בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום ראשון, 23 באוגוסט 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
צימוקים
הערות והארות
ציר הרשע שומר על איזנקוט: אין מה להילחץ
ציר
הרשע שומר על איזנקוט: אין מה להילחץ
הדיון הציבורי סביב סוגיית אבטחתו של הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת גדי איזנקוט מסרב לרדת מהכותרות. בעוד סביבתו הקרובה ומטהו הפוליטי ממשיכים להפעיל לחץ כבד על שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בדרישה להצמיד לו אבטחה ממלכתית צמודה, הנתונים המודיעיניים בשטח והערכות המצב המקצועיות חושפים תמונה הפוכה לחלוטין. מאחורי הקלעים מתברר כי הקריאות ל"הפקרה" אינן אלא מצג שווא, וכי המערכת הביטחונית פועלת מתוך הבנה עמוקה של מאזן האינטרסים האזורי.
הערכת
המצב המקצועית: שב"כ פועל לפי עובדות, לא לפי לחצים
השב"כ,
בהובלת הדרג המקצועי הבכיר, מבהיר פעם אחר פעם כי החלטות על הצמדת אבטחה לאישים
פוליטיים אינן מתקבלות על סמך כותרות בעיתונים או דרישות תקשורתיות. החוק והנהלים
קשיחים, והם נשענים על פרמטרים ברורים:
- אפס התרעות קונקרטיות: גורמי
המודיעין הרשמיים, בשיתוף עם ועדת הבחירות המרכזית, בחנו את חומרים
המודיעיניים וקבעו חד-משמעית כי אין כל מידע ממוקד או איום פיזי ממשי המכוון
נגד איזנקוט.
- ניהול סיכונים מחושב: המדינה
אינה יכולה – ואינה צריכה – לממן מעטפת אבטחה יוקרתית לכל דמות פוליטית רק
בשל מעמדה הציבורי או שאיפותיה השלטוניות.
- שיתוף פעולה חלופי: השב"כ
אינו מתעלם מהשטח, והוא מעניק הנחיות מקצועיות, סנכרון מודיעיני והיתרים
נדרשים לחברות האבטחה הפרטיות שמלוות את איזנקוט בכינוסים ובאירועים המוניים.
הפרדוקס
האזורי: למה לאויב יש אינטרס שאיזנקוט יישאר מוגן?
אחד
הטיעונים המרכזיים והחריפים ביותר שעולים מול טענות ה"בכיינות" של מטה
איזנקוט הוא הניתוח האסטרטגי של מטרות "ציר הרשע". איראן, טורקיה,
וגורמים קיצוניים בקרב ערביי ישראל, אינם פועלים בחלל ריק. האינטרס העליון שלהם
בעת הזו הוא לראות את זעזוע המערכת הפוליטית בישראל ואת נפילת ממשלת נתניהו.
במפת
האינטרסים של האויב, איזנקוט נתפס ככלי פוליטי מרכזי שעשוי להוביל לחילופי שלטון
ולייצר שבר פנימי בחברה הישראלית. פגיעה פיזית באיזנקוט תשיג את התוצאה ההפוכה
בדיוק: היא תאחד את העם בישראל, תגרור תגובה צבאית מוחצת ותחזק את הממשלה הנוכחית.
לכן, ברמה הגיאופוליטית, לציר הרשע יש אינטרס עליון שאיזנקוט יישאר בריא ושלם כדי
שימשיך לאתגר את המערכת מבפנים. במובן הכי פשוט – "ציר הרשע שומר עליו מכל משמר".
בין
קמפיין תודעה למציאות ביטחונית
הניסיונות
לצייר את אי-הצמדת האבטחה הממלכתית כ"הפקרה פוליטית" נועדו, לייצר
לאיזנקוט דימוי של "ראש ממשלה בהתהוות" שנמצא תחת איום קיומי, ובכך
להעלות את מניותיו הציבוריות.
