, בראשות ראש הכולל
הגה"ח ר' יוסף יצחק מרזל. חברי הכולל התכנסו כדי לברך ולהיפרד מחברם לספסל
הלימודים, הרב מנחם מענדל קוט, אשר יוצא יחד עם משפחתו לשליחות בעיר הומל. עבור
הרב קוט הצעיר, חיים של שליחות אינם מושג חדש; הוא ספג אותם מבית אביו, רבה של
אסטוניה והשליח הגה"ח ר' שמואל קוט, אשר חולל מהפכה של ממש
במדינתו, ומבית חמיו, השליח בכפר דניאל הרה"ח ר' משה מרינובסקי.
כעת, השרשרת המשפחתית המפוארת מתארכת ומגיעה ליעד נוסף במרחב הדובר רוסית.
רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א,
המלווה את התפתחות הקהילות באזור כולו, התייחס ליציאה המבורכת והעלה על נס את עברה
החסידי המפואר של העיר. בדבריו הדגיש הרב הראשי שליט"א כי בהומל כבר מתקיימת
כיום פעילות יהודית ענפה ומרשימה, המנווטת במסירות על ידי ראש הקהל המקומי מר יוסף
ז'ולדוב, איש רב פעלים העומד כעמוד התווך של הקהילה, אשר קידם את משפחת הרב החדש
לעיר ולקהילה והתבטא, שבואו נועד להוסיף חיות, להרחיב את המעגלים ולצקת תוכן חסידי
עשיר לתוך המסגרות הקיימות.
עם אריזת המזוודות וההכנות האחרונות לנסיעה, המבט של משפחת השלוחים ושל כלל
השותפים למהלך מופנה קדימה בתנופה של עשייה, במיוחד בפתחם של הימים הנוראים וחגי
תשרי, המלאים בעשייה למען כלל בני הקהילה היהודית.
הומל, שרחובותיה ספוגים בניגוני וסיפורי חסידים
מדורות עברו, ערוכה לקלוט את האור החדש. הפעילות שתוכפל ותורחב בשיתוף הפעולה
ההדוק עם הנהגת הקהילה המקומית, מבטיחה להפוך את העיר שוב למגדלור של תורה ויהדות,
שקרניו יאירו את כל מחוזות דרום-מזרח בלרוס לשנים ארוכות ומוארות, לצד שאר הערים
הגדולות בבלרוס, בהם מכהנים רבנים ושלוחים מסורים לכלל יהודי בלרוס.
צילום: דוברות הקהילה
מאביו של הרבי זצ״ל ר״ה עשי״ת יוהכ״פ
"היום בתניא" יום ג', כ"ו אלול
"היום בתניא" יום ג', כ"ו אלול
תניא "אגרת הקדש"
המשך פרק י"ז (עמוד קכ"ו)
שנה פשוטה
⛳
"וזהו" (השלישי):
לאור מה שלמדנו עד כה, אודות ההבדל הבסיסי שבין הגילוי שבעולם התחיה שהוא מבחינת האור ה"סובב כל עלמין" (הניתן כשכר על מצות הצדקה), לגילויים שבגן עדן שהם מבחינת האור ה"ממלא כל עלמין" (הניתנים כשכר על לימוד התורה).
ניגש רבנו בסוף הפרק, להסביר בפרטיות את שני חלקי הפסוק "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד" (המוסבים על שני המצבים הנ"ל).
חלקו הראשון של הפסוק "לכל תכלה ראיתי קץ", מוסב על הגילוי שבגן עדן. וחלק השני של הפסוק "רחבה מצותך מאד", מוסב על הגילוי שבזמן התחיה.
...
גן עדן לעומת עולם התחיה:
"לכל תכלה" - לכל כלות הנפש (שבגן עדן) "ראיתי קץ". היות שהאור המתגלה כאן מבחינת ה"ממלא כל עלמין", הוא אור מצומצם ומוגבל.
אבל "רחבה מצותך (היא מצות הצדקה) מאד" (בלי גבול) - שהצדקה הניתנת באופן זה, היא כלי לקליטת ה"מאד העליון", הגילוי שהוא מבחינת האור אין סוף ה"סובב כל עלמין" שיאיר לעתיד "בלי גבול ותכלית".
...
בכל מדרגות גן העדן:
בגן עדן מדרגות רבות, זו למעלה מזו, עד רום המעלות.
