גדולי התורה מנהיגי הדור יוצאים למסע לאירופה להצלת הישיבות - בלי גור וויזניץ שנדחקו החוצה

לא מסתכלים עוד לכיוון שלהם, הם נדחקו החוצה לא לוקחים אותם בחשבון הם כאילו לא קיימים, זה מה שקורה לאדמורי"ם מגור וויזניץ שנדחקו אפילו לא לקרן זווית הם מחוץ לתמונה, הם משוכנעים היו כי העולם לא יכול להתנהל בלעדיהם וכי זקוקים להם בעת צרה, ומתברר כי הם עושי הצרות, בלעדיהם מסתדרים הרבה יותר טוב, והנה נוסעים לסיבוב שני והפעם לאירופה, והאדמו"ר מויזניץ העדיף לנסוע לחופש לחולדודנא והרבי מגור אפילו לא חשב להצטרף וגם ראש ישיבה מליגה ד' לא שלח עימם, כי אינם שווים כלום

קורה משהו מדהים. כאשר יצאו בסיבוב הראשון הגדולים בלי גור ווזניץ הם מיהרו במטוסים אחרים ורדפו אחריהם קיוו שיקבלו אותם בזרועות פתוחות, ומתברר כי אפילו את המעט בדינר הרביעי במנהטן לא כיבדו אותם, הגדולים האמיתיים של דורנו עזבו והרבי מויזניץ ואותו ראש ישיבה שרוב העולם בכלל לא יודע אפילו איך קוראים לו דיברו לכסאות ריקים

למחרת כאשר נסעו לדיל הם בכלל לא הצטרפו, באותו ערב ב'פייו טאונן'ס' גם שם הם לא היו, וביום שאחרי כאשר טסו לקנדה כבר שכחו שהם בכלל היו באיזה מקום, והנה עתה כאשר נערכים לסיבוב השני, את פרצופיהם של גור וויזניץ לא רואים על הלוגו הם לא קיימים

הם מחפשים נקמה וחשבו כי אם הם לא יצטרפו להוראה הכללית שלא מתייצבים אפילו לא בקריאה ראשונה אז הם יזעזעו את מי ברחוב החרדי. מתברר כי לא מתייחסים אליהם בכלל, הם לא שווים שאפילו יתווכחו עימם, הם רוצים להיות אויבער'חכם'ס בבקשה, ההסכמים שלהם כאילו עם הצבא שלא יגייסו חסידי גור ויזניץ ובעלזא לא יחזיק הרבה מעמד, במיוחד אם ימצא משוגע אחד שיפנה לבית המשפט אם אכן יתברר כי באלף הראשונים אין בין המוזמנים להתייצב אף אחד משלשת החסידויות הללו

בשורות אלו איני עוסק בחוק הגיוס אלא במעמד הגדולים בישראל. בעבר שום דבר לא נעשה מבלי שלקחו בחשבון את גדולי החסידים, עתה מתברר כי לא צריך אותם, ואדרבה עדיף בלעדיהם, מפני שרק מפסידים, מדובר בקבוצת גנבים מי שיודעים איך להונות את הגדולים. למדנו את זה בפרשת הרב שטיינמן והאדמו"ר מגור בצרפת, היה סיכום שלא עושים מגבית לבד אלא יחד וגור מיהרו ועשו מגבית לבד כמה שעות קודם לכן חמסו את כספי התורמים שלא ידעו כי הם נותנים לגור ולא לקרן הכללי, ומאז לא רוצים כל שיתוף פעולה עימם

במה שקורה עכשיו הדברים חמורים פי כמה. שיטת גור וויזניץ היא לתבוע מהחסידים שלהם לתרום להם, ככה שהתורמים לקרן הכללית יהיו אחרים וירוויחו כפול. ראשי הליטאים אינם סתומים מכירים את שיטות ההונאה הזו, ולכן אינם רוצים אותם, שהם יקחו מחסידיהם למען הישיבות שלהם, והאחרים יהנו מקרן משותפת שהתורמים שלהם אינם מגור וויזניץ ובעלזא

ההנהגה עברה לביתו של מרן הגר"ד לנדו ומשם הכל מתפצל, לידו ראש הישיבה מרן הגרמ"ה הירש שלא משה ידו מיד מרן הגר"ד, שניהם עובדים יחד עשרות שנים, בישיבה הקימו דורות על גבי דורות של תלמידים, ומסתדרים מצויין בלי גור וויזניץ

חיים שאולזון

הרב ברגמן דואג לישיבות ולא לתורה ומצוות!!!

הוא חוזר על טעות חמיו שלפי טענת פרשניו בימינו, אילו חי היה היום לא היה אומר מה שאמר אז, כי מי שלומד בישיבה אסור לו להתגייס אבל מי שאינו לומד חייב להתגייס ואף הרחיק וקבע כי מי שאינו לומד ולא מתגייס יש לו דין רודף, מקבל אני את דברי תלמידיו מאז כי אם היה חי היום לא היה חוזר עליהם אלא היה אומר בצורה הכי ברורה כי כל יהודי שומר תורה ומצוות אסור לו להתגייס בצבא חילוני מפני שהניסיון הוכיח כי מי שנכנס לשם חרדי יוצא לא חרדי במצב טוב, וחלק גדול יצא משם לא דתי בכלל מי שאינם שומרי שבת ואינם מניחים תפילין בכל יום, כפי שנהגו ועשו לפני שהגיעו לצבא

שמעתי את דבריו של הרב ברגמן חתנו של הרב שך, שמדבר שוב ושוב בשם חמיו, אני מבין הוא מבקש לכבדו, אבל לא קולט כמה שהוא מבזה אותו בדבריו, כאשר הוא חוזר על הדברים שוב ושוב כי חייבים להציל את הישיבות ומתעלם מהצלת הכלל, כאילו שרק את הישיבות צריך להציל ואילו את שמירת התורה והמצוות לא צריך להציל

על פי החוק שהם מבקשים לחוקק ועל פי גזירות הצבא ובית המשפט חייבים לגייס את כולם, כל החרדים בין השנים 18  ל-26 בלי יוצא מן הכלל, וגם אם לא יעשו זאת מפני שאינם מסוגלים לקלוט בבת אחת כל כך הרבה, החמשת אלפים שהם מבקשים לגייס פירושו לקחת חמשת אלפים מניחי תפילין ושומרי שבת, ומכניסים אותם למקום שאין כל בטחון שייצאו משם בעוד שלש שנים עם התפילין ועם שמירת השבת

הרב ברגמן מנהל מאבק על הבטחת קיום הישיבות, זה נושא חשוב מאוד שאף אחד לא חולק שחייבים לעשות הכל שהישיבות ימשיכו להתקיים במתכונתם, אבל האם בשל כך מותר לנו להפקיר אלפי חרדים ולהשליכם לתופת המסיונרי של החילוניות הישראלית? אין מי מבין החרדים של ימינו שיאמר כי הצבא הוא מקום בטוח לחרדים, אז איך הרב ברגמן לא נזהר ומדבר בדרך שיבינו כי רק בני הישיבות שלא ישרתו

היום אפשר להבין מדוע הרב ברגמן נדחק לאחור, הוא מאוד רצה להיות מנהיג הליטאים, עכשיו הכל יודעים כמה מסוכן הוא, לא קולט איזה חורבן הוא מביא על היהדות החרדית בדבריו הלא זהירים. במקום שהוא יהיה זה שנלחם נגד שירות צבאי בכלל מפני שזו מחלנת את החרדי, הוא מפקיר אלפים ורבבות לשמד רוחני רח"ל

שימו לב מה ההבדל בינו לבין המנהיגים האמיתיים מרן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, הם מעולם לא התירו שירות צבאי לחרדי  כלשהו, מעולם לא יצא מפיהם מילה שמהם ישתמע כאילו שרק בני ישיבות לא יגייסו ואילו מי שאינו בישיבה מותר לו ללכת לאבדון במיסיון החילוני. הרב ברגמן רוצה להשמיע את קולו אבל מקלקל יותר מאשר מתקן. כל מי שאין לו את האומץ לומר כי הצבא הישראלי הוא מיסיון חילוני וכל שומר תורה ומצוות ההולך לצבא מפיל את עצמו בידי מסיונרים חילונים, אינו יכול להיות מנהיג בעולם החרדי

חיים שאולזון

על הרמטכלי"ם לעבור קורס ב'חרדיות' בטרם הם מקימים חטיבה חרדית

הדברים היו ברורים בכל השנים, אבל לציבור קשה לקבל עד שלא שומעים זאת מגורמים מוסמכים המכירים ובקיאים בנושא, והשבוע סוף סוף הודו אלופים בצבא כי הם נכשלו בכל הקשור ל'חרדים', 'נצח יהודה' נכשלה כשלון טוטלי וגם כאשר יקימו חטיבה חרדית אין כל בטחון שהיא תצליח מפני שהמסגרת כמות שהיא לא מסוגלת להבטיח את שלמותם של החרדים כחרדים. הדברים נכתבו כאן בבלוג הרבה פעמים בעבר, ועתה סוף סוף אלוף בצבא מאשר זאת רשמית

במשך שנים התקשיתי להבין מהיכן יש לראשי הצבא בקיאות בנושאים שהם מעולם לא עסקו בהם. הם טוענים כי הם מסתמכים על מומחים, אבל כל ילד יודע שבכל נושא יש מומחים החולקים זה על זה או שגישתם שונה. מה שחשוב הוא ללמוד, וכאשר תסתפק בדברים מסויימים אז תיוועץ במומחים, להחליט מבלי שאתה בקי בעניין, אתה מראש נידון לכישלון

