רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 29 במאי 2026

שטן בבתי הרבנים לנדו והירש - משה גפני עבד עליהם בשירות תלמידי הרב שך שביקשו לחגוג ניצחון עליהם


זה היה מוזר שחכ"י 'דגל התורה' יאמינו שאפשר להעביר את 'חוק הגיוס' ובכלל יתכן שהרבנים דב לנדו ומשה הלל הירש יסכימו לחוק שיקבע כי רק הלומדים בישיבות לא ישרתו בצבא המחלן, וכל יתר החרדים ילכו לאבדון בצבא המחלן, מי שמכיר את ההיסטוריה של הגאון רבי דב לנדו, זה אחד הדברים הכי תמוהים. כאשר שמעו כי הרבנים לנדו והירש מסכימים שיתחילו לעבוד על החוק, השאלה הראשונה שנשאלה האם הקנאי ר' דב לנדו הוא זה שיתן יד למעשה שכזה?

בשביל להבין את הדברים צריך לשוב הרבה שנים לאחור, ואני עוקב אחרי ראשי הישיבות מאז תשכ"ו מאז למדתי בישיבות. את הגאון רבי משה לנדו שהיה אז צעיר מאוד יחסית לגילו היום, היו מכנים 'דער משוגענער קנאי', ולא היה זה פלא כאשר הגר''ד לנדו תפס את ההנהגה המחבלים אנשי הרב שך שלחמו בו מלחמת חורמה בעת פיצול אגודת ישראל והקמת 'דגל התורה' שאלו מה לקנאי והנהגה? הם היו משוכנעים כי הוא לעולם לא יהיה מנהיג הישיבות בשל קנאותו הגדולה, הוא היה הרבה יותר קרוב בהשקפתו לנטורי קרתא מאשר לאגודת ישראל באותן שנים

לדור החדש אשר לא ידע את יוסף נספר ונזכיר כי בין פונוביז' לסלבודקה התחוללה מחלוקת קשה לפני הרבה שנים, וכאשר הגר''ד לנדו כתב מכתב פרטי ואישי לר' שמואל דויטש שכבר אינו בחיים ועמו היה בשנים ההם בידידות, דויטש היה היחצ"ן של הרב שך התרוצץ בכל העולם על מנת שיכריזו כי הרב שך הוא גדול הדור, דויטש העביר את המכתב לר' שמואל אויערבך וזה השיב להגר''ד לנדו, והפשע הכי גדול שנעשה אז, העבירו את המכתב להרב שך, ומאז הוא הפך לשונא עולם שלו, אנשי הרב שך ובמיוחד ה'ידא אריכתא' שלו נתי גרוסמן לחם בו מלחמה עיתונאית מן הקשים ביותר, הוא מחק את שמו וזכרו בכל מקום שרק יכל, וכפי שלבין מאנשי 'יתד נאמן' דאז אמר כי 'נמחק אותו מן המפה', הם האמינו כי הצליחו, עד לפילוג הגדול בין הליטאים, וכאשר הגראי"ל שטיינמן תפס את ההנהגה הם פתחו במלחמה קשה בהרב שטיינמן עד כדי הפצת פשקווילים קשים נגדו, עשו עסקה עם ר' דוד שמידל שלחם בהרב אלישיב וכינה אותו 'מרן המחטט' מפני שהתיר לחפור במקום ששמידל התנגד. הם השתיקו אותו בתמורה למלחמה אחרת בהרב שטיינמן אותו כינו 'מרן המגייס', אבל כל המלחמות הללו לא עזרו לא לשמידל ולא למחבלים, הגראי"ל שטיינמן הפך למנהיג דורו על אפם וחמתם, וממנו זה עבר לרבנים אדלשטיין וקנייבסקי, ולאחר פטירתם היה זה הגר"ג אדלשטיין שציוה למנות את הגר"ד לנדו ליו"ר ועד הישיבות בטענה כי הוא גדול הדור האמיתי. אני מקצר כאן מאוד ומדלג על הרבה פרטים על מנת להגיע לעיקר של שורות אלו, מרן הגר"ד לנדו תפס את ההנהגה יחד עם הגרמ"ה הירש, כאשר המכה היא כפולה, לא רק שהם הגיעו לאן, שעשו הכל למחוק אותם, ועל כולם סלבודקה תפסה את ההנהגה בעולם הישיבות, שזו מכה קשה לאנשי הרב שך ובמיוחד בני משפחתו שעשו הכל למחוק את הגר"ד לנדו ונכשלו

היה זה מיד לאחר הסתלקותו של הגר"ג אדלשטיין, המחבלים ומשפחת הרב שך גייסו את הרב מלכיאל קוטלר שייסיע להם לבנות את הרב ברגמן שלחם בהגר"ד לנדו כל השנים מאז פרשת המכתב הידוע, וקוטלר הכין כינוס ענק בפילדלפיה לשם הזמין את הרב ברגמן, אבל מן השמים גלגלו שבנו יילך לעולמו כאשר הוא היה שם וישב שבעה, ובכל זאת הלך לכינוס. הגר"ד לנדו בינתיים תפס חזק את ההנהגה וגם הוא בא לכינוס אבל לא הסכים לדבר להוכיח לר' מלכיאל קוטלר שהוא לא יקבע מי יהיה גדול הדור, והמחבלים נפלו לפח, הבינו כי הם הפסידו בענק

אבל, הם עבדו כל הזמן על איך מפילים את הגר"ד לנדו להוכיח כי הרב שך צדק כאשר קבע כי אוייביו אינם ראויים להנהגה, את זה אמר על הגראי"ל שטיינמן ואחרים, הם ניסו להרוס את הגראי"ל שטיינמן בפרשת הנחל, כאשר הגראי"ל ביקש להציל את החלשים, קיווה שהצבא יעמוד בהתחייבויותיו ולמד מהר כי מדובר בשקרנים ואי אפשר לסמוך על הבטחותיהם, וחזר בו. עתה בפרשת 'חוק הגיוס' הם קיוו כי יוכלו לעשות להגר"ד לנדו את אותו דבר, אבל הפעם הם עבדו חכם, וגייסו לצידם את האיש שלהם שברגע האמת הבין כי המחבלים מפסידים ונשאר בצידם של השונאים, שעד היום הזה הוא מבקש לראות את ניצחון הרב שך מעל הגר"ד לנדו, למרות שהוא משחק אותה בבית הרב לנדו שהוא עובד עימם

מי שילמד את כל התקופה אז שהרבנים לנדו והירש נתנו את הסכמתם על הנוסח שהראו להם ל'חוק הגיוס' ואמרו כי הם יתנו את ידם לחוק אם אכן זה יהיה הנוסח כפי שהראו להם, מן העבר האחר הרב ברגמן יצא במכתב נגד, אבל המחבלים שתקו יחסית. הרב שולזינגר כתב כי מי שיתן יד לחוק הוא 'מויסר', אבל אלו שהיו בעניינים הבינו כי צריכים לשתוק ולא להילחם בהגר"ד לנדו עד שהוא יפול בפח כאשר הוא ייתן את הסכמתו לחוק ויורה להצביע בעד 'חוק הגיוס'

משה גפני שעבד עימם בשקט וצמוד שכנע את הרבנים מנהיגי 'דגל התורה' שמתקדמים וכי החוק יהיה כפי שביקשו, כאשר ידע כי אין זה כך, וכי נוסח החוק הפך להיות בכל תקופה גרוע יותר, בשל אילוצים. תחילה אדלשטיין שעשה צרות על גבי צרות, ואחר כך כאשר היו"ר החדש ביסמוט ניסה לעזור הוא התקשה לעמוד באילוצי היועצת המשפטית של הועדה, ולכן הוא לא פרסם את הנוסח מחשש שהוא יאבד את כל העולמות

כאן צריך לדעת כמה פרטים. גפני אמר לגדולים לנדו והירש כי הכל מתקדם בצורה טובה וחיובית. וכאשר ישב עם בנימין נתניהו הוא הבטיח לו שגדולי התורה יתנו את ידם לחוק. לפני שלשה חדשים נתניהו שאל את גפני שוב האם הוא יכול לסמוך על כך שגדולי התורה יתנו את הסכמתם, והוא אמר לו שאין בכלל ספק בכך, ולכן נתניהו דיבר על טובת החוק ועודד את החקיקה למרות שמתקרבים לבחירות

על פי הסיכום שהיה עם גדולי התורה מלכתחילה כשאיפשרו לעבוד על החוק, שאת הנוסח הסופי יביאו אליהם חזרה לעשות בטוח שהכל בסדר. אבל, כאשר הביאו את הנוסח להגרמ"ה הירש השחירו עיניו והבין כי גפני עבד עליו חזק. הוא דיבר עם הגר"ד לנדו שגם הוא אמר כי אי אפשר לתמוך בחוק הזה, וכאשר החכי"ם של 'דגל התורה' ביקשו לבא לבית הגרמ"ה הירש לדון עמו על הנוסח הוא זרק אותם מן הבית אמר להם שלא ידרכו בביתו, שילכו להגר''ד לנדו, ואם הוא יסכים לא תהיה לו ברירה. כל עוד שהוא לא שומע כי הגר"ד לנדו הסכים אין להם מה לעשות אצלו

החכי"ם של 'דגל התורה' הבינו מן הדברים שכאשר הם יבואו להגר"ד לנדו יגיע גם הגרמ"ה הירש ויישב עימם, אבל שמעו מהגר"ד לנדו מילים קשות נגד החוק, גפני שחשש כי הוא לא מצליח להפיל את הרב לנדו ניסה לטעון כי רק כך תבא הישועה על הישיבות, וכי לפחות כמה שנים יהיה שקט לא יעצרו בחורי ישיבה, ועד הסיבוב הבא כאשר לא יהיו המספרים שמתחייבים עליהם שישרתו יראו אז מה עושים. הגר"ד לנדו שמע ואמר כי הוא רוצה עוד לחשוב ויתן להם תשובה בעוד כמה ימים

מה שהם לא ידעו כי ההחלטה של הגר"ד לנדו נפלה לפסול את החוק הוא קלט כי משהו לא בסדר עם גפני, אבל לא חשד לרגע כי גפני חפר לו בור שיפול אליו. הגר"ד שדיבר שוב עם הגרמ"ה הירש בשיחה פרטית בענין, הסכימו כי אי אפשר לתמוך בחוק, אבל גם הסכימו כי אסור שהחרדים יאמרו איננו רוצים את החוק, צריך לעשות משהו שיוכלו לזרוק את האשמה עליהם וככה להתחמק

