כתב אישום רוחני: מדוע התגייסות לצבא כיום היא הפקרת הגוף והנשמה

 

כתב אישום רוחני: מדוע התגייסות לצבא כיום היא הפקרת הגוף והנשמה

כחסיד חב"ד, המביט אל המציאות מבעד למשקפי התורה והדרכותיו של הרבי, הלב נקרע.
אנו חונכו על ברכי אהבת ישראל ועל החובה להגן על כל יהודי, אך המציאות המרה של צה"ל כיום
מחייבת אותנו לומר את האמת הכואבת: הצבא של היום הפך למקום שבו חסיד חב"ד אינו יכול
עוד לדרוך מבלי לבגוד בערכי היסוד של תורתנו ושל הרבי. זהו אינו צבא הגנה – זהו צבא
שמפקיר את חייליו, רוחנית וגשמית.

הפקרה בשדה הקרב: הוראות פתיחה באש נגד התורה
התורה מצווה עלינו: "הבא להורגך – השכם להורגו". זו אינה המלצה, זו חובה הלכתית בסיסית.
אולם, הצבא של היום כבול בשלשלאות של מוסר נוצרי ומערבי מעוות. הוראות הפתיחה באש,
המכתיבות לחייל להסס מול אויב אכזרי בשם "משפטיזציה" ודאגה לאוכלוסיית האויב לפני
דאגה לחיי בנינו, הן סתירה גמורה לתורה. צבא שמפקיר את חייליו להרג בצורה כה מבישה
בשל פחד מהאג"ם או מהאו"ם, עובר על הלאו של "לא תעמוד על דם רעך". חסיד המתגייס
למערכת כזו נותן יד להפקרה של חיי אדם בתירוצים שקריים.

והיה מחניך קדוש? רמיסת הקדושה והחדרת הפרוגרס
התורה מבטיחה לנו את הניצחון רק בתנאי אחד: "והיה מחניך קדוש... ולא יראה בך ערוות דבר".
הצבא הנוכחי עושה הכל כדי להרחיק את השכינה. המטה הכללי הפך לסניף של מפלגת הפרוגרס
הקיצונית ביותר. הם מחדירים תכנים של להט"ב ושל תנועות רפורמיות לתוך היחידות,
ומערבבים כוחות בניגוד חריף לכל גדרי ההלכה והצניעות. צבא שמדיר את הדת, שמשפיל
את המאמינים ושואף להנדס מחדש את נפש החייל הדתי כדי להפוך אותו ל"נאור" על פי
תפיסת עולמם, הוא צבא שמד במובן הקלאסי של המילה.

רדיפה אישית: המלחמה במשיח ובשלוחי הרבי
שיא השפלות מתגלה ביחס של צמרת הצבא לקודש הקודשים – האמונה בגאולה ובמשיח.
אנו עדים למפקדים שמתנכלים באופן אישי לרגשות הדתיים של החיילים. המראה של הרמטכ"ל
הרצי הלוי תולש בזעם ובבוז פאץ' של "משיח" מזרועו של לוחם, הוא יריקה בפרצופם של
חסידי חב"ד. זוהי אינה משמעת, זוהי שנאה לאמונה. לאחרונה ראינו כיצד הרמטכ"ל הנוכחי
זמיר מחמיר אף יותר ושולח חייל ל-30 ימי מחבוש רק בגלל אותו סמל מקודש. צבא שרודף את
סמלי המשיח, אך מאמץ אל חיקו ערכים זרים ורפורמיים, הוא צבא שאיבד את המצפן הרוחני שלו.

יתרה מכך, אנו רואים מגמה מכוונת להדיר את השלוחים של הרבי מהבסיסים. אלו שהביאו
אור, תפילין ושמחה לחיילים במשך עשורים, נחסמים היום כדי לפנות מקום למרצים המקדמים
אג'נדות זרות.

הבגידה בשליחות
עבור חסיד חב"ד, ההתגייסות למערכת כזו היא בגידה ברבי ובדרך החסידות. אי אפשר להיות
"חייל של הרבי" בתוך מערכת שנלחמת בערכי הרבי. כל רגע של שירות בצבא שבו מחללים
את הקדושה, מפקירים את החיים ורודפים את האמונה במשיח, הוא סיכון ממשי – גם לנשמה
וגם לגוף.

אנו מוקירים את החיילים בשטח, אך מוקיעים את המערכת שבראשם. חסיד חב"ד שבוחר להתגייס
היום, למעשה מכניס את עצמו למקום שבו האמונה שלו היא האויב. המסקנה ברורה: בעת הזו,
השמירה האמיתית על עם ישראל וארץ ישראל נעשית מחוץ למערכת הפרוגרסיבית הזו, דרך לימוד
התורה, הפצת החסידות והכנה אמיתית לקבלת פני משיח צדקנו – ללא פשרות וללא פחד.

שרשרת הבגידות: האם איתמר בן גביר בדרך להפוך לעוד אכזבה בשרשרת של הימין?

