בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום שלישי, 4 באוגוסט 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
צימוקים
כתב אישום ציבורי: הפוגרום הממסדי ברחבת הכותל – האנטישמיות המובנית במדינת ישראל נחשפת במלוא כיעורה
כתב
אישום ציבורי: הפוגרום הממסדי ברחבת הכותל – האנטישמיות המובנית במדינת ישראל
נחשפת במלוא כיעורה
דם,
יזע ודמעות ברחבת הכותל המערבי. המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, הלב הפועם של
הכיסופים לדורותיהם, הפך לזירת פוגרום ברוטלית, אכזרית ושלוחת רסן. השערורייה
המזעזעת שהתרחשה במהלך מעמד הכנסת ספר התורה התשיעי של ילדי ישראל אינה
"תקרית מקומית" או "טעות בשיקול דעת". זהו אירוע נפשע שמציב
מראה מנפצת מול פניה של מערכת אכיפת החוק בישראל ומציג אותה במערומיה: מערכת
הנגועה באנטישמיות מובנית, בשנאה עמוקה ויוקדת לכל מה שריח של יהדות חרדית
ואותנטית נודף ממנו.
מה
שהתרחש שם, ביום חגו המרומם של הרבי מליובאוויטש, הוא קו אדום ש נחצה באלימות
נפשעת. ההתנפלות המשטרתית הפראית, המכות הרצחניות שספגו חסידים יראי שמיים, והמעצר
הברוטלי של הרב מנדי ליפש, שכל חטאו היה שניסה להפריד בגופו, להרגיע את הרוחות
ולמנוע שפיכות דמים – לא יעברו בשתיקה. הציבור החרדי כולו, וחסידות חב"ד
בפרט, לא יבליגו עוד על הרמיסה הגסה של כבוד התורה וכבוד האדם על אדמת ירושלים.
עלילות
הדם המודרניות: הבלון התפוצץ בבית המשפט
מיד
לאחר מסע האלימות המטורף בשטח, החלה המכונה המשטרתית המשומנת להפיץ עלילות שווא
מופרכות, שקרים בוטים וסיפורי בדים, בניסיון נואש להצדיק את הפשע ולטפול את האשמה
על הקורבנות. חוקרי המשטרה הגיעו לבית המשפט כשהם חדורי מוטיבציה להאריך את מעצרם
של השליח והחסידים למספר ימים, תוך הטחת האשמות חמורות ומצטדקות. אין להם בושה.
אין להם גרם של עכבות מוסריות. הם ביקשו לכלוא שליח של הרבי כאילו מדובר באחרון
הפושעים.
אולם,
האמת הטיחה את עצמה בעוצמה בפניהם של השוטרים השקרנים. בזה אחר זה, כמו מגדל קלפים
רעוע, קרסו עלילות המשטרה בין כותלי בית המשפט. השופטים שצפו בתיעודים המזעזעים
הבינו מיד מי פעל כאן כאורגניזם אלים, פרוע ומשולח רסן, ומי היה הקורבן המדמם.
ההחלטות הברורות של בית המשפט לפוצץ את בלון השקר המשטרתי הותירו את קלון המשטרה
חקוק באותיות קידוש לבנה. מתברר כי אלו האמורים לשמור על החוק, הם אלו שמפרים אותו
ברגל גסה ובאלימות בריונית.
אשליית
בן גביר: חבילת יח"צ ריקה מתוכן
במשך
חודשים ארוכים ניסו גורמים פוליטיים, ובראשם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר,
למכור לציבור החרדי והדתי לוקשים על "מהפכה במשטרה". סיפרו לנו על משטרה
יהודית יותר, ערכית יותר, כזו שמכבדת את המסורת ואת לומדי התורה. האירוע המחפיר
בכותל קרע את המסכה הצבועה הזו מעל פניהם של משרדי הממשלה.
מתברר
לכל עין כי אותה "מהפכה" כביכול אינה אלא חבילת יחסי ציבור ריקה, מצג
שווא שנועד לגרוף קולות ותו לא. בפועל, בשטח, דבר לא השתנה. היד הקלה על האלה,
הזלזול המופגן בציבור החרדי, והשנאה התהומית לכל מי שמפגין אמונה יוקדת – נותרו
בעינם. המשטרה והמערכות הממסדיות מתגלות פעם אחר פעם כאירגונים אלימים ומנוכרים,
המונעים מהסתה תקשורתית ופוליטית גוברת, עד שאין ליהודי דתי ושומר תורה מה לדרוך
בהן או לבטוח בהן.
אות
משמים: חב"ד לא תרכין ראש
העובדה
שהפוגרום המשטרתי הזה התרחש דווקא ביום חגו של נשיא הדור, בעיצומה של שמחת הכנסת
ספר תורה, אינה יד המקרה. משמים אותתו לחסידי חב"ד בצורה הברורה והכואבת
ביותר: אל תאמינו לגייסים שמנסים למכור לכם את הממסד כאילו הוא שייך לכם. מדובר
במערכות דורסניות שברגע האמת ידרכו על כל דבר קדוש ללא טיפת סנטימנטים.