וכאן קרה משהו מדהים ולא יאומן רואים איך שהכל מתגלגל מן השמים. מנהל לשכת ראש הממשלה הגיע ללשכתו של גפני ועבר עמו על רשימת התומכים והמתנגדים לחוק והמספר יצא 60 תומכים 60 מתנגדים. במקום כולם הבינו כי אפשר לסדר את הענין מספיק אחד שימנע וזה קל היה לעשות במיוחד אם הליכוד יכריז על החוק מי שמצביע נגד פרש מן הסיעה, לפחות שניים או שלשה היו נמנעים או היו מעדיפים שלא להיות בכנסת בהצבעה. גפני מיהר להודיע לבית הגר"ד לנדו על השיחה, ומרן הגר"ד הורה לחכי"ם להגיע מיד, ואמר להם כי ברגע שהליכוד הודיע כי יש רק 60 מול 60 אנו רואים בנתניהו שקרן אנחנו לא מאמינים לו יותר האשמה כולה שלהם וככה יצא מן הענין, והחכי"ם של 'דגל התורה' האדימו הם הבינו כי הם בצרה גדולה. הם ניסו להסביר להגר"ד לנדו שיש רוב ואפשר יהיה להעביר את החוק והוא לא רצה לשמוע את המילים האלו וכמעט וגירש אותם מביתו, הגר"ד לנדו ביקש שזה ישאר כפי שקבע, ואף כתב מכתב קשה כי החרדים יוצאים מן הגוש של הימין, ובדגל התורה' היה שחור

מי שחטף את מכת המכות יותר מכולם היה משה גפני, שהבטיח למחבלים שהוא יפיל את הרב לנדו ויבטיח כי הוא יתמוך בחוק ואז יוכלו לקרא למלחמה עליו ולקבוע כי אינו מנהיג, הרבנים יכתבו מכתבים נגדו ואף יערכו כינוס ענק נגדו, כל התכניות שתכננו נפלו כלא היו, גפני לא סיפק את הסחורה

מי שזעמו עליו היו בעיקר שניים, הרבנים הירש וברגמן. הגרמ"ה הירש תפס מזמן כי גפני עובד בשירות של גורם שמבקש להכשיל כאן את גדולי התורה, ואילו הגרמ"צ ברגמן זעם על גפני שהבטיח להפיל את הגר"ד לנדו, הוא אמר להם כי החוק מוכן וזה ענין של שבוע שבועיים שיהיה חוק, והגר"ד לנדו לא נפל לפח שהם טמנו לו, למרות שעד היום הזה מתקשים בבית הגר"ד לנדו להאמין כי גפני עבד בשירות האוייבים שלהם

שימו לב, למרות שהכריזו כי אין חוק גיוס, המחבלים לא יצאו בקול תרועות שמחה, הם נגד כל חוק גיוס. הם התהלכו שבורים מכך שהרבנים לנדו והירש לא נפלו לפח שהם יחד עם גפני טמנו להם

מה שברור עתה יותר מתמיד כי אם גדולי התורה של 'דגל התורה' היו רוצים את החוק יכלו להעביר אותו. נתניהו הודיע להם כי שוחח עם ששת המנגדים, שלשה הסכימו להימנע ולא יצביעו נגד ויש רוב לחוק, אבל הגר"ד לנדו שמלכתחילה החליט כי הוא נגד החוק לא רצה לשמוע, אמר כי גם אם דברי נתניהו אמת הוא לא מאמין עוד והחרדים לא יתמכו בחוק

ראשי המחבלים מי שהיו בסוד הענין היו כל כך משוכנעים כי הנה הם מחסלים את הגר"ד לנדו ומוכיחים כי הרב שך צדק וידע כי הגר"ד לנדו אדם מסוכן שיכול חלילה להעביר את החרדים לשמד, ונפלו בפח שכזה שאפילו חכ"י 'דגל התורה' לא האמינו שזה מה שיקרה. גפני הצהיר לאחר שיצא מבית הגר"ד לנדו כי הצעת החוק חיובי בעיני גדולי התורה וכי זה רק ענין של כמה ימים עד שיתנו את ההוראה לתמוך בחוק, מתברר כי הוא עוד האמין שבסופו של דבר יהיה אישור של הגדולים לחוק, הוא עבד על דרעי ואחרים שהיו משוכנעים כי הנה יש אישור לחוק, אבל המכה הקשה הגיעה בדרך שאיש לא חלם שזה יבא משם ובטריק שכזה, כאשר מן השמים מגלגלים שגפני שאמור היה להיות השטן בבית הגר"ד לנדו לא הצליח להפיל אותם

חיים שאולזון

המפכ"ל מוציא את החרדים כולם לרחובות


לא כל מה שנראה לא טוב הוא אכן כך. ישנם דברים שדווקא המעשים האלו הם ההצלחה שלנו. הבעיה החרדית עד לאחרונה הייתה שרק פלג קטן הפגין ונאבק, וזה לא עשה כל רושם על המערכת הלוחמת בחרדים בענין הגיוס, הם מסוגלים להתגבר עליהם ובקלות יחסית. נכון שהם מעסיקים את המשטרה יום או יומיים בשבוע ובמקומות בודדים בלבד, אבל המשטרה בנויה וערוכה למצב הזה. בהחלטת המפכ"ל לסייע למשטרה הצבאית מספיק שהוא יעשה טעות קטנה והוא בצרות. תחילה כאשר נעל את המשטרה מן החרדים בכלל, ומיהר לשנות את ההוראה שלא עוצרים את מי שמגיע לתחנת משטרה, והטעות הכי גדולה הוא עשה היום יום שישי כאשר עצר חסיד בעלזא, לא לקח הרבה זמן בשביל שיבין כי הוא עשה את טעות חייו, ונאלץ להתחנן למשטרה הצבאית לשחרר את החסיד, מפני שאם הוא יהיה בבית הסוהר בשבת זה הסוף עם החרדים, רבבות ייצאו להילחם במשטרה זה לא עוד איזה פלג קטן

מה שקרה היום היה הדבר הכי חשוב לפקוח את עיני מי שצריך לקראת מה אנו הולכים. אם המשטרה תעצור חסידים מקהילות גדולות וגם קטנות את מי שנמנים על הקהילות המקובלות ברוב החרדי, אלפים רבים ייצאו לרחובות ולא בכמה מקומות אלא בכל רחבי הארץ והמשטרה לא תוכל להתמודד עם המצב הזה, זה לא יהיה שעה שעתיים כפי שנוהגים 'הפלג' זה יתחיל ולא יסתיים, הם ייאלצו להתחנן לחרדים להפסיק מפני שמצבם יהיה רע

אפשר להילחם בחלשים ובקבוצות קטנות, אי אפשר להילחם בעשרות אלפים. לאחר מה שקרה היום ייאלצו מנהיגי החרדים להחליט על צעדים קשים נגד המשטרה אם יעצרו את מי מקהילותיהם, הם ייאלצו לחשוב מיליון פעם בטרם הם עוצרים את מי, הם ייאלצו להרים ידיים, מפני שאחרת כל הארץ תהפוך לזירת קרב יומיומית, כאשר השוטרים יהיו מנודים בכל איזור חרדי, ילחמו בהם מלחמת חורמה, ויתחרטו על מה שעשו

האמת חייבת להיאמר כי במשטרה רבים לא מרוצים ממה שהחליט המפכ"ל. הם השקיעו כל כך הרבה בלבנות יחסים טובים עם החרדים, והצעד הזה של המפכ"ל הורס להם עבודה שהשקיעו במשך שנים, המפכ"ל חשב שהוא גיבור ויוכל לעשות את המלאכה, הנה היום הספיק בשביל שיבין כי אינו מסוגל. אם היה משאיר את האברך חסיד בעלזא בבית הסוהר, כל השבוע הבא היה סוער, הרבנים היו מורים על החרמת המשטרה ומלחמה בה, המדינה כולה הייתה משובשת, והיו מתחרטים על מה שעשו

מה שקרה היום יפקח את עיני המפכ"ל ואחרים כי עליהם להיזהר בטרם הם עוצרים לדעת במי מדובר, מפני שכל הקהילות החרדיות זועמות וסוערות מאז המפכ"ל עשה את שטות חייו כשהסכים לעבוד עם המשטרה הצבאית במעצר בני ישיבות. הוא צריך לעשות עוד טעות אחת או שתיים, ואז תבוא הישועה לחרדים, השוטרים לא ירצו להיות חלק מזה, הם לא יוכלו לחיות עם מצב שיהפכו לאויב של החרדים, לא מפני שהם רוצים אלא בשל שטות של המפכ"ל שלא לקח בחשבון את חייהם ומצבם. ימשיכו להפגין מול בתי קציני משטרה ואחרים, וכל מה שבנו עם כמה קהילות על עבודה יחד, ייהרס ולא יוכלו לחדשם מפני שלא יהיה יותר אימון בם

בעלזא הוכיחה היום כי אפשר ויכולים להילחם בצוררי החרדים, הם נאלצו להיכנע ומהר. ואם היה מי שחשב כי מצבנו לא טוב למד, כי דווקא הכרעת המפכ"ל לשתף פעולה עם המשטרה הצבאית עושה לנו טוב, הם מבינים כי מדובר במה שהוא בלתי אפשרי, ברגע שהחרדים כולם קוראים למערכה עליהם, הם בצרות

חיים שאולזון

בעלזא איימו והצליחו - רק את השפה הזו הם מבינים - מלחמה בהם זו השפה שיבינו


זה לקח שעות של סערה גדולה בקרית גת, בו בזמן שנציגי גור חוגגים עם מפקד משטרת קרית גת לאחר שעצרו חסיד בעלזא ולא חסיד גור, הם משוכנעים היו כי חסיד בעלזא העצור יישב כל השבת בבית הסוהר. אבל אז החליטו בבעלזא ללמד את גור לקח, ויצאו בהכרזת מלחמה על המשטרה, הורו על כינוס גדול במוצאי שבת שבה יכריזו על חרם נגד המשטרה כל חסידי בעלזא שעובדים עם המשטרה יחזירו את הנשק ויודיעו כי אינם רוצים עוד כל שיתוף פעולה עימם. נציגי בעלזא פנו למי שצריך והודיעו כי בעלזא מצטרפת ל'פלג הירושלמי' במלחמות נגד המשטרה והם נבהלו, מפני שכאן כבר לא מדובר ב'פלג' אלא באלפי חסידי בעלזא שיגררו עוד הרבה שפויים אחרים שיצטרפו למאבק במשטרה ומזה מפחד המפכ"ל

ובואו וראו, זה לא לקח הרבה זמן והמפכ"ל נכנס מיד לענין טילפן בכבודו ובעצמו למשטרה הצבאית וביקש לשחרר את העצור חסיד בעלזא מיידית בטרם הוא מסתבך עם החרדים השפויים, הוא הסביר להם כי המשטרה עשתה כאן טעות. לא מדובר בספרדים שנציגיהם מפקירים אותם, מדובר כאן בבעלזא שייצאו למלחמה כל יום נגד המשטרה בכל רחבי הארץ והמשטרה לא תוכל לעמוד בכך. המפכ"ל איים על המשטרה הצבאית שאם הם לא משחררים את העצור חסיד בעלזא, המשטרה תפסיק לשתף פעולה עם המשטרה הצבאית

