בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום חמישי, 23 באפריל 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
צימוקים
מבהיל: הרבי מליובאוויטש משנה מדברי האדמו"ר הזקן כדי לא להזכיר את התאריך ה' באייר
מבהיל: הרבי מליובאוויטש משנה מדברי האדמו"ר הזקן כדי לא להזכיר את התאריך ה' באייר
מדובר בפסק האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ששלושים יום קודם חג השבועות מתחיל בה' באייר והרבי אומר כאן מפורש שזה מתחיל מו' באייר. רואים עד כמה הרבי מליובאוויטש נזהר מאד להתרחק מתאריך ה' באייר ומשנה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן שכותב במפורש ששלושים יום קודם חג מתן תורתנו מתחיל מחמישי באייר. אבל כאן בוידאו באורח פלא ממש הרבי אומר ששלושים יום קודם החג מתחיל מו' באייר. והמדהים שהרבי אומר מפורש שזה מתחיל מו' אייר. אני זוכר ששמענו את השיחה של הרבי בו' אייר תשמ"ב כולם דברו על כך שהרבי שינה זאת כדי לא להזכיר ה' אייר. אגב בדקתי בכל שיחות הרבי הוא מעולם לא מצטט את דברי האדה"ז על חמישי באייר.
הרבי מליובאוויטש: אסור ואין אפשרות להחליף את השם ארץ ישראל בשם מדינת ישראל
הרבי מליובאוויטש: אסור ואין אפשרות להחליף את השם ארץ ישראל בשם מדינת ישראל "כי אסור וגם אין אפשריות – לוותר על השם ארץ ישראל, אפילו אם מציעים להחליפו בשם מדינת ישראל, אסור וגם אין אפשריות לוותר על הענין דשיבת ציון אפילו אם מציעים להחליפו בענין דישוב ארץ ישראל ואפילו כשהישוב על ידי אלפי אלפים, אסור וגם אין אפשריות – לוותר על חלק מארץ ישראל איזה שיהיה, ואפילו אם יסכים על זה הרוב. והובטחנו אשר דוקא שלילת הוויתור – מקרבת קץ הגלות, גלות הגוף וגלות הנשמה, ותביא, סוף סוף, את הגאולה, גאולתנו ופדות נפשנו".
ר' שניאור על איזה שינוי אתה מדבר?
טור תגובה לשיעור אתמול של ר' שניאור
אשכנזי
אתמול
התפרסם ברשת, שיעור של המרצה שניאור אשכנזי מחב"ד, "על חרדים ומדינת
ישראל", השיעור כולו מדברת על מעלת ארץ ישראל, ולמה לכן יש פה שמירה מיוחדת
של הקב"ה, על דבר זה אין באמת מחלוקת, ובוודאי כל חסיד חב"ד יודע עד כמה
שהרבי מחב"ד דיבר ע"כ שארץ הקודש זה המקום הכי בטוח בעולם, "ארץ
אשר עיני ה' אלוקיך בה" ולכן יש כאן את כל הניסים שאנו רואים כל הזמן, וביחוד
במלחמה האחרונה.
מה
שהפריע לי מאוד זה הפתיח של השיעור.
ר'
שניאור פתח, בכך שהוא אף פעם לא דיבר על הנושא של יום העצמאות, וכגילוי נאות אודה
שהוא בעיקר מופיע בציבור הדתי לאומי, ולא רצה להיכנס איתם לוויכוחים לכן, העדיף לא
להיכנס לנושא.
וטען שמה
שגרם לו לשנות את עמדתו (וכן לדבר על הנושא), היא העובדה שראש הממשלה (ביבי) ביום
הזיכרון הניח תפילין, וגם התחיל להזכיר שם שמים בנאומים שלו, לכן הוא הבין שהמדינה
שינתה כיון, ולכן היום כבר אפשר כן להתייחס ליום הזה אחרת.
כמובן
שבין דבריו, הדגיש שניאור שהוא חסיד חב"ד, והרבי היה מאוד עמוק עם תושבי
אה"ק מעורה בכל מה שקורה במדינה, כל הפוליטיקאים הגיעו לרבי, חב"ד
משרתים בצבא וכו'.
האמת
שאני נהנה מדי שבוע להקשיב לרעיונות של שניאור על פרשת שבוע, ואנני רוצה ח"ו לפגוע במרצה הנכבד. אבל על הפתיח הזה קשה לי לעבור בשתיקה, ולכן אני
כותב כאן כמה דברים להעמיד דברים על דיוקם, ולהוציא מדעת טועים על חלק מהדברים
שנאמרו.
אומנם
אנני חסיד חב"ד אבל נולדתי בת"א, והייתי גר (לפני 48 שנים) ליד סלתה
ושמנה של חסידות חב"ד (אז) באה"ק, (כולל סבא של ר' שניאור, הרב משה
ע"ה אשכנזי), זכיתי לשמוע מהם הרבה על ההשקפה החב"דית בשלל נושאים, ביניהם
גם על הציונות והמדינה.
