בעולמם של חרדים

יום שישי, 2 באוקטובר 2026

ניסים בסוכות, תפילת גשם, ושמחת תורה

השנה התחילה בניסים גלויים, מה שקרה בחול המועד במטוס לישראל, רוצח שונא יהודים ביקש להרוג 174 אנשים מהם לפחות מאה וחמישים יהודים לא הצליח במזימתו. טייס הודי נאבק בו ומנע ממנו את מזימתו, הקב"ה החדיר בו באותו רגע את הרעיון של לפתוח את דלת קברניטי המטוס, ואינסלטור שחדר למקום הוא זה שעשה צעדים שמנעו מהמטוס ליפול לקרקע, כשלצידו עוד כמה מהנוסעים סייעו להיאבק במחבל המוסלמי שהיה משוכנע כי בתוך דקות הוא מקבל בשמים 72 בתולות שמובטח לכל שהיד מוסלמי, הנס הגדול היה במטוס טייס אחר שידע איך להנחית את המטוס, כל פרט מה שקרה בטיסה הזו, אין מינימום של ספק שמסובב הסיבות עשה זאת כך שאף יהודי לא יפגע וכולם יחיו, והמחבל שביקש לרצוח יהודים יחיה ויראה כי לא הצליח במזימתו

חג הסוכות הוא זמן שמחתנו, והשנה התווספה שמחה נוספת בהצלתם של כל כך הרבה יהודים שירדו מן המטוס חדורי אמונה אמיתית, כזו שצרם לשמאל בישראל שלא אוהבים לשמוע אמונה מניצולים, זה קשה להם. הם ביקשו לטעון כי לא היה שום נס הם חשבו כי העולם מטומטם, מי שהאזין לתחנות השידור בעולם, הם דיברו על הנס והניסים בטיסה הזו הרבה יותר ממה ששמעת בשמאל הישראלי, שצורם לו לדבר על ניסים, הם מעדיפים למחוק את קודשא בריך הוא מן התרבות היהודית, הם מעדיפים לחיות כגויים ליברלים ולא מאמינים

הקב"ה לימד פרק את השמאל ב'זמן שמחתנו', אלו אשר מזלזלים בחג הסוכות, נאלצו לעסוק במה שהם לא רצו, הם למדו כי לא הם קובעים את סדר היום, אלא יד אלוקית היא זו שמכתיבה כבר כמה ימים סדר יום שלא טוב לקמפיין של השמאל, העם היהודי כולו שמח שיהודים ניצלו ממזימת השטן המוסלמי איראני, פרט כמובן לשמאלנים שהיו מאחלים לעצמם שהשטן המוסלמי במטוס היה מצליח במזימתו זה היה משרת אותם בבחירות שהיא הרבה יותר חשובה להם מדם יהודי

לא נשמע מהם שמחה על התושיה של יהודים שהיו במטוס, על המלחמה במחבל המוסלמי, הם רוצים 'להוכיח' כי הערבים המוסלמים הם אנשי שלום, ושוב הוכחה כי יש לנו עסק עם רוצחים כאלו שאין עם מי לדבר, אלו מבינים רק שפה אחת כח, רק זו תיאלץ אותם להפסיק עם הטרור מן הסוג הזה, העם היהודי יתקיים למרות מזימותיהם

בשמיני עצרת נתפלל על גשם, ובשמחת תורה נשמח עם סיומה והתחלתה של התורה. הסיום וההתחלה באותו יום ובאותה קריאה מיד אחרי שמסיימים מתחילים, מפני שאין דבר כזה סיומה של תורה, אין דקה של בין סיום להתחלה, חתן תורה שמסיים וחתן בראשית שמתחיל הם אחד אחרי השני מפני שהם קשורים זה בזה, הסיום וההתחלה אחת הם, אנו חיים תורה בכל מצב ובכל רגע, ומן הרגע שנולדים עד שנפרדים מן העולם התורה היא חיינו ובלעדיה אנו לא קיימים

אנו רוקדים ושמחים, והרבה הסברים לענין, אנסה כאן להוסיף, כי התורה אינה רק ידע והבנה, התורה היא בריאות הנפש של היהודי, בלעדיה אתה חולה. מי שלא זוכה לקשר עם התורה, אינו בריא, הוא חי כמו גוי, שנפשו היא בהמית, מי שרוצה אלוקות יש רק דרך אחת להיות קשור לתורה ובכל דרך, יש מי שזכה והוא בבחינת יששכר ויש מי שזכה והוא בבחינת זבולון, אבל כולם כאחד קשורים בתורה, אחד משלים את השני

זו הסיבה מדוע בשמחת תורה כולם רוקדים עם התורה לא רק מי שזוכה ועוסק בתורה כל השנה. גם האדם העסוק לפרנסתו שמח עם התורה, מפני שהתורה היא חיינו ואורך ימינו

שמחת תורה הוא היום שתפקידו לפקוח עיני עוורים, אם לא עסקת מספיק בתורה לא למדת מספיק הנה מתחילים עוד פעם מהתחלה תקדיש זמן לא להחמיץ שבוע את לימוד הפרשה ובעיון, כמה שמספיקים טוב, מפני שזה מחיה זו התרופה לכל דבר וענין, זה מבטיח כי גם כשתזקין יהיה לך עם מה להיות עסוק וליהנות מן החיים

מזמן שמחתנו זה אנו שואבים כח ועוצמה לכל השנה הקרובה, ומאחל אני כאן לכל עם ישראל שנה שמחה בריאה וחכמה, ושנזכה לאור האמיתי במהרה ובעגלא דידן

חיים שאולזון

ממתי רכילות ולשון הרע אסורים בגור? עשרות שנות רכילות ולשון הרע על כל מי שלא מוכן להיות עבדם והרבי עודד אותם

לשמוע ולראות הודעה כזו אין צביעות גדולה מזו. נכון הפעם זה פגע בבית הרבי וזה לא טוב למשפחה כולה, בסופו של דבר זה מבזה את הרבי והרבנית והורס את היחסים הפנימיים בין בני המשפחה, אבל להוציא הודעה מן הבית שאסור לעסוק בלשון הרע ורכילות וכי הדבר מסוכן מאוד, השאלה הראשונה שנשאלת היכן הייתם שישים שנה לפחות, שאני חי אותה ומכיר את פרטיה, האם גור התנזרה מלשון הרע על קהילות אחרות על רבנים על גדולי תורה על עסקנים ועל כל מי שהם רק חלמו שעומד בדרכם להשתלט על הציבור כולו

ההיסטוריה של גור בפוליטיקה הפנים חרדית היא ארוכה. הם ביקשו תמיד לשלוט לא רק פוליטית גם כלכלית, זה הביא את החורבן הגדול על היהדות החרדית שאינה מסוגלת לחיות באחדות בשל ההשתלטות של גור על כל מה שיש בה ריח של שלטון וכסף. מי שילמד מדוע פרשו הליטאים מאגודת ישראל, היה זה בשל השתלטות גור על אגודת ישראל ועל תקציביה, הרב שך אז זעק על העושק של גור מן הציבור הליטאי, והקים מפלגה אחרת, האם חושב באמת הרבי מגור ששכחנו את כל מה שגור סיפרו ופרסמו על הליטאים ראשיהם ועסקניהם? בארכיון שלי כמות ענקית של פשקווילים מכתבים ורשימות שהם כתבו נגדם בימים ההם, האם לא היה בזה לשון הרע ורכילות?

נעבור לשנים שלאחריה בתוך אגודת ישראל, נדלג על האלימות הקשה של גור, היכו את ר' מנחם פרוש, את תושבי בתי ורשא ועוד אחרים, עסקו בלשון הרע ורכילות על כל מי שרק יכלו, הם ביקשו לשלוט שליטה מלאה על הכל ועל כולם, הם היו אלו שהפיצו כל כך הרבה שנאה בין קהילות בשביל להיבנות. קחו לדוגמא במחלוקת בעלזא מחנובקה, ראשי גור היו מאלו שהסיתו את אלו נגד אלו במטרה להזיז אותם הצידה ולא יפריעו להם לשלוט. בויזניץ כל כך הרבה מחלוקות נוצרו על ידי אנשי גור, שיטתם תמיד הייתה הפרד ומשול, בידי מכתבים והקלטות מאותן תקופות איך שהדברים יצאו מן ההנהגה שעשתה הכל לסכסך בתוככי קהילות ובין הקהילות ובין כל מי שסייע לגור לשלוט ולהיבנות על חשבון אותן מחלוקות

קחו רק לאחרונה במאבק על העיריות, כמה לכלוך שפכו גור על מאיר פרוש כאשר התמודד על ראשות עירית ירושלים, כמה לכלוך שפכו גור על בנו ישראל פרוש כשהם ביקשו להדיחו מראשות עירית אלעד, וכמה לכלוך הם לכלכו על נציגי 'שלומי אמונים' בתקוה כי הם ישיגו על חשבונם קולות ונציגים, דבר שבסופו של דבר היה לרעתם מפני שמספר נציגי העיריות החרדים של 'שלומי אמונים' גדול וכפול משל גור

