מלחמתה של תורה קיומה - נמסור עליה את הנפש

כאשר עוברים על ההיסטוריה נמצא משהו מדהים, היו מי שלא רצו את הנפש הם רצו את ביטולה של התורה, לא רק בחנוכה שמלחמת יוון הייתה על ביטולה של תורה, בכל השנים במיוחד באלפיים האחרונות, צינזרו את התורה מחקו לא איפשרו ללמוד אותה עשו הכל שהיהודים יהיו בלי תורה, ואם מי חשב כי לפחות בארץ ישראל יוכלו ללמוד תורה, אז למדנו שוב כי ישנם מי שמבקשים למחוק את התורה. זה התחיל לפני כמאתיים וחמישים שנה על ידי המשכילים שעשו צעד אחר צעד להעביר את הראש היהודי ללימודים חיצוניים, עד שקמו הארגונים שביקשו למחוק ולשנות את התורה בטענה כי היא מיושנת ואינה מתאימה לזמנינו וככה עד היום הזה, מי שנאבקים בכל כוחם למחוק את התורה הם המהרסייך ומחריבייך הפנימיים, המלחמה הזו מתנהלת עם מי שלכאורה יהדותם הייתה צריכה לשמור על התורה, הם אלו המבקשים לשנות את היהדות הקימו כאילו במקומה 'ציונות' שכל עניינה היה, יהדות כן ותורה ומצוות לא

בניגוד לרבים המכנים עצמם חרדים ועובדים בשירות השמאל והציונות המנסים לטעון כי אין עוד ציונות, המציאות היא שהם אלו שעושים את עבודת הציונות על ידי לבוש חרדי, החילונים של ימינו ממשיכים את דרכה של הציונות שהיא יהדות ללא תורה ומצוות, הם עושים זאת בתכסיסי מלחמה ביהדות הקימו צבא שכל עניינו הוא למחוק יהדות, במשך של עשרות שנים העבירו על הדת אלפי דתיים וחרדים, ובמקום להילחם בהם מלחמת חורמה איפשרו להם לעשות את מה שהם עושים עד אשר אלו אשר שתקו בכל השנים מרגישים עתה את מה שאלו תכננו במשך שנים, לאחר שהם השתלטו על הצבא הם מבקשים לגייס בכוח את החרדים במטרה אחת לחלן אותם, ובכך למלא את מטרת הציונות שהיא יהדות ללא תורה ומצוות. הטענה השקרית שאין עוד ציונות גורמת שיותר ויותר נופלים לפח הציוני. האידיאה הציונות חיה וקיימת והיא מלחמה בקיומה של תורה, הם אומרים בפה מלא כי מטרתם לחסל את עולם התורה, ולכן אין מנוס אלא להילחם בהם, מפני שהם גרועים מכל אוייב אחר המבקש לרצוח גוף, ואילו החילונים יחד עם הגייסים והדוד לייבל'ים מבקשים לרצוח את הנפש

כל עוד שאיפשרו בארץ ישראל לכל מי שרוצה ללמוד תורה שילמד והשירות הצבאי שלו נדחה, שתקנו וזה היה טעות. היו מי שחשבו כי הסדר הזה יהיה למשך דורות ולפחות עד שמשיח יבא, אז למדנו כי אין זה כך. קם דור של רוצחים מי שכל עניינם להשמיד להרוג ולאבד את היהדות המקורית ולפתח יהדות של ככל הגויים. נקלענו למצב של אין ברירה, אלא להילחם על הנפש וזה יכול להיעשות על ידי הכרזה ברורה כי ערוכים אנו למלחמה וכי אסור להתגייס לצבא מחלן. ההצעות  שהם מציעים הקמת חטיבות חרדיות הם השקר הכי גדול, מדובר במילכוד, ברגע שאתה בידיהם הם עושים איתך מה שהם רוצים. עכשיו כאשר יש פלוגות וחטיבות חרדיות אין טוב מהם להוכיח כי לא מאפשרים לחרדי לחיות על פי הלכה, מכשילים אותם בבעל פעור ועוד עניינים כאלו, ואין כל אפשרות של שירות במקום שבסופו לא קרה מי ששירת שם ולא נכשל באיסורים חמורים

הכינו 'חוק גיוס', הנוסח לא התפרסם כרגע מפני שברגע שזה יתפרסם תפרוץ סערה כפולה. החרדים יזדעזעו, והחילונים יצעקו כי זה לא מספק אותם, הם רוצים לכפות על כל החרדים לעבור מערכת שמד באמצעות חילון בצבא. מן הפרטים שידועים על מה שיש בחוק הזה אלו מספיקים לקבוע כי מחצית מן החרדים לפחות יהיו במילכוד נורא ובשנים הכי קשות. בחורים מגיל צעיר מאוד יהיו תלויים במצב של התמודדות נוראה שלא יוכלו לעמוד בה, המערכת הצבאית תשתלט על הישיבות, ואז גם מי שיזכה להיות בחצי שלכאורה יוכל ללמוד יהיה תלוי בראשי הצבא ולא בראשי הישיבות

היהדות החרדית מקצה לקצה, עתה בחג השבועות ביום קבלת התורה חייבת להחליט כי אנו מכריזים מלחמה למען התורה, לא ניתן יד לעוקרי התורה ולא נאפשר חוק כלשהו, נצביע נגד החוקים לא בגלל סנקציות ותקציבים, מאלו אנחנו לא מפחדים, נילחם בחוק מפני שאסור לחרדי כלשהו מי שרוצה לחיות כהלכה ועל פי תורה לשרת בצבא מחלן, במקום שתובעים ממך להכיר בכפירה, בציונות, לאומיות ולשיר שירי כפירה נוראים, חייבת להיות הכרזה כי אנו מוכנים למסור את הנפש למען קיום התורה ואף אחד לא יפחיד אותנו בגזירות כאלו או אחרות

גדולי התורה חייבים לצאת בקריאה ואיסור חמור על כל יהודי שחי על פי הלכה מלשרת בצבא ציוני לאומי ומחלן, כל עוד שהחילונים וגרוריהם במחנה החרדי לא מאפשרים לחרדים לחיות במסגרת שבה יוכלו להכריז בקול רם כי אנו אנטי ציונים, וכי איננו לאומיים כל עוד המשיח לא בא, וכי לא ישירו לעולם שירי כפירה בצבא. אם החילונים לא מוכנים לקבל את העקרונות החרדיים נחיה במלחמה פנימית ולא נתפשר על כלום. בתורה אין דבר כזה פשרות, ההלכה היא נצחית ואינה ניתנת לפשרות, את אלו המציאו המזרחיסטים שהביאו חורבן על כלל ישראל בפשרותיהם. רק חיי תורה מלאים תאפשר שיתוף פעולה. אם החילוני לא מוכן שהחרדי יחיה חיי תורה על פי האידיאה החרדית ולא המזרחיסטית, ניאבק ונילחם עד לטיפת הדם האחרונה

על קיומה של תורה נמסור את הנפש. טעינו במשך של עשרות שנים כשהיו מי שדחפו להאמין כי החילוני מבין את החרדי וכי הוא חייב לאפשר לחרדי לחיות על פי אמונתו. היום אנו יודעים כי הם רימו ושיקרו וכי אין זה כך, הם מבקשים לחסל את עולם התורה, ואין לנו עוד ברירה אלא להילחם, בלעדיה לא נוכל לקיים את התורה. אוייבינו הכי גדולים הם הלוחמים בתורתנו הקדושה והם הציונים והמזרחיסטים המבקשים לחלן ולמחוק את האידיאה החרדית, לא נאפשר זאת להם. הציבור החרדי ב"ה הולך וגדל ויש לנו צבא יותר חזק מהם, מפני שבני התורה חיים באמונה בה' ואין מה שיגבר על אמונה. החילונים ריקים מתוכן, הם חיים חיי תרבות שחלקם לפחות תועבה, לא ניכנע להם, נילחם בהם עד שיבינו כי גאולת ישראל תהיה רק בביאת המשיח ועד אז נתבדל מהם התבדלות מלאה

חיים שאולזון

מחלוקת הרבנים על אמירה גלויה או סתומה גוררת את הציבור להאמין בשקר - אין מנוס מלדבר גלויות

בשביל שהדברים יהיו ברורים, כל הרבנים שעוסקים ב'חוק הגיוס' אומרים כי החוק רע ואסור לתמוך בו, הויכוח ביניהם הוא על הדרך. ראינו זאת בשבועיים האחרונים, כאשר הגאון רבי משה הלל הירש אמר בצורה הכי ברורה כי הוא נגד החוק ולא רצה אפילו לדון בעניין, עד כדי שלא איפשר לחכי"ם מ'דגל התורה' לבא אליו, וגם מאוחר יותר כאשר משה גפני ניסה להיכנס אליו כאילו בשביל לבקש ברכה לקראת נישואי נכד, הגרמ"ה הירש לא רצה לקבלו מחשש שהוא ינסה לשכנע אותו שיתמוך בחוק הגיוס שאין עוד אפילו מינימום של ספק שימיט שואה על עתיד התורה בישראל. מאידך ראינו את מרן הגר"ד לנדו שאיפשר לחכי"ם לבא אליו, ואמר להם בצורה הכי ברורה שהחוק רע ולא טוב ואי אפשר לתמוך בו, אבל בשל טענות החכי"ם מ'דגל התורה' כי לאחר שהסכימו לעסוק בחוק אי אפשר עתה לומר כי אנו נגד, אמר להם הגר"ד לנדו כי הוא יחליט מאוחר יותר ולא הסכים לבקשתם לומר בשמו כי הוא מתיר את החוק