אני לא
זוכר שמישהו מדמיות ההוד של חב"ד שם (אשכנזי, בוטמן, קרסיק, הבר) שלח את
ילדיו לצבא, אבל אני זוכר טוב, איך שהם היו היחידים, בשונה משאר החרדים בת"א
שנלחמו לא לתלות דגל, ולא לציין בשום פנים ואופן שום הדבר המריח ממנו ציונות.
בשנים
ההם, שהנושא היה בוער, היו אז ביטוים חרפים מאוד מהרבי נגד המדינה. שאני זוכר
שסיפרו שהרב נריה (כמדומני הוא במקור ממשפחה חב"דית, והיה ידידי חב"ד)
שאל את הרבי למה בחב"ד לא חוגגים את ה' באייר? ענה לו הרבי, שבליובאוויטש
היתה סברה לצום ביום הזה", וזה היה טרי אחרי כל הנסים הגדולים שה' עשה לעם
ישראל, (ואז כולם היו מאוד מאוחדים , לא כמו היום).
אם הרבי
לא הסכים לבא לנשיא שזר, אלא רצה שהנשיא שזר יבא אליו, אם לבן צבי הנשיא, הרבי לא
הסכים לכתוב את התואר נשיא, אם הרבי לא מוכן לכתוב מדינת ישראל, אלא רק ארץ ישראל.
אז אני לא מבין מאיפה הבאת את זה שהרבי מכיר או תמך במדינה?
כן הרבי
תמך ועודד את העם היושב בציון, וכל מפגשיו עם פוליטיקאים ישראלים היו לא כהרה
במדינה, אלא כניסיון להציל משה שאפשר מהנעשה פה.
בהמשך
מתפאר שניאור בכך שביבי הניח תפילין. אולי שניאור לא יודע, אבל כל ראשי המדינה
הניחו תפילין (פרס, רבין, ויצמן, קציר, הרצוג ועוד) אפילו הפוליטיקאים בהווה, כמו
ליברמן, לפיד, וגנץ מניחים תפילין, וזה גם מתועד.
ביבי
שהתפארת בו, לא היה מוכן אף פעם להניח תפילין (זה מידע שדווקא קבלתי מאחד מרבני
חב"ד), רק שפנתה אליו אם שכולה, וביקשה ממנו להניח את התפילין של בנה (חייל
שנפל בקרב) הוא לא יכל לסרב, ואז הניח תפילין, וכמובן דאג להצטלם ולפרסם את
התמונה.
ולגבי
הנושא שטוען שניאור, שהיום המצב השתנה לטובה, ראש ממשלת ישראל מזכיר שם שמים, דבר
שהמדינה לא הסכימה ולכן אנחנו התנגדנו למדינה. גם זה לא מדיוק, אתה יכול למצוא אצל
כל ראשי הממשלה שהזכירו שם שמים, מבן גוריון עד ימינו אלה, והבולט ביותר היה ראש
הממשלה מנחם בגין, שהיה מצטט קבוע פסוקים מהתנ"ך ולא הסס להזכיר שם שמים (הוא
הראשון שהבין איך לעבוד עם הציבור הדתי, מסורתי, ובעיקר הספרדי, וביבי ממשיך את
אותו משחק), וכחב"דניק ודאי שמעת על נשיא שזר, שהיה גם נצר למשפחה
חב"דית ומקרוב מאוד לחב"ד, גם הניח תפילין, והיה מזכיר הרבה שם שמים,
ולמרות שזר ובגין, הרבי מחב"ד לא שינה את הייחס למדינה ולחגיה.
לפי מה
שאני יודע, הרבי מחב"ד לא חגג את יום העצמאות רק בגלל שהמדינה לא הזכירה שם
שמים, זה היה אחד הדברים. הרבי שאל אז את הרב נריה, איך אתם חוגגים ואומרים הלל,
על מדינה שמכרה את ילדיה (ילדי תימן) ופרשיית 'ילדי טהרן', זה גאולה???
ר'
שניאור אולי לא יודע, אבל כחלק מהמשחק של הציונים, הוא מצד אחד לפעול נגד האמונה הטהורה
בה', ובקיום תורה ומצות, ומצד שני, לצטט מהתנ"ך להזכיר את ה' מדי פעם. (כל
חייל בצבא נשבע על תנ"ך, בבתי הספר החילונים יש שיעור תנ"ך, יום שבת זה
יום שבתון במדינה, רישמית במוסדות המדינה לא מכניסים חמץ בפסח, ועוד דוגמאות, וזה
היה עוד לפני ביבי, וזה לא הפריע למדינה במקביל להילחם בדת, זה משחק שהיה כבר
ברוסיה הקומוניסטית שהחזיקה רבנים מטעם, ובמקביל בו זמנית לחמה בדת)
בן גוריון היה בלויה של צ'רצ'יל, והלך
ברגל מהמלון ללויה, למרות המרחק הרב, כי לא רצה שיראו ראש ממשלת ישראל, נוסע באוטו
בשבת. ומצד שני חתך לילדי תימן את הפאות
והיה אחראי על מכירתם.