השורה
התחתונה ברורה: השב"כ יודע את כל המידעים, קורא את תמונת המצב המודיעינית
במלואה, ומסרב להיגרר למניפולציות. הציבור יכול להירגע – אין שום סיבה להילחץ,
והגיעה העת להפסיק את ההתבכיינות הפוליטית סביב סוגיה ביטחונית מקצועית.
שני הרים ומזבח אחד
שני
הרים ומזבח אחד
אנו כבר בעיצומו של חודש אלול, החודש שבו יהודי
נקרא לעצור מעט, להתבונן בעצמו ולעשות חשבון נפש לקראת הימים הנוראים. קול השופר
מזכיר לנו שראש השנה ויום הכיפורים מתקרבים, ואין אנו יכולים להיכנס לימים הללו
מבלי לשאול את עצמנו היכן אנו עומדים, במה הצלחנו ובמה עדיין עלינו לתקן.
חשבון הנפש הוא בראש ובראשונה חשבון של האדם עם
עצמו. אולם יש זמנים שבהם עלינו להביט גם מעבר לעצמנו ולתת את הדעת על דברים
הנוגעים לכלל ישראל.
השנה הדברים מקבלים משנה תוקף.
אנו חיים בארץ ישראל בתקופה שבה הרבה כל כך מוטל
על כף המאזניים. ביטחונו של עם ישראל ועתידה של ארץ ישראל מעסיקים ומדאיגים את
כולנו, ובמקביל עולם התורה עומד בפני לחצים ואתגרים גדולים. דווקא בשעה כזאת מוטלת
עלינו החובה לחזק את המאחד בינינו ולהיזהר מכל דבר העלול להוסיף פירוד בתוך כלל
ישראל.
אין פירוש הדבר שעלינו להתעלם מן ההבדלים
שבינינו. קיימים הבדלים אמיתיים בתוך הציבור התורני, וחלקם נוגעים לשאלות חשובות
ביותר, גדולי ישראל וקהילות שונות יכולים להחזיק בדרכים שונות ביחס לשאלות העומדות
על הפרק, התורה עצמה מלאה במחלוקות, ואין כל פסול במחלוקת בדברי תורה כאשר היא
נעשית כדרכה של תורה.
אלא שעלינו להיזהר שלא להפוך מחלוקת בדברי תורה
לפירוד בין יהודים.
פרשת כי תבוא מעמידה לפנינו יסוד גדול.
כאשר בני ישראל עמדו להיכנס לארץ ישראל, ציווה
אותם משה רבנו על מעמד הר גריזים והר עיבל. התורה אומרת:
"וְהָיָה כִּי תַעֲבֹרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן,
תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם
בְּהַר עֵיבָל... וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים..."
(דברים כ"ז, ד–ה)
שישה שבטים עמדו על הר גריזים ושישה על הר עיבל.
הם לא עמדו באותו מקום, ואפילו לא על אותו הר. עמק היה ביניהם, והלוויים עמדו
בתווך.
ובכל זאת, לא היו כאן שתי קבוצות נפרדות. כולם
היו כלל ישראל.
התורה עצמה מדגישה זאת:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל
כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ
לְעָם לַה' אֱלֹקֶיךָ."
(דברים כ"ז, ט)
"אל כל ישראל".
גם כאשר השבטים עומדים במקומות שונים, הם נשארים
כלל ישראל אחד לפני הקב"ה.
ויש במעמד זה דבר נוסף הראוי להתבוננות. דווקא
בהר עיבל, ההר שעליו נאמרו דברי התוכחה, נצטוו בני ישראל להקים מזבח ולהקריב עליו
קרבנות:
"מִזְבַּח אֱלֹקֶיךָ... וְהַעֲלִיתָ עָלָיו
עוֹלוֹת לַה' אֱלֹקֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם, וְשָׂמַחְתָּ
לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ."
(דברים כ"ז, ה–ז)
התורה אינה מסתפקת באזהרה מפני הקללות, באותו
מעמד עצמו היא מצווה על קרבנות שלמים ואומרת: "וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה'
אֱלֹקֶיךָ". בתוך מעמד התוכחה נמצא גם מזבח, קרבן ושמחה לפני ה'.