חסידות
חב"ד, ששרדה את רדיפות הקומוניסטים, את מרתפי הק.ג.ב ואת גזירות שמד האכזריות
ביותר בהיסטוריה, לא תירקע ולא תיבהל משוטרים אלימים ועלילות מרושעות. הציבור
החרדי לא ישתוק עוד על הרדיפה הסיסטמטית הזו. מה שהמשטרה עשתה לשליח של הרבי יעלה
לה ביוקר רב – ציבורית, משפטית ובדין שמיים שלא שוכח ולא סולח על ביזוי לומדי
התורה וחסידיה.
לרב
מנדי ליפש, שעמד כצור איתן, חטף מכות רצח רק כי ניסה להשכין שלום, והראה לכולם מהי
מסירות נפש של חסיד – אנו קוראים בקול מרעיד עולמות: חזק ואמץ! האור הגדול של
חב"ד ימשיך להאיר ולשבור את החושך והרשע, ושום אלה, שקר או עלילה ממוסדת לא
יצליחו לכבות את אש הקודש.
רק אבי מעוז מסוגל להציל את גוש הימין במצב הנוכחי
רק אבי מעוז מסוגל להציל את גוש הימין במצב
הנוכחי
הציבור התורני האמיתי, זה שחרד באמת לדבר ה',
עומד המום מול קלפיות הבחירות הקרובות. המשבר אינו רק פוליטי; הוא קיומי, רוחני
ומוסרי. האמת המרה חייבת להיאמר ללא מורא: ההנהגה הפוליטית הנוכחית – הן זו
הדתית-לאומית והן זו החרדית – פשטה את הרגל, מחקה את כבוד התורה והפכה את היכלי
הישיבות לקרדום לחפור בו.
מי שעדיין משלה את עצמו שמפלגת "הציונות
הדתית" של בצלאל סמוטריץ' מייצגת את עולם התורה, קיבל בשנים האחרונות שיעור
כואב בהסתה וברמיסת הקודש. המפלגה הזו העלתה על נס את הלאומיות הריקה על חשבון
התורה הקדושה. אצלם, היכלי הישיבות המגדלים את גדולי הדור הבאים הם כקליפת השום.
הכבוד האמיתי בעיניהם נמדד רק בתמונות יח"צ של מסעות אלונקות ובטקסיות צבאית.
הם מחקו את ערך לימוד התורה, ומי שמצביע להם נותן יד ישירה להחלשת עולם התורה.
חמורה לא פחות היא שתיקתו של איתמר בן גביר. מי
שמתיימר לייצג את הימין העוצמתי, שתק כמו דג מול ההסתה הגוברת נגד לומדי התורה.
במקום להילחם על כבוד התורה, הוא בחר לנרמל ולהכשיר את הפגיעה במגזר החרדי, תוך
שהוא ועמיתיו מובילים לליצנות מסוכנת והרסנית של עליות להר הבית – תוך עבירה על איסור
כרת חמור ובניגוד מוחלט לדעתם של גדולי הדור מכל החוגים. מדובר בליצנים פוליטיים.
אך האם הישועה תבוא מהמפלגות החרדיות הקלאסיות?
התשובה המצערת היא לא. יהדות התורה וש"ס, תחת הנהגתם של גפני, גולדקנופף
ודרעי, שקועות בעסקנות ישנה ומנותקת. הציבור החרדי פשוט אינו רוצה להצביע להן
יותר. המשברים החוזרים ונשנים סביב חוק הגיוס ותקציבי המוסדות הוכיחו כי ההנהגה
הוותיקה אינה מסוגלת, ואולי אף אינה רוצה, להעמיד חזית איתנה ועקרונית להגנת עולם
הישיבות.
בעולם שמשתנה במהירות, אסור להישאר כבולים לדפוסי
הצבעה ישנים. כפי שסומן הקו כבר לפני חודש בבמות הציבוריות המובילות, יש רק אדם
אחד שעומד כסלע איתן, ישר כסרגל, ומייצג תורה אמיתית ובלתי מתפשרת: אבי מעוז.
מעוז, עם יכולותיו הפוליטיות והניהוליות הנדירות,
הוא היחיד שמסוגל לעשות "בית ספר" למערכת הפוליטית כולה. כדי להציל את
שלוש השלמויות – תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל – כל הכוחות החזקים והאותנטיים
בשטח חייבים להתלכד סביבו. זהו הזמן של שמעון טובול, המהווה כוח עולה ומשמעותי,
לצעוד קדימה. זהו הרגע שבו מאיר פרוש – שאבי מעוז כיהן בעבר כמנכ"ל מקצועי
ומוערך תחתיו במשרד השיכון – צריך לשלב עמו ידיים, יחד עם אלי ישי ואישים נוספים
שקצו בפשרנות.