ביבי
התחיל לצטט מהתנ"ך לא מעכשיו, אלא עוד בהיותו שגריר ישראל בארה"ב, שהוא
הלך לדבר באו"ם (בעצת הרבי) ציטט מהתנ"ך, וגם אחרי נאומו, הרבי לא שנה
את היחס למדינה ולחגיה.
אבל חשוב
מאוד להבין, שביבי, עם כל הכבוד והערכה, הוא לא המדינה, אלא חלק ממערכת גדולה
שבנויה גם מי: בית משפט, צבא, מוסד, שב"כ, פרקליטות ועוד, המקומות הללו ועוד (אני
לא מתכוון לעובדים הפשוטים שם, אלא לקבוצה שמנהלת אותם מבפנים, הם לוחמים בדת,
ורואים בדת ובדתיים כאויבים מסוכנים לקיום המדינה (ראה דבריו של ראש המוסד לשעבר,
יורם הלוי), ולכן בוודאי שא"א לשנות כיון לגבי היחס למדינה, וא"א לחגוג
איתה אלא להיפך.
בזמן
שראש הממשלה זה ביבי, שמתפלל ומזכיר שם שמים, בית המשפט עם הרכב של חובשי כיפה
סרוגה (אלה שאתה מופיע אצלם, ואתה טוען שהם "מחוברים לתורה") בוגר ישיבת
הסדר (השופט סולברג) פוסק שבחור ישיבה שלא מתגייס בגיל 18 במדינת ישראל הוא עבריין
פלילי, דבר שאין לו אח ורע באף מקום בעולם.
בכלל
אותו ציבור שאתה מופיע אצלו, הוא שותף פעיל ביחד עם כל לוחמי הדת, למען סגירת עולם
הישיבות, וכל יום הם מפגינים בכניסה לבני ברק (מכיוון גבעת שמואל), איזה שיוני
לטובה אתה רואה פה ר' שניאור?
בזמן
שראש הממשלה זה ביבי, זרקו מצה"ל קצין מצטיין מח"ט גבעתי תא"ל עופר
וינטר, אדם נקי ללא בעיות בצה"ל, אלא כל חטאו שחלק דפים לחיילים בצה"ל עם שם
שמים ('שמע
ישראל'),
אז על
איזה שינוי ר' שניאור אתה מדבר?
כל
השיעור שלך מדבר על ארץ ישראל, אז חשוב שתדע שאצל הציונות הדתית, מדינת ישראל זה
יותר מארץ ישראל, ולכן אם חייל דתי לאומי נמצא בצבא, ואומרים לו לפנות ישוב, אז
לפי שיטתם אסור לסרב פקודה, וזה למה? משום שסירוב פקודה יכול לשבור את צה"ל,
ולהזיק למדינה. (ראה פסק רבני המכינות קדם צבאיות, שפסקו לתלמידיהם בהתנתקות לא
לסרב פקודה, ועל זה כתב אריק שרון שאם הכיפות סרוגות בצבא היו מסרבים פקודה לא
היתה התנתקות)
ומי
שמכיר קצת היסטוריה לא מתפעל, כי ראשי המזרחי בקונגרס הציוני תמכו בהצעה של הקמת
מדינה באוגנדה. כי המדינה אצלם זה יותר חשוב מארץ ישראל, ולכן הדרשה שלך לגבי
אה"ק לא נוגעת לנושא שאיתו פתחתה את הדרשה.
ר'
שניאור בנימה אישית, אנני יודע מי מכוון אותך, אבל עצת ידיד שמאזין לדרשותיך, עדיף
שתמשיך לא להיכנס לסוגיה זאת. ותישאר עם דברי רבך, שלעולם לא שינה את דעתו לגבי
היחס למדינה, וכל המערבות שלו בנעשה בארץ היה מפני הדאגה לעם ישראל, ומשום פיקוח
נפש, ולא משום עזרה למפעל הציוני של המדינה שמרדה ומורדת במלכות שמים.
קרעי נגד המשטרה המעכבת את ההכנות לל''ג בעומר
השר הממונה על הילולת רבי שמעון בר יוחאי, שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי במכתב למשטרת ישראל, על ועדת החמישה.