 

שרשרת הבגידות: האם איתמר בן גביר בדרך להפוך לעוד אכזבה בשרשרת של הימין?

השאלות הקשות שמטלטלות את הימין בימים האחרונים אינן מגיעות משמאל, אלא דווקא מתוך הבית פנימה. העדות המפתיעה של ברוך מרזל, מי שנחשב למורו ורבו המובהק של איתמר בן גביר, מטילה צל כבד על התדמית הבלתי פשרנית של השר. האם אנחנו חוזים בשידור חוזר של "גניבת קולות" – מנהיג שמשתמש בבייס כדי לטפס לשלטון, ואז פונה עורף לערכיו?

היסטוריה של אכזבות: מהסכם השלום ועד ממשלת השינוי

הימין הישראלי שבע שקרים. לאורך עשורים, כמעט כל מנהיג שהבטיח עמידה איתנה, מצא את עצמו מבצע נסיגות כואבות ברגע שהגיע לכס השלטון. תופעת ה"שתולים" או ה"מתהפכים" אינה חדשה, והיא חוצה דורות:

• מנחם בגין: סמל ה"אף שעל", שהפתיע כשמסר את כל סיני ועקר יישובים פורחים.
• בנימין נתניהו: מי שנבחר כדי לעצור את אוסלו, אך חתם על הסכם חברון ומסר אותה לערפאת.
• אהוד אולמרט: צמח כ"נסיך" ימני מובהק וסיים כמוביל תוכניות נסיגה מרחיקות לכת.
• רובי ריבלין: הימין העלה וטיפח אותו, רק כדי לגלות נשיא שהפך לאויב מר שתקף את המחנה בכל הזדמנות.
• אביגדור ליברמן ונפתלי בנט: הדוגמאות הטריות ביותר של מנהיגים שהבטיחו "ימין על מלא" ובשעת מבחן העדיפו בריתות עם השמאל ורע"מ.

העדות של מרזל: חרדה אמיתית במחנה

בתוך ההקשר המר הזה, דבריו של ברוך מרזל נשמעים כנבואת זעם. מרזל מעיד כי בן גביר תמך בבוז'י הרצוג לנשיאות ואף פעל לאפשר תמיכה ברע"מ לצורך קואליציה. עבור מי שחונך על ברכי האידיאולוגיה של "עוצמה יהודית", מדובר ברעידת אדמה.

האם  בן גביר עובר את אותו תהליך "ריכוך" מסוכן. הסרת התמונה מהסלון ושינוי הרטוריקה נתפסים כהכנה למכה הבאה. מצביעי הימין כבר יודעים שאין היום מדיניות ימין אמיתית ושהכל מרגיש כמו הצגה אחת גדולה. הציבור שבע משקרים ובגידות של אלו שקיבלו את קולותיו למטרה אחת, וביצעו מטרה אחרת לגמרי.

קריאה לבירור האמת: דורשים תשובות בקולך!

אנו נמצאים בחרדה אמיתית לעתיד המחנה הלאומי. לימין נמאס לגלות בכל פעם שהוא מצביע ימין ומקבל שמאל בתחפושת, תחת תירוצים שונים של "ממלכתיות". הזיכרון של מסירת חברון, סיני והבגידה של בנט עדיין צרוב בבשר. הציבור כבר לא יכול להסתפק בשמועות או בהודעות של דוברי יח"צ.

אנו קוראים לשר איתמר בן גביר: צא והתראיין בקולך בצורה הכי דחופה! אל תסתתר מאחורי הודעות כתובות או יועצי תקשורת. הכחש את דברי מרזל באופן חד-משמעי או אשר אותם כדי שנדע מול מה אנו עומדים. הימין זקוק להבהרות עכשיו, כדי להבין האם שוב נגנב השלטון לטובת מדיניות של פשרות, או שמא יש עוד תקווה למנהיגות אמת.

הלב רוצה להאמין, אך הניסיון מלמד שחובה לחשוד. הימין הישראלי נמצא בעמדת המתנה חשדנית ואינו מוכן לעוד "מכה" מהבית. השקיפות וההבהרה הן המינימום המגיע לבוחרים שנתנו בך את אמונם כדי להוביל מדיניות ימין אמיתית, ולא הצגה פוליטית נוספת.

מכתב גלוי לבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר: אשליית הגאולה ושברון הקונספציה

 

מכתב גלוי לבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר: אשליית הגאולה ושברון הקונספציה

ביום ירושלים האחרון, כשצעדתם ברחובות העיר לקול תרועות הקהל, זעקתם בביטחון על "אתחלתא דגאולה". סיפרתם לנו שהמדינה היא כסא ה' בעולם, שהשלטון בידיכם הוא מימוש חזון הנביאים, ושסוף סוף קמה ממשלה שלא מתנצלת. אבל היום, כשהאבק שוקע מעל שדות הקרב בלבנון ובאיראן, האמת המרה צפה על פני השטח: אתם לא מובילים גאולה, אתם מנהלים גלות בתוך ארץ ישראל.

