בעולמם של חרדים

יום שישי, 2 בדצמבר 2022

'חוק הגיוס' והאידיאה החרדית גפני מכשיל את העתיד החרדי

הוויכוח הפנים מפלגתי ב'יהדות התורה' בענין 'חוק הגיוס' הוא ענייני מצד אחד, החסידים רוצים חוק אחר לגמרי שיאפשר לכל בחור חרדי לחיות על פי אמונתו ובכל מצב, ואילו משה גפני לא איכפת לו שהצבא יכריח בחורים לחיות בדרך שעלולים ליפול לידי הצבא והנהגה שתהרוס להם את חייהם הרוחניים. לא נרחיק אם נקבע כי גפני משרת כאן את החילוני יותר מאשר את האינטרס החרדי, מפני שאם זה היה האינטרס שלו הוא היה תומך בשינוי החוק שתבטיח את חייו הרוחניים של כל בחור ובכל מצב

אחת הטעויות הבסיסיות ב'חוק הגיוס' הוא שלוקחים בחשבון את הישיבות בלבד ושוכחים שאנו מתמודדים עם ציבור ענק ועם אחוזים גבוהים של בחורים המבקשים לשמור על רוחניותם ואינם מסוגלים לעשות זאת במסגרת של הישיבה, תפקיד הנציג החרדי לדאוג לכל חרדי כולל מי שנמצא במצב הזה. המציאות מלמדת אותנו שרוב הבחורים החרדים ששירתו בצבא יצאו משם שבורים מבחינה רוחנית, חלקם פנו לכיוונים לא רצויים ואחרים הפכו להיות חצי חצי הם כבר לא אותם אלו שהיו לפני שהגיעו לצבא. כל ילד יודע ומבין כי הצבא הוא הרסני לבחור צעיר חרדי שלא רגיל לחיות חיים כאלו ופתאום הוא מוצא את עצמו במקום ובאורח חיים שהוא כל רחוק ממה שחונך בשנות חייו

עתה כאשר ההזדמנות בידינו חובה ואין כל דרך אחרת, לחוקק חוק שישאיר פתח לכל בחור בכל מצב. מי שמבקש ללמוד בישיבה אין בעיה כלל מפני שהוא בין כה וכה יושב בישיבה, השאלה מה עושים עם אלפים שהם במצב אחר, כיצד מצילים אותם שלא יפלו למסגרת שלא מתאימה להם רוחנית

ההתחמקות הקבועה של משה גפני, נשאל את גדולי התורה ואז נחליט, ברור לו כי אנו מתמודדים עם מצב קשה בתחום הזה, אבל זה לא מעניין אותו, מצידו שאלפים ינשרו ויפלו לידי החילונים ויעזבו את הדת ולא יהיו עוד חרדים. מה שחשוב לו שהוא יו"ר ועדת הכספים וכל היתר לא מעניין. אם הוא היה מיצג באמת את האידיאה החרדית הוא חייב היה להיות הראשון לדאוג שכל בחור חרדי ימצא את מקומו במסגרת שמתאימה לו. להכריח לשבת בישיבה את מי שהישיבה לא מתאימה לו זה פשע. חייבים למצוא לכאלו מסגרת. בעולם החסידי הבעיה הזו קלה יותר לפתרון מפני שעושים מן הבחור עסקן גבאי ומשמש מוצאים לו תעסוקה אחרת, אבל בעולם הליטאי זה חורבן ממש, מי שלא מתאים לישיבה סופו רע מפני שאין לו מסגרת היכן שיוכל להיקלט ולשמור על עתידו הרוחני

'חוק הגיוס' חייבים לשנות אותו, הוא חייב להיות כזה שכל בחור חרדי יוכל למצוא את מקומו במסגרת שתתאים לו רוחנית. אנחנו לא מכריחים חילוני שיחיה במסגרת חרדית שאינה מתאימה לו, כך החילוני אינו יכול להכריח חרדי שיחיה במסגרת שאינה מתאימה לו. הצבא מראש לא רצה לקלוט חרדים הוא לא ארגן את הצבא בדרך שחרדי יוכל לחיות במסגרת הזו. אני שירתתי בצבא לפני יותר מארבעים וחמש שנה ומעיד כי המסגרת לא מתאימה לחרדי. אמנם היינו קבוצה חרדית יחד אבל המפקדים וכל ההלוך יילך מסביב היה חילוני על מלא שאינה מתאימה לחרדי פרט אם הוא כבר בשל רוחנית וגם אז צריכים הרבה סייעתא דשמיא לעבור את זה בלי להיפגע רוחנית

'חוק הגיוס' חייב להשתנות ומקצה לקצה בדרך ובצורה שתבטיח שכל בחור חרדי בלי יוצא מן הכלל יוכל להיקלט ולחיות במסגרת שתבטיח את עתידו הרוחני, הצבא לא מתאים לבחורים חרדים זו מציאות, ואין מנוס אלא למצוא פתרון לבעיה

חיים שאולזון

למנוע הקמת ממשלה בגלל 'חוק דרעי' פשע - תקימו ממשלה ודרעי יצטרף בעוד שבועיים

הוא אנוכי ובצורה מדהימה. הוא יודע שהכל ממתינים ורוצים לראות החלפות במשרד ראש הממשלה, רוצים לראות את יאיר לפיד מחוץ למשרד הזה. כל יום שמושכים מאפשרים לשרים שלחמו בחרדים ובדת לשבת במשרדיהם, ובמקום שנזרז ונבטיח דבר ראשון שהם יעופו מן המשרדים הללו, אז אריה דרעי מונע הקמת ממשלה מפני שהוא רוצה שקודם יתקנו את החוק שיאפשר לו להיות שר

כאן המקום לשאול את דרעי, האם מישהו מבקש למנוע ממך מינוי של שר ולשלוט על התיקים שהבטיחו לך? הקמת ממשלה אפשרי תוך שמירת התיקים הללו, קובעים כי זמנית יחזיק במשרד הזה שר זה או אחר, ולאחר הקמת הממשלה מתקנים את החוק ואז דרעי נכנס למשרדים הללו, האם העם כולו צריך לסבול בגלל שדרעי לא רוצה להמתין שבועיים?