הרמטכ"ל לפני כמה שבועות הסתפק האם בכלל צריך חטיבה חרדית, הוא לא מבין מדוע 'נצח יהודה' לא מתאימה לחרדים, לדעתו הצבא כמות שהוא טוב גם לחרדים, אבל לאחר ששמע מכל כך הרבה שהמציאות הוכיחה כי מי שהגיעו כחרדים רובם יצאו מהצבא כלא חרדים הוא השתכנע שצריך להקים 'חטיבה חרדית' והכריז כי הוא מאשר הקמת חטיבה כזו ואף הורה להכין אותה. שמעתי את הדברים והתפלאתי האם באמת ככה עובד רמטכ"ל הוא לא מנסה ללמוד על בשרו להבין במה מדובר ורק אחר כך יחליט, הבנתי שהוא לא רוצה להבין מה זה חרדי, הוא חושש שאם יידע הוא לא יקים חטיבה חרדית מפני שגם זו תידון לכישלון

אם הרמטכ"ל היה באמת רוצה חרדים בצבא, הוא בעצמו או הסגן שלו ואלופים אחרים היו עוברים קורס ל'חרדיות' שם יקבלו שיעורים ישמעו הרצאות יסבירו להם מה הפירוש להיות חרדי, ואף יתבעו מהם 'לטעום' קצת חרדיות לחיות את זה כמה שבועות בשביל שיבינו עם מה הם מתמודדים בטרם החרדים מגיעים למקום שיצטרכו להבין אותם. כל עוד ראשי הצבא לא עברו קורס כזה אין כל סיכוי שיבינו במה מדובר ויכשלו שוב

הייתי מציע לרמטכ"ל לעצור כאן, להכריז ולהודיע כי הוא דוחה את הקמת החטיבה החרדית לעוד כמה חדשים, ובינתיים הוא וראשי המטכ"ל יעברו קורס ל'חרדיות' להבין איך חי החרדי ומה הם צרכיו האמיתיים, ממה הוא חייב להיזהר ומה יבטיח את עתידו בצבא כחרדי, ורק אחרי שהם יקלטו במה מדובר הם ייאלצו לקבל החלטה קשה, האם שייך להקים חטיבה כזו ושתהיה חרדית באמת, או שמא עליהם לוותר על החרדים בכלל מפני שלא שייך שתהיה בצבא חטיבה שתהיה חרדית באמת

אין זה מספיק חיילים חרדים ומפקדים חרדים. מה שחשוב הרבה יותר הוא אורח החיים של החייל והמסגרת שתבטיח התבדלות מוחלטת מן החטיבות החילוניות ומכל קשר למה שקורה בחטיבות האחרות. כל עוד שאין יכולת להבטיח ניתוק מוחלט, אין כל בטחון שהחרדי ישאר חרדי בצבא עד ליום האחרון שלו שם

אין זה נכון לומר כי החרדים לא רוצים לשרת. ישנם הרבה מאוד חרדים שרוצים לשרת והיו שמחים לעשות זאת, ולצאת מן המסגרת הישיבתית, הם רוצים מסגרת פתוחה בעולם החרדי המאפשרת לו לעבוד ולבנות משפחה על ברכי החינוך החרדי. בימינו זה בלתי אפשרי, מפני שאם הוא שירת בצבא כבחור הוא יכול לשכוח משידוך טוב, ויהיו תלמודי תורה שלא יקבלו את הילדים שלו בחיידר, הוא נכנס למערבולת קשה. אם הצבא היה כזה שחרדי משרת בלי כל בעיה דתית וחרדית, רבים היו עושים זאת ואף היו מתקבלים בחברה החרדית. המצב שחייל חרדי היה שלש שנים במסגרת חילונית הורסת את האימון שלו בחברה החרדית, הוא נופל בהרבה דרגות ומזיק לעתידו

ברור שהמצב כמות שהוא לא טוב וצריך לחפש פתרונות, והדרך היא להתחיל מהתחלה, קודם ולפני הכל ראשי הצבא יחוייבו לעבור קורס ב'חרדיות' כל המפקדים החרדים ייאלצו לעבור את זה בשביל שכל ראשי הצבא יבינו במה מדובר, ואז ייאלצו להחליט אם הם מסוגלים לעמוד במשימה הזו, ואם כן עליהם לבנות חטיבה במסגרת צבאית אחרת מן הכללית. חרדים וחילונים לא יהיו במסגרת משותפת בשום אופן ובשום דרך, בלי שהבטחנו את החלק הזה לא עשינו כלום

חיים שאולזון

רוצחים סאטמארים היכו וחתכו את זקנו של הרה"ח ר' פיניע קארף בווילימסבורג מפני שלמד תניא!!!

היום היארצייט שלו, ובימים אלו גם מלאו 41 שנה למה שקרה בווילימסבורג אי אפשר ואולי אפילו אסור לדלג על אחד הדברים הקשים ביותר שאירעו ביהדות החרדית, שנאה קשה כשזו בתקופה שמדברים הרבה על שנאת חינם, היכו באכזריות נוראה יהודי חסידי שכל עוונו היה שלמד תניא בווילימסבורג, שם האמינו הסאטמארים כי חוץ מ'על הגאולה ועל התמורה' אסור ללמוד בספרים אחרים, וכאכזרים רשעים מן הגרועים ביותר באותה תקופה לפחות, תפסו אותו בדירה פרטית היכו אותו במכות אכזריות כמעט עד מוות, חתכו את זקנו, וזרקוהו ברחוב לכלבים, בשל עוונו הגדול והנורא שלמד תניא עם קבוצת חברים בדירה פרטית

הסיפור הזה זעזע את העולם החרדי מקצה לקצה, אם כי אכזריות סאטמאר הייתה ידועה אז לכל חרדי כמעט, זה לא היה המקרה היחיד, מה שהם עשו להגאון החסיד רבי מענדל וועכטער שכמעט והרגוהו ביקשו לזרוק אותו על ה'ברוקלין קווינס עקספרעס וועיי' שפירושו רציחה ממש ובנס ניצל, גם את זקנו חתכו היכו אותו באכזריות נוראה רק ומפני שהוא למד ספרי חסידות חב"דיים, זה היה עבור סאטמאר העבירה הכי גרועה ונוראה באותם הימים

אכזריות סאטמאר היא מן הגרועים בתולדות האנושות בכלל והחרדים בפרט, מעשיהם במשך שנים היו שפלים ונבזים, עד שכותב שורות אלו החליט לעשות סוף למעשיהם ופתח עיתון באידיש שם הפשיט אותם מידי שבוע, פרסם את מעשיהם והבינו כי אי אפשר להמשיך במעשים הללו, עברתי עימם מלחמות שלקחו כמה שנים, עד שבסאטמאר הבינו כי אי אפשר להמשיך יותר, הם אלו שהפסידו וכל יהודי חרדי הרוצה ללמוד איזה ספר שירצה בווילימסבורג יכול לעשות זאת. זה היה בלתי אפשרי עד שלימדנו אותם כי למקל שני צדדים, הם יכו בידיים אכזריות, ואני השתמשתי בעט עימה הכיתי בהם וזה כאב הרבה יותר, עד שעשינו סוף לענין, וכשהפסיקו במעשים הללו הפסקנו גם אנחנו, מפני שלנו הייתה מטרה וכשהשגנו אותה לא היה טעם להמשיך בה

סאטמאר מאז שהגיעה לארצות הברית השתמשה בכח ובאכזריות, הם נלחמו ברבי מקלויזנבורג זצ"ל בצורה הכי קשה אך ורק מפני שהיה תלמיד חכם. אנשי סאטמאר שהגיעו אז, היו עמי הארצים התגודדו מסביבו של ר' יואל זצ"ל, ותלמידי חכמים העדיפו את הרבי מקלויזנבורג זצ"ל, ובסאטמאר לא יכלו לשאת זאת ורדפו את הרבי מקלויזנבורג בצורה הכי אכזרית עד שהחליט לעלות לארץ ישראל וקבע את משכנו בנתניה. סאטמאר ביקשה להשתלט על ווילימסבורג ונלחמה בכולם, תשאלו את הבעלזאים מה הם עברו עימם, וגם ויזניץ סבלה מהם סבל גדול, אם כי ר' מאטאלע זצ"ל ידע איך לפייסם על ידי מחאה שבועית שהיה מוחה, והם כינוהו 'פראפשענאל מוחה', אין מי שעברו תחת סאטמאר ולא סבלו, עד אשר הגיעו הימים שהכל יצא החוצה ולא היו צריכים יותר לפחד מהם, והיום הם ב"ה עסוקים במלחמות ביניהם ובא לציון גואל

גזיזת זקנו של ר' פיניע קארף ז"ל על ידי מי שמכונים סאטמארים, מעשה כפי שעשו הנאצים ליהודים בגרמניה, נכתב בפרקי ההיסטוריה ולא ימחה עד אשר כל ילד יהודי יידע מה שעשו, ילמדו ויבינו כי אין זו קנאות אלא עניינים אחרים כפי שהרבי הסביר זאת בשיחה שאמר אז על המעשה הזה (ראה פוסט אחר), ר' פיניע הוא זה שהיה צריך לעבור את מה שעבר על ידי אכזרי סאטמאר על מנת לעשות סוף לאכזריות הנוראה הזו, שמכתימה את סאטמאר עד היום הזה

חיים שאולזון

שיחת הרבי על האכזריות של סאטמאר בגזיזת זקנו של הרה"ח ר' פינע קארף ע"ה

האם מעשיהם היו לשם שמים, האם הם באמת קנאים, או שהיו להם כוונות אפלות הרחוקות מאוד מקנאות. על כך תקראו כאן מה הרבי אמר על כך בשיחה הידועה