וכהדגשת האריז"ל על מה שאמרו רז"ל, שתלמידי החכמים אין להם מנוחה בגן עדן, שהדבר נובע מחמת "שעולים תמיד ממדרגה למדרגה בהשגת התורה שאין לה סוף" (תהליך שימשך עד התחיה, ששם כבר יהיו גילויים אחרים).
והפסוק מביע ש"לכל תכלה", שלכל כלות הנפש שבכל מדרגה ומדרגה (בגן עדן) יש תכלה וקץ ( שכן כאמור, בכל המדרגות של גן עדן, גם הגבוהות ביותר, האור המאיר שם הוא האור ה"ממלא כל עלמין").
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
מרן החד"ה קוק שליט"א אני לא יכול לברך לפרי בטן אם התכנית שהילד לא ילמד בבית ספר דתי
בתקופת הקורונה הגיע אחד לחדרו של מרן החד"ה קוק שליט"א, וביקש ברכה מרבינו שליט"א על כמה ענינים, רבינו שליט"א בירר אם הוא ואשתו שומרים שבת וטהרה והיכן הילדים לומדים.
משהבין רבינו שליט"א שיש בעיה עם האשה בשמירת שבת וגם שאינה מסכימה לשלוח את הילד לבית ספר דתי, ביקש רבינו שליט"א מהבעל שיעלה את אשתו על קו הטל', ולמרות שהטל' לא היה נורמאלי, אמר רבינו שליט"א, עת לעשות לה' והנני מוכרח לדבר עמה כעת.
רבינו שליט"א דיבר עמה בנעם שיח על חשיבות החינוך של הילד בבית ספר דתי ועל שמירת השבת, והאשה קבלה על עצמה את הדברים.
להלן חלק חשוב משיחת רבינו שליט"א מילה במילה:
תדעי לך, זה מה שאני מתפלל לה' כל יום ויום, אני אומר לו רק תקח את הבתי ספר החילוניים הללו מעם ישראל...
מה שיש עכשיו קורונה, זה רק התחלה, עומד להיות יותר גרוע, זה רק התחלה קורונה, ומי שלא מבין את זה הוא משוגע והוא יענש יותר חמור, ה' סוגר אותנו עכשיו על מנעול ובריח, זהו...
אז קדימה... תוציאי אותו משם [מבית הספר החילוני], ואת גם כן תתחזקי בשבת כי זה עיקר העיקרים...
יהי רצון שיהיה לך סיעתא דשמיא להתחזק בשבת, להתחזק בכל מכל כל, ושאנחנו כולנו נתחזק...
האשה בקשה מהרב ברכה לפרי בטן, והרב השיבה:
בסדר... אני אברך אותך... אבל צריך שהפרי בטן יהיה במקומות שלנו [בית ספר דתי נורמאלי] - אז אפשר לברך, אם הפרי בטן הוא לא בתורה אז הברכה לא נתפסת כך כך... שיהיה פרי בטן בתוך התורה בתוך הסיעתא דשמיא, ילכו מחיל אל חיל בבשורות טובות אמן. עכ"ד מרן שליט"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
מילתא דתמיהה: מה פשר "תפלה על הפרנסה" ביום ש"ספרי חיים ומתים לפניו נפתחים"...
וצע"ג דביום זה אשר ספרי חיים ומתים לפניו נפתחים, איך יערב לנו לעסוק במילי דפרנסה. [ואמנם "עני חשוב כמת", אך אכתי צ"ב].
ובסמוך לתפלה זו אמרי' "לדוד מזמור לה' הארץ ומלאה תבל ויושבי בה וכו' נקי כפים ובר לבב", ופסוק זה מורה על זהירות במשא ומתן באמונה וכו', ודבר פשוט הוא, שאם האדם מאמין בה' שהוא זן ומפרנס לכל ומידו הכל, ממילא לא עביד רבית ואונאה וגזל וכו', ומי שאינו מאמין דין גרמא ליה שאינו נקי כפיים.
והנה אדה"ר נתקלל [ביום ר"ה] בקושי הפרנסה ["בזעת אפך תאכל לחם" וכו'], ובעומק היינו הסתר פנים דקושי האמונה כנודע, דעד החטא הכל היה מוכן בידי שמים, [מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין כמ"ש בסנהדרין (נט ע"ב). וע"ש], ומזמן שהציץ בו נחש וחטא הוצרך להזיע לפרנסתו ובקושי משיג צרכיו, וממילא יש לו נסיון לחשוב כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וכפירה זו מביאתו לידי עונש.