שיטת גור הייתה מאז ומתמיד אלימות ורכילות קשה על כל מי שהם ביקשו להפילו או להכניס אותו למצב שייאלץ לשתוק ולא להפריע. חי אני את הפוליטיקה של גור הפנימית והחיצונית לפחות שישים שנה, והם האחרונים להטיף בתחום הזה. רק כאשר זה פוגע בהם הם זועקים. אולי יספרו לציבור כמה לשון הרע ורכילות הם דיברו על משפחת ה'פני מנחם' מגור? ומה אמרו על חסידיו של ר' שאול וחסידיו. בארכיון שלי מסמכים ורשימות של מאבקים ושיטות מלוכלכות שהם ניהלו נגד מי שהיו חסידי גור ואחרים. הם החזיקו אנשים שזה היה כל תפקידם, כל עוד זה היה טוב להם שתקו, ועתה כאשר חטפו את המכה מבית מילדיהם שלהם, הם פתאום נזכרו שאסור לעסוק בלשון הרע ורכילות

הם מבקשים לשרוף את הכל לשכוח ולא לעסוק בכל מה שקורה עתה אצלם, אבל שכחו שקודם ולפני הכל עליהם לבקש סליחה ומחילה מכל מי שפגעו בהם עשרות שנים רק מפני שלא רצו להיות עבדם, הם לא חלק מגור, ולא חייבים להם כלום. האמונה כי הכל שלהם, והשני חייב להיות עבד שלהם כשיטת המוסלמים, לא קיימת עוד, בעבר יכלו עם אלימות להכריע לא עוד, התקופה הזו הסתיימה

חיים שאולזון

משמחת תורה תש''פ לשמחת תורה תשפ''ז - שבע שנות חרות שהכריעו את גור

היו מי שחשבו בעבר שאת גור אי אפשר להכריע, הם חזקים ואיש לא יצליח לשבור אותם, אז למדנו שכאשר יש מי שמאמין במה שהוא עושה ולמען מטרה ברורה, ומוכן להתמודד עם מצבים קשים, יצליח לשבור את החזקים ביותר. לקח זמן למי שביקש לעשות זאת לפני הרבה שנים לאחר שנות רדיפה קשים בתוך גור, ולא העזו לעשות מחשש שלא יצליחו, לפני שבע שנים הגיע רגע האמת, לאחר שגור עשתה טעות אחר טעות ובמיוחד בארצות הברית משם באה הרעה על גור בארץ, וקרה הלא יאומן, ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר לקח את אנשיו ועזב את גור הקים קהילה משלו, שהרעיד לא רק את גור, את העולם החרדי כולו, איש לא האמין שזה שייך, והנה זה קורה

לא נגולל כאן את היסטוריית שבע השנים האלו, מה שהם עברו ספרים על גבי ספרים אפשר וצריך לכתוב, אנו היום שבע שנים אחרי הצעד הראשון החוצה מגור נדל"ן, והנה היום גור תורה פורחת ומצליחה הולכת ומתרחבת, ומכינה את עצמה לבאות כאשר היא תהפוך לאחת החסידויות הגדולות בארץ. כבר היום יש להם הרבה יותר מחסידויות אחרות שהיו שמחות אם היה להם ציבור כזה, גור תורה למרות הסבל הנורא ולמרות המלחמה הבלתי פוסקת של גור נדל"ן בהם, ממשיכה ובענק להוכיח לעולם כולו שהאמת מנצחת

בשמחת תורה השנה יחגגו בגור תורה שבע שנים מאז היום הגדול של פרישה ממקום של סדיזם ואכזריות קשה, ממקום של רדיפה וירידה לחיים, ממקום שכל כולו לשון הרע רכילות ושנאה קשה לבני משפחה, ולתלמידי חכמים עד כדי מחיקת ה'עיון' מגור והעיקר שהתלמידי חכמים שבה לא יוכלו להתעמק בלימוד התורה. מי היה מאמין שאדמו"ר יאסור ללמוד עיון בקהילתו רק מפני שהוא מבקש להצר את ידי ורגלי בן דודו שהוא תלמיד חכם עצום ואמור היה להיות סמל ודוגמא לגור, ועשה הכל להצר את יכולתו להוסיף תלמידי חכמים בגור, ובמקומו הקים דור של לומדי 'מזומנים' המבקשים להוכיח כי הם יודעים אבל לא מבינים. אין זה מספיק לדעת, החכמה היא להבין מה שלומדים ואת זה לצערנו ובושתנו אין היום בגור רק מפני שאסור ללמוד שם עיון המחכים את הלומדים בהבנה אמיתית ורצינית של סוגיות הש"ס

בגור תורה נושמים לרווחה הם התפטרו מן הצרה ששמה גור נדל"ן שרדפה אותם הרבה שנים, ועתה מתמודדים עם מאבק חדש, קיבלו הקצאה לבניית מרכז משלהם, והרבי מגור נדל"ן עושה הכל למנוע זאת, החתים את חסידיו להגיש התנגדות, הוא מבקש להרוס אותם, ולא יצליח. הוא שכח שכאשר יענו אותו כן ירבה, כאשר יורדים לחיי אנשים מחזקים אותם ולא מחלישים, ומי שאינו מבין זאת שילמד היסטוריה

הרצון של גור לשלוט על כל הציבור החרדי נכשל, הם עשו טעות אחר טעות, ועתה אפילו כח בכנסת כבר לא יהיה להם, הנציג שלהם נשאר בודד מול כל האחרים שעשו יד אחת נגדם. הם לא מסוגלים לחיות עם ציבור הם בטוחים שרק הם קיימים והכל שלהם. התקופה הזו הסתיימה, אנו יוצאים לדרך חדשה ולעולם חדש. החרדים כולם יהיו שותפים בכל מה ששייך לחרדים ולא עוד השתלטות של יחידים על הציבור דבר שגרם לפילוג לפני כחמישים שנה, ועתה ממשיכים באותו דרך ומצב שלא עושה טוב עם גור

מי שלחם הצליח, גור חשבה שהיא מעל כולם, אז הם לומדים שוב. כאשר הקימו את 'המבשר' הם הבטיחו כי עד פסח זה יסגר, וראו כמה שנים עברו מאז. כאשר ר' שאול פרש מגור הם אמרו כי תוך כמה חדשים הם יסגרו לא יהיה להם כסף. ומה מתברר, כי כל מי שהעיז ועשה את הצעד הראשון והמשיך לא הרפה הצליח

חיים שאולזון

זה המקרר של הגר"ד לנדו שליט"א מי מכיר איזהו אדמו"ר בן או נכד של אדמו"ר יש לו כזה מקרר?

לא חסרים נגידים שהיו רואים את הפריג'ידר בביתו של מרן הגר"ד לנדו שהיו מוצאים מכיסם במזומנים את הכסף ומורים ללכת ולקנות את הפריג'ידר הכי יפה וטוב ולהחליפו במקרר המיושן, ומרן הגר"ד לנדו לא רק שלא ירשה להם, הוא רוצה לחיות את חייו במינימום שצריך בשביל לחיות ולא יותר מזה, התורה אצלו אינו מטבח מפואר וכלים מזהב, הוא מעדיף את הגמרא בחדר הלימוד מאשר את המטבח המפואר

בימינו לא נמצא אדמו"ר שיש לו עוד פריג'ידר כזה. תכנסו לבתי האדמורי"ם הגדולים אלו שמאמינים שהם המובילים ביהדות החרדית ותראו איזה פאר יש בבתיהם, יש להם את הפריג'ידרים הכי יפים, ולא אחד אלא כמה כאלו, ומן הטכנולוגיה האחרונה עם כל מה שעולה על הדמיון. לעומת זאת ראש ישיבה כל כך הרבה שנים עם אלפי תלמידים לא העלה על דעתו שהוא צריך פריגי'דר חדש, הוא יכול לחיות עם פריג'ידר מימי קוקוס, מפני שזה הדבר הכי אחרון בסדר העדיפויות שלו

ראינו אצל גדולי ישראל האמיתיים פשטות, מי ששכח נזכיר איך נראה ביתו של מרן הגראי"ל שטיינמן, גדולי תורה אמיתיים ראשם בדברים שמבטיחים את עתיד היהדות החרדית ולא את עתיד הקהילה שהוא שולט בה. לא אזכיר פה שמות אדמורי"ם, הציבור מכיר אותם טוב הם ניצבים תמיד בראש, האם ראיתם פעם איך נראה המטבח בבתיהם, ואיך נראה מטבחם של גדולי תורה אמיתיים? שמים וארץ. הם ימצאו מיליון תירוצים שבית נאה מרחבת דעתו של אדם, ומדוע חשוב לחיות בעשירות כנוסח כמה קהילות שלא אזכיר את שמם כאן, אזכיר להם שהיו גדולי אדמורי"ם בדור הקודם שחיו במינימום שבמינימום ובפשטות הכי גדולה והתרחקו מן החיים בנוסח של אדמור"י זמנינו

המקרר שרואים בביתו של מרן הגר"ד לנדו מסמל על האיש, מה חשוב לו באמת ומה אצלו דברי הבל למרות שמדובר במוצר חיוני בשביל לשמור על טריות האוכל ושחלילה לא יתקלקל, כל עוד שזה עובד לא מחליפים אין צורך בהם ועדיף לחיות עם העבר שהיה טוב יותר לנפש ולסדר העדיפויות בחיים

