בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום ראשון, 15 בנובמבר 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
הערות והארות
לפני 40 שנה המשטרה חקרה את הרב אקסלרוד על עצומת הדיינים ואז הגיע תשובת הרבי "אזכיר על הציון". הסיפור המדהים לפני 40 שנה
לפני 40 שנה המשטרה חקרה את הרב אקסלרוד על עצומת הדיינים ואז הגיע תשובת הרבי "אזכיר על הציון". הסיפור המדהים לפני 40 שנה
מלכודת הדבש של גוש השינוי: מדוע עסקה עם איזנקוט עלולה להוביל לקריסתה של יהדות התורה
מלכודת
הדבש של גוש השינוי: מדוע עסקה עם איזנקוט עלולה להוביל לקריסתה של יהדות התורה
המערכת הפוליטית בישראל ניצבת בפני אחת הצמתים הסבוכות והדרמטיות בתולדותיה. לאחר הבחירות לכנסת ה-26 שהתקיימו ב-27 באוקטובר 2026, ובעקבות הטלת המנדט להרכבת הממשלה על יו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט, מתנהלים מאחורי הקלעים מגעים חשאיים בין נציגיו לבין יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר. בבסיס השיחות הללו עומדת דילמה קיומית עבור המפלגה החרדית-אשכנזית: האם לחבור לממשלה בראשות איזנקוט ושותפיו כדי לנסות ולהציל את עולם הישיבות ממעצרים ומסנקציות תקציביות, או שמא צעד כזה יהווה הימור מסוכן שיגבה מהמפלגה מחיר פוליטי וציבורי בלתי הפיך.
בחינה
מעמיקה של יחסי הכוחות בכנסת החדשה ושל הלך הרוח ברחוב החרדי מעלה חשש כבד כי הסכם
עם איזנקוט אינו פתרון מציל חיים, אלא מלכודת דבש פוליטית. המהלך הזה עלול להביא
למצב שבו יהדות התורה תוותר על עקרונות יסוד, לא תקבל את התמורה המובטחת, ותאבד
לנצח את אמון בוחריה.
אשליית
היכולת: הגוש שלא מסוגל לספק את הסחורה
הטענה המרכזית המניעה את התומכים במשא ומתן עם איזנקוט היא הפרגמטיות. על פי דיווחים שפורסמו ב-15 בנובמבר 2026 ב"כיכר השבת", דרישות הסף של יהדות התורה כוללות העברת חוק שיפסיק את מעצרי תלמידי הישיבות עוד לפני השבעת הממשלה, וכן גיבוש נוסח מוסכם וחתום של חוק גיוס קבוע שיאושר על ידי מועצות גדולי התורה ויעבור בקריאה שנייה ושלישית לפני אישור תקציב המדינה. על פי דיווח ב"מעריב" מאותו תאריך, ביהדות התורה דורשים ערבויות נוקשות, כולל חתימות של חברי הגוש והתייחסות לפסקת התגברות.
אולם, המציאות הפוליטית והמתמטית של הכנסת ה-26 מטילה צל כבד על היכולת של מחנה איזנקוט לעמוד בהתחייבויות אלו. תוצאות הבחירות הרשמיות מעניקות למפלגתו של איזנקוט ("ישר!") 21 מנדטים, למפלגת "ביחד" 12 מנדטים, ל"דמוקרטים" 8 מנדטים ול"ישראל ביתנו" 7 מנדטים, בעוד יהדות התורה מחזיקה ב-7 מנדטים. כדי להגיע לרוב של 61 חברי כנסת, קואליציה כזו תלויה לחלוטין בגורמים בעלי אידיאולוגיות מנוגדות בתכלית, ובהם מפלגות השמאל והסיעות הערביות (רע"ם עם 8 מנדטים והרשימה המשותפת עם 11 מנדטים).
בתוך הגוש הזה עצמו שוררים מתחים עמוקים סביב סוגיית הגיוס. ב-10 בנובמבר 2026 הצהיר גדי איזנקוט בפומבי כי הוא מחויב לשירות לכלל אזרחי ישראל וכי לא יניח בצד את מצפונו, בעוד נפתלי בנט הדגיש כי לא ויתר על "מהפכת המשרתים". במקביל, יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמנם דיבר על "שעת רצון" לממשלה עם החרדים, אך במקביל שלל מכל וכל הישענות על רע"ם והרשימה המשותפת. מנגד, ב-11 בנובמבר 2026 הבהיר ח"כ גלעד קריב ממפלגת "הדמוקרטים" כי מפלגתו לא תוותר על שותפות יהודית-ערבית, בעוד יו"ר יהדות התורה יעקב אשר שלל בעצמו הקמת ממשלה בהימנעות שתי הסיעות הערביות.