המתינו וקיוו כי הנה תבוא הבשורה שחכ"י 'דגל התורה' המתינו לה, ובמקומה הם הוזמנו כאשר כאן המשחק היה מלא. הגר"ד לנדו מעולם לא התיר את החוק אבל התנפל על הממשלה שאינה מקיימת את הבטחותיה, למרות ששלשה מ'יהדות התורה' מתנגדים לחוק ואי אפשר לזרוק את כל האשמה על נתניהו שהציג מפה של 60 מול 60 כאשר שלשה מה-60 המתנגדים הם חברי 'יהדות התורה'. שיטתו של הגר"ד לנדו הייתה להשיג את שני הדברים, מצד אחד לא לתת הכשר לחוק כזה ומצד שני לזרוק את האשמה על הממשלה וכי לא החרדים הם אלו שלא רצו בחוק

הציבור מתקשה להבין מה קורה כאן. לפני כן לצד השולחן עם החכי"ם ראו את שני הרבנים לנדו והירש יושבים לצד השולחן ואילו בשתי המפגשים האחרונים עם החכי"ם מ'דגל התורה' הגרמ"ה הירש החרים את הישיבה. ועוד, מה עמדת הגר"ד לנדו בענין החוק מעולם לא פורסם למרות שהוא זה שתקף את הממשלה על שאינם מחוקקים את 'חוק הגיוס'

עוד רואים ושומעים נאומים חוצבי להבות, מצד אחד הגרמ"ה הירש קורא למלחמה נגד החוק, ומאידך הגר"ד לנדו מאחל לנפילת השלטון שאפשר לפרשו בכמה דרכים. מי שמנעו ועשו הכל לקלקל את החוק הם ה'ייעוץ המשפטי' שהם השולטים בימינו במערכת החוקים, לצידם השמאלנים שלחמו וביקשו להגביר את הסנקציות נגד החרדים, כאשר מתוכן דבריהם רואים קו אחד מצד אחד ומאידך גישות אחרות, והשאלה מה עושים כאן

מה שהדהים רבים כדרכה של טלי גוטליב שאומרת את האמת בפרצוף סיפרה מי זה שביקש לא לקדם את החוק זה לא אחר מאשר משה גפני, כאשר הוא שמע שנתניהו הורה לזרז את החוק והתחיל לשכנע חכי"ם מהליכוד המתנגדים שיצביעו בעד או ימנעו וכך יוכלו להעביר את החוק, משה גפני הוא זה שעושה הכל שלא יקדמו את החוק, וזו הסיבה מדוע שלא הניחו את נוסח החוק השבוע כפי שצריך היה אם רצו באמת לקדם את החוק. הגילוי של גוטליב עושה ברור, כי משה גפני בבעיה קשה, הוא נמצא במילכוד קשה, מצד אחד הוא אמר לראשי הליכוד כי הנטיה היא לתמוך בחוק ומאידך הוא שמע את התנגדות הרבנים לחוק הזה, ועד כדי שהם מבקשים לא להעביר את החוק לפני הבחירות

השאלה הנשאלת היא מדוע הרבנים לא ניצבים יחד ואומרים את האמת הכי ברורה כי הם נגד החוק, מדוע זקוקים למשחקים האלו של כאילו החרדים רצו את החוק וכי בליכוד לא מצאו רוב דבר שהוא היפך מן האמת, מי שמונעים את הרוב הם שלשת חברי 'יהדות התורה' גולדקנופף טסלר ופרוש, אם אלו היו תומכים בחוק היה רוב ומעולם הליכוד לא היה מצהיר כי אין רוב, ההיפך, נתניהו היה מכריז כי מכינים את החוק ומצביעים עליו. אין היום אפילו מינימום של ספק שהוא בעד העברת החוק להבטיח את עתידו הקואליציוני, ועוד לפני האיום עליו על ידי החרדים

הפוליטיקה היא מקור הרע והשקר, וזה מה שמוביל למצב הזה. מבקשים לפסול את החוק ומאידך שלא יאשימו את החרדים שלא רצו בחוק, החכי"ם מ'דגל התורה' בבעיה קשה, הם רוצים להוכיח כי הביאו את ה'הכשר' של הרבנים לחוק ולא יכולים

עוד קרה ב'דגל התורה' האמינו כי ש"ס משתפת פעולה עימם ושיקרו את הרבנים ובמיוחד את הרב לנדו כשאמרו לו כי ש"ס משתפת פעולה בכל החלטה ולמדו מיד אחרי דברי הרב לנדו כי אין זה אמת, הם התנגדו לשבירת גוש הימין, והם לא מוכנים לשתף פעולה בנושא כלשהו כאשר מדובר נגד נתניהו, הם עומדים לצד נתניהו ובמצב הזה 'דגל התורה' אין להם מה למכור ובמה להפחיד אף אחד. אפילו התאריך שביקשו לבחירות נדחה על ידי ש"ס שמציעים תאריך אחר

חיים שאולזון

הקיצוניות אכזריות החינוך החרדי מייצר משוגעים

היה זה פעם בויכוח עם אנשי הצבא שטענו כי בקרב החרדים הרבה מאוד משוגעים אנשים חולים על הראש, וההוכחה, מספרם בצבא גדול, הם מביאים אישורים מפסיכולוגים ורופאים כי יש להם בעיות מנטליות ואסור שיהיו קרובים לנשק הם מסוכנים, והחרדי השיב לו אמת הדבר, החינוך החרדי משגע אנשים והם הופכים להיות מטורפים, ולכן עדיף שחרדים לא יהיו בצבא

נזכרתי בויכוח הזה שהיה בשעתו לאחר מה שקרה בכולל חזון איש, כאן לא צריך מחקרים להבין מה קרה, הכל העידו והסכימו כי מדובר ב'פרומער משוגענער' אדם שחונך לקיצוניות ובמשך שנים רדף כל כך הרבה על שגעונות שהוא מאמין בהם. לפני שנים פרץ לחנות פאות והשחית כל מה שיכל ועתה כאשר מבררים על האיש שומעים על הרבה דברים שעשה כאשר לכאורה מדובר במי שהוא חסר יכולת אין לו אפילו איפה לישון, ומה מעסיק אותו? אם אתה לומד רמב"ם או ספרים אחרים, הוא בודק אותך אם אתה הולך בדרכים שהוא מאמין בהם, ואם לא, הוא לא רק מאיים הוא מביא סכין ורוצח אותך

מצאנו הרבה קיצונים שרצחו ולא רק בכולל חזון איש, כאשר מתעלמים מן העיקר שהחינוך החרדי הוא אלים, מחדירים בך כשאתה צעיר שרק הדרך שלך הרבי שלך הראש ישיבה שלך הם האמת וכל האחרים חיים בשקר, מתנגדים מתאבים חסידים סאטמארים מתאבים בעלזאים וויזניצאים, ולא אמנה את כל רשימת התיאובים ברחוב החרדי, מאה שנה לפחות ששכחו מן העיקרון מספר אחד של הקמת אגודת ישראל שם היו חסידים ליטאים יעקעס ואחרים כי הבסיס לקיום החרדי הוא 'נהרא נהרא ופשטי'' שכל אחד ילך בדרכו ובאמונתו ונכבד זה את זה. בימינו זה לא קיים עוד, עד כדי שבחורים צעירים מבקשים לנהל את העולם, הם מפעילים אלימות נוראה כאשר אתה לא מאמין במה שהם מאמינים החורבן הזה הוא בכל הקהילות החרדיות מקצה לקצה אין קהילה אחת שנקיה מקיצוניות

אני מלווה את האלימות החרדית מינימום שישים שנה ויותר, ולא רק בהיסטוריה חייתי את החיים האלה עשרות שנים, אין תקופה מבלי שהאלימות חוגגת ובענק, זה מתחיל כאן ועובר לשם, היא מתבטאת בהרבה סוגי דרכים עד כדי שמשלמים לרוצחים לרצוח את מי שהם לא אוהבים, אותי ניסו לרצוח כמה פעמים, פעמיים לפחות הדברים פורסמו בעיתונות של הגויים, רק מפני שהאידיאה שלי שונה משלהם, אלו חתכו זקנים לחסידים שלימדו תניא, ואחרים היכו יהודים כאשר עלו לקברי צדיקים, החינוך החרדי הוא אלים ואכזרי, ומספיק שמישהו קצת חולה על העצבים וזה מתבטא בדרכים שה' ישמרנו

הרצח השבוע בכולל חזון איש היא תוצאה של חינוך, ובטענות שתבואו לעצמכם בלבד. החינוך להפגנות אלימות מסוכן כי זה מתבטא אחר כך גם בדברים אחרים. צעיר שעוסק ב'אלימות קדושה' ימשיך באלימות אסורה, ומה שחמור פי כמה, האלים מאמין כי הוא משרת את הקב"ה ומשרת אותו בעולם הזה

הסיפור הזה של הרוצח בכולל חזון איש פותח צוהר לראות עד כמה אנו החרדים רחוקים מלדעת איך לטפל באנשים נכון ולמנוע צרות כאלו. מדובר באדם שהרבה מאוד הכירו אותו שנים. הוא היה יושן הרבה זמן על המדרכות של בית הכנסת 'עזרת תורה' בסנהדריה המורחבת, איך זה שהאנשים שם לא דאגו למצוא לו מקום מסודר. ואם יטענו כי מדובר באדם מוזר איך זה שלא דאגו שיטפלו בו בדרך שתפיס קצת את מצבו ודעתו ותרגיע אותו. בכולל חזון איש הכירו אותו הרבה זמן, איך זה ששם לא נמצאו מי שיטפלו בו. הם אומרים כי 'קופת העיר' מטפלת במסכנים, איך זה שהם לא טיפלו בו והבטיחו כי הוא יטופל אצל רופאים מתאימים למנוע ממנו מצבים כאלו

החורבן הגדול מתחיל מגיל צעיר בחינוך הבסיסי, מחנכים לאלימות קשה, הצעירים מתלהבים ומבקשים להוכיח כי הם קיצונים יותר למען הרבי והענין למען הראש ישיבה ואלילים אחרים, ומכאן תלוי במצבך הנפשי. ישנם מי שהגיל מרגיע אותם והופכים למיושבים יותר, וישנם מי שהופכים לסוערים יותר. בין הקנאים נמצא רבים שחינוכם היה אלים ולא יכולים לחיות בלי אלימות. כאשר אין סיבה להפגנות יפגינו על כך שאין סיבה להפגין, הם צריכים את האלימות למען חייהם בלי זה חייהם לא שווים

