הירידה באחוז המצביעים החרדים למפלגות חרדיות - ההשפעה של הגדולים הולכת וקטנה ברחוב החרדי

מהיכן יביאו קולות נוספים? הפוטנציאל אדיר יש לפחות מאתיים אלף חרדים שלא מצביעים למפלגות חרדיות, אבל המציאות קשה, בכל בחירות אחוז החרדים שמצביעים ל'יהדות התורה' הולך וקטן, זו הסיבה מדוע שומרים בדרך כלל על ה-7 מנדטים, אבל לא מתקדמים למרות שיש פוטנציאל לעוד ארבעה מנדטים לפחות

למה זה קורה, מדוע כל כך הרבה אינם רוצים להצביע ל'יהדות התורה'. הסיבה פשוטה. מתרבים החרדים שגדולי התורה אינם עוד מקור ההשפעה שלהם, הם לא רואים עצמם כמי שמחוייבים להם ובודאי שלא בתחום הזה, והם מצביעים על פי שיקול דעתם. והשאלה היא האם במצב שנוצר, כאשר החילונים אומרים במפורש כי הם מבקשים למחוק את העולם החרדי מן המפה הישראלית, האם גם עתה ככה יהיה, נסיים עם 7 מנדטים, או שהפעם יקרה היוצא דופן נכניס 9 מנדטים לפחות, בשל הרצון להציל את היהדות החרדית

מי שילמד את היהדות החרדית ימצא כי הכל השתנה, מחרדים באמת אידיאית וקהילתית, עד לחרדים בני החולצה הלבנה והכובע הישיבתי אבל לא יותר מזה, והיום מי שגם את החולצה הלבנה משאירים בקושי לשבת, ומכנים עצמם 'חרדים מודרנים'. בעבר חסידים היו חסידים, והיום חלקם מודרנים, פיאות ארוכות אבל חיים כמו חילונים, ההצבעה של אלו נובע מאינטרסים קהילתיים, ואם אין כזה, הם יצביעו על פי דעתם

בנוסף יש היום עשרות קהילות ביניהן ענקיות שאינם חלק מן המערכת הפוליטית. קחו למשל את חב"ד, ברסלב, קרלין, כשלצידם כל כך הרבה קהילות המוחרמות בעיתונות החרדית, מדוע שבכלל ירצו לעזור ל'יהדות התורה' שמחרימה אותם בפרסומים ובשיתוף אדמו"ריהם ורבניהם, חלקם כלל לא משתתפים בבחירות כנקמה, וחלקם המבקשים לסייע אבל לא יצביעו לאוייבים שלהם. למשל, ישנם חברי כנסת המייצגים קהילות שהם אוייבים לקהילות אחרות, אלו אינם יכולים להצביע למועמד הלוחם נגדם

ניתן לכם דוגמא. קחו את קהילת רבי שאול אלתר, מדוע שהם יצביעו ליצחק גולדקנופף שלוחם בהם בחרב וחנית, ועתה מגייס אלפי חתימות נגד ההקצאה שקיבלו מעירית ירושלים לבנות לעצמם בית כנסת וישיבה. אותו דבר בויזניץ, כאשר נציגם בכנסת לוחם בקהילות ויזניץ ורוצה בחורבנם. השנאה שיש למצביעים למועמדים היא קשה, וזו גורמת שעשרות אלפי חרדים לא יצביעו למפלגה שלא עושה מינימום לקרבם ולהוכיח להם כי הם חלק מן הכלל וכי יסייעו להם ולא יארגנו אלפי חתימות נגדם

 אין זה מספיק הסברה, כאשר השנאה והמחלוקת באמצע לא תעזור הסברה כלשהי, רק על ידי מעשים והוכחה כי הם חלק מן הכלל וכי יעשו למענם כמו למען אחרים יש סיכוי לשכנע אותם להצביע ל'יהדות התורה'

השאלה הכי קשה, מה עושים להחזיר מאתיים אלף חרדים ל'יהדות התורה', איך מטפלים בקהילות שלא לוקחים אותם בחשבון בכל נושא וענין. קחו לדוגמא קהילות כמו חב"ד וברסלב הענקיות, האם בסדר החלוקה של רבנים הקצאות תקציבים ועוד לוקחים אותם בחשבון, או שהכל מתחלק מסביב למי שיושבים ליד השולחן ביניהם. מדוע שקהילות המרגישות מקופחות שיצביעו ל'יהדות התורה' אם לא לוקחים אותם בחשבון

שימו לב, כאשר פרצה המחלוקת הגדולה בין החסידים לליטאים והקימו את 'דגל התורה', התמודדו לבד, 'דגל התורה' הכניסה בקושי 2, את השני הכניסו בעזרת בית המשפט. ואגודת ישראל יחד עם חב"ד הכניסו 5 מנדטים, וזאת כאשר בעבר כשהחסידים והליטאים התמודדו יחד, הכניסו בקושי 4 מנדטים. וברגע שהחליטו כי לכנסת מתמודדים יחד החסידים והליטאים בלי חב"ד, שוב חזרו לארבעה מנדטים, להיכן נעלמו 3 מנדטים? וכל זאת בתשמ"ט לפני כארבעים שנה, ומאז על פי הריבוי הטבעי של החרדים אמורים היינו לקבל היום פי שלשה לפחות, ואנו דוגרים על 7 בקושי מחצית ממה שהיינו צריכים לקבל אם כל החרדים האשכנזים היו מצביעים ל'יהדות התורה'

מה שאין כל ספק שקיים פוטנציאל של מצביעים החרדים, השאלה היא איך משכנעים אותם להצביע ל'יהדות התורה'. רשימת המועמדים הפעם שונה והתקווה כי היא תהיה טובה וחכמה יותר תדע איך לשרת את הציבור כולו ולא רק חלקים מן הציבור. יש מה להציג לציבור, אבל האם זה ייעשה ובצורה הנכונה? ימים ידברו

חיים שאולזון

השמאל הורס את החרדים מבפנים

השבוע התקיים כינוס של חרדים בליכוד. כידוע אלפי חרדים רשומים כחברים בליכוד ועתה הגיע זמן הפרעון מכנסים אותם לדיון כיצד להביא יותר קולות לליכוד מקרב החרדים. נאם שם השבוע המועמד יעקב ברדוגו שסיפר כיצד השמאל עובד, הם מבקשים לשבור את הימין מבפנים ובינתיים לא הצליחו, אבל היכן הם כן מצליחים, אצל החרדים. הם השקיעו הון במימון מפלגות שירוצו ולא יעברו את אחוז החסימה כאלו שישרפו לפחות מאתיים אלף קולות, וזה מה שקורה עתה, ועל החרדים לעשות הכל שהנזק יהיה קטן יותר מפני שזה פוגע בחרדים ובימין

מי שילמד את הסקרים ימצא כי ש"ס יורדת ונופלת אין סקר אחד שנותן לה מנדט אחד יותר למרות שריבוי הילודה אצל אנשי ש"ס גבוהים ביחס לחילונים בישראל, ואם נאמין לסקרים ש"ס הולכת לחטוף את מכת חייה, עד כדי שאצל הצעירים מספר התומכים בש"ס קטן מאוד על פי סקרי השמאל. אני לא משוכנע שזה אמת מפני שמדובר בצעירים שרובם שמאלנים ומן הנתונים האמיתיים בילודה התוספת לפנקס הבוחרים מי שיצביעו זו הפעם הראשונה, שני שליש הם ממחנה הימין

מה שעדיין סתום ולא ברור כמה קולות יקבלו מפלגות המכנות עצמן חרדיות ועל פי הסקרים לא עוברים את אחוז החסימה, על פי סקרי השמאל הם ישרפו בסביבות שלשה עד ארבעה מנדטים לחרדים וישנם שם מי שמרחיקים וטוענים כי לפחות 200 אלף קולות חרדים שרופים ביום הבחירות. קשה לי להאמין שזה ירחיק כל כך, ובכל זאת יש לקחת בחשבון שכל עוד שקיימת אופציה של מפלגות כאלו, ישרפו הרבה מאוד קולות, מפני שישנם בקרב החרדים ממורמרים רבים שלא אוהבים את המפלגות הקיימות הסגורות ושייכות כאילו ליחידים המשתלטים על הציבור ואפשר להבין אותם. אבל איננו דנים כאן במצב הזה אלא בשמאל המבקש להכחיד את החרדים

אסור לשכוח כי התעמולה של השמאל היא שהגיע הזמן לכלות את החרדים מן הציבוריות הישראלית, ואם חלילה הם יצליחו להשתלט על הכנסת הם יצרו את ידי החרדים בכל דבר עד שימחקו אותנו. ולכן שריפת קולות חרדים משרת את המטרה הזו, ועושה רושם שמצביעי המפלגות שאינם עוברות את אחוז החסימה אינם קולטים כי הם בעצם מצביעים שמאל

גם מפלגתו של מעוז תשרוף קולות לימין אם כי מספרם ככל הנראה לא גדול, ובכל זאת כל קול כזה הוא תמיכה בשמאל שזה כל עניינו שריפת קולות של הימין והדתיים

במצבנו כרגע, כאשר מי אינו רוצה להצביע למפלגות החרדיות, מה עליהם לעשות. עדיף שיצביעו לליכוד מאשר למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. הצבעה לליכוד הקול שלהם בימין, הצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה זו הצבעה בעקיפין לשמאל

חיים שאולזון

הרב סטפנסקי, אם פגעו בך סימן שאתה עושה עבודה טובה

מותר לחלוק ולחשוב אחרת, כולל להאמין כי השיעור בנוסח שנותן הרב אלי סטפנסקי לא מוצא חן בעיניו ונימוקיו עמו. אבל לקבוע כי עדיף שלא ילמדו בכלל, זו הרחקה, מפני שכאן זה נשמע שלא אוהבים שיש למישהו שיעור עם ארבעים אלף איש, ובנוסף, פגיעה בעניין של קירוב יהודים ללימוד התורה. לא רק חילונים צריכים לקרב ליהדות, גם אצלנו החרדים צריך לקרב חרדים שלא אוהבים ללמוד, ובדרך הזו הם רואים כמה נחמד ויפה הדברים והם רוצים ללמוד ויחפשו עם מי ומה ללמוד וכבר השגנו את המטרה

היו מן התנאים ומגדולי ישראל אחריהם שפתחו תמיד את השיעור במילי דבדיחותא, והיו מי שלימדו תורה והעירו את השומעים באמצע השיעור על ידי סיפור יפה או משהו שיגרום להם להתעורר, העניין היה להכניס טעם לשומעים שירצו לבא למחרת שוב. הרבה דרכים היו למומחים שעסקו בשיעורי תורה איך להביא המונים לשמוע את שיעוריהם, ולא רק הם, המגידים היו מספרים סיפורים רובם שלא היו ולא נבראו הם המציאו אותם רק בשביל שיבואו שוב ושוב לדרשותיהם

נער הייתי, וכאשר הייתי ילד בשנים שלפני ואחרי גיל הבר מצוה לפני יותר משישים שנה הייתי הולך בליל שבת לדרשתו של הרב שלום שבדרון בזכרון משה, ומה משך אותי? הסיפורים שלו, זה גרם לנו לצחוק וליהנות. מטבעי לא רק סיפורים גם מחזות משכו אותי, משם הייתי הולך לטיש של ה'בית ישראל' מגור אהבתי לראות אותו מסתובב בין הקהל ומזמין אנשים להיכנס לטיש, הדרך והצורה משך אותי להיות שם, הייתי נשאר עד אחרי שהיה נכנס לטיש, ומשם הלכתי לטיש של הסטראפקעווער במאה שערים לשם היו מגיעים גם בחורים מישיבת חברון, עשו שם שמח, עליהם אני יכול לכתוב ספר, במיוחד מה היה חלקו של יענקל צוקר בלעבוד עליו, ומה קרה אחר כך איך הסטראפקעווער היה רץ לר' יחזקאל סרנא ראש הישיבה של חברון בגאולה - אז עדיין לא חלמו שאי פעם הישיבה תעבור לגבעת מרדכי -  ומתלונן על מה שהבחורים עושים לו בטיש