במשטרה הצבאית הבינו כי הסתבכו במעצר הזה, והודיעו על שחרורו, ובבעלזא חגגו את ניצחונם על נציגי גור בקרית גת, שהיו שמחים אם חסיד בעלזא היה שוהה שבת בבית הכלא

הלקח שלמדו עתה בציבור החרדי, כי המשטרה מבינה רק שפה אחת והיא הכרזת מלחמה בהם, אין עוד מנוס ובכל מעצר חייבים להכריז על מלחמה במשטרה בכל רחבי הארץ עד שיהיו עסוקים עם החרדים יום יום ולא יוכלו לבצע את עבודתם. הם ייאלצו להתקפל ומהר ולא ישובו על הטעות שהם עשו בקרית גת

חיים שאולזון

די למעצר הספרדים - זעם על ש"ס שמעודדת ג'ובים ומפקירה בחורים שנשלכים לכלא


זה כל כך צורם, אריה דרעי ומשרתיו מתגאים כל יום על מינוי רב ספרדי חדש, בו בזמן שעוד ועוד בחורי ישיבות ספרדים נשלחים לכלא. לא רואים אותם אחרי כל מעצר יוצאים לרחוב לזעוק ומאיימים על המשטרה והממשלה, אבל רואים אותם שותים לחיים עם מי שהם מסדרים להם ג'ובים. ואין זה פלא מדוע שבחורי הישיבות כל יום זועמים יותר, ושואלים היכן נציגי ש"ס האם הם מומחים לג'ובים אבל לא לסייע לבני הישיבות שלא יעצרו אותם?

שואל אותנו בחור ספרדי, מה עדיף ג'וב לרב ספרדי או מניעת כלא מבחורי הישיבות? על פי הלכה אין ספק שלמנוע השלכת יהודי כלשהו ובמיוחד בן ישיבה לכלא בא לפני כל דבר אחר, פדיון שבויים קודם לג'ובים, אבל אריה דרעי מתגאה בג'ובים ולא כואב את מעצר בני הישיבות הספרדיות. וההוכחה, כשמספקים ג'וב לאברך ספרדי הוא מזמין אותו לבא אליו להתפלל שחרית בביתו, אבל כאשר משליכים בני ישיבות ספרדים לכלא לא ראינו אפילו פעם אחת שדרעי יזמין את הבחור הספרדי להתפלל בביתו לעודד את בחור הישיבה ולהזהיר את השלטונות ממעצרים כאלו

חיים שאולזון

מאטקע בלוי מסית ומדיח חרדים לשמד


מאיפה הוא המציא את זה שדעת גדולי תורה שמי שלא לומד בישיבה ילך לצבא, ההיפך, אנחנו שמענו בצורה הכי ברורה מגדולי התורה שאסור לחרדי כלשהו לשרת בצבא בכל מסגרת כולל חטיבות חרדיות. רק לאחרונה פרסמו גדולי התורה של 'דגל התורה' מכתב נגד 'קדקוד' ודיברו בצורה הכי ברורה כי כל החטיבות החרדיות הם שמד ואסור ללכת אליהם

כאשר מסית ומדיח חילוני מזרחיסט או רפורמי מדבר כך זה מובן, אבל שיבא מי שמייצג 'השקפה' וידבר כך? זה מזעזע. אין זה פלא שערוצים שמאלנים מזמינים אותו לראיונות, הוא אומר להם את מה שהם רוצים לשמוע שמי שלא לומד ישרת בצבא מחלן

שיהיה ברור, אין פינה אחת בצבא הנוכחי ששם לא מחלנים, מעולם לא קמה ולא תקום מסגרת חרדית כזו שהחרדי שנכנס בה ב'השקפה' חרדית ייצא משם עם אותה השקפה, בצבא מחייבים לשיר 'התקוה' שיר שכל גדולי ישראל קבעו כי זה כפירה. בצבא חייבים לקיים טכסים שהם תרבות הגויים, עושים שם כל כך הרבה דברים שהם בניגוד גמור לחינוך החרדי, אין כל היתר לשרת במקום שלא מבינים כי חטיבה חרדית פירושו להיות חרדי מכף רגל ועד ראש בכל תחום בחיי החרדי וכי אין לו חלק עם תרבות הגויים

מאטקע בלוי מתוך רצון שיראיינו אותו משרת את השטן ולא את החרדים. אם היה חרדי באמת היה אומר כי 'חרדי' פירושו 'התבדלות' מן החילוני והמזרחיסט, ואם אין לו את האומץ לומר זאת, אינו חרדי, הוא שחקן פוליטי ולא יותר מזה

חיים שאולזון

הם ישימו שטריימל על הראש כדי להוריד לימין את הראש


הציונים הדתיים פשרנים מתכוונים לעניינם, אבל מעשית זה חשוב הרבה יותר ובמיוחד בימינו לחרדים, מפני שישנם בקרב החרדים מי שמאמינים כי אפשר יהיה דרכם של השמאלנים להשיג חוק גיוס טוב, ומתעלמים מן המחיר שניאלץ לשלם, וזו מחיקת התורה כולה, כפי שיאיר גולן אומר בצורה הכי ברורה, כי הוא בעד קואליציה עם החרדים, הוא יקל בגיוס ידאג לתקציבים לישיבות אבל בו זמנית הוא מבקש להרוס את המבנה הדתי, להתיר נישואין לכל, לרשום גויים כיהודים, למנות נשים כרבניות ראשיות לישראל, ולמחוק כל מה שעמלו ובנו במשך של 78 שנים בישראל

בשביל להפיל את נתניהו הם ילבשו שטריימלים כפי שאמרה בשעתו שולמית אלוני כי היא מוכנה ללבוש שטריימל בשביל להבטיח כי היא תהיה שרת החינוך במדינה, ובעזרת החוקים יפשיטו את החרדים מכל מה שהשיגו בעבר ויצטערו על היום שעשו יד עם השמאל המבקשים להפוך את ארץ ישראל לליברלית ולחיים בה ככל הגויים

חיים שאולזון

המזרחניקים מכירים ברב רפורמי כ'רב' רחמנא לצלן


לא צריך לומר בצורה ברורה, צריכים לשמוע אותך להבין במה אתה מאמין. כאשר אתה מדבר ומסביר ולא יודע היכן אסור לנהוג כבוד, מוכיח כי אינו קולט מה הפירוש 'רב רפורמי' או שהוא קולט אבל חושב שאם יכבד אותו כרב הוא יתחנף אליו ויקנה אותו

תשמעו איך שמדבר רב מזרחיסט מכנה את הרב הרפורמי 'רב בישראל' כאילו שמעמדו שוה לרבנים אחרים, זה מזעזע ולא להאמין. אבל מי שלמד מדוע החרדים בשעתו התנגדו למזרחי כאן ההסבר. המזרחי דגל בפשרות בטענה שכך ישיגו יותר. החרדים היו נגד פשרות מפני שסברו שיותר יעברו לצד האחר ממה שיעברו מהם אלינו. והניסיון מוכיח, כי מכל עשרה 9 עוברים לחילונים ואולי ובקושי עובר אחד מהם לחרדים

המזרחניקים הם הכי מסוכנים מפני שאינם חשים כי הם המיסיונר של החילוני. כאשר אתה מכנה רב רפורמי כרב בישראל, אתה מיסיונר חילוני את זה הם רוצים

חיים שאולזון

גור רוצה את הקואליציה הזו


הם הגיעו למסקנה כי ממשלה חזקה ויציבה לא יצליחו להקים בלי קולות החרדים ולכן הם כבר לא אומרים כי יקימו קואליציה בלי חרדים. היחידי שעדיין אומר זאת הוא אביגדור ליברמן אבל כל היתר לא אומרים עוד כי הקואליציה תהיה בלי חרדים ועד כדי שהם מוכנים להתפשר עם החרדים בהרבה נושאים חשובים אם הם יתנו להם את ראשו של נתניהו

התכנית שלהם ברורה, יעשו כמו שעשו עם הערבים. יציעו לחרדים להישאר מבחוץ כמו שהערבים עשו לא לתפוס עמדות ממשלתיות, ובתמורה יבטיחו להם חמישים מיליארד שקל ועוד יותר אם יבקשו, יקלו בגיוס יקבלו הרבה פשרות, ומבטיחים כי בג"ץ תהיה לצידם אם יבקשו, ומי שמכיר את נציגי גור ומשה גפני ודומיהם כאשר שומעים כי יקבלו מיליארדים הם יחפשו כל אמתלא בעולם על מנת להשיג את הכסף וימכרו את כל התורה כולה כפי שניסו בעבר ביניהם הרבי מגור כאשר עוד לא היה רבי, ביקש למכור את המדינה לשמעון פרס ולא לתמוך בנציג הליכוד יצחק שמיר, ולא הצליח מפני שגדולי התורה האמיתיים מנעו זאת

התכנית של גור היא להופיע במפלגה חרדית ימנית, ויום אחרי הבחירות להעביר את המנדטים לידי השמאל ועל כך יקבלו כפליים, זה כל עניינם ומטרתם. חוק הגיוס כלל לא מעניין אותם, זו רק אמתלא, במיוחד כאשר מאנשיהם סבוכים עם הפרקליטות, ורק הפלת שלטון הימין תאפשר לסגור את התיק שלהם, יחד עם כסף גדול זה מתוק

לכן כאשר יצביעו החרדים הפעם, ואם חלילה יהיו מי מנציגי גור וויזניץ ברשימה, יצטרכו אלף פעם לחשוב אם לתת את הקול למי שיברח עם הכסא בכנסת לשמאל, ויעשה מה שבנט עשה לימין בעבר

חיים שאולזון

איך נראה הינוקא כשהיה צעיר?