הפריץ מוושינגטון והריבונות המדומה
איפה הגאולה שהבטחתם כשאנו רואים שעל פי "הפריץ" בוושינגטון יישק דבר? הבטחתם לנו ריבונות, הבטחתם עצמאות יהודית, והנה מתברר שגם בעיצומה של מלחמה קיומית, ההחלטות הגורליות ביותר מתקבלות בבית הלבן. דונלד טראמפ או ג'ו ביידן, זה לא משנה; מה שמשנה הוא שמדינת ישראל, תחת חסותכם ה"ימנית", מתנהלת כפרובינציה כנועה שמחכה לאישור מהגוי. האם לזו קראתם גאולה? האם זוהי המלכות שחיכינו לה אלפיים שנה – מלכות שתלויה בחסדי בשר ודם ושבויה בקונספציה של פחד מ"מה יגידו הגויים"?

ירושלים המופקרת ועקירת הדת
על איזו גאולה אתם מדברים בירושלים? במזרח העיר מתגוררים חצי מיליון ערבים ששולטים בשטח, בעוד כל בית יהודי ש"נגאל" נעשה בייסורים, במאבקים משפטיים ובתחושת פחד. זו אינה גאולה, זוהי גלות קשה וצורבת בלב ליבנו, גלות בין יהודים שפוחדים למשול.
ומה קורה בנשמת האומה? שני מיליון ילדים בחינוך הממלכתי לא אומרים "שמע ישראל". דור שלם גדל בבורות מוחלטת ובניתוק מהבורא. זהו שלטון רשע שמזכיר את הקומוניסטים בעקירת הדת והיהדות שלו. כיצד אתם יכולים לראות בזה "כיסא ה' בעולם" כשמערכת החינוך של המדינה הזו מוחקת את זהותם היהודית של מיליוני ילדים?

חורבן הקדושה במחנה הצבא
אתם מאכילים את הנוער הדתי והחרדי בשקרים כאילו השירות בצבא הוא חלק מעבודת ה', בזמן שאתם רואים במו עיניכם כיצד הצבא הופך לכור היתוך של פריקת עול. הרמטכ"ל, הסמל הכי ממלכתי שלכם שאתם סוגדים לו, שולח לוחמים למחבוש על פאץ' של "משיח". האם זה יהודי? האם זו גאולה? זהו חושך והסתרה נוראים ביותר!
הצבא פורק מעל ילדינו את עול התורה, בזמן שערכי התועבה משתלטים על כל חלקה טובה בבסיסים. כיצד אתם מעיזים לדבר על גאולה כשהמערכת הצבאית שאתם חלק ממנה מדירה את קדושת ישראל ורודפת את האמונה בביאת המשיח?

התפכחות מהשקר: חושך של ערב רב
חדלו מהדיבורים על "קמעא קמעא". זהו אינו תהליך מדורג של אור, אלא חושך ויסורי גלות של ה"ערב רב" לפני האור הגדול של בוא המשיח. אתם משקרים לעצמכם ולנוער שלכם כשאתם מנסים לצבוע בשחור ולבן מציאות של חילול ה' נורא.
הגאולה לא תבוא מכיסאות בממשלה שתלויה בבית הלבן, ולא מצבא שנלחם בקדושה. הגאולה האמיתית תבוא רק דרך נאמנות מוחלטת לתורה, ללא פשרות וללא חנופה למערכות שמבקשות לעקור הכל. הגיע הזמן להפסיק לחיות בשקר ולהתחיל לצפות לישועה האמיתית – ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

בדור של “רוח שאינה מצויה” — אל תהפכו הורים שבורים לבית קברות של מילים

 

בדור של “רוח שאינה מצויה” — אל תהפכו הורים שבורים לבית קברות של מילים.

מאת הרב אברהם מנחם אייזנבאך שליט"א מייסד "מגדלור" לחינוך ונפש

בדור של “רוח שאינה מצויה” — אסור לרצוח ילדים עם מילים.

יש משפטים שלא משאירים סימנים על הגוף — אבל הם שורפים נשמות עד אפר.
“נו… התפוח לא נפל רחוק מהעץ…”
“אם הבן כזה, כנראה משהו בבית לא תקין…”
“בטח ההורים לא השקיעו…”

אנשים זורקים את המשפטים האלו באדישות, ממשיכים לשתות קפה, ממשיכים לחייך, ממשיכים בחיים — ולא מבינים שאולי לפני רגע הם דקרו אבא בלב, ריסקו אמא מבפנים, וקברו עוד קצת תקווה בתוך נפש של ילד.

כי מאחורי כל “בחור שנשר” יש בית שלם שמדמם בשקט.

יש אבא שיושב בלילה לבד בסלון החשוך ושואל את עצמו איפה טעה.
יש אמא שמסתירה דמעות בתוך הכרית כדי שהילדים האחרים לא ישמעו.
יש הורים שמתרוצצים בין משגיחים, מטפלים, שיחות, תפילות, תקוות ונפילות — ואז מגיע איזה “מבין גדול בחינוך”, שלא יודע אפילו אחוז אחד ממה שהם עוברים, ופוסק בקור רוח:
“התפוח לא נפל רחוק מהעץ”.