הוא רוצה להיות בתמונות שעושים ביום הרכבת הממשלה ובשל כך לא איכפת לו שיאיר לפיד ממשיך להיות ראש הממשלה, דרעי שצריך היה להיות ראשון לעשות הכל שקודם כל יחליפו את השלטון, הוא זה שעושה הכל למנוע את הקמת הממשלה בגלל חוק שיקח זמן עד אשר יכנס לתוקף ויוכל להתמנות לשר

ראש הממשלה הנוכחי ושריו היו משוכנעים שהיום הם כבר יישבו בספסלי האופוזיציה, ולא האמינו כי מי שיביא להם מתנה של עוד כמה שבועות לשבת במשרדיהם יהיה לא אחר מאשר אריה דרעי, זה מה שקורה למעשה. אני לא מקבל את הנימוקים של דרעי שהוא מפחד שלא יעבירו את החוק, אין בכך כל אמת, נתניהו רוצה אותו לצידו ואין גם ספק שכל הקואליציה תתמוך בחוק אם הממשלה תתחיל לתפקד. מי שישים לב, השרים היושבים בינתיים על כסאותיהם מעבירים עשרות מיליונים לחשבונות ועמותות של קרובים וידידים, נחמן שי למשל העביר עשרות מיליונים לעמותה שיש בה ניגוד עניינים, אם היינו מחליפים את השלטון לפני שבוע הם לא יכלו לעשות זאת, וכל יום יותר שנותנים להם הם עושים במשרדים חורבן כזה שלא נוכל לתקן מאוחר יותר

החלפת השלטון חייב שייעשה מיידית, להמתין שנתניהו יבקש ארכה של עוד שבועיים זו מתנה לשטן, לפיד ושריו מודים לדרעי וישלחו לו זרי פרחים על הטובה שהוא עושה להם, במיוחד לאלו שהם כבר מחוץ לכנסת, עבורם זו מתנה שאי אפשר לתאר אותה. בשביל יאיר לפיד כל יום מאוחר יותר שמקימים ממשלה הוא יכול לטייל במסוקים ולשחק אותה כאילו שהוא ראש ממשלה. את זה חייבים להפסיק וזה אפשרי אם דרעי לא יהיה אנוכי ויתן יד לצעד הכי חשוב בשעה זו וזה החלפת השלטון. סבלנו מספיק מהם ואל תתנו להם עוד זמן לשלוט

חיים שאולזון

אדמו"ר הלביש גרביים לבנות בשביל שידוך

כשראיתי זאת, זה הזכיר לי מעשה שהיה לפני הרבה שנים. הוזמנתי לחתונה שעשה בן דודי שהוא חסיד סלאנים וראיתי שהחתן לובש גרביים לבנות דבר שהיה אצלי פלא מפני שבמשפחתם אף אחד לא לובש גרביים לבנות. שאלתי את בן דודי האם הבחור למד בישיבה הונגרית או שהוא עדיין חסיד סלאנים, והוא סיפר לי כי המחותן הלובש גרביים לבנות העמיד כתנאי את השידוך אם החתן ילביש גרביים לבנות יסכים לתת את בתו, אצל המחותן מי שבשבת לא לובש גרביים לבנות הוא אצלו כאילו גוי ולא יכול להסכים לשידוך כזה, ומאחר והבחורה מאוד טובה והם מאוד רצו אותה, אז החתן ויתר והסכים להלביש גרביים לבנות ועשו ווארט תנאים וחתונה

ברור שלא אמרתי לו מה אני חושב בליבי באותו רגע על העניין הזה, אבל זה הסביר לי כמה עניינים אחרים שהייתי קשור בהם במיוחד בפרשיה נוראה הקשור במעשים מגונים של משגיח בישיבה עם תלמידיו והרבי שמקורו מרומניה הבטיח שיטפל בענין וכאשר נשאל למה הוא לא סילק אותו מהישיבה לאחר שהתעסק עם כל כך הרבה בחורים, אמר כי הוא הבטיח כי מעתה הוא ילביש גרביים לבנות בשבת והכל יהיה בסדר, הגרביים הלבנות ישמרו עליו שלא יעשה שוב מעשים כאלו

הייתי המום לשמוע מילים כאלו מאדמו"ר הנחשב היום לאחד מגדולי האדמורי"ם, ולא אוסיף כאן מה שצריך להוסיף על הגישה הזו. איני מזלזל בגרביים הלבנות ומבין את כל מי שממשיך את מסורת אבותיו, אבל להאמין כי מי שלא לובש גרביים לבנות בשבת הוא גוי וכי הגרביים הלבנות כוחן להחליף אדם מרשע לצדיק, זו הרחקת לכת

השבוע חזינו במחזה מדהים. אדמו"ר מי שאביו בכלל לא היה אדמו"ר אלא רב חשוב, היה תלמיד של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל ובעצמו הקים בית כנסת ונחשב היה לאחד מגדולי וחשובי הרבנים כתב ספרי תשובות רבים וגר בבורו פארק, הבנים התחלקו אחד בירושלים ואחד בבורו פארק הפכו לאדמורי"ם והבן מירושלים שהמשיך את אביו שמעולם לא לבש גרביים לבנות הכרתי אותו אישית, השבוע הלביש גרביים לבנות, הוא הגיע עימן לחתונה שהמחותנים בה הם מויזניץ שם לובשים גרביים לבנות