בני ישראל עמדו על שני הרים, אבל היה להם מזבח
אחד.
הגמרא בסוטה (ל"ז ע"ב) מלמדת את יסוד
הערבות שנתגלה במעמד זה. קבלת הברכות והקללות נעשתה על ידי כלל ישראל, ומתוך כך
אנו למדים על האחריות המוטלת על כל אחד מישראל כלפי חברו.
בני ישראל לא היו צריכים להיות שווים בכל דעותיהם
כדי להיות ערבים זה לזה. הם עמדו במקומות שונים, ובכל זאת נשארו בכלל ישראל ונשאו
יחד באחריות לקיום התורה.
גם לנו יש הרבה מה ללמוד מכך.
חז"ל מלמדים שמחלוקת בדברי תורה אינה צריכה
להביא לידי פירוד. המשנה באבות (ה, יז) מבדילה בין מחלוקת לשם שמים לבין מחלוקת
שאינה לשם שמים, ומביאה את מחלוקת הלל ושמאי כדוגמה למחלוקת לשם שמים.
הגמרא בעירובין (י"ג ע"ב) מספרת
שתלמידי בית הלל היו מקדימים את דברי בית שמאי לדבריהם. הם חלקו עליהם בהלכה, אך
ידעו להקשיב לדברי בית שמאי. וביבמות (י"ד ע"ב) אנו מוצאים שלמרות
מחלוקותיהם בהלכה, בית הלל ובית שמאי המשיכו להינשא זה בזה ולהשתתף זה בשמחותיו של
זה.
המחלוקת נשארה מחלוקת בדברי תורה ולא נעשתה פירוד
בין יהודים.
גם בדורנו קיימות מחלוקות רציניות בתוך הציבור
התורני. יש שאלות גדולות הנוגעות לדרך הנהגת הציבור, ליחס שבין עולם התורה למדינה,
לשירות בצבא ולדרכים שבהן ניתן להגן על עולם התורה ולחזק אותו. אין אלו שאלות
שאפשר לפתור בסיסמאות, והן דורשות תורה, גדלות, יישוב הדעת ושיקול דעת.
אך גם כאשר יש מחלוקת אמיתית, מוטלת עלינו החובה
לשמור על כבודו של יהודי אחר ועל הערבות שבינינו.
בחודש אלול אנו רגילים להביט פנימה. אנו שואלים
את עצמנו מה עשינו בשנה שעברה, במה נכשלנו ומה אנו צריכים לקבל על עצמנו לקראת
השנה הבאה.
ראוי לתת את הדעת גם על השאלה: מה עשיתי למען כלל
ישראל?
כאשר אנו חולקים על יהודי אחר, האם אנו זוכרים
שהוא חלק מכלל ישראל? כאשר אנו חולקים על קהילה אחרת, האם אנו זוכרים שהאחריות
שלנו כלפיה אינה בטלה מפני שאנו חלוקים עליה? וגם כאשר אנו משוכנעים בצדקת דרכנו,
האם אנו נזהרים שלא לזלזל במי שהגיע למסקנה אחרת מתוך נאמנות לתורה?
גם שאלות אלו צריכות להיות חלק מחשבון הנפש.
יש, ברוך ה', הרבה מן המשותף לכולנו. אנו מחויבים
לתורה ולמצוות, לתורה מן השמים ולמסורת ישראל. אנו רוצים שילדינו ונכדינו יישארו
בני תורה, שיבנו בתים של תורה ויראת שמים וימשיכו את המסורת שקיבלנו מדורות קודמים.
עלינו לזכור את המשותף הזה גם בשעה שאנו חלוקים.
הגמרא במגילה (ל"א ע"ב) אומרת שעזרא
הסופר תיקן שיקראו את התוכחה שבמשנה תורה לפני ראש השנה, "כדי שתכלה שנה
וקללותיה".
התוכחה היא חלק מן ההכנה ליום הדין. אנו שומעים
את דברי התורה ונדרשים להתבונן בעצמנו: מה צריך לתקן? מה עלינו להשאיר מאחור ולא
לקחת איתנו לשנה נוספת?