מה שקרה השבוע בכולל חזון איש הוא אות קלון על החינוך  החרדי, התירוץ כי מדובר במשוגענער היא ההוכחה הכי טובה שאנו מעודדים מעשים כאלו, אם אין מי שקם וזועק איך זה קרה שאדם שהסתובב במחננו שנים, הכל ידעו כי הוא אלים וקיצוני, הוא נעצר כמה פעמים, ואף ישב בכלא על פריצה לחנויות שם לחם לכאורה על הצניעות, ולא עשו דבר וחצי דבר לעצור אותו מהמעשים הללו, איפשרו לו להסתובב בכולל חזון איש ולהמשיך בקיצוניות הנוראה שלו

אסור לשכוח האדם הזה רצח רק מפני שהחבר שלו למד רמח"ל ומורה נבוכים, לא חלילה מפני שעשה מעשים אשר לא ייעשו, אצל המטורף ההוא אם מישהו לומד רמח"ל או רמב"ם הוא פושע ומצוה לרצוח אותו, היכן הוא קלט רעיונות כאלו אם לא אצל קיצוני המחנכים בעולם החרדי

ראשי כולל חזון איש לא יכולים לנקות את עצמם לטעון כי ידינו לא שפכו את הדם הזה. הרצח נעשה בבית המדרש שלהם ולא במרחק מהם, רק הם נושאים באחריות למה שקרה והם אלו שחייבים לעצור את הקיצוניות האלימה, אבל זה לא יקרה, מפני שכולל חזון איש הייתה בעבר מן האלימות בחברה החרדית, בידי רשימה של אלימויות שיצאו מבית מדרש זה במשך של שבעים שנה לפחות, ומי יודע אם קרה מה שקרה הוא בשביל לעורר אותם לחשוב איפה הם טעו בחינוכם הקיצוני

חינוך חרדי אמיתי הוא לאיזון כפי שהתורה אומרת לנו לא תוסיפו ולא תגרעו, אדם צריך לחיות בדרך הממוצע במסגרת שכל אחד יכול לחיות עם זה, החינוך ל'השקפה' קיצונית היא מן הגרועות מפני שהם בונים רוצחים, ויש הרבה כאלו, ראו מה עושים לבעלי חנויות ואחרים על רקע שאם יש למישהו טענה, עליו להזמין את האיש לדין תורה ואיך לאף אחד רשות לפגוע באלימות לא בחנויות ולא בכל מקום ומצב אחר. ההתנהגות הדוחה והברוטלית היא אשר גורמת לפתח משוגעים כאלו, והאחריות והאשמה היא של מי שנותנים יד לחינוך כזה, והמתעלמים מיצורים בעייתיים בחברה החרדית ולא מטפלים בהם טיפול רפואי ופסיכולוגי. הרוצח לא יחיד יש עוד הרבה כאלו בחברה החרדית, ואם יתעלמו כאן שלא תופתעו אם ימצאו עוד כאלו

חיים שאולזון

תשמעו את החברה של בבצ'יק עימה הוא רוצה לשבת בקואליציה מה היא אומרת על בני הישיבות

להבין עד להיכן התדרדרה גור צריך לשמוע את הצווחנית מ'יש עתיד' נגד לומדי התורה היא מכפישה את בני הישיבות בצורה הכי מגעילה, ועימה רוצה בבצ'יק לעשות קואליציה, מי שמייצגת את סמל המאבק בדת היהודית, עמה מנהיגי גור מנהלים מערכת יחסים בכדי להפיל את הממשלה כאשר כולם באופוזיציה אומרים ברור כי הדבר הראשון שיעשו, הם ימחקו את עולם התורה ויצרו את חיי החרדים בצורה הכי קשה עד שייאלצו לברוח מהארץ ולהשאיר אותה בידי השמאלנים הרוצים לחיות ככל הגויים

כאשר רק כותבים ומסבירים זאת לא רוצים להאמין. אז הנה הבאתי לכם, תשמעו אתם ותבינו עם מי יש לנו עסק, ועם מי רוצים השמאלנים המכונים חרדים להתחבר

אם זה רק היה מגעיל מה אפשר לעשות נסתום את האף ונסגור את העיניים. הבעיה היא הרבה יותר מזה, הם  רוצים השמדת העם היהודי את מי שממשיכים את מסורת אבותינו המבקשים לחיות בארץ ישראל בקדושה ובטהרה. ביום ששלטון שמאלני קם, זה הסוף מפני שבית המשפט העליון כולו שמאל והוא יתן יד להרס ארץ ישראל

אין ערך להסכמים קואליציונים, ראינו זאת בעבר ובהווה וכך יהיה גם בעתיד. השמאל טובים בשביל לתת כסף אבל על חשבון ערכי היהדות שירמסו. ואם זה מה שרוצים אנשי גור, אוי להם ולמי שמשתף פעולה עימם

חיים שאולזון

הקשר של לפיד ובבצ'יק הוא אחד להעביר את השלטון לידי עוכרי ישראל מבקשים להשמיד כל חלקה טובה בישראל

עד להיכן הם מרחיקים לומר שקר כל כך גס, כאילו שהשמאל ישמור על בני הישיבות ולא יתן למשטרה לעצור אותם, השמאל כל כך רוצה שהתורה תפרח בארץ ישראל, הם ילחמו ביועצת המשפטית ויעשו סוף לסנקציות, ככה משחקים נציגי גור בכנסת, כאילו שבימין כל הצרות ובשמאל כל כך טוב. הם מדברים כמו הערבים הרוצים בשמאל מפני ששם מקבלים מיליארדים, אבל שוכחים כי השמאל הוא הלוחם מספר אחד ביהדות, שקמה ברסלר אומרת זאת בצורה הכי ברורה, כי הדתיים והחרדים גנבו את היהדות מידי החילונים, היא רוצה יהדות חילונית ומבקשת למחוק כל זכר של אמונה באלוקים עד כדי שאינה רוצה עוד שילמדו את הילדים 'אדון עולם' מפני שהיא רוצה יהדות חילונית ולא דתית

כל אדם שיש בו טיפ טיפת יראת שמים גם אם יהיו לו טענות קשות לראשי הקואליציה או לכל מי שיהיה, לא מחליף את מי שלא נותן במי שמבקש להשמידך. הברירה הניצבת בפני החרדים היום היא, ללכת עם הימין שלפחות לא מזיק, הרודפים את החרדים הם מערכת המשפט וזה לא סוד, עד כדי שבסקרים אפילו החילונים מודים שהבעיה אינה הממשלה אלא היועצת המשפטית, אם הממשלה הייתה יכולה לעצור את הרדיפות והמעצרים הם היו עושים זאת בזה אין מינימום של ספק. לעומתם יש לנו את השמאל האומר בצורה הכי ברורה שמטרתה אם חלילה יעלו לשלטון, למחוק כל זכר של יהדות דתית זה לא יהיה יותר, הם יחוקקו חוקים שלא תאפשר עוד לחיות בישראל על פי תורה, הם יחלנו את החרדים ילחמו בכל שומר מצוות שלא ישתחווה להבל החילוני, רק מטורף יעשה זאת

נאמר כאן בצורה הכי ברורה, כי ראשי גור הם הבעיה מפני שאצלם מה שקובע זה התקציב הכסף השלטון ולא היהדות. לא חוק הגיוס מעניין אותם אלא השלטון וההשתלטות על החרדים, ברגע שהם נקלעו למצב שאיבדו את השליטה החרדית הם מבקשים להרוס אותה מבפנים על ידי הפלת הממשלה להוכיח כי הם המכריעים והקובעים ולא האחרים. במה שקורה עתה בין החרדים לממשלה, גור רוצה הפלת הממשלה, ואילו החרדים רוצים פתרונות לבעיית בני הישיבות הנעצרים. גור בשל כך מרחיקה כל כך עד כדי העברת שלטון למבקשים להשמיד את היהדות בארץ ישראל, הם לא יצליחו אבל יזכרו לדראון עולם על מה שהם ניסו לעשות

יצויין כי האדמו"ר מגור כבר ניסה בעבר להעביר את השלטון לשמאל, והיו אלו גדולי ישראל אמיתיים שמנעו זאת ממנו. הרבי מחב"ד וה'פני מנחם' מגור היו נגד מה שתכנן אז לעשות. הרבי הנוכחי ביקש להכתיר את שמעון פרס לראש ממשלה, ובסופו של דבר יצחק שמיר נבחר. השמאל קונה בקלות את גור על ידי הבטחת תקציבים וג'ובים שזה כל עניינם

חיים שאולזון

תחרות מודעות לאחר המוות - מסדרים כאשר אתה עוד בחיים

פרסום שלא הייתי מאמין שקיים לולא ראיתי זאת. מספרים כי על ר' דוד שמידל הכינו עשרות מודעות, וכל מי שרוצה יחצנו"ת לאחר מותו אפשר לסדר זאת. עד כה ידעתי שכאשר מי הולך לעולמו החברה של 'ברוך דיין אמת' מציעה יחצנו''ת של מודעות ושירותים אחרים, אבל שיכינו מודעות בשבילך, זה סיפור סיפור

בעבר כאשר מי הלך לעולמו ולא היה מי שידאג לו, אפילו מודעה רגילה בקושי ראית. היום ישנם הרבה יחצני"ם שדואגים שיפרסמו עוד ועוד מודעות, ועתה משהו שלא ייאמן, אתה יכול מראש לדאוג כמה מודעות יפרסמו עליך ומה יהיה כתוב שם, אתה יכול גם לנסח זאת, הם רק יכניסו את התאריך, כאשר על רוב המודעות לא צריך תאריך צריך לכתוב כמה טוב גדול וחשוב היית - ומה שהכי גדול כאן, אי אפשר לקרוע את המודעות מפני שהם מופיעים ברשתות ולא עוד ברחובות