שיעורו של הרב אלי סטפנסקי גדל והולך ומתרבה רק בגלל הסגנון והדרך שלו, וטוב שכך, בלעדי זאת לא היה מגיע לעשירית ממה שיש לו, ורובם של אלו לא היו שומעים שיעורים בכלל. מכיר אני מי ששומעים לשיעורו היום, כאלו שהשתתפו בשיעורי אחרים והפסיקו. הרב סטפנסקי מצא דרך איך לכבוש המונים, ויש מהם מי שעתה לומדים בעצמם עם חברותא מתאימה. לא כולם מתאימים לשיעורים קרים, הם זקוקים למישהו שיחמם אותם או יותר נכון יאיר אותם

כאשר תוקפים את הרב סטפנסקי על מה שהוא עושה, אין הוכחה טובה מזו שהוא עושה עבודה טובה, מפני שאם זו אינה ראויה הוא היה נחלש. אני כותב שורות אלו לעודדו מפני שבזכותו רבים מקדישים שעה לשיעור, בלעדיו הם יעסקו בשטויות

ובאשר לרב שתקף אותו, אני מבין לליבך, בשבילך השיעור של סטפנסקי לא טוב, מסכים איתך באלף אחוז, אבל לקבוע ככלל שלכולם זה לא מתאים אתה טועה טעות גדולה, אתה ככל הנראה לא מכיר את ציבור החרדים במיוחד את אלו שלא לומדים בכלל ואינם משתתפים בשיעור כלשהו. אם יש מישהו שמצליח להביא המונים להקדיש שעה לשיעור, אשרי האיש שעושה זאת

חיים שאולזון

תקוות ש"ס לקבל לפחות מנדט אחד מעל 'יהדות התורה' אם זה לא קורה זו עבורם שואה

קשה להאמין שאריה דרעי לפני כמה חדשים חשב כי הוא יתקל למצב הזה, הוא ידע שיש לו בעיה עם החרדים הספרדים הכלואים בכלא הצבאי ובני משפחותיהם זועמים, הוא חשב כי הוא יקנה את רבותיהם ראשי הישיבות ויחזירם למסלול ויצביעו ש"ס, הוא לא האמין שכאשר הוא יגיע לעיר חרדית כמו מודיעין עילית הוא ייאלץ להתמודד עם מפגינים נגדו שישפכו עליו אש וגפרית. הוא היה כל כך בטוח בעצמו עד שהתחיל להרגיש זאת על בשרו, החרדים הספרדים מפגינים נגדו ומקללים אותו, ושובר את הראש איך להחזיר את הציבור שלו לש"ס וביום הבחירות יצביעו למפלגה הספרדית

עוד קרה דבר שלא האמין בעבר הלא רחוק כי 'עוצמה יהודית' תתמודד לבד, וכי בן גביר יעמוד בראש רשימה ימנית על מלא משלו, ורבים במפלגתו יתמודדו עם בעיה קשה למי להצביע. נכון, הם רוצים ספרדי, אבל הם גם רוצים ימני, וחלקם הגדול לא רוצים חרדים מי שאינם משרתים בצבא, הם סבורים כי מי שלא לומד שיתגייס כפי שהם עושים, ש"ס הפכה להיות מפלגה של שבטים קבוצות שונות כאלו שלרבנים אין השפעה עליהם. הם אוהבים ברכות, אבל הם לא אוהבים קיצוניות חרדית, וש"ס של היום מורכבת מכל הסוגים כולל חרדים קיצונים

מה שגרם למצב הזה של ספרדים חרדים קיצונים אלו המעצרים ששברו את ש"ס מבפנים, זעם הבחורים ובני משפחותיהם הספרדים כל כך גדול ולדרעי אין כל דרך להרגיעם. הוא לא בא לבקרם עד לאחרונה כאשר הבין כי עשה טעות שלא הראה את פניו שלו, שלח חברי כנסת מדרגה נמוכה שלא הרגיעו אותם, הם רצו לראות אותו מגיע ונושא באחריות למצב הזה ועושה, ואף מארגן הפגנה ענקית של חכמים ורבני הספרדים נגד המעצרים האלו

שימו לב, ש"ס אינה עורכת כינוס בחירות לכל הציבור שלה יחד, מפני שזה לא טוב, אי אפשר לנאום ולהסביר מדוע להצביע ש"ס שיתאים לכולם, הם מארגנים את החרדים לחוד והמסורתיים לחוד, ובכל מקום זמירות אחרות. אצל החרדים דרעי אומר כי לא יכנס לממשלה כלשהי מבלי שפותרים את בעיית המעצרים וחוק הגיוס, וכשהוא מדבר למסורתיים הוא מכריז כי חמישים אחוז של החרדים חייבים ללכת לצבא, וחמישים אחוז שילמדו, זה מרגיע את המסורתיים של ש"ס

ש"ס התרגלה לשני ספרות בתוצאות הבחירות, וכאשר מדובר בספרה אחת אם זה 9 חצי צרה, אבל כאשר עתה הסקרים מנבאים לה רק 7 ול'יהדות התורה' 8 מנדטים עבור אריה דרעי זה אסון, זה סופה של ש"ס, ליפול בארבע מנדטים במכה ולא להיות עוד המפלגה השלישית בגודלה בכנסת, זה כשלון אישי של אריה דרעי שהיה בטוח שהדברים יתנהלו מעצמם בשל ה'גזע', הספרדי מסורתי לא יפקיר את ש"ס בבחירות, והנה קמו לו כמה מתחרים קשים, ואיך מתמודדים עם זה

החשש הכי גדול של מבינים בבחירות, כי ש"ס מאבדת ארבעה מנדטים לבן גביר. הוא עצמו בעבר לא היה שווה יותר משניים שלשה מנדטים, הוא נכנס לכנסת על ידי 'הציונות הדתית', עתה הוא מקבל בסקרים לפחות 6 מנדטים וזה על חשבון ש"ס היא זו שמפסידה את מספר התוספת של 'עוצמה יהודית'

בעיית הבעיות של דרעי שמספר המנדטים של חרדים שמצביעים לש"ס אינו מגיע למחצית ממה שיש להם היום, ועתה כאשר כל כך הרבה חרדים לא רוצים להצביע לש"ס, אם יהיו להם 4 מנדטים מן החרדים זה הרבה, כאשר התוספת מן המסורתיים הוא מקבל 7 על פי הסקרים, אם כי אדגיש כי מדובר בסקרי שמאל הנותנים לחרדים ולש"ס פחות ממה שהם מקבלים באמת, ולכן נעסוק במה שנותנים לש"ס סקרי הימין, גם שם הוא יורד במנדטים הוא לא עולה

האם אריה דרעי השלים עם ההפסד בבחירות הקרובות? עושה רושם שהוא ישמח אם יהיו לו 10 מנדטים, ויבכה אם יהיו לו 9 מנדטים על פי סקר דירקט פלוס. אבל הוא ישלים עם זה, אם 'יהדות התורה' יהיו פחות מ-9. אם חלילה יווצר מצב ש'יהדות התורה' מקבלת יותר קולות מש"ס, זה יהיה הט' באב של ש"ס

חיים שאולזון

הרב יצחק יוסף חושש שבן גביר גודל על חשבון ש''ס

הרב יצחק יוסף תוקף את בן גביר, הוא חושש ובצדק שעוצמה יהודית לוקחת מש"ס הרבה מצביעים, ויש לכאורה הרבה אמת בכך. בעבר הם התמודדו עם מפלגות מזרחיסטיות אחרות ולא היו עצמאיים, היו מספיק סיבות לספרדים רבים מדוע לא להצביע ל'אשכנזים'. אבל עתה נוצר מצב חדש, 'עוצמה יהודית' מתמודדת לבד, ועל כולם מי שעומד בראש הוא ספרדי ולא אשכנזי, איש ימין קיצוני, ואת זה מחפשים רבים ממצביעי ש"ס, עבורם הגזע והאידיאה באים כאן יחד ובשיקול מסוים למי להצביע, בן גביר גובר על ש"ס

מי שגרם למצב הזה שיהיו ממצביעי ש"ס שיצביעו ל'עוצמה יהודית', אלו דבריו של הרב יצחק יוסף שבמשך שנים דוחף לכיוון השמאל זועק כי יש להעדיף את השמאל ולעשות קואליציה עם השמאל לא עוד ימין, כשהוא מתעלם ממצביעי ש"ס. הוא מאמין כי ש"ס זה כמו 'יהדות התורה' שהרבנים קובעים למי להצביע ושוכח שכל כוחה של ש"ס היה מאז קומה ה'גזע' הספרדי, ואם מי בש"ס היה זועק כי הוא מעדיף שמאל, הם היו מפסידים בבחירות. שימו לב אריה דרעי בכל ערב בחירות הולך ימינה ומכריז כי הוא תומך בנתניהו, הוא יודע שבלי זה הוא מפסיד הרבה קולות בציבור מצביעי ש"ס

מן הסיבוב שעשה הרב יצחק יוסף לאחרונה שהוא מדבר נגד השמאל אפשר להבין שהיה מי שפקח את עיניו שהוא מגרש מצביעים מש"ס, ומי יודע אם זה לא מאוחר מדי. רבים מן הלא חרדים מאנשי ש"ס לא אהבו את הצהרות הרב יצחק יוסף והם חוששים שהוא יגנוב את קולותיהם ויפנה שמאלה, ועתה הוא מנסה לתקן את אשר קלקל

רוב הסקרים אין להתחשב בהם מפני שהם מוטים לצד שמאל ומתרחקים מן הימין בדרך מאוד פשוטה, המצביעים בסקרי השמאל אינם ביחס שווה ליחס המספרי בעם, ולכן תמיד אצלם לשמאל יש יותר ממה שיש להם בקלפי. לעומת זאת בכל מערכות הבחירות במיוחד באחרונות, סקרי השמאל נתנו לימין הרבה פחות ממה שקיבלו באמת. והסקר היחיד שבבחירות האחרונות היה הכי קרוב לאמת, היה של פילבר המציג את סקריו בערוץ 14, ושם ש"ס שומרת פחות או יותר על מספר מצביעיה

ש"ס מתמודדת עם שורה של בעיות פנימיות, - ראה פוסט נפרד - אי אפשר עוד להסתיר מן המצביעים, יודעים הכל, ומעולם ש"ס לא הייתה בנויה ממקשה אחת הם רקדו על שתי חתונות, עתה הם משלמים את המחיר. אבל האם יהיה זה כנבואת סקרי השמאל שהם יקבלו פחות מ'יהדות התורה', אם זה יקרה האשם המרכזי במצב הזה יהיה הרב יצחק יוסף שבמשך שנה שלימה זעק כי על ש"ס ללכת עם השמאל ולהפקיר את הימין

חיים שאולזון

כל עוד ש"ס לא תכריז כי לא תתן ידה לחוק שיחייב חמישים אחוז מן החרדים ללכת לצבא אסור להצביע למפלגה הזו

רבים מתבלבטים למי להצביע, קיימות שתי מפלגות חרדיות ולא יותר, האחרות לא עוברות את אחוז החסימה וחבל על הזמן לבזבז עליהם, אנו קרובים לבחירות ואין להם כל סיכוי, בינתיים הם משרתים את השטן מבקשים לקלקל לחרדים, נקוה כי ברגע האחרון יבינו כי אסור לעשות את מה שהם עושים ויודיעו כי אינם מתמודדים. השאלה שניצבת בפנינו 'יהדות התורה' או ש"ס, בעבר השאלה היתה בעיקרה בין אשכנזים לספרדים, אבל במשך השנים אשכנזים שלא הצביעו ל'יהדות התורה' בשל סיבות פוליטיות וקהילתיות הצביעו לש"ס, וכמובן שיש גם מן החרדים שמצביעים למפלגות אחרות, אבל מי שיצביע רק למפלגה חרדית, מתבלט היום למי להצביע

אנו מתמודדים עם מצב מיוחד וקשה בשאלת גיוס החרדים בכלל ובני הישיבות בפרט, מחפשים פתרונות ואנו החרדים לא יכולנו להגיע להסכמות בשל המחלוקת האידיאולוגית שבין החסידים הליטאים והספרדים של ש"ס, החסידים מבקשים למנוע מיהודי חרדי לשרת בצבא מחלן ללא כל קשר אם הוא לומד בישיבה. לשרת בצבא פירושו לסכן את החיים הרוחניים שלך, הצבא הוא מערכת של כשלונות הלכתיים ואידיאולוגיים. הליטאים דאגו לבני הישיבות וכל היתר דחקו הצידה, הם רוצים חוק שיאפשר לכל מי שלומד שיוכל ללמוד ואינם מתייחסים לחרדים שחוששים לשרת בצבא מחלן. הספרדים הם כמו המזרחי של אז מחפשים פשרות של גיוס אלפי חרדים למרות שברור להם שמדובר בסכנה. אריה דרעי בעצמו העיד, כי כל בני משפחתו שהלכו לצבא עם כיפה יצאו בלי כיפה, ולמרות כל זאת נציגיו בכנסת עושים הכל למען חוק שיחייב חמישים אחוז של החרדים לשרת בצבא שפירושו שלא כל מי שרוצה ללמוד יוכל ללמוד בישיבה