זו עבודת חודש אלול.
מעמד הר גריזים והר עיבל אינו מלמד שההבדלים
צריכים להיעלם. אדרבה, התורה עצמה משאירה את השוני. בני ישראל עמדו על שני הרים.
אך השוני במקומם לא ביטל את היותם כלל ישראל.
גם אנו איננו נדרשים לחשוב באותה צורה בכל דבר.
אפשר לחלוק בדברי תורה, אפשר להיות נאמנים לדרך רבותינו, ואפשר להחזיק בעמדה ברורה
— ובכל זאת להיזהר בכבודו של יהודי אחר ולזכור את הערבות שבינינו.
התורה לא ביטלה את השוני שבין ההרים. היא לימדה
אותנו שגם כאשר יש הבדלים, אין בכך כדי לבטל את השייכות לכלל ישראל.
ההרים יכולים להיות שניים, אך כלל ישראל נשאר אחד.
לקראת ראש השנה, ראוי שכל אחד מאיתנו ייתן את
דעתו גם על חלקו בחיזוק הערבות שבין יהודי ליהודי. אין זו שאלה הנוגעת רק לגדולי
התורה ולמנהיגי הציבור. היא נוגעת לכל אחד מאיתנו, במילים שאנו אומרים, באופן שבו
אנו מדברים על יהודי אחר ובדרך שבה אנו מתייחסים למי שאיננו מסכימים איתו.
ואולי אחת הקבלות הראויות לנו בימים אלו היא אותה
תפילה:
"שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם."
שנזכה לראות את מעלותיו של יהודי אחר גם כאשר
דרכו שונה משלנו, שנדע לחלוק בדברי תורה בלי לאבד את הקשר שבינינו, ושנזכור תמיד
כי כולנו חלק מכלל ישראל.
בני ישראל עמדו על שני הרים, אבל היה להם מזבח
אחד.
הלוואי שנזכה גם אנו, בתוך כל חילוקי הדעות
וההבדלים שבינינו, לשמור על המזבח האחד — על התורה, על הערבות ועל הקשר שבין יהודי
ליהודי.
"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה."
הרב אליעזר שמחה ווייס
סקרים שקרים
גדולי ישראל החליטו לתלות מסכים בפתח ביתם
גדולי ישראל החליטו לתלות מסכים בפתח ביתם. צפו!
צילום: מאיר זלזניק
מפגינים נגד הרב יצחק יוסף ביזדים
מרדכי הלפרין: חריג: כעת ביציאת מנהיגה הרוחני של ש"ס הרב יצחק יוסף משיעורו השבועי, בבית הכנסת 'יזדים', הפלג הירושלמי צעק ליד הרב קריאות "מלכיאלי רוצח!" בעקבות השתתפות ח"כים של ש"ס בשיעור ובסליחות. מנגד תלמידי הרב החלו בשירת "ימים על ימי מלך" כדי להשקיט את הצעקות
הגר"ד יוסף: הקב"ה יחריב את עזה ואנחנו נחזור לשם – אין עם פלשתיני
הגר"ד יוסף: הקב"ה יחריב את עזה ואנחנו נחזור לשם – אין עם פלשתיני
דרמטי: הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב דוד יוסף השמיע אמש (חמישי) דברים קשים במוזיאון גוש קטיף בירושלים שם ביקר לציון 21 שנים לשריפת בתי הכנסת בגוש קטיף על ידי המון ערבי מיד לאחר נסיגת ישראל מגוש קטיף וחבל עזה ביום ח' אלול תשס"ה.
גורמים עוינים מנסים לחדור לחברה החרדית
היום ב׳ידיעות אחרונות׳: הקמפיין נגד הריגול האיראני מגיע למגזר החרדי: רבנים, אישי ציבור ואנשי תקשורת נרתמו למאבק. העיתונאי ישראל כהן: ״גורמים עוינים מנסים לחדור לחברה החרדית״. האסטרטג ידידיה לאו: ״פניות תמימות יכולות להיות הרות אסון״.