איני יודע אם הוא עשה זאת בהכרח כמו שעשה הבן של בן דודי שנאלץ להלביש גרביים לבנות אחרת לא יכל להתחתן, או שהוא מיוזמתו החליט לעשות זאת מתוך חשבון שאולי ככה הוא יראה יותר טוב מבחינה אדמורי"ת. היום הכל הולך על פי הלבוש ה'שמנה בגדים' זה מה שמאפשר לך לרמות ציבור שלא יידע מי אתה באמת, ואולי יצליח להגדיל את המנין שלו

חיים שאולזון

מבוללים את ישראל וזה לא מזיז לאף אחד

דרעי וחבריו מ'יהדות התורה' עסוקים עם כסאות וג'ובים, הם נאבקים ונלחמים להבטיח ג'וב לכל ח"כ, ולא שמענו בכל התקופה הזו שהם נאבקים על נושאים עקרוניים באמת כמו ההתבוללות האיומה שישראל שרויה בה. מציאות החיים בישראל שמספר העולים הלא יהודים לישראל הולך וגודל דבר שחייב להדאיג מאוד את כולם כולל החרדים, ולא שמענו שמי איים על נתניהו כי לא יצטרף לקואליציה אם לא יעשו כאן משהו לעצור בעד גל הגויים השוטף את הארץ ומסכן את העתיד היהודי לא רק של המדינה גם את העם היהודי העלול ליפול בפח הזה

כאן נספר לכם קצת היסטוריה, היה זה בן גוריון כאשר התווכחו עמו בקשר לצביון הדתי של מדינת ישראל. בן גוריון היה בעד צביון יהודי אבל לא דתי, הוא טען כי בניגוד לחוץ לארץ, אין לפחד מהתבוללות, מאחר ויהיו בארץ רק יהודים, הבנים והבנות ילמדו יחד ויתחתנו מדובר ביהודים ויהודים גם בלי דת הם יהודים. מה שבן גוריון לא לקח בחשבון כי יעלו מרוסיה 800 אלף שחלקם הגדול לא יהודי, ועתה פרץ גל של עליה לא יהודית, הוא גם לא לקח בחשבון את שינויי החוק שיאפשר לנכדים לא יהודים לעלות לארץ, ואין זה פלא מדוע מאות אלפי אזרחים בישראל אינם יהודים

השאלה היא, האם אפשר להמשיך עם המצב הזה, או שחייבים לעצור בעד הגל הזה ולחפש דרכים כיצד אנו מבטיחים את העתיד היהודי. מספיק סובלים מערבים שגוזלים בנות ישראל, ואם נלמד מה שקורה בצבא ובמוסדות החילונים שם מכירים יהודים בנות שאינן יהודיות ואינן רוצות להתגייר, והארץ מתמלאת בלא יהודים. כל אלו לא מזיזים בינתיים לא את דרעי ולא את נציגי 'יהדות התורה', הם עסוקים בג'ובים משרדים עם תקציבים שמנים, ההתבוללות יכולה להמתין

זה מוכיח שוב שהנציגות החרדית אינה נציגות אמיתית כזו שהאידיאה החרדית חשובה להם, כאשר צריך להתמודד עם ג'וב והתבוללות, הג'וב חשוב להם יותר

חיים שאולזון

המחבלים הליטאים בדרכו של הרב שך - 'פלגנות'

בניגוד למי שתוקפים אותם על שהם מתפלגים שוב ושוב, הם פרשו מן השונאים והיו משוכנעים כי הם מקימים 'מועצת' משלהם, זה לא החזיק הרבה זמן והם התפלגו כאשר הרב פרידמן בראש פלג אחד ור' אשר דויטש בראש פלג אחר, ועתה גם בפלג של הרב דויטש מתפלגים מתכננים הקמת שבועון חדש נגד 'הפלס' שהיה שופרם אבל העורך שינה כיוון לא אוהב אותם. מי שילמד לעומק את מעשיו של ר' אשר דויטש ימצא כי הוא זה שמתמיד בדרכו של הרב שך ובכל תקופה מגביר את הפילוגים מפני שזה מה שהוא למד אצל רבו

מי שילמד את ההיסטוריה הליטאית, גדולי התורה סביבו של הרב שך חלקו עליו בענין ההתפלגות מאגודת ישראל, הם טענו כי עדיף להיאבק מבפנים מאשר להקים מפלגה אחרת. הרב שך עשה ניסיון על ש"ס וכאשר זה הצליח, בקדנציה הבאה הקים מפלגה משלו בשם 'דגל התורה' הקים עיתון משלו בשם 'יתד נאמן' והתפלג מאגודת ישראל למרות שבכל השנים היהדות החרדית הייתה מאוגדת חסידים ומתנגדים יחד מאז הכנסיה הגדולה הראשונה במטרה לאחד את החרדים. הרב שך החליט כי אין כל ערך לאחדות חרדית ואף הרחיק וקבע כי המחלוקת היא בריאה וטובה וצריכים אותה למען הקיום היהודי, לטענתו כל הקיום היהודי בא על ידי מחלוקת ובגללה, ומשה גפני אף ציטט לא אחת את הרב שך שטען כי המחלוקת בריאה וצריכים אותה