חלילה. חלילה. חלילה.

בדורות קודמים אולי היו נסיונות אחרים. אבל הדור הזה הוא דור של “רוח שאינה מצויה”. העולם השתנה. הרחוב הפך למלחמה. הטומאה לא מחכה בפינות — היא נכנסת לכיס, לחדר, לראש, לנשמה. נער בן שש־עשרה היום מתמודד עם סערות שפעם גם מבוגרים לא הכירו. הבלבול הפך לתרבות. הרעש הפך לאורח חיים. והמלחמה על כל נשמה יהודית נהייתה מלחמת עולם ממש. ולפעמים הרוח כל כך חזקה והתפוח מתנדף רחוק רחוק מהעץ...

ואז מגיע ילד שלא מצליח להחזיק. ילד שנופל. ילד שמתבלבל. ילד שמחפש את עצמו. ומה החברה עושה? במקום לעטוף — היא מסמנת. במקום לחבק — היא מרכלת. במקום להילחם עליו — היא מתרחקת ממנו.

והכי נורא? שהיא מאשימה את ההורים.

כאילו ילד הוא “תעודת זהות”.
כאילו הצלחה של ילד היא הוכחה שההורים מושלמים, והתמודדות של ילד היא הוכחה שהם נכשלו.

אבל ילדים אינם רכוש של ההורים. הם אינם גביע יוקרה חברתי. ילד הוא פיקדון שהקדוש ברוך הוא מפקיד בידיים של אבא ואמא. נשמה עם מסלול, תיקון וניסיון שרק שמים יודעים את עומקו.

יש נשמות שהדרך שלהן עוברת דרך אש.

והקדוש ברוך הוא, כביכול, מחפש בשביל הנשמות האלו הורים מיוחדים. לא הורים נוצצים — הורים חזקים. הורים שלא יזרקו. שלא יתייאשו. שלא יוותרו גם כשכל העולם מרים ידיים. הורים שיודעים להחזיק ילד גם כשהוא צורח, גם כשהוא נופל, גם כשהוא שובר את הלב.

כן. לקדוש ברוך הוא יש נוער מתמודד.

והוא מחפש עבורו בתים עם כתפיים רחבות, לב ענק, וסבלנות של אהבה.

האמון הכי גדול שהשמיים יכולים לתת להורים הוא לומר להם כביכול:
“את הנשמה הזאת אני מוסר דווקא לכם. כי אתם לא תוותרו עליה.”

אבל החברה?
במקום להצדיע להורים האלו — לעיתים דורכת עליהם.

יש אבא שמסתובב בחתונה ומרגיש שכל המבטים עליו.
יש אמא שפוחדת לצאת למכולת כי אולי שוב מישהי “תרמוז” לה משהו.
יש אחים שמתכווצים מבושה בגלל רכילות של אנשים שקוראים לעצמם “יראי שמים”.
ויש בחור אחד, נשמה אחת, ששומע הכול — וגם אם הוא שותק, בפנים הוא מתרסק לרסיסים.

כי ילד שמרגיש שאבא שלו מתבייש בו — נשבר מבפנים.
בחור שמרגיש שהקהילה מחקה אותו — מפסיק להאמין בעצמו.
ונער ששומע שמדברים על ההורים שלו בגלל ההתמודדות שלו — מתחיל לחשוב שאין לו כבר מקום בעולם.

ואז מתפלאים למה הוא מתרחק עוד יותר.

אנשים לא מבינים מה כוחן של מילים.

משפט אחד יכול להדליק נשמה.
ומשפט אחד יכול לכבות אותה לנצח.

תארו לעצמכם בחור שמנסה לקום. באמת מנסה. הוא כבר עשה צעד קטן לכיוון הטוב. ואז הוא שומע:
“עזוב… ממנו כבר לא יֵצא כלום.”

באותו רגע אפשר למחוק שנים של תקווה.

אבל אם מישהו היה עוצר אותו, מסתכל לו בעיניים ואומר:
“אני מאמין בך. גם אם נפלת — אתה לא נפילה. אתה נשמה יקרה.”
אולי כל העתיד שלו היה נראה אחרת.

ומי שמרכל — צריך לפחד.

כן, לפחד.

כי אין אדם עם ביטוח. אין בית חסין. דווקא מי שמרגיש בטוח מדי, עלול לגלות יום אחד כמה החיים מורכבים. לפעמים די בחבר אחד, רגע אחד, משבר אחד, פצע אחד — כדי שהילד הכי טוב ימצא את עצמו במקום שאף הורה לא חלם עליו.

ואז פתאום הכול נראה אחרת.
פתאום המשפטים שנזרקו על אחרים נשמעים כמו סכינים.

כשאתם רואים הורים לילד מתמודד — אל תסתכלו עליהם ברחמים. תסתכלו עליהם ביראה. אלו אנשים שנלחמים יום־יום על נשמה יהודית. בזמן שאחרים ישנים — הם בוכים. בזמן שאחרים מדברים — הם מחפשים איך להציל. בזמן שאחרים מתרחקים — הם ממשיכים לאהוב גם כשהלב שלהם נשבר.