ככה זה כאשר מבקשים לבנות אדם מתוך שקר וסילוף עובדות. אם היינו עסוקים עם אנשים ישרים היו אומרים את האמת ודוקא ממנה מבקשים להוכיח כי למרות שבצעירותו הוא נראה היה ככה הוא גדל להיות אדם חשוב מאוד רב בישראל כזה שיש לו אלפי מאמינים. הניסיון לשנות את תדמיתו כאילו שהוא נולד עם פיאות ארוכות, מקלקל ולא מועיל לעבודה שהם עושים למענו

למי שאינו יודע, בעבר גדולי ישראל היו נראים בצורה שהיום היו אומרים עליהם דברים קשים. היה זה אחד מגדולי ראשי הישיבות בישראל שהיה חבר מועצת גדולי התורה, ונפטר לפני כמה שנים, כאשר היה בחור בישיבה והיה גאון עצום היה לו בלורית חצי מטר גובה, ובכל זאת גדל להיות אחד מגדולי ישראל. כאשר אומרים אמת, למרות שזה היה ככה הולכים אחר הסוף ובעיקר השנים שהיה אחד מן הנואמים המוכשרים והטובים ביותר, רישומו בעולם הישיבות הוא מן היחודיים

אני כותב שורות אלו לאותם יחצני"ם של ה'ינוקא', אתם לא עושים לו טובה. אם הייתם נזהרים לא כותבים עליו דברים מטורפים כאילו שהוא המשיח ועוד דברים שאינם מתקבלים על הדעת לא היו לו כל כך הרבה מתנגדים. כמי שבקי בתולדות רבנים אדמורי"ם ראשי הישיבות ואחרים, לכל אחד כמעט קופה של שרצים מן העבר ומן ההווה. ובכל זאת החכמה היא ההתנהגות. אם אתה משתדל לעשות את הנכון ואומר אמת, תצליח בכל מצב. אין צורך לשקר, כאשר משקרים ותופסים אותך אתה מפסיד גם את הנקודות הטובות שיש לך

חיים שאולזון

החזון איש מתגלגל בקברו - צלם בהיכל!!!


אם זה לא היה קורה לא הייתי מאמין שזה יכול לקרות, כמי שהכיר את החזון איש'ניקים ומנהיגיהם אחרי פטירת החזון איש, עבורם 'נשיא המדינה' הוא בבחינת שרץ ואף גרוע מכך, מדובר במי שמחמירים בכל נושא וענין, ועבורם הציונים היו טריפה בכל ענין, ולמרות הויכוח שהיה שם אם כן להשתתף בבחירות והאם לפנות יותר לכיוון הקנאי. מי שמכיר את השמות הבולטים מבין תלמידי החזון איש היו מהם קנאים, עבור אלו מעשה כזה כפי שנעשה השבוע הוא מחריד ואף חמור מכך, לתת לנשיא המדינה הציונית לקבוע מזוזה, פירושם של דברים שמשהו חולה מאוד קורה בכולל חזון איש

יהיו מי שיטענו כי מדובר בביזנעס ורוצים לעשות כסף ואולי דרכו יוכלו להשיג תרומות. ובכל זאת, אידיאה הוא דבר שלא ויתרנו עליה, לחמנו עליה וחיינו על פיה גם כאשר שילמנו עליה מחיר כבד. הבאתו של הנשיא לתלמוד תורה תשב"ר הזדעזעתי כששמעתי זאת, הדבר מוכיח כי משהו חמור מאוד עובר על החזון איש'ניקים שאינם עוד מה שהיו בעבר, הם לא יותר מפוליטיקאים ולא עוד חזון איש'ניקים באמת

אין לי ספק כי אם החזון איש היה חי דבר כזה לא יכל לקרות. נכון שהחזון איש נפגש עם ראשי המדינה כולל בן גוריון, אבל היה זה בעניינים ציבוריים להגן על עתיד התורה בישראל. אבל להזמין ולכבד יצורים כאלו, החזון איש היה האחרון לעשות זאת

חיים שאולזון

היכן 'קופת העיר' האברך נהרג ב'כולל חזון איש' ופונים לציבור למה ומדוע?


רעה חולה בחברה החרדית, כאשר קורה אסון מיד פונים אליך ארגונים אוספים כסף ומבקשים עזרה. כאשר קרה האסון הנורא בכולל חזון איש אדם נרצח רק מפני שהוא לומד רמח"ל ומורה נבוכים של הרמב"ם, תוך שעות הגיע לאימייל שלי בקשה לתת כסף מדובר באסון נורא וצריכים לטפל במשפחה, וכמו בכל אסון עוד בטרם ששומעים ויודעים שמות ובכמה נפשות מדובר הם כבר אוספים כסף, ואין לי מינימום של ספק שהארגונים האלו עושים כאן הרבה כסף לעצמם, אבל לא על כך אני כותב כאן

במקרה הזה מדובר בכולל חזון איש וכל ילד יודע מה הקשר של 'קופת העיר' לכולל חזון איש. במצב הזה חובת 'קופת העיר' לקחת על עצמה את הטיפול ולהחזיק את המשפחה, לפנות לאחרים שיעשו זאת, הוא חמור מאוד. מצד ההגיון 'קופת העיר' הייתה צריכה להודיע כי הם יחזיקו את המשפחה וככה להוכיח כי הם לא רק מבקשים כסף הם גם נותנים

חיים שאולזון

עשה עמנו צדקה וחסד כי אין בנו מעשים לציבור - לעצמם הם דאגו ועוד איך


לומר כי אין בהם מעשים, לציבור אמת, הם איכזבו בענק. אבל לומר כי אין בהם מעשים אישית אי אפשר לומר זאת, מפני שכל ח"כ מן החרדים עשה לביתו, ולא רק המשכורת, היו מהם מי שדאגו לפרנסות לבני משפחה, הבטיחו את צאצאיהם בתפקידים ממשלתיים וארגונים ציבוריים. קחו למשל את משה גפני, הוא הבטיח לבנו משרה דרך 'ההסתדרות הציונית' כשטען כי אין לו קשר עם הציונות, ומעשית דרכם הוא דואג לבני משפחתו

אין צורך להזכיר את אריה דרעי, שגם הוא דאג לבנו ולבני משפחה. דרעי דאג להרבה ג'ובים דרך המשרדים ששלט בהם. וכך גם גולדקנופף דאג לחברים שלו במשרות ממשלתיות ואחרות. החכי"ם החרדים יודעים איך להבטיח את עצמם ולעשות למען האינטרסים שלהם. אבל באשר לציבור הם לא הצליחו מפני שהג'ובים והתפקידים היו חשובים להם יותר

לדוגמא, אם היו מכריזים ומודיעים כי לא נוטלים תפקיד ממשלתי כלשהו וגם לא בוועדות הכנסת עד אשר חוק הגיוס עובר, לא הייתה ברירה לנתניהו אלא להיות עסוק עם החוק מיד עם הקמת ממשלתו. אבל דרעי גפני וגולדקנופף ביקשו קודם להבטיח לעצמם את משרותיהם ועמדות מפתח בממשלה ובכנסת, הם דחו את 'חוק הגיוס' למועד שעד היום אין חוק כזה

נכון שהייעוץ המשפטי הם השטן של החרדים, ובכל זאת, החרדים עשו הרבה שגיאות. אם הם היו עומדים בראש המלחמה למהפך במערכת המשפטית בישראל לחקיקת חוקים שיעשו לסוף להשתוללות הנוראה של הייעוץ המשפטי ובעלי עמדות אחרות בחרדים, היינו היום במצב אחר

חיים שאולזון

הערות והארות - חיים שאולזון

 


החורבן הנורא - עושים מעשים נוראים בטענה כי מתכוונים ל'קדושה'

השבוע הגישו כתב אישום נגד אחד ממנהיגי ברסלב על מעשים שעשה כאילו מתוך קדושה, מדובר במעשי תועבה עם צעירים מחסידיו בנימוק שזה מעלה אותו ואותם לדרגות קדושה. זה מזכיר מנהיג אחר בברסלב שניצל נשים בטענה שהוא מעלה אותן ככה לעולם האצילות. בעיית הבעיות בברסלב, שהם ממוקדים בנושא או נושאים וחושבים שזו כל התורה כולה ובשביל לשמור על העניין הזה מותר לעבור על האיסורים הכי חמורים עד כדי מעשי תועבה. המנהיג שהגישו נגדו כתב אישום בנושא, אינו הראשון שמשתמש בנימוקים כאלו למעשים אסורים, באלה חייבים להילחם. כאשר אדם חוטא ויודע כי הוא חוטא חצי צרה. כאשר אדם חוטא ומאמין שהוא עושה זאת מתוך 'קדושה' זה מעשה מחפיר וחייבים להילחם בתופעה הזו

נישואי קטינים בברסלב 'בשביל להצילם' מחטא הרחקת לכת

בעיניהם כל העולם חוטאים רק הם צדיקים, מי שלא מתחתן בגיל 15 או 16 ולא הרבה אחר כך לא יתכן שיחיה בלי חטא. בברסלב מחנכים להתחתן מה שיותר מהר, חינוך שגם היה בעבר, אבל בנים לא היו מתחתנים בגיל כך צעיר, אם כי זה נכון היה מגיל 18 בהרבה קהילות ועד היום ישנם מי שכבר עוסקים בשידוכים בגיל הזה, דבר שלא נשמע אצל הליטאים וגם אצל הרבה מן החסידויות מפני שמאמינים כי בימינו מדובר בילדים קטנים יחסית ואינם מתאימים עדיין לחיי נישואין. הבעיה בברסלב, ששם לא רק מחנכים עושים הכל שהילדים יתחתנו מה שיותר מהר, ועד כדי שהם יחתנו 'חוטאים' בני 30 עם בנות בגיל 15.לפני זמן לא רב עסקו בעניין בשל משפיע ששמו יואלי ראטה שהיה מחתן בגיל מוקדם אם כי התברר כי הוא פעל על פי חוק חיתן מיד כשהחוק מאפשר ואילו ביבניאל בישראל חסידי ברסלב שם מתחתנים בגילאים משוגעים, זוגות של בני 30 עם בנות 15, וצעירים בגילאי 14 ו-15 שזה דבר לא נורמלי. השבוע הנושא עלה לדיון בועדה בכנסת, והשאלה היא מי צודק. האם טוב לחתן ככל שאפשר מוקדם יותר או עדיף ללמוד קודם ולהכשיר את עצמך שתוכל לנהל בית. שומעים צדדים לכאן ולכאן מה עדיף, חבל שהרבנים לא עושים לענין הזה סוף ועוצרים את המסוכן. מה שמדאיג מכריחים צעירים להתחתן ולא על פי רצונם בלבד וזה אסור 

מזוזה בחדר השינה של החזון איש על מי שכולו נבילה וטריפה?