במודעה נותנים לך דוגמאות, ובאוסף הגדול שיש לי ממודעות אבל ותנחומים יש כל כך הרבה נוסחאות, ואם מי מעוניין שאחרי מותו יהיו עליו עשרות ואפילו מאות מודעות הוא יכול לסדר אותם. בעבר היית צריך מי שירוץ למדפיס ואחר כך היית צריך מדביק מודעות זה היה עסק שלם, מישהו חי היה צריך לסדר זאת. היום הכל במחשבים, אתה מכין ומעביר בחיים למי שברגע שתלך לעולמך יפיץ אותם בכל הרשתות והקבוצות ואז תראה איך שתיפתח תחרות על מי היו יותר מודעות

מה שמדהים, אתה יכול בחיים לפרסם מודעות בעצמך אחרי מותך, אתה צריך להזיז את תאריך הפרסום, הכל מוכן ותאריך מתי שיעלה לרשת, ואתה מסודר מן החיים ללאחר המוות

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, אבל זה החיים. אני נזכר בהסכמות לספרים, שרבנים רבים נתנו ונותנים בשביל לעשות חסד עם הכותב ולא מפני שהספר מי יודע מה. אותו דבר היום בתוארים הגענו למצב שעושים ממך מה שאתה לא, אבל אם חלילה לא יכתבו עליך או יכריזו את שמך עם כל התוארים אתה לא שווה כלום. חיים אנו בדור של שקר ועד כדי שגם כאשר מתים השקר ממשיך. היו מי שחשבו שברגע שהולכים מן העולם כולך אמת, אתה יכול בימינו לסדר שהשקר יעבוד גם כאשר אתה כבר בעולם האמת

חיים שאולזון

הכרזת השמאל: אנחנו נפרק את עולם התורה

את המילים האלו שאמר עורך הדין של השמאל בבית המשפט העליון חייבים לשנן ולהזכיר בכל יום שלא ישכחו מפני שמן השמים הדברים נשמעו וכל העולם יודע את האמת מה מטרת השמאל, כל כוונתם הוא לחסל את עולם תורה. לאחר שלטון כל כך ארוך של נתניהו הם מבינים כי יש להם בעיה דמוגרפית, ובשביל זה הם צריכים לשבור את הגוש הימני דתי וחרדי, ולכן הם נלחמים בחרדים מבקשים למחוק את עולם התורה ומנסיון הם יודעים כי אם החרדים ישרתו בצבא חלק גדול מהם כבר לא יהיו דתיים וחלקם אף יהפכו לשמאלנים, ואחרים יירדו מהארץ וככה הם יתקנו את הבעיה הדמוגרפית

הבעיה בציבור החרדי שישנם מי שלא קולטים מה קורה כאן, רק כאשר יחטפו מכה אז יבינו ויתפסו כי הם לא קלטו את המסרים של השמאלנים שביקשו למחוק את עולם התורה. ולכן אולי חשוב מאוד שבכל יום או לפחות כל שבוע להזכיר תשמעו מה מבקש השמאל ותזהרו אל תיפלו לידיהם

חיים שאולזון 

'התינוקות שנשבו' של בנט

הוא מזכיר לי את בית המשוגעים. פעם הגיע מישהו לבקר בן משפחה שהיה בבית המשוגעים בחדר שכבו שניים זה לצד זה. כאשר הגיעו לצד בן משפחתם, המשוגע אומר להם כי הוא המשיח. הם שאלו אותו מהיכן אתה יודע? הוא ענה להם אלוקים אמר לי. זה ששכב במיטה לידו התחיל לצעוק אני לא אמרתי לו

ככה זה כאשר מי שהוא שבוי בעולם ההבל אומר לאנשי תורה ומצוות שלהם החרות האמיתית כי הם השבויים. לא זוכר מתי צחקתי כל כך כאשר שמעתי את נפתלי בנט אומר כי החרדים הם תינוקות שנשבו אצל מנהיגיהם החרדים שמחזיקים אותם בשבי

מה שאמת כל אחד מסתכל כך בעיניו, וישנם גם בין החרדים מי שאומרים על אחרים כי הם בשבי של הקהילה האחרת. במילים אחרות או שכולנו בשבי או שכל אחד מדמיין לעצמו כי האחר בשבי

בעיני בנט הליכודניקים בשבי של נתניהו, אבל האם מצביעי השמאל אינם בשבי, להם חרות לא תלויים באף אחד? אני שומע בשנים האחרונות את ראשי המחאה וקפלן זועקים על השבי שלהם על מה שקורה להם בישראל, וכי מאז נתניהו ראש הממשלה הם בשבי. האם בנט מאמין שהוא בא להוציא אותם לחרות ואם זה יקרה הוא אולי גם יעשה חג פסח חדש על שהוציא את השמאל מן השבי של נתניהו?

חיים שאולזון

הרצחתם וגם ירשתם? תשובה לפרופסור המאשים את החרדים בחיי שחיתות

כאשר מאשימים מישהו קודם ולפני הכל תבדוק אם אתה לא אשם במצב הזה, אולי היה בידך היכולת למנוע זאת אם לא היית מצר את חיי החרדים ומאפשר להם ללכת לעבוד. אתה זועק כי יושבים בישיבות ולא עובדים, מי אשם במצב הזה? רק מי שמחייב את החרדים ללכת לצבא מחלן. אם חרדי שלא רוצה להפוך לחילוני ולכן לא הולך לצבא, היה יכול ללכת לעבוד, כל אלו שאינם לומדים היו כולם עובדים, אין מי שלא רוצה לעשות כסף לפרנס את עצמו ומשפחתו. הוא נאלץ לעבוד בשחור ובדרך לא דרך רק מפני שהחילוני מצר את צעדיו להתפרנס

שהעסקנים מושחתים מסכים איתך, אבל האם חשבת פעם שהם עושים מה שעושים בגלל שאנשים כמוך הם אלו שנותנים להם את האפשרות הזו. הם כמו הדמוקרטים בארצות הברית שרוצה שהשחורים יהיו עניים בשביל שיצביעו להם בבחירות. אם לא היו מחייבים חרדי לשרת בצבא מחלן, הם היו מאבדים יותר ממחצית כוחם. הם יכולים לעשות מה שהם עושים בגללך ושכמותך

נלמד קצת היסטוריה. בקום המדינה הצבא היה מלא בחרדים, מה שקרה, בשנים הראשונות עדיין התייחסו בכבוד לחרדי עד שהגיעו מפקדים קשוחים חילונים שחייבו את החיילים לחלל שבת, וכאן הסיפור נגמר מפני כאשר חרדי שמע מה מחייבים אותך בצבא ולא מוכן לחלל שבת ולעבור על איסורים הלכתיים חמורים אחרים לא יכלו יותר ללכת לצבא. אם הייתם פתוחים לחרדים כמו לחילונים ומאפשרים להם לחיות על פי אמונתם לא היינו נקלעים למצב שאנו בו היום

במשך של 75 שנים לפחות לא עשה הצבא כלום להבטיח לחרדים שיוכלו לחיות בצבא מבלי שאמונתם תיפגע. אם רציתם כל כך לתקן את סגנון החיים של החרדים, מדוע לא עשיתם את המינימום המתחייב שיאפשר לחרדים לעבוד לפחות ולא לחטוף מכות בכפליים, גם לא לשרת וגם לא לעבוד. החרדים ישמחו לעבוד אם רק יאפשרו להם, אתה וכשמותך יכולים לשנות את המצב הזה בשעה אחת של החלטות שמאפשרים לחרדים לעבוד כמו בכל חלקי העולם והבעיה שלך תיפתר

אתה לא יכול לגזור גזירות על החרדים ואחר כך לצעוק כי אתה סובל. אם השירות בצבא זה כל כך חשוב לך, תקימו חטיבות חרדיות באמת ששם לא מכירים בציונות, ולא מאמינים בלאומיות לפני בא המשיח, ולא שרים שירי כפירה כמו 'החקווה' שהיא כפירה באמונה שלנו. אתם לא מוכנים לכך, אז בטענות תבואו לעצמכם בלבד

אתם צבועים, לחילונים מאפשרים את כל סוגי החיים שלהם בצבא ואיש לא מפריע להם, אבל החרדים חייבים לבגוד באמונתם כאשר אתם תובעים מהם להפוך לציונים וזה לא יקרה מפני שאנו החרדים לא הכרנו מעולם בציונות שקמה במטרה למחוק תורה ומצוות. אפילו הדתיים לאומיים נאלצו להקים לעצמם ציונות משלהם הנקראת 'ציונות דתית' מפני שהציונות המקורית אינה דתית. ברגע שתאפשרו לחרדי בצבא לחיות על פי ההלכה הרבה חרדים יתגייסו. כל עוד שאינכם מכירים בשלשת הדברים שהזכרתי, כמו שאנו לא מבקשים מן החילוני שיהפוך לחרדי ככה חילוני לא יכול לתבוע מן החרדי שיהפוך לחילוני

כאן אציין שכותב שורות אלו שירת בצבא ועבר שם ימים קשים מאבק קשה עם המפקדים נגד חילולי שבת, ביקשו להעניש אותי על שאני לא מוכן לחלל שבת, כמעט ונשלחתי לתקופה ארוכה לכלא הצבאי, רק כאשר שמעו כי אני עוזר אישי של ח"כ חרדי בכנסת, שחררו אותי לשבתות. כל יום שישי נסעתי הביתה וחזרתי בראשון כי הם לא רצו שאראה מה קורה עם חיילים אחרים שאין להם את הכוח להילחם נגד פקודות כאלו

חיי החרדי בארץ הם תוצאה של התנהגות חילונית. תתנהגו נכון וכמו בני אדם תכירו שאנו עם של שבטים וכל שבט יחיה על פי אמונתו, והכל משתנה ברגע

חיים שאולזון

הערות והארות - חיים שאולזון

 

אדם חולה מסתובב בכולל חזון איש ולא מטפלים בו?