אשרינו שאנחנו עדיין זוכים לראות גדולי ישראל שחיים חיי תורה ומתרחקים מן המודרניות והטכנולוגיה המתקדמת, עבורם להתרוצץ בעולם להציל את הישיבות ולהבטיח שיותר ויותר צעירים חרדים ילמדו בישיבות חשוב יותר מפריג'ידר חדש ויפה, הראש שלהם בהצלת הדור וטובתו ולא בהצלת הקהילה וריבוי גושי הבשר בה. גדולי ישראל מבקשים לבנות דור רוחני ולא דור מפלגתי-קהילתי שהביא את החורבן על כלל ישראל בדור האחרון

חיים שאולזון

להילחם ב'דגל התורה' וב'אגודת ישראל' מצוה - להילחם ביהדות החרדית פשע

רבים מתלבטים צריכים להכריע בקרוב מאוד עבור מי להצביע בבחירות הקרובות. ההתלבטות קשה מפני שיש לנו ניסיון רע מאוד עם 'יהדות התורה' בכלל ועם עסקנים מסויימים בפרט, ההיסטוריה עימם קשה, השקפותיהם בנויות על שיטות פרבדאיות זועקים כי עושים רק על פי דעת גדולי תורה אבל לא מספרים כי הם מפרשים את דבריהם בשיטת הפראבדה שמשנה את המשמעות והמציאות בצורה שגורמת לציבור מבוכה רבה

'יהדות התורה' בנויה מקבוצות ביניהן שמאלניות, אינך בטוח שכל נציגי 'יהדות התורה' ילכו עם הימין. לפחות אחד מן המועמדים אומר בצורה הכי ברורה כי הוא מתכוון לסייע לשמאל כמובן על פי הוראת הרבי שלו שמבקש לנקום בנציג הימין שלא סיפק את תאוות גור לתקציבים עמדות גו'בים ודומיהם. הוא ידע ויודע כי 'חוק הגיוס' אינה בידי הכנסת בכלל אלא בידי בג"ץ, אבל לשם המשחק שמטרתו תקציבים לגור ולא ליהדות החרדית, הוא מאיים שיתמוך בשמאל, ואין זה פלא מדוע רבים חוששים להצביע 'ליהדות התורה'

קמו מפלגות חרדיות חדשות שלא יעברו את 'אחוז החסימה' אין בכך ספק, אין סקר אחד שנותן להם סיכוי כזה, והשאלה היא האם מותר להצביע להם. ההיגיון והשכל הישר אומר, כי מפלגה שאינה עוברת אחוז החסימה כל קול שרוף, וזה כמו שלא השתתפת בבחירות בכלל. אם אתה רוצה להשפיע עליך לבחור במפלגה שעוברת את אחוז החסימה. ולכן עדיף לא להתייחס למי שלא עוברים את אחוז החסימה, ובכל זאת לציבור המתלבט אנסה להסביר כאן את הדברים

כולנו כולל מצביעי 'יהדות התורה' חלק גדול יורקים על הפתק לפני שמכניסים אותו לקלפי, יש לנו לב כבד על אגודת ישראל שחמישים שנה נמנעת מלערוך בחירות פנימיות וגוזלת את התנועה מן החרדים, מדובר בפשע ויש להילחם בהם על כך. תנועת אגודת ישראל שייכת לכלל הציבור החרדי, וחיביים בכל תקופה לעשות בחירות פנימיות להתאים את התנועה לציבור ביחס שווה. גור השתלטה על המפלגה ואינה רוצה בחירות כאלו, מפני שאז יתברר כי אינם יותר מחמשה אחוזים מכלל הציבור החרדי

גם ל'דגל התורה' טענות קשות, הנציגות בעבר עשתה דברים שהציבור לא השלים עימה, חדרו ל'הסתדרות הציונית' ונתנו יד לסיוע לשמאל כמו פטור ממיסים ל'אחים לנשק' שזו הייתה עבודה של משה גפני שמצהיר כי הוא שמאלן. 'דגל התורה' לא הצליחה לסייע לחרדים בעת מצוקה למרות הטענה כי להם נסיון רב שנים, למדנו כי למרות הניסיון ברגע של אמת הם נכשלו כשלון נורא, והקדנציה האחרונה תוכיח

אבל, והאבל הזה הוא קריטי וחשוב לקחת אותו בחשבון, כי היהדות החרדית אסור לה לסבול בגלל עסקנים שנכשלו. המאבק עתה הוא על עתיד היהדות החרדית, האם זו תצליח להתקיים בארץ ישראל שחלילה יחלנו את רוב הציבור על ידי כפיה עליהם צבא מחלן שמשם ייצאו במצב טוב חצי דתיים, ימחקו מהם כל זכר חרדי כפי שמצהיר השמאל כי המטרה הראשונה שלהם הוא למחוק את העולם החרדי בארץ ישראל, ועל כך המאבק. אם נחליש את המפלגות החרדיות ייקל על החילונים לפגוע בחרדים, אם נגביר את הכח החרדי, הם ייחלשו. ולכן כאשר עושים את חשבון העתיד החרדי שזה חשוב לכולנו אין מנוס אלא להצביע למפלגות שיחזקו את החרדים ולא לכאלו שחלילה יחלשו אותם

נקלענו למצב של אין ברירה, המפלגות החרדיות היחידות שיעברו את אחוז החסימה הם 'דגל התורה' וש"ס, כל האחרים ישרפו קולות יקלקלו יחלישו את הכח החרדי, וזה פשע. להילחם במפלגות החרדיות שנכשלו בבקשה, אבל להילחם בקיום החרדי זה דבר שאי אפשר לעשות, חייבים לשמור על העתיד שלנו

לכן, ההצבעה חייבת להיות רק למפלגות ימין וחלילה לא למפלגה דתית שלוחמת בקיום הישיבות. צריך לזכור שישתמשו בקול שלכם לסגור את הישיבות, ולכן גם כאשר מצביעים ימין ולא למפלגה חרדית חייבים להצביע למפלגה שלא תתן יד לסגירת הישיבות וכפיית חרדים לשרת בצבא מחלן

המאבק הפעם הוא על נפשנו ועתידנו, וכל אחד מן החרדים חייב לעשות הכל שהפעם יהיה מקסימום השתתפות של חרדים בבחירות למנוע מן השמאל את היכולת להילחם בחרדים, זה ייעשה רק כאשר לימין יהיה רוב מוחלט בכנסת, וזה אפשרי על ידי השתתפות מקסימלית של חרדים בבחירות הקרובות

חיים שאולזון

אסור ש'יהדות התורה' תקבל 8 מנדטים - שניים יסייעו לשמאל

צריך להניח את הדברים לפני שנתחרט על הצבעתנו ל'יהדות התורה', אחד המועמדים נציג גור אומר במפורש כי הוא יחליט עם רבו לאחר הבחירות במי לתמוך, ואינו פוסל סיוע לשמאל על ידי הצבעה או הימנעות, והעיקר להפיל את נתניהו. במצב כזה צריך לקחת בחשבון כי הנציג השמיני שהוא חסיד ויזניץ יקלע לבעיה, מפני שהוא קשור בהסכם עם גור וייאלץ לחלל בחליל של גור שפירושו לתמוך ביאיר גולן ועבאס הערבי להקים ממשלה נגד היהדות והתורה. מדובר בשני מועמדים בעייתים ומסוכנים, ואף אחד ממצביעי 'יהדות התורה' אינו רוצה להצביע למי שיתמוך בשמאל לאחר הבחירות

המצב הכי טוב ל'יהדות התורה' זה לקבל 7 מנדטים ואז גולדקנופף תהיה לו בעיה עם הצבעה לשמאל הוא יאבד את כל העולמות. או לחילופים לקבל 9 מנדטים שיכסה על השמיני שיתמוך בשמאל. חייבת להיות הצהרה ברורה של הרבי מויזניץ כי לא יתן את ידו להקמת ממשלת שמאל בכל מצב, בלעדי שיש הצהרה כזו הצבעה ל'יהדות התורה' פירושו להצביע לשמאל

מרן הגרמ''ה הירש הצהיר ואמר בצורה הכי ברורה כי 'יהדות התורה' לעולם לא תתמוך בשמאל כי מדובר במי שמבקשים למחוק תורה מישראל. הבעיה שלנו זה הרבי מגור, שתקציבים וג'ובים חשובים לו יותר מתורה ומצוות ורוצה לתמוך בשמאל כנקמה בנתניהו שלא סיפק מספיק ג'ובים לחסידי גור. גולדקנופף הצהיר לאחרונה כי אחרי הבחירות הוא יחליט במי לתמוך וכי יעשה זאת על פי הוראת הרבי שפירושו שהתמיכה בשמאל פתוחה ואפשרית, דבר שחייב כל מצביע ל'יהדות התורה' לקחת בחשבון שהקול שלו עלול להביא עלינו ממשלת שמאל

חייבים עוד לפני הבחירות לשמוע הצהרות של גדולי התורה שדבר כזה לא יקרה בשום מצב, וכי לא יתנו יד לשמאלנים לא במישרין ולא בעקיפין כולל הימנעות שיסייע להם להקים ממשלת שמאל. ציבור גדול חושש הפעם להצביע ל'יהדות התורה' בגלל החשש שאם יכנס שמיני מדובר במנדט מתנה לשמאל

האמת היא שקשה לדעת מה יקרה בש"ס, מניסיון העבר ש"ס בגדה והקימה ממשלת שמאל, אבל לפחות שם מצהירים ומתחייבים כי לא יתנו יד בדרך כלשהי להקמת ממשלת שמאל. ב'יהדות התורה' עד לרגע זה לא שמענו הצהרה ברורה מהאדמורי''ם מגור וויזניץ כי לא יתנו יד להקמת ממשלת שמאל, וכל עוד שאין הצהרה כזו, טיפש יהיה מי שיצביע ל'יהדות התורה' ויכניס את השמיני נציג ויזניץ שיתמוך בשמאל

ההתלבטות הכי קשה היא של חסידי חב"ד ואחרים שלא מוכנים בשום אופן שהקול שלהם ישרת את השמאל. הנושא הזה חייב לידון מיידית וחייבת להיות הצהרה ברורה בנושא, מבלי שהדברים ברורים שלא נופתע אם 'יהדות התורה' תקבל הפעם רק ששה מנדטים

חיים שאולזון

שיא כל הזמנים עלו להר הבית בסוכות - למה ומדוע?