זוהי אינה משאלת לב פוליטית, אלא ניתוח מקצועי,
אמין וקר של המציאות. מי שמחפש שמירה אמיתית על בני הישיבות ועל שלמות הארץ, מבין
שאין ברירה אחרת אלא להצטרף למהפכה שמובלת על ידי מפלגת נועם לישראל.
(גילוי נאות: אין קשר לכותב לבין מפלגת נועם
לישראל)
"הרסו את חוק הגיוס": המשבר החריף ביהדות התורה - שמאיים על גוש נתניהו
בסיעת דגל התורה מתקיימים דיונים על האפשרות להתפצל ממפלגת "יהדות התורה" ולרוץ בבחירות הבאות כסיעה נפרדת • הדיונים מגיעים על רקע האשמות נגד אגודת ישראל בכישלון העברת חוק הגיוס בכנסת הנוכחית.
ארי קלמן
ריססו על הכביש את הכיתוב: "פרבר ממתין לך..."
הקיצונים שהפגינו אמש מול ביתו של פעיל תוכנית "מעלות צור" הרשי לנדאו ריססו על הכביש את הכיתוב: "פרבר ממתין לך..." איום מרומז שמתייחס לפטירתו בשבוע שעבר של מנכ"ל התוכנית יעקב פרבר ז"ל. (ברים)
יום של שתי תרומות כליה
מרים בת שרה
והתורמת היקרה, תושבת ירושלים
אודליה בת אסתר
אבישי בן אילנה
והתורם היקר, תושב הדרום
יחזקאל בן רבקה
וצוות מתנת חיים
אפקט הסנקציות: הנתונים שהוצגו ליועמ"שית על עלייה בגיוס חרדים
נציגי צה"ל הגיעו לדיון עדכון אצל גבי בהרב-מיארה לגבי המאמצים לגייס חרדים, ומהנתונים שהוצגו ניתן ללמוד כי הסנקציות משפיעות על המצב בשטח ועל ההחלטה של צעירים חרדים להגיע לבקו"ם. 70% מהחיילים החרדים התגייסו ליחידות ייעודיות לחרדים, אך רק פחות מרבע התגייסו לתפקידי לחימה.
נתניהו: אנחנו לא ניסוג מהקווים בעזה עד שחמאס יפורק מנשקו
נתניהו: אנחנו לא ניסוג מהקווים בעזה עד שחמאס יפורק מנשקו, חיילנו יכולים לעשות כל מה שצריך כדי להגן על עצמם ועל שטחינו
בחור ישיבה שהולך לצבא הוא עריק ומסכן את עם ישראל ועוזר לאוייב הערבי
יותר אקטואלי מאקטואלי: צפו בשיחה של הרבי מליובאוויטש מו' תשרי תשכ"ח ובו מזהיר מי שעוזב את הישיבה וסוגר את הגמרא כדי ללכת לצבא ולקבל מדליה הוא לא עוזר למלחמה אלא הוא עריק ופותח את החזית לפני האויב..
הרב מענדי ליפש, שנעצר אמש במהלך המהומות בהכנסת ספר התורה בכותל המערבי - שוחרר
הנחת רווחה בחב"ד | הרב מענדי ליפש, שנעצר אמש במהלך המהומות בהכנסת ספר התורה בכותל המערבי - שוחרר.
40 אלף איש בכותל במעמד סיום כתיבת ספר תורה
המשטרה מעריכה כארבעים אלף איש הגיעו אמש למעמד סיום ספר התורה התשיעי לילדי ישראל ברחבת הכותל המערבי. המעמד נערך מידי מספר שנים בהוראתו של הרבי מליובאוויטש ונכנס לתוך בית הכנסת צמח צדק בירושלים. בראש המעמד עומד השליח הרב שמואל גרייזמן
"היום בתניא" יום ג', כ"א אב
"היום בתניא" יום ג', כ"א אב
תניא "אגרת הקדש"
תחילת פרק ז' (עמוד קיא)
שנה פשוטה
⛳
חלקנו וגורלנו:
אגרת ז' נפתחת בפתגם "אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו" ובפסוקים "ה' מנת חלקי וכוסי" ו"חבלים (=חלקים, גורלות) נפלו לי".
בהרחבה ובשלבים מבואר לאורך האגרת, ההבדל בין "חלקנו" ל "גורלנו" בהשגת האלוקות. וכן, משמעותו של ה"חלק באלקי ישראל" שיש עם קיום המצוות - דבר שיש להבינו, שהרי לכאורה "לא שיך חלק כלל באלוקות יתברך, שאינו מתחלק לחלקים חס ושלום".