מזעזע לשמוע כי דבר כזה קרה ועוד בחדר השינה של החזון איש. יש האומרים כי דווקא שם 'כיבדו' את העוכר ישראל הידוע לקבוע מזוזה וחלילה לא בחדר לימודו או בכל מקום חשוב אחר. ובכל זאת, עצם העובדה שהכניסו אותו לבית הזה לא מביא כבוד לחזון איש אלא בזיון גדול. 'החזון איש' והיצור הזה הם תרתי דסתרי, וחבל שלא היה מי בבית החזון איש ומסביבם לעצור אותם מלעשות צעד כזה. לא צריך להיות קנאי בשביל להבין כי הוא לא מתאים לכיבודים בבית החזון איש, פרט אם צאצאי תלמידי החזון איש ומשפחתו הפכו לציונים. מי שחיו את דרכי החזון איש לא היו מרשים לעשות דבר כזה

מטרת המעצרים לחלן את הספרדים - החילונים מאמינים כי יהיה קל יותר לחלן אותם

אנו חוזרים לתחילת שנות הקמת 'מדינה' בארץ ישראל באותם ימים עיני החילונים היו על הספרדים, אותם שלחו למשרפות חילוניות. לקחו צעירים שהגיעו מבתים דתיים ושרפו את נשמותיהם בצבא מחלן ובעוד מקומות כאלו. גם עתה כאשר השמאל מחפש איך לחלן חרדים הוא מצא דרך והוא מעצר ספרדים, הם לוקחים בחשבון כי ההנהגה הספרדית אינה חרדית באמת אותם מענין ג'ובים ולא אידישקייט, הם חיים באווירה הקרובה יותר לאידיאה המזרחיסטית, ולכן קל יהיה לטפל בצעירים הללו. ובואו וראו כיצד הם מצליחים. עצרו בחורי ישיבה ספרדים חלק התגייסו וחלק עשו חופש בתאילנד, מתדמית של בן תורה לתדמית של מתהוללים במדינה שכולה פריצות, זה מה שהם צריכים. הם לא זקוקים להם בצבא, הם רוצים לראותם עם לבוש חילוני מחללים שבת ומתנהגים כל הגויים, ואת זה הם משיגים

סמוטריץ' חייב לקבל את מכת חייו ולא לעבור את אחוז החסימה בגלל מלחמתו בחרדים

שנאת המזרחיסט את החרדי הוא פי כמה מן החילוני שמבחינתו כל מי שהוא דתי הוא משיחי ודומה לכך. המזרחניק שונא את החרדי מפני שאנו ממשיכים את המסורת היהודית כפי שהייתה, וזה מוציא להם את העיניים. האידיאה שלהם גורמת להם לשנוא חרדים. הם מאמינים באתחלתא דגאולה ואנחנו לא, הם חיים בדרך שכולה טעות ולכן קשה להם לראות איך החרדים הקימו דור של ישיבות וחסידויות לתפארת ואילו הם מתמודדים עם בעיות חינוך, שולחים את הילדים לצבא וחלק גדול מהם יוצא משם לא דתי. בשנים האחרונות למדנו זאת על בשרנו, מלחמת המזרחניקעס בחרדים בענין הגיוס היה קשה בהרבה מן החילוני שאין לו ענין בצבא יש לו ענין בחילון. המזרחניק רוצה שנעבוד את הציונות-נוצרית זו שמחקה את התורה והמצוות מן היהדות, הם מבקשים למחוק את האידיאה החרדית, ומה  לנו יותר מן המעונות, המזרחניק רוצה שלחרדי לא יהיה לחם לאכול, ההתנהגות שלהם בחוק הגיוס הספיק בשביל להבין מדוע חייבים להתבדל מהם אם אנו רוצים להבטיח את הקיום היהודי. השיטה המזרחיסטית נכשלה רוב בניהם הפכו לחילונים מאז הם מאמינים ב'לאומיות' כפרנית של טרם בא המשיח, ואילו החרדים פורחים וגודלים. נכון שגם אצל החרדים נשירה אבל באחוזים בודדים ולא במספרים כמו אצל המזרחניקעס

ביטול חוק הגיוס הציל את חב''ד

מי שניצלו מציפורני החילוניות הם חסידי חב"ד, אם חלילה היו מחוקקים חוק גיוס היו הגייסים עושים הכל לגייס חסידי חב"ד ולחלן אותם. כאשר החרדים הודיעו כי יצביעו נגד החוק ולכן לא מחוקקים את החוק חסידי חב"ד הם אלו שיכולים עתה לנשום, והכוונה להורים שכל כך סבלו מהגייסים שלקחו להם את הילדים ובצבא גילחו את זקנם הורידו את הכיפות ולאט לאט הפסיקו להניח תפילין ולא שומרים שבת. את החורבן הזה גרם ההסכם הידוע של חב"ד עם הצבא ובעיקר הגייסים שרימו את החסידים הבטיחו להם מקוה בכל יום, ובסופו של דבר הם היום נמצאים במקומות שעדיף לא לכתוב על כך. חב"ד איבדו כל כך הרבה נשמות בצבא, וטוב שאין חוק זו הצלת חב"ד

סגנון האיומים של גפני מוכיח כי הוא לא יותר טוב מבן גביר

לעיתים אין ברירה צריכים להפעיל כח. אבל לא אשכח מה אמר משה גפני על בן גביר כאשר הוא השתמש באותו דרך של איומים, אם זה לא היה נכון אצל בן גביר זה גם לא נכון אצל משה גפני. העניין הוא שלא מבינים שפה אחרת ולעיתים אין ברירה, אם כי עדיף היה למצא נשק חזק אחר מאשר איומים, מפני שזה ילדותי וגורם לכך שבעתיד נחיה עם איומים כל הזמן ואי אפשר לנהל ממשלה וקואליציה כאשר חיים יום יום עם איומים. נכון שרשמית אנו מחוץ לקואליציה, אבל כאשר מאיימים לא משתמשים בנשק אסור. לא חסר במה לאיים ולא משתמשים במה שמשרת את השמאל נגד הימין. ציבור הבוחרים של 'יהדות התורה' לא אוהב דברים כאלו

טוב מאוחר מלא כלום - האהרוני נזכר בAI

טוב מאוחר מלא כלום, בנושא הזה כבר עוסקים הרבה זמן, ומי שגולש אצלינו ראה הרבה בנושא, הזהרנו מפני ה-AI שהוא מסוכן יותר מהאינטרנט עצמו. ומה שמעניין כי על האינטרנט שהיום כמעט ואי אפשר בלעדיו בתחום כלשהו עשו כינוסי ענק, וכאשר ניצבים אנו בפני אסון נורא שותקים ולא עושים עוד עסק מזה. עושה רושם שלאחר שנכשלו במאבק באינטרנט שהולך ומתחזק בחברה החרדית, חוששים לעסוק ב-AI המסוכן יותר. הבעיה היא שלמרות דברי האהרוני מי שירצה להזיק יעשה את מה שהוא רוצה ולא יעזור לאהרוני הרבה. גם כאשר אסרו את האינטרנט הללו היו באינטרנט. מה שנכון לעשות לקיים דיון על איך שמתמודדים עם העתיד בתחומים האלו, החרדים עוסקים בסוגיות כאלו רק לאחר שנפגעים. החכמה היא לפתור בעיות לפני שחוטפים את המכה, אחרי המכה מאוחר מדי

הרב יצחק יוסף הסית את תלמידיו נגד דרעי ובטענות שיבא לעצמו בלבד

הוא זה שהסית את תלמידיו נגד אריה דרעי הוא זה שניהל מלחמה בו ואף קרה שלא להצביע לש"ס, הוא זה שדיבר נגדו על שהוא לא ממנה אותו לנשיא ''מועצת חכמי התורה'' ועתה הוא בא בטענות כאשר תלמידיו עושים כפי שהכתיב להם בדרשותיו נגדו. אריה דרעי והרב יצחק יוסף אינם חיים בשלום כבר הרבה זמן. הרב יצחק יוסף רוצה מאריה דרעי שיסתכסך עם הרבנים שלא רוצים שהרב יצחק יוסף ימונה לנשיא המועצת ודרעי לא רוצה לעשות זאת, הוא צריך את כולם. עתה כאשר הרב יצחק יוסף עשה כינוס ורצה שדרעי יהיה, הוא חשב כי תלמידיו ישמרו על כבודו ושכח להזהיר אותם לפני כן שלא יעשו זאת. האשמה היא כולה של מי שהסית נגד דרעי וזה הרב יצחק יוסף ולא אף אחד אחר

זעזוע: עזב את ישיבת חב"ד ונפצע קשה – העונש השמימי והמכתב המבהיל של הרבי מליובאוויטש

 

זעזוע: עזב את ישיבת חב"ד  ונפצע קשה – העונש השמימי והמכתב המבהיל של הרבי מליובאוויטש

אהרן ט. תושב כפר חב"ד

הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן. אסונות רבים וקשים קרו לחסידי חב"ד שעזבו את הישיבה בשנים האחרונות ובפרט במלחמה האחרונה.

היות ואני מעורב מכמה וכמה סיבות שאיני יכול לפורטן  עם המכתב שאני הולך להביא כעת מהרבי נשיא דורנו לפני למלה מ-60 שנה,  שהיה תמים שהחליט לעזוב את תומכי תמימים ונפצע רח"ל והרבי במכתבו כותב לו שפציעתו הקשה הייתה כי עזב את הישיבה הקדושה שזה הצינור היחיד לברכת ה'. אני מביא את המכתב ואני מתחנן ומזהיר את רבני אנ"ש והמשפיעים תעשו סוף לפשע המתחולל במחננו שמסתובבים "ייבסקציה"  וחוטפים בחורים לצבא ומביאים אסונות ומקרים מזעזעים על כל עדת חסידי חב"ד רח"ל. ומי יודע לאן זה עוד יגיע רח"ל. אנא שמרו על הבחורים שלנו ותשמעו להוראות של הרבי.

תמרור אזהרה: זהו מכתב נוקב ומזעזע מהרבי מליובאוויטש מה קרה לבחור שעזב את הישיבה ונפצע קשה והמסקנה של הרבי שאסור לעזוב את הישיבות הקדושות.  

מכתב נוקב ומבהיל של כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש זי"ע באגרות קודש מציב תמרור אזהרה חריף מול עזיבת הישיבה הקדושה. המכתב, המופיע באגרות קודש (חלק כ"ג, איגרת ח'תשכו) ונכתב בכ"ט בכסלו תשכ"ד, מנתח באופן גלוי וישיר את המחיר הכבד של עזיבת הישיבה וההליכה לצבא, ומציג את הקשר הישיר בין התרחקות מהישיבה והליכה לצבא לבין האסון הכבד שקרה לבחור מתומכי תמימים שנפצע קשה ונזקק לטיפולים רפואיים מורכבים, והרבי קובע כי הצינור לשפע ובריאות הוא רק מתוך הישיבות הקדושות וקשר בין האסון לבין העזיבה את הישיבה וההליכה לצבא!!!

המכתב נמען לבחור שלמד בישיבת חב"ד המרכזית "תומכי תמימים". הבחור החליט לעזוב את הישיבה מתוך כוונה לעזור להוריו, אך בפועל התגלגלו הדברים לכך שנכנס לצבא, נפצע קשה בתאונת מכונה והפך למרותק לטיפולים רפואיים ממושכים. הרבי מפרק במכתבו את האשליה הכלכלית שעמדה בבסיס ההחלטה, ומבהיר כי התורה היא צינור הברכה הבלעדי לפרנסה ולשמירה.