קורה משהו שזקוק לתשומת לב. המאבק על הר הבית האם מותר או אסור לעלות להר הוא בן הרבה מאוד שנים, והדברים מאוד ברורים, רוב הרבנים סבורים כי זה אסור מפני שעלולים לעבור את הקו ששם חשש של איסור כרת. היו תמיד רבנים שטענו כי הם יודעים היכן הקו שעד שם מותר ללכת, אבל לא קיבלו את דרכם מחשש שירחיקו ואז יכשלו. הכמיהה לעלות להר הבית גדולה ועמוקה מאוד אצל רוב היהודים, ואם לא היה חשש של איסור, אין ספק כי מה שרואים בכותל זה רבע ועשירית ואולי אף הרבה יותר מכך ממה שהיו רואים בהר הבית. ואכן האיסור בתוקף ורואים כי מספר העולים הוא יחסית קטן, ויש מי שחושבים כי מדובר במזרחניקים או כאלו כמו בן גביר, חרדי אמיתי לא יעלה להר

מתברר כי מספרם של העולים החרדים הולך וגודל מדי שנה, והשאלה היא למה, האם אכן ההסברה לא מספיקה להבין כי אסור, או שמא יש משהו אחר שמכשיל שהאיסור הזה הפך להיות עסק של עסקנים ולא עוד של רבנים. בעבר המאבק היה בין רבנים, היום המאבק הוא בין עסקנים, מי שהיה תמיד צועק נגד העליה להר הבית הוא משה גפני שהיה משתמש בנושא פוליטית, תוקף את בן גביר על שהוא עולה להר בטענה שהרב שלו מתיר זאת, וכאשר הציבור בנושא כזה שומע ורואה כי מדובר במאבק בין עסקנים לא לוקח מספיק ברצינות את העניין

אם באמת רוצים למנוע מחרדים לפחות, שלא יעלו להר הבית, צריכים שרבנים ינהלו את המאבק הזה נגד רבנים ולא נגד עסקנים, מפני שהעסקנים אומרים כי הם עושים על פי רבניהם. גדולי התורה מכל חוגי החרדים חייבים לקרא למלחמה בכל מי שמסתכן בכרת ולהזהירם כי זה לא משחק. לא רק הם כמהים להר הבית כולנו אין יהודי חרדי אחד שלא רוצה לעלות להר הבית, אבל לא מסתכנים באיסור וחשש כרת, ולא סומכים על אלו שטוענים כי הם בקיאים היכן הקו עד להיכן מותר ללכת על ההר

מספרם של כל כך הרבה חרדים שעלו השנה להר הבית הוא גדול יותר ממה שהיה בעבר, וחייבים לפתוח בהסברה שאין לסמוך על מי שטוענים כי הם בקיאים בנושא, אסור לעלות לשם מפני שגדולי התורה ופוסקי הדור מכל החוגים והעדות החרדיות אוסרים זאת

חיים שאולזון

השמאל שמבקש לעשות מן הנס טבע זקוקי לרפואת הנפש

כאשר הראש הוא פוליטי לא שייך שההגיון והשכל הישר יעבוד, אם יכל להיות מישהו לאחר ששמע את הפרטים מה קרה במטוס שטס מדובאי לישראל, ולטעון כי זה לא היה נס, אין הוכחה טובה מזו שהוא לא מתאים להיות אפילו מורה סגן ילדים, הוא מדבר מהבטן ממה שכדאי לו באותו רגע פוליטית ולא מן המציאות

היה זה נפתלי בנט שהתגובה הראשונה שלו הייתה שזה לא היה נס, כאילו שאם הטייס לא היה פותח את דלת הכניסה לקבינט של הטייסים במצב כל כך קשה, ואדם שמעולם לא היה טייס, הוא עובד כאינסטלטור שיידע איך להציל את המצב ולהעביר את המטוס ממצב של ירידה לעליה, תוך שניות המטוס היה כל כך נמוך שכבר לא היה שייך לשנות את המצב. כל מה שקרה במטוס עד לנחיתה, היה בגדר נס גמור, ולהתכחש לנס כזה, יכול רק מי שהוא מטורף ובמצב יותר טוב מטומטם

כאשר שמעו על מה שקרה, האופוזיציה האדימה, מפני שזה לא נוח להם. הם הכינו סדר יום איך להכניס את הציבור בישראל למרה שחורה, עבורם אם המטוס היה נופל ונהרגים מאה שבעים וארבע אנשים זה היה עבורם הצלה, היה להם עם מה לנגח את בנימין נתניהו. כאשר שמעו כי היהודים ניצלו וכי הצליחו להנחית את המטוס בשלום בסעודיה עבורם זו הייתה מרה שחורה, הקמפיין שלהם הפך לט' באב, כל מה שתכננו הלך פייפן, הם הכינו סדר יום של עיסוקים בנושאים שהם מאמינים שיסייע להם בבחירות, ונתניהו כמה ימים מסית את סדר היום לדברים שלא טוב להם, ובשל כך לצאת בהצהרה כי לא היה שום נס, יכול רק מי שחושב שהציבור מטומטם

מי שהיו על המטוס מעידים איך שזה נראה, איך שאנשים במטוס אמרו תהילים, אחרים התייאשו היו בטוחים שזה סופם, ומי שמתמודד בבחירות יוצא ואומר כי זה היה כלום לא נורא בכלל. העולם כולו בהלם, והוא לא מבין למה עושים מזה ענין. כאשר הראש כל כך פוליטי עד כדי שהוא משוכנע שמצביעיו מטומטמים ככה זה נשמע

טוב שהוא הצהיר כפי שהצהיר, הוא עשה טובה לימין, הוא שם ללעג וקלס את השמאל שברובו הגדול לא מקבל את דבריו, גם אם זה לא טוב להם פוליטית. מציאות היא שהם שתקו ושותקים עד שעת כתיבת שורות אלו, מפני שכל מילה מיותרת שלהם הורסת להם את הקמפיין

חיים שאולזון

הערות והארות - חיים שאולזון

האם יד שמאלנים בתכנון הפלת המטוס?

אחרי מה שקרה לפני שלש שנים שלכותב שורות אלו אין אפילו מינימום של ספק שזה נעשה בעצה אחת עם שמאלנים תאבי שלטון שביקשו להפיל את ראש הממשלה הנוכחי, אי אפשר שלא להאמין שצריך לבדוק טוב אם שמאלנים עומדים מאחורי תכנון המעשה הזה. מי שלא חמלו על דם יהודים בשמחת תורה לא יחמלו על דם יהודים במטוס. עם השמאל יש לנו ניסיון רע עוד מתקופת אלטלנה ומאותה תקופה איך ששמאלנים רצחו יהודים ימנים. לכן צריך לבדוק טוב מי עומדים מאחורי התכנית הזו. קשה להאמין כי פתאום סתם ככה התחשק לטייס, כאשר אדם מבקש להתאבד יש דרכים קלות יותר. דבר כזה נעשה בתכנון, והשאלה מי המתכננים. סביר שמדובר באיראנים, אבל לא אופתע אם את העצות הללו הם 'קנו' משמאלנים

החשד שיד שמאלנים במעשה - בשל תקופת הבחירות

המטרה לפני שלש שנים להפיל את ממשלת נתניהו הייתה כזו שהכל היה חשוד. עוד לפני כן היו מי שאמרו בצורה הכי ברורה כי נתניהו לא יהיה לו צבא באוקטובר, היו כל כך הרבה סימנים שהדברים נעשו בתיאום עם גורמים בישראל, ולכן כאשר קורה דבר כזה כמו נסיון של טייס משנה להפיל מטוס עם יותר ממאה ישראלים, ועוד בתקופת בחירות דבר שהיה כל כך זקוק לשמאל בשביל להפיל את נתניהו, לא אופתע בכלל אם ביום מן הימים יתברר כי יד שמאלנית בעניין. - אינני מאשים בענין הזה אף אחד מן השמאל הכללי, מפני שמדובר כאן בבודד או בודדים, הם כנראה למדו את הלקח מן העבר שמה שמעורבים בו יותר מדי אנשים הדברים בסופו של דבר מתגלים