אין זה פלא מדוע 'מועצת חכמי התורה' של ש"ס החליטו להעביר את ההחלטה לרבני הליטאים מפני שהם לא רוצים להיות אלו שנותנים הסכמה לחוק שיחייב חמישים אחוז מן החרדים ללכת לצבא. השאלה הכי קשה בימים אלה לחרדים, מה יקרה יום אחרי הבחירות. אין עוד כל ספק על פי הסקרים למיניהם שהשמאל יזקק לקולות החרדים בלעדיהם לא יוכלו להקים ממשלה, האם ש"ס תהיה זו שתציע לסייע להם תמורת חוק שיחייב חמישים אחוז של החרדים ללכת לצבא ומחצית ילמדו? או שתלך בדרכי החרדים המקוריים התובעים חוק שכל מי שלומד בישיבה ואין זה משנה באיזה גיל חייבים לאפשר זאת דוחים לו את הצבא כפי שהיה בעבר. כל עוד שלא נשמע את ש"ס מצהירה כי לא תתן יד לחוק שיחייב חמישים אחוז של החרדים ללכת לצבא, על הרבנים להכריז כי אסור להצביע לש"ס

מה שקרה בשנתיים האחרונות, ש"ס בישלה הסכם על חוק גיוס לפיו חמישים אחוז של החרדים החל מן השנה הרביעית לחקיקת החוק יילכו לצבא שפירושו שלא כל מי שרוצה ללמוד יוכל ללמוד, רק מחצית יוכלו ללמוד. מי שהכשיל את ההסכם היה יולי אדלשטיין שחטף את מפלתו הוא כבר לא יהיה בכנסת הבאה. ועתה אנו חוזרים לסיבוב נוסף לחקיקת חוק כזה, כל מי שיוכל להקים ממשלה יעשה עסקה עם החרדים בנושא, האם ש"ס תשוב לעסקה הנוראה שעשתה אז, או שתצהיר כבר עתה כי זה לא יקרה יותר, וכל מי שלומד תורה יוכל לשבת וללמוד ידחו לו את השירות כל עוד שהוא לומד כפי שהיה בעבר

'יהדות התורה' כבר הכריזה כי לא תתן יד לחוק כזה, עובדה היא ש'יהדות התורה' הכשילה את החוק שהיה מוכן מפני שהחוק ההוא קבע כי חמישים אחוז של חרדים יילכו לצבא. עתה אנו מצפים שש"ס אף היא תכריז הכרזה כזו לפני הבחירות, בלי הכרזה פירושו כי אינם חרדים באמת הם יעשו הכל לעסקאות בחוק בשביל שיוכלו לשוב למשרדי הממשלה

חיים שאולזון

בעיית ש"ס אין להם עוד את הרב עובדיה יוסף - בנו יצחק לא מגיע לציפורן הקטנה ברגלו

הכוח של ש"ס היה והינו הרב עובדיה יוסף, בלעדיו ש"ס לא הייתה מה שהייתה. אריה דרעי תפס טרמפ על הרב עובדיה יוסף ובזכות כוחו של הרב עובדיה הוא הצליח לחדור חזק לעולם הספרדי, ומאז, הרבנים שבאו אחריו עם כל הכבוד להם לא חיזקו את ש"ס. חכם שלום כהן ז"ל התבטא בצורה שהרחיק את המסורתיים, במיוחד כאשר תקף את חובשי הכיפות הסרוגות, והיו צריכים להרגיעו בשביל שלא להפסיד את המצביעים הפוטנציאלים של המפלגה, וכל מי שבאו אחריהם עם כל הכבוד לכל אחר מהם את הכוח של הרב עובדיה יוסף לסחוף המוני ספרדים לא היה להם

עתה מבקש בנו הרב יצחק להיכנס לנעלי אביו וזה לא הולך לו, מפני שהוא לא מסוגל לעשות את מה שעשה אביו. דרשותיו של הרב עובדיה יוסף היו מתוקים, גם כאשר תקף מישהו היה זה בשפה שנעים היה לשמוע, ומאז שבנו יצחק דורש באותו מקום, הוא מרבה שנאה בישראל, ולא מצליח לכבוש את העולם הספרדי, לא אצל החרדים ולא אצל המסורתיים, הוא נולד בישראל והוא תוצר הארץ, אביו היה תוצר ספרדי מקורי שכבש לבבות גם כאשר חלק על רבנים אחרים

כאן בעייתה של ש"ס, כל עוד שלא תמצא דמות שמסוגלת להיכנס לנעליו של הרב עובדיה יוסף, היא תלך ותפסיד. גם אם איני רוצה זאת, אסור להחליש את הימין בישראל וחשוב לי שש"ס בבחירות הקרובות תצליח או לפחות תשמור על המנדטים שלה, אבל האמת חייבת להיאמר, כי ש"ס לא מצאה דמות שתצליח להחזיר את ש"ס למקומה. היום היא מפוצלת בין רבנים שהם טובים לחרדים, ומעטים שטובים למסורתיים, הרב יצחק יוסף במצבו הנוכחי הוא באמצע לא טוב לא לאלו ולא לאלו

אנו מתפללים שש"ס לא תיפול זה יהיה אסון, אבל טוב יהיה אם ישקיעו בעתידם

חיים שאולזון

האמת זועקת - השמאל ורשויות החוק מעודדים רצח חרדים

הגיע הזמן להתפכח, כאשר רוצחים חרדי זה לא מזיז לאף אחד מהם ויש מהם השמחים אומרים פחות חרדי בישראל. אם היו נוגעים בציפורן של חילוני הם היו הופכים עולמות. יחס החילוני לחרדי משפיל, ומטומטם הוא החרדי שהולך לצבא המחלן, גם כשיהפוך לחילוני לא ישכחו לו שהיה בעבר חרדי

נמצאים אנו רגעים לפני בחירות ואסור לשכוח, כי השמאל מבקש למחוק את החרדים מן המפה בישראל, הם ממתינים ליום שהחרדים יעזבו את ישראל, אחרת הם יעשו הכל להבריח את החרדים על ידי שירדו לחייהם יהפכו את חיי החרדים לגיהנום. מדובר בשונאי חרדים ברמה שאין באנטישמיות הכי קשה בעולם ליהודים, השמאל אויב את החרדים ומה שהיטלר עשה ליהודים הם מתכננים לעשות לחרדים בארץ ישראל

לפני שאתם מצביעים אל תשכחו זאת. כל קול נגד השמאל תמנע מהם את היכולת לשפוך את דם החרדים

חיים שאולזון

גור בנבזותה - נלחמת בחסידות צאנז

הם כועסים על חסידות צאנז שהיא חלק מ'שלומי אמונים', הם קיוו כי צאנז תהפוך לעבדי גור וזה לא קרה, חסידות צאנז היא גדולה ומפוארת מתרחבת וגודלת בהיקפים משמעותיים ואינם זקוקים לגור שיורו להם מה לעשות מה מותר להם ומה אסור להם, הם מספיק חשובים בשביל שיוכלו להחליט בעצמם. בגור לא אוהבים שיש להם אדמו"ר עצמאי ואינו מקבל את תכתיבי עסקני גור המבקשים לשלוט עליהם, ועל כך הם שופכים רפש על צאנז בכל הזדמנות שהם רק יכולים

אז הנה, אם מישהו רוצה להבין עם מי יש לנו עסק ומדוע גור בסופו של דבר תישאר לבדה בלי אף תומכים מבחוץ, כאן יש לכם דוגמא. רק אדמורי"ם מליגה ד אולי יסכימו להיות עבדי גור, הקונה אותם בכיבודי ברכה בחופה של גור, ותמורת ה'כבוד' הזה הם מוכנים להיות עבדים של עסקני גור. ב"ה שרוב הקהילות החסידיות לא ירדו לרמה הזו, וב"ה ישנם מי שהתפכחו ולא מוכנים עוד להשתתף בכיבודים הללו תמורת עבדות לבבצ'יק ודומיו

בעיית גור מאז ומתמיד, הם מאמינים כי רק הם קיימים וכולם חייבים להיות עבדיהם אחרת אין להם זכות קיום. הם מממשים את האידיאולוגיה המוסלמית לפיה רק אם אתה עבד שלהם יש לך זכות לחיות. הציבור החסידי התפכח והיום יודע את האמת כי גור היא אימפריה של עסקנים השולטים על אחרים בעזרת פחד השמצות ואלימות, ולא רוצים להיות חלק מהם

חיים שאולזון 

הטעות של יעקב אשר - מאז הרב שך פילג החרדים אין עוד DNA כזה - הליטאים הכריזו לכל אחד הגדול שלו

הערכה רבה יש לי ליעקב אשר, ומקווה מאוד כי הוא יביא כבוד ל'יהדות התורה' בקדנציה הקרובה, הוא הסתובב אצל גדולי ישראל מן הסוג של מרן הגראי"ל שטיינמן ואחרים, למד מהם דרך איך לנהוג בכבוד ורעות עם כולם לא רק עם מקורביך, ובכל זאת מכל כך הרבה שנים ב'דגל התורה' נדבק גם בו הדרך של להתעלם מן האמת ולחיות עם השקר, ואמר דברים מבלי שלקח בחשבון היסטוריה, דבר שהקפיץ רבים כאילו שה-DNA של החרדים הוא להצביע ל'יהדות התורה' בצורה אוטומטית וכי לא קרה שום דבר מאז

איני יודע בן כמה היה יעקב אשר בזמן שהרב שך פילג את החרדים, ועוד שנים קודם לכן במלחמות ב'מועצת גדולי התורה' בנושאים שגרמו שקם מנהיג הליטאים דאז חבר הכנסת שלמה לורנץ והכריז 'כי לכל אחד הגדול שלו' ולא מחוייבים לקבל את הכרעת 'מועצת גודלי התורה' כי אסור לח"כ חרדי לכהן יותר משתי קדנציות. נכון שגם חסידי גור לא קיימו את הכרעת רבם ה'לב שמחה' כי אסור לכהן יותר משתי קדנציות, אבל לא בכך אני עוסק כאן אלא על החלק האחר של הסיפור הזה, כאשר שלמה לורנץ לא רצה לקבל את הכרעת 'מועצת' הוא הכריז 'לכל אחד הגדול שלו' ובכך הוא שרף את ה-DNA שהיה, לשמוע בקול הגדולים. מאז, לכל אחד הגדול שלו, וכל אחד נוהג על פי הגדול שלו שלא תמיד שלם עם הכרעת הגדולים האחרים

הליטאים בשעתו הביאו חורבן על כלל החרדים ואין זה פלא מדוע כל כך הרבה גדולים ליטאים היו נגד מה שעשה הרב שך שלחם בהם מלחמת חרמה כי הם ביקשו לשמור על אחדות החרדים ולהיאבק בחסידים מבפנים ולא להיפרד. מאז אין עוד אחדות אצל החרדים למי להצביע. בתשמ"ט הצביעו החסידים לאגודת ישראל והליטאים ל'דגל התורה' שסימנה אז היה 'עץ', ה-DNA לא עבד אז, וכאשר ביקשו להחזיר את המפלגות החרדיות לרשימה אחת לכנסת, הפסדנו שלשה מנדטים ירדנו מ-7 ל-4 בלבד

בשפה הזו של יעקב אשר חוזרים על הטעות של 'יהדות התורה' זה שנים, כאילו יש 'ועשית ככל אשר יורוך' אחיד ושוכחים שמאז הפילוג הפנימי אין עוד דבר כזה ו'לכל אחד הגדול שלו', בשפה הזו לא מביאים קולות. היום עליך להוכיח כי מעשיך הם בתיאום עם ה'גדול' של החרדי שבפניו אתה מדבר. ומי כמוך יודע שאפילו אצל הליטאים כבר אין את המושג של 'גדול' וכי שם עובד חזק ה'לכל אחד הגדול שלו' החלוקים זה על זה