 

"המלך זקן וכסיל"

הרבי פותח את מכתבו בתמיהה גדולה על חוסר היכולת של הבחור להבחין בסתירה הפנימית העמוקה שבין כוונותיו לבין המציאות שהתרחשה בפועל. הרבי כותב לו ישירות:

"לפלא שכנראה אינו מכיר ורואה הסתירה שבמכתבו גופא שהרי אפילו בהתבוננות קלה נראה עד כמה גדול כח הלעומת זה פיתויו של המלך זקן וכסיל"

בדברים אלו חושף הרבי את מנגנון הפעולה של היצר הרע, המכונה בחסידות ובחז"ל "מלך זקן וכסיל". היצר אינו מפתה את בן התורה לעבור עבירות בצורה ישירה, אלא מתלבש בלבוש של מצווה וחסד – הדאגה להורים והרצון להביא פרנסה הביתה. הבחור קיבל את הטענה הזו כאמת מוחלטת ולא הטיל בה ספק, ובכך נפל ברשת פיתויו של היצר, שכל מטרתו הייתה לנתק אותו מלימוד התורה בישיבה.

 

"מאז שעזב את הישיבה קרה התנקשות במכונה וכו' ומתעסק ברופאים וטיפולים:

כדי לפקוח את עיניו של הבחור, הרבי מציג בפניו את השתלשלות המאורעות כפי שהיא עולה ממכתבו שלו. הרבי מראה לו כיצד הצעד המוטעה הוביל למדרון חלקלק שבו לא הושגה אף אחת מהמטרות המקוריות:

"כוונתי לתחילת מכתבו שזכה והצליח ללמוד בישיבה הק' תומכי תמימים אלא שהיה צריך לצאת מהישיבה וכנ"ל שאינו מכיר ואינו מטיל ספק בזה שהי' צריך לעזוב בכדי לעזור לההורים ותומ"י בהמשך מכתבו מודיע שמה היה ההמשך לדבר שכשיצא מהישיבה לאחרי עבודה איזה זמן נכנס לצבא שמובן וגם פשוט שלא היה בזה כל עזר לההורים, ורק שהיה קיים היציאה מהישיבה"

הרבי מדגיש את האבסורד: הבחור עזב את הישיבה באמתלה של עזרה להוריו, אך לאחר תקופת עבודה קצרה התגייס לצבא – מסגרת שבה אין שום אפשרות להרוויח כסף או לסייע למשפחה. נמצא שכל התכלית המוצהרת של העזיבה התפוגגה, וכל מה שנותר בפועל הוא עצם הניתוק מהישיבה.

לאחר מכן הגיעה הפגיעה הפיזית הקשה, שהפכה את הקערה על פיה לחלוטין:

"לאחר זה לא עלינו ולא עליכם קרה התנקשות במכונה וכו' ומאז ועד עתה מתעסק ברופאים וטיפולם. שמובן וגם פשוט שגם בזה אין עזר להורים ואדרבה"

במקום להפוך למשען ומקור תמיכה להוריו, הבחור נפצע קשות בתאונה ("התנקשות במכונה"), והפך בעצמו לנטל רפואי וכלכלי הדורש טיפול, דאגה ומשאבים. המציאות הוכיחה בצורה כואבת כי הדרך הגשמית שבה בחר לא רק שלא הועילה, אלא החמירה את מצב המשפחה באופן דרסטי.

 

המסקנה הנוקבת: התורה היא צינור השמירה והפרנסה

בשלב זה של המכתב, הרבי מטיח בבחור את המסקנה הבלתי נמנעת ומבהיר כי לולא עזב את הישיבה, הפציעה והפגעים הרפואיים הללו לא היו מתרחשים כלל. הברכה וההגנה של האדם תלויות לחלוטין בהתמדתו בתורה:

"ולאחרי כתבו בעצמו כל האמור אינו רואה המסקנה המידית שלא רק שלא היה צריך לצאת מהישיבה אלא מוכרח היה ללמוד בהתמדה ושקידה תורתנו הקדושה ולהדר בקיום המצות ולהיות דוגמא חיה לכל סביבתו בזה, וביחוד להאברכים מאחינו בני ישראל הספרדים"

הרבי מעמיד יסוד אמוני מוצק: עולם הטבע והחוקים הכלכליים אינם עצמאיים. הפרנסה, הבריאות והביטחון האישי אינם מושגים על ידי עזיבת המרחב הרוחני, אלא להפך. הלימוד בישיבה הוא הצינור הממשיך את שפע הברכה העליונה:

"ולא רק שלא היו אז כל הענינים הפגעים הנ"ל אלא שזהו רק זה הוא הדרך והצינור לקבלת ברכת נותן התורה שהוא גם הזן ומפרנס לכל בטובו בחן ובחסד וברחמים לכל העולם כולו"

הקביעה פסקנית: אילו היה הבחור נשאר בישיבה והוגה בתורה, הוא היה מוגן מכל פגע, והוריו היו מקבלים את פרנסתם בדרכים אחרות מידיו של הקדוש ברוך הוא, שהוא הזן ומפרנס לכל. עזיבת הישיבה קטעה את צינור הברכה והשאירה את הבחור חשוף לחוקי הטבע ולפגעי המציאות.

 

השליחות שלו קריאה לנוער הספרדי ללמוד בישיבות קדושות

למרות חריפות הדברים והמבט הנוקב על העבר, הרבי אינו משאיר את הבחור בייאושו. מתוך תפיסה תורנית שאין צועקים על העבר לשם דכדוך, הרבי מתווה לו דרך מעשית להפיכת האסון האישי למנוף של תיקון, השפעה ותשובה. התיקון של הבחור צריך להתבצע באמצעות השפעה על בחורים אחרים שלא יחזרו על אותה טעות:

"ואף שאין צועקין על העבר יהי רצון שעל כל פנים יזכה ויצליח עתה לפרסם בין הנוער של אחינו בני ישראל הספרדים שמכמה וכמה סיבות אין רגילים כל כך בלימוד התורה בישיבה כי אם זמן קצר שמה שלא תהיינה הסיבות בעבר הרי אין להם מקום עתה וילמדו בישיבות הגדולות כמה וכמה שנים"

הרבי מתייחס למציאות החברתית של אותם ימים, שבהם בקרב חלק מקהילות הספרדים לא היה נהוג להישאר שנים ארוכות בישיבות גבוהות, אלא נטו לצאת לעבודה בגיל צעיר מסיבות שונות. הרבי קובע כי לסיבות הללו אין עוד שום תוקף, וכי חובה על הנוער ללמוד בישיבות גדולות במשך "כמה וכמה שנים".

מאחר שהבחור חווה על בשרו את התוצאות המרות של עזיבת הישיבה, יש לו כוח השפעה ייחודי. דבריו לא יישמעו כהרצאה תיאורטית, אלא כעדות חיה ומטלטלת:

"ובמילא יהיו דבריו יוצאים מן הלב מפנימיותו ונכנסים ללב השומע"

הפציעה והסבל שעבר הבחור הופכים במכתב זה לכלי של שליחות. דרך סיפורו האישי הוא יכול להציל בחורים אחרים מפיתויי היצר, ולחזק את עולם הישיבות.

מכתבו של הרבי מליובאוויטש משמש כתמרור אזהרה נצחי בעולם התורה. הוא מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי הישיבה היא מקום השמירה והברכה של הבחור ושל משפחתו, וכי ניסיונות לפתור בעיות גשמיות באמצעות נטישת בית המדרש מובילים לתוצאות הפוכות וקשות. הדרך היחידה להבטחת הקיום הגשמי והרוחני היא דבקות מוחלטת בתורה, מתוך אמונה שלמה שהיא מקור החיים והצינור לכל השפע.

מטרת השמאל בעזרת גור וגפני למנות רבנית ראשית לישראל


 ברקע המאבק נגד בחינות נשים במבחני ההלכה ברה"ר, אהד טהרלב מרבני "מדרשת הנשים לינדנבאום" חושף בעלון הדת"ל הליברלי 'הדור' את המזימה הבאה: "החלום מתחיל להתגשם בסוף תהיה "רבה" ראשית לישראל, בקהילות ובצבא ובכל מקום".

תזכורת לגפנים ולגולדקנופים מי ומה זה השמאל

 

מאת פישל קדוש

הצבעת השמאל נגד 'המעונות', היא עוד תזכורת פעוטה לגפנים ולגולדקנופים מי ומה זה השמאל, שיושב על שנאת יהודים (ואהבת ערבים) מזוקקת. השנאה שלהם לביבי לא באה בגלל ביבי, בס"ה חילוני ו"משכיל" שגם מכבד אותם (יותר מדי), אלא בגלל החיבור שלו לחרדים-דתיים (הם אמרו זאת בלי סוף).
גם אם יזרקו לחרדים עצם כדי להגיע לקניידל'ך, ברגע הראשון שיוכלו יזרקו אותם לכל הרוחות, ויבצעו את זממם, כולל סגירת הישיבות וגם החיידרים (כזכור "ליב"ה"), וגיוס בנות.
הם שונאים יהודים ובעיקר יהודים שמזכירים להם את היהדות.
הליכה עם השמאל כעונש על חוק הגיוס (שבסוף הליכוד נתן והם לא רצו), שוות ערך ליהודים שלא מרוצים מהשלטון בפולין ועוזרים לכיבושה על ידי היטלר כדי להעניש את הממשלה.

ליל המלקות - האם יעשו כך מעתה לשוטרים המכים החרדים?


 

האדמו"ר מאמשינוב מתיר להיכנס לתחילת הר הבית


 דרמה בעולם החרדי: האדמו"ר מאמשינוב מתיר להיכנס לתחילת הר הבית. הדברים נאמרו בשיחה עם בנו שהובאו בפרסום רשמי בבטאון החסידות

בנו בהבהרה כי לא התכוון לדברים כפי שפורסמו

חסידיו מסבירים שהרבי אמר שיש מקומות היכן שאפשר להגיע מבלי שעוברים על איסור כרת, וחסידיו יודעים היכן הקו שאסור לעבור

רגעי השבוע - פרשת נשא


 רגעי השבוע - פרשת נשא

 

הלימוד מהגדי שהצליח לברוח והרועה התקשה לתפוס אותה מיד / האיש שהעולם חב לו הכרת הטוב מיוחדת / האדריכל המיוחס שהודות לתכנון המרכז היהודי במוסקבה שמר שבת והניח תפילין / מקווה בארון הבגדים ומלמד באישון לילה בפאנל ההיסטורי שחשף את סודות מסירות הנפש

 

 

א. תעיתי כשה אובד

 

"השיחה האחרונה ששמעתי מהרבי קודם הגיעי לגיל 13, הייתה בערב חג השבועות, כאשר הוריי שיחיו הביאו אותי לרגל בר-המצווה, שצוין באמצע התוועדות יום השני של חג השבועות" - כך פתח הרב הראשי את דבריו בהתוועדות החסידית הנהוגה לעשות בערבו של יום השני של חג השבועות, שחל השנה בשבת קודש.