…
ההארה המהוה את העולמות:
להבנת הנ"ל, מקדים רבנו נקודה בסיסית המתיחסת לאופן הבריאה (כפי שהיא על פי יסודות האריז"ל).
כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשמדברים על ה"אין סוף", ניתן להבחין בשתי בחינות: "עצמותו יתברך" ו"אור אין סוף" הכלול בעצמותו.
והנה, את העולמות השונים, לא ברא הקב"ה על ידי המשכה מבחינת "עצמותו יתברך", אלא על ידי גילוי מאורו, מ"אור אין סוף" הכלול בו (ב"עצמותו") ומתפשט ממנו (כדוגמת התפשטות אור השמש מהשמש) - כאשר בזה גופא יש להדגיש, שלא נברא העולם מהאור כפי שהוא בעצמתו הגדולה כפי שהוא, אלא ב"הארה" בלבד הנמשכת ממנו לאחר צמצומו.
...
"הקב"ה כשמו כן הוא":
"הקב"ה, הוא קדוש ומובדל מעליונים ותחתונים, ואינו נתפס כלל בתוכם חס ושלום כתפיסת נשמת האדם בגופו".
וכמבואר במקומות אחרים, כי אף שיש דמיון כללי בין החיות האלוקית המתלבשת בעולמות לחיות הנשמה שבגוף, הרי שהקבלה זו אינה בכל.
שכן למשל: בעוד ש"עצם הנשמה", למרות שאינה "מלובשת" בגוף היא מקושרת בו (שלכן נשמה אחת אינה יכולה להתלבש בשני גופים). הרי ש"מהותו ועצמותו יתברך" אינו נתפס כלל תוך העולמות בהם נמצא (והימצאותו במקום אחד אינה מונעת את המצאותו באותה העת במקום אחר).
וכן, בעוד שהנשמה נתפסת תוך הגוף עד שמתפעלת ומקבלת שינויים מהשינויים המתחוללים בגוף (כצער קור וחום). הרי שהקב"ה ש"אינו נתפס בתוך העולמות", כל השינויים המתחוללים בעולם אינם פועלים בו יתברך שום שינוי.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
מן הגנזים: שעה ארוכה של שיחה מופלאה בין מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א לחתנו מרן החד"ה קוק שליט"א
מרנן הגר"י זילברשטיין שליט"א וחתנו מרן החד"ה קוק שליט"א
לפניכם שיחה של שעה ארוכה בין מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א לחתנו מרן החד"ה קוק שליט"א, ביום כ"ד אדר תשפ"ה, היה זה לאחר הניתוח הקשה שעבר רבינו שליט"א, לאחר נפילה קשה ביום שבת קודש בדיוק בשעה שניהלו בטיילת חילול שבת המוני בחסות כפויי הטובה הידועים.
בתחילת השיחה שומעים את רבינו שליט"א כואב ודואב מרוב יסוריו, ובתוך הדברים מביא הגרי"ז שליט"א עובדא ששמע מהרב רפאל קצנלבויגן זצ"ל בבית הרב מטשעבין זיע"א לפני שנים רבות בענין עצה מורכבת שהורה הגאון ר' משה רמב"ם לאדם ששכח למכור חמץ, ושאל הגרי"ז את רבינו שליט"א מה המקורות הלכתיים במרחבי הש"ס לשאלות הכרוכות בהאי עובדא. [מצ"ב יריעה נרחבת מכל הפלפול שדובר בין הרבנים].
הגרי"ז אמר, תראו עכשיו... החתן שלי בודאי יהיה בריא עכשיו על ידי שהוא יתעורר משאלה זו להביא ראיות ממרחבי הש"ס... הראש של חתני הוא יותר מכל הראשים שיש בעולם... מילה אחת שלך תציל את הסיפור... לכל אדם יש גוף וקצת נשמה, אבל אצל חתני זה הפוך, יש לו המון נשמה וקצת גוף...
בתוך השיחה דברנו למה כדורי השינה לא עוזרים לרבינו שליט"א, [רבינו שליט"א היה מתפתל מיסורים ולא מצליח לישן וכל הכדורים שהביאו לו לא הצליחו להרדימו כלל], והזכרנו מה שאמרו חכמי הרפואה דמכיון שרבינו שליט"א כל ימיו דוחה את השינה, ויצר לעצמו ווסת מחודש בגופו לדחות את השינה, ממילא מצב זה עובד גם על כדורי השינה שלא יוכלו לו...
הגרי"ז התבטא, לאור מה שאמרתי, הדבר פשוט, כי חתני הוא רק נשמה, וכל ה"בובקס" הזה לא עובר עליו... כל מה שהוא עובר זה מעשה שטן, יש קטרוגים על מה שלא שומרים תורה, והוא מזכה את כל העולם כולו, הוא מוריד מהעולם יסורים ומות... [הגרי"ז שליט"א הזכיר את החטופים שהיו באותו זמן], וסיים הגרי"ז, רבי דב... אתה עוד תראה לשטן כמה הוא קטן לעומתך...