אם אתה רוצה הצלחה בבחירות תדבר בשפה שמתאימה לציבור החרדי מה שמאחד את החרדים ולא מה שמפריד. אל תשכח 'לכל אחד הגדול שלו' אם אתה רוצה את קולות חסידי ברסלב עליך להביא חתימות של רבני ברסלב. אם אתה רוצה את קולות חסידי חב"ד עליך להביא חתימות של רבני חב"ד, ואם אתה רוצה את קולות חסידי קרלין עליך להביא את מי מרבני קרלין שיכתוב מכתב בשם הרבי או בהסכמתו. בקרלין הרבי'ס לא מתערבים בפוליטיקה ולכן צריך שמישהו אחר יעשה זאת

ישנן כל כך הרבה קהילות שבלעדי שיהיו לך מכתבים והכרזות בבתי הכנסת שלהם להצביע ל'יהדות התורה' הם חפשיים לעשות איך שהם חושבים, ו'יהדות התורה' אינה רשימה שמועמדיה טובים ונוחים להם. ישנם מועמדים שהם מלאי שנאה לקהילות שהם לא אוהבים ומדוע שיצביעו להם

יעקב אשר אתה איש עשיה והצלחה בתחומים שאתה עוסק בהם. אם אתה רוצה להצליח באמת, תעשה את הנכון ואל תחיה עם סיסמאות, זה לא עובד על החרדים

חיים שאולזון

אצל סמוטריץ הרבנים מאחור העסקנים מקדימה אצלו 'דעת בעלי בתים' קודמת ל'דעת תורה'

הוא אומר זאת בצורה הכי ברורה כי הוא מקבל החלטות בעצמו ולא הרבנים שלו, לטענתו מדובר בעסקנות, ובעניינים כאלו העסקנים קובעים ולא הרבנים, ואם מישהו יבקש להבין את מחשבתו על רבנים היכן מקומם, אז הנה השבוע היה כינוס של עסקנים דתיים לאומיים יחד עם רבני הדתיים לאומיים, ואת הרבנים הושיבו מאחור והעסקנים בשורה ראשונה, הם המחליטים וקודמים לרבנים

במילים אחרות סמוטריץ מכריז ואומר כי אצלם אצל המזרחניקעס 'דעת בעלי בתים' היא הקובעת ולא 'דעת תורה', את הרבנים הוא צריך רק בשביל שבבחירות יכריזו להצביע למפלגתו, אבל בשעה שעליו להכריע הכרעות חשובות הוא מכריע לבד, הרבנים לא מספיק חכמים וטובים בשבילו הוא בטוח שהוא מבין יותר טוב מהם

סמוטריץ' לא חידש דבר, זו הייתה דרכם של המזרחניקעס בכל ההיסטוריה שלהם. אני מלווה אותם יותר משישים שנה, הכרתי עוד את משה שפירא, את יוס'ל בורג ויצחק רפאל והדורות אחריהם, הם החליטו בניגוד לדעת רבניהם, אצלהם העסקנים קבעו בשאלות רציניות כולל הלכתיות, השיקול הפוליטי קדם אצלם לשיקולי הלכה, ואם יש מי מן החרדים החושב לסייע להם בבחירות, עליהם לזכור כי מדובר במי שתומכים ב'דעת בעלי בתים' ולא ב'דעת תורה', ופלא על נאכשלעפערס מלוד המסייעים להם, חסידים למדו כי הרבי הוא המחליט, ואילו הם בחרו לתמוך במי שאומרים בצורה הכי ברורה כי 'דעת בעלי בתים' היא הקובעת

חיים שאולזון

הערות והארות - חיים שאולזון

לייטנר אברג'ל ומעוז עובדים בשביל השמאל

עכשיו אפשר לקבוע כמעט סופית כי הם עובדים בשביל השמאל פרט אם יבטלו בשבוע הקרוב את רשימותיהם לכנסת. מטרת השמאל היא שהם יתמודדו עד הסוף למרות שלא יעברו את אחוז החסימה וככה לשרוף קולות חרדים. אם לטענתם אינם עובדים עם השמאל לשם מה ההשתתפות בבחירות בזמן שברור שהם לא עוברים על פי כל הסקרים. אין סקר אחד שנותן להם ארבעה מנדטים שבלעדיהם לא עוברים אחוז חסימה. מתוך ידע שיש למי שחוקרים את מערכת הבחירות של השמאל, הם השקיעו אצל החרדים הון של כסף במטרה לשרוף קולות, ולכן בעתיד לא נקבל תירוצים כלשהם, אם תרוצו עד הסוף תזכרו לדראון עולם כמי שסייעו לשמאל להביס את הימין ובעיקר את החרדים בשעה הקשה ביותר כאשר השמאל מבקש לכלות את העולם החרדי בעתיד בישראל, כל מה שיקרה יזכר על שמכם

'צבע שחור' שקרנים בני שקרנים - עובדים בשירות השמאל ואיזנקוט לסגור את הישיבות בישראל

הם משחקים תמימים כאילו שאין להם מימון מהשמאל, אם מטרתם להציל את הישיבות הדרך היחידה היא על ידי מניעת עליית השמאל. גם בימין המצב לא טוב, אבל לפחות נחיה בסטטוס קוו, ימשיכו לעצור חרדים אבל לא יחוקקו חוקים נגד החרדים. מי שעומדים בראש רשימת 'צבע שחור' מסייעים לשמאל להשיג את מבוקשם הרס היהדות החרדית בישראל, והם מעוניינים בכך הם משרתים את השמאל וגורמים בחוץ לארץ המכונים חרדים אבל עובדים בשירות איראן ואחרים הרוצים את חרובן החרדים בישראל. בעיננו המכונים חרדים גרועים יותר מן החילונים, מפני שאלו עושים הכל להרוס את חיי החרדים בישראל

הקנאים והשמאל במטרה משותפת הרס החיים החרדים בישראל

איננו בימים בתיקונם, אנו בתקופת מלחמה, ובזמן שכזה קמו עלינו אויבים מבית ומחוץ, השמאל שהוא אוייב חיצוני מטרתו להפוך את ארץ ישראל לחילונית למחוק כל זכר של יהדות ולכלות את החרדים לגרשם או להפוך את חייהם לגהינום שלא ירצו לחיות בישראל. ומאידך הקנאים ותומכיהם מחוץ לארץ המסייעים לשמאל במימון במלחמה בחרדים בישראל, ו'צבע שחור' היא יצירה שלהם שמטרתם שחרדים יצביעו למפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה והורסים את החרדים מבית. התקווה שמספר הקולות לא יגיעו למספר שהם מאמינים שישיגו. העניין הוא שקנאים ושמאלנים עובדים יחד במטרה להרוס את החיים החרדים בישראל, הם רוצים לראות איך שסוגרים את הישיבות, ויציעו לחרדים לעבור לחוץ לארץ או לחיות בישראל ולהפגין בכל יום כשיטתם להפגין לשם הפגנות

מטרת השמאל לפרק את העולם החרדי - אין מנוס ממלחמה בהם

לא עוסקים בנבואה צריך רק לשמוע מה הם אומרים בראיונות ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, הם לא אוהבים את המציאות של החרדים, הם מאמינים כי הם אלו שמפריעים לשמאל לכבוש את הממשלה, הם רוצים לחלן את החרדים בתקוה שאז יצביעו להם, הם אומרים בצורה הכי ברורה שהם ילחמו בחרדים יטלו מהם כל זכות אזרחית אפשרית, על מנת שלא יהיו עוד חרדים בישראל. הם מכנים אותם 'טפילים' ועד כדי שיאיר גולן אמר בראיון כי הוא מבקש להפוך את החרדים לאפיקורסים הוא 'יחנך' אותם בחינוך אנטי חרדי - נקלענו למצב של אין מנוס אלא מלחמה. אם הימין ינצח נחיה עם סטטוס קוו שגם זה לא טוב אבל לפחות לא יהיה לשמאל את הכוח לעשות את מה שהם מבקשים

איזנקוט מבקש להשמיד את הישיבות רק 420 בני ישיבות יאושרו בכל מחזור גיוס

הוא אמר בעבר כי יאפשר רק ל-300 חרדים ללמוד בישיבות, היום משום מה הוא יותר נדיב ואמר כי יאפשר ל-420 בחורים ללמוד בישיבות וכל היתר הוא יגייס בכוח. המספר 420 פירושו כי לא יהיו עוד ישיבות בישראל, מדובר במספר שבקושי מספיק לישיבה אחת, ואם נחלק אותם חצי לספרדים וחצי לאשכנזים פירושו שהישיבות האשכנזיות יסגרו כליל, 210 בחורים זה צחוק זה לא יאפשר לפונוביז' למלאות רבע מככסאות בית המדרש. מדובר ביצור הכי מסוכן לעתיד היהודי בארץ ישראל. איזנקוט אוהב ערבים יותר מחרדים, הוא מקל ומוותר לערבים ואף מכיל אותם, ואילו עם חרדים הוא נלחם ובכל הכוח. מדובר באויב החרדים, ואוי לנו אם הכוח יפול לידיו. הוא מבקש לשנות את החינוך החרדי מגיל קטן שזו בעיה לא פחות חמורה, יש לנו עסק עם השטן פשוטו כמשמעו

תכנית השמאל לוותר על 'חוק הגיוס' תמורת תמיכה חרדית בשמאל

יש מי שאומרים שהשמאל יתגלה במלוא צביעותו יום אחרי הבחירות כאשר ילמדו כי אין להם ממשלה כולל עם קולות  הערבים, ואז יציעו לחרדים להצטרף לשמאל תמורת חוק שיאפשר לכל חרדי שלומד שאינו צריך לשרת בצבא. יש מהם הטוענים שכדאי להתבזות העיקר לתפוס את השלטון. אבל האם אז החרדים יוותרו על כל היהדות בארץ ישראל? או שמא השמאל יהפוך לחרדי ויהיו מי שיגדלו שם פיאות על מנת שהחרדים יתמכו בהם וויתור על על כל מה שהצהירו בבחירות? - האם הראביי הרפורמי יהפוך לאורטודוקסי בשביל שהחרדים יתמכו בשמאל?

  

הגברת המעצרים פוליטי - וצביעותו של סולברג הוא שותק

תפקידו למנוע ערבוב ממשלתי בפוליטיקה לקראת הבחירות. אבל הנה היועצת המשפטית הורתה לקראת הבחירות להגביר את המעצרים, ובמקום שהשופט סולברג הממונה על טהרת הבחירות יאמר לה בבקשה לדחות את הוראותיה ללאחר הבחירות הוא שותק ומאפשר לה לשחק פוליטיקה. זה מוכיח על צביעותו וכי הוא לא אדם נקי וישר ובודאי שלא אובייקטיבי במערכת הבחירות. אם היה אדם ישר היה מונע כל מה שמטרתו פוליטי לקראת בחירות, המעשה שעושה היועצת במעצרים הוא פוליטי, וכל עניינו לסייע לשמאל בבחירות

הרבנים הצבאים עמי הארצות - לא שמעו על 'קול באשה ערווה'

זה מזעזע מפני שמדובר במי שמכונה 'רב צבאי' הוא נותן הנחיות לחיילים חרדים איך להתמודד עם שירת נשים, הוא אומר להם תורידו את הראש אל תסתכלו על החיילות, הוא שכח כנראה שקיימת בעיה לא פחות קשה וזה 'קול באשה ערווה' לשמוע שירת נשים זו הבעיה, ואיך יסתמו את אזניהם אם הוא אינו מחלק להם אזניות שיסתמו את האזניים ולא ישמעו? לומדים אנו שוב, כי הרבנות הצבאית משרתת את השמאל האנטי דתי וחרדי, אם היו אנשי הלכה הם היו עומדים על כך כי חיילים חרדים ודתיים אינם משתתפים באירועים שיש בהם שירת נשים

גור לא מארגנת קמפיינים של בחירות למה ומדוע?