היום היארצייט של הרה"ח ר' פנחס קארף, ומה שמעניין שמו פנחס, והוא נפטר בפרשת פנחס, והרבי עוסק בענין של 'פנחס' - באותה השיחה הרבי הזכיר את המסירות נפש שלו, - חלק כ"ג בלקוטי שיחות - ומה שהכי מעניין האיש שהכה אותו 'שמעון' וכך אמר הרבי שכידוע ש"מנגדו משבט שמעון"

לאלו שמבקשים להבין מדוע אני חוזר על העניין, הסיבה אחת ויחידה, בסאטמאר עד היום הזה לא רוצים להודות בפשעים הללו, לא יצא אחד מהם והכריז כי מי שעשו את המעשים הללו הם פושעים ואכזרים, בשעתו הם עודדו את האכזרים הללו ואף הצדיקו את המעשים הללו. בעבר הבאתי את מה שהם כתבו להצדיק מדוע מותר להכות את מי שלומד תניא עם מי שאינם חסידי חב"ד. סאטמאר עד שלא תמחה את זכר כל מי שלחמו בלימוד תניא, הם שותפים לפשע

מה שהכי מדהים כאן, האהרוני והזאלוני שניהם נכדי האדמו"ר בעל ה'תניא' והם אלו שנתנו ידם להכות את מי שלמדו 'תניא', זה לא ייאמן מי שמתגאים שהם נכדיו מתנהגים כך, זה נושא בפני עצמו המוכיח כי מדובר במי שפזלו לכיוונים שה' ישמרנו. בהזדמנות אחרת נאריך בכך

חיים שאולזון

אין כאן 'פדיון שבויים' אלא הסכמה על רצח מאות יהודים!!!

כשהלב שמאלני הראש יושן, מפני שאם הראש היה עובד איש לא היה אומר כן להסכם לפני שאתה יודע את פרטיו. עד לשעת כתיבת שורות אלו אין עדיין הסכם, בקושי מתקדמים לשלב הראשון שגם כאן הרבה דברים סתומים, לא יודעים כמה הם ישחררו ומי הם, ולאחר מזה יבואו השלבים הבאים, ומי קובע כי הם יהיו כאלו שנוכל לומר בבטחה כי חלילה בגלל ההסכם הזה לא נרצחו יהודים

ניסיון רע ומר יש לנו עם העסקאות מן הסוג הזה, העברנו להם מספר גדול, מאות של מחבלים עם דם על הידיים שחזרו לחבל. קחו לדוגמא את יחיא סינוואר שהחזירו אותו באותה עסקה שבה קיבלנו אחד בלבד והם קיבלו יותר מאלף ביניהם רוצחים מן הסוג הגרוע ביותר שמיד חזרו לפעילות, רצחו כל כך הרבה, ומה שקרה בשמחת תורה קרה על ידי אותם מי ששחררנו אז, האם זה לא מספיק להבין כי שחרור מחבלים מן הכלא והחזרתם לעזה או לכל ריכוז מוסלמי יחזיר אותם לטרור ורצח של יהודים?

מזעזע הוא לשמוע כי ישנם רבנים בעד העסקאות הללו מבלי שהניחו בפניהם את ההסכם. שוב, עד לרגע כתיבת שורות אלו אין עדיין הסכם מוכן, ועל סמך מה הם קבעו שמותר לעשות עיסקה כזו. פשע הוא לומר כן מבלי שכל הפרטים ברורים ומבטיחים כי זה לא נוגד את ההלכה ומבטיח מקסימום של מניעת רצח של יהודים. המקרה הזה אינו כמו בכל פדיון שבויים, כאן חייבים לקחת בחשבון את מחיר ההרוגים, ולא כפי שטוענים כי לא עושים חשבונות כאלו על מי שייהרגו מאוחר יותר. במקרה שלנו מדובר במי שיום אחרי שישתחררו הם יכולים לרצוח חיילים בעזה או בכל מקום שיהיו

הנושא הזה מסובך מאוד, וחייבים לדון בו בזהירות ורק לאחר שכל הפרטים ברורים, הצעד הזה שעשו אותם משרתי השמאל כולל הרבנים שמשרתים את איש השמאל מש"ס שיש לו ענין לסייע לשמאל על חשבון דם יהודי, הוא מעשה אשר לא ייעשה, ומוכיח כי הללו אינם רבנים אלא פוליטיקאים. אם הם היו רבנים אמיתיים, היו מבקשים ללמוד את כל הפרטים הסופיים ורק אחר כך להחליט אם מותר או אסור לבצע עסקה כזו

במקרה שלנו אין אפילו מינימום של ספק שכל עסקה איזו שתהיה יבא על חשבון רצח של יהודים, מדובר במי שהם צמאי דם ומצהירים בצורה הכי ברורה שביום שישתחררו ירצחו יהודים, האם מי, יכול לתת יד לצעד כזה?

חיים שאולזון

נכשלתם תשאו באחריות ותפנו מקומכם

אנו אוהבים לבקר אחרים ולתבוע מהם להתפטר ולפנות מקום בגלל שנכשלו בתפקידם, אבל מה שמעניין, כשחרדים נכשלים לא נשמע קולות של ראשי החרדים זועקים כי על משה גפני ואריה דרעי לפנות את מקומם לדור חדש שיעבוד קשה יותר ויצליחו לפתור דברים שהיו צריכים לפתור לפני שנים, וויתרו על עיקרי העיקרים למען האינטרסים האישיים. גפני ודרעי יושבים בכנסת הרבה שנים, והיו להם מאות הזדמנויות לסדר את חוק הגיוס בהסכמה, והעדיפו עוד משרת שר או ראשות ועדת הכספים על פני תיקונים מהותיים. אם היו מציעים כי הם מוותרים על משרדי ממשלה למען חוק הגיוס היו קופצים ונותנים להם, הם העדיפו לריב על עוד משרת שר ועוד משרות בכנסת וסגני שרים זה היה חשוב להם בהרבה מאשר 'חוק הגיוס'

נכון שהתקציבים חשובים, אבל מה עדיף היה יותר, תקציבים או חוק הגיוס? אם היו פותרים את הבעיה הזו מאוחר יותר יכלו לטפל בתקציבים. אבל משה גפני כל גאוותו במשך השנים היה כי השיג תקציבים, ככה הוא קנה את ראשי המוסדות והרגיע את הרוחות, אבל מעשית גרם לחורבן, הוא לא האמין שיגיע יום כפי שהגיע, ואנו מתמודדים עם מצב שגם אין חוק גיוס טוב לנו וגם אין תקציבים והפסדנו הכל

לאריה דרעי חשוב היה לשלוט במשרד הפנים, הוא רצה לשבת לצד נתניהו, זה היה חשוב לו יותר מכל. אם היה נלחם על חוק הגיוס לפני שנים הכל היה נראה אחרת, אבל סדר העדיפויות שלו היה שונה, מפני שלא הפריע לו שחרדים ישרתו בצבא, ולולא קם דור של רבנים ספרדים שלוחמים נגד גיוס חרדים הוא היה עומד היום בראש הלוחמים שכל חרדי שאינו בישיבה יילך לצבא, וגורם לחרדים שיקרה להם מה שקרה למזרחיסטים ב-75 שנות המדינה בצבא, שם איבדו את רוב בניהם

משה גפני אשם יותר מכל, מפני שראשו היה בישיבות ולא בכלל, הוא חי היה את שיטת הרב שך של אז שצריך לשמור על הישיבות והפקיר את הציבור לא לקח בחשבון כי יבואו ימים שמחצית מן הבחורים לא יהיו בישיבות, מי בגיל צעיר ומי בגיל מבוגר יותר וחייבים לדאוג גם להם שלא יפלו לידי המיסיון החילוני, הוא זה שהפקיר את השטח לידי החילונים, והיום סובלים בגלל גישה עקומה כזו אשר הביאה עלינו את המצב הזה

אם אריה דרעי ומשה גפני היו אנשים ישרים, היו מתפטרים מן הכנסת מודיעים כי הם נכשלו ונושאים באחריות למעשיהם, ומאפשרים לאחרים לעשות את העבודה. הענין הוא, שאריה דרעי למרות שהרס את היהדות החרדית בכל כך הרבה תחומים מבקש להמשיך ולהביא חורבן עלינו בשביל האינטרסים האישיים שלו, וכאן החורבן. אריה דרעי אינו מתכוון את טובת הספרדים, הוא מעדיף אשכנזים מן היום הראשון שלו בעסקנות, הוא היה מוקף ביועצים וחברים אשכנזים ועד היום הוא פונה לאשכנזים שיעשו לו את המלאכה. הוא כל כך הרבה שנים בש"ס והישיבות הספרדיות כמעט ולא התפתחו בגללו. עד היום הזה ספרדים מבקשים ללמוד בישיבות אשכנזיות, מפני שלא הקימו ישיבות ספרדיות מצליחות, למרות שהיו להם את כל התקציבים והיכולות לכך. לפני שלשים שנה ויותר חשוב היה לדרעי להיראות טוב בפני הרבנים הליטאים האשכנזים מאשר הרבנים הספרדים, הוא חיפש יחצנו"ת ולא תיקונים רציניים בנושאים שהם עתיד היהדות החרדית בארץ ישראל

הגיע הזמן להעביר את ההגה לידי מי שינהלו מערכה עם החילונים, ייאבקו עימם בכל הכח, ונוכיח להם כי את הרוח הנשמה אי אפשר לנצח, אנו נאבקים על עתידה של היהדות החרדית, ובנקודה הזו משה גפני ואריה דרעי נכשלו. ולא רק הם, גם יענקל ליצמן נכשל, אבל הוא כבר לא בכנסת, שלח במקומו אחר ירוק שבקושי מתמצא במה כן ומה לא, הוא עדיין לא רווה מספיק מתפקידו כשר ואינו יודע איך לנווט את עצמו, חבל אפילו להסתובב לכיוונו מפני שאינו מסוגל ויכול לעשות את הדבר הקטן ביותר בתחום הזה. נושאים באחריות מי שניהלו את העניינים במשך שנים רבות הם אלו שנכשלו, ועליהם לפרוש ולהעביר את התפקיד למי שמתאימים ויכולים

חיים שאולזון

כנסת המינים תנציח את הרב עובדיה יוסף?