משפחת התינוק שמת נגד המוהל החשוד ברשלנות: "הוא פשוט נעלם"
משפחת התינוק שמת נגד המוהל החשוד ברשלנות: "הוא פשוט נעלם"
קבוצת הסנדק
לפני כשנתיים נחשפו בחדשות 13 הנזקים הקשים שגרם המוהל משה דרעי מבני ברק לתינוקות שהובאו אליו לברית מילה. לפני כשבועיים הוא נעצר בחשד לגרימת מוות ברשלנות של תינוק שאושפז במצב קשה ונפטר לאחר חודש. כעת, בני המשפחה מספרים על הרגעים הקשים: "התינוק צרח באימה במשך שעה וחצי"
חדשות 13
המשטרה הודיעה כי לא תאפשר לוועדת החמישה למנוע את העבודות בהר מירון
אבי מוסקוב בפרסום ראשון ב׳קול ברמה׳: המשטרה הודיעה כי לא תאפשר לוועדת החמישה למנוע את העבודות בהר מירון, ואלו יחודשו מיידית. בעקבות כך, ועדת החמישה הודיעה כי ״פלישת״ המשטרה לא חוקית, וכי היא מסירה אחריות מאחר והמקום ״מסוכן״
מאיפה ההיתר להתחזות לרב ראשי וללבוש גלימה
יועץ התקשורת אלעזר איפרגן שואל את אייל ציונוב מאיפה ההיתר להתחזות לרב ראשי וללבוש גלימה
"למה אתה רוצה לפרק את עולם התורה?" ח"כ טלי גוטליב בעימות עם עו״ד גלעד ברנע, הבוקר בדיון בבג"צ
"למה אתה רוצה לפרק את עולם התורה?" ח"כ טלי גוטליב בעימות עם עו״ד גלעד ברנע, הבוקר בדיון בבג"צ.
הייתה בגידה או לא... אני אומר האמא של הבגידות והמפחיד הוא שאין עצורים
הייתה בגידה או לא... אני אומר האמא של הבגידות והמפחיד הוא שאין עצורים.
מה יהיה. ???
השוטרים הסירו את דגל פלשתין מן הכיפה
ד"ר א' ס' ישב בבית קפה במודיעין. לקוחה אחרת הבחינה שעל הכיפה שלו יש דגלי ישראל ופלסטין ביחד, סמל לשלום, והזמינה את המשטרה. המשטרה הגיעה והודיעה לו ש"הכיפה שלו נגד החוק". משסירב להסירה, נקלחה הכיפה בכוח, והוחזרה לו אחרי שדגל פלסטין נגזר ממנה. זהו.
למה הלך העורך של כפר חב"ד אצל הזרביב? דקירת סכין ברבי!!!
"היום בתניא" יום ה', ו' אייר
"היום בתניא" יום ה', ו' אייר
תניא "ליקוטי אמרים"
המשך פרק מ"ד (עמוד ס"ד)
שנה פשוטה
⛳
באהבת ה' בחינות מגוונות:
נקדים שאהבת ה' היא מסכת רחבה ובה בחינות רבות ומגוונות. כשבכל אחת ישנם פרטים אחרים המעצבים את מהותה. ובכל אחת, השאיפה המתבקשת מהאהבה, היא שונה.
ובהתאם מובנת הבהרת התניא: כי למרות שכל אחת משתי האהבות ("נפשי איויתיך" ו"אהבה כבן"), כלולה מ"אהבה רבה" והיא גדולה ומעולה מ"אהבה ויראה שכליים" שבמסגרת של "אהבת עולם". בכל זאת, אל לו לאדם להסתפק בהשגת שתי האהבות שמדובר עליהם מתחילת הפרק. אלא עליו גם "לטרוח בשכלו להשיג ולהגיע לבחינת אהבת עולם הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה', המגדילה את "מדורת אש האהבה ברשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה".
...
כמעלת הזהב על הכסף:
כדוגמת מעלת הזהב על הכסף, שאינו מתבטא רק בזה שהוא שווה יותר. אלא בעצם תכונתו שיש בו התנוצצות מיוחדת השובה את נפש האדם.
כך גם יש לראות את המעלה המיוחדת המאפיינת את אהבת עולם, אהבה שיש בה "אהבה כרשפי אש ושלהבת עזה, הבאה מהתבונה והדעת בגדולת אין סוף ברוך הוא" (מעלה שלא קיימת בשתי האהבות הנ"ל אף שהן ירושה מאבותינו, ומצד עצמם ענינם נעלה ביותר).
...
מעלת ההתבוננות המיוחדת:
לא רק שבאהבה שב"אהבת עולם", יש מעלה שאינה קיימת בשתי האהבות הנ"ל. אלא גם את עצם ההתבוננות השכלית המעמיקה בגדולת ה', יש להעריך ולראות כענין נעלה בפני עצמו - שכן, בהתבוננות זו, מתבצעת כונת הקב"ה בבריאת העולמות. שהנבראים ישיגו ויכירו את גדולת ה' "איש איש כפי שיוכל שאת" (וכמובא פרט זה בדברי הרעיא מהימנא פרשת בא).
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
ווארטים
הרב דב קוק בפלפול עמוק בעניני טומאה וטהרה עם גאון ישראל ר' דב לנדא שליט"א
מרנן הגרד"ל והגרד"ק שליט"א
בפלפולא דאורייתא בדיני טומאת כהן
בחוה"מ פסח תשפ"ו הזכרתי קמיה מרן הגר"ד קוק שליט"א את הביקור שלו לפני כמה שנים בבית מרן גאון ישראל הג"ר דב לנדא שליט"א.