שימו לב, מערכת הבחירות בעיצומה, 'דגל התורה' ו'שלומי אמונים' יחד עם בעלזא עובדים שעות נוספות, ואילו חסידי גור יושבים בשקט לא שומעים מהם, ועד כדי שהרבי מגור לא הכריז במוצאי שבת כי יש להצביע ל'יהדות התורה', למה ומדוע? אולי מפני שאין להם מהיכן לגנוב כסף, הם מקבלים חצי או רבע ממה שהיה להם קודם? ואולי קורה משהו חמור בהרבה הם מתכננים מזימה גדולה יום אחרי הבחירות

גור עדיין מתכננת להפיל את הימין והחרדים על ידי תמיכה או הימנעות בהצבעה למען השמאל בכנסת

אסור לשכוח כי גור לא חזרה בה מאיומה כי תתמוך בשמאל, וכי לא תסייע להם להקים ממשלה על ידי תמיכה או הימנעות. על פי התנהגותם הכל פתוח, ומי יודע אם החורבן של החרדים יבוא על ידי גור שלא מעניין אותם החרדים אלא עצמם בלבד. הם יבטיחו לעצמם ג'ובים ותקציבים, ומצידם שכל החרדים ישרפו כלשון ליצמן בירושלים בשעתו. בבחירות הקרובות אנו מתמודדים עם הרבה מצבים, ביניהם גור שמהווה סכנה לעתיד היהדות בארץ ישראל

8 מנדטים ל'יהדות התורה' פירושו 2 מנדטים לשמאל

חייבים להזהיר את ציבור הבוחרים שיידעו כי 8 מנדטים ל'יהדות התורה' אינה בשורה טובה, מפני שאז יש לשמאל 2 מנדטים. נציג ויזניץ יעשה מה שאמרו לו בגור ואז אנו החרדים מסייעים לשמאל להקים ממשלה. צריך לשבור את הראש מה עושים כאן, אם אין התחייבות של גור כי לעולם לא תסייע לשמאל לא במישרין ולא בעקיפין, כל עבודת הקמפיין של החרדים הוא בעצם קמפיין לשמאל. גור היא הסכנה העתידית, וטעות עשו שמתמודדים ברשימה אחת. השמאל משוכנעים שגור תסייע להם לאחר הבחירות

חרדי שלא מצביע הוא בוגד!!!! החרדים שמחוררים את הספינה ומגישים את ראשנו על מגש למיארה

 

חרדי שלא מצביע הוא בוגד!!!! החרדים שמחוררים את הספינה ומגישים את ראשנו על מגש למיארה

אין חרדי אחד במדינה שלא מסתובב בשנים האחרונות עם בטן מלאה. נמאס לנו. התחושה הזו, שבה הנציגים שלנו לא תמיד קשובים לקולות מהשטח, שהאינטרסים של האזרח החרדי הפשוט נרמסים לפעמים בגלל שיקולים פוליטיים צרים, היא תחושה אמיתית, כואבת ומוצדקת לחלוטין. כולנו מכירים את הטענות. מי לא מכיר אותן? הן נשמעות בכל כולל, בכל בית כנסת, בכל שיחת רחוב ובכל ליל שישי. הביקורת הזו היא לא רק לגיטימית – היא הכרחית. הבלוג הפופולרי והקיצוני ביותר במגזר, "בעולמם של חרדים", מוכיח יום-יום שאפשר וצריך לבקר, לחשוף את העוולות, לתקוף את הממסד המפלגתי כשצריך, ולא לטאטא שום דבר מתחת לשטיח. נס שיש עיתונות עצמאית ונוקבת כזו שמשמשת שופר לכאב של הציבור.

אבל כאן בדיוק עובר קו הגבול הברור בין ביקורת בונה לבין התאבדות קולקטיבית. האם בגלל שהאוכל בחדר האוכל של הספינה אינו לטעמנו, נלך וננקב חור בקרקעית האונייה? האם בגלל כעס מוצדק לחלוטין, נשפוך את התינוק יחד עם המים ונחריב את הבית על יושביו?

מי שמחליט בבחירות הללו להישאר בבית, מי שבוחר "להעניש" את המפלגות החרדיות ולא להגיע לקלפי, אינו מעניש את הח"כים. הם יסתדרו. מי שנענש הוא הילד בחדר, האברך בכולל, רשתות החינוך והקיום היומיומי של כל משפחה חרדית בארץ הזו. אי-הצבעה בבחירות הללו היא לא אקט של מחאה; היא פשוט חיסול ממוקד של כולנו.

השמאל הפוליטי והמשפטי בארץ למד מזמן את השיטה. הם הבינו שהם לא יכולים לנצח את הציבור החרדי בעימות חזיתי. הציבור החרדי הוא נחוש, מלוכד ובעל כוח דמוגרפי עצום. לכן, האסטרטגיה החדשה שלהם מתוחכמת בהרבה: לייאש אותנו. הם עובדים שעות נוספות כדי להחדיר בתוכנו את התחושה ש"אין טעם", ש"כולם אותו דבר", ש"שום דבר לא ישתנה". המטרה שלהם היא להוביל לאדישות, כי אדישות חרדית שווה לשמאל מנדטים בחינם.

יותר מכך, הביטו סביבכם וראו את פטריית הרעל של מפלגות הקש שנפתחות בכל מערכת בחירות. מפלגות קיצוניות, כביכול "ימניות" או "חרדיות אלטרנטיביות", שמטרתן היחידה היא לשרוף עשרות אלפי קולות חרדיים ולהוריד אותם לטמיון מתחת לאחוז החסימה. מי לדעתכם מממן את הקמפיינים הללו? מי דוחף את הפילוגים הללו ברשתות החברתיות? כסף גדול שמגיע ישירות ממחוזות השמאל, שמטרתו המובהקת היא להכחיד את הייצוג החרדי, לפלג את המחנה ולפזר את הכוח שלנו לכל עבר.

הפעם, המשחק הוא על כל הקופה, והיריב הגדול ביותר שלנו אינו נמצא רק בכנסת – הוא נמצא במערכת המשפט ובמשרדי היועצת המשפטית לממשלה. כל חרדי שבוחר שלא להצביע, כל מי שמשאיר את תעודת הזהות בכיס ביום הבחירות, נותן במו ידיו פרס ענק למיארה ולמערכת שהיא מייצגת. הם רק מחכים לראות את אחוזי ההצבעה ברחוב החרדי צונחים. הם צמאים ליום שאחרי, כדי שיוכלו להכריז שהציבור החרדי איבד את כוחו, וכי הגיעה השעה להעביר את הגזירות הקשות ביותר שידענו מאז קום המדינה.

אם לא נתייצב בקלפי, התוצאות יהיו מיידיות ובלתי הפיכות:

* עולם התורה בסכנת קיום: תקציבי הישיבות והכוללים יימחקו כליל, ללא יכולת הגנה פוליטית.

* חיסול החינוך הטהור: המוסדות שלנו ייחנקו כלכלית ויוצבו בפני איומי סגירה או כפייה של תכנים זרים.

* רדיפה כלכלית: סבסוד המעונות, הנחות בארנונה ותוכניות סיוע למשפחות ברוכות ילדים יבוטלו כחלק ממסע נקמה פוליטי.

הביקורת על המפלגות החרדיות חייבת להמשך, ובמלוא העוצמה. אסור לשתוק על מחדלים, ואסור לתת להם חיים קלים. אבל את החשבונות הללו עושים בתוך הבית, לא מול האויב שבחוץ שמבקש לכלותנו. ביום הבחירות אין לנו את הפריבילגיה להיות מפונקים, פגועים או אדישים.

בפרט במערכת הבחירות הנוכחית, כאשר הטבעת המשפטית והציבורית הולכת ומתהדקת סביב צווארנו, המשמעות של השתמטות מהצבעה היא הפקרת השמירה. הפעם אין לנו שום ברירה אחרת. חובה על כל אחד ואחת להבין את גודל השעה, לבלוע את האגו, להניח בצד את הכעסים המוצדקים, לצאת לקלפי ולהצביע. זו לא שאלה של פוליטיקה – זו שאלה של הישרדות. הצלת האונייה של כולנו נמצאת בידיים שלנו.

"פוליטיקה של רייטינג והפקרת עולם התורה": מדוע איתמר בן גביר מעולם לא היה באמת בעד בני הישיבות?

 

"פוליטיקה של רייטינג והפקרת עולם התורה": מדוע איתמר בן גביר מעולם לא היה באמת בעד בני הישיבות?

במשך שנים ארוכות, הציבור החרדי בכלל ובני הישיבות בציבור הליטאי והחסידי בפרט, מביטים בתדהמה ובאכזבה עמוקה בהתנהלותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בעידן של רשתות חברתיות, סרטוני טיקטוק והצהרות לתקשורת בקצב של מכונת ירייה, בן גביר הצליח למצב את עצמו כאביר "הזהות היהודית". אולם מאחורי מעטה המילים המפוצצות והסיסמאות הלאומניות, מסתתרת אמת מרה, כואבת ובלתי ניתנת להכחשה: עולם התורה, לומדי התורה ובני הישיבות אינם מעניינים את איתמר בן גביר. יתרה מכך, כאשר הדבר משרת את האינטרס הפוליטי שלו, התורה ולומדיה מושלכים לאשפתות ללא היסוס.

הגיעה העת לומר את האמת בפרצוף, ללא פילטרים ומבלי לפחד מהמערך היחצ"ני המשומן של השר: בן גביר, למה אתה משקר שאתה בעד בני הישיבות?

השתיקה הרועמת והבריחה מהאלונקה הפוליטית

במהלך כל שנות כהונתו בכנסת ובממשלה, ובמיוחד במהלך המשברים החוקתיים והציבוריים הקשים סביב חוק הגיוס ומעמדם של בני הישיבות, הציבור החרדי חיפש שותף, חיפש קול שיגן על הזכות הבסיסית והקדושה ביותר של העם היהודי – לימוד התורה. אך קולו של בן גביר נדם. מעולם לא שמענו ממנו מילה אחת ברורה, חדה ועקרונית בעד חשיבותו של לימוד התורה כערך עליון העומד בפני עצמו, כזה שמחזיק את העולם ומגן על עם ישראל לא פחות מכל כלי נשק.

בכל פעם שהנושא עלה לכותרות, בן גביר נעלם. הוא ברח כמו שפן מאולפני הטלוויזיה, נמנע מלנקוט עמדה נחרצת והתפתל. הסיבה לכך פשוטה ומקוממת: פחד מבוחרים. בן גביר הבין היטב שעמידה איתנה לצידם של בני הישיבות החרדים עלולה לעלות לו בקולות של הקהל החילוני או הלאומני-קיצוני שמצביע לו. עבור מנדטים ופופולריות, הוא העדיף להפקיר את לומדי התורה לגורלם.

הצגת הראווה של היח"צ: האלונקה מול הסטנדר

חוסר העניין המוחלט של בן גביר בעולם התורה אינו מקרי. הוא שורשי ועמוק, ונובע מהחינוך שבו צמח – חינוך שמקדש את הצבאיות, את הכוח הפיזי ואת הממלכתיות, לעיתים קרובות תוך זלזול מופגן, גלוי או סמוי, בלומדי התורה. בציבורים שבהם גדל והתפתח פוליטית, בני הישיבות נתפסים לא פעם כנטל או כגורם שיש "לתקן" ולשנות, ולא כעמוד התווך של הקיום היהודי.

את שיא תרבות היח"צ והציניות ראינו כאשר בן גביר דאג "לסחוב" את בנו מול המצלמות, להציג לראווה את גיוסו ואת השותפות שלו ב"נשיאה בנטל" הצבאי. אין כאן כוונה לזלזל בשירות צבאי, אך השימוש הציני בבן כדי להוכיח "כמה הצבא חשוב" מול השתיקה המוחלטת לגבי חשיבות התורה, חשף את הפרצוף האמיתי. זהו יחצ"נות טהורה, כפי שרק בן גביר יודע לעשות, שמטרתה לאותת לבייס: "ראו, אני בצד של המדים, לא בצד של הגמרות". מתי, אגב, בפעם האחרונה נראה השר בן גביר פותח ספר יהודי, יושב ללמוד דף גמרא או מבקר בהיכל ישיבה מתוך כבוד והערצה ללומדיה, ולא לצורך סיור פוליטי מצולם? עבור התפיסה הלאומנית שלו, בני הישיבות והתורה שהם לומדים הם כמעט דבר מאוס, מיושן, שאינו מתאים לתמונת הניצחון שהוא מנסה למכור.

הפקרת בני הישיבות ברחובות: רוסיה הסובייטית בלב ירושלים

האכזבה הגדולה ביותר מבן גביר אינה נובעת רק מחוסר הגיבוי האידיאולוגי שלו, אלא מהכישלון המהדהד שלו בתפקידו הביצועי. כאחראי על משטרת ישראל והשר לביטחון לאומי, הוא עומד מנגד כאשר בני ישיבות נרדפים, מוכים ומושפלים ברחובות.