הרב יצחק יוסף שיגר ספר למלכיאלי בתגובה על הצעקות נגדו
"אל תירא ואל תחת" | לאחר הצעקות לעברו על ידי קיצוניים בסיום ה'שיעור השבועי', מרן הראש"ל הגר"י יוסף שיגר הבוקר את ספרו 'ילקוט יוסף' - ברכות, עם הקדשה אישית לח"כ מיכאל מלכיאלי:
"למכובדינו הנעלה, יקר רוח איש תבונה, שלוחא דרבנן, חכם ונכון, מזכה הרבים, כש"ת הרב רבי מיכאל מלכיאלי שליט"א, חזק ואמץ אל תירא ואל תחת!".
איזנקוט מאיים על ש''ס
מתנועת ש״ס נמסר בתגובה למפלגת ישר:
״תנועת ש״ס גאה כבר למעלה מ־40 שנה לייצג עשרות אלפי חיילים, אנשי מילואים ואנשי קבע, לצד לומדי התורה. איננו זקוקים לחותמת כשרות מאיזנקוט, שעסוק בימים אלה בהכשרת מנסור עבאס והאחים המוסלמים כשותפים לממשלתו, תוך שלילת הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
איזנקוט נגד ש''ס
מפלגת ״ישר! עם איזנקוט״ שיגרה מכתב התראה לאריה דרעי ולש״ס בדרישה להסיר עד השעה 11:00 סרטון תעמולה שלטענתה עושה שימוש אסור בחיילי צה״ל ובפתק ההצבעה של המפלגה.
במפלגה טוענים כי הסרטון יוצר רושם שצה״ל מזדהה עם ש״ס, ובמקביל מציג את הטענה כי ״מעל 30,000 חיילים ואנשי קבע הצביעו למפלגת ש״ס בבחירות האחרונות״. עוד נטען כי הסרטון מפר את חוק התעמולה בשל השימוש באותיות המפלגה בתקופה האסורה.
הרדיפה נגד הימין נמשכת! סולברג הורה להסיר מהרשת סרטון של ש״ס
הרדיפה נגד הימין נמשכת! שופט בית המשפט העליון סולברג הורה להסיר מהרשת את הסרטון המרגש של ש״ס.
מאביו של הרבי זצ״ל כי תבוא
"היום בתניא" יום א', י' אלול
"היום בתניא" יום א', י' אלול
תניא "אגרת הקדש"
המשך פרק י"ב (עמוד קי"ח)
שנה פשוטה
⛳
באור הפסוק שבפתיח:
לאחר ההקדמה הרחבה, אודות השלום הנפעל במישורים שונים על ידי הצדקה. ניגש רבנו לבאר את שני חלקי הפסוק שבפתיח "והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם".
תחילה, בקטע שלפנינו, מגדיר רבנו את המושגים "מעשה צדקה" ו"עבודת הצדקה".
ובהמשך, בקטע הבא, נלמד אודות ההבדל בין ה"שלום" ל"השקט ובטח עד עולם", כפי שהם באים לידי ביטוי בעבודה הפנימית בנפש הבהמית.
נקדים, שבכלל, נתינת צדקה יכולה להיות ממניעים נפשיים מגוונים (הבאים מהנפש הבהמית, השכלית או האלוקית). וברור, שעבודת הצדקה ומעשה הצדקה הפועלים את הענינים הנשגבים המתוארים בפסוק, מבטאים אופן נעלה של צדקה.
...
הגדרת "מעשה הצדקה":
הביטוי "מעשה הצדקה" שבפסוק, מתיחס לצדקה אותה נותן האדם באופן תמידי ותופעה טבעית, הנמשכת מטבע החסד הטבוע בנפשו האלוקית מעת בריאתה.
ויצוין, כי חסד זה שבנשמה, אינו כ"טבע שני" הנטבע באדם ביוזמתו ובעבודתו, וכן אינו איזה תוספת שניתנה לנשמה לאחר בריאתה. אלא היא "הוטבעה בנפשות כל בית ישראל, מעת בריאתן והשתלשלותן ממידותיו יתברך".