המשמעות ברורה: גם אם ייחתם הסכם קואליציוני מפורט, לגוש המורכב משותפים כה סותרים אין היתכנות מעשית להעביר חוק גיוס שיספק את הדרישות ההלכתיות והציבוריות של גדולי ישראל. יתרה מכך, כל חקיקה שתעבור תהיה חשופה מידית לעתירות לבג"ץ. ללא רוב יציב וללא נכונות אמיתית של מפלגות המרכז-שמאל להגן על החוק מפני פסילה שיפוטית, יהדות התורה עלולה למצוא את עצמה נותנת את אצבעותיה להקמת ממשלת שמאל, רק כדי לגלות כעבור מספר חודשים שהחוק נפסל, התקציבים מוקפאים מחדש, והבטחות הבחירות התפוגגו באוויר.
המחיר
האידיאולוגי: ויתור על עניינים מהותיים
כניסה לקואליציה בראשות איזנקוט ושותפיו אינה מסתכמת רק בסוגיית חוק הגיוס. המשמעות המעשית של הקמת ממשלה כזו היא העברת השלטון לידי מחנה שבמשך שנים חרט על דגלו שינוי יסודי ביחסי דת ומדינה. ממשלה הנסמכת על מפלגות כמו "הדמוקרטים" ו"ישראל ביתנו" תדרוש מחירים כבדים בתחומי הליבה של הציבור החרדי והמסורתי: סוגיות של שבת במרחב הציבורי, כשרות, גיור, תקצוב מוסדות החינוך העצמאיים ושליטה בוועדות הכנסת המרכזיות – כפי שכבר דווח ב-9 בנובמבר 2026 ב-i24NEWS כי ישראל ביתנו מכוונת לתפקיד יו"ר ועדת הכספים עבור ח"כ עודד פורר.
כאשר
נציגי יהדות התורה ייאלצו להצביע בעד קווי יסוד של ממשלה כזו, או לשבת סביב שולחן
ממשלה המקדמת סדר יום אזרחי-ליברלי מובהק, הם ייאלצו לבלוע צפרדעים אידיאולוגיות
קשות מנשוא. הניסיון להציג זאת כ"הוראת שעה" לצורך הצלת עולם התורה
ייתקל במציאות שבה המפלגה הופכת לשותפה מלאה למהלכים הפוגעים בצביון היהודי של
המדינה. במצב כזה, המפלגה מאבדת את זכות הקיום הבסיסית שלה בעיני שולחיה – היותה
חומת המגן של ערכי המסורת וההלכה בכנסת ישראל.
השבר
מול הבוחרים: הציבור שלא ישכח ולא יסלח
הסכנה
הגדולה ביותר עבור יהדות התורה אינה טמונה במסדרונות הכנסת, אלא בקלפיות של
הבחירות הבאות. הציבור החרדי, ברובו המכריע, מזוהה באופן עמוק עם מחנה הימין
המסורתי. הפצעים שנותרו מתקופת ממשלת בנט-לפיד, שבה הוטלו גזירות כלכליות על
הציבור החרדי, עדיין מדממים בזיכרון הקולקטיבי. עבור הבוחר החרדי הממוצע, חבירה
לגורמים שנתפסו כמי שנלחמו בעולם התורה ובמשפחות ברוכות הילדים נתפסת כחציית קו
אדום מוסרי ופוליטי.
בנוסף, המערכת הפוליטית מימין כבר מאותתת על המחיר הכבד. ב-1 בנובמבר 2026 וב-11 בנובמבר 2026 פורסמו אזהרות חריפות מצד גורמים בליכוד, שהבהירו כי הליכה של יהדות התורה עם איזנקוט תהווה "גט כריתות לנצח" מול גוש הימין, וכי בעתיד הימין יקים קואליציות בלעדיה. במקביל, מפלגת ש"ס, שירדה בבחירות האחרונות ל-6 מנדטים בלבד, בחרה להישאר נאמנה לגוש נתניהו והמליצה עליו בפני הנשיא. אם יהדות התורה תפצל את המחנה החרדי ותחבור לשמאל לבדה, היא תישאר מבודדת פוליטית, מוקצה על ידי הימין, וחשודה תמידית בעיני השמאל.