ראשי ש"ס עמלו קשות שהכנסת אותה מכנה הרב יצחק יוסף 'כנסת המינים' תנציח את זכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. מצד אחד זה נראה טוב ויפה להנציח שמו של אחד המנהיגים הספרדים הגדולים של הדור האחרון, אבל מן העבר האחר, כאשר מנציחים, השאלה היכן, במקום מכובד או במזבלה במקום שאצל רבים זה מקום הטינופת, וכפי שהבן הרב יצחק יוסף כותב במפורש כי זו 'כנסת המינים', האם הוא רואה כבוד בהנצחה של מינים את אביו?

לא רק הרב עובדיה יוסף, כל מי שמונצח על ידי הכנסת, אם מדובר בשומר תורה ומצוות זה בכלל לא כבוד שכנסת שמחוקקת חוקים שהם אנטי תורה, כנסת שמאפשרת חילולי שבת ועבירות חמורות, הם אלו שינציחו את מי שכנסת כזו צריכה להיות מאוסה עליהם. נכון שהחרדים והדתיים יושבים בכנסת, אבל אין זה אומר כי בשל כך הנצחה כזו מכובדת

קיימת בעיה חינוכית בציבור החרדי, שלא יודעים עוד להבחין בין הטהור והטמא, בין החול ובין הקודש. מה שמדהים שלא נמצא אחד ויחיד בש"ס שקם לזעוק ולתבוע את הפגיעה הקשה שגורמים להרב עובדיה יוסף בהנצחה שכזו. בהחלט צריך להנציח את הרב עובדיה יוסף, אבל לא במקום הטינופת, מקום שמשמיעים שם דברי כפירה אינו המקום להנציח את הרב עובדיה יוסף

נזכיר כאן למי שאינו יודע, בקום המדינה ביקשו החרדים לשלוח לכנסת את הרב יוסף כהנמן זצ"ל מי שהקים את ישיבת פונוביז' והוא לא הסכים בשום אופן, הוא אמר, כי אין לו כל כך הרבה חולצות בשביל קריעה על מה שמשמיעים בכנסת הזו. ואסור לשכוח כי אז זה היה זהב לעומת מה שמשמיעים שם היום

איננו מחפשים הנצחות במקומות כאלו, ואם יש למשפחת הרב יוסף כבוד ומבקשים את האמת וטובת האבא שלהם, היה עליהם לקום ולבקש שחלילה לא ינציחו אותו במקום הטינופת מקום שמשמיעים שם דברי כפירה נוראים, היכן שמבזים כל דבר שבקדושה ולוחמים בתורה ומצוות. המקום הזה לא מתאים להנצחת מי שכל חייו לחם ועשה הכל להגדיל תורה ולהאדירה

חיים שאולזון

גולדקנופף, ומה עם סתימת הפיות של גור, להם מותר?

אין ספק כי סתימת פיות הוא דבר חמור, זה אסור בכל מקרה ובכל מקום, ומשתתף אני כאן עם יתר המוחים על סתימת פה של עיתונאי ימני רק מפני שדיעותיו שונות משל עמדותיהם של השמאלנים. מי שזועקים 'דמוקרטיה' חייבים היו להיות הראשונים לצאת למחות נגד 'בנק לאומי' ואחרים שלחצו על תחנת רדיו למנוע מינון מגל להשמיע את דעותיו, אם כל אחד יסתום את הפה של האחר אז צריך לסגור את העיתונות כולה מפני שאין אחד ויחיד בעיתונות של ימינו שהכל יסכימו עמו

מה שהדהים הוא לראות פוסט של יצחק גולדקנופף נציג חסידי גור מוחה על סתימת פיו של ינון מגל, הוא מזועזע ממש, קראתי שוב ושוב את הדברים והסתכלתי שוב ושוב מיהו הכותב, חשבתי כי משהו קרה לעיניים שלי, אני לא קורא נכון, האם באמת השם הוא יצחק גולדקנופף, עד שהשתכנעתי שאני ב"ה בריא ושלם, והעיניים שלי רואות מצויין וכי אכן יצחק גולדקנופף הוא זה שכתב את הפוסט הזה

אספר כאן ליצחק גולדקנופף שאני מכיר אותו מירושלים מאז שהיה ילד, אביו היה חבר מועצת עירית ירושלים יחד עם אבי ז"ל שהיה סגן ראש העיר, זוכר אני את אביו כשהיה המלחין של גור והיו גרים ברחוב יונה, ומעיד אני שיצחק גולדקנופף מכיר את גור בתוך תוך, ובודאי שלא נעלמו ממנו מעשי גור לסתום את פי כל מי שהם רק יכלו. הוא עדיין זוכר מה עשתה גור לר' מנחם פרוש ז"ל כאשר ביקש להשיב על מכתבה של גור מדוע הם החליטו לפסול את מאיר פרוש לראשות עירית ירושלים ולהעדיף את ניר ברקת, ובגלל שלא איפשרו לו להשיב הוא הקים עיתון יומי חדש בשם 'המבשר', כך נולד העיתון הזה שלא היה בא לעולם לולא גור סתמו את פיו

כאן אספר ליצחק גולדקנופף את מה שהוא כנראה לא בקי בפרטים, מפני שבזמן שהוא היה בחור הייתי כבר אז מבוגר ממנו ברוח ובמעשים, לחמתי ב'המודיע' שאת זה הוא מכיר טוב, וידע על העיתונים שלי כבר אז, ודוקא בזמן שהרבי ה'לב שמחה' עודד אותי נגד עורכי 'המודיע' שהיו אז לייבל לוין (גור), משה עקיבא דרוק (ירושלים-שלומי אמונים), וישראל שפיגל (צא"י-ציות והגשמה), לכל אחד מהם היה זכות וטו, ואם אחד מהם מסיבות פוליטיות התנגד לפרסום של רשימה או ידיעה לא יכלו להדפיס. כל ידיעה עברה  את ביקורתם, מחקו שמות ואירועים, התקופה ההיא לימדה פרק בלהבין איך העיתונות עבדה אז ואיך סתמו פיות של אדמורי"ם רבנים גדולים וצדיקים רק מפני שחוג זה או אחר ביקש או לא רצה שיזכירו את שם המתחרה שלהם

גם מאוחר יותר, כאשר גור כבר שלטה שלטון מלא ב'המודיע' הם המשיכו בשיטת סתימת הפיות. אין כמעט חסידות אחת שלא סבלה מהם, ואם אינכם מאמינים, תיכנסו לביאלה, ללוב, סלונים-סלאנים ויזניץ של הקדוש והטהור, כמה שנים החרימו אותם רק מפני שהאח ר' ישראלצ'ע לא רצה שיזכירו ב'המודיע' את אחיו ומוסדותיו, ולעוד כל כך הרבה, האם כל אלו אינן סתימת פיות?

פה נדגיש, כי גם מודעות בתשלום מלא הם לא הכניסו גם כאשר מדובר באירועים כמו הכנסת ספר תורה או חנוכת הבית, ובודאי שלא דיווחו וכתבו על האירועים שלהם. הם היו בטוחים כי על ידי אי הפרסום ימחקו אותם מן המפה

הייתה לי הזכות הגדולה להילחם בהם מלחמת חרמה ולפתוח את העיתונות החרדית לכולם בלי יוצא מן הכלל, החל מהשנים האחרונות של הלמדי"ם ועד היום הזה אני עושה הכל לשבור את סותמי הפיות, וככל שמתרבים העיתונים האתרים הערוצים ולא איכפת לי מי, המציאות שיש ב"ה היום כל כך הרבה ואי אפשר לסתום יותר את הפה לאף אחד זה הניצחון הגדול בחיי, פתחתי במערכה הזו בתשל"ח והיום בשנת תשפ"ד אני חוגג את הניצחון האדיר הזה. סבלתי סבל שאי אפשר לתאר, לחמו בי בצורה הכי פרועה, וב"ה לא עזר להם, לחמתי במסירות נפש והצלחתי בענק

למה אני מספר לכם זאת, כאשר ראיתי את יצחק גולדקנופף מוחה נגד סתימת פיות, למדתי פרק נוסף, איך שאפשר להיות סותם הפיות הכי גדול, ולשחק צביעות למחות בסותמי הפיות

יצחק גולדקנופף, קודם ולפני הכל תבקש סליחה על סתימת הפיות של 'המודיע' במשך השנים ועד היום הזה, ואולי אז תהיה לך הזכות לכתוב מה שכתבת, כל עוד שאתה לא מבקש סליחה מכל כך הרבה קהילות שסתמתם להם את הפה בעיתונכם אתה האחרון לעסוק בעניין הזה

חיים שאולזון

למה הגיעו במהירות אלף חסידי גור לירמיהו?

השבוע בקבלת קהל בירמי'הו ,

אחרי השעה 4 נפתח לקבלת קהל בסלון בדירה. 