תעריכו אותם.

כמו שמעריכים מומחים נדירים, אנשים שמחזיקים אחריות עצומה — כך צריך להסתכל עליהם. כי הם מחזיקים את הדבר הכי יקר שיש בעולם: לב של ילד יהודי שנמצא בסערה.

לא כל אחד מסוגל לזה.

לא כל אחד יודע להכיל כאב כזה בלי להישבר.
לא כל אחד יודע להמשיך לחבק ילד גם אחרי נפילות.
לא כל אחד מסוגל להילחם על בן שכבר ויתר על עצמו.

אלו לא הורים חלשים.
אלו אנשים עם נשמה ענקית.

והדור הזה?
הדור הזה לא צריך עוד שופטים.
הוא לא צריך עוד פרשנים, רכילויות ולחישות במסדרון.
הוא צריך אנשים עם לב. אנשים שיודעים שלפעמים הילד הכי “מקולקל” מבחוץ — הוא הנשמה הכי פצועה מבפנים.

וכל יהודי לפני שהוא מוציא מילה על ילד מתמודד, צריך לעצור ולשאול את עצמו:
אם זה היה הבן שלי — הייתי רוצה שידברו כך?
אם זו הייתה המשפחה שלי — הייתי עומד בזה?

והאמת?
לפעמים כל העתיד של נער תלוי במשפט אחד.

מילה אחת יכולה לקבור אותו.
ומילה אחת יכולה להציל אותו.

ובדור שבו כל כך הרבה נשמות זועקות לחום, אסור לנו להיות האנשים שמכבים אותן

חסידים עולים להר הבית - קיבלו היתר

 

צבא השמד נותן לבנות לנהל את הצבא כדי להחטיא את עם ישראל

 צבא השמד נותן לבנות לנהל את הצבא כדי להחטיא את עם ישראל. ככה נראה הביזיון לעיני כל עם ישראל. והם רוצים שיהודי שומר תורה ומצוות יהיה שותף בשמד ילדיו

האדמו''ר מאמשינוב מתיר לעלות להר הבית לאחר טבילה במקווה

 

גילי הנישואין ביבניאל - המועצה לשלום הילד החלה לטפל בחסידי ברסלב המשיאים את ילדיהם בגיל צעיר מן המותר

 מאז שהמוהרא”ש זצ”ל נפטר יבנאל הפך להיות שטח הפקר איש הישר בעיניו יעשה.

המועצה לשלום הילד נכנסה לתמונה ומנסה להציל את הדור הבא.

הפסיקו לחמם את הכסאות: קמפיין ברשת נגד הח"כים החרדים

 

קיבלת צו אשריך

 

התחייבות מרגי לחכמי התורה כי לא יכהן יותר בכנסת

 

‏דרמה הלילה בירושלים: המשטרה הצבאית עצרה עריק חרדי בשכונת ארמון הנציב והוא נלקח לתחנת המשטרה

 ‏דרמה הלילה בירושלים: המשטרה הצבאית עצרה עריק חרדי בשכונת ארמון הנציב והוא נלקח לתחנת המשטרה. עשרות מפגינים ניסו לפרוץ לתחנת המשטרה. 

(צילום: דוד מילר)

צביעותו של בן גביר - אריה ארליך שואל היכן בן גביר כאשר עוצרים בחורי ישיבה ומענים אותם בצורה נוראה?

 

הפעם בוחרים למרות שאין בהם מעשים

 

מה מספר שלוימי החרדי שהתגייס לצבא?

 החרדים לא מתגייסים, - בוכים תלכו לצבא!

התגייסו, - כעת בוכים, לך ותיכנס ללוע הארי! תיכס ללבנון, לעזה...

(לדעתי אסור לסכן אף חייל!)

תכלס כל עוד שלא תראו דם חרדי נשפך בטונות אתם לא תשבעו!

עם דגל ישראל ביד: הרב חושף פסק מפתיע של הרב קנייבסקי

 עם דגל ישראל ביד: הרב חושף פסק מפתיע של הרב קנייבסקי

ריבלין על הנעשה בתנועת ש"ס

הפרשן יעקב ריבלין על הנעשה בתנועת ש"ס

המעצרים נמשכים

 המעצרים נמשכים: במהלך הלילה, נעצר בשכונת ארמון הנציב בירושלים, ע"י שוטרי המשטרה הצבאית, הבחור יוסף לוי ני"ו, תלמיד ישיבת פאר יוסף, הוא סירב להזדהות, ונלקח לתחנת המשטרה לצורך זיהוי, ושם נעצר, במקום נערכה הפגנה, לטענת המפגינים, המשטרה הפעילה אלות וכוח לפיזור המפגינים, כשבמקביל, עשרות מפגינים הגיעו לכיכר השבת ועשו הפגנה במחאה על המעצר, כשעתיים לאחר מכן, ובעקבות מעצרו של הבחור, עשרות פעילים מהפלג הירושלמי ניסו להגיע ברכבים פרטיים לביתו של קצין המשטרה הצבאית באשקלון, אך בעקבות הקמת מחסומי משטרה ובלשים שהוצבו ע"י המשטרה בכניסה לאשקלון, ותפיסת רכבים שהיו בדרך להפגנה, נמנעה זרימת מפגינים נוספים לעיר, מחשש למעצרים. (דוד קשת)