הפנים החמוצות של השמאל מן הצלת הנוסעים מוכיחה שהם לא מרוצים

תגובת השמאל הייתה חמוצה מאוד עד כדי שניסו להתכחש שהיה כאן נס, הם ניסו לגמד את העניין לעשות מזה כלום, אבל זה לא הלך להם, הנשיא טראמפ סיפר לעולם על אינסטלטור ישראלי שהציל מטוס עם כל כך הרבה נוסעים, זה הרס להם את הקמפיין, הציבור בישראל היה כל כך שמח, אבל ראשי השמאל חרקו שיניים, זה שיחק להם רע, ואין זה פלא מדוע יאיר לפיד התחמק מלבא לכנסת בליל הושענא רבה הוא לא רצה להשתתף בשמחה הגדולה של הצלת כל כך הרבה ישראלים

השמאל זקוק היה לכישלון מודיעיני לכפר על כישלון אנשי השמאל בשמחת תורה

המכה הכי קשה שחטפו ראשי השמאל כאשר הצילו את הנוסעים במטוס ונחתו בשלום. הם קיוו כי המטוס יפול וככה יוכלו לטעון כי הכישלונות המודיעינים הם של הממשלה וראשי השב"כ והמוסד. הם מאוד לא אהבו שנתניהו יום קודם לכן דיבר על איומים מצד מדינות מוסלמיות, זה הוכיח שהוא ידע משהו אבל לא הייתה לו תמונה מלאה. אם היה קורה חלילה אסון השמאל היה חוגג וטוען כי אין להאשים את אנשי המודיעין מלפני שלש שנים, הנה עכשיו שהמודיעין בידי אנשי ימין לא יותר טוב

אמונת הנוסעים סכין בלב השמאל הישראלי

כאשר ירדו מן המטוס בישראל הנוסעים היו מלאי אמונה דיברו כפי שיהודים מאמינים צריכים לדבר. השמאל לא אהב זאת, ואין זה פלא שאלו כונו ביביסטים, ומדוע? מפני שהם יהודים מאמינים. השמאל היה רוקד עם מי שהיה יורד מהמטוס והיה מדבר כאתיאיסט וכמי שלא מאמין זה היה משרת אותם. קולות האמונה חרקו לשמאל גם מן השבויים בעזה כשהשתחררו, הם לא אהבו לשמוע את האמונה העמוקה, זה לא משרת את האג'נדה שלהם לליברליות ו'ישראליות' שאיננה מאמינה. התרמית של השמאל מתגלה שוב ושוב כי הרוב בישראל הם יהודים מאמינים ולא חילונים שאינם מאמינים כפי שהם טוענים

השנה התחילה עם ניסים גלויים - והתקווה היא לשנת ניסים

אנו בשנת בחירות, הקואליציה מתפללת לשנת שמחה ותקווה מפני שזו תבטיח לה הצלחה. מן העבר האחר האופוזיציה זקוקה לשנה שחורה שיבכו ולא יהיו מרוצים. אם חלילה היה קורה אסון עבור האופוזיציה זו הייתה המתנה הכי גדולה, והיו בטוחים בנצחונם. אבל משמים רצו אחרת, והשנה נפתחת בניסים גלויים וכאלו שפני השמאל חמוצים. זה סימן טוב לבאות.

גורם רשמי באמירויות: "האירועים בטיסת פליי דובאי - פעולת טרור מסוכנת"

גם טראמפ אמר דברים דומים כי מדובר בפעילות טרור וסביר כי איראן מעורבת בעניין. ישראל נזהרת בינתיים להצהיר ברורות בנושא עד שהחקירה תסתיים, ואם אכן איראן קשורה בעניין חייבים להגיב הם חייבים לשלם את המחיר. הם ניסו לעשות לישראל את מה שבן לאדן עשה לארצות הברית כששלח שני טייסים אחד אחרי השני שיפילו את בנייני התאומים במנהטן בניו יורק. מתברר גם שדברי נתניהו לאחרונה יש בהם הרבה אמת, ולא כדברי האופוזיציה כי הם דברי בחירות. דווקא בשל הבחירות מנצלים האוייבים את הזמן הזה לפיגועים מתוך חשבון שלא יפגעו בהם בזמן הזה

לא אופתע אם היועצת המשפטית תעמיד לדין את האינסטלטור שהציל את המטוס על שלא ביקש קודם את רשותה למנוע התרסקות המטוס

על השמאל אפשר להאמין הכל, כבר ראינו דברים אבסוורדיים מזה. חוגגים בימים אלה עם יניב האיש הראשון שהשתלט על המטוס ומנע את נפילתו, ולכן היא עדיין שותקת. אבל לא אופתע אם ביום מן הימים הוא יקבל מכתב אזהרה וציווי להתייצב לחקירה על שעשה מעשה חמור השתלט על מטוס לא שלו ובניגוד לחוק, והוא מנע מן המטוס להתרסק בטרם שקיבל אישור מהיועצת המשפטית. הוא יטען שעשה זאת בתחום האווירי של סעודיה, אבל היא תטען מאחר והטיסה הייתה לישראל אז הדין הוא כחוק בישראלי ולכן עליו לעמוד לדין שלא ביקש את רשותה לעשות מה שעשה. זה נשמע הזוי ולא יתכן, אם השמאל יעשה לו צרות בחיים, שתדעו מהיכן זה מגיע

אם איזנקוט היה על המטוס היה אומר כי אסור לישראלים להתערב בריב שבין הטייסים

מי שלומד את מדיניותו של איזנקוט ודרכו בחיים לא להתערב בסכסוכי ערבים ולהכיל ולהעדיף שקט, מגיע למסקנה שאם איזנקוט היה על המטוס הזה, הוא היה מונע מן הישראלים לפרוץ לתא הטייס, היה אומר כי אל לנו להתערב במחלוקת שבין טייס ערבי מוסלמי לטייס הודי, אין זה מתפקידה של ישראל להיות מעורבת בסכסוכים כאלו, ושהם יסתדרו בינם לבין עצמם. אנחנו עם של שלום שלא מתערבים במחלוקות כאלו, עלינו להכיל גם אם הם רוצים להפיל מטוס מלא ביהודים, אם נתערב זה עלול להצית שוב מחלוקת עם הערבים, אני מעדיף שיחות שלום

'מזמור לתודה' בשידור חי - השמאל זועם

בעבר לא ראו זאת, רק מאז שקם ערוץ ימני ושם לא מתביישים לברך ולהתנהג כיהודים שומרי מצוות, התרגלנו ב"ה בישראל שיודעים לברך כשצריך, ואף לשדר מתוך סוכה. וכאשר שמעו על נס כפי שקרה בחול המועד אמרו 'מזמור לתודה' ולא התביישו מן השמאל שלא מוכן לשמוע דברים כאלו, זה מוזר להם הם רוצים מדינה לא דתית ומה שפחות יהדות בה. בעבר קרו הרבה ניסים בישראל ולא ראינו ערוץ שמאלני שיעשה ככה, פה ושם עיתונאים דתיים אולי השמיעו משהו, אבל באופן מסודר ורשמי זה לא היה. היום רואים מהפכה של ממש, דבר שמבטא באמת את העם. מי שחזה בנוסעים שירדו מן המטוס באיזו אמונה וברכה, מבין כי העם בישראל הרבה יותר קרוב לדת מאשר אלו המנסים לרמות כאילו שרוב ארץ ישראל חילוני ואנטי דתי. זוכרים איך שהם צעקו 'אנחנו הרוב', ריינו שוב השבוע מי הם הרוב

בין אמונה פשוטה ספרדית למראה הנס של האשכנזי

נס המטוס ...

‏7 נקודות על "הדמוקרטיה המתגוננת" + נזיפה

הפרופסור משה כהן אליה:

‏7 נקודות על "הדמוקרטיה המתגוננת" + נזיפה

‏כצפוי, סאמי אבו שחאדה הודיע על פרישה מההתמודדות בבחירות הקרובות, וחסך מעמית ושות' כתיבת פסק דין שהם ממש לא רוצים לכתוב. אמנם היוריסטוקרטים כבר הרגילו אותנו למצב שבו אין ערך למילה הכתובה בחוק, אבל מעניין לראות כיצד הגענו למצב הזה, ובמיוחד איך הגענו למצב שסעיף זה מופעל בעיקר נגד הימין הקיצוני (בן ארי, גופשטיין, מרזל), אבל לא נגד השמאל הקיצוני (בשארה, טיבי, יזבק, כסיף).

‏1. הלכת ירדור: הפעם הראשונה שבה נפסלה רשימה מלהתמודד בבחירות הייתה בשנת 1965, כשבית המשפט העליון אישר את פסילת רשימת הסוציאליסטים, שהייתה מזוהה עם אל-ארד, מהטעם שהיא שללה את עצם קיומה של מדינת ישראל. והוא עשה זאת בהיעדר חוק שמסמיך את ועדת הבחירות לפסול רשימות בשל האידיאולוגיה שלהן, תוך שהוא מפנה לרעיונות שהתפתחו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

‏2. כניסת כהנא לכנסת: כמעט עשרים שנה מאז לא הייתה פסילה נוספת של רשימה, ובאקדמיה נשמעה ביקורת חריפה נגד הלכת ירדור. ולכן בשנת 1984 ברק ושמגר אפשרו לרב מאיר כהנא ולרשימת כך להיכנס לכנסת, תוך שהם מצמצמים את הלכת ירדור.