 בסוף התור נפתח ’’אדורכגיין’’ לכל מי שצריך איזה ישועה (לרגל היא’’צ של הרה’’ק מרדזימין זי’’ע), השמועה פשטה כמו אש ומכל רחבי העיר הגיעו בריצה כמעט אלף איש, עברו (בלי לדבר) במשך כמעט 20 דק’ ואז נסגר בגלל מנחה.

 תור ענק בביהמ"ד.

ידיעה מעוררת חרדה פנימית, חלחלה סמויה, תחושת טרום אסון. 

קהל חסידי גור לחומי הקטב ורשף מרירי השיגעוני הטירופי היאנקליסטי מתכווץ בקרבו כל אימת שיש סימנים לכך ששיגעון חדש קרב ובא. 

שנים רצופות של שיגעונות. שיגעונות שנולדו בלי כוונה אבל מיד נתפס עליהם בכל הכוח ומפמפם אותם בקנאות דתית מטורפת, וזאת כי "הרי לא יתכן שעשיתי או אפילו חשבתי כך מבלי שהכריזו בשמיים כך" (כמו למשל 'קדיש נאך עלינו', פעם אחת אמר להגיד את זה בטעות ומיד הכריז על כך כמצוה קדושה) בבחינת אני-קובע-את-ההלכה... מה-שאני-עושה-זאת-ההלכה... מהלומות חוזרות ונשנות אלו לעבר גולגולתם של החסידים הפכום ליצורים מפוחדים מוכי אימה. כילד קטן שסרח ומעפעף וממצמץ בעיניו ללא הרף בהמתנה לסטירה מאבא שבוודאי תבוא במהרה. 

אולי יאנקל יתלהב מהמשחק החדש של  'פועל ישועות'. אולי יתחיל לרצות כל שבוע תורי ענק בביהמ"ד. אולי יתחילו לעשות על זה תעמולה. למלא את השטיבלך בפלקטים. להוציא אוטובוסים כל שבוע או שבועיים, אנשים נשים וטף, בשביל 'לפעול ישועות'. אולי יתחילו לעשות כנסים היסטוריים לפעולת ישועות עם חסימת רחוב ירמיהו בהשתתפות הבוחן שפירא.  

הידיעה המחרידה על ה'אופציה לשיגעון חדש' מנקרת כיתושו של טיטוס במוחו של כל גערער שעדיין לא איבד את רצון החיים, ומאיימת למוטט את שאריות אישיות הוויתו וזהותו הרצוצה. 

אם ראיתם מכר, שכן, חבר לעבודה, כשהוא שפוף מפוחד ומדוכא - זה לא רק בגלל 'די דריי וואכען', זה גם בגלל שהבטן שולחת לו אותות אזהרה, הוא בפחדים! 

מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כל קהל חסידי גור וישמור אותם מכל שיגעון, טירוף, נזק, פגע רע, קטטה, מחלה, וישועה יאנקליסטית. ובזכות רבותינו הקדושים שמסרו נפשם על עבודת השם יעבור תשפ"ד ונגיע  לראש השנה תשפ"ה בלי התקף חדש, ונאמר אמן

גור משחקת עם כספי הועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וגוזלים את הציבור

 

ר חיים היקר לא מדובר על משטח קרמיקה 

מדובר על משטחי קרמיקה 

מדובר על ראש עיר שמורשה חתימה 

הועד הפועל 

מדובר על מפלגה רשומה 

הזעקה צועקת עד למעלה 

ביום בחירות תעבדו בחינם 

להתנדב להצלת משטחי קרמיקה לשיפוץ בניית פרטי ברחוב בן נריה שלוש בני ברק 

מדובר בחסיד גור שנותן הרצאות בנושא השואה ומסביר כמה הגויים הארורים רדפו יהודים 

(השם שמור במערכת}

רגעי השבוע - פרשת פינחס

 

רגעי השבוע - פרשת פינחס

 

40 שנים למלאך שהציע לקנות קרטיב / 50 שנה לקנאי הירושלמי שצאצאיו מלמדים תורה במוסקבה / 30 יום לספרי התורה שנשרפו בדרנט / 10 שנים לנס הגדול

 

 

א. אחד היה אברהם

 

לקול הדפיקות העדינות באמצע שיעור חומש, פתח המחנך את הדלת של הכיתה, ואני הופתעתי לראות את אמי היקרה תחי'. בשונה מכל פעם, פניה היו עצובות, אך לא הבנתי מדוע. ילד צעיר, שיחד עם אחי 'נשלפנו' בעיצומם של הלימודים ונסענו ל'שמגר' - בית הלוויות המרכזי של ירושלים.

 

בעיניי הקטנות והתמימות, היה המחזה תחילה משעשע מעט. ללא התראה מראש אני רואה את בני המשפחה מכונסים יחד ולא באולם חתונות. אך לאט-לאט התבהרה התמונה העגומה: סבא הקדוש הסתלק בפתע פתאום.

 

בשבוע הקרוב ימלאו בדיוק ארבעים שנה לאותו יום מר ונמהר, הרגע שנפשו הגדולה ניבאה אליו. ה'זיידע' רבי אברהם ברוך דייטש זצ"ל, הגיע מביתו בלונדון לארצנו הקדושה, כדי לכבד את אמו הקשישה, שאכן נפטרה זמן קצר לאחר מכן. לא אשכח את השבת בחודש אייר, כשסבא יושב ליד החדר בו שכבה עטופה אמו, לאחר שנפטרה באותה שבת, ואומר תהלים במתינות, ושום סימני אבלות לא נראים עליו מפני קדושת השבת. ה'שבעה' ו'השלושים' חלפו, וסבא, משום מה, נשאר עדיין בארצנו הקדושה.

 

לשהות במחיצתו זו הייתה הרגשה של עמידה ליד מלאך ה'. כשהיה מהלך ברחוב, לא היה אדם שלא הסתובב להביט שוב בפניו הקדושים. בעודי הולך איתו פעם, עצר ליד קיוסק ושאל אותי אם ארצה שיקנה לי קרטיב. השבתי בשלילה. וכי יעלה על דעתי לאכול בעודי מהלך לצדו של אדם גדול כזה, שכל כולו תורה וקדושה? כל מילה שלו הייתה שקולה וכל הנהגתו הייתה אצילית ומיוחדת.

 

בעודו יושב והוגה בתורה הקדושה, כאוות נפשו מאז קטנותו ולאורך כל חייו - הסתלק במיתת נשיקה, משאיר אחריו אלמנה צעירה - סבתא יקרה שנפטרה לפני כארבעה חודשים, לאחר כארבעים שנות אלמנות; ולהבדיל בין חיים לחיים - ילדים מסורים שהוא אהב אותם והם החזירו לו אהבה, שגם עברה אלינו הנכדים, וככל שחולפות השנים האהבה והגעגועים רק גברו.

 

אגב, שלא נדע, אבל הזיכרונות ההם שנצרבו בלבי לנצח, גרמו לי לא פעם, במקרים מצערים כאלו ואחרים, להמליץ להורים לשתף ולספר לילדים הקטנים - אלו כמובן שמסוגלים להבין בצורה מתאימה - מקרים של היפך שמחה. אף לקחתם להשתתף בלוויה, לבקר במקום שיושבים שבעה, לספר ולבקש מהם שיספרו ויחלקו עם התחושות שלהם. אכן, כל מקרה לגופו של עניין וכדאי להתייעץ עם מומחים, אבל לא לשלול לגמרי את הכיוון הזה. העיקר שיהיה רק בשמחות משמחות.

 

 

ב.  קנאים פוגעים בו

 

הדור שלי כבר גדל רק על סיפורי הגבורה, שסופרו עליו ועל מעלליו. "כאן ספג מכות מהשוטרים ונעצר בפעם המי-יודע-כמה" הסביר לי מאן-דהו תוך שיטוט ב'כיכר השבת' במרכז ירושלים, ו"באשנב הזה הכניס את ראשו, כדי שלא תתאפשר מכירת כרטיסי כניסה להקרנת סרטים בשבת קודש, וכל המכות שקיבל לא הרתיעו אותו" - הצביע לי מי שעוד זוכר את זה, על בניין 'קולנוע אדיסון' במעלה הרחוב מכיכר השבת, שכבר נהרס ועל שטחו הוקמה שכונה חרדית.

 

במשך שנות חייו ופעילותיו הציבוריות, קמו לו מתנגדים רבים מבית ומבחוץ, אך גם אלו שהתנגדו לו, ידעו להודות כי מדובר ב'קנאי' אמיתי שיראת שמים בוערת בעצמותיו.

 

השבוע, צוינו חמישים שנה לפטירתו של הרב עמרם בלוי ע"ה, מנהיגה של חוג ה'נטורי קרתא' בירושלים, שבעבור קדושת ירושלים, בה חי והתגורר, ולמען השבת והצניעות, נלחם בגופו ובנפשו ולא פחד מאיש. קנאי שידע להפריד בין האיש לנושא, ואת השוטר שהכה אותו - אהב, יחד עם זעקותיו נגד מה שהוא מייצג. ואולי לא בכדי, זכה הרב בלוי, ומצאצאיו רבים הם חסידי חב"ד, וניניו משמשים בשליחות הרבי כאן במוסקבה.

 

דרכו של הרבי, שונה בנושאים רבים מדרכה של 'נטורי קרתא', ובראשם - הגישה של קירוב והשפעה על כל יהודי בכל מצב רוחני בו הוא שרוי, בדרכי נועם ולא בצעקות וחרמות. לצד מכתבים שכתב הרבי לר' עמרם, סבר הרבי שישנם מי שחלק מתפקידם הוא השמעת קול מחאה כלפי הנהגות מסוימות שאינם לרוח התורה והמצוות. וניתן לראות במוחש, קהילות שהתפתחו וגדלו בגשמיות וברוחניות - הן הרבה בזכות אותם אנשים שעמדו על המשמר, לא חסו על כבודם וידעו להעיר ולהאיר את הדרוש תיקון.