ר' יוסי קוק שליט"א, בן רבינו שליט"א ונכד הגרי"ז שליט"א, הגיע באמצע השיחה וסיפר לסבו הגרי"ז שליט"א שיש לו שיעור לאנשים רחוקים, ולא עזר למשוך אותם בשום דבר, רק על ידי ספריו של הגרי"ז שליט"א, והזכרנו לפני הגרי"ז שליט"א את אשר כתב רבינו שליט"א עליו שהוא "שר המתקת התורה של הדור"...
הגרי"ז צחק ואמר, אכן אני מצחיק אנשים... ושוב אמר, כל זה בזכות חתני הקדוש שמשפיע בתורתו וקדושתו שמחה וקדושה בעולם, וכולנו ניזונים ממנו...
הגרי"ז שליט"א ביקש מכולם לשורר יחד "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי" וכו'.
הכל ראו איך רבינו שליט"א אוזר עוז ומביא בבקיאותו העצומה ראיות לכאן ולכאן ומשתית את הוראת ר' משה רמב"ם על אדני הש"ס והראשונים.
הגרי"ז שליט"א סיים, רבי דב, אני בטוח שביסורים שלך אתה מציל את העם היהודי...
בהוראת הגרי"ז שליט"א אמרו כולם יחד שיר המעלות ממעמקים וכו'.
שוב אמר הגרי"ז שליט"א, חתני אהובי, אתה לא בשר ודם אתה חתיכת רוחניות, כולם יודעים וזה ברור כשמש בצהרים שאתה מציל את עולם ביסורים שלך... כל מחשבה שלך היא קדש ומצילה יהודים מהריגה...
בין אנחת כאב לחברתה, רבינו שליט"א פלפל עמו בראיות וסברות, והיה ניכר איך מתרענן מעסק התורה, והגרי"ז שליט"א צעק בקול גדול "החתן שלי מתעורר"!!!
שוב שורר הגרי"ז קודם צאתו "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך, אשרי אדם עוז לו בך" ואמר לכולם תדעו שכאן מקבלים קדושה ויראת שמים, ויצא מן הקדש בהתרגשות עצומה.
שיחה נאה זו אמורה לעורר את כולנו כעת בתפלה עצומה על מרן החד"ה קוק שליט"א שלא יעדי מינן זיויה והדריה לעלם אכי"ר.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
ליומא דהילולא: מרן החד"ה קוק שליט"א מבאר את סוד תפלתו הקצרה [ביותר] של מהר"א מבעלזא זיע"א
הגאון החד"ה קוק שליט"א
גילוי סוד תפלתו הקצרה
רבינו הגה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א
כ"א אב תשי"ז
היום, כ"א אב, יומא דהילולא של הרה"ק רבי אהרן רוקח זיע"א - אדמו"ר מבעלזא, שנפטר בשנת תשי"ז, הרב הגיע מחו"ל לאחר השואה הקשה, וקבע את מקומו ב"תל אביב". [היה לו גם חדר ב"קטמון", היכן שמתגורר היום האדמו"ר מערלוי שליט"א].
רבינו החד"ה קוק שליט"א מזכירו בסילודין, ותמיד רואים שרבי אהרן מבעלזא הוא אחד מדמויות המופת הנצבות לנגד עיניו של רבינו שליט"א, בפרישות, קדושה עליונה, דביקות עילאה, וכל השגות הקדש, ותמונת קדשו ניצבת שנים רבות בחדר לימודו של רבינו שליט"א.
סוד התפלה הקצרה של מהר"א מבעלזא זיע"א
לפניכם שיחה נאה מרבינו שליט"א אודות ביאור הנהגת מהר"א מבעלזא זיע"א בתפלתו המהירה ביותר, [כידוע שהיה מתפלל עמידה במשך דקה מן הדקה...], דברים אלו נאמרו מפ"ק של מרן שליט"א ביושבו בסעודת האזכרה לזקינו רבה של טבריה מהר"ר רפאל קוק זצ"ל יחד עם דודיו הגרא"י קוק שליט"א והגר"א שרמן שליט"א.
א. השיחה החלה מתוך שאלתו של רבינו שליט"א שבקריעת ים סוף נאמר "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו", ומבואר שבגאולת מצרים אין ענין של תפלה כלל, ואם כן צריך ביאור איך ילפי' לסמוך "גאולה לתפלה", מענינא ד"שירה חדשה שבחו גאולים" וכו', הרי שם לא היתה תפלה כלל.