‏3. סעיף 7א: הכנסת הגיבה, וב-1985 תיקנה את חוק יסוד: הכנסת והעניקה סמכות מפורשת לוועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות ששוללות את האופי היהודי והדמוקרטי ומסיתות לגזענות. בעקבות זאת, ב-1988 אישר בית המשפט העליון את פסילת רשימת כך, אבל לא אישר את פסילת הרשימה המתקדמת לשלום של מיארי, למרות שהיא ממשיכת דרכה של רשימת אל-ארד, שנפסלה בפרשת ירדור.

‏4. בשארה וטיבי: בשנת 2002 תוקן שוב חוק היסוד ונוספה עילה לפסילת רשימות או מועמדים שתומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד המדינה. התיקון נעשה על רקע נאומו המפורסם של בשארה בסוריה בתמיכה במאבק (מוקאוומה) של חיזבאללה בישראל, ועל רקע פעילותו הפוליטית של ח"כ אחמד טיבי כיועץ של ערפאת ועוד בתקופת האינתיפאדה השניה. אבל זה לא הזיז לאהרן ברק, שאישר את טיבי, את בשארה ואת בל"ד, וזרק עצם לימין ואישר גם את מרזל.

‏5. בן ארי וכסיף: בעוד שברק שמר על סימטריה שתכליתה אי-פסילת מועמדים מימין ומשמאל, חיות הפעילה אמת מידה מגמתית נגד הימין. היא הובילה לפסילת בן ארי ("הערבים הם אומה רצחנית"), אבל אישרה את עופר כסיף על שלל התבטאויותיו הקיצוניות.

‏6. אבו שחאדה: ספק אם על פי הדוקטרינה המשפטית, שכמעט ואינה מאפשרת פסילות, פסילת אבו שחאדה עומדת בסטנדרט שנקבע בעבר (נדרשת מסה קריטית של פרסומים והתבטאויות). על פרסום אחד אף אחד לא נפסל בעבר, ופסילתו היתה מחייבת שינוי בדוקטרינה המשפטית הנוהגת. אבל כנראה השילוב בין הטראומה של השבעה באוקטובר לבין הרכב שמרני יותר, שהוא כיום הרוב בעליון, ביחד עם שיקולים פוליטיים (איך נצא יותר שמאלנים מיאיר גולן ומבהרב-מיארה, שתמכו בפסילה?), הובילו לתוצאה חריגה שבה יש רוב בעליון לפסילת מועמד ערבי.

‏7. בעידן שבו לחוק אין כמעט משמעות, התוצאה של סעיף 7א היא העברת כוח הפסילה מחברי הכנסת אל שופטי בג"ץ, והם כמובן מוטים לשמאל. ולכן סעיף 7א כמעט תמיד יופעל באופן שמקפח את הימין הקיצוני בהשוואה לשמאל הקיצוני.

‏כדמוקרט, הייתי מעדיף מצב שבו מעמידים לדין פלילי מועמדים לכנסת אם התבטאו באופן גזעני או תומך בטרור, ולא יוצרים מנגנון שבו אליטות יוריסטוקרטיות הן אלו שמחליטות מי רשאי להתמודד בבחירות. ומחר, כמו שרמזו לכך פרופ' מדינה ופרופ' הראל, הם עוד יקבעו שרשימות שרוצות לעשות רפורמה במערכת המשפטת הרקובה של ישראל פוגעות "פגיעה קשה ואנושה בגרעין הערכים הדמוקרטים" ולכן יש לפסול אותן.

‏ולסיום - אני לא אהבתי את העובדה ששר במדינת ישראל, בן גביר, טוען בבג"ץ. למה שר צריך להשפיל ראש ולהתבטא באופן כנוע בפני שופטים כדי לשכנע אותם? אתה שר, ולא עורך דין. תתנהג כשר בממשלה שיש לה גאווה, ולא שולחת את השרים שלה להתחנן בפני שופטי בג"ץ!

רגעי השבוע - שבת קודש שמיני עצרת

רגעי השבוע - שבת קודש שמיני עצרת

הריח של בעלי מעשים טובים / הדגים למרגלות החומה העתיקה שבאו לשימוש נוסף / הגנטיקה היהודית מדור לדור מול כל גורם המנסה לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם / אושפיזין מירושלים ובורו פארק

א. בעלי מעשים טובים

ביום טוב שני של חג הסוכות, הסתיימו תפילת שחרית וקריאת התורה מהר יחסית מהרגיל. והיות וכבר התחילו שוב לקיים מניין נוסף לתפילת מנחה של יום טוב, מיד בזמן שמותר ('מנחה גדולה') - ניצל הרב שליט"א את ההזדמנות הנאותה, ודרש בהרחבה על הוראתו של הרבי (בי"ג תשרי תשנ"ב), שלא להסתפק בשלושה הדסים בלבד, אלא שכל אחד יוסיף עליהם עוד הדסים, ולכל הפחות עוד שלושה.

וכך לשונו הק' של רבנו: "ובאותם מקומות שאין ליהודי המקום ד' מינים משלהם, ייתנו להם ד' מינים כדי שיוכלו לקיים המצווה גם בשאר ימי החג (לאחרי חזרת השלוחים), ומה טוב 'שייתנו להם מספר נוסף של הדסים, כמנהג חב"ד שמוסיפים במספר ההדסים', ולכל הפחות הוספה של ג' הדסים, כנגד ג' ההדסים שמעיקר הדין".

בדבריו הזכיר הרב, שכבר בתקופת הגאונים היו שמנהגם היה לקחת 68 הדסים (כמניין "לולב"), 69 הדסים (כמניין "הדס"), או 70 הדסים (כנגד שבעים פרי החג). הרבי עצמו נהג לקחת ללולבו "פעמיים ח"י", דהיינו 36 הדסים.

כדי לבאר את פשר ההוספה בהדסים על עיקר הדין, הקדים להסביר מדוע אין בזה משום "בל תוסיף", על יסוד דברי הרמב"ם, שהואיל וכל עיקרו של המנהג להרבות בהדס אינו אלא כדי לנאות את המצווה ("זה אלי ואנווהו"), לפיכך אין בזה משום איסור הוספה.

הרב הרחיב לבאר מדוע ההוספה היא דווקא בהדסים ולא בשאר המינים, והסביר זאת על פי דברי המדרש הידוע המשווה בין ארבעת המינים לחלקים שונים בעם ישראל: אתרוג - בעל טעם וריח, כנגד מי שיש בו גם תורה ('טעם') וגם מצוות ('ריח'). לולב - בעל טעם אך ללא ריח, כנגד מי שיש בו תורה אך אין בו מצוות. הדס - בעל ריח אך ללא טעם, כנגד מי שיש בו מצוות אך אין בו תורה. ערבה - ללא טעם וללא ריח, כנגד מי שאין בו לא תורה ולא מצוות. והעיר הרב שיש לתת טעם בדבר בדרך בדיחותא: הרי האתרוג והלולב כנגד הדברים שיש בהם 'טעם', וכידוע בענייני אכילה אי אפשר להוסיף יתר על המידה; לעומת זאת, ההדס מייצג ענין של 'ריח', ובנושא של ריח אין כל מניעה להוסיף עוד ועוד...

כך נמשך השיעור זמן רב, בעמקות והרחבה, בלול מפרד"ס התורה הק', בנוי גג על גג. היות והנושא נוגע לכל אחד ואחד, ואף שהשנה כבר אגדו את הלולב במספר מסוים, כדאי לפחות לדעת את נקודת העניין, כפי שהעליתי אותו בס"ד על הכתב מיד כשהתאפשר, בכדי שלא יהיה חלילה 'דבר האבד'.

טעמו ונימוקו הנפלא של הרב שליט"א הוא כך: בתורה אסור להוסיף הרי אף מילה ואף אות, ולכן יש בה בחינה של גבול. כתוצאה מכך, באתרוג ובלולב, שהם כנגד בעלי התורה, אי אפשר להוסיף כלל. לעומת זאת, בקיום מצוות אין שום גבול ומידה, וניתן לקיים אותן עוד ועוד, וכך גם בהדסים שנמשלו להם בעלי מצוות. אך בעומק יותר, דקדק הרב בלשונו של המדרש שענין ה"ריח" מתייחס דוקא ל"בעלי מעשים טובים", ולא נאמר בו "בעלי מצוות". וניתן לדייק מכך, שהרי לימוד תורה ואפילו צדקה ומצוות מסוימות עלולים להיות מוגבלים בתנאים ובאופני קיום המצווה על פי דין; ברם ב"מעשים טובים" ובגמילות חסדים אין שום הגבלה ומדידה.

על פי יסוד זה ביאר הרב, כי הוראת הרבי להוסיף הדסים קשורה ישירות לעבודת ה"מבצעים": עיקר העניין אינו רק להדר בתוספת הדסים בארבעת המינים הפרטיים שלנו, אלא ההוספה בארבעת המינים שייכת בייחוד לזיכוי הרבים. לא די בכך שאנו מזכים יהודים ומשמחים אותם בשמחת בית השואבה, אלא יש להעניק להם ארבעת המינים עם ריבוי ותוספת הדסים. בכך אנו מורים על היסוד הנפלא שבמבצעים ובזיכוי הרבים - לפעול ב"מעשים טובים" למעלה מכל מדידה והגבלה.