התוצאה של מהלך כזה עלולה להיות התרסקות אלקטורלית חסרת תקדים. אובדן האמון מצד הציבור הליטאי והחסידי, שכבר עתה חלוק בדעותיו באשר למגעים – כפי שמשתקף בפערים שפורסמו ב-11 בנובמבר 2026 ב"ישראל היום" בין עמדותיהם של יצחק גולדקנופף ומאיר פרוש – יוביל לירידה דרמטית באחוזי ההצבעה או למעבר קולות למפלגות ימין דתיות אחרות.
סיכום:
עמדה חמורה המחייבת שיקול דעת היסטורי
יהדות
התורה ניצבת כיום בעמדה חמורה מאין כמוה. הלחץ המופעל על הנהגת המפלגה למצוא פתרון
מיידי למצוקת בני הישיבות הוא מובן ואמיתי. אולם, בפוליטיקה הישראלית, ניסיון
לפתור משבר טקטי באמצעות מהלך אסטרטגי שגוי מוביל לעיתים קרובות לאסון כפול.
חבירה לגדי איזנקוט ולגוש השינוי טומנת בחובה סיכון קיומי: המפלגה תידרש לשלם במטבע אידיאולוגי קשה ולוותר על עקרונות מהותיים, בעוד ששותפיה החדשים חסרים את היכולת הפוליטית והמשפטית להעניק לה את חוק הגיוס המיוחל. ביום שאחרי, כאשר ההבטחות יתבררו כמשענת קנה רצוץ והממשלה תתפרק, יהדות התורה תמצא את עצמה קרחת מכאן ומכאן – ללא חוק גיוס, ללא תקציבים, ללא בעלי ברית בימין, ומול ציבור בוחרים זועם שלעולם לא יסלח על ההחלטה הזו.
השבר בגוש האמוני: כשהשותפות ההיסטורית מוקרבת על מזבח הפופוליזם
כל התומך בממשלה שקמה בעזרת הערבים יש לו דין רודף
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר חיים שי'
שלום וברכה!
אין מינימום שבמינימום
אין
מינימום שבמינימום
הלקח
של יעקב אבינו מפרשת ויצא
יש
דברים שבהם אפשר להסתפק במועט, ויש מצבים שבהם צריך למצוא פתרון מעשי גם אם אינו
מושלם. אבל כשמדובר בשמירת התורה ובקיום מצוותיה, אי אפשר להפוך את המינימום לדרך.
פרשת
ויצא מלמדת אותנו זאת מתוך חייו של יעקב אבינו. עשרים שנה שהה יעקב בבית לבן. הוא
עבד אצלו, התמודד עם תחבולותיו ועם שינויי התנאים, ולא תמיד היה בידו לשנות את
המציאות. אבל בדבר אחד לא התפשר: בנאמנותו לתורה.
כאשר
יעקב שולח מלאכים אל עשו, הוא אומר: "עִם לָבָן גַּרְתִּי". וחז"ל
דורשים, כפי שמביא רש"י: "ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו
הרעים".
יעקב
אבינו חי בבית לבן, אך בית לבן לא חדר לתוכו. הוא ידע להתמודד עם המציאות הקשה, אך
לא למד ממעשיו של לבן ולא שינה את דרכו.
על מה
אפשר להתפשר ועל מה לא?
יש
הבדל בין פשרה בדרך הפעולה לבין פשרה בעצם העיקרון. אדם צריך לדעת להתנהל, לדבר,
לנהל משא ומתן ולמצוא פתרונות. אבל אסור לו שבדרך להשגת דבר אחד יאבד דבר אחר.
עולם
התורה אינו מסתכם בנושא אחד, חשוב ככל שיהיה. הוא כולל את לימוד התורה, את החינוך
לתורה וליראת שמים, את שמירת השבת, את הכשרות ואת הגיור כהלכה. כל אלה הם חלק בלתי
נפרד מחיי תורה ומצוות.
העיסוק
בחוק הגיוס הוא חשוב, אבל אין הוא יכול לדחות את כל שאר העניינים. וכי מפני שאנו
עסוקים בנושא אחד, מותר לנו להזניח יסוד אחר? וכי אפשר לראות בהישג בתחום מסוים
הצלחה, אם באותו זמן נפגעים דברים אחרים שעליהם אנו מופקדים?