 

ישנה שאלה ידועה, מדוע הסיפור של זמרי שהיה נשיא שבט ועשה מעשה חמור של בעילת ארמית - מופיעה בפרשה הקודמת, פרשת בלק; ואילו השכר הגדול שקיבל פינחס על שהרגו, מופיע רק בפרשתנו? אלא, שבכדי לדעת אם הקנאי עשה מעשהו מתוך יראת שמים טהורה ולא עקב אגו או מידות רעות - חייבים לחכות שבוע מלא...

 

פינחס, שהוא הקנאי הראשון המוזכר בתורה, מלמדנו לא לעשות שום חשבונות אישים רוחניים או גשמיים. לנגד עיניו עמד אך ורק דבר אחד - קיום הוראתו המפורשת של משה רבנו. הוא התבטל לחלוטין, ולא עניין אותו שום דבר אחר! היות ששמע בפירוש מרבו ש"הבועל ארמית - קנאים פוגעים בו", דבק בקיום ההוראה בכל מחיר, אף שהוא עלול להיות ללעג ולקלס בעיני כולם, ואף שבכך מסכן חייו הגשמיים והרוחניים, הכל בטל כאין וכאפס, בשל דבקותו בהוראת משה. מעשה גבורה של איש בודד שזכה לגרום נחת-רוח גדול ביותר לה', והביא גאולה והצלה לעם כולו!

 

 

ג. שאלי שרופה באש

 

יום שלישי שבעה-עשר בתמוז, כנראה הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה ואף המזגן ברכב התקשה לעמוד במעמסה. בחלקו הקדמי ישב אחד מנכבדי הקהילה, וקולו נשמע שבור כשהוא מתאר לי את שהוא חווה, היום לפני חודש: "ראינו את להבות האש מחלונות הבניין, באנו ממעלה הרחוב, וניסיתי עם עוד מתפללים להתקרב אל הבניין, להיכנס ולהציל את ספרי התורה שבארון הקודש, אך השוטרים, שבעצמם היו מפוחדים ומבוהלים, הרחיקו אותנו מהאזור, מתוך החשש שמא שורצים עדיין הטרוריסטים בבניין, וכוחות הביטחון לא הצליחו לחסלם".

 

אכן, חודש חלף בדיוק מאותו יום י"ז בסיון, בחודש בו ניתנה התורה לעם ישראל, כאשר כחצי שעה לפני הגעתם של עשרות מיהודי הקהילה לתפילה בבית הכנסת שבמרכז העיר 'דרבנט', התרחש במפתיע מעשה טרור פתאומי בידי שלושה טרוריסטים מוסלמיים לא-מקומיים. אלו יצאו למסע הרס והרג במבני דת, ולאחר שרצחו מספר תושבים, הצליחו כמה מהם להגיע אל מתחם בית הכנסת שבעיר, ירו בשומר והתבצרו בבית הכנסת. מול כלי הנשק המשוכללים שהביאו, התקשו השוטרים להתמודד, ועד להגעתם של לוחמים מיומנים, הציתו הרוצחים את אולם בית הכנסת.

 

המחזה שהתגלה לאחר חיסול הרוצחים השפלים, היה קורע כל לב. יהודים ושאינם עמדו ומיררו בבכי למול האפר הרב שנשאר מקירות הבית היפה שהיו מחופים עץ, מה שגרם להתפשטות מהירה של האש שכילתה את כל מה שהיה במקום, ובהם ארון הקודש על עשרת ספרי התורה שבו. האש כילתה גם את הספרייה התורנית העשירה.

 

'דרבנט' היא העיר הדרומית ביותר ברוסיה, השנייה בגדולה ברפובליקה המוסלמית 'דגסטן' שברוסיה. לפני 14 שנה זכיתי להשתתף באירוע חנוכת הבית של בית כנסת זה. הגענו קבוצת אורחים וידידים בטיסה מיוחדת ממוסקבה, יחד עם הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, שכל צעד בקהילה המקומית נעשה בהכוונתו ובתמיכתו המסורה.

 

השבוע בצום י"ז בתמוז - במלאות שלושים יום לשריפה הנוראה, נשלחתי ע"י הרב הראשי שליט"א עם ידידי רבה של דרבנט, השליח הרב עובדיה איסאקוב, כדי לארגן את סדר ההלוויה וקבורת ספרי התורה, ספרי הקודש, כלי ותשמישי הקדושה. 

 

לאחר תפילת מנחה נרגשת וקריאת 'ויחל' שנערך בחצר בית הכנסת שנשאר לפליטה, יצאנו בשיירה עם שאר המתפללים הכואבים אל עבר בית החיים היהודי. בדחילו ורחימו הורדנו אלי קבר כד גדול ובו האפר עם שרידי ספרי התורה שנאספו ממקום ארון הקודש, מסביבו הנחנו ספרי קודש ותשמישי קדושה שנפגעו בשריפה. 

 

עם סתימת הגולל, ביקש הרב איסאקוב סליחה ומחילה בשם העוסקים בקודש וכלל בני הקהילה, נעמדתי לומר מילה במילה את פיוט הסליחות 'שאלי שרופה באש' מהקינות של ט' באב ומספר פרקי תהלים, וכל הנאספים מסביב אמרו אחריי פסוק בפסוק. בגב שפוף חזרנו על עקבותינו, מהורהרים כל אחד במחשבותיו על מה ה' עשה ככה. ומאידך, על הנס הגדול ששום יהודי לא ניזוק בגופו.

 

 

ולתמונת השבוע שלי: הללו בנבל עשור

 

בדרך חזור מבית הקברות אל עבר בית הכנסת, כדי לאסוף את ספר התורה שהבאנו איתנו ממוסקבה, אני מציע לרב איסאקוב: "הייתי שמח לעבור דרך הבית בו גרת עד לאותו מקרה"... הוא קצת זע באי-נוחות, ולבסוף השתכנע. "רחוב פושקינא 27" הוא אומר לנהג, שמיד משנה את המסלול לכתובת זו.

 

זה קרה בח"י במנחם-אב. בחישוב מהיר שערכנו תוך כדי נסיעה, גילינו, כי בחודש הבא מהיום - ימלאו עשר שנים לאותו לילה, בו הוא שב מסבב בכפרים השונים שבין העיר 'מחצ'קלה' בירת דגסטן ועיר הולדתו, ל'דרבנט' בה הוא חי עם אשתו וילדיו, מאז הגיע לעמוד בראש הקהילה ולשמש בשליחות הרבי לכל יהודי האזור.

 

השעה הייתה לאחר חצות הלילה. בשקט החנה את רכבו, יוצא מאושר ומלא סיפוק מהזכות שיהודים רבים יאכלו בשר כשר, לאחר שבמשך כל אותו יום עבר ממקום למקום לשחיטת עופות וכבשים בהזמנת המשפחות היהודיות בכל אותם כפרים. עוד רגעים אחדים ייכנס לביתו, יקרא קריאת שמע ויעלה על יצועו למספר שעות. אך רוצח שפל ארב לו מהצד, פותח בצרור יריות שהפילו אותו מיד. בנס סובב רגע לפני זה את גופו, והיריות פילחו את הכבד ולא את הלב - אליו כיוון המתנקש המוסלמי, שחוסל מספר חודשים אחר-כך.

 

"זה היה אחד הלילות הקשים ביותר", תיאר אחר כך בסעודות ההודיה הגדולה שערך לו הרב הראשי הרב לאזאר, וסיפר על מה שעבר עליו באותו לילה. צוות רפואי הוטס אז במיוחד, ובהצלתו הגדולה הושקעו מיטב הכוחות. הייתי בשדה התעופה בארץ ישראל כשנחת על אלונקה, ויחד עם הצוות הרפואי הובלנו אותו הישר לבית הרפואה. הנס קרה מול כולם. הוא השתקם, התחזק, ממשיך לצייר, ובעיקר משמש כשוחט ומוהל מומחה לבני הקהילה בדיגסטן ובמוסקבה. אך למגורים בדרבנט לא שב, ואת פעילותו הוא עושה ממוסקבה.

 

"בוא נעשה זאת מהר" ביקש ממני. הבנתי ללבו ולחששות שבו, יצאנו מהרכב, הגשתי לו ספר תהלים ממנו אמר קאפיטל ק' 'מזמור לתודה', ולראשונה בחייו בירך בשם ומלכות 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. 

'אמן', השבתי בהתרגשות.

 

 

גוט שבת!

שייע

על קנאי אמת וקנאים מזוייפים

 

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

ערב שבת פר' פנחס תשפ"ד.

 

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 

סליחה אבקש מתושבי א"י על האיחור במשלוח הגליון והמאמר, כל השבוע היה לי בראש מוכן מה לכתוב בהרחבה ואף ציינתי לעצמי נקודות מסויימות להרחיב עליהם.

 

שהרי פרשת פנחס היא השבת של הקנאים לכאורה, הם משתמשים בשם הפרשה ובמהותה כגרדום לחפור בה.

אבל כולכם מכירים את השקפתי, כי יש פער של שמים וארץ בין הקנאות של פנחס, שסיכן חייו כדי להגן על משה רבינו ותורתו ועשה ללא שום פניות לבין מי שנשכב על הכביש ופוגע קשות באנשים סביביו כדי 'להציל' את עולם התורה מכל פגיעה.