בשנים האחרונות חזינו במראות קשים של אלימות משטרתית ברוטלית וחסרת פרופורציה כלפי מפגינים חרדים ובני ישיבות. מראות שבהם שוטרים גוררים בחורים על הכביש, מפעילים כוח פיזי מופרז ונוהגים בלומדי תורה כאילו היו אחרוני העבריינים. המראות הללו הזכירו לרבים ימים אפלים בהיסטוריה, שבהם יהודים שומרי מצוות היו יעד לרדיפה מצד שלטונות אטומים, כמו ברוסיה הסובייטית.

והיכן היה השר לביטחון לאומי, זה שממהר להוציא הודעות גיבוי לשוטרים או לתקוף את מערכת המשפט על כל עוולה קטנה? הוא לא הוציא אפילו מחאה קטנה. הוא לא צייץ מילה אחת של הסתייגות. השוטרים שהיכו בני ישיבות קיבלו גיבוי בשתיקה, והמסר שעבר לשטח היה ברור: דמם וזכויותיהם של בני הישיבות הפקר.

האמת מאחורי ה"תמיכה" המדומה

כעת, מתוך מצוקה פוליטית וניסיון לקרוץ לציבור החרדי ברגע האחרון, בן גביר נזכר לפתע לספר שהוא "בעד בני הישיבות". אולם גם הניסיון הזה מתברר כריק מתוכן ורווי במניפולציה. כל מה שבן גביר מסוגל להציע הוא פרסום של "מסלולים מיוחדים לחרדים" במערכי הביטחון או שירות חלופי – שוב, ניסיון לשנות את החרדים, לגייס אותם במסווה של דאגה, ולפרק את עולם הישיבות מבפנים.

למעשה, אין לציבור בני התורה תלונות אמיתיות על בן גביר, משום שמעולם לא היו ציפיות ממנו. הוא ושותפיו גדלו בחינוך שאינו מבין את ערך התורה. אך לכל הפחות, אנו דורשים יושרה. תפסיק לספר סיפורים, תפסיק למכור אשליות ותגיד את האמת: עולם הישיבות מעולם לא היה בראש מעייניך, והוא לעולם לא יהיה.

משאו של רשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א בבית שמש

משאו של רשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א לאחר המעמד האדיר של "ריתחא דאורייתא" בפני קהל אלפים בבית שמש:

"בסיעתא דשמיא עסקנו בדברי תורה, שאין דבקות בהשם גדולה מזו, בני הישיבות ואברכי הכוללים עומדים בפתח זמן חורף הבא עלינו לטובה, זמן ארוך של שנה מעוברת, שש חודשים המיועדים ללימוד התורה בעיון, בשקיעות וברציפות, לימוד תורה עם כל ההתמסרות, ונתעלה כולנו יחד בלימוד תורת השם, שזה סוד ויסוד היהדות בארץ ישראל ובכל מקום שהוא.

עכשיו נאמר דבר שהוא חשוב מאוד מאוד, למרות שהוא לא כל כך נעים, אבל הוא מוכרח מאוד מאוד לדבר עליו:

עכשיו עומדים לפני בחירות, אשר רבינו החזון איש זצ"ל הורה שחובה גמורה להצביע בבחירות אלו, ואין להשתמט מכך בשום סיבה ומשום תירוץ, וההוראה של רבינו החזון איש זצ"ל לא השתנתה כהוא זה, ומי שאומר אחרת טועה, טועה, ומטעה.

ובפרט שהבחירות העומדות לפתחנו הינם בחירות גורליות על התורה ולומדיה, וכל אחד מבין את זה, הרי זו חובת ההשתדלות של כולנו בכדי שנוכל ללמוד תורה, בכדי לשמור על לומדי התורה, ולכן חובה על כולם לקיים את ההוראה של החזון איש, להצביע אות ג', ולפעול להצלחת הרשימה באופן המירבי ביותר.

ונזכה כולנו לקדש שם שמים, וחלילה שלא יתמעט כבוד שמים".

מתחילים מחדש ומעבירים הלאה- פרשת בראשית

מאת הרב אליעזר שמחה ווייס

 מתחילים מחדש ומעבירים הלאה- פרשת בראשית 

התורה פותחת במילים: ״בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ״ (בראשית א, א). בפרשת בראשית אנו לומדים על בריאת העולם ועל תפקידו של האדם בעולמו של הקב״ה. בתוך סיפור הבריאה חוזרת פעמים רבות המילה ״ויהי״: ״ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור״ (שם, פסוק ג), ובהמשך: ״ויהי ערב ויהי בקר, יום אחד״ (שם, פסוק ה).

הבריאה מתקדמת שלב אחר שלב, עד להשלמתה. גם בחיינו לא תמיד אנו מבינים מיד את משמעותם של הדברים שאנו עוברים. לפעמים רק לאחר זמן אנו מבינים מה למדנו מן הניסיון ומה עלינו לתקן. חובתנו היא להמשיך בעבודת ה׳ ולעשות את המוטל עלינו.

במדרש בראשית רבה (ג, ז) נאמר: ״מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו״. המדרש עוסק בבריאת העולם, אך הוא מעורר אותנו לחשוב על חובתנו גם בשעה שאנו מתמודדים עם קשיים. אין די להצטער על מה שאבד; עלינו לברר מה מוטל עלינו לעשות מכאן ולהבא.

שלמה המלך אומר במשלי: ״כי שבע יפול צדיק וקם״ (משלי כד, טז). גם הצדיק עלול להיכשל, אבל הוא אינו נשאר בנפילתו. הוא קם, לומד את הלקח וממשיך בעבודת ה׳. אין פירוש הדבר שמתעלמים מן העבר או מן הכאב, אלא שמכירים במה שדורש תיקון וממשיכים הלאה.

זהו גם אחד המסרים שאנו לוקחים עמנו משמחת תורה. אנו שמחים בתורה ורוקדים לכבודה, אבל השמחה אינה מסתיימת עם תום הריקודים. היא צריכה ללוות אותנו במשך כל השנה, בלימוד התורה, בקיום המצוות ובהנהגתנו עם בני המשפחה ועם הבריות.

תורה שאדם לומד צריכה להשפיע על חייו. היא צריכה להתבטא ביושר, במידות טובות, בסבלנות וביחס לזולת. לא די בכך שאדם יודע ללמוד; עליו להשתדל לחיות על פי מה שהתורה מלמדת אותנו.

מי שזכה ללמוד תורה נושא באחריות להעבירה הלאה. עליו ללמד את בניו, לעודד אחרים ללמוד ולהראות בהתנהגותו את דרכה של תורה. הנהגה של יושר, טוב לב ויראת שמים יכולה להשפיע על הסובבים אותנו לא פחות מדברים הנאמרים בפה.

יש קשר מיוחד בין פרשת בראשית לבין שמחת תורה. אנו מסיימים את התורה במילים ״לעיני כל ישראל״ (דברים לד, יב), ומיד מתחילים מחדש: ״בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ״.

במשך השנה קראנו על האבות הקדושים, על יציאת מצרים, על מתן תורה ועל שנות המדבר. למדנו על גדלותם של אבותינו, אך גם על הניסיונות, החטאים והכישלונות שהתורה מספרת עליהם. התורה אינה מסתירה את הקשיים שעברו על אבותינו ועל עם ישראל.

ובכל זאת, כשמסיימים את התורה, אין מניחים אותה בצד. מיד מתחילים שוב מבראשית. איננו חוזרים לנקודת ההתחלה כאילו לא למדנו דבר. אנו מתחילים מחדש עם כל מה שלמדנו וקיבלנו, וממשיכים להוסיף בלימוד התורה ובקיום מצוותיה.

כך נמשכת שלשלת הדורות. כל דור מקבל את התורה מהדור שקדם לו, ועליו מוטלת החובה להעבירה לדור הבא. עלינו לדאוג שילדינו ונכדינו יגדלו בתורה וביראת שמים, וימשיכו את הדרך שקיבלנו מאבותינו.

הדברים מקבלים משמעות מיוחדת מאז שמחת תורה תשפ״ד, שבעה באוקטובר 2023. עם ישראל עבר מאז תקופה קשה מנשוא. רבים נהרגו, חיילים נפלו, משפחות איבדו את יקיריהן, יישובים נפגעו, והחטופים ובני משפחותיהם עברו ייסורים קשים. הכאב והדאגה נגעו בעם ישראל כולו.

איננו שוכחים את הנופלים ואת המשפחות השכולות, ואיננו יכולים להתעלם מסבלם של החטופים ושל בני משפחותיהם. אנו ממשיכים להתפלל לשלום עם ישראל, לשלומם של חיילי צה״ל ולשובם של החטופים, ומייחלים לישועה ולימים של ביטחון.

לצד הכאב מוטלת עלינו החובה להמשיך לבנות. אין בכך כדי לומר שהכאב חלף או שכל מה שדורש תיקון כבר תוקן. אך אסור לנו לוותר על עתידו של עם ישראל ועל המשך קיומם של תורה ומצוות.

אחת החובות הגדולות המוטלות עלינו היא לדאוג להמשך עולם התורה. עלינו לחנך את ילדינו לאהבת תורה, ליראת שמים ולקיום המצוות, ולהבטיח שהדור הבא יקבל את התורה וימשיך לשמור עליה.

אחריות זו נוגעת גם לחיים הציבוריים. לקראת הבחירות לכנסת, הצפויות להתקיים ביום שלישי, ט״ז בחשוון תשפ״ז, 27 באוקטובר, עלינו לחשוב לא רק על צורכי השעה, אלא גם על עתיד עולם התורה ועל צורכי הציבור.

עלינו לשאול את עצמנו מה אנו מבקשים להבטיח לילדינו ולנכדינו. כיצד נשמור על האפשרות ללמוד תורה, לקיים מצוות ולחנך את ילדינו בדרך התורה בארץ ישראל? כיצד נדאג שגם הדור הבא יוכל להמשיך את הדרך שקיבלנו מאבותינו?

ההכרעות הציבוריות שאנו מקבלים צריכות להיעשות מתוך אחריות ומתוך מחשבה על הדורות הבאים. לצד צורכי הציבור, עלינו לזכור את חובתנו לשמירת התורה, לחינוך ילדינו ולהמשך קיומו של עולם התורה. אין זו אחריותם של הרבנים והמחנכים בלבד; היא מוטלת על כל אחד מאיתנו.

כשם שאנו קיבלנו את התורה מדורות קודמים, כך עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להעבירה בשלמותה לילדינו ולנכדינו. זוהי זכות גדולה, אך גם חובה שאי אפשר להתעלם ממנה.

פרשת בראשית מלמדת אותנו על הבריאה ועל תפקידו של האדם בעולמו של הקב״ה. שמחת תורה מלמדת אותנו שגם לאחר שמסיימים, מתחילים שוב. אנו ממשיכים ללמוד, להתחזק ולתקן את הטעון תיקון.

המבחן אינו רק אם סיימנו את התורה, אלא כיצד אנו חיים לאורה. האם התורה ניכרת במעשינו? האם ילדינו רואים בבית את חשיבותה? והאם אנו עושים את הדרוש כדי שגם הם יעבירו אותה לדור הבא?

זו חובתנו: ללמוד תורה, לקיים את מצוותיה, לחיות על פיה ולחנך את בנינו ובני בנינו ללכת בדרכה. כך נמשיך את שלשלת הדורות, וכך התורה שקיבלנו מאבותינו תוסיף להתקיים ולהאיר את חיינו גם בדורות הבאים.

הרב אליעזר שמחה ווייס

רגעי השבוע - פרשת בראשית, מברכים מרחשון

 רגעי השבוע - פרשת בראשית, מברכים מרחשון

 

המבט החולף בין האולמות והמחשבות על מעבר הדורות / חוברת שהודפסה לכאורה בטעות בפעם השנייה, התגלתה אקטואלית מתמיד / אישה צעירה משותקת בחצי גופה קמה על רגליה בתוך מערת הצדיק / רב שכול שיש לו אירוע כל יום

 

 

א. מראה באצבעו ואומר

 

כמדי חג בכל שנותיי פה לאורך ימים ושנים טובות, זכיתי גם השתא לקיים מעין 'עלייה לרגל', בהליכה רגלית של כשעה מביתי בשכונת 'מארינה רושצ'ה', אל עבר רחוב 'בלשוי ברוניא' בואכה בית הכנסת הניצב כבר מעלה 200 שנים, ולהבות 7 נורות המעוצבות במנורה הגדולה שבחזיתו, מאירה וזוהרת ומכריזה בגאון על ההיסטוריה המופלאה וההווה הפורח. 