אין
מינימום שבמינימום כשמדובר בשמירת התורה. אין די לדאוג לחלק אחד ולשכוח את השאר.
הבטחות
צריכות להיות ברורות וניתנות לקיום
גם
כאשר מגיעים להסכמות בעניינים הנוגעים לעולם התורה, אסור להסתפק בדיבורים כלליים.
צריך לדעת בדיוק מה הובטח ומה הוסכם. הדברים צריכים להיות כתובים ומפורטים, בלי
להשאיר מקום לפרשנויות שונות ולחוסר הבנה.
אבל יש
כאן דבר נוסף: גם הסכמה ברורה ומפורטת אינה מספיקה אם אין אפשרות לקיים אותה. צריך
לבדוק מראש שיש לה תוקף משפטי, שהיא עומדת בדרישות הדין ושיש לה סיכוי ממשי לעמוד
גם בפני ביקורת שיפוטית.
אין
בונים על הבטחה כאשר לא ברור אם אפשר יהיה לקיימה. אין טעם בהסכם שנראה טוב בשעת
החתימה, אבל עלול להתבטל כאשר יגיע לבית המשפט. מה שלא ניתן יהיה לקיים בפועל אינו
הישג שאפשר לסמוך עליו.
יעקב
אבינו ידע גם להציב גבול
בסוף
הפרשה, כאשר יעקב ולבן נפרדים, הם מקימים גל-עד. יעקב אומר: "עֵד הַגַּל
הַזֶּה". אין זו רק פרידה לאחר שנים של עבודה ומחלוקת. זהו סימון ברור של
הגבול ביניהם ושל ההתחייבויות שקיבלו על עצמם.
יעקב
ידע לעבוד עם לבן ולהתמודד עמו, אבל ידע גם היכן עובר הגבול. הוא לא נתן ליחסים
המורכבים ביניהם לטשטש את ההבדל בין דרכו לבין דרכו של לבן.
זהו
לימוד גדול גם עבורנו. אפשר וצריך למצוא פתרונות, אבל צריך לדעת מראש מה בדיוק
הוסכם, מה אפשר לקיים ומה אסור לתת לו להיפגע.
לא חלק
מן התורה, אלא התורה כולה
הלקח
מפרשת ויצא אינו שיעקב אבינו התרחק מכל התמודדות עם המציאות. להפך, הוא ידע
להתמודד, לעמוד על שלו ולפעול בחכמה. אבל בתוך כל המצבים שעבר, הוא לא שכח מי הוא
ומה מוטל עליו.
זו גם
חובתנו. אין די לשאול מה השגנו בנושא אחד. צריך לראות את התמונה כולה, לשמור על כל
יסודות התורה ולדאוג שההסכמות שעליהן אנו סומכים יהיו ברורות, מפורטות וניתנות
לקיום גם בעתיד.
יעקב
אבינו יצא מבית לבן לאחר עשרים שנה כשהוא נאמן לדרכו. זהו המבחן גם לנו: לדעת
להתמודד עם המציאות בלי לוותר על יסודות התורה. אין מינימום שבמינימום. האחריות
שלנו היא לשמור על עולם התורה כולו, ולא רק על חלק ממנו.
האם יואלי לאנדא דוחף את יעקב אשר למשרד השיכון?
משפחות שכולות במכתב לח"כ מתן כהנא: "אל תיתן לקולות המפלגות הערביות להכתיר אותך ליו"ר הכנסת"
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה:
מאביו של הרבי זצ״ל תולדות
"היום בתניא" יום א', ה' כסלו
לומד כל היום סוגיות בעיון ונשאר כפוי טובה כלפי הקב"ה - דבריו הנוקבים של מרן החד"ה קוק שליט"א
"מי שלא מסתכל בספרים על 'גוף האדם'
הוא כפוי טובה כלפי הקב"ה"
פעם אמר רבינו שליט"א: מי שלא מסתכל בספר על פלאי "גוף האדם", ואינו הולך לראות איך עובד הלב והריאות וכו', הוא כפוי טובה כלפי הקב"ה, ולדעתי התבוננות בספרים הללו קודמת להתבוננות ברשב"א על הסוגיא, כי לאחר האמונה שמקבלים מהספרים הללו, אז לומדים את הרשב"א כמו יהודי כשר...