הגרד"ל שליט"א אמר לכבוד רבינו שליט"א שיש לו הערה בפס' שקראנו בהפטרת שבת חוה"מ פסח (יחזקאל לז, ב) "וְהֶעֱבִירַ֥נִי עֲלֵיהֶ֖ם סָבִ֣יב סָבִ֑יב וְהִנֵּ֨ה רַבּ֤וֹת מְאֹד֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבִּקְעָ֔ה וְהִנֵּ֖ה יְבֵשׁ֥וֹת מְאֹֽד", ופלפלו ביניהם בענין זה, ורבינו שליט"א אמר על אתר יישוב לקושיית הגרד"ל, והיישוב מצא חן בעיניו, ובקשתי מרבינו שליט"א להזכיר את תוכן הדברים.
ואמר מרן שליט"א שהגרד"ל הביא מה שפירשו רש"י ומהר"י קארא (יחזקאל שם), שהסיבה שהעביר השי"ת את יחזקאל סביב העצמות ולא מעליהם, כדי שלא יקבל טומאה, [שהרי יחזקאל הנביא כהן הוא], ומבואר באר היטב שהעובר בדילוג ע"ג המת יש בו כדי לקבל טומאה.
ומזה צע"ג על מה שכתב בביאור הר"ש לטהרות (פ"ד מ"ג) שאדם הקופץ מעל המת דקיי"ל שאינו נעשה אהל להביא טומאה או לחצוץ בפני הטומאה, [כמבואר בפ"ח דאהלות מ"ה לגבי "הדולג והקופץ". ע"ש], ה"ה שהוא עצמו לא נטמא, ולדברי הר"ש הא יחזקאל נמי הוי כמצב ד"קופץ" שאינו מק"ט, ולמה הוצרך להעבירו "סביב" העצמות.
רבינו שליט"א השיב בהקדים מאי דאמר רבה בב"ק (יז ע"ב, וע"ש כו ע"ב) "זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל - פטור, דאמרינן ליה מנא תבירא תבר", הרי דכאשר נזרק דבר באויר וסופו לנוח במקום מסויים, הוא נידון מעיקרא ע"ש סופו.
וא"כ ה"נ המקפץ באויר ע"ג המת ס"ל להר"ש שאינו מק"ט, כיון שאין לו נייחא במצב שהוא מעל המת, ונחשב מהשתא ע"ש סופו שעתיד להיות במקום שאינו מק"ט, לא כן באופן של "העברה" כמ"ש ביחזקאל, דבכגון דא לא דייני' ליה ע"ש מצבו דלבסוף.
ונשאל מרן שליט"א מאי שנא עובדא דיחזקאל התוס' בב"מ (קיד ע"ב) לגבי אליהו שנטמא לבן האלמנה משום שהיה ברור לו שיחייהו לכך היה מותר משום פקו"נ. וא"כ ה"נ נימא הכי. ואמר רבינו שליט"א, דכיון דכתיב (שם פסוק ד) "וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א עַל־הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם הָעֲצָמוֹת֙ הַיְבֵשׁ֔וֹת שִׁמְע֖וּ דְּבַר ה" וכו', וכתיב (שם ז) "וְנִבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֑יתִי וַֽיְהִי ק֤וֹל כְּהִנָּֽבְאִי֙" וכו', נמצא דמיירי הכא ב"נבואה", ולא ב"פעולה" כשל אליהו, [שבזה כתבו התוס' את המהלך הנ"ל], ואי לאו הנבואה הענין לא היה מתקיים. [ולא הבנתי הדברים כדבעי].
ובעיקר דברי הר"ש אמר לן מרן שליט"א שהדברים מרפסן איגרא, שהר"ש שם הביא מקור לזה ממ"ש בתוספתא דטהרות (פ"ג ה"ח), אכן שם לא נתבארה האי קולא אלא במקום "ספק טומאה" [ברה"י דבעלמא אזלי' ביה לחומרא]. ע"ש היטב. וע"ע ב"חסדי דוד" על התוספתא שם מה שהעיר ע"ד הר"ש. ופלפל רבינו שליט"א בכמה מילי בענין זה כמצ"ב בסרטון. וראה מש"כ ידידינו הגר"א רוט שליט"א בס' "מנחת חיים" על אהלות (סי' סח).
ובני החו"ב ר' מרדכי שליט"א העיר דנפק"ל חידוש לדינא לאור דברי רבינו שליט"א, דאם נזרק כלי טמא מראש הגג ונגעו בו טהרות בהיותו באויר, שאינם נטמאים, כיון דהו"ל "מנא תבירא".
ונודע בי מדרשא שיש שנקטו דדוקא לענין נזיקין חשבי' ליה "מנא תבירא", ולא לגבי חשיבות כלי [כגון לנט"י] וקבלת טומאה, [וראה חידושי הגרש"ש והג"ר ברוך בר לב"ק שם], וא"כ נראה דה"ה להעברת טומאה מן הכלי אל הטהרות, אא"כ נימא לחלק בין השוין. וצ"ע.
ובס' "סימן טוב" (עמ' נח) כ' מרן שליט"א, דמוכח ממ"ש במשנה לגבי תרומה שנפלה לתוך חולין טמאים, שעדיין טהורה היא מיהא, דלא אמרי' בה סברת "מנא תבירא". וע"ש מה שכתב רבינו שליט"א לפלפל בזה מדיני נזיקין ושבת.