 

במהלך השיחה דן הרבי על ההקשר שבין משה רבנו ודוד המלך, שביום זה 'קיבל משה תורה', דוד המלך שנולד והסתלק בו, והבעל שם טוב - שיום הסתלקותו גם ביום זה.

 

"ומזה גופא מובן, שהעניין של 'אהבת ישראל' הוא נקודה עיקרית הן אצל משה רבנו, הן אצל דוד המלך והן אצל הבעש"ט" - ציטט הרב מדברי הרבי.

 

ההקשר שלהם, בהם בחר הרבי בשיחה זו, הייתה העובדה שמשה רבנו ודוד המלך היו רועים, כדברי המדרש המתאר את האופן שבו בחן הקב"ה את משה רבנו ודוד המלך כרועי צאן, טרם בחירתם למנהיגי ישראל.

 

הרבי מביא את דברי המדרש על הפסוק בתורה "ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו" - ואף משה, לא בחנו הקדוש ברוך הוא אלא בצאן. אמרו רבותינו, כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסית (=שם מקום). כיון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות. כיון שהגיע משה אצלו, אמר, 'אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה'. הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקדוש ברוך הוא, יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך, חייך, אתה תרעה צאני ישראל".


ודברים דומים נאמרים במדרש ביחס לדוד המלך: "ובמה הוא בוחנו (=במה ה' בוחן את האדם)? במרעה צאן. בדק (הקדוש ברוך הוא) לדוד בצאן, ומצאו רועה יפה... היה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא, מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו, יבוא וירעה בעמי".

 

הרב שליט"א העלה בדבריו מספר תמיהות על סיפור המרדף של משה אחר הגדי שברח:

 

א. ידוע שמשה רבנו היה אדם גדול וחזק, כיצד הצליח הגדי לברוח ממנו כל-כך מהר ומדוע התקשה לתפוס אותה מיד? ב. כאשר משה רץ אחרי הגדי, הוא השאיר לכאורה את כל העדר ללא שמירה. מה הרוויח מתפיסת כבשה אחת, אם שאר הצאן שבעדר נותר ללא רועה ועלול לברוח? ג. כאשר הגיע הגדי למים אמר משה: "אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא". מהי התבונה הגדולה כאן? הרי כל אדם יבין שכאשר גדי בורח למים ושותה - סימן שהוא צמא?!

 

כמו כן, צריכים להבין אצל דוד המלך, שייתכן לומר שהסיבה שהיה מוציא למרעה תחילה את הכבשים הצעירים, אחר כך את הזקנים, ולבסוף את החזקים והבינוניים, כשמטרתו הייתה סדר מופתי וארגון טוב שיבטיח מלאי מזון לכולם, אם-כן, מדוע נבחר הוא בגלל זה להנהיג את עם ישראל?

 

"אלא שמתוך מעשיהם נלמדים יסודות עצומים בחינוך ובהנהגה" - ענה הרב על השאלות, וביאר את המדרשים: "אצל משה רבנו - היה זה הטיפול בשורש ולא בסימפטום".

 

גדולתו של משה רבנו לא נמדדה ביכולתו הפיזית לתפוס את הגדי שברח. משה הבין יסוד עמוק בחינוך: אם הגדי ברח, יש לכך סיבה. הוא לא חיפש להפעיל כוח, לעצור אותו בכפייה או להעניש אותו על עצם הבריחה. במקום זאת, משה הלך אחריו צעד אחר צעד, עד שמצא את הסיבה הראשונית שהובילה להתנהגות הזו.

 

רק כשהגיעו למים, הבין משה את התמונה המלאה: הבריחה לא נבעה ממרדנות או מרוע, אלא פשוט מצמא. המסר החינוכי כאן עצום - כשמחנכים ילדים, קל מאוד לראות את הסימפטום - המעשה לא טוב ולהעניש מיד. אך מנהיג ומחנך אמיתי חוקר ודורש מהי הסיבה הראשונית למעשה. ברגע שמאבחנים אותה, ניתן לטפל בבעיה מהשורש ולא רק בסימפטום החיצוני.

 

בנוסף, משה לא הסתפק בכך שמצא אותה, אלא נהג עמה ברחמים, הרים אותה על כתפיו והחזיר אותה לעדר. כאשר העדר כולו ראה כיצד הרועה דואג לכבשה אחת במסירות כזו ולוקח אותה על כתפיו, הבינו כולם שיש כאן אהבה אמיתית. מנהיג אמיתי אינו רק אדם תקיף שעושה סדר ומעניש, אלא מי שמבין את נשמתו של כל אחד ומושיט לו עזרה מאהבה.

 

"ואצל דוד המלך אנו לומדים כיצד לפתח כל אחד לפי כוחותיו". דוד המלך לא חילק את העדר רק מטעמי ניהול וארגון המזון, אלא מתוך מטרה להעניק לכל פרט בדיוק את מה שהוא זקוק לו כדי להתפתח:

 

כשם שתינוק זקוק לנוזלים ומזון רך, כך הצעירים בצאן קיבלו ראשונים את העשב הרך ביותר. כי לא ניתן להמשיך להאכילם בנוזלים לאורך כל החיים, שכן זה יעצור את ההתפתחות. לעומת זאת, הכבשים הזקנים, זקוקים לטיפול מסור ולמזון מותאם למצבם, אך יחס זה אינו יכול להיות זהה ליחס שלו זוכה תינוק בן יומו. ואת החזקים מבין הצאן, אותם השאיר דוד לסוף, כדי שיתמודדו עם העשב הקשה. מדוע? כדי לדחוף אותם לנצל את הכישרונות והכוחות שלהם למקסימום.

 

אילו היה מאכיל את כולם יחד באותו עשב, ייתכן שכולם היו שבעים, אך מטרת החינוך הייתה מתפספסת. המטרה אינה "לצאת ידי חובה", אלא שכל פרט בעדר יקבל את מה שמגיע לו לפי דרגתו.

 

זהו העניין המרכזי באהבת ישראל ובחינוך: להיות מנהיג אמיתי פירושו לא להעניק יחס אחיד ושטחי לכולם, אלא לרדת לעומק נשמתו של כל יחיד. לתת לכל אחד בדיוק את ההכוונה הראויה לרמתו, ולהעצים אותו עד שיגיע למקסימום היכולת שלו. זוהי התכונה שהפכה את משה רבנו ודוד המלך למנהיגיהם הנצחיים של ישראל.

 

 

ב. תורת חיים

 

במוצאי השבת והחג הגיעה הבשורה הקשה על פטירתה של האשה החשובה מרת מינדל ע"ה, אשת יבלחט"א הרב החסיד ר' חיים ברוך הלברשטאם שי'. משפחה שהעולם היהודי בכלל וחסידות חב"ד בפרט חייבים להם הרבה.

 

העולם היהודי כולו חי עד היום את תורתו של הרבי, שומע את ההקלטות מההתוועדויות, רואה את הווידיאו'ס מהשיחות קודש, חי עם צילומי הווידיאו והתמונות ממאות השעות שהרבי חילק דולר לשליחות מצווה, חלוקת כוס של ברכה או 'לעקאח' - כל אלו שצולמו בשעתו, מלמדים ומחזקים יהודים רבים במיוחד כיום בדורנו - שכל אחד המחפש ורוצה באמת מוצא בהם תשובות לשאלות וההתלבטויות של החיים.

 

התודה והברכה נתונים למי שיזם את ההקלטות, צילם והסריט אותם במסירות - הרב הלברשטאם היקר, שהודות לפועלו הנמרץ יומם ולילה יש לכל אנ"ש והתמימים והעולם כולו את הרבי, אפשר לשמוע ולראות את קולו עד היום הזה בזכותו - וכרבי עקיבא בשעתו: "שלך ושל כולנו - שלה הוא"! לולי התמיכה של רעייתו בעשייתו למען הרבי, למען החסידים, למען כלל ישראל, חיינו היו נראים אחרת לגמרי.


הרב הלברשטאם מסור ונתון לבניין 770 במשך כל ימות השבוע, מסביר פנים לכל פונה, עונה לכל שואל, ומעניק בול מאוסף גדול שיש לו ממעטפות שהרבי קיבל מכל העולם - מהם העניק לבניי שיחיו שהגיעו להנחת תפילין אצל הרבי, כפי שהוא נותן לכל נער הדובר אידיש, וזאת בכדי לעודד את ילדי החסידות לדבר בשפה זו, השפה של הרבי.

 

חיי ילדות לא שגרתיים היו לו להרב הלברשטאם, כבן לאב שכיהן כאדמו"ר מטשאקווע, מגזע צאנז ועד הגעתו לליובאוויטש והתמסרותו המיוחדת למען הרבי, עם יוזמות מקוריות ואישיות, והכל לכבוד ולנוחות הרבי.

 

כמחותנים עם משפחת הלברשטאם, זכו הוריי שיחיו לשדך את אביו האדמו"ר בזיווג שני, וכהוקרה על כך, הגיע אביו ורעייתו הרבנית לאה שתחי', לשמחות בשמחת בר מצווה של אחד מבניי שיחיו כאן במוסקבה. והקשר נמשך שנים רבות.

 

בשם הרב הראשי הרב לאזאר, שיגרתי אליו אגרת תנחומין, בו הוא מביע את התחושות שחשים רבים בהיוודע השבוע על האבל בביתו של הרב חיים ברוך שי', צער שהקיף כל אדם שיש בו הכרת הטוב, על מה שעשה ועושה הרב הלברשטאם לאורך ימים ושנים טובות.

 

וכך הוא כותב בשם כלל הידידים והמעריצים הרבים ברוסיה: "חז"ל אומרים 'כולהו אליבא דרבי עקיבא'. המשניות הם אליבא דרבי מאיר, התוספתא הם אליבא דרבי נחמיה, ספרי אליבא דרשב"י, וכן הלאה - אבל כולהו, כל התורה שבעל פה, היא אליבא של רבם הגדול, רבי עקיבא. ורבי עקיבא עצמו זוקף את זכות התורה שלו ושל כל כ"ד התלמידים שלו, לזכות אשתו: 'שלי ושלכם שלה היא'.

 

לולי התמיכה שלה בעשייתך למען הרבי, למען החסידים, למען כלל ישראל, היינו הולכים בחושך ואפילה. בזכות רעייתך הצדקנית ע"ה שאפשרה לך את ההתמסרות המוחלטת, העולם היהודי כולו מואר באור תורתו וזיו פניו הק' של הרבי.