כשאמרתי את הדברים בשיעור לאברכים, אמר לי אחד, שמעולם לא שמענו בעולם התורה שמעודדים לעיין בספרים הללו, ולכאורה הדברים מחודשים, וכי עד כדי כך חמור הדבר לקרוא לאדם כזה כפוי טובה כלפי הקב"ה?
ואמר רבינו:
אם הוא יגיד לי שיש לו יראת שמים גדולה מאד... וגם בלי לעיין בספר על גוף האדם - הוא מבין שכשהוא אוכל זה תחיית מתים, והוא מתייחס כך לאכילה בכל כובד הראש... אז גם אני יגיד לו שהוא 'כפוי טובה' בזה שהוא לא מסתכל לדעת מה הולך בגופו, אבל אני לא 'יצעק' עליו...
אם הוא מתייחס לתחית המתים שבאכילה בכל כובד הראש, שהרי זה ברור שזה כך, יש תחיית המתים בפועל בכל אכילה, [האוכל מתברר בירור אחר בירור בגוף, והחלק המזוכך נהפך לדם, והדם הוא הנפש, אם האוכל והשתיה היה מי שלא יודע שזה ככה הוא...
ואמרתי לרבינו שכעין יסוד הדברים שמענו מפיו על החוזה מלובלין זיע"א שהיה על סף עלפון בשעה שמכניס מאכל לפיו, מפני גודל ההתפעלות ממה שהולך להיות בגופו בעת העיכול, שזה תחיית המתים כפשוטו....
ואמר רבינו: אני לא רוצה לומר את זה כעת, בכונה לא הזכרתי את זה, זה עבר לי בראש ולא אמרתי את זה, עכשיו אני מתחיל לפחד יותר... עד כדי כך...
ואמרתי לרבינו: שכבר שמענו מפיו פעם שאינו מסוגל לאכול דג כצורתו כנהוג בכמה מקומות שמביאים הדג שלם, ולכן הוא מבקש תמיד שיביאו לו קציצות דגים והעיקר שלא יהיה במצב שלימותו כמו בחייו, והסביר לנו פעם את נימוקו, כיון שכאשר רואה את הדג כצורתו המקורית כשהוא מת, אוחז אותו פחד נורא מהמחשבה איך הדבר המת הזה נכנס כעת לגופי ונהפך להיות "דם הוא הנפש", וזה ממש תחיית המתים בגוף האדם, ואמנם גם בקציצה יש את המחשבה הזו, אך זה כבר יותר נח לעיכול האוכל ברוגע, וכאשר הדג כצורתו הוא לא מסוגל לבלוע את האוכל...
ואמר רבינו בענות קדשו: זה עוד דבר... זה עוד כלום... איפה...
והוסיף רבינו: הרה"ק רבי יצחק מדרהאביטש זיע"א [אביו של הרה"ק המגיד מזלאטשוב], עכשיו קראתי עליו, הוא היה אצל הבעל שם טוב, הוא נחשב כמו הבעש"ט, אני קראתי עליו בספר שהוא היה אצל הבעש"ט בשבת, הבעש"ט ביקש ממנו להיות אצלו על השבת, והוא אמר מראש לבעש"ט שהוא לא יצליח להכין לו מספיק אוכל לשבת, אך הבעש"ט סבר שהוא כן יכול להכין לו, והביא לפני הרה"ק ר' יצחק מאכלים מרובים והכל נגמר ע"י ר' יצחק, הבעש"ט אמר "הכנתי מאכלים לא עבור בן אדם אלא עבור מלאך, אבל לא עבור שרפים"...
וכתוב שם בספר שר' יצחק הנ"ל היה מציב לפניו טס שכתוב בו שם הוי"ה עם כוונות מיוחדות שאינן ידועות לנו, והיה מסתכל בו ואוכל ללא כל פורפורציה, זו אכילה שאין לנו השגה בתוכן שלה, וכשהוא היה מוציא את הטס לא היה שייך אצלו לאכול כלל ועיקר.