והכי איתא בזוהר (פרשת בשלח, דמ"ח ע"א), דבר אל בני ישראל ויסעו, ויסעו מלאסגאה מלין, לאו עידנא דצלותא השתא, ויסעו, וכי לאן אתר פקד לון דינטלון דהא על ימא הוו שראן, אלא אהדר לעילא דכתיב מה תצעק אלי דהא כלהו באתר דא קיימי ועל דא ויסעו ינטלון מן דא דלאו עדנא הוא אלא בעתיקא תליא מלתא וכו'. והכי איתא עוד בזהר זוהר (שם, דנ"ב ע"ב) שריאו צווחין לקודשא בריך הוא כדין כתיב ויאמר יי' אל משה מה תצעק אלי, ותאנא בספרא דצניעותא אלי דייקא, בעתיקא תליא כלא, ביה שעתא אתגלי עתיקא קדישא ואשתכח רעוא בכלהו עלמין עלאין כדין נהירו דכלא אתנהיר וכו'.
ב. הגאון רב"צ קוק שליט"א [בן דודו של רבינו שליט"א, שנכח במקום] חזר על שאלת רבינו שליט"א, והגרא"י קוק שליט"א ביקש לומר ד"מה תצעק אלי" קאי על קודם קריעת ים סוף, וענין סמיכות גאולה לתפלה מורה על תפלה שלאחר קי"ס, ואמר רבינו שליט"א שעדיין ה"עיתוי" לא מסתדר, שכל ענין קי"ס הוא היפך התפלה כמ"ש "מה תצעק אלי", וכאן חזינן "סמיכות" בינייהו, ונתארך הויכוח בהסבר הדברים [הגרא"י הביא מדברי רבינו יונה בברכות ומדברי הגר"א בענין הבטחון ועוד ועוד].
ג. לאחר דין ודברים ארוך והתלקחות אש התורה במקום, אמר רבינו שליט"א, אחרי כל מה שנאמר כאן עדיין ה"עיתוי" לא נח לי, מה שנאמר כאן זה עניני "עבודה" אבל אני מדבר מצד ה"עיתוי" שאינו תואם...
ושוב אמר רבינו שליט"א, אני לא שואל "שאלה", השאלה היא רק "ידות הכלים", לא באתי אלא להכנס בדברים על ידי השאלה...
זה מה שרבי אהרן מבעלזא
היה מתפלל שמונה עשרה בדקה אחת...
ד. הגרא"י קוק עצר את הדברים והעיד על עצמו: אני הייתי שם... הלכתי להתפלל שם מעריב, חכיתי חצי שעה... הייתי נער... אמרתי זה שווה... התחלתי מעריב... עד שסיימתי המעריב ערבים וק"ש הם כבר סיימו שמונה עשרה... אבל ההכנה לתפלה היתה שעתיים!!
ה. המשיך רבינו שליט"א: הרי בפועל לא ניתן לומר את המילים בזמן כה קצר,
אכן...
לומר את המילים זה לא מספיק...
בזמן כזה קצר אי אפשר "ביולוגית" לומר את המילים...
אבל לבלוע את המילים זה כן מספיק...
מה ההבדל בין לומר את המילים לבין "לבלוע" את המילים?
אם אני בא לומר כאומר מילים זה לא ניתן במציאות ולא יעזור כוונות...
אם אני בא להבלע בתוך המילים זה כן ניתן...
אני לא אומר את המילים אני נבלע בהם!!
איתא בזהר "עתידין כל בני היכלא לאתשאבא בגופא דמלכא"...
כלומר, אתה לא בא "לשאוב" אלא "להשאב"...
אתה לא בא להתפלל אלא להבלע בתוך התפלה...
ר' אהרן מבעלזא לא בא להתפלל - הוא בא "להשאב" בתפלה...
[וממילא אין לבליעה מוגבלות של זמן כמו דיבור]
פירוש... התפלה גדולה ממנו, הרי לא נתן אצלו לומר שאני מבקש מה', שהרי ה' מכיר את כל כולי עם כל ההיכי תימצי של התת דתת הכרה שבי ממעשה בראשית והלאה כולל הכל... מה שייך שאני יבקש, זה לא מתקבל...
אלא... אני נבלע בבקשה המקורית האינסופית שהיא מעלי...
הרבי מקאצק אמר
שלגבי גילוי היחוד של "ה' אחד" אני והחתול שוים...
הוא אמר את זה בהרגשה מוחשית ולא צריך לומר את זה...
זה נקרא להבלע!!
מי שמרגיש בתפלה כחתול לפני אדם - לא נתן לו אלא להבלע...
עלי רק להבין שאני חתול...
שאלנו את השאלה מהפס' "מה תצעק אלי"...
[שלכאורה זה סותר את הענין של סמיכות לגאולה לתפלה]
הוי אומר...
עד כמה שאתה מבין שהתפלה מיותרת ומופקעת מהמציאות [כי ה' יודע הכל]
כך אתה משתבח בתפלתך ומתכוין יותר... זה שיא הכונה...
כל מה שקשה לי יותר בשביל מה בכלל אני מתפלל, כך אני יותר משובח...