...
הגדרת "עבודת הצדקה":
נקדים ש"עבודה" בלשון הקדש, אינה מביעה רק את העשיה (כמקובל בעולם הרחב). אלא את העמל והיגיעה, שבעקבותיו האדם מעבד את החומר ומתקנו - "עבודה" שבאמצעותה מתקבל דבר חדש, השונה לחלוטין ממצבו הקודם.
ובעבודת ה', מבהיר כאן רבנו, שה"עבודה" מתיחסת לדבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו, עד כדי ביטול טבעו ורצונו מפני הרצון העליון ברוך הוא - כך זה בנוגע ל"עבודת התורה" ו"עבודת התפילה" (שהיא עד מיצוי הנפש). וכך הוא גם ב"עבודת הצדקה", שבה האדם נותן"הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו".
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
הופיע ויצא לאור עולם ספר חידושי מרן החד"ה קוק שליט"א על מסכת מכות
מרן החד"ה קוק שליט"א ביאור השורש הרוחני של "מזקיפי הנחשים" ב"הודו"
כאשר דברנו לפני כמה חדשים עם מרן החד"ה קוק שליט"א על "מזקיפי הנחשים" הידועים ב"הודו", שיושבים ליד נחשים מסוכנים ביותר ומזקיפים את הנחש לפי הניגון שמנגנים לידו, ודבר פלא הוא, ובקשנו מרבינו שליט"א לבאר את סוד הדבר על פי המהלך הרוחני, שאין לך דבר בעוה"ז שאין כנגדו ברוחניות והכל בבחי' "משל ונמשל" כנודע.
ביקש רבינו שליט"א לראות במחשב את פעולת מזקיפי הנחשים, ובעת שראה את התיעוד אמר: "פחד... זה נחש שהורג בן אדם [בהכשה] תוך 40 דקות... איזה פחד זה... לנגן בפני כזה נחש... אמא אמא...פחד זה... אם הוא מפסיק רגע אחד הוא הורג אותו במקום"...
ושוב אמר רבינו שליט"א: אני אומר... הרי ידוע ש"נחש" בגי' "משיח", הרי לפנינו ש"משיח" יכול לתקן "נחש", וחזקיה חסר לו שירה, [כמ"ש בסנהדרין (צד ע"א) עה"פ "למרבה המשרה ולשלום אין קץ" וגו', אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי, מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום [לםרבה], ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבונו של עולם, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך - לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח? לכך נסתתם], ולכן בגלל החסרון הזה של תיקון נחש משיח הנ"ל, לא נעשה משיח, אמנם חזקיהו אמר (ישעיהו לח) "ונגינותי ננגן על בית ה'", אבל כנגד הנחש [אולי] היה חסר את הניגון...
ושאלתי את רבינו שליט"א למה נשתלשל הדבר שדוקא ב"הודו" מצויים מזקיפי הנחשים, ואמר רבינו שליט"א שיש בתהלים כ"ו פעמים הודו, כנגד זמן מתן תורה שהוא כ"ו דורות מבריאת העולם כידוע, ו"אלפיים תוהו" [היינו כ"ו דורות הנ"ל] זה מקום גילוי המשיח, והעיתוי של אלפיים תוהו הוא ב"נחש" כנודע, ואומרים זאת ביום שבת קדש, ובכל יום כשאומרים את הפרק "הודו לה' קראו בשמו", יש לכוין על כ"ו הודו כנרמז בהודו ל"הויה" [מנין כ"ו הנ"ל], ובשבת קדש כבר אומרים את כל הכ"ו באתגליא ממש.