 

והגר"מ דרוק היה כל שנה חוזר על הווארט שכתוב על פנחס 'ראה מעשה ונטל רומח' לעומת אלו שמחזיקים רומח ומחפשים מעשה.

 

עליהם נאמר 'עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס'.

 

כל מה שמוכן לי לכתוב נעצר אתמול בבוקר, כאשר קיבלתי  טלפון מידידי ושואל אותי אם שמעתי מי נפטר?

כאשר שמעתי ממנו מי, נאלמתי דום.

לילה לפני כן ישבתי עם יהודי חביב, רב בימ"ד בעיר קטנה סמוכה ללייקווד, נכנסתי לבית מדרשו להתפלל מנחה מעריב, שמעתי את הרב אומר תורה, הוא ציטט אמרות מהגאון ר' שלום שוודרון זצ"ל.

אחרי התפילה אמרנו פרקי תהילים להשבת החטופים ושוחחנו מעט ומשם כל אחד פנה לביתו.

 

הרב התיישב על כורסתו לפני השינה ובבוקר כאשר לא הגיע לתפילה ולא ענה לטלפון, פרצו לביתו וגילו אותו ישן לעולמים.

 

דברים מקבלים פרופורציה אחרת כששומעים בשורה כזאת בפתע פתאום כלשון הפסוק.

 

נסעתי ללוויה ואף הספדתיו, סיפרתי שכאשר התקשרתי אליו אתמול לשאול אם יש מנין, ושלפי הווייז, אאחר 5 דקות ואיני רוצה לפספס תפילה בציבור מתחילתו, הוא אמר לי בנועם שיחו כי הוא יאריך את השיעור שלפני התפילה במספר דקות וימתין לי.

 

כל זה עיכב לי את כתיבת המאמר, אקווה להשלים את הדברים בשבוע הבא, ראשית, כי הדברים נחוצים ושנית הם לוחצים לי בפנים אחרי שכל השבוע הכנתי אותם וסידרתים בראשי.

 

בברכת שבת שלום ומבורך

 

ישראל אהרן קלצקין

באבות, מקובלים בגרוש, שרלטנים ונוכלים

 כמה באבות, מקובלים בגרוש, שרלטנים ונוכלים, קיימים, להנאת הציבור שלא אוהב לקחת אחריות והחלטות בעצמם. 

אלי הניג ביים.

קמלה האריס - היא סכנה גדולה לישראל

 קמלה האריס - היא סכנה גדולה לישראל

צאפ מגזין: לפי הדיווחים ברשתות החברתיות הנה העובדות 👇

1 👈 ביתה של קמלה אוספת כסף למחבלים בעזה.

2 👈 קמלה עצמה החרימה את נאום נתניהו כנראה בגלל המלחמה בעזה..

3 👈 היא לא הצהירה שהיא תעמוד תמיד לצד ישראל כמו אחרים שהצהירו.

4 👈 אחרי השביעי באוקטובר היא התקשתה לגנות את החמאס, כמו הרבה אנטישמים שונאי יהודים בעולם.

5 👈 חשש כבר שהיא זו שעומדת מאחרי עצירת משלוחי הנשק לישראל, אין הרבה בבית הלבן שגם יש להם כח לעצור את הנשק לישראל, וגם יש להם את האינטרס לזה..

והכי מטורף, זה מדהים איך התקשורת בישראל מתקשה לכתוב ולדבר נגד קמלה על העובדות והמעשים שלה, אבל הם יחפשו פרשנויות ופלפולים נגד טראמפ שמצהיר בכל מקום על אהבת ישראל והתמיכה המלאה שלו וגם הוכיח את זה במעשים שלו פעם אחרי פעם..

בצאפ מגזין מציינים שהמאבק הפעם צמוד מאיי פעם, ודווקא הקול היהודי צפוי להכריע את הבחירות.. וחבל שבגלל כמה יהודים בודדים, תבוא לנו חולנית שתמנע מישראל להגן על עצמה..

וזאת תורת הקנאות – תשפ"ד

 

מתוך מאמר שהתפרסם השבוע פרשת פנחס תשפ"ד בעלון "אמרתך חייתני":

וזאת תורת הקנאות – תשפ"ד

היות שרבים הם הנבוכים בדעתם בהגיע קריאת התורה בפרשת פנחס עת שומעים הם את פסוקי הנצח על השכר שקיבל פנחס על קנאותו, הם שמזה שנים מתחנכים ומחנכים שכל זעקה על חילול שב"ק היא "חילול השם" וכל מחאה על כבוד שמים היא הכרזת "כוחי ועוצם ידי", אלו שקיבלו על עצמם ללמד זכות על כל פורק עול ולהאיר לו פנים ומאידך לרדוף וללעוג לכל יראי ה' העומדים על משמר הדת, לפתע שומעים הם כיצד בעל הקורא בבית הכנסת "שלהם" קורא מתוך הספר תורה "שלהם" דברים הנוגדים את כל ההשקפה ה"טהורה"... וכדי בזיון וקצף.

לזאת בעצה אחת עם מנחילי ההשקפה הטהורה, כותבי מדורי ההשקפה בביטאונים המפלגתיים, כתבי אתרי הבואש המתודרכים, מנהלי קמפייני הפרסום לקראת הבחירות, ובראשם הגבאים והמשב"קים והנכדים השונים איש איש בשמו הטוב יבורך, הוחלט שמן הצורך ומן ההכרח לבאר את הדברים כשולחן ערוך ופרוש כשמלה לידע ולהודיע להתודע ולהגלות מהי הקנאות ומדוע היא איננה סתירה להשקפה ה"טהורה" המתחדשת חדשים לבקרים, וזה החלנו ויה"ר שלא תצא תקלה ומכשול רח"ל מתחת ידינו.

א) קנאות אין פירושה לפעול כנגד אנשים, ההיפך הוא הנכון, קנאות משמעותה להיטיב לפורקי העול ולכבדם ולקרבם בכל מיני קירוב (גם פנחס בעצם רצה להחזיר את זמרי בתשובה, וגם ההלכה של קנאים פוגעים בו הכוונה להזמין את החוטא לאכילת מנת טשולנט בליל שישי בחנות ללא כשרות ושם להתחנף אליו עד בלי די).

ב) קנאות צריכה להיעשות אך ורק לשם שמיים, ולפני עשיית מעשה קנאות צריכים לבדוק את עצמו בשבע דרישות וחקירות בחורי ובסדקי נשמתו האם אמנם כוונתו אך ורק לש"ש (מה שהתורה מזכירה לשבח את לבן הארמי על שקינא כשחשד באליעזר עבד אברהם – וכדברי האור החיים הקדוש "מעשה צדיקים עשה בזה" – פשוט שאין זה קשור לעניינו שכן היה זה קודם מתן תורה, מה גם שלבן הארמי היו כל מעשיו לשם שמיים ופשוט).

ג) קנאות צריכה להיעשות אך ורק ע"י אנשים נכבדים ומורמים מעם, אין מקום לפשוטי העם או לאנשים שאינם מושלמים בכל מכל כל לעשות מעשי קנאות (וצריך ליזהר בזה מאד מאד, כי לפי זה אסור לאדם לצעוק על גנב הבא ליטול את ממונו, וכן יוצא להלכה ולמעשה גבי בא במחתרת שכל ההיתר להורגו הוא רק לאנשים מורמים מעם, ואין להקשות מהשקאת מי סוטה שלהלכה נפסק שהרוח קנאה העוברת על המקנא היא רוח טהרה למרות שמבואר במדרש שלפני כן אותו מקנא נכשל בכמה איסורים, והתירוץ פשוט דאין סתירה בין החטאים שעבר לעובדת היותו איש נכבד ומורם מעם).

ד) קנאות היא רק כנגד צדיקים, שכן מי שאיננו חושש מנקמתם של הרשעים אות היא שהוא רשע כמותם, וכמבואר בסיפורי הבדיות הנמסרות מדור לדור מבדאי לפתי וחוזר חלילה (מה שכתוב בגמרא שנעשו לפנחס ניסים שלא הרגו זמרי כמובן אין זה ראיה שזמרי היה חשוד על רציחה, ומה שמבואר באיזה ספרים שצריך למסור נפש על כבוד שמיים הוא דעת יחידאה ולא ראינו כן אצל רבותינו מנחילי ההשקפה ה"טהורה").

ה) קנאות חיובית ונצרכת היא דבר נדיר מאד, מאורע המתרחש אחת לכמה אלפי שנים, העובדה שזה כתוב בתורה רק באה ללמד אותנו כמה זה נדיר ובלתי מצוי (וכפי שכל מה שכתוב בתורה שבכתב ותורה שבעל פה בא להגיד לנו שזה מעשים נדירים שבלתי אפשרי לעשות ולא צריך לשאוף אליהם).

ו) לקנאות אין כל קשר לאלימות וכדומה, וכבר נתבאר לעיל שאין הכוונה בקנאות לפעולות נגד אנשים (ומה שלמדו במדרש ממעשה פנחס ש"כל השופך דמן של רשעים כאילו הקריב קרבן" הכוונה לשפך דם ללא אלימות).

ז) כמובן מאליו כמו כל מצוות התורה שקיומם תלוי אך ורק ב"דעת תורה" ובהחלטות הממסד, גם הקנאות אין לה כל מקום אם היא איננה מגיעה ב"הוראה מגבוה" (ומה שמבואר בגמרא ובמדרשים שפנחס הסתמך על הכלל "כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב" אין זה סתירה, שכן אין זה חורג מכלל מצוות התורה שקיומם מותנה בהחלטת הממסד ודו"ק).