ארגון 'חותם' תלה שלט חוצות בסמוך לביתו של שופט העליון נועם סולברג עם הכיתוב "הסר ידיך הרפורמיות מהרבנות הראשית"

מבחני הרבנות לנשים: בעקבות פסיקת בג"ץ - ארגון 'חותם' תלה שלט חוצות בסמוך לביתו של שופט העליון נועם סולברג עם הכיתוב "הסר ידיך הרפורמיות מהרבנות הראשית" (הלפרין בגלצ)

השרה מאי גולן חושפת ללא מורא את הפרצוף האמיתי והצבוע של השמאל:

 השרה מאי גולן חושפת ללא מורא את הפרצוף האמיתי והצבוע של השמאל:

במדינה מתוקנת אנשים מופקרים ומסוכנים כמו גלעד קריב, יאיר גולן וחבריהם למפלגת האנרכיה - שפגעו בכוונת מכוון בביטחון המדינה, לא היו מעזים להרים את ראשם והיו מוקעים מתוך החברה!

כמי שנלחמת במשך שנים בחזית ההסברה למען מדינת העם היהודי ולוחמי צה״ל הגיבורים, לא אקבל לעולם הטפות מוסר ממי שפעם אחר פעם תוקעים סכין בגב הלוחמים הגיבורים ומשווים אותם לנאצים או למחבלי נוח׳בות ובמקביל יורקים בפרצופן של המשפחות השכולות כשהם מבזים את זיכרון ילדיהן הקדושים!

ולסיכום עבור כל מפעלי התרעלה שעבדו בחג ובשבת שעות נוספות, שיהיה לכם ברור: תם עידן הנסיכים והנסיכות בליכוד. אני לעולם לא ארכין את ראשי בפני האליטה הגזענית, החשוכה והמרושעת. לעולם! ומי שחושב שהוא יהלך עליי אימים וינסה להשתיק אותי עם כותרות ומתקפת ציוצים ובוטים - טועה טעות מרה מאוד! תשאלו את השותף הטבעי שלכם, האח ה״ציוני״ מנסור עבאס ושותפיו למחדל פשע העברת המיליארדים וזליגת הכספים לארגוני הפשיעה הרצחניים. הם כבר יספרו לכם.

על ראש הגנבים בוער הכובע!

לקיים בנו חכמי ישראל

 

הרב שמעון זוננפלד על מתן תורה אצל חסידים

 

חבד אינפו עובד בשירות צבא השמד

 חבד אינפו עובד בשירות צבא השמד מידי יום הם מעלים ידיעות כאילו תמימות אך מדובר בידיעות יח"צ של צבא השמד לחלן עוד ועוד יהודים. אין שליחות אין רבי אין חסידות את הכל הם זרקו לפח הזבל היום יש להם צבא.

החסיד הרב חיים סערבראינסקי ע"ה , חסיד אמיתי - ראיון עם הרב אהרן דלפין שנת תשפ"ו

 

זכרונות מחג השבועות אצל הרבי מליובאוויטש , הרב יוסף העכט

 

"היום בתניא" יום ב', ט' סיון

 