ואמר רבינו שליט"א שיש לומר רמז בפס' דמגלת אסתר "מהודו ועד כוש", ד"הודו" היינו "כ"ו דורות" כמבואר לעיל בדרוש "הודו לה'" וכו', ד"כוש" מתחלק לב', כ"ו הרומז לשם הוי"ה, ואות ש' רומזת לשושנה דאית בה י"ג עלין [כידוע מהזוה"ק], ונמצא במילה כוש חיבור שם הוי"ה עם י"ג מידות, והקשר בין י"ג עלין שהם י"ג מידות [כידוע] כיון ש"מרדכי ואסתר" עולה י"ג פעמים "ויעבר", [ושורש הענין בפס' "ויעבר מרדכי" כנודע], ונמצא פירושא ד"מהודו ועד כוש", כי הודו באלפיים תוהו עד מתן תורה, וכוש היינו תיקון שם ה' שמכפר באלפיים תורה ע"י י"ג מידות.
ואיתא בשבת (פח ע"ב) ואמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב "לחיו כערוגת הבשם" - כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים. וכיון שמדיבור ראשון נתמלא, - דיבור שני להיכן הלך, הוציא הקב"ה הרוח מאוצרותיו, והיה מעביר ראשון ראשון, שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מור עבר, אל תקרי שושנים אלא ששונים. ע"כ. הרי לנו שורש שושנה בעיתוי גילוי אלפיים תורה הנ"ל.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
היערכות שיא ב׳חצר הישיבה׳ בראדין לקראת יום השנה ה־93 להסתלקות החפץ חיים
לקראת יום השנה ה־93 להסתלקותו של מרן רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה׳חפץ חיים׳, שיחול ביום ראשון כ״ד באלול, נערכת הכנסת האורחים ׳חצר הישיבה׳ בראדין לקליטת המוני המתפללים והעולים לציונו.
בימים אלה נשלמות ההכנות לקראת אחד ממועדי העלייה המרכזיים לקברו של מרן בעל ה׳חפץ חיים׳, כאשר רבים צפויים להגיע לראדין לקראת יום היארצייט, כדי להתפלל בציונו הקדוש, ללמוד מתורתו ולהתחבר לדמותו ולמורשתו של מי שנחשב לאחד מגדולי התורה והמוסר בדורות האחרונים.
במרכז ההיערכות עומדת הכנסת האורחים ׳חצר הישיבה׳, הפועלת בראדין ומעמידה לרשות האורחים מערך אירוח נרחב לקראת השבת הסמוכה ליום היארצייט.
היערכות המקום כוללת אירוח, סעודות שבת, מקומות לינה ומענה לצרכים השונים של העולים לפקוד את המקום. המטרה היא לאפשר לאורחים להגיע לראדין בראש שקט ולהקדיש את השבת והיום הקדוש לתפילה, לימוד והתעלות.
גורמים המעורים בהיערכות מציינים כי הביקוש השנה גבוה במיוחד, וכי נותרו מקומות אחרונים בלבד לשבת ערב היארצייט.
שוקי זיידל מנכ״ל הכנסת אורחים ׳חצר הישיבה׳ והרב משה פימה רבה של פינסק, קוראים למי שטרם הסדיר את מקום האירוח ולא מעוניין להישאר ללא מקום, להזדרז ולהשלים את ההרשמה בהקדם, לנוכח מספר המקומות המצומצם.
הרב יהושע זיידל מציין לבעולמם של חרדים כי יום השנה ה־93 להסתלקותו של בעל ה׳חפץ חיים׳ צפוי להוות מוקד משיכה לאלפים המבקשים לעלות לראדין, המקום שבו פעל, לימד, הנהיג והפיץ את תורתו במשך עשרות שנים.
השנה, יותר מתמיד, נערכים בראדין לקבל את פני העולים — אך מי שמעוניין לשהות בשבת פרשת נצבים וילך, ערב היארצייט ב׳חצר הישיבה׳, צריך להזדרז: המקומות האחרונים הולכים ואוזלים.
שיעורו של הרב יוסף חיים שניאור קוטלר בלייקוואוד
משה ויסברג: מינוי חדש ודרמטי בישיבת בית מדרש גבוה לייקווד: הרב הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר בנו יחידו של ראש הישיבה הגאון רבי מלכיאל קוטלר ימסור היום שיעור לראשונה בישיבה. שימו לב: השיעור הוא בעניין תולדותיהם כיוצא בהם