תלמידי הרב שך לחמו באותם גדולים שחלקו על הרב שך בענין הפילוג, והם מרן הגראי"ל שטיינמן, ולהבדל"ח מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו שאף כתב מכתב לאחר הפילוג הוא לא אהב את המלחמה הפנימית בין החרדים, ומאז נלחמים בו המחבלים. עוד גדולים שהיו נגד, הגאון רבי חיים גריינימן זצ"ל ועוד אחרים, אבל הרב שך שלט חזק והפילוג יצא לדרך. כאן המקום לציין כי משפחת קנייבסקי אז עוד היה חי האבא הסטייפלר שנפטר כמה שבועות אחרי זה תמכו בפילוג, ומעניין היה כי הגר"ח קנייבסקי היה זה שבא להרב שך לאחר פטירת אביו ואמר לו כי אביו בא אליו בחלום וביקש ממנו שיעלה אליו ויבקש שיסגור את 'יתד נאמן' הוא לא אהב את הפילוג. הרב שך ענה לו, תגיד לאבא שלך, שאם הוא רוצה שאסגור את 'יתד נאמן' שיבא אלי לחלום

ההיסטוריה הליטאית היא מלאה בפילוגים פנימיים, קחו את מה שקרה בפונוביז' במשך השנים, אנשי הרב שך היכו בשמחת תורה את ראש הישיבה מרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל שצעק עליהם 'מחבלים' ומאז זה כינויים, והם לא נשארו חייבים והחלו לכנות את הצד האחר בשם 'שונאים', ככה שהליטאים בתוכם היו מפולגים. כאן המקום לציין שגם בין הישיבות היו פילוגים. למשל הישיבות חברון ופונוביז' לא אהבו אלו את אלו, ובמועצת בדיונים שישבו שם הרב שך וראשי ישיבת חברון אלו האחרונים הצביעו נגד הרב שך שיתפו פעולה עם ה'לב שמחה' בענין היחודיים והרוטציה. הרב שך כשהקים מפלגה הבין כי בלעדיהם לא יוכל, התפייס עימם ונתן להם את המקום הראשון ברשימה ככה הגיע רביץ ל'דגל התורה' למרות שהרב שך הבטיח לשלמה לורנץ כי האיש שלו יעמוד בראש הרשימה וזה לא קרה

בכל השנים שחי הגר"ש אויערבך הם לחמו בגדולי התורה ראשי הישיבות שהתנגדו לפילוגים, וכשהוא נפטר הם התפלגו ומהר מאוד התפלגו בתוכם והיום לכאורה מדובר בשתי פלגים, והנה שוב פילוג, ושלא תופתעו אם יהיו עוד כאלו, מפני שזה מה שר' אשר דויטש למד אצל הרב שך כי להתפלג זו הדרך, והוא מקיים את דרכי רבו להתפלג, למרות שבתחילה הפילוג היה בין הליטאים לחסידים, הרב שך עשה הכל לאחד את הליטאים סביבו

ר' אשר דויטש כאשר הוא לא מסתדר עם זה או אחר הוא פורש ומקים עסק משלו. רוצים לראות מה קורה בפונוביז' המחבלית, ראש הישיבה הוא הרב מרקוביץ, ואילו ר' אשר דויטש רק ר"מ, והיום הרב מרקוביץ רועד מר' אשר דויטש שהפך להיות ראש הישיבה בפועל למרות שהתואר עדיין אצל הרב מרקוביץ שיושב בשקט ורועד על נשמתו. הוא היה משוכנע שאחרי הגר"ש אויערבך ימנו אותו לראש המחבלים ולמד מהר מאוד שר' אשר דויטש הוא הראש וכי הוא מרקוביץ בקושי יהיה זנב אצל המחבלים

הציבור המחבלי קרוע מבפנים, הם אוכלים את עצמם מן המצב הזה, אין להם ברירה כל אחד משייך את עצמו למישהו אחר מראשי המחבלים. ר' אשר דויטש בכינוס שעשה לאחרונה קיווה שיצליח להוכיח גידול ולא הצליח, ואין זה פלא מדוע 'הפלס' עוזבים אותו ומנהלים עולם משלהם. בקרוב נשמע על עיתון חדש של אנשי הרב דויטש, ויתחיל שישו ושמחו בין העיתונים. הרב דויטש אומר כי הוא חייב עיתון שיביא את דברו והשקפתו לציבור ובלי עיתון זה בלתי אפשרי. אז שוב הוא הולך בדרכו של רבו, גם פילוג וגם עיתון, ומה לנו לבא בטענות למי שהולך בדרך שלמד אצל רבו

חיים שאולזון

סמוטריץ' ניצח את דרעי

הם מספרים ואומרים כי אריה דרעי כלל לא חושב לבצע את הרוטציה הוא מעולם לא רצה את משרד האוצר זה לא בשבילו, אבל עשה מה שעשה בשביל לשבור את סמוטריץ', הוא קיווה שיצליח לשבור אותו וככה להשפיל אותו, זה חשוב היה לדרעי יותר מכל, במילים אחרות, הוא לא חיפש את טובת עצמו אלא את רעת סמוטריץ'

ומה קרה בסופו של דבר, סמוטריץ' התעקש והלך עד הסוף והצליח, קיבל את כל מה שביקש דבר שיכל להיעשות תוך ימים בודדים אם דרעי לא היה עושה טריקים ושטיקים, הפסדנו שבועיים לפחות בגלל טיפשות של דרעי שהאמין שהוא החכם מכל ולא לקח בחשבון כי הוא מתעסק עם איש מלחמות מי שלא ירים ידיים, הוא שם לו מטרה והשיג אותה בכל מחיר, וכך אכן קרה. נתניהו קיווה שדרעי יצליח, אך קלט כי הם טעו וכי עדיף היה מלכתחילה ללכת בכיוון אחר ולחסוך הרבה זמן