וראה עוד מש"כ מרן שליט"א בס' "שבח לבני אהרן" (עמ' קצו) דכלי טהור שנפל מן הגג ונגעה בו טומאה, הרי הוא מק"ט, וכדמוכח בזבחים (צה ע"א) שנתפסת טומאה בכלי חרס שחל בו דין שבירה מה"ת, [דחמיר טפי ממנא תבירא, דהרי נגמר דינו ע"פ תורה למות בגדר גברא קטילא, ובכגון דא בנפשות היכא דאין בו דין מות, חשיב כל דהוא נפש כדמוכח בספ"ב דב"ק. וע"ש עוד הרחבת דברים. וראה עוד דברי רבינו שליט"א בס' ארץ הצבי (עמ' טו).
אכתוב למזכרת שבזמנו כאשר ביקש מרן שליט"א להגיע לבית מרן הגרד"ל שליט"א, והודיעו זאת להגרד"ל, התבטא הגרד"ל שליט"א, "בודאי זכות היא עבורי שיבא לביתי הרב דב קוק, אך תנאי יש לי עמו אם בא לכאן, שיברכני"...
וכך הוה, שלאחר שפלפלו בדברי תורה, [ושוחחו באיזה ענין אשר לשמו הגיע רבינו שליט"א], הוריד הגרד"ל את ראשו קמיה רבינו שליט"א וביקש ברכה, ומרן שליט"א אמר שמתבייש, ולבסוף ברכו בברכת כהנים.
וכשרבינו שליט"א בא לצאת את הבית, ביקש הגרד"ל מרבינו שליט"א להכנס למטבח, כדי להאציל את ברכתו גם על הרבנית תליט"א, והיה הדבר לפלא בעיני בני הבית, כי הגרד"ל כידוע אינו חסיד של ברכות וכו', ולא נשמע כדבר הזה מעולם.
עוד זכורני, שכאשר יצאנו מן הבית, המשיך הגרד"ל ללוות את רבינו שליט"א עד הרכב, ולאחר שעלה רבינו שליט"א לרכב, המשיך הגרד"ל לעמוד ברחוב עד שהרכב כבר לא נראה.
וזה לי כמה פעמים שהלכתי למרן הגרד"ל שליט"א בשליחותו של רבינו הגדול שליט"א וראיתי את הכבוד העצום שרוחש רבינו שליט"א גם למי שבא בתורת "ידא אריכתא" של רבינו שליט"א. וע' ב"ב (כא ע"א). ודו"ק.
ופעם אחת כשהייתי אצלו, אמר לי על מרן שליט"א, "מה נעשה אתו, הוא צדיק יסוד עולם, אבל הוא לא אוכל ושותה... הוא צריך לאכול ולשמור על עצמו כי הוא נצרך לכלל ישראל"...
כשספרתי זאת לפני מרן שליט"א הפטיר בענות קדשו, "אוי לו למי שהציבור טועין בו"...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
דברי השקפה ברורים על יום השואה - העצמאות מפי קדשו של מרן הגר"ד הכהן קוק שליט"א
על יום השואה - העצמאות
מפי קדשו של מרן הגר"ד הכהן קוק שליט"א
קלקול יום העצמאות
א. תכונת ה"עצם" של עם ישראל היא מה שנאמר בפסוק, "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", שהיא העצמאות הרוחנית הקדושה היותר מוחלטת.
ובשעת קלקול - משתמש הסט"א בכח החזק הזה אשר הוא טבוע בכל איש ישראל, לצורך בקשת עצמאות גשמית של גוף ו"כחי ועוצם ידי", ובזה הוא מבקש להכהות את הכח הפנימי של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
וכבר אמרו במדרש רבה (פ' כי תשא פרשה מב סי' ט) בענין גבורת דורו של שמד "או יהודי או צלוב", שעם ישראל מוסרים נפשם להצלב אם המלכויות לא נותנים להם להשאר בקדושת יהדותם, וזוהי העצמאות המקורית.
וכל תיקון "מלכות ישראל" הוא רק בתורת משמש לעצמאות הרוחנית של גבורת "הן עם לבדד ישכון" הנ"ל, עד כדי מסירות נפש כנגד כל גזירות השמד.
ומכיון שעצמאות מקולקלת זו באה לפגוע בכח הפנימי הקדוש של עמידת דורו של שמד הנ"ל, ממילא היא מביאה את התוצאה ההפוכה מגבורת הנפש של או יהודי או צלוב – שהיא העצמאות המתוקנת, ונעשה קלקול של פעולה הפוכה שהוא בקשת "שמד עצמי", ולא רק ביטול ההתנגדות לו, דכל היכא שנגנב כח העצמאות הזה מידי כח הקדושה, הופך הוא באותה מידה לכלי ביד הטומאה.
קלקול אמירת הלל ביום ההוא
ב. וקלקול אמירת הלל באותו יום הוא כעין הנ"ל, שהופכים את כח קדושת ההודאה על הנסים שתקנו ישראל בגמ' שלהי פסחים – להודאה על קלקול, ובזה נפגע כח ההודאה הקדוש, שאינו מתקיים בדברים הדרושים הודאה דבר יום ביומו.