בעת סעודת החג, כאשר דנו בדבריו הנפלאים של הרב, הוסיף בני הרב שאול שמעון שיחי' נופך וטעם נפלא למקור הדברים מן הפסוקים: בתורה נאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל". ומכאן נראה ענין נפלא:

האתרוג מכונה בדברי הכתוב בלשון יחיד, 'פרי עץ הדר'. הלולב נלמד מלשון הכתוב 'כפת תמרים' חסר ו', וכפי שמפרש רש"י שמכאן למדים שמדובר בכף אחת בלבד, לולב אחד. כך גם הערבה מרמזת כאמור על אדם שאין לו לא תורה ולא מעשים טובים, ומשכך לא מתאים להרבות בה יותר מן ההכרח. אולם על ההדסים נאמר בכתוב 'ענף עץ עבות', ורש"י מפרש שמדובר בשיח שענפיו קלועים ועבותים כמו חבל, אולם אין בפסוק כל רמז מהו שיעור ההדסים הנדרש, ולכן דווקא בהדסים אפשר וכדאי להוסיף.

עוד יש ללמוד הוראות נפלאות מריבוי ההדסים גם ביחס לכללות עבודת השליחות וה'מבצעים': רואים במוחש שכאשר ישנם רק הדסים מועטים באגודת הלולב, העלים של הערבות נופלים מהם יותר; אולם כאשר יש הדסים רבים הם שומרים על הערבות וגורמים להם שלא ליפול. מזה יכולים אנו ללמוד, שכאשר אנו פועלים בעבודת השליחות ומקיימים את המבצעים, הרי אנו פועלים בעצמנו את עניין ה'מעשים טובים', ואם-כן, ככל שאנו מרבים יותר בהנהגה שלנו כ'הדסים', כך ה'ערבות' - אותם יהודים שאין בהם כביכול לא טעם ולא ריח - נשמרים יותר ואינם נופלים ומתנתקים מהאגודה של כלל ישראל.

יתירה מזו, ערבות שהיו מוקפות בריבוי הדסים סופגות מהריח הטוב שנדבק גם בהן, עד שהן עצמן נעשות ריחניות כעין ההדסים. זוהי תכלית עבודת השליחות: על ידי שמזכים את הרבים במבצעים, לא רק שמצילים את ה'ערבות' מנפילה, אלא מעניקים להן ריח ומעלים אותן להיות חלק מבעלי המעשים הטובים שבכלל ישראל.

ב. רגע של שליחות

השנה ב'שבת סליחות' שלפני ראש השנה, זכיתי לעשות בעיירת 'ליובאוויטש', סמוך ונראה לאוהל הקדוש של הרבי הצמח צדק נ"ע ובנו הרבי מוהר"ש נ"ע, בחברת יהודים רבים ממוסקבה ואף מחוצה לה. ובכל שנה כמות המשתתפים בשבת זו, הולכת וגדלה בכמות ובאיכות, תודות למבנים חדשים המשמשים כאכסניה לקהל הגדול, והתנאים הגשמיים המושקעים של השליח במקום הרב גבריאל גורדון היקר.

את הדרך לשם עשיתי לשם שינוי ברכבת. דרך נוחה ורגועה, ממוסקבה עד העיר 'סמולנסק'. הגעתי לבית הכנסת ובניין הקהילה היפה והמרשים, והתקבלתי על ידי ידידי היקר רב העיר השליח הרב לוי יצחק מונדשיין, שכמו לבו הגדול, כך מעשיו הטובים. קוגל חם ציפה לי ולאורחים נוספים שעשו את הדרך עם תחנה בעיר זו, הקרובה יחסית לליובאוויטש. מקווה נקי וחם, וכל מה שיהודי על אם הדרך צריך, לנוחות ברוחניות ובגשמיות.

לפני שעליתי לרכבו להמשך הדרך, הראה לי את עצי התפוחים המלבלבים בחצר בית הכנסת, מהם קוטפים ואורזים במשלוחים לכלל משפחות היהודיות בעיר, עם צנצנת דבש, לוח שנה, מכתב והזמנה לתפילות ולאירועי החג בקהילה יהודית.

במרכז החצר, עומדת בריכה קטנה ליופי האווירה. 'כאן עושים תשליך', עדכנו אותי ילדיו המתוקים של הרב מונדשיין. בערב חג הסוכות, קיבלתי מבנו הבחור המוכשר הת' בערל היקר, תיאור מלבב ויפהפה, על שימוש נוסף שנעשה בבריכה זו:

"חיי השליחות מורכבים מרגעים רבים. חלקם שגרתיים וחלקם מיוחדים ויוצאים מגדר הרגיל. קורה גם, שמרוב תדירותם של הרגעים המיוחדים הם כבר נדמים כשגרה, ומאבדים את תשומת הלב. אך דווקא בהם מורגשת יותר מכל עצמת השליחות...

ביום חמישי שלפני יום הכיפורים, ערכנו במוסקבה 'כפרות' כמנהג הרגיל, על תרנגולים, מרחק של כחמש שעות נסיעה מסמולנסק. בעקבות הנסיעה הממושכת, לא התאפשר לילדים הצעירים להצטרף בלא שיפספסו את לימודיהם, והם נאלצו להסתפק בקיום המנהג באמצעות כסף.

אך 'בן של שליח' לא יוותר, ובמהלך השבת, בעודנו מאזינים לזיכרונותיו של אבינו מקיום מנהג ה'כפרות' הלילי בילדותו בירושלים, הציע אחי הצעיר - בבחינת טענת "למה ניגרע" - שאם לא זכה לבצע 'כפרות' על תרנגול, לפחות יבצעו על דגים! "תפסנו" שהרעיון הוא מעשי, בבריכת הנוי שבחצר בית הכנסת מצויים עדיין דגים ששימשו לתפילת 'תשליך' בראש השנה.

ברוך אומר ועושה, ומיד עם צאת השבת לאחר 'הבדלה' מיהרנו עם אבינו לבית הכנסת, ופתחנו באטרקציית דייג מסוג שונה, "דייג כפרות"...

מצד אחד ניצבו בגאון דפנות הסוכה, העומדת כמעט מוכנה לסוכות, מהצד השני ניצבו חומות העיר העתיקות, ובמרכז עמדנו ילדי המשפחה, כשאני ואחי אוחזים בדלי שבתוכו דג ומסובבים אותו סביב ראשו המאושר של אחינו הצעיר, שבהתלהבות הכריז "זה הדג ילך למיתה, ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום".

חומות אלו חזו מאורעות רבים. עדות דוממת למלחמות עקובות מדם ולצבאות כובשים, עדות דוממת כיצד - זה לעומת זה - עברו דרכם כ"ק אדמו"ר הזקן במהלך מנוסתו מנפוליאון, ונפוליאון עצמו שעות ספורות לאחר מכן.

חומות אלו זכו גם לחזות את התקומה היהודית במקום, כאשר בדיוק למול השער ההיסטורי נבנה בית הכנסת. הן חזו את "תהלוכת הכנסת ספר התורה", את פתיחת בית הכנסת, ואת חיי הקהילה התוססים.

אך זו להם הפעם הראשונה במאות שנות קיומם, שהם זוכים לחזות ב'כפרות' על דגים"...

אכן, רגע של שליחות.

ג. מזמור לתודה

אתמול בבוקר, תפילת שחרית ובמיוחד 'הלל' שלאחריה - הייתה לכאורה הפעם מיוחדת ומרוממת אצל כל יהודי באשר הוא. מעניין שאת קאפיטל 'מזמור לתודה' אמרנו באותו יום פעמיים. הן בתחילת שחרית ובשנייה, ב'תהלים היומי' של כ' בתשרי.

לאחר התפילה ישבתי בסוכה הגדולה של בית הכנסת, ושמעתי שני יהודים מקומיים משוחחים ביניהם על האירוע הדרמטי. אחד מהם התבטא לפתע: "אני חייב לקחת על עצמי מצווה נוספת" - התרשמתי כל כך מהסתכלותו הבריאה והנכונה לנוכח הנס הגדול - נס חג הסוכות תשפ"ז.

הרי סוכות הוא "למען יידעו דורותיכם". והמצב היה עלול להיות חלילה, שצוותות עם מאות אנשי הצלה יצטרכו להגיע למדבריות של סעודיה לחפש את השרידים. ובמקום זה, העולם כולו משתאה לנוכח שרשרת נסים, שהצילה את טיסת חברת 'פליי דובאי' אשר המריאה מדובאי לישראל ועליה 174 נוסעים, בהם יהודים רבים.

עשרים וחמש שנה חלפו מאסון בנייני התאומים במנהטן. הייתי אז בדרכי לבית הכנסת 'בלשוי ברוניא' במרכז מוסקבה, כאשר השומר לבניין עדכן אותי ממסך קטן שריצד מולו, על מה שקורה כעת באמריקה הגדולה והחזקה. ימים רבים לקח לנו להבין את גודל הטרגדיה. הפעם החדשות הגיעו במהירות, אך להבין את עוצם גדלות הנס ושיהודים רבים ניצלו מאסון בקנה מידה שמזכיר את האסון לפני 25 שנה - לקח יחסית הרבה זמן להבין. עוד פרט ועוד סיפור, ומולנו הבנה 'שיש בעל הבית לבירה זו'!