כאשר אנחנו מסכמים את המאבק הקואליציוני בגיזרה של סמוטריץ' אין מנוס מלהודות שהוא הצליח, יש לו עם מה להופיע בפני אנשי מפלגתו ולהראות כי הוא הביא את הסחורה, לא היה זה פלא שהוא רץ מיד לרבו הרב דרוקמן העומד בראש מפלגתו והראה לו את מה שהשיג, כאשר יחד עם זאת הוא שולח מסר לכל מי שהאמין שלהצליח אפשר רק בממשלת לפיד, אז הנה בממשלת נתניהו זה אפשרי לא פחות ובנט עשה טעות לפני שנה וחצי כאשר הלך בכיוון שבסופו של דבר השאיר אותו מחוץ למערכת הפוליטית

מה שמעניין, חירפו וגידפו את סמוטריץ' האשימו אותו כי הוא זה שמעכב את הרכבת הקואליציה. כעת כאשר הולכים לאחור מתברר שוב כי טעות של דרעי שהאמין שעל ידי שיתבע את משרד האוצר הוא יטרפד את סמוטריץ' זה מה שגרם לסחבת. דרעי מראש רצה את משרד הפנים פלוס תוספת כח, ואם היה מכריז ואומר כי למרות שסיעתו גדולה יותר הוא הולך על משרד הפנים ולא על האוצר היה קל בהרבה לרסן קצת את סמוטריץ'. ברגע שדרעי נאבק על האוצר, אז קרה מה שקרה, ועתה מי יודע אם לא יצטרכו להמתין עוד שבועיים רק בגלל החוק שדרעי מבקש להעביר לעצמו דבר שיכולנו כבר להיות אחרי זה אם לא היה משחק עם סמוטריץ'

מפלגתו של סמוטריץ' מסמנת לעצמה סימן ניצחון גדול במאבק הזה, ופעם אחרת על דרעי ללמוד קודם עם אלו אנשים הוא מתעסק בטרם הוא פותח במאבק שמראש ברור היה כי הוא זה שיפסיד כאן

חיים שאולזון

החילונים שונאים ואוייבים לאבי מעוז יותר מאשר לחרדים - למה ומדוע?

יש מי שחושבים שאם חובשים כיפה סרוגה אז זה מכשיר אותם אצל החילונים. מתברר כי החילונים שונאים את חובשי הכיפות הסרוגות יותר מאשר את השחורות, ולא מפני שהחרדים הם פחות שומרי מצוות, אלא מפני שעם החרדי אפשר לעשות עיסקאות ולהתפשר, ואילו את אבי מעוז אי אפשר לקנות, הוא איש עקרונות שייאבק בכל כוחו למען עקרונות הדת, ומזה הם מפחדים יותר מן הקנאים והסיקריקים ומי שלא יהיה ברחוב החרדי

לאלו שאינם מבחינים נציין כי יש להבדיל בין הכיפות הסרוגות, כמו שאצלנו החרדים מבדילים בין מגבעות וכיפות, הלאומיים מחולקים בין פשרנים וחצי דתיים או בקושי דתי לבין מי שהם שומרי תורה ומצוות מי שילחמו בכל כוחם למען אמונתם ואלו גם חלוקים בין קבוצות, סמוטריץ' מייצג יותר את אנשי מרכז הרב שהם שומרי מצוות בני ישיבות ולא יוותרו על קוצו של יו"ד בכל ענין אידיאי ודתי, אבל יש גם להם 'קנאים' משלהם שהם לוחמים עזים למען האידיאה והדת ואבי מעוז הוא הסמל שמפחיד את החילוני, מפני שאצל מעוז אין פשרות הוא לא אריה דרעי וגם לא משה גפני אין ויתורים הוא ילחם למען יהדות אמת ובלי פוליטיקה

אבי מעוז מייצג תופעה לא מוכרת בכנסת, ולכן אין זה פלא מדוע הוא מונה רק מנדט אחד, הציבור שלו גדול אבל לא כל כך גדול מפני שהם 'קנאים' לאומיים, הוא מבקש להבטיח יהדות הוא ילחם בגירות שקר ובכל מה שהיהדות סובלת מהם, הוא לא רוצה רפורמים בישראל, הוא רוצה שומרי מצוות אמיתיים, ואת זה לא אוהבים החילונים

אם היה מי שחשב כי החרדים הם הכי קיצוניים בענייני דת, אז בא אבי מעוז ולימד כי יש מי שילחם הרבה יותר, ואין זה פלא מדוע בבחירות כאשר הם לא התמודדו לכנסת הם הצביעו ל'יהדות התורה' מפני שבעיניהם 'יהדות התורה' הכי קרובה ליהדות. הם מתמודדים לבד מפני שהם רוצים הרבה יותר ממה ש'יהדות התורה' מספקת

טוב שיש אחד כזה בכנסת, צריך אותו בשביל שנוכל להסתכל במראה ולהבין כי יש מי שטוב מאיתנו בתחומים רבים וכי יש להתבייש ממנו בענייני דת. מעוז הוא ה'חושך' הכי סמיך ועבה בעיני החילוני, הוא יסכים לחיות עם מיליון חרדים ולא עם אבי מעוז אחד

חיים שאולזון

'דגל התורה' יכלה לעצור את מצעד הגאווה בירושלים ולא עשתה זאת - קשטו עצמכם!!!