יכה יוסי את יוסי
ג. ומצינו בגלות מצרים ענין הפקדת שוטרים מישראל על עבודת פרך, וזהו חומר מיוחד באיכות השעבוד הידוע, ובפרט בשואה האחרונה שהושקע כח מיוחד להשתמש ביהודים להשמדת אחיהם.
וכעין מה שאמרו חז"ל בכשדים שהיו מניחים תינוק בחיק אמו ואומרים לאביו קום שחטהו.
וזהו שיעור היותר מופלג בחומר האכזריות, וחומר הגזירה מתבטא בזה שיכול האויב לכוף את היהודי לעשות בכח שלו את היפך הרגשתו.
וחומרא יתירה יש כאן, שכביכול אין צריך לכח חיצוני לכלות את ישראל, שבזה מתפרש שהם קיימים, אלא הם ח"ו מכלים את עצמם, כאילו אין להם שום קיום עצמי ח"ו.
וכן הוא בחומר הגלות האחרון שנאמר בו "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" – למימרא שנשבר ח"ו הקיום העצמי, וכבר אין צריך לאויב חיצוני שיבא ויהרוס.
ובפרט בגזירה האחרונה של גלות הערב רב להשמדה רוחנית עצמית, וכולל בתוכו כפייה על עבירות, במקום כח הכפיה הקדוש של "כופין על המצות".
וזהו חומר הגלות שלנו כאן בא"י תחת ממשלת הרשע, אשר מורה על החומר הגדול בחולשה הרוחנית, ואע"פ שחומר הגזירות וכפיית השמד כשלעצמן, קלים ופחותים הם ודאי לעומת גזירות הגויים בדורו של שמד, אבל חומר המצב של החולשה העצמית, מסתמן בגזירות קלות של ערב רב מתוך ישראל – יותר מזמן של גזירות קשות מצד העכו"ם. [כל הסעיפים הנ"ל מלשונו של רבינו שליט"א בספר "ויצא יצחק לשוח" (עמ' 129) עם שינויי עריכה קלים לתועלת הלומדים].
מדינ'ה של גיהנם
ד. שאלתי את רבינו שליט"א אודות הראי"ה קוק והגרי"מ חרל"פ שהיו נוראים בקדושתם ובצדקותם כנודע, ואמרו דברים נלהבים בענין תקומת המדינה, והשיבני הרב על אתר, אם הראי"ה זיע"א והרב חרל"פ היו נמצאים אתנו עכשיו, הם היו עושים את יום העצמאות "יום אבל לאומי".
חילולי שבת וישוב א"י
ה. אמר רבינו שליט"א, ארץ ישראל פגועה מאד מכל חילולי השבת שיש כאן, וראשי הממשל כולם מחללי שבת, וחוקים נגד השבת צצים להם בכל רגע בשם הדמוקרטיה וכו', ומסתברא טובא שהיה עדיף עם חילולי שבת כאלו להשאר בחו"ל, ולא לבא ולפגוע כל כך בא"י המקודשת. [וידוע כעין זה מהתשב"ץ קטן (סי' תקנט) דעבירה בא"י יש עליה עונש יותר מעבירה בחו"ל, כי א"י היא פלטין של מלך. ועמש"כ בס' פאת השלחן (פ"א סי"ג). וילע"ד. וע"ע שער החצר (סי' עא), ובס' "אם הבנים שמחה" (עמ' קנז)].
הבוחר בתורה
ו. למרות שרבינו שליט"א מחייב בתקף על כל אחד להצביע בבחירות, ומוכיח בשבט פיו את מי שאינו עושה כן, [ולמרות שבאו מתנגדי ההצבעה והסבירו את שיטתם, הרב פרך את דברי כולם, ולא הסכים לדבריהם כלל, ומ"מ], אין זה אומר שיש לו איזה זיקה לכל עניני המדינה השקרית הזאת, ואדרבה הוא רחוק מכל עניני ממסד ומדיניות, וכל זה נעשה מתוך הכרח לאור המצב העגום שלא להרבות בחילול ה' ושלא לתת יד למניפים דגל בפרהסיא על ה' ועל משיחו, וכל שיש בידינו למעוטי תיפלה - עבדינן.
תחנון, הלל, שהחיינו?
ז. לכן, דעת רבינו שליט"א שאין אומרים הלל ביום זה, והחושבים לומר הלל מדברים דברי הבל, וכמבואר בתשו' יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' מא), וכ"ש שאין לברך שהחיינו על יום זה (וע"ש ביבי"א סי' מב), ואדרבה יותר היה מתאים לברך "דיין האמת".
ורבינו שליט"א אומר תחנון כרגיל, ואדרבה ביום זה יש להרבות בתחנון טפי משאר יומי. ובשנה שעברה [תשפ"ה] אמר רבינו שליט"א שלא יעשו ניגונים בתפלת ערבית של יום אידם [ליל העצמאות] הגם שרגיל בניגון לעורר רגשי קדשבתפלתה ולעורר הכוונה, ואתמול בלילה אמר, שאמנם היום הזה הוא כמו יום תשעה באב, אך לענין הניגון "פלגינן", כיון שהוא כאוכל נפש עבור כוונתו בתפלה.