אם היה קורה דבר כזה עם אדם שמעולם לא ראו אותו לא העלו על הדעת כי הוא מסוגל לעשות דבר כזה הייתי מליץ יושר, אי אפשר לחקור כל אדם שנכנס למקום מיהו ומהו. אבל כאשר מדובר באדם שמסתובב שם הרבה ורבים הכירו אותו, ואף היה מתווכח בעניינים שונים, איך זה שלא התעניינו וניסו לעזור לו. הכל ידעו כי מדובר באדם שגר ברחובות, באדם שלוחם למען הצניעות ועניינים אחרים, לא היה צריך הרבה להבין כי מדובר באדם אלים, מדוע לא טיפלו בו כל הזמן שהכירו אותו, במיוחד כאשר ידעו כי הוא הסתובב בבתי הכנסת בירושלים בני ברק ובית שמש. האם ב'כולל חזון איש' עסוקים רק ב'חומרות' ולא בהצלת נפשות? כאשר נופל ספר תורה בבית הכנסת כולם בבעיה, וכאשר נרצח אדם שלמד בכולל חזון איש בבית המדרש כאשר ישב ולמד, האם זה לא חייב להדאיג את כל מי שהיו שם?

הקיצוניות של גור תוביל להרס הדת

כאשר מפילים בית עושים בטוח שיש לך בית אחר, להפיל מבלי שהכנת מראש בית שתוכל לחיות בו הרס הבית הוא אסון. בשמאל אין לנו אחד ויחיד שנוכל לחיות עימם מסיבות דתיות פרקטיות. אין שם מפלגה אחת שמכבדת את הדת ותורת ישראל, הם אומרים במפורש כי מטרתם להרוס כל מה שרק יוכלו הם מבקשים להפוך את ישראל למדינה ככל האומות ולאפשר לגויים לחיות כיהודים, לבטל את חוקי הנישואין להתיר גירות רפורמית ועוד דברים כאלו. האם בזה בוחרים גור, האם זה עדיף להם רק בשל מלחמת אגו, או בשל בעיות משפטיות כאלו ואחרים? אין הוכחה טובה מזו כי בגור האינטרס האישי קודם לאינטרס היהודי, מי שהאינטרס היהודי קודם אצלו הוא מבטיח שהציביון היהודי ישמר ולא מעביר שלטון לידי מהרסי ועוכרי הדת

גפני וגולדקנופף - זה נבלה וזה טריפה - שניהם מתכוונים לאינטרסים אישיים

השבוע שמענו ויכוח מעניין בין גולדקנופף וגפני. גולדקנופף היה שמח שהנה הולכים לבחירות כאילו שזה משנה שבוע קודם או מאוחר יותר, הבחירות בין כה וכה על פי חוק חייבים היו להיערך חודש מאוחר יותר אם יחליטו על עשרת ימי תשובה. התאריך החוקי הוא בחודש חשון, גפני לעומת זאת טען כי הוא לא שמח כלל מפני שהוא היה מעדיף 'חוק גיוס'. ההבדל בין השניים. גולדקנופף מבקש לשרת את בבצ'יק הנמצא בצרות משפטיות וחייב לשרת את השמאל, גפני מבקש לשרת את עצמו הוא רוצה להיפרד מהכנסת כיו"ר ועדת הכספים ולא כח"כ מן השורה - שניהם לא מתכוונים לטובת הציבור. חוק הגיוס קבעו הרבנים כולם כי החוק לא טוב

בבצ'יק שמח הוא משרת את השמאל ובתמורה יסגרו לו את התיק

הוא יכול לשכוח מלסגור את התיק. למנדלבליט עשו את אותו דבר הוא שירת את השמאל מאחורי גבו של נתניהו והחזיקו אותו בגרון עד לרגע שסיים להבטיח שאינו יכול לעשות דבר שלא בשירות השמאל. כך הם עושים לבבצ'יק, הזכירו לו שהתיק שלו פתוח, הוא הבטיח להפיל את נתניהו בתמורה לסגירת התיק. עכשיו הוא מקוה שיסגרו לו את התיק הוא יכול לשכוח מזה, הם יחזיקו אותו בגרון בכל מצב גם בקדנציה הבאה הוא שבוי בידיהם, וישרת את השמאל בשביל שלא יגישו את כתב האישום נגדו

שיהיה ברור - הרבנים לא יאמרו כי מי שלא לומד שיתגייס - אין אפשרות להתיר חילון ושמד

הם עושים את עצמם חירשים, סמוטריץ' ואחרים זועקים כי הם רוצים שהרבנים יכריזו כי מי שלא לומד שילך לצבא. אין רב אחד ויחיד מבין הגדולים האמיתיים שיאמר כי מי שלא לומד שילך לצבא מפני שאינם יכולים להתיר חילון. בצבא עוברים על ג' העבירות אין מצב שלא יעברו שם איסורים חמורים, מידי יום מודים לכפירה, כופרים בביאת המשיח, הרבנים גם מי שהיו מסכימים לנוסח חוק גיוס הם לא היו אומרים כי מי שלא לומד שישרת. כאן ההבדל בין המזרחיסטים לחרדים. המזרחיסטים פשרנים להם לא מפריעים עבירות חמורות בצבא והעיקר שמשרתים בצבא ואילו החרדים ההלכה קודמת לשירות בצבא. בכל חוק אם יעבירו, הרבנים לא יורו לחרדים לשרת בצבא מחלן

גדולי התורה נגד משה גפני לא רצו לראותו

מדובר בבתים שבעבר מתי שרצה יכל להיכנס ועתה למד על בשרו כי לא עוד. כאשר עוסקים בחוק הגיוס, מטרת גפני הייתה שהחוק יעבור והוא ישוב לשבת על כס יו"ר ועדת הכספים. מטרת הגדולים שהחוק לא יעבור מפני שהוא ישלח עשרות אלפים לשמד רוחני. כשהוא רצה השבוע להיכנס לבתי הרבנים הירש וברגמן לא רצו לקבלו מפני שהוא זה שמוביל קו אנטי חרדי, לא איכפת לו שמד ממש העיקר שהוא ישוב לכסאו. גפני מגיע מבית ה'השקפה' בעבר, והיה צריך להיות הראשון להילחם נגד החוק, דווקא הוא רוצה את החוק. ככה זה כשהשוחד יעוור

נתניהו שקרן ולפיד ובנט מעולם לא הוציאו דבר שקר מפיהם

האבסורד הגדול, הם זועקים כי נתניהו שקרן כאילו שכל ראשי השמאל האחרים מעולם לא הוציאו דבר שקר מפיהם. לפיד ובנט הם סמל השקר, היום אומרים כך ומחר אחרת, אבל בטענות יבואו לנתניהו. אז אעשה כאן קצת סדר למי שלא קולט מה זה פוליטיקה. מיומי הראשון אני יונק לצערי פוליטיקה ויודע איך משחקים אותה, הדבר שהגעיל אותי ועברתי לעיתונות לא רציתי חיים פוליטיים. עבדתי עם אחד מראשי אגודת ישראל הייתי לצידו הרבה שנים, וכאשר היינו מגיעים לכינוס של מפא"י משה ברעם היה מכריז כי המנהיג האגודאי הירושלמי הוא המפא"יניק החרדי, וכאשר היינו מגיעים לכינוס של חרות עשו ממנו את הימני ביותר. כאשר היינו מגיעים לכינוס ליטאי היו אומרים כי הוא ליטאי מפני שהיה מתחיל להתפלל בברוך שאמר, וכאשר היה מגיע לכינוס חסידי הוכיחו באותות ומופתים כי הוא חסיד. ככה זה בפוליטיקה, כולם חנפנים ושקרנים אין מילה אחת של אמת אצל אף אחד בלי יוצא מן הכלל. ברגע שהפכת לפוליטיקאי השקר רודף אותך, ואם יש מי שחושב שבמקום אחר ידברו רק אמת חי בעולם לא מציאותי

שבירת הלוחות: כיצד כור ההיתוך הצבאי מנפץ את לוחות הברית של הצעיר החרדי

שבירת הלוחות: כיצד כור ההיתוך הצבאי מנפץ את לוחות הברית של הצעיר החרדי

אהרן שלם מומחה למדעי החברה בישראל

צבא הגנה לישראל, המוגדר כ"כור ההיתוך" של החברה הישראלית, מהווה עבור הבחור החרדי והיהודי שומר המצוות שדה קרב רוחני קשה ומורכב. אין המדובר רק במאבק על קיום מצוות מעשיות כגון כשרות או תפילה, אלא במלחמה עמוקה בהרבה: המלחמה על הנפש, על השפה, ועל סולם הערכים המעצב את דמותו של היהודי. בדיוק כפי שמשה רבינו שבר את הלוחות למרגלות העגל, נראה כי השירות הצבאי מבקש לשבר את הלוחות הרוחניים שעליהם התחנך הצעיר, ולהחליפם בלוחות של כוח וחומריות.

כאשר בחור ישיבה או צעיר דתי המורגל באווירה של תורה וקדושה נכנס בשערי הבסיס, הוא נתקל במערכת שערכיה המוחלטים עומדים בסתירה חזיתית לעולמו הפנימי. השפה הצבאית היא שפה של כוח ושל "כוחי ועוצם ידי". החשיבה משתנה; במקום לראות בהשגחה העליונה את מנוע המציאות, המבט מוסט אל עבר היכולת הטכנולוגית, המיומנות הקרבית והמשמעת האנושית. האמונה, שהיא עדינה וזקוקה לטיפוח מתמיד, עלולה לדעוך תחת המכבש הדורסני של חיי השגרה הצבאיים, שבהם הרוח נדחקת מפני צורכי המערכת.