ברשימה ב'יתד נאמן' הם יוצאים נגד זה שלא עצרו את 'מצעד התועבה' הם יודעים להטיף לאחרים בו זמנית שבידיהם היו כל כך הרבה הזדמנויות לעצור זאת ולא עשו כך. ל'דגל התורה' היה ראש עיר בירושלים שבזמנו הייתה צעדה כזו, ולא ראינו שנציגם ראש העיר שלהם הורה למנוע זאת ולאסור עליהם לצעוד בירושלים

גם היום 'דגל התורה' שולטת בירושלים ובעזרת כל כך הרבה חרדים שיש במועצת העיר לא עשו כלום למנוע את מצעד התועבה, וכאשר היו מי שטענו כי עתה הזמן לעצור זאת הם עשו הכל למנוע מהם את הקול זעקה הם ביקשו שזה יעבור בשקט. גם כאשר היו בודדים חרדים שהלכו להפגין ואף נפצעו שם הם היו מאלו שמנעו את היכולת הזו מכל מי שיכלו למחות

לא ראינו ש'דגל התורה' תכניס להסכם הקואליציוני סעיף שמחייב הפסקת המצעדים הללו בכלל, ואם נניח שחששו להרחיק, לפחות להבטיח כי בירושלים עיר הקודש יפסיקו עם המצעדים הללו. אסור לשכוח שמחצית הקואליציה הם דתיים וחרדים, כאשר בצד הדתי יש את אבי מעוז לוחם גדול נגד מצעדי התועבה, זו הזדמנות לאחד כוחות בתחום הזה, ו'דגל התורה' מעדיפה את ועדת הכספים על מצעדי התועבה

אז בבקשה קשטו עצמכם, אתם אלו שבגללכם בכל השנים יש מצעד כזה, יכולתם למנוע זאת כל כך הרבה פעמים ולא עשיתם זאת

חיים שאולזון

'דגל התורה' מכשילה יהודים בארגנטינה ומצרפת אותם ל'הסתדרות הציונית' רח"ל

סערה

סיעת ארץ הקודש בפעילות בארגנטינה

סיעת ארץ הקודש בהסתדרות הציונית בפעילות מאסיבית בארגנטינה.

אין כמו יהודים תמימים בארגנטינה ליפול לרשת של סיעת ארץ הקודש.

בדיוק כמו ההסתדרות הציונית עצמה שהפילה ברשתה מיליוני יהודים תמימים.

ערבי מכריח חסיד לנשק לו את הרגליים, ברובע המוסלמי כמו בשואה לפני 80 שנה

רגעים של השבוע - פרשת ויצא

רגעים של השבוע - פרשת ויצא

המכחול והוודקה לציור של הרופא / הקבורה הפלאית בדיוק ביום השנה של הקבורה לצדו / 'וואטסאפ' מיעקב ליצחק / המסע שלא נערך והרכב החליפי לפגישה הגורלית

א. המכחול הפלאי

נהרה של אושר ושמחה היו על פניו, כמו כל שליח שהיה ב'כינוס השלוחים העולמי' בארה"ב והוא חוזר לבסיסו. לאחר ברכת שלום עליכם והתעניינות על מה שהיה ואיך נהנה, הוא מספר לי, כך בדרך-אגב, על ציור שהתבקש לצייר במהלך ביקורו בארה"ב.

על פעילותו הרבה ועל ציוריו המיוחדים של ידידי הרב עובדיה יסאקוב, כבר כתבתי לא פעם, והאמת היא שיש עוד הרבה מה לספר. אך הנה לפחות הסיפור הטרי, כפי ששמעתיו ממנו השבוע ביום ראשון, לאחר תפילת מנחה כאן במרכז החסד היהודי:

"כשהייתי נער צעיר, השתתפתי ב'קמעפ גן-ישראל' כאן ברוסיה, ועם אחד המדריכים שהגיעו אז מישיבת חב"ד בארה"ב, אני שומר בקשר עד היום. כשהייתי עכשיו בארה"ב בכינוס השלוחים, הוא פנה אליי וסיפר, כי העובדים של ידידו, שהינו רופא מפורסם בניו יורק, רוצים להעניק לרופא ציור מהשיעור הקבוע שיש לו בגמרא מדי יום בצהרים עם חב"דניק מקומי. קיבלתי מהם תמונה, התיישבתי לצייר כמה שעות, כיצד הרופא עם לבוש בית הרפואה שקוע בלימוד עיוני עם החסיד שמולו, וכאילו כל העולם מסביב עומד מלכת. העובדים התלהבו ונהנו, אך בהמשך היו פחות שבעי רצון מהתוצאה. הסברתי להם, כי אין לי כאן את כל הכלים שעומדים לרשותי במוסקבה, ובמיוחד חסרים לי מכחולים קטנים; וידידי אמר לי מיד, "נפתור זאת בקלות". הוא פנה אל בתו וביקש ממנה להביא את ה'מכחולים של סבא'. כששמעתי את הסיפור שמאחורי המכחולים, אחזתי בהם בדחילו ורחימו, ותוך זמן קצר הצלחתי ב"ה לסיים את הציור לשביעות רצונם המלא של עובדי הרופא".

ר' אלעזר קלמן טיפנברון ע"ה, היה צעיר יהודי באנגליה, שגילה יום אחד את כישורי הציור שלו, ובמקביל גם גילה את הרבי בארה"ב. נפשו נקשרה בנפש הרבי, ומאז בעידודו ובליווי המלא של הרבי, הוא התקדם ביידישקייט וגם טיפס במעלה האומנות, עד שיצירותיו פרצו דרך והגיעו לעולם כולו. בהדרכת הרבי הוא צייר תמונות של קדושה, ואף ויתר על הזמנת ציורים מבית המלוכה הבריטי. יום אחד הרבי שלח לו בקבוק וודקה והציע לו לערב את המשקה בתוך הצבע, ומאז הצלחותיו עוד יותר גדלו. כשנפטר, מסרה אשתו האלמנה במתנה שניים ממכחוליו לנכדתה, שהיא בתו של ידידו של ר' עובדיה. לא פלא אפוא, כי הציור הושלם בהצלחה רבה כל-כך...