 

'התפילה בקומה השלישית' - הודיעה לי ולבניי שיחיו הרבנית חנה קוגן, עת נכנסו לברך 'שהכל' בסוכה הבנויה בכניסה לבניין. היא קידמה אותנו בסבר פנים יפות ובשמחה, שנראה היה בהמשך גם על עוד מתפללים, שמחה המביאה לכדי הבנה, על גודל עניין ה'תהלוכות' שיזם הרבי בכל מועד, ללכת לשמח מתפללים בבתי כנסיות אחרים, הרואים 'פנים חדשות' ובשל כך מתחזקים ובעיקר שמחים, ומתווספת בהם 'ושמחת בחגך' ברוחם ובנפשם. 

 

בשל ריבוי המתפללים כנראה, נערכו התפילות בחג בהיכל הגדול שנבנה לפני כחמש-עשרה שנה בקומות שנוספו על המבנה העתיק. וכמה משמחת היתה לי הזכות הגדולה, עת התברכתי מהמרא דאתרא הכהן הגדול רבי יצחק הכהן קוגן, בלחיצת ידו, שתמיד היא חמה. חיוכו הגדול שנראה על פניו, הצדיקו כל פסיעה הלוך לכאן, וגם את אלו שיבואו אחר-כך, בדרך חזרה לביתנו. 

 

להזמנתו ולבקשתו עלינו עמו ועם שאר המתפללים הרבים, אל הסוכה הגדולה בקומה שמעליה - בקומת עזרת הנשים. חצינו את אולם החופות, שבלחיצת כפתור, גגה נפתח השמימה לגודל החופה הנפרסת מתחתיה, עת יעמוד מתחתיה זוג צעיר או מבוגר, שזכו לעשות כברת דרך, כל אחד מהם באופן מופלא כזה ואחר.

 

שולחנו הארוך של הרב קוגן ניצב באמצע הסוכה, מול הכניסה אליה. אותי השיב לימינו, את בניי לשמאלו, והאווירה המוכרת של 'ברוניא' מילאה את המקום, מעורבת מריח הסכך הירוק מעל ומהדגים המלוחים בצלחות - ריח שאינו נמצא במקום אחר בעולם, שווה ללכת גם מספר שעות, ובלבד לזכות לשבת בצל אדם נעלה ומיוחד זה שדורנו בכלל ומוסקבה בפרט זכתה.

 

כטוב לבו לאחר 'אמירת לחיים' עם הסברים על תפילת הגשם שזה עכשיו אמרנו בתפילת המוסף, מעלה רבי יצחק מזכרונותיו מימים מקדם. הוא מתאר את הסוכה הקטנה שהייתה להם בשעתו ב'לנינגרד', ובדבריו אפשר לחוש את מה שהם חוו אז. גם גודל השולחנות והספסלים זכורים לו במדויק, והוא נרגש לספר על תור של צעירים וצעירות יהודיים שעמדו בפתח הסוכה, בכדי להיכנס לברך על הלולב ולאכול משהו בתוך סוכתו באותם ימים שהיו. 

 

בעודי מקשיב לו, אני מיישר מבט החוצה מהסוכה, חולף על האולם הנ"ל, חוצה את דלתות עזרת הנשים הפתוחות, ומולי רואה פסיפס נדיר עם המילים: "יברך ה' וישמרך", שמצא הרב קוגן בעת שיפוץ והגדלת המקווה כאן בבניין - עותק ממנו ששולב ונתלה ברוב פאר מעל ארון הקודש, בבית הכנסת בו סיימנו את התפילה לפני שעה קלה. 

 

"זו גם שליחות חשובה", חולפת במוחי המחשבה - להעביר את המראות והחוויות מהדור הקודם אל הדור שבע"ה יבוא. אני זוכה כעת לשבת פה ליד יהודי הדור פנים, אדם שמסכת חייו הם מהמרתקים שיש לאנשים בדור שלנו. ובמקביל זוכה ב"ה לראות מקרוב כמעט מדי יום את עבודתו הענפה והבלתי נתפסת של הרב הראשי הרב לאזאר; חובה וזכות לתעדם בכתב ובצילום, להעביר הלאה, להפיץ את המופלאות פה, לעכשיו ולדורות, לכאן ולכל מקום. 

 

שבנו אל השכונה, מזדרזים להגיע לתפילת מנחה, ולהתכונן לקראת ליל שמחת תורה עם ההקפות המפורסמות של מוסקבה.

 

בעודי מסדר מעט פה ושם, לקחתי בידי את ספר "תורת מנחם" שעמד על שולחנו של הרב הראשי. שיחת שמחת תורה בשנת תשמ"ז. בדיוק לפני ארבעים שנה. ובהשגחה פרטית אני קורא את השורות הבאות, שבאו כהמשך אחד, למחשבות שהיו לי שעות לפני זה, בסוכה לצדו של הרב קוגן. 

 

"...ועד"ז בנוגע להפצת היהדות - החל מנצחונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בשנת תרפ"ז, שסימנה "פרזת", בצאתו מגבולות המדינה ההיא (מאחורי מסך הברזל) שבה היו כל הרדיפות כו' על עניני יהדות, תורה ומצוותי', עד בואו למדינה זו (שממשלתה השתתפה בפעולות ההצלה, שלכן, נסע לעיר הבירה כדי להודות על השתדלותם כו'), שאז, התחילה העבודה דהפצת היהדות ללא כל התנגדות מצד עמי הארץ, ואדרבה ממשלת המדינה הגישה עזר וסיוע כו'...

 

ועי"ז נתאפשר לעסוק ולפעול גדולות ונצורות בשטח של הפצת היהדות בכל מקום ומקום, ובאופן דמוסיף והולך, עד לימינו אלו. ואכן, רואים במוחש את התוצאות דפעולות אלו, אשר, גם במקומות כאלו שלא הי' בהם שום ענין של יהדות, ולא עוד, אלא שלא ידעו שבמקום זה ישנם יהודים - מתנהלים כיום חיי יהדות תוססים, כפי שיכול כאו"א להווכח ולראות במו עיניו, "מראה באצבעו ואומר זה", ע"י פירסום התמונות וכיו"ב (בבחינת "מצוה לפרסם עושי מצוה" אשר, עי"ז יתוסף ב"קנאת סופרים תרבה חכמה" כמדובר כמ"פ)"...

 

 

ב. טוב להודות  

 

למוד נסיון ידעתי, כי זו השגחה פרטית, ובהמשך הבנתי עד כמה גדולה היא. בבית הכנסת הונחו חוברות לימוד לכבוד שמחת תורה ה'תשפ"ז, חלק שביעי מתוך דברי הרבי ביום שמחת תורה ה'תשל"ז. חמישים שנה בדיוק. ההפתעה הייתה מושלמת ומיוחדת!

 

חוברות אלו יוצאות לאור באופן שבועי, ומכילות שיחות ומאמרים מתוך התוועדויותיו של הרבי, בשילוב מכתבים שטרם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש'. הן מופצות לקהל החסידים, בין היתר כדי לאפשר ללומדים להעיר הערות ולתקן פרטים לפני שהחומר נערך ונדפס בצורה סופית, בכרכים של סדרת הספרים "תורת מנחם - התוועדויות".

 

כל יהודי שלבו ער, נתון עדיין תחת הרושם העז של נס ההצלה הגדול שארע בעיצומם של ימי חול המועד, מאורע שמימי שהעולם כולו עומד משתאה אל נוכח שרשרת של התרחשויות בלתי נתפסות, והתוצאה המופלאה כל-כך בהצלת כל נוסעי המטוס מדובאי, רגעים אחדים לפני התרסקותו בידי מחבל מוסלמי על חולות סעודיה. 

 

עיניי רואות את השורות הבאות בחוברת הטרייה שאני מחזיק ביד: "אבל האמת היא, שההתעסקות בעניין זה נוגעת לעניין כללי כללות הגישה לעניינים שאנו רואים בעולם, והידיעה שכל עניין שמתרחש בעולם נוגע לא רק לגבי העבר, אלא גם בהווה, וגם בעתיד".

 

הרבי מדבר עלינו ואלינו. "גם בעתיד", שנדע איך להתייחס, מה להגיב, ובעיקר - איך וכמה להודות לה' יתברך. 

 

לפני חמישים שנה, בנס הצלת נוסעי הטיסה שנחטפה בידי טרוריסטים מוסלמים לאנטבה - רבים לא ידעו להגיב נוכח הנס הגדול, שנעשה בידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. וכי ה' פועל ישועה דרך אנשים כאלו?!

 

הרבי התייצב בריש גלי ודיבר אז לשעתו, ודברי צדיקים עומדים וקיימים ורלוונטיים גם להיום. באותו שמחת תורה בשנת תשל"ז, פתח הרבי בהדגשת ההכרח באהבת ישראל, במיוחד בתקופה האחרונה בה אומות העולם מתאחדים כדי למרר את חיי עם ישראל. אחדות זו קריטית במיוחד בחודש תשרי, המהווה את ה"ראש" לכל השנה ומשפיע על אופן ההנהגה בה. 

 

הרבי מרחיב על החובה לומר "שירה" על נסים כהכנה לגאולה. על פי הרמב"ם והבעש"ט, מכל מאורע יש ללמוד הוראה בעבודת ה'. הרבי מתייחס לשחרור החטופים, ומסביר כי התעלמות מנסים מעכבת את הגאולה. הוא מביא כדוגמה את חזקיהו המלך, שהקב"ה ביקש לעשותו משיח, אך הדבר נמנע משום שלא אמר שירה לה' על הנס שניצל מסנחריב. 

 

הרבי דורש לפנות אל הרבנים בכל העולם, שאינם מודים על הנס הגדול, בשתי שאלות הלכתיות ברורות. שאלה ראשונה על 'ברכת הנסים', האם אדם שניצל מחטיפת המטוס לאנטבה וחוזר לשם לרגל מסחר, מחויב לברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה", או שזו תהיה ברכה לבטלה? 

 

ושאלה שנייה בעניין 'פיקוח נפש ורופא', במקרה של חולה מסוכן, האם מותר או חובה, ללכת לרופא מומחה גדול, למרות שאינו שומר מצוות ומתגאה שריפויו הוא מכוח "כוחי ועוצם ידי", או שעליו לחפש רופא פחות מומחה שהוא ירא שמים? 

 

הדיון ברופא בא כדי להפריך את טענתם של אלו שאמרו, כי נס ההצלה באנטבה לא ייתכן שהגיע מהקב"ה, משום שחלק מהמצילים לא הקפידו על הנחת תפילין. דרך פסיקת ההלכה ברפואה, שחובה ללכת לרופא מומחה, מוכיח הרבי שהקב"ה, שהוא "רופא כל בשר", פועל ומציל חיים גם דרך אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ואין לחלק בעניין זה בין רפואה בדרך הטבע לבין הצלה בדרך נס. 

 

חמישים שנה אחר-כך, שוב נסיון חטיפת מטוס בדרכו לארצנו הקדושה, ושוב הקב"ה מראה את כוחו הגדול. הגיע אסרו חג, עבר עוד יום או יומיים, אני קורא עיתונים ומחפש עדכונים, לשמוע ולראות את תגובת גדולי הדור על הנס. אך לצערי לא ראיתי ולא שמעתי. רק קולו הברור והחזק של הרבי, הוא הקול היחיד בעולם היהודי, קולו של נשיא הדור המכריז "בהווה וגם בעתיד", את החיוב הגדול לומר שירה: "...להזהיר בנוגע לתוכן הענעין של אמירת שירה לאלו שאינם יודעים את דברי הגמרא, או שיש להם ספק אם המאורע הנ"ל הוא בגדר נס, שצריך לומר עליו שירה ששומעים מכמה וכמה שמאורע זה הוא נס, עליהם לומר שירה להקב"ה"!

 

אתמול פניתי אל ידידי הרב החסיד ר' חיים שאול ברוק העומד בראש מערכת בלה"ק, לברר אולי בכל זאת הוא פשוט סידר במהירות את החוברת לשמחת תורה עם שיחת הרבי על נס אנטבה, בגלל נס דובאי שקרה לפני כשבוע וחצי. והתברר לי שההשגחה הפרטית, היא גדולה ומופלאה הרבה יותר. 