[א"ה, עובדא זו כצורתה מובאת בסה"ק "צמח דוד" (פרשת שלח) ושם מסיים, שהראה ר' יצחק להבעש"ט בעת סילוק הטס איך כל המאכלים נשרפים כמו עולה על המזבח, והוא בפועל לא אכל כי אם כזית מן המאכלים, וכל צורת אכילתו אינה אלא בחי' של אכילת מזבח. ע"ש. וידוע שר' יצחק פעל באופן רוחני שלא יהיה כח לקמיעות של הבעש"ט, וכששמע זאת הבעש"ט אז עשה הוא פעולה להפגש עם ר' יצחק, ובכך הפציר אצלו שיבא אצלו לשלחן השבת. וראה עובדא זו באריכות גדולה בס' "יסודי עולם" ח"א (עמ' מו והלאה). וראה עוד מש"כ בס' שפתי צדיק (פ' שמיני אות נג) בשם הרי"ם מגור על תקף גדולתו של ר' יצחק הנ"ל. וע"ע בס' דברים ערבים (עמ' לו, אות כט), ובס' "אדיר במרום" (סקאליע, סי' תשכ, ובהערה שם). ואכמ"ל יותר].
מי שמתייחס ככה לאכילה, כמו ר' יצחק חבירו של הבעש"ט, אני לא יצעק עליו על זה שהוא לא מסתכל בספר על גוף האדם... אבל אם הוא לא בדיוק כזה... אז אני כן יצעק עליו...
אם הוא עושה ברכת המזון כמו הרבי מאמשינוב שליט"א שמברך ברהמ"ז חצי שעה רצוף... ויש כאלה שמברכים גם יותר מחצי שעה, [כמו הרב החסיד מהרי"ח סופר זיע"א בעל "כף החיים", שלפעמים היה מברך שעה ארוכה ברהמ"ז, כפי שהעיד עליו מרן הגרב"צ א"ש זיע"א], אם זה הברכה שלו בכוונה הזאת, אז אני יניח לו, אבל אם הברכת המזון שלו היא 3 או 4 דקות [כמוני...] אז אני כן יגיד לו שהוא כפוי טובה בזה שהוא לא מתבונן בספרים הנוראים הללו על תהלוכות גוף האדם.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
נדיר ומרתק: למה זכה הגר"י זילברשטיין שליט"א שתורתו נפוצה בכל העולם כולו - הגרי"ז מאזין לסיפורי חתנו מרן החד"ה קוק שליט"א
עובדות נדירות מפי מרן החד"ה קוק שליט"א
ווארט בויזניץ שיכון
צהלה ורינה בחצר הקודש ויז'ניץ: אלפי חסידי ויז'ניץ השתתפו הלילה בשמחת ה'ווארט' לנכד מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, החתן הרב אהרן הגר, בן הרה"ג רבי יצחק ישעיה הגר שליט"א, עב"ג בת הרה"ג רבי שלום למברגר שליט"א, חתן האדמו"ר ממעליץ שליט"א, השמחה נערכה בראשות האדמו"ר בבית המדרש הגדול 'בית ויז'ניץ' בשיכון בבני ברק, בהשתתפות אלפי חסידים. רגע מרגש נרשם כאשר זקני החסידים הצטרפו למעגל הריקודים סמוך לבימת האדמו"ר, לקול שירת ההמונים: "יש בורא עולם, יש!", המושר באירועי שמחה בחסידות. (ידיעות בני ברק)
הרה"צ רבי חיים מאיר הגר אב"ד שיכון ויז'ניץ בב"ב משתתף ונושא דברים בפני אלפי המשתתפים באירוע של מיזם "כלא 1000"
בן האדמו"ר מויז'ניץ, הרה"צ רבי חיים מאיר הגר אב"ד שיכון ויז'ניץ בב"ב משתתף ונושא דברים בפני אלפי המשתתפים באירוע של מיזם "כלא 1000" בארמונות חן.
הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א השתתף באירוע חלוקת המלגות של מיזם כלא 1000 בבני ברק
חבר מועצת חכמי התורה, הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א השתתף באירוע חלוקת המלגות של מיזם כלא 1000 בבני ברק למען תלמידי הישיבות שנכלאו בכלא הצבאי, ואמר כי ״מנסים היום לפגוע בעולם התורה״, והשווה זאת לניסיונות להעביר את ילדי תימן על דתם. הרב קרא להתחזק בלימוד התורה. באירוע חולקו מלגות בסך מעל 147 אלף שקלים, בהשתתפות אלפי בחורי ישיבות ואברכים. צילום: קובי ישראל.



