ב. חשבונו של עולם

'נסתרות דרכי הא-ל', כפי שאומר הנביא ישעיהו; אך לעתים הא-ל מגלה טפח ונותן לנו להציץ ואולי להבין בדרכיו המופלאות, שהן לא מובנות ולפעמים כואבות, אך בגילוי והבנת עוד אי-אלו פרטים של הסיפור, יש נחמה פורתא לאבל ולכאב.

בראשית השבוע טלפנתי לאחותי היקרה. עבודה רבה על שולחנה, בהם לא מעט עבור אירועי 'חג הגאולה י"ט כסלו' כאן במוסקבה, שבכישרונה הרב כמו מדי שנה, היא משקיעה את כוחה ומרצה לעיצוב המודעות, הזמנות, כרטיסים שלטים וכל מה שיעשה יפה ויוקרתי לחג גדול וחשוב זה.

הכאב נשמע מעבר לאפרכסת, גיסה הצעיר נפטר ל"ע. מזה תקופה ארוכה נשאנו כולנו את שמו לתפילה לרפואה והתעניינו מפעם לפעם במצבו שידע עליות ומורדות. בערב שבת שעברה הוא נלקח לעולם שכולו טוב ונגאל מייסוריו הקשים, כשהוא משאיר אחריו אלמנה וחמשה יתומים קטנים.

"לפני שנים רבות סבא שלו קנה שני מקומות יקרים לקבורה בהר הזיתים בירושלים. אשתו - סבתנו נפטרה לפני 34 שנה, כשהייתה לא מבוגרת יחסית והיא נקברה במקום שנקנה לה מראש, בעלה הסבא היגר לארה"ב וכשהוא נפטר בארה"ב הוא נקבר שם, כפי המנהג בקהילתו שלא מעבירים נפטר ממקום למקום. כך יצא, שלא ניתן היה לקבור במקום שהיה מיועד לו בהר הזיתים, לא גבר זר ולא אשה, עקב כך, שגבר אחר קבור מיד אחרי המקום הפנוי מהצד השני ואין לקבור ליד גבר, אשה שלא ממשפחתו, כפי התקנה הנהוגה במקום מזה מאות שנים".

אחותי עוצרת לרגע את שטף דיבוריה, מוודאת שאני אכן מקשיב. ואני, עוד איך מקשיב: "זמן-מה לאחר שסבתא נפטרה, ילדה חמותי תאומים, בן ובת מתוקים. שניהם התחתנו וילדו ילדים, הבן, דמה מאד לסבתא, בהתנהגותו האצילית ובמעשיו הטובים, שנגדעו לפני מספר ימים בגיל 34 בלבד, ובערב שבת הוא נקבר בקבר הפנוי של סבא, בדיוק ביום היארצייט ה 34 של אותה סבתא, שלידה הוא נטמן עד לקץ הימים. בליל שבת זה, הוא בא בחלום לתאומה שלו, שליו ורגוע ובפיו בקשה למסור תודה לאמו ואביו על המסירות המיוחדת עבורו במשך שנות חייו, והוסיף לומר לה 'הלכתי מהעולם בדיוק ברגע שה' הקציב לי מראש!".

מדוע הוא כך סבל? למה נפטר בגיל צעיר? הן כאמור נסתרות הא-ל, אבל כשאתה שומע קצת את הפרטים, אפשר בקצה-קצהו לראות ולהבין שהכל מחושבן והכל מסודר ממעל. ולנו החיים, יש רק לדעת לנצל כל דקה עלי אדמות בתורה, במצוות והרבות בעשיית טוב.

ג. מידה כנגד מידה

יעקב אבינו לא ראה את יוסף בנו 22 שנים מחייו. רש"י מסביר שהיות ויעקב לא ראה את אביו יצחק 22 שנה לאחר שברח מעשיו אחיו, לכן קיבל באותה 'מידה כנגד מידה', שהוא לא ראה את בנו.

"אבל הרי יעקב עזב את הבית לפי בקשת אמו שאמרה לו לברוח, אביו אמר ללכת לחפש שידוך והוא היה במצב של פיקוח נפש, אם-כן, מדוע נענש על-כך?", נשאלה השאלה בבית כשלמדנו יחד.

באחד משיעורי הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א על פרשת השבוע מצאתי שמסביר, שיעקב יצא לשליחות מאביו יצחק, שליחות חשובה בחרן ובביתו של לבן דודו, אך בכל זאת, זה היה על חשבון כיבוד אב ואם. אומנם שליחות, אבל הוא הפסיד את קיום המצווה החשובה, כפי מה שכותב ה'כלי יקר' שמסביר שאביו התיר לו 'לילך' אבל לא 'לצאת' מכל וכל, כי כל ההולך ודעתו לחזור או שעדיין מחשבתו משוטטת שמה, נקרא 'הולך' ולא 'יוצא', ויעקב לא כן עשה אלא 'ויצא יעקב' מכל וכל, כאילו שכח כל בית אביו ואמו, על כן נענש.

"יעקב נענש, כי לא טלפן להוריו, הוא גם לא שלח וואטסאפ ולא אימייל" - עניתי בחיוך, על-סמך הסברו של הרב שליט"א.