אחת התופעות המטרידות ביותר היא הניסיון לשנות את סדרי העדיפויות של המשרת. הצבא משקיע מאמצים כבירים כדי ליצור הזדהות עמוקה בין החייל למדיו ולנשקו. הנשק הופך מסמל של הגנה בלית ברירה למושא של גאווה, לעיתים אף לסוג של פולחן. ההוראה הניתנת לחיילים חרדים להגיע עם נשקם לבתי הכנסת, כפי שניתן לראות לעיתים בריכוזים חרדיים ובבתי חב"ד, אינה רק עניין ביטחוני טכני. יש בה מסר סמוי אך עוצמתי: הכוח הפיזי נוכח גם במקום הקדוש ביותר. הניסיון להציב את הברזל והאש לצד ספר התורה נועד לטשטש את הגבולות, לגרום לצעיר להרגיש שהנשק הוא מקור כוחו האמיתי, ובכך להחליש את התלות הרוחנית בבורא עולם.

המפקדים במערכת, גם אם אינם עושים זאת בזדון גלוי בכל פעם, מייצגים תרבות המזלזלת באורח החיים היהודי השורשי. עבור המערכת הצבאית, הדת היא "צרכים" שיש לספק – כמו אוכל או שינה – ולא תכלית החיים. היחס למצוות הוא כאל הפרעה ללוח זמנים, והתחושה שמועברת לחייל היא שעיקר חשיבותו נובעת מהיותו בורג במכונה המלחמתית. חלושי אופי עלולים להתפתות לדימוי ה"גיבור" שהצבא מציע, ולהחליף את גאוות היחידה הרוחנית של "אשרינו מה טוב חלקנו" בגאווה זולה של סמלים ויחידות.

יתרה מכך, הצבא משמש ככלי מרכזי במדיניות של חילון. המדינה הדמוקרטית-חילונית רואה בצבא מכשיר לשינוי פני האוכלוסייה, ל"נרמול" הציבור החרדי ולהפיכתו לחלק מהמרקם המערבי-ליברלי. בתוך הבסיסים, נחשף המשרת לתרבות דיבור ירודה ולנורמות התנהגות שזרות לחלוטין ליהדות. מקרים של ירידה רוחנית תלולה, זלזול מופגן במצוות ואימוץ אורחות חיים קלוקלים הם חיזיון נפוץ בקרב מי שאינם חסונים מספיק ברוחם. המערכת מכוונת לכך שהחייל יצא מהשירות כשהוא "ישראלי" יותר ו"יהודי" פחות, כשהקשר שלו למסורת אבותיו הפך לעניין טקסי בלבד, נטול עומק ומחויבות.

השירות הצבאי פועל כסוכן של שינוי פסיכולוגי. הוא מנתק את הבחור מהחממה התורנית, מהרבנים ומהסביבה המגינה, ומשליך אותו לסביבה שבה הרוחניות היא נטל. אותם חיילים שנשלחים חזרה לקהילותיהם כ"שגרירים" של המערכת, מנסים להשפיע על חבריהם ולהראות להם את ה"זוהר" שבנשק ובמדים, מבלי להבין שהם משמשים כלי שרת בידי מערכת שרוצה למחוק את ייחודם הרוחני.

הנזק שגורם השירות הצבאי לנפשו של היהודי המאמין הוא רב-שכבתי. הוא מתחיל בשפה ובתפיסת העולם, ממשיך בזלזול מעשי במצוות, ומגיע עד לשינוי זהות עמוק. אל מול הניסיונות לחלן ולטשטש את מסורת ישראל באמצעות כוח וסמלים חיצוניים, מוטלת החובה להבין את גודל הסכנה ולשמור מכל משמר על פך השמן הטהור של החינוך היהודי המקורי, שאינו זקוק למדים או לנשק כדי להוכיח את ערכו. בחג מתן תורה זה, עלינו לזכור כי הלוחות נשברו כאשר העם חיפש תחליפים גשמיים לאמונה – והשירות הצבאי במתכונתו הנוכחית הוא בדיוק התחליף המאיים הזה.

מהר סיני ועד ימינו: השנאה היורדת לעולם והחובה להחליף דיסקט – מפנקים את חיילי התורה

 

מהר סיני ועד ימינו: השנאה היורדת לעולם והחובה להחליף דיסקט – מפנקים את חיילי התורה

יחיאל כרמי

חז"ל מלמדים אותנו במסכת שבת ששמו של הר סיני נגזר מכך ש"ירדה שנאה לעולם". אין מדובר בשנאה סתמית, אלא בשנאה תהומית, יצרית ובלתי מוסברת של עמי הארץ ושל אומות העולם כלפי מי שקיבלו על עצמם את עול התורה. השנאה הזו אינה חדשה; היא ליוותה אותנו לאורך כל ההיסטוריה, והגיעה לביטויה החריף ביותר אפילו אצל רבי עקיבא בטרם זכה לאור התורה, כשהעיד על עצמו: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". זוהי שנאה שאינה נובעת מהיגיון, אלא מרתיעה עמוקה של החומר מפני הרוח המזוקקת.

כיום, אנו עדים לשיאה של אותה שנאה עתיקה המשתוללת בחוצות. התקשורת, הפוליטיקאים וגרורותיה של הציונות החילונית והדתית כאחד, הפכו את בני הישיבות לשק החבטות הלאומי. במשך עשרות שנים דואגת המערכת לבזות את בן הישיבה, להשפילו ולהציגו כ"נטל", בעוד שבפועל מדובר בפאר של עם ישראל. מול "פריצי עמך" שרוצים לפרק את עולם התורה ולגייס את לומדיה למערכות מנוכרות ומסוכנות, הגיע הזמן שכל יהודי בריא בנפשו יעשה מעשה ו"יחליף דיסקט".

במהלך המלחמה האחרונה ראינו התגייסות אדירה. אלפי עמותות טחנו מאות מיליונים כדי לפנק חיילים בבשרים, בציוד ובמתנות. עם כל הכבוד למסירות הנפש בשטח, הגיע הזמן להפסיק להיגרר אחרי מצגי שווא ולהבין מי הם הלוחמים האמיתיים שמחזיקים את החזית כולה. אם לא נשכיל לפאר, לרומם ולפנק את בני הישיבות שלנו ואת אברכי הכוללים, נאבד את המשמעות של הקיום היהודי בארץ הזו. בני הישיבות הם "חיילי ה'" שנותנים חיים, פשוטו כמשמעו, גם לחיילים הנמצאים בחזית הפיזית.

הגיע העת לשינוי תודעתי עמוק. "מאויבי תחכמני" – דווקא מתוך כמות הרעל, השנאה וההסתה המופצים בתקשורת, עלינו להבין עד כמה עולם התורה הוא היעד האסטרטגי החשוב ביותר. ככל שהם תוקפים יותר, כך עלינו להוקיר יותר. הגיעה השעה להקים מערך של הכרת הטוב שיפנה את המשאבים, הלב והפינוקים לאותם צדיקים שיושבים יומם ולילה מול הגמרא בדוחק כלכלי ובתנאים קשים.

ראשי הישיבות, הר"מים והציבור החרדי והדתי הנאמן צריכים להרים ראש. אסור לנו להתנצל. עלינו להוביל קו שבו בן ישיבה הוא הדמות המוערכת ביותר בחברה. במקום לשלוח משלוחי מנות ומתנות רק למחנות הצבא, הגיע הזמן למלא את הישיבות והכוללים בהוקרה מעשית. אלו הם החיילים האמיתיים שעליהם עומד העולם, ובלעדיהם – כפי שלימדנו חג השבועות – אין לנו תקומה.

החלפת הדיסקט היא לא רק צעד פוליטי או חברתי; היא תיקון רוחני. עלינו להפוך את השנאה שירדה מסיני לאהבה גדולה ומחבקת למי שנושאים את כתר התורה. זהו הקרב על הנשמה של עם ישראל, ובקרב הזה – חיילי ה' הם אלו שינצחו.

חיל התורה בחזית הקיום: ההצדעה האמיתית של מיליוני יהודים לבני הישיבות הנצורים

 

חיל התורה בחזית הקיום: ההצדעה האמיתית של מיליוני יהודים לבני הישיבות הנצורים

חג השבועות, יום מתן תורתנו, אינו רק זיכרון היסטורי למעמד הר סיני; הוא יום ההצדעה העילאי והאמיתי לחיל התורה של עם ישראל. בעוד העולם שבחוץ עסוק בטקסים מנוכרים, במצעדים ובסמלי חול חולפים, בתוככי הישיבות והכוללים פועם הלב היהודי האמיתי. מאות אלפי בני ישיבות ואברכים הממיתים עצמם באוהלה של תורה, חיים חיי דחק ומסירות נפש, הם אלו המהווים את שכבת המגן הרוחנית המצילה את עם ישראל מכלייה ומכיליון.

כאשר מגיעים אנו לליל חג השבועות, מיליוני יהודים בכל רחבי העולם מתכוננים ל"תיקון ליל שבועות". אך השנה, התיקון הזה נושא עמו משמעות עמוקה וחריפה הרבה יותר. זוהי הזדמנות להוקיר, לפאר ולרומם את אותם "חיילים שקופים" של חיל התורה, הנמצאים תחת מתקפה חסרת תקדים וגזירות כלכליות קשות המאיימות על עצם קיומם. אלו הם האנשים שבזכותם העולם עומד, כפי שנאמר בנביא: "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".

חיי בני הישיבות והאברכים הם מופת של הקרבה שאין לה אח ורע בעולם המודרני. הם חיים מתחת לקו העוני, בבתים צפופים, ללא מותרות וללא שאיפות חומריות, תוך ויתור מודע על קריירה והצלחה כלכלית. כל זאת למען מטרה אחת ויחידה: שימור שלהבת התורה. בעולם המודרני, שבו הכל נמדד בכסף ובכוח פיזי, בני הישיבות הם אלו שמזכירים לנו שהכוח האמיתי של עם ישראל הוא הרוח. הם הלוחמים בחזית הרוחנית, אלו שבעמלם ובתפילתם שומרים על שארית ישראל לא רק בארץ הקודש, אלא בעולם כולו.