"היום בתניא" יום ב',  ט' סיון
"שער היחוד והאמונה"
פרק ב'
שנה פשוטה
⛳
תשובה למינים:
לאור פירוש הבעש"ט לפסוק "לעולם ה' דברך נצב בשמים": שדבר ה' מהעשרה מאמרות, חייב להיות מלובש תמיד בכל אחד מהנבראים שבעולם, מציג רבנו את תשובתו למינים ומגלה את שורש טעותם.
המינים הללו שרבנו מתייחס אליהם, מודים שהקב"ה ברא את העולם, אולם הם כופרים "בהשגחה פרטית ובאותות ובמופתים שבתורה". ולדעתם, אף שהקב"ה ברא את העולם, הנה, לאחר בריאתו "עזב ה' את הארץ", והוא השאירו לתפקד בכחות עצמו.
...
טעות המינים:
טעותם הבסיסית של המינים, נובעת מהשואה לא נכונה, של "מעשה שמים וארץ" לעשיית כלי על ידי אומן.
לדעתם, כשם שהאומן לאחר עשית כלי, אינו צריך יותר לטפל בו יותר, והכלי יכול להמשיך ולהתקיים גם בלעדיו. הנה, כך גם לאחר הבריאה, יכול היה  הקב"ה לסלק את ידיו מהעולם, היכול להמשיך ולהתקיים גם מבלי שהקב"ה ימשיך להחיותו או להשגיח עליו.
אולם "טח מראות עיניהם" את ההבדל הגדול שבין השנים.
שכן, כאשר אומן עושה כלי, למשל: הצורף שלוקח חומר גלם ומעצב אותו בצורה מסוימת, הוא לא מיצר דבר חדש "יש מאין", אלא רק משנה את הדבר מ"יש ליש", מצורה אחת לצורה אחרת. ולכן, עם גמר יצירת הכלי, יכול הצורף לסלק את ידיו מהכלי (הממשיך להתקיים בעצמו).
מה שאין כן, בריאת  העולם היא יצירה של "יש מאין", ולכן כדי שהעולם ימשיך להתקיים גם לאחר בריאתו, צריך להיות "לעולם ה' דברך נצב בשמים".
…
ההוכחה מקריעת ים סוף - לעיון ולהעמקה:
הוכחה לדבריו, שבהתהוות מ"אין ליש", זקוק הנפעל שהכח המהווה אותו, יפעל בו ללא הפסק. מביא רבנו מנס קריעת ים סוף - מה שהמים נבקעו ונצבו כנד וכחומה, על ידי "שהוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה".
שכן, לכאורה צריך להבין: מדוע הכח האלוקי שפעל את קריעת ים סוף, היה צריך להיות כל הלילה? מדוע לא היה מספיק שהוא יפעל את קריעת הים רק ברגע הראשון לקריעתו (ואחר כך הוא ימשיך להיות במצב זה גם ללא "רוח הקדים")?
אלא, משום שהמים מטבעם הם ניגרים במורד. ובהעמדתם כנד וכחומה, החדירה בהם רוח הקדים טבע חדש - כך שמבחינה מסוימת  נפעל במים התהוות חדשה של "יש מאין".  ובהתהוות של "יש מאין", אין להסתפק  ביצירת הדבר באופן חד פעמי בתחילה,  אלא יש צורך שהכח הפועל יהיה בנפעל כל הזמן, ללא הפסק.
והנה, אם בקריעת ים סוף, שבריאת ה"יש מאין" שבו, לא היתה בכל מהותם של המים אלא רק בשינוי טבע אחד שבהם, חייב היה להיות כח הפועל בנפעל במשך כל הזמן שהיה הנס. הרי שכל שכן וקל וחומר, שבבריאת העולם, שבה ההתהוות של "יש מאין" היא בכל מהותו של הנברא, שבודאי, כח הפועל שבנפעל צריך להיות בו תמיד, וכנאמר לעיל "לעולם דברך ה' נצב בשמים".
...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ

דרך מצוותיך | מצות משא הארון בכתף חלק ב - "תורה הוא שעשוע הקב"ה בעצמותו" | ר' יוסף קליין | שנת תשפ"ו

 

מתקשרים, אל תענו!

 

הוידאו היומי

 

הסכם חבד צהל לא נשכח לא נסלח

 

חיזוק פלאי - קשר המסתורין העתיק בין מרן הגרי"ש אלישיב לנכדו ר' דב קוק שליט"א

קשר המסתורין

בין מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א

לנכדו קדוש ישראל ר' דב הכהן קוק שליט"א

 

מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א לא היה רגיל לדבר... כל הזמן היה טרוד בעיון הש"ס והראשונים ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אך לפעמים היו רגעים של רצון ובני המשפחה היו זוכים לרגעים של קורת רוח כאשר פתח הגרי"ש את פיו וסיפר סיפורים מחזקים ומופלאים על גדולי ישראל מדורות קדומים...

 

לא פעם קרה דבר פלאי... הגרי"ש היה קורא לנכדיו ואומר להם בואו תשמעו "מעשה"... כמובן שחשבו שיספר להם עובדא מחזקת על ר' עקיבא איגר או על החת"ס וכעזה"ד, או מגדולי הדור הקרובים אל הגרי"ש כגון החזון איש והסטייפלר, הגאון מטשעבין הגרז"ר בענגיס והגאון מטעפליק ודומיהם...

 

אך הופתעו לשמוע כי העובדא אותה מספר הגרי"ש בהתרגשות, היא על נכדו הצעיר הגאון ר' דב קוק שליט"א, חתן בתו הרבנית עליזה ז"ל [אשת מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א].

 

וכך היה מספר...

 

ביום טוב אחד... הגיעו רבי דב ורעייתו הרבנית לאל'ה להתארח אצלי... ולאחר סעודת ליל יו"ט יצא ר' דב ללמוד...

 

אני כדרכי הלכתי לישן בשעה הקבועה וקמתי בשעה 2, ולערך בשעה 4 לפנות בוקר שמעתי רעש... דלת הבית נפתחה... וחשבתי שנכנס גנב, ובאתי לקום לדחותו מן הבית, אך מיד שבתי ללימודי... כי אמרתי מסתמא הגנב חזק יותר ממני...

 

שוב בשעה 5 נשמעו רעשים... והבנתי כי זה ר' דב שחזר מלימודו ובא לישן שעה ושוב קם לתפלת ותיקין...