היו ליעקב כל הסיבות הטובות מדוע הוא רחוק מבית אביו, אבל יכול היה לשלוח מסר להורים, ולדווח שלמד בישיבה, התחתן, מצא פרנסה, נולדו לו ילדים. לעדכן את ההורים ולא להיעלם לכל כך הרבה שנים!

הבוקר עיינתי באגרות קודש שכתב הרבי הריי"צ לבתו הרבנית חיה מושקא. מכתבים מדהימים מלאי אהבה, רגש ומסירות של הורים לילדים. פתחתי בראשית הספר ונדהמתי מהביטויים: "הקשיבי ילדתי! דעי לך כי זה עוול גדול שאין ממך מכתבים. את המברק קבלנו רק ביום רביעי לפנות ערב". עוד מכתב ליד זה: "מכתבך קיבלתי, בתי היקרה מאד תחי', בצירוף פרישת השלום שלך. ליתר דיוק: במכתבך המפורט החיית אותי!" ועוד המון מכתבים, בו רואים איך אבא שמח לקבלת מכתבים או כאוב כשאין די מברקים.

כל מי שבשליחות, או שגר במרחק פיזי מהוריו, בעידן של היום, כל אחד מחויב לנצל כל אפשרות, לעדכן ולספר להורים, לשתף בתמונות, חוויות, שאלות ושמחות! זו זכות וגם חובה, ואי אפשר להתעלם ממנה, ושום סיבה בעולם לא יכולה לגרום לא לעשות זאת ומרובה מידה טובה, הנחת שנזכה לקבל מילדנו במידה רחבה מאד.

ולתמונת השבוע שלי - מכבדו בחייו ובמותו

הכל היה מוכן לפרטי פרטים. מסע של ידידים קרובים ממוסקבה, איסוף בני הקהילה היהודית האוהבים אותו ב'מוגילוב-פודולסק' במערב אוקרינה ועלייה לבית החיים העתיק, שם קבור אביו שמעון בן דוד ע"ה.

"השנה אנו כאן במוסקבה, אבל בשנה הבאה זה היארצייט ה-25, ניסע יחד לשם, נצרף 25 ילדים מהאזור ונכבד את זכרו של אבא היקר, כמו שמגיע לו"...

מים רבים חלפו בשנה האחרונה בנהרות רבים, מאז שמעתי את הדברים בדיוק לפני שנה מידידי היקר מר חיים (פימה) רויטמן, לצד המים שחלפו על הקרקע ומתחתיה, היו גם אי-אלו דברים שחלפו באוויר, מה שגרם למצב הקיים עתה, ושוב הבן אסף את חבריו כאן במוסקבה לכבודו של אביו היקר.

כבר חודש מראש, הוא מזכיר לידידיו הקרובים על התאריך, מוודא שוב ימים מספר לפני, ובליל היארצייט הוא מתייצב שעה ארוכה לפני ערבית, בבוא השעה ידליק את נר השנה, יאמר בכוונה קדיש יתום בתפילות הבאות. ולמחרת יתאספו בני החבורה לאמירת 'לחיים'.

וכשחיים רויטמן מזמין ל'לחיים', יודעים כבר כולם, שלפחות יממה לפני, עדיף לא לאכול ויממה אחר כך אי אפשר לאכול...

כמו כל מה שהוא עושה, הכל ברוחב-לב, בדיוק כמו שהוא דואג בסתר למשפחות רבות בכל ערב חג, בנדיבות רבה, לבל יורגש המחסור בבתיהם, חלק מתוך שרשרת מעשי צדקה וחסד במשך כל ימות השנה, במהלכם שיפץ את בית החיים שאביו ע"ה קבור, וגם תמיכה בקהילות רבות, כמו בן מסור הזוכר ומכבד את אביו כל השנה ולא רק ביום היארצייט.

כשאביו נפטר, הוא הגיע לראשונה לבית הכנסת הישן כאן ב"מארינה רושצ'ה", הרב ושאר המתפללים התפעלו והתרגשו לראות צעיר הדובר אידיש שוטפות ועסיסית, כשהציע כסף כתמורה על העזרה במנייני תפילה ואמירת קדיש מדי יום, הם סירבו בכל התוקף. 'רק כאשר הזמנת המצות לחג הפסח נתקעה במכס והיו צריכים להזיז כמה דברים שם, הצלחתי לשכנע אותם לקבל את עזרתי ולאחר כמה ימים המצות הגיעו'... הוא מספר, תוך כדי שהוא מעלה זיכרונות מתוקים מאותן שנים, כשהקהילה עוד הייתה קטנה.

'יום אחד אני רואה את הרב הראשי הרב לאזאר יוצא מבית הכנסת, מתברר כי הוא נוסע לפגוש את פוטין... זאת הייתה הפגישה הראשונה שלהם. ראיתי את הרכב הפשוט בו הרב אמור לנסוע וידעתי שזה לא מכובד. ומאז אני גאה בעצמי שזכיתי שהרב נסע לפגישה הגורלית ההיא עם הרכב המפואר שלי', הוא ממשיך כטוב לבו ב'לחיים'.

והרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, ידידו מזה 25 בדיוק, אומר לו באהבה: 'לעילוי נשמת אביך, קבל על עצמך חברותא קבועה ללימוד תורה, זה טוב לו, טוב לך וטוב לצאצאך היקרים' . חיים מחייך, מבטיח לקיים ומסיים: 'הרב, אני מכין כעת את הרכב בו תיסע בקרוב לקבל את המשיח'. אמן, ענינו כולם בהתרגשות ובכוונה.

גוט שבת!

שייע