הנסתרות לה' אלוקינו, אין איתנו הבנה איך זכו נוסעים אלו לחסד כל-כך גדול, שניות ספורות לפני התרסקות המטוס בחולות המדבר - אין ספק שזה גילוי עצום של אהבה מהקב"ה שפרס ענני שמיא - כמו בימים ההם, בעת יציאת היהודים למדבר סיני - גם בזמן הזה, זכו הם וזכה העולם כולו, לחוש ולראות מקרוב כי ה' הוא אלוקים, הוא מחיה או חלילה הפוך.

לאחר 'מבצע אנטבה' לפני יובל שנים, הדגיש הרבי, כי ההצלחה הכבירה של כוח קטן מול כוחות עוינים משקפת את ההשגחה הפרטית. הרבי התייחס לכך בפומבי, ועמד על גודל ההצלה והחובה להודות עליה ולא משנה מי המצילים והניצולים. הרבי הורה שעליהם לבדוק את המזוזות בבתיהם, וביקש שאנשי הצבא והניצולים ידאגו למזוזות כשרות כסגולה לשמירה ולהצלה.

גם כאן, השבוע, כשעה וחצי באוויר, בדרך מדובאי לארץ הקודש. טייס משנה, אזרח עומאן, דקר את הטייס הראשי, אזרח איחוד האמירויות, וניסה לצלול ולרסק את המטוס. המטוס איבד גובה עצום תוך זמן קצר, ושידר אותות מצוקה וחטיפה. הפרטים כפי שנשמעו עד עתה, מדברים על איש ביטחון סמוי ונוסעים שפרצו לתא הטייס, השתלטו על הטייס התוקף ומנעו ממנו בכוח רב לסיים את האסון שרצה לגרום.

גם בתוך הכאוס, הצליח הצוות לשדר את הקודים הבינלאומיים לחטיפה או התערבות בלתי-חוקית. מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי הוזנקו לאוויר לאחר שהקשר עם הטיסה אבד והיא נעלמה ממערכות המעקב האזרחיות לזמן מה; בהמשך חודש הקשר, וצוות האוויר הנוסף הוביל את המטוס לנחיתה בטאבוק שבערב הסעודית.

כל 174 הנוסעים שרדו את החטיפה, בהם כ-30 ילדים. עם שובם לישראל, דיווחו צוותי ההצלה שהמתינו בנמל התעופה בלוד, כי איש מהנוסעים לא נזקק לטיפול רפואי דחוף - כולל שני הנוסעים שסבלו מדימום בעקבות המאבק שהתחולל במהלך הטיסה.

היה כאן רצף של מהלכים של גבורה, תושייה, ערנות של הנוסעים ואנשי הצוות. מהילדה הקטנה ששמעה את המתחולל בתא הטייס וצעקות האם שלה. העובדה שאחד הטייסים הצליח עם הקוד לפתוח את דלת תא הטייס, האחיזה בהגאים, והמאבק שניהלו הנוסעים הישראלים בטייס המחבל, שלא הספיק לרסק את המטוס במדבר של סעודיה.

אלו הם היהודים, שלא מאבדים עשתונות ברגעים קשים. יודעים להתעורר ולפעול במיידי ברגעים גורליים. זו הגנטיקה היהודית העוברת מדור לדור, מול כל גורם המנסה לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם. רואים זאת בהסרטות שונות שתיעדו נוסעים ברגעים המטלטלים - שנושאים תפילה לה', שומעים זאת מהניצולים שנחתו בהמשך בארץ ישראל, שמחים ומאושרים ומודים לה' יתברך על הנפלאות. אשרינו שיהודים אנו!

ולתמונת השבוע שלי: אופשיזין קדישין

במזג אוויר נפלא זכינו ב"ה השנה כאן במוסקבה, במיוחד לנוכח שבוע גשום שקדם לחג הסוכות. במשך כל החג לא ירדו גשמים, וגם הקור היה השנה יחסית קל ונוח לכולם, כך שכמות המבקרים בסוכה הגדולה ברחבת בית הכנסת המרכזי, היתה השנה כפולה מכל שנה. ראיתי זאת מול כמות הכלים והמזון שנזקקתי להזמין באספקה חדשה בעיצומם של ימי חול המועד.

עונג יום טוב מיוחד זכיתי באופן אישי, עם שני אורחים שהתארחו מחו"ל. הראשון הוא אברך חסידי שהגיע עם משפחתו מבורו פארק. שמו ר' ידידיה לייבלהר, שלמחייתו מנהל תחזוקת אלפי דירות להשכרה של חברה בבעלות חרדית, והחליט להגיע למוסקבה לשהות בחג הסוכות, כאן איתנו, ולחוש מקרוב את האווירה הכל-כך מיוחדת.

לאחת מסעודות החג הוא הוזמן אל משפחת גרוסמן. תוך כדי הסעודה, בן של משפחה נוספת שהתארחה שם, שואל את הגברת לייבלהר אם היא זוכרת אותו. מתברר שלפני כחצי שנה או יותר, הילד עם הוריו טסו לרבי, ובהזדמנות הזו ביקרו בשכונת בורו פארק, שם נכנסו לחנות ממתקים, וגברת לייבלהר ראתה ילד יהודי דובר רוסית עם הוריו. היא שאלה עליהם ועל מקום מגוריהם, ומרוב התפעלות הציעה לבעלה שהם באים אלינו, למוסקבה לחג...

אורח נוסף הוא הרה"ח ר' יוחנן בריזל. יהודי ירושלמי המוכר לרבים. הוא מגיע כבר שנים רבות לחג הסוכות ושמחת תורה לבית הכנסת 'בית אהרן', שמייסדיו קשורים לאדמו"ר מסטולין קרלין שליט"א, ור' יוחנן מגיע בשליחותו לחזק את הקהילה בימות החג.

מגיע הוא על חשבונו, מביא עמו ארגזים בהם מזון רב שהוא קונה, והכל עם חיוך. ר' יוחנן תמיד מחייך. לא משנה מה מצבו, או אמרו לו, איך הגיבו לו, ומה היחס שהעניקו לו. הוא מחייך ומברך כל אחד. זה סודו וכוחו.

עם כוח זה, הוא מסתובב מדי יום בעשרות בתי כנסיות בירושלים ומתרים את המתפללים, שמצפים לו ומחכים לחיוכו וברכתו. 'ביום שישי אחד, אמר לי מישהו שאין לו כדי לתת לי, עניתי לו שאני מברך אותו שיהיה לו הרבה כסף להאכיל את ילדיו. כשסיימתי להסתובב בין המתפללים, הוא חיכה לי ונתן שטר הגון לצדקה, ואודה לי על הברכה שריגשה אותו' - מספר לי ר' יוחנן, עת ישבנו יחד עם כוס קפה מהביל, כשהוא מוסיף ואומר: 'ברכות של יהודי, זה משמים. אני מרגיש בכל פעם, שהקב"ה שם בפי ברכות שונות ומתאימות לאדם מולו אני חולף'.

שיחה עם ר' יוחנן אהובה עליי במיוחד. יש בו את כל הגנים הירושלמים הנפלאים, תמיד אופטימי ומדבר רק טוב על השני. שיחה עמו מרתקת אותי. אנו בני דודים כמה פעמים. ודרכו אני מתעדכן על חדשות משפחתיות, על ההיסטוריה המרתקת של המשפחה, על חוויות ילדות שאני זוכר מצד סבי הקרלינאי ר' שמואל חיים שור ע"ה, ועוד.

פרנסה יש לו לר' יוחנן, הוצאתיו האישיות קטנות מאוד. אשתו היקרה התמודדה מספר שנים עם מחלה קשה, כשהוא מתמסר אליה יומם ולילה. כך הוא הכיר את המחלקה האונקולוגית בבית הרפואה 'הדסה' בירושלים, וראה מקרוב את הסבל וההתמודדות. ר' יוחנן לא שכח אותם גם לאחר פטירת אשתו. בכל שבוע הוא מתייצב שם באופן קבוע. מביא איתו עוגות ושתייה, מתיישב לדבר ולעודד את המטופלים, מפעיל עבורם קשרים לקבלת עזרה מארגונים שונים, מחייך ומברך, ואם צריכים גם יעמיד בקבוק על ראשו וירקוד מול ילד חולה, ובלבד שיחייך מעט וישכיח ממנו את כאבו.

מאז פרוץ המלחמה בארץ הקודש לפני ארבע שנים, הוא מגיע מדי שבוע לשמח את החיילים הפצועים. הוא עושה זאת במסגרת קבוצת חסידי קרלין המתמסרים לפצועי המלחמה, להקל ולעודד את רוחם. זהו ר' יוחנן, שאץ-רץ בבתי כנסיות משעות הבוקר המוקדמות, מתרים אנשים, מברך כל אחד, אוסף שקל ועוד שקל למען הנצרך והחולה.

גם את הדלק לרכבו לנסיעות אלו, הוא משלם מכיסו הפרטי. גבאי צדקה מסור ונפלא שירושלים זכתה. איש שעליו וכדומיו אומרת הגמרא על הפסוק: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ - אלו גבאי צדקה".

גוט שבת וחג שמח!

שייע