 

שלא לדבר על החלק שלה בעשייה שלה למען חייו הפרטיים של הרבי, למען ביתו של הרבי, למען הרבנית ע"ה, ואין ספק שאיש מלבדך אינו יודע עד כמה גדול חלקה בכל זה.

 

ליובאוויטש כולה חייבת לה ולך את האור והחיות הזו, ואין לי ספק שכיון שהרבי אינו נשאר חייב, לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי, הוא ישלם לך ולה מידו המלאה הפתוחה".

 

 

ג. מי האיש

 

"אבא תמיד שמר ליהדות מקום ביצירתו ובנשמתו. כנראה שסבנו הגדול ה'חפץ חיים' שהיה אדם בעל זכות ונשמה מיוחדת, דאג שפטירתו תהיה ביום טוב, דבר שנחשב לאות ולסימן משמים שנשמתו של הנפטר עלתה במנוחה שלמה ושנקבעה לו דרך של כפרת עוונות וזכות גדולה. בהספדי ביקשתי מאבא לנצל את ההזדמנות הזו לתפילה, וגם לבקש שידאג לנו שם למעלה. יבקש עלינו רחמים, יבקש שישמרו משמים על חיילינו ועל כל עם ישראל, יבקש שנלמד לעשות רק טוב ונרחק מרע. כמאמר תהילים: 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב'".

 

אלו מתוך הדברים שקיבלתי שלשום במכתב, אותו שלח לי בנו של האדריכל גודוביץ ע"ה, שנלב"ע בחג השבועות, לאחר שפתח בדברים אותם ביקש ממני להעביר לרב הראשי הרב לאזאר: "אני מודה לך מקרב לב על המילים המנחמות ומכתבך המרגש שקיבלנו באמצעות הדוא"ל".

 

האדריכל ישראל מאיר גודוביץ ז"ל, שנפטר בחג השבועות האחרון בגיל 92, היה ידוע במשך עשרות שנים כאדריכל מוערך ובעל שם. בין פרויקטי הדגל היוקרתיים שתכנן ושהטביעו חותם לדורות, בולט המרכז היהודי הגדול כאן ברוסיה - המרכז היהודי ובית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה' במוסקבה על 8 קומותיו.

 

תכנון משכן מפואר זה היווה סמל לתחיית היהדות ברוסיה, וקשר בעבותות של עשייה את המנוח אל עולם התורה והחסד, ותדיר הזכיר את פרי יצירתו זה בין שלל הפרויקטים המפוארים שעברו תחת ידיו. בזכות פרויקט זה, הניח תפילין לבקשתו של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, עת תכנן את הבניין לפני כשלושים שנה.

 

בזכרוני צפו ועלו הידיעות עליו ועל העיצוב האדריכלי שכתב ופרסם לפני כשלושים שנה ידידי הסופר ר' בנימין קלוגר מירושלים, ולכן פניתי אליו השבוע, לשמוע בכלי ראשון את זכרונותיו.

 

"...לאחר שבית הכנסת של חב"ד, הצריף הכחול במארינה רושצ'ה שבמוסקבה, נשרף, הלך ונבנה בית כנסת חדש. המבנה השרוף נהרס, ועל האתר הקימו בניין גדול שמשמש היום את המרכז יהודי-קהילתי. האדריכל שתכנן את המבנה החדש צירף לעבודה עוד אדריכל מומחה מארץ ישראל. היה זה האדריכל ישראל מאיר גודוביץ', אך כשראה לראשונה את התוכניות המוצעות ע"י עמיתו, לפי בקשתו של הרב בערל לאזאר, סירב תחילה להשתתף, בטענה שכל התכנית לא נראית לו, ובכלל אינו מוצא עניין בתכנון בית כנסת.

 

כעבור כמה ימים הודיע לפתע כי הוא מוכן לבחון את התוכנית, ובהמשך נעשה מעורב מאוד בכל הפרויקט. את השינוי ביחסו הסביר לי בכך שההתנגדות להשתתף במלאכה היתה עד שנכנס לבית הכנסת. כאשר היה בפנים, הביט אל השטח שבו אמור לקום המבנה החדש, וקול פנימי קרא לו 'לך על זה'.

 

הוא חזר לארץ והתחיל לעבוד על התכנית. אחר כך סיפר לי כי מעולם לא הצליח לתכנן בזמן קצר כל כך תוכנית מוצלחת כל כך. הוא סיים את המלאכה ביום שישי, ומרוב התרגשות החליטו הוא ואשתו לשמור אותה שבת כהלכתה בפעם הראשונה בחייהם. בשבת הבאה היה במוסקבה שם נפגשנו לראשונה. בתפילת 'לכה דודי' התרגש עד דמעות ובסעודה סיפר: 'שמי ישראל מאיר על שם מרן ה'חפץ חיים' זצוק"ל. אני נינו, ונולדתי זמן קצר לאחר פטירתו לפני כשישים שנה, וככל הידוע אני הראשון שנקרא על שמו. היום אני יכול לבשר לו, למקום מנוחתו בגן עדן, שהודות לעבודה של תכנון בית כנסת חב"די במוסקבה נעשיתי לשומר שבת"!

 

 

ולתמונת השבוע שלי: למען יידעו דורותיכם

 

בשעה שסביב עולם התורה בארץ הקודש מתהדקות טבעות של גזירות ונעשים ניסיונות מצד רשויות שונות להצר את צעדיהם של בני הישיבות הקדושות, אספתי לפאנל היסטורי ומרטיט, ששה מוותיקי ומזקני החסידים שחוו על בשרם את הרדיפות האכזריות של השלטון הקומוניסטי, כדי להעלות זיכרונות מימים בהם כל אות של תורה נלמדה מתוך פחד קיומי.

 

לא היה מקום טבעי יותר לערוך זאת כמו בית הכנסת 'בלשוי ברוניא', באירוח רב בית הכנסת רבי יצחק קוגן, שישב בראש השולחן לצדו של ידידי הסופר הרב אשר קליין, שהגיע למוסקבה לפני חג הפורים, לערוך סדרה של כתבות מרתקות על בירת רוסיה.

 

על גבי שמונה עמודים נפרסו דברי חברי הפאנל, והוא התפרסם בשבוע שעבר לקראת חג מתן תורה בעיתון "המבשר", מתורגם מאידיש בו דברו כל המשתתפים, לשפת לשה"ק - שפת העיתון והקוראים.

 

בעטו ,המשובח שרטט הסופר הרב קליין תמונה מצמררת של חיים יהודיים במחתרת. מארח הפאנל, רב בית הכנסת הרב יצחק הכהן קוגן, שיתף בדמעות כיצד סבו עונה למוות בידי החוקרים בעוון אפיית מצות. למרות הטרגדיה, משפחתו לא נרתעה, והמשיכה לאפות מצות בסתר בתוך הבית ואף דאגה לשחיטה חשאית של עופות. הוא גולל את מסע התלאות המופלא של אמו להשגת תפילין בעבורו לקראת בר המצווה - תפילין שהוברחו מארץ ישראל בתוך חבילת מצות, ונמסרו לו על ידי קשישה בתמורה להבטחה אחת בלבד: שתזכה להתארח מדי שנה בליל הסדר בבית משפחתו.

 

לצדו של הרב קוגן, נשמעו עדויות עוצרות נשימה נוספות מפי הרבנים: הרב יהושע רסקין, הרב וועלוול רפפורט, הרב ברוך קליינבערג, הרב משה תמרין והרב אברהם אליהו ניימרק. כל אחד מהם הביא עמו פרק מבעית ומופלא של מסירות נפש.

 

כך למשל, נחשף סיפורו מעורר ההשתאות של הרב וועלוול רפופורט, שאביו - ר' חנוך העניך רפופורט ז"ל - ניהל ישיבה מחתרתית בקורסק בגיל 17 בלבד, נתפס, נחקר בעינויים ונשלח לעשר שנות עבודת פרך בסיביר. כשהקג"ב ניסה לסחוט ממנו מידע על מתפללי בית הכנסת תמורת חירותו, ענה האב באומץ במרתפי החקירות: "מוטב לי שילדיי לא יזכו לראות אותי עד עולם, מאשר יצטרכו להתבייש כל ימי חייהם באביהם שהלשין".

 

הרב אברהם אליהו ניימרק תיאר את קהילת טשקנט המחתרתית, שם הוסתר מקווה טהרה כשר למהדרין בתוך ארון בגדים תמים בדירה פרטית. המים במקווה הוחלפו באישון לילה, באמצעות שרשרת אנושית של בחורים שהעבירו דליי מים מיד ליד בדממה, כדי שהשכנים לא ישמעו. הרב יהושע רסקין סיפר, כיצד נאלץ לשמור את יהדותו בסוד מוחלט מכל חבריו עד גיל 19, שעה שדירת החדר הצפופה של משפחתו שימשה כתחנת מעבר סודית לאסירים יהודים מוכי רעב שהשתחררו ממחנות הכפייה.

 

החוט המקשר בין כל העדויות היה ברור והיווה קריאת השכמה: האש שניתנה בהר סיני המשיכה לבעור גם בצינוקים ובמחבואים הקרים של ברית המועצות.

 

במהלך הפאנל הובהר' כי ההתכנסות אינה רק התרפקות היסטורית על העבר, אלא מסר נוקב להווה. המסר המרכזי שעלה מן ההתוועדות ההיסטורית הוא חיזוק עצום לעולם התורה בארץ ישראל של ימינו: כפי שזקני החסידים לא נכנעו לשלטון אימתני שביקש לעקור את הדת, כך גם היום, מול רשויות ומערכות שמתיימרות להחליש את לומדי התורה, ולהפוך את בן הישיבה למי שצריך "להתנצל" על תורתו - בני התורה ימשיכו לשאת את הלפיד בגאון.

 

בסיום המעמד, הצביעו המשתתפים על הנס הגלוי של יהדות רוסיה כיום. אלו שלמדו תורה בלחש והסתתרו מאחורי וילונות מוגפים, רואים היום כיצד מסירות הנפש שלהם ואבותיהם ושאר החסידים - הניבה פירות עצומים - מהפכה של ממש בראשות הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א. הזרעים שנזרעו בדמעות ובפחד, קוצרים היום ברינה במקוואות מפוארים, בישיבות הומות ובקהילות פורחות בכל רחבי המדינה.

 

"גזירות חולפות, מלכויות מתחלפות" - סיכמו זקני החסידים את המסר המהדהד לדורנו, "אך התורה הקדושה נשארת וקיימת. הלפיד שעבר גם דרך המחתרות החשוכות, יוסיף לבעור בהיכלי הישיבות ובבתי המדרש עד עולם".


גוט שבת!

שייע