בלילה הקדוש הזה, אנו מצדיעים להם הצדעה אמיתית. ההצדעה הזו אינה זקוקה לבמות מוגבהות, לנאומים ריקים או למטסי כבוד חולפים. היא מתבטאת בקול התורה המהדהד בהיכלי הישיבות עד השעות הקטנות של הלילה, בזיעה הניגרת על דפי הגמרא ובמסירותם של אלו הנמצאים כעת ב"גזירת כליה" כלכלית. זוהי הוקרה של מיליוני יהודים המבינים כי בלי אותם לומדים, אין לנו קיום. הם השומרים על החומות, הם אלו שמבטיחים כי התורה שניתנה בסיני לפני אלפי שנים תמשיך לעבור מדור לדור, חיה ותוססת.

בני הישיבות אינם זקוקים לאישור מהממסד או לטפיחה על השכם מהתקשורת. הם יודעים שתפקידם הוא נעלה מכל כבוד אנושי. הם חיל התורה שעומד בפרץ, במיוחד בימים אלו שבהם רוחות רעות מנסות לפגוע בלומדי התורה ובזכויותיהם הבסיסיות ביותר. הגזירות המופנות כלפיהם אינן רק פגיעה כלכלית באנשים פרטיים, אלא ניסיון נואש לפגוע בלב הפועם של היהדות. אך ההיסטוריה הוכיחה: ככל שיענו אותם, כן ירבו וכן יפרצו – כי אי אפשר לנצח עם שמחובר למקור החיים שלו.

חג השבועות הוא הזמן שבו כל יהודי צריך לעצור ולהוקיר תודה לאותו אברך שיושב בכולל בפינה רחוקה ומתייגע בסוגיה קשה. עלינו לזכור כי המלגות המצומקות שהם מקבלים והחיים בדחק אינם "נטל", אלא ההשקעה היחידה שמבטיחה את נצח ישראל. אם לא היו אותם מאות אלפי לומדים, היינו הופכים לעוד עם ככל העמים, חסר שורשים וחסר הגנה. הם אלו שמצילים אותנו משמד רוחני ומהתבוללות, והם אלו שמחזיקים את עמודי השמיים.

בליל החג, כשמיליוני יהודים ינהרו לבתי המדרש ללמוד תורה בלהט, זו תהיה התשובה המוחצת לכל המקטרגים. זה יהיה מפגן הכוח האמיתי של חיל התורה. אנו נרומם את קרנם של בני הישיבות, נפאר את מסירות נפשם ונצהיר קבל עם ועולם: אתם הגאווה שלנו. אתם ההצלה האמיתית שלנו. בזכותכם אנו קיימים, ובזכותכם נזכה לגאולה שלמה. חג השבועות הוא חג של ניצחון הרוח על החומר, וניצחון לומדי התורה על פני כל הגזירות והקשיים. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שחיל התורה הוא שומרו ומגינו.

רגעי השבוע - חג השבועות

 

רגעי השבוע - חג השבועות

 

אנשי הבשר המתמסרים מתוך אמונה ומתפרנסים בדרך כבוד / שלש המצאות בדרום אמריקה והלקח לחיים היהודיים / במשעולי הרחוב בו התחבא רוצח ההמונים / המכתב והמענה על המקור ההיסטורי לחלוקת תהלים לימי החודש

 

א. שכן קרוב

 

שבנו אומנם בגופנו למוסקבה, אך בלבנו זיכרונות וחוויות רבות משהות של כשבועיים בימי השמחה שזכינו ב"ה בעיר בואנוס איירס בירת ארגנטינה, ממנה הגענו לפני למעלה משבוע בחזרה לשליחותנו.

 

אחת מאותן חוויות, התרחשה בשובנו לאכסניה בליל שבת קודש בשעה מאוחרת יחסית. מכיוון הלובי עלו קולות זמר מניגוני השבת, הפניתי את מבטי לראות מאין בקעה השירה הנעימה, ומחזה שובה לב נגלתה מול עיניי: קבוצת חסידים ואנשי מעשה לבושים בבגדי שיראין, יושבים יחד סביב שולחן ארוך.

 

הוזמנתי לשבת לצדם. לא חלפו יותר מכמה דקות, השמות הועלו, זכרונות נשלפו וההקשרים נעשו. זה חבר של ידיד קרוב, השני מחותן של אחי, השלישי שכן לשעבר... וכך קלחה השיחה, הצטרפתי אל השירים והתשבחות לקל אשר שבת ברא. למחרת הגיעה מהם משלחת להשתתף בהתוועדות שנערכה לכבוד השמחה במשפחתנו, אף סיימו את עבודתם ביום החתונה מוקדם יותר, והגיעו כמו אחים קרובים לקחת חבל בשמחתנו, ובעיקר לשמח. והם אכן שימחו אותנו מאוד.

 

בהמשך הימים היו לי שניים מהם לעזר ואחיסמך מתוך ידידות שנרקמה לה באחת. שניהם חלק מתוך משלחת של שוחטים הבאים לארגנטינה, ארץ המשופעת בבשר איכותי של בהמה - הרב מרדכי הניג, מנקר מומחה; והרב בעריש ווייס, שוחט ותיק.

 

הסיבה לצורך בייבוא כמויות כה גדולות של בשר היא, מכיוון שלא מגדלים בארץ ישראל או בארה"ב מספיק בהמות למטרת שחיטה, ולמרות שמייבאים בקר חי מאזורים מסוימים באירופה, זה עדיין לא עונה על מלוא הצורך. לכן, לאורך כל השנים יש תעשייה ענפה מאוד של מאות שוחטים במדינות אלו.

 

בשיחות שניהלתי איתם הבנתי מקרוב, כמה השוחטים שנמצאים בארגנטינה ובמדינות נוספות, נאלצים לעזוב את הבית ואת המשפחה לפרק זמן ארוך, ובשל המרחק הרב הם מגיעים למפעלים בדרך כלל למשך 'עונות' - הנמשכת מספר חודשים, ובמשך כל התקופה הזו, הם כמעט לא רואים את הבית. מטבע הדברים יוצא שהשוחטים מפסידים גם לא מעט אירועים בשל המרחק הרב.

 

השוחטים נוסעים בדרך כלל בקבוצות המונות בין 10 ל-15 אנשים, ישנים לרוב בדירות או בבתי אירוח שהוכנו בעבורם מבעוד מועד. במשך רוב שעות היום הם עובדים במפעל, ולצד זאת יש להם גם שיעורי תורה ומניינים לתפילות. 

 

שני ידידיי הרב הניג והרב וויס, מלאים באמונה וביטחון בה', ותעיד על כך ההתרחשות שקרתה להם לפני מספר שנים, כשהיו בדרכם ממקסיקו. באותו יום היו רוחות חזקות ומזג אוויר מאוד סוער בניו יורק, ובאמריקה בכלל. לקראת הטיסה לניו יורק, הודיעו להם פתאום כי בעקבות מזג האוויר הטיסה בוטלה. מובן מאליו שהשניים היו נבוכים ואובדי עצות, ניסו להתקשר אל סוכן הנסיעות כדי לעשות משהו, אבל שום דבר לא התקדם.

 

השניים השליכו את יהבם על ה', והחלו לרקוד בשמחה ליד שאר הנוסעים, ללא כל התפעלות. ולפתע הסוכן היה על הקו. הוא השיג להם, ורק להם, טיסה דרך מקסיקו-סיטי, ומשם טיסת המשך לניו יורק וכך הגיעו ליעדם בזמן וברוגע. 

 

 

ב חכמה בגויים         

 

"איך מוצאת חן בעיניך העיר והמדינה כאן?" שאל אותי המחותן הרב זלמן פרקש. "אומרים שבארגנטינה המציאו את העט הכדורי, האוטובוס וסיכת בטחון" - המשיך לתאר את המדינה ועם מסקנה ברורה: "שלוש המצאות אלו מסמלות אחדות".

 

ארגנטינה שנת תש"ג. עיתונאי הונגרי בשם לאסלו בירו, חיפש פתרון לדיו המהיר שמתייבש ועלה על רעיון העט. גם את האוטובוס הציבורי העירוני הומצא בבואנוס איירס בשנת תרפ"ח, כאשר נהגי מוניות חיפשו דרך לחלוק נסיעות ולייעל את התחבורה. ובשנים מוקדמות יותר, הומצאה בה גם סיכת הביטחון המוכרת.

 

אני רואה את הרב פרקש מחזיק בידו האחת שקית עם כמה בקבוקי שתייה, אותם קנה זה עתה בחנות כשרה, בכדי לכבד אותנו האורחים שהוזמנו לסעוד על שולחן ביתו. בידו השנייה אחז פרי אפרסמון אחד, אותו הניח על מדף ארון הספרים.

 

"בדרך עברתי בחנות פירות, וראיתי שהביאו היום לראשונה ארגז עם אפרסמונים, וקניתי אחד" - אני מתבונן בו להבין אם הפרי אהוב עליו, מדוע קנה רק אחד, ואם בכל זאת רוצה הוא לטעום, מקומו של הפרי על השולחן ולא על מדף הספרים. הוא קולט את תמיהתי בלי שאביע אותה, וממשיך בפשטות: "הבוקר למדתי עם החברותא הלכות 'ברכות' ברמב"ם, ומוזכר שם 'שמן אפרסמון', אך הוא לא מבין מאיזה פרי מפיקים זאת, והנה הקב"ה זימן לי את הפרי לפני מספר דקות וכך אוכל להראות ולהסביר לו מקרוב". אומנם אין קשר בין הפרי המוכר כיום בכינוי 'אפרסמון' לבין הפרי העתיק שהיה בזמן חז"ל וממנו הפיקו את שמן האפרסמון, אבל בכל זאת כהקשר נחמד ניתן להשתמש בפרי זה. 

 

ביציאתי, נפעם לסייעתא דשמיא המראה על לימוד אמיתי, לא התאפקתי מלבדוק בעצמי. ואכן רק בחנות הסמוכה לביתו היה ארגז עם מעט אפרסמונים. בחנויות נוספות שבדקתי באזור הם לא הופיעו!