 

"בכל שבוע מדפיסים רק שיחות או מאמרים שלא פורסמו. בחודש אלול בשנת תשפ"ה, הייתי בטוח שבראש השנה תשפ"ז הספר 'תורת מנחם' כרך פ"ו יהיה בחנויות. ולכן כל מה שעדיין לא נדפס משם והיה שייך להדפיס, הדפסתי בחוברות. לקראת שבת פרשת כי תצא לא היה לי משהו מיוחד לשבת, ולכן הדפסתי חלק משיחה זו, בה הרבי מדבר על נס אנטבה.  אך בפועל כרך פ"ו תקוע בדרך מסין בה הודפס הספר, וראיתי שלא יהיה כאן לפני סוף חודש מרחשון - לכן חיפשתי מה לא עדיין נדפס משם. משום מה, נעלם ממני שבפרשת כי תצא תשפ״ה כבר הדפסתי שיחה זו.

 

בתחילה חשבתי שהקב"ה דחף אותי להדפיס שיחה זו, כדי שיראו הנס הטרי בדובאי. וכשהעירו לי שכבר נדפס פעם ולכאורה בטעות נדפס עכשיו שוב - 'איז דאך די השגחה פרטית אסאך קלארער', לדעת ולהבין שצריכים להודות להקב"ה"!

 

פלא פלאים ממש איך הקב"ה מנהל את העולם!

 

 

ג. משיירי כנסת הגדולה 

 

"אבא, אתה בעל דמיון?" שאל הילד הצעיר את אביו בפליאה, עיניו קרועות לרווחה אל מול הסיפור הבלתי נתפס. אך האב, דודי-זקני הרה"צ רבי יוס'ל דייטש זצ"ל, השיב לו בנחרצות: "מוישיק, אני אומר לך, אני ראיתי זאת במו עיניי"! זה אכן היה מעל לכל הגיון אנושי. הימים היו ימי תום מלחמת ששת הימים. אל מערת שמעון הצדיק בירושלים הובאה אישה צעירה, משותקת בחצי גופה ורתוקה לכיסא גלגלים. היא ישבה שם וקירות המערה בכו יחד עמה. קרוב לשעה שפכה את צקון לחשה, וכאשר סיימה, קמה מכיסאה ועלתה במדרגות בכוחות עצמה, נתמכת קלות בלבד, מותירה את כיסא הגלגלים מיותם מאחור.

 

אמש טלפן אליי פאר משפחתנו הגאון החסיד רבי חיים שלום דייטש שליט"א מירושלים, להודות על האתרוג שזכיתי ב"ה גם שנה זו לשגר אליו ממוסקבה, אתרוג מפואר ומהודר מפרדסי קאלברייא שבאיטליה, שהוא מקפיד בכל שנה לברך רק עליו, והוא סומך רק על קטיפת אביו של הרב הראשי הרב לאזאר, המתמחה בזה עם משפחתו עשרות בשנים. 

 

ניצלתי את ההזדמנות, וביקשתי שיספר לי על הקשר של אביו הגה"צ רבי יוסף אליהו דייטש זצ"ל עם מערת קבר שמעון הצדיק בירושלים, וזאת לקראת יום ההילולא בשבת קודש הקרובה, כ"ט בתשרי.

 

העליתי לו מזכרוני את היום הגדול "הושענא רבה", הגעתי עם אאמו"ר שליט"א ואחי הרב מתתי' להתפלל ביום מסוגל זה, במערת התנא שמעון הצדיק וגם הוא היה אז - מראות וחוויות בלתי נשכחים. "דבר עם אחי ר' מוישה, הוא יותר בקי בפרטים" - הציע לי כתגובה וכך עשיתי. 

 

רבי שמעון הצדיק היה כהן גדול במשך כ-40 שנה בבית השני והעביר את מסורת התורה שבעל פה. אמרתו המפורסמת היא בפרקי אבות: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". קברו שוכן בשכונת שייח' ג'ראח (שמעון הצדיק) בירושלים, אך היה מבוזה על ידי הערבים באזור ולא מתוחזק בצורה מכובדת. עד שהגיע דודי-זקני רבי יוסף אליהו זצ"ל, שהשקיע במקום כוחות רבים, וגם היום הוא מתוחזק בידי צאצאיו היקרים והמסורים ובזכותם המקום שוקק חיים, עם מאות מתפללים בכל יום ועריכת ההילולא באופן גדול ומכובד. 

 

פניתי אכן אמש מיד לאחיו - אותו 'מוישיק', הלא הוא הרה"צ רבי משה טוביה דייטש שיחי', אשר ממשיך כיום את מסורת ההתמסרות של אביו למקום קדוש זה. הוא שיתף אותי בהסבר העמוק שהעניק לו אביו באותם ימים. מדוע זוכים לראות מופתים גלויים כל-כך בציונו של שמעון הצדיק? 

 

התשובה, כך הסביר, טמונה במהות עבודתו בקודש. הגמרא במסכת יומא מספרת, כי כל ימיו של שמעון הצדיק התאפיינו בהנהגה שלמעלה מדרך הטבע, כמו נר המערבי שלא כבה ולחם הפנים שהספיק לכל כהן. על פי הזוהר הקדוש, צדיקים ממשיכים בעולמות העליונים את אותה עבודה שעשו בעולם הזה. מי שכל חייו ותפילותיו היו למעלה מן הטבע, ממשיך להשפיע ישועות למעלה מן הטבע גם לאחר הסתלקותו.

 

דודי-זקני הוסיף והציב בפני בנו שאלה נוקבת: מדוע כהן גדול אינו נטמא לקרוביו, אפילו לא לאביו ולאמו? התשובה מפלחת את הלב. כהן גדול הנכנס לפני ולפנים, מייצג את כלל ישראל. צדיק אמיתי אינו מכיר במושג של קרבה משפחתית המעדיפה אחד על פני משנהו; אצלו כל יהודי הוא בן משפחה. הוא דורש את טובת כולם בשווה, ללא כל נגיעה אישית. כוחו העצום של שמעון הצדיק, ששימש בכהונה גדולה ארבעים שנה, נבע מאותה אהבת ישראל טהורה שבה ראה את כולם שווים וראויים לישועה.

 

קשר זה, שלמעלה מן הטבע, ליווה את דודי-זקני עד יומו האחרון. בשנותיו המאוחרות הוא ייסד ומימן מניין קבוע לתפילת מנחה בציונו של שמעון הצדיק. ימים ספורים לאחר שהסתלק לבית עולמו בד' בתשרי, התרחש אירוע פלאי. נהג ההסעות של המניין נאלץ להיעדר בשל פטירת אמו, וביום חמישי בוטל המניין במערה. באותו זמן ממש, הופיע דודי-זקני בחלום אל נהגו האישי, מיכאל. בחלום נראה רבי יוס'ל ממתין ברכבו, מושיט למיכאל את המפתחות ומתחנן בפניו: "סעו לשמעון הצדיק, אני מבקש מכם, תחזיקו את המניין הזה, זה נוגע לי בנפש". הקשר הנשמתי של דודי-זקני עם שמעון הצדיק חצה את גבולות החיים והמוות, ומסורת זו ממשיכה להחיות אלפים הפוקדים את הציון עד עצם היום הזה.

 

הדברים המצמררים הללו של הרה"צ רבי משה טוביה, החזירו אותי באחת אל חוויה אישית עמוקה, שבה חזיתי גם אני במו עיניי, באותו כוח שלמעלה מן הטבע הפועל במערה. לפני כחמש שנים וחצי, אישה כבת שמונים וחמש קראה קטע שכתבתי בספרי "גוט שבת מוסקבה" אודות קברו של שמעון הצדיק. היא פנתה אליי בבקשה קורעת לב: שנתפלל במערה על בתה, אשר למרבה הכאב התנצרה רחמנא ליצלן עשרות שנים קודם לכן וניתקה כל מגע עם אמה.

 

הכאב זעק מכל מילה שלה. מצאתי קרוב משפחה שירד לשאת תפילה חרישית במערת שמעון הצדיק, ובמקביל מסרתי את שמה של הבת ואת הבקשה לישועה גם לתפילה באוהל הקדוש של הרבי. חלפו ימים, ובחול המועד פסח קיבלתי מאותה אם הודעה שמרעידה את נימי הנפש. היא סיפרה כי בליל הסדר, לאחר נתק של עשרות שנים, הופיעה בתה בביתה. הבת לא רק שבאה לבקר, אלא התעניינה עמוקות במסורת וטעמה ממאכלי החג והמצות שזוגתי שתחי' שלחה אל האם מבעוד מועד. את הודעתה חתמה האישה המבוגרת במשפט אחד, המקפל בתוכו את סודו של שמעון הצדיק ואת כוחם של צדיקים: "זהו כוחה של תפילה".

 

 

ולתמונת השבוע שלי: מנשרים קלו ומאריות גברו

 

"לי אין צורך באירוע, כל יום יש לי אירוע" - אמר לי ידידי מיכאל במרירות. חיבקתי אותו וראיתיו מנגב דמעה שזלגה מעיניו. דמעות שאני רואה עליו כמעט כל שבוע. במיוחד ביום הולדת של הבן, או ביום בו בנו היחיד החייל אלון דוידוב הי"ד נהרג. והשבוע, ביום רביעי, כשציינו את התאריך הלועזי 7 באוקטובר - שלש שנים לטבח הנורא בשמחת תורה תשפ"ד בישובים שבעוטף עזה. 

 

לצערי הכרנו בנסיבות טרגיות, עת מיכאל ישב 'שבעה' בארץ ישראל על בנו שנהרג בפעילות לשחרור החטופים, ובן-דודי השליח הרב יוסף דייטש מהקריות בא לנחמו. הוא קישר בינינו, לאחר ששמע שמקום מגורו במוסקבה. מאז אנחנו ביחד, כל יום בקשר. מיכאל מקפיד להגיע פעם בשבוע לבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה", מניח תפילין כפי שעושה בכל בוקר בביתו, ולאחר התפילה אנו יושבים לכוס קפה. בשבתות וחגים הוא מגיע לבית חב"ד ז'וקבוקא הקרובה לביתו. 

 

כשנפגשנו ביום רביעי, נזכרתי בתאריך הלועזי. הבאתי אותו לאחר התפילה אל הרב הראשי הרב לאזאר שלחץ את ידו בחום, חיזקו בדברי אמונה ובטחון והעניק לו אמפתיה אמיתית של אב שכול רח"ל בעצמו. 

 

"מיכאל, יש אירוע שעורכת שגרירות ישראל ברוסיה" אמרתי לו. הוא הסכים להגיע ויצאנו יחד לדרך.  

 

האירוע נערך בבית הכנסת ב"פארק הנצחון", בהשתתפות הרב הראשי הרב לאזאר שנשא דברי התעוררות, לימוד משניות ואמירת קדיש דרבנן לעילוי נשמת הקדושים הי"ד. תפילת קל מלא רחמים אמר הרב יצחק אלוביצקי, בעלה של סגנית שגריר ישראל ברוסיה הגברת יפה אלוביצקי.

 

כמו כן השתתף רב בית הכנסת "בלשוי ברוניא" רבי יצחק הכהן קוגן, השגריר עודד יוסף, הנספח הצבאי אלוף משנה וויטאלי דובינסקי, ניצול הטבח בעצמו, ועוד. 

 

"אנחנו צריכים להפיק לקחים, לקבל החלטות שונות ולהבין שהכוח של הרוע עדיין קיים בעולם, ויש גם כאלה שמצדיקים אותו, וזה הדבר הנורא ביותר" - אמר הרב הראשי בדבריו וקרא "להילחם ברוע ולהבהיר לאנשים שאחדות היא הכוח הגדול ביותר".

 

האירוע הסתיים, המכובדים הצטלמו, ידיים נלחצו ומיכאל היקר התכנס בשתיקתו. "אני מחזיר אותך" הוא התעקש להסיע אותי חזרה את כל הדרך. 

 

מספר לי על טיול שזכה באיזו הגרלה, ומתקשה לחשוב על טיול בלי אלון בנו. ושוב הדמעות זולגות על כל החוויות שלא יזכה לחוות - חתונה, הקמת משפחה, הגשמה מקצועית והמשכיות הדורות.

 

מיכאל מנגב מהר את עיניו. לצד הזיכרון והכאב, הוא בוחר דווקא לזכור את האור. את האחדות. את הערבות ההדדית ואת הלב הענק של העם שלנו. עוד יום של הנחת תפילין, עוד צדקה ומעשה טוב, לשמח את נשמת הבן למעלה ולעודד את רוחו ונפשו כאן למטה. 

 

 

גוט שבת וחודש טוב!

שייע