ובו ביום [ר"ה] דייקא מבקשים אנן מהשי"ת לאפוקי מהאי קללה [וכמ"ש בנחמיה פרק ח ביום ר"ה "ואל תעצבו" – שלא לעורר את קללת "בעצבון תאכלנה" וכו'], ומצלינן בכח גדול והתלהבות על הפרנסה, לא [רק] בתורת הבעת משאלות ח"ו, אלא להורות כי הכל מידו והוא זן ומפרנס לכל, ומלכותו בכל משלה, וגם כדי להשיב עטרת האמונה לישנה, שהכל יהיה באתגליא כימי קדם, ה' באור פניך יהלכון, [אור ד"כתנור אור" דרבי "מאיר", לאפוקי מחשך הבא ע"י החטא, וכידוע שמחמת זה הוזקק אדה"ר לאש במוצ"ש], וכאשר מודגש ענין זה בבקשת "למענך אלהים חיים".
ובעידנא דיציאת מצרים שהוא תיקון החטא [עד שבא העגל, ראה ע"ז ה ע"א], אז "לא יחרץ כלב לשונו", והוא בחי' לישנא בישא דהמן הכלב (מגילה יג ע"ב), וכמ"ש הצילה מחרב נפשי [ר"ת המן] מיד כלב וכו', וע' פסחים (קיח ע"א) המספר והמקבל לשוה"ר ראוי להשליכו לכלבים, וכן קלי' הנחש בלשונו המסיתה, ולא לחנם מודגש בו (קהלת י, יא) "אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן", וע' ערכין (טו ע"ב).
וביאור הענין הוא, כי הכלב מורה על קלי' החטא של עץ הדעת, שהרי תוצאת החטא הוא מות ועניות ועצבון, ולית עניא מכלבא (שבת קנה ע"ב), וכלבים בוכים מלאה"מ בעיר (ב"ק ס ע"ב). ואכמ"ל, אבל בעת תיקונא דיצי"מ הכלב שתיק בבחי' "מלאך רע עונה בע"כ אמן".
ונמצא שהעוסק בר"ה ויוה"כ בבקשות על פרנסה וממון באופן שאינו לכבוד ה' כפי שנתבאר לעיל, הרי הוא שייך לקלי' "כלב" הנ"ל, ובזה יתבאר לשון הזהר הידוע (תיקון ו) על האומרים "הב הב" בתפלות יוה"כ דצווחין ככלבין וכו'.
וכמה נאה כאן לשון רש"י בשיר השירים (ו, ו) עה"פ "שניך כעדר הרחלים" - הרחל הזאת כולה קדושה, צמרה לתכלת, בשרה לקרבן, קרניה לשופרות, שוקיה לחלילין, מעיה לכינורות, עורה לתוף, אבל הרשעים נמשלו לכלבים שאין מהם לקדושה כלום. ע"כ. ומתבאר היטב דבחסרון "למענך אלהים חיים" אין ממנו לקדושה כלום, וממילא דבוקה בו קלי' הכלב כמבואר.
ומשמע דמי שאינו מכוין כדבעי וכנ"ל, מעורר בזה קלי' "הכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה", [וכן בדין דעז פנים הוא, שהרי ביום זה כל בר דעת יבין שאין לך אלא המלכתו, ורק זה יכול להציל בדין, כי חדות ה' היא מעזכם וכו', ובפרט לאור האמור לעיל בתיקון הקללה], ופסוקו של כלב בפרק שירה "בואו נשתחוה ונכרעה" וכו', וע"ע בביצה (כה ע"ב). ובס' בן יהוידע שם. ודו"ק.
ועיקר ר"ה "כמה דכייף" במידת ענוה ושפלות כמ"ש בר"ה (כו סע"ב), וסימנך "שבשפלנו זכר לנו", שרק ע"י השפלות זוכה להיות זכור לפניו לטובה, ענה עני שפל וכו', והיינו נמי שאין אוכלים בו "כדי שבעם" כמ"ש בשו"ע (סי' תקצז), לאפוקי מקלי' כלב שלא ידע שבעה כמ"ש בפסוק וכנ"ל. ודו"ק.
אכן אם מכוין בכל "הב לן" עבור "ונבריך", [וכדפירשו ב"למענך אלהים חיים"], ואינו צווח "הב הב" בעלמא, ממילא אינו בכלל הכלב.
הדברים שהובאו כאן חלקם ממה ששמעתי ממרן החד"ה קוק שליט"א, וחלקם אמרתי לפניו בימי ראש השנה אשתקד והסכים להם בס"ד.
בברכת שנה טובה ומבורכת
יקותיאל דטבריה