 

ואם כך הם פני הדברים אצלו, הרי שדבריו שווים הקשבה ולימוד.

 

בשבת שעברה מלאו בדיוק ארבעים שנה לבקשתו החריגה של הרבי: "באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית: ביום השבת הבא עלינו לטובה, שבת קודש פרשת במדבר מברכים החודש וערב ראש חודש סיוון, בעלות המנחה - יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטה ("גדולה לגימה שמקרבת") - אנשים לחוד ונשים לחוד (כמובן וגם פשוט), שבה ידברו דברי תורה בכלל, ובמיוחד - בענייני אהבת ישראל ואחדות ישראל".

 

הרבה פנים ודרכים ל'אחדות'. ומדברי הרב פרקש למדתי, שבכדי לגרום לאחדות, צריכים להתבונן בהמצאות של הארגנטינאיים: 'עט' - מסמל הבעה. יש להביע את האחדות, בכתיבה, דיבור וכמובן מעשה. 'אוטובוס' הוא עניין של ציבוריות, של אנשים יחד. יש להשפיע ולגרום לציבור להיות מאוחד ויחד. ואכן, לפעמים האחדות קצת מציקה אולי אפילו דוקרת כמו 'סיכה', אך בכל זאת, חייבים אחדות. גם במחיר שהוא לא תמיד נוח!

 

 

ג הבית ברחוב גריבלדי

 

הוא נולד במחנה 'פוקינג' שבגרמניה, לאב ששרד לאחר שהנאצים בהונגריה רצחו את אשתו ושני ילדיו, והקים את ביתו מחדש עם נערה ניצולת אושוויץ. בצל אב שאת נחמתו ושמחתו מצא תמיד בלימוד התורה הקדושה, גדל וצמח לאחד מפוסקי ההלכה הגדולים ורבם של חסידי חב"ד בירושלים.

 

ישבנו יחד ב'לעצטע שבע ברכות', והסבא הדגול רבי יקותיאל פרקש שליט"א, העלה זכרונות מבית הוריו, תקופת לימודיו אצל הגאון הרב וואזנר זצ"ל בבני ברק, והמשכו בחצר 'תולדות אהרן' בירושלים, בה הוא שימש תקופה חשובה את האדמו"ר זצ"ל, הוא נלקח כחתן עם נכדת הקנאי הגדול רבי עמרם בלוי ע"ה, עד שמצא את נפשו הצמאה בחסידות חב"ד. 

 

'אני זוכר את איסר הראל מגיע לבית הרב בלוי, והביא סידור לאשתו (בזיו"ש) רות המפורסמת, על עזרתה בפרשת יוסל'ה שוכמכר' - התגלגלה השיחה הארוכה, כשרעייתו הרבנית, הסבתא של הכלה הטריה מוסיפה פרטים מזכרונותיה היא, וכבור סוד שאינו מאבד טיפה, היא שופעת סיפורים ומידע על משפחתה החשובה והענפה.

 

לא יכולתי לוותר. הזמנתי לעצמי מונית ויצאתי לפרברי העיר. פניי מועדות כעת ל"בית ברחוב גריבלדי"!

 

הנהג מביט בי, מנסה במוחו להבין מה יש לנוסע הנראה כמו תייר חריג, לחפש במקום מוזנח ושכיח, שגם בחלוף 66 שנים בשבוע זה בדיוק, נשאר בעליבותו, כמו אז, כאשר איסר הראל ניהל פה את המבצע הגדול והמפורסם של חטיפת אייכמן.

 

הנהג הגיע אל הכתובת, אני קורא את השלטים על הבתים הישנים 'גריבלדי'. מבקש מהנהג לעצור ומסמן לו שייסע אחריי. ברצוני ללכת את הפסיעות האלו לבדי, לראות את תחנת האוטובוס בו היה אדולף אייכמן, או בזהות הבדויה שלו 'ריקרדו קלמנט', המתין כשגר כאן בשכונה, לאחר שהצליח לחמוק תחת הרדאר, הצליח לא להתגלות בזמן משפטי נירברג, והגיע ליבשת דרום אמריקה, תוך כדי עזרה מצד חברים נאצים.

 

אני עובר בין הבתים, מנסה לגלות אולי חי עדיין כאן שכן מאותם ימים, אולי נשאר שריד לאותם ימים אפלים. מול עיניי זיכרונות שאמי שתחי' סיפרה לי בילדותי, על השתתפותה במשפט אייכמן בירושלים, ובעיקר על המהפך התודעתי שקרה אז. בנות הכיתה החלו לפתע לספר על ה'מספר' שעל ידי אמן או אבותיהן שניצלו ועלו לארץ ישראל, אנשים הפסיקו להתבייש שהם עברו את אימת השואה, משפחות חדלו להחביא את היותם ניצולי המלחמה הארורה. 

 

הנה תחנת האוטובוס בקרבת הבית, בה ירד הרוצח כאשר שב מידי יום בשעה 19:30 מעבודתו ועושה את דרכו ברגל מהתחנה אל ביתו. מפינה זו כנראה נערכו התצפיות, ומהגבעה ממול ערכו את המעקבים. הכל פה, כאילו לא חלפו עשרות רבות של שנים. רק הבית עצמו כבר לא עומד על תילו. 'הממשלה פה לא נוח לה עם ההיסטוריה הזאת. לא על כך שהוא התחבא כאן, ובוודאי לא כיצד הצליח המוסד להערים עליהם ולהבריחו לישראל למשפט צדק שהדהד בכל העולם' - הסביר לי מאן דהוא בהמשך. 

 

אדולף אייכמן ימ"ש, היה פושע מלחמה נאצי גרמני-אוסטרי. כראש מחלקת היהודים בגסטאפו, בדרגת אובר-שטורמבאנפיהרר באס-אס בגרמניה הנאצית, היה מראשי האחראים לביצועה בפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה, וחודשי המשפט שנערכו בירושלים היו דרמטיים ביותר. לאחר גזר הדין גופתו נשרפה, ואפרו פוזר בים התיכון מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. יימח שמו וזכרו.

 

דמדומי השמש נראו כבר ברקיע של העיר בואנוס איירס, הנהג מסמן לי שהגיע הזמן לחזור על עקבותינו. אני מתנער מהמחשבות, מזמזם לי את מילות התפילה המרטיטה 'אב הרחמים': "ייוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדך השפוך" ויורק בבוז על הרחוב שנתן מחסה לאחד מגודלי הרוחצים של עמנו. 

 

 

תמונת השבוע שלי: זמירות יאמרו

 

אברכי הכולל ניצלו את ההזדמנות של ביקור הפוסק הירושלמי הרב פרקש בארגנטינה וביקשו ממנו למסור שיעור בהלכות שבת, הלכות בהם הם אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

 

לאחר מכן שוחחנו בפרטיות אודות חג השבועות הקרב ובא וביקוריו אצל הרבי, כפי שנוהגים רבנים מורי צדק להגיע לחג זה, מה שלא מתאפשר במועדים אחרים, המלאים מצוות מיוחדות ושאלות הלכתיות רבות. 

 

"כמה שנים בחג השבועות, ציין הרבי במהלך השיחה, שלא ידוע מי חילק את ספר התהלים לימי החודש, כפי המופיע בכל ספר התהלים, ובכל פעם אמרתי בלבי שאכתוב לרבי את המקור לכך. אך בכל פעם בצאת החג לא זכרתי זאת. עד ששנה אחת נכנסתי לאחר החג לספרייה של הרבי, וביקשתי מהספרן ר' בערל לווין את הספר צידה לדרך" - כך שח לי הרב פרקש.  

 

ידוע שחלוקת התורה לפרקים, אין לה מסורת יהודית. לכאורה היא כלל לא נעשתה על ידי יהודי, אלא היא נוצרה על ידי איש כנסייה נוצרי, ובמקרים מסוימים היא נעשתה מתוך כוונה לפאר את הנצרות ומייסדה. עם זאת, בסופו של דבר חלוקה זו הפכה להיות נפוצה בכל החומשים בני ימינו, למרבה הצער.

 

לעומת זאת חלוקת התהלים לימי החודש כפי שנהוגה כיום, היא חלוקה חדשה יחסית, שלא הופיעה בדפוסים הישנים של ספרי התהלים. ולאור תקנת אמירת תהלים ברבים של הרבי הריי"צ, כפי שנחלק לימי החודש, הדפיסו את התהלים 'אהל יוסף יצחק' וסיימנו חלוקה זו לימי החודש.

 

כאמור, הרבי התייחס מספר פעמים לחלוקה, וציין שלא ידוע מי עשה חלוקה זו.

 

הרב פרקש פתח את הספר שהספרן הגיש לו, ומתוכו ציטט בפתק לרבי את המקור הראשון לחלוקה זו, מחבר הספר רבי מנחם בן זרח שהיה מתקופת הראשונים, תוך ציון העובדה שהחלוקה שונה בכמה פרטים. 

 

הרבי השיב שאכן החלוקה שונה, והוסיף שיש עוד כמה שינויים, ועדיין אין ידוע המקור של החלוקה 'שלנו', אך מאותה התוועדות ואילך כבר לא ציין הרבי שהמקור לא ידוע.

 

הרגשתי מספיק קרוב לשאול את הרב פרקש, איך זכר וידע על הכתוב בספר קדמון זה. הוא חייך, קימט מעט את מצחו הגדול וסיפר: "לפני 48 שנה התפללתי בבית הכנסת של תולדות אהרן, שם כידוע מאריכים מאוד בתפילה, כשסיימתי תפילת שמונה עשרה והמתנתי לחזרת הש"ץ, הייתי לומד מתוך ספרים שונים שהיו בארון לידי, באחד הימים היה זה ספר זה, בו קראתי לראשונה שהוא כותב שחילק את התהלים לימות החודש, ולמזלי, היה ספר זה בספריית הרבי ויכולתי לבדוק שאכן זכרתי נכון".

 

 

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

חג שמח ושבת שלום!

שייע

•