ורבים מגדולי ישראל היו אומרים תחנון בתפלה ביום זה, וכך היה עושה זקן המקובלים מהר"ר יצחק כדורי זצוק"ל כאשר העיד בנו ר' דוד ז"ל, וכן נהג והנהיג מהר"ר יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף". וכן עשה רבינו מצליח מאזוז הי"ד, כאשר העיד בנו הגאון נאמ"ן זצ"ל. וכן עושים עד היום ברוב ככל הישיבות ובתי המדרש.
ומרן חכם עובדיה זיע"א היה משתדל שתהיה לו סנדקאות באותו יום, ובשנים מסויימות היה מתפלל עם הלומדים בישיבת חזו"ע, ושם היו אומרים תחנון. ובזקנותו גם אם לא היה סנדק, לא היה אומר תחנון, והיה מתבטא לפעמים, "אני כמו בן גוריון, לא היה אומר תחנון ולא הלל"... [ראה מה שכתב בס' הנחמד "עבודת עובדיה" (עמ' רג). ואכמ"ל]. ולא היה מנהיג כן בכל מקום, והעיד ידידינו רד"ש נקי שליט"א שבשנים קדמוניות היה הגרע"י בא להתפלל בחזו"ע, ושם אמרו תחנון ביום ההוא.
והחזו"א זיע"א - גם אם היתה לו סנדקאות ביום זה, היה אומר תחנון. וצריך להזהר מויכוחים ומחלוקות בענין זה, דנפילת אפים ע"פ הפשט היא רשות, ומריבה ומחלוקת ושנאה היא עבירה פלילית, וידוע (מעשה איש ח"ד עמ' קי) שבישיבת פוניב'ז ביקש הגר"י כהנמן זצוק"ל שלא יאמרו תחנון ביום העצמאות, ונתעוררה מהומה על זה, והלכו לחזו"א ואמר להם להזהר בכבודו שהוא המחזיר עטרה לישנה בדור זה. וכל ערום יעשה בדעת.
גדול המחטיאו
ח. רבינו שליט"א התבטא רבות לאחרונה שגם אם ינצחו את אויבי ישראל, הלא המה, איראן וגרורותיה, חמאס וחיזבאלה וכו', עדיין אין השמחה שלימה, והלב דואב וכואב טובא, כי עדיין מרקד בתוכינו האויב הגדול הוא ה"ערב רב" המצער את גופם ונפשם של ישראל קדושים, ואורב בכל צד ופנה להרוס את קדושת השבת והתורה, ורומסים את שוחרי קדושת הארץ בבתי כלא, וכו' וכו'. ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם במהרה בימינו.
קידוש וחילול
ט. זכורני בתקופת בחירות סוערת שביקשו מלשכת "ביבי נתניהו" להכניס את ראש הממשלה לחדרו של מרן שליט"א, וכמה מהסובבים אמרו שיכול להיות מזה קידוש ה' גדול, ורבינו שליט"א יוכל לומר איזה דברים שברצונו שיתפרסם בכל העולם וכו'. ורבינו שליט"א סירב בכל תוקף, באומרו, הגם שיש בזה חיזוק מסויים לכח צד "ימין" [שהוא יותר טוב מרשעי השמאל], אך כח הקלקול כאן גדול יותר, שיכול להווצר תמונת מצב שאני מביע שאט נפש וחיבה לדמות שאין לה שום זיקה בקושטא לבורא עולם, ומה שאתם חושבים שיכול להיות קידוש ה' גדול, הלא ידעתם שהם חותכים ומעלימים כל מה שהם רוצים, ולבסוף לא ישאר זכר משום דבר רק התמונה להנציח את הקשר של רה"מ עם רב בישראל...
יום השואה האמתי
י. כבר פרסמנו פעם את דברי רבינו שליט"א בגנות מה שקבעו את יום השואה בחדש ניסן שההספד אסור בו, [ע"ש בהרחבה מפי ספרים וסופרים של דור קודם], ואמר רבינו שליט"א, אם היו שואלים אותי מתי הוא יום השואה, הייתי מציע את יום העצמאות, שמדינה זו עשתה שואה גדולה והרס רוחני מאין כמותו כידוע מה שעוללו בילדי תימן וכן בכל עולי הגולה שבאו קדושים וטהורים, וכבר דור הבא אחריהם נעשו כמעט כמו גויים. והדברים ידועים לכל מי שאינו מחפש לכסות את השמש בכברה.
וזה שנים רבות שרבינו שליט"א צם ביום זה כבר מהלילה כמו ת"ב, ואמר, שאם כל ישראל היו צמים ביום זה, כבר היה נגלה עלינו משיח צדקינו.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה


















_watermarked.png)