אם אני מבין למה אני מתפלל – אני מתגנה...
ה"מעמיד" של התפלה הוא שאתה לא קיים ושהתפלה לא קיימת...
כמו שהמעמיד של האדם זה לדעת שהוא לא קיים, זה חומר הגלם שלו...
אם אני חושב שאני קיים אני לא קיים, הוי "קבל וקיים" (סנהדרין יד ע"א)...
כך בתפלה - החומר גלם שלה היא לדעת
מי שיקשה את הקושיא הזאת ויתבייש להתפלל הוא משתבח...
מי שחושב את התפלה כפשוטה לספר להקב"ה סיפורים,
זה גנאי שהוא חושב שצריך לספר להקב"ה...
ב"מעשה" התפלה
ברור שצריך לספר הכל ולדבר הכל
אבל ב"השקפה" יש להרגיש כמו שהסברנו...
להרגיש שכל מה שאני מספר זה כחתול מול אדם
וכמה שיותר לך הקושיא בשביל מה אני מתפלל זה יותר טוב...
סיים הגרב"צ קוק: אם כן יוצא שרבי אהרן מבעלזא לא אמר את המילים...
ואמר רבינו שליט"א בענות קדשו:
אני דברתי על המעשים??
קטנתי... לך תשאל חתולים מה זה בני אדם
הגרא"י קוק התעקש ושאל:
למעשה... ר' אהרן אמר את המילים או לא...
חייך רבינו שליט"א ואמר:
אני לפעמים גם לא מבין איך אני אומר את כל המילים
בהפרשת תרומות ומעשרות אני אומר את הכל, ואני לא יודע איך אמרתי, אני לא אומר בנוסח הקצר "כמו שכתוב"... [כידוע מהחזו"א וכו'], ואני כן אומר הכל, לא יודע איך... זה שגור על פי...
סיים רבינו שליט"א:
מה שאמרתי בענין התפלה זה לא ווארט... זה לא הסבר..
זה עיקרי האמונה...
ו. וראה זה פלא מה שמצאתי במדרש שמות רבה (פרשת בשלח פרשה כב), ולמה צריך להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב, לפי שכיון שקרע להם את הים האמינו בו, שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ובזכות האמנה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה, שכן כתיב אחריו אז ישיר משה, לכך צריך אדם לסמוך גאולה לתפלה, כשם שהם הסמיכו שירה אחר האמנה והקריעה, וכשם שהן טהרו לבם ואמרו שירה, שכן כתיב וייראו העם את ה' ויאמינו ואח"כ אז ישיר, כך צריך אדם לטהר לבו קודם שיתפלל, וכן איוב אמר (איוב טז) על לא חמס בכפי ותפלתי זכה. ע"כ. ומשמעות הלשון של המדרש דכל גדר התפלה הוא "אמונה", ובתורת שכזה נסמכת גאולה לתפלה. ודו"ק.
ביאור נוסף בענין קיצור התפלה אצל מהר"א מבעלזא
ז. ולהשלים היריעה בסוגיא זו אציגה נא מה שכתב מרן שליט"א בכתב ידו אודות מהירות התפלה הבלתי נתפסת של מר"ן רבי אהרן מבעלזא, וז"ל קדשו: חזינן טעם לואי לא נוח אחרי שתיית כוס קר של מיץ תפוזים טעים, והוא [משל ל]הוראה על גאוה המתפתחת לאלתר לאחר שעשה האדם את המצוה (לפחות בתת הכרה), וכאן עביד [מהר"א זיע"א] עצה של כעין "חידודה קודם לליבונה" בחולין ח ע"א [אמר רבי זירא אמר שמואל ליבן באש סכין ושחט בה בעודה רותחת - שחיטתו כשירה. ואף שיש מקום להטריף הבהמה, מחמת שחום הסכין שורף את הושט כשנוגע בה בשעת השחיטה, ומנקב אותה, ונקובת הושט היא אחת מי"ח טריפות. מכל מקום, היא כשירה, משום שחיתוך הסימנים, הנעשה מחמת חידודה של הסכין, הוא קודם לשריפת הושט שנגרמת מליבונה של הסכין. ואחר שחיטה שוב לא שייך שתוטרף], היינו שעוד לפני ליבון המחשבה הגרועה הזאת, כבר עושה חיתוך כלפי מה שכבר עשה ע"י שעובר לאלתר ממש למעשה הבא וכו' (דו"ק מעט). עכ"ל מרן שליט"א. [ונדפסו הדברים בס' "אוריאל", מערכת חכמי ישראל].
מהר"א מבעלזא בעמידה ליד נרות שבת ללא הפסקה
ח. רבינו שליט"א רגיל לספר הרבה מה שקרא על מהר"א זיע"א, שפעם אחת ביום ששי בא אליו חה"כ הרב יצחק לוין זצ"ל בשליחות מאת רה"מ דאז ב"ג שר"י, וסיפר לו על המצב הקשה עם המצרים ב"סיני", ושיש חשש גדול למצב הכללי של עם ישראל בארץ הקדש, ואמר הגה"ק מהר"א שיצאו להלחם ותהיה ישועה לישראל עם קרובו...