***

אכן אין ספק כי כל הדברים שנכתבו עד פה הם דברי הבל ושווא, דברים שאין בהם ממש ואין בהם אפילו כדי להעלות בדל חיוך בתורת בדחנות לשמחת חתן וכלה, אך המציאות הכואבת היא שישנם כאלו שמבחינתם אלו הם דברים לגיטימיים כך הם מקבלים ממוסרי ההשקפה ה"טהורה" הלא המה הלבלרים השונים וכך ל"ע הם חושבים ומתבוננים על כל הענין.

ולא נצרכנו אלא לצרף את הדברים ליריעה אחת כדי להראות באצבע כיצד הם פני הדברים אצל מי שלא התורה המסורה לנו היא המנחה את דרכו אלא סיפורי מעשיות וסברות בדויות ומצוצות מהאצבע, ובדרך התורה נלך לקדש שם שמיים.

בימות המשיח השקרים ייחשבו לאמת

 

הרב אבא שאול זצ''ל והרב עובדיה יוסף זצ''ל בישיבה

 

הרב עובדיה יוסף על הגברים הכועסים כאשר נשותיהם יולדות בנות

 

הרב עובדיה יוסף על המדרגות בעולם הבא

 

ר' עמרם בלוי לומד עם גר צדק

 

ר' עמרם בלוי יוצא ממאסר לברית של בנו כשקהל רב מלווה אותו בחצרות בתי אונגרין

 ר' עמרם בלוי הפגין על עוולות שונות, ישב הרבה בכלא ויצא ושוב ולהפגין ונכלא.

בתמונה: ר' עמרם בלוי יוצא ממאסר לברית של בנו כשקהל רב מלווה אותו בחצרות בתי אונגרין.

כבר היה לעולמים חרדים עם רובים

 

ככה קראו מודעות בירושלים - רגל במדרגות לבית ישראל ורגל אחר ברחוב מאה שערים

 

פח מים לבני כולל אונגרן

 

28 שנה עברו מאז הפעם הראשונה שראש הממשלה ביבי נתניהו נכנס לנאום בפני הקונגרס

 28 שנה עברו מאז הפעם הראשונה שראש הממשלה ביבי נתניהו נכנס לנאום בפני  הקונגרס  לא השתנה משהו לרעה אלא רק לטובה מדהים.

בגין על יפי הנפש והאף העקום

 

החרם על בנק לאומי

 

הומור אידישאי

 

אני רוצה להראות לאשתי איך זה נראה אחרי....

 

מדידות אחרונות

 

יש TIME ויש TIME

 

ויקרא שמו בישראל....

 

ככה ייעשה

 

השמאל מממן את הפשקווילים על לוחות המודעות

 

בבני ברק מפגינים נגד חילוניות שמגיעות לסיור בעיר

 "שיקצע'ס החוצה מבני ברק": בחורים וילדים תושבי העיר, פתחו בצעקות מחאה בשעה זו  ברחוב רבי עקיבא בגן ורשה והאזור בעקבות סיורי החילונים בליל שישי בבני ברק, המשטרה שהגיעה למקום ניסתה לפזר את הקהל המוחה ללא הצלחה, ע"פ עדויות מהמקום המשטרה סילקה את החילונים המבקרים מהאזור. (ידיעות בני ברק)

התאחדות קהילות החרדים לימין גדולי התורה המגיעים לגיוס כספים להחזקת הישיבות

 התאחדות קהילות החרדים מתייצבת באנגליה מתייצבת לימין גדולי התורה המשתתפים בבחירות המגיעים לאסוף כספים להחזקת הישיבות

תפילות בלונדון להעביר את רוע גזירת החינוך במדינה

 

עיריית בני ברק 'מככבת' בתחקיר ענק "דה מרקר":

 

עיריית בני ברק 'מככבת' בתחקיר ענק "דה מרקר": 

"תקציב העירייה זינק בתוך חמש שנים ב-50%, אבל התושבים ממשיכים לחיות בסביבה מלוכלכת ולסבול מחולדות | יעקב וידר, אופוזיציה של איש אחד בעירייה, מסמן את המקומות שאליהם הולך הכסף הזה: "העסקנים הם מהעשירים במגזר החרדי — אבל הם מוודאים שאנשים פה יישארו עניים"

אנחנו מצרפים חלקים מהתחקיר :

בשנים האחרונות בני ברק התעשרה ותקציב העירייה ב–2024 צפוי להגיע ל–2.1 מיליארד שקל, אחרי שזינק ב–50% בחמש השנים האחרונות. בני ברק סגרה את הפער מול ערים שבהן מספר דומה של תושבים כמו באר שבע, אשדוד ופתח תקווה. אלא שהזינוק הזה, שנובע במידה רבה מההתפתחות המהירה של אזור התעשייה של העיר, אינו מתבטא באיכות החיים של תושביה.

למרות המאבקים הממושכים של יעקב וידר, חבר מועצת העיר, והגשת אלפי הסתייגויות, וידר לא הצליח למנוע את אישור תקציב העירייה, אבל הוא לא מתייאש.

"אני אאוטסיידר. אבל אני לא לבד — אני עם התושבים", אומר וידר. הדברים שעליהם אני מדבר מפריעים לאנשים. אתם חושבים שאם אדם הוא חרדי עם זקן ארוך, הוא רוצה לראות עכברוש מטפס לקומה רביעית? הוא רוצה לראות שגונבים אותו?"

ואכן, בזמן שאנחנו מראיינים את וידר ניגשים אליו אנשים, מביעים תמיכה ולוחצים את ידו. "אל תוותר", אומר לו אחד מהם, ומעט אחר כך מבקש חרדי בשולחן שלידנו להתערב בשיחה: "המצב פה מזעזע. יש פה כמויות של עובדי עירייה שמכניסים אותם לעירייה בדילים — ולא עושים כלום עבור הציבור".

אז לאן זורם הכסף הגדול הזה?

"המקום הראשון הוא כוח אדם. זאת מילת הקסם. בעיריית בני ברק יש יותר מ–7,000 עובדים. זה יותר מכל העיריות שידוע לי. האם כולם עובדים? אין לי איך לבדוק את זה. פעם ביקשתי רשימה של כל העובדים, לא קיבלתי. יש מימון של משגיחים ושוחטים ב–8 מיליון שקל — את מי הם שוחטים? אולי את הציבור. אף עירייה לא אמורה לממן את זה, זה מנגנון ג'ובים עצום.

"עשרות מיליוני שקלים הולכים לעובדי קבלן עלומים שמופיעים כמעט בכל סעיף תקציבי. מיהם? אין לאף אחד מושג. אין בספר התקציב בשום מקום פירוט של העובדים האלה. התקציב כולל הוצאות של מיליוני שקלים לארוחות, כיבוד וחגיגות, פרסומים, יחסי ציבור. הטריק הוא להציף את התקציב בהמון סעיפים קטנים, אבל לא לפרט לאן בדיוק הכסף הולך, והשיא הוא בשיפוץ של הקומה והלשכה של ראש העירייה עוד לפני שהתקציב אושר". בחינה של תקציב העירייה אכן מעידה שהוא מכיל עשרות סעיפים של כוח אדם קבלני, למשל, ללא ביאורים.

בדו"ח של חברת מעלות מנובמבר, נקבע כי הניהול הפיננסי שלה דווקא מתאפיין ב"מדיניות פיננסית זהירה וניהול שמרני של תקציביה", וידר אומר על כך: "בבני ברק למדו לקח מהתקופה שבה הייתה ועדה קרואה בעיר ושומרים היטב על המסגרת, אבל בתוך המסגרת התקציבית יש חופש פעולה מוחלט שחברות כמו מעלות לא בוחנות".

המספרים שמציג וידר, שכוללים יותר מ–4,000 עובדי עירייה ועוד אלפי עובדי קבלן שמועסקים על ידי העירייה, אכן קיצוניים. לצורך הההשוואה, ערים בגודל דומה לבני ברק, כמו אשדוד ובאר שבע, מעסיקות פחות מ–3,000 עובדים. סעיף שוחטים לא קיים בערים אחרות.

אז איך זה שאתה מכניס רק מנדט אחד למועצה?

"זאת גם הטענה שלהם כלפיי. אז אמרתי: בואו נערוך מערכת בחירות אחת שבה אתם לא מערבים את הרבנים, יעקב וידר מול חנוך זייברט — ונראה מי מקבל יותר. גם אני מכבד רבנים, הבעיה היא שאני יודע שהאנשים האלה משקרים לרב. שאלתי את חברי המועצה: עם איזה רב ישבתם על התקציב הזה של 2 מיליארד שקל? כשהעליתם ארנונה? כשהטלתם מס שמירה שלא קיים בערים אחרות?"

איזה עתיד אתה צופה לבני ברק?

"מה המדד למדינה רקובה? שהשלטון מתעשר והציבור נהיה יותר ויותר עני. מי שאשם זה לא רק העירייה, אלא גם מי שמאפשר לה להמשיך כך — המשטרה, הפרקליטות, משרד הפנים. מבחינת המדינה, בבני ברק גרים בבונים שעלולים לפלוש לערים מסביב ולעורר מהומות, ויש חבורת עסקנים מושחתים ששומרת שהם לא ייצאו מהגבולות — אז נעלים עין".

מודעות רחוב חריפות במגזר החרדי נגד הרב דוד לייבל?

 

ביה"ח החרדי מרכז רפואי צאנז - לניאדו עומד להתרחב

 קידוש השם! ביה"ח החרדי מרכז רפואי צאנז - לניאדו עומד להתרחב ולהקים מגדלי אשפוז חדשים בשנים  הקרובות של 8 קומות מעל הקרקע ו 3 קומות תת קרקעיות עם עשרות מחלקות חדשות