 

לאחר התפלה הגיע ר' דב לסעודת שחרית, ושוב הלך כל היום לביהמ"ד, ובמוצאי יום טוב דיבר עמי בלימוד בעירנות ובאיכות מופלאה...

 

"וחלשה דעתי ממנו" - סיים מרן הגרי"ש זיע"א...

 

"יש הרבה מה ללמוד ממנו"... התבטא הגרי"ש בפני חתן חדש שנכנס לבית הגר"י זילברשטיין שליט"א.

עובדא זו היא המקור למה שאמר מרן המשגיח ר' דן סגל שליט"א לידיד נפשי הרב יהושע אליוף שליט"א [בשבת האחרונה פ' נשא תשפ"ו], שהגרי"ש אלישיב אמר לו, "חוץ מר' דב קוק... לא היה אדם שישן אצלי בבית אחריו וקם לפני"...

סיפר לי ידידי הרה"ג ר' משה הכהן שליט"א, שאביו [הרה"ג ר"מ כהן זצ"ל] היה לומד לפני עשרות שנים בכולל "עטרת ראשינו" בשיכון ד', ובעת הפסקת הצהרים היה הולך לבית הכנסת "בן איש חי" בשיכון ג', להתחמם לאורו של רבינו אור העולם ר' דב הכהן קוק שליט"א שהיה יושב שם והוגה בתורה ימים ולילות ללא הפסקה.

 

רבינו שליט"א גם אז היה כותב המון חידושים בכל מקצועות התורה, וכשהיה ר' מרדכי מעלעל בכתביו של רבינו שליט"א היה מוצא בהם ריבוי עניני קבלה, ובאותו זמן היה רבינו שליט"א כותב עניני קבלה ב"אתגליא" בספריו, [משא"כ בשנים האחרונות שרבינו שליט"א מצמצם הכל ברמיזא, או שמבליע עניני קבלה בשפה הנשמעת שוה לכל נפש ובתרגום לעולם המעשה].

 

פעם אחת לא יכל ר' מרדכי לעצור את פעמי לבו ואת התרגשותו לנכח הידיעה המקיפה של רבינו שליט"א בתורת הסוד, וביכולת המיוחדת להלביש את כל עניני הסוד על פסוקי התורה ומאמרי חז"ל...

 

וכשהביע את הדברים לפני מרן שליט"א כה השיבו: "מזה אין מה להתרגש... זה לא חכמה גדולה כ"כ לדעת את היסודות הללו וגם את ענפיהם... השאלה היא מה עם ידיעת כל התורה... הרב אלישיב אמר לי שבשמים יתבעו אותי על כל ש"ך וסמ"ע בחשן משפט אם לא אדע אותם כדבעי"...

 

לאחרונה... כשסיפרתי את הנ"ל בפני מרן שליט"א, התבטא באלה המילים: אוי ואבוי... זה פחד גדול... אל תגיד לי את זה... אוי ואבוי לי... עכשיו אני מתחיל לפחד מכאלה מילים... אני מעדיף לא לזכור את זה... היה משהו כזה שהוא אמר לי אחרי החתונה בערך...

 

סיפר לי ידידי ר"נ אוזן שליט"א, לפני 35 שנה לערך היה לי ספק מסויים על מקום מגורים בצפון, והלכתי לשאול את פי מרן הגריש"א, הוא ענה לי לאלתר, לך לטבריה יש שם את נכדי הרב דב קוק, תוכל לשאול אותו כל דבר שצריך ותקבל תשובה...

 

זכורני בסוף ימיו של הגרי"ש כאשר נסענו יחד עם מרן הרד"ק שליט"א למעונו של הגרי"ש, בכל פעם פחד גדול אחז את רבינו שליט"א, והיה נזקק לשתות יין קודם הכנסו אל חדרו של הגריש"א, ובד בבד ראינו בעינינו את ההערכה עצומה של הגריש"א אליו, כאשר גם ממרום גילו [בן 100 שנה!!] הקפיד להדר ולכבד את מרן הגרד"ק שליט"א.

 

רבותי, עמוד הדור מוטל חולה ומיוסר, עבר כעת ניתוח להכנסת הנשמה דרך הגרון, וכל הדור מוטל ברעדה כפי שאמר חמיו מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א

החלצו חושים להגביר חיילים בהתמדה התורה ובאהבתה. וכפי שרגיל רבינו שליט"א לומר שאוהב התורה לומד בהתמדה ללא הפסקות, וסימנך "תוכו רצוף אהבה", תיקון המידות יהיה נר לרגלינו, ובזכות כל החיזוק המחודש "יש מאין", תחזינה עינינו בקרוב את רבינו שליט"א כאשר יעמד חי ובריא עולם, להנהיג אותנו עד ביאת משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר.

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

מסע ההלוויה של האדמו"ר מסוקלוב קוצק זצ"ל

 

הפרחים אצל הרבי מצאנז בנתניה

 

הפרחים בסערט ויז'ניץ בצורת בית המדרש של החסידות

 

פרחים ברחמסטריווקא ספרינג וואלי