ומאותו רגע נעמד הגה"ק מהר"א זיע"א להדליק נרות שבת, ועמד בתפלה מול הנרות מרגע ההדלקה עד הצהרים [ויש אומרים עד הבקר]... ואח"כ שמעו נסים ונפלאות ב"מבצע קדש" הנ"ל. [וראה בס' "בקדושתו של אהרן" (ח"ב עמ' סב). ובס' "הרב הקדוש מבעלזא (לנדא, עמ' רעא). ודו"ק].
ואמר רבינו שליט"א שאמנם קרא עובדא זו בספרים, אך הוא שמח לשמוע את העובדא מאת ידידו האדמו"ר מלעלוב ניקלשבורג שליט"א שהיה מסתופף כבחור בהיכלו של ר' אהרן זיע"א, והוסיף גם, שמהר"א לא עשה קידוש בעצמו, רק אמר לגבאי הרב לנדא שיוציא אותו י"ח בשומע כעונה.
שיריים למפרע...
ט. סיפר רבינו החד"ה קוק שליט"א על הגה"ק ר' אהרן מבעלזא זיע"א ששלחו לו ארגז תפוחים, [שהיה נוהג לחלקם בטיש], ואחד מהנוסעים בדרך הביא לאיזה חולה שני תפוחים מן הארגז, וכשהגישו לפני האדמו"ר את הארגז, שאל אם זה כל מה שרציתם להביא לי? ואמר רבינו שליט"א: הרי ברור שלא היה איכפ"ל על על התפוחים, וגם לא היה לאדמו"ר שום ענין להראות שהרגיש במה שלקח אותו אחד, רק שרצה לברר בהדיא שנאכל אותו תפוח בכדי שיהיה גם עליו גדר "שיריים למפרע"... ולמותר לציין שהחולה ההוא נתרפא מיד...
סוד נשמות הצדיקים
י. פעם אמרתי לפני מרן החד"ה קוק שליט"א, הלא ידוע מה שנסתפקו היכן לקבור את מהר"א מבעזלא זיע"א, אם בטבריה או בירושלם, ונכנסו קמיה הגאון מטשעבין מהר"ר דוב בעריש ווידנפלד זצ"ל שהכריע לקוברו בירושלם, וביקש לכרות לו ג"כ קבר לידו, ואכן נטמן ליד קברו סמוכים לעד לעולם. [ואחיו הרה"ק ר"מ מבילגורייא טמון בטבריה]. ולא לחנם היה צד לטמון את ר' אהרן קדוש ה' בטבריה שהוא מקום מושבו של מרן שליט"א, [מלבד הענינים הידועים במעלת טבריה הכללית], ויש קשר של קיימא עמוק בין הצדיקים שבכל דור ודור, וביארתי שהרי רבינו שליט"א נולד בב' תשרי תשי"ז, והיא שנת הסתלקות מהר"א זיע"א מן העולם, ומשמע שיש כאן קשר בין נשמותיהם [בבחי' עד שלא שקעה שמשו של ר' אהרן זרחה שמשו של רבינו שליט"א].
ובכמה פרטים חזינן השוואות בינייהו, כשם שמהר"א עשה תיקונים נשגבים של אהבת ישראל ב"תל אביב", גם מרנא שליט"א נוסע לשם מידי פעם ופועל ממקום גבוה אשר ממנו נשקפו פני כל העיר תל אביב, ואמר לי פעם שרואה "ענן שחור" על העיר [שאמר עליה רבינו שליט"א שהיא מצרים דא"י, ואכמ"ל], וגם שמו "אהרן" ע"ש אהרן כהנא רבה, ורבינו מזרעא דאהרן כהנא קדישא, ומשפחת מהר"א היא "רוקח", שהוא סוד הקטורת [כמ"ש ועשית אותה קטורת, רוקח - מעשה רוקח" וכו'] השייכת לאהרן, ורבינו שליט"א מקושר אל הקטורת כפי שחותם תמיד "דקה" [דב קוק הכהן] ע"ש הקטורת שנאמר בה "דקה מן הדקה", וכבר שמענו פעם את רבינו שליט"א אומר בדמעות, "מצאתי את עצמי בתורה, אני נולדתי ביום ב' דר"ה [יומא דדינא רפיא] והברית שלי היתה בעיוה"כ, ובקטורת הנקראת דק"ה איתא ומחזירן למכתשת בעיוה"כ, שזה בחי' הסרת הערלה במכתשת"... כשאמרתי לפניו את הדברים היו פניו רציניות, ולבסוף חייך פורתא.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה









