בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום שני, 31 באוגוסט 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
צימוקים
האם הגיור היום בישראל נעשה כדין תורה (חלק ב)
איגוד ישיבות ההסדר במכתב חריף נגד ראשי הצבא המכשילים את תלמידיהם בבעל פעור
שילה פריד: התייחסות ראשונה של איגוד ישיבות ההסדר למשפט החיילים שסרבו לשבת עם פרמדיקית: "לאירוע הנוכחי קדם משבר אמון מול הפיקוד הישיר, הענישה המחמירה שננקטה כלפי החיילים איננה הולמת להבנתנו את את התמונה הרחבה המצטיירת".
"איך וינטר לא זועק על העוול שנעשה ללומדי התורה?!"
"איך אתה לא זועק על העוול שנעשה ללומדי התורה?!": שריה הרוש על ההתעלמות של עופר וינטר מסוגיית מעצר הביינישים שסירבו לעלות על נגמ"ש עם פרמדיקית
אין שום דרך לדבר על גיוס חרדים כל עוד הכפיה הפרוגרסיבית שולטת בצבא
חנוך זייברט מפחד להתראיין
אבי מוסקוב: מדהים ועצוב לראות איך זייברט, רה״ע בני ברק, דוחף בכוח את המיקרופון, וגוטרמן, רה״ע מודיעין עילית, נמלט כמו עכבר - רק כי מישהו ניסה לראיין אותם כמה שניות. כך נראית הנהגה שסבורה שהיא לא חייבת לציבור תשובות, גם כשהערים שעליהן היא מופקדת קורסות לתוך עצמן
בושה - הרבנות הצבאית אינה מגינה על החיילים הדתיים בנושאי דת נכנעו לפמיניסטים
חיילים קרביים ממיטב לוחמי צה"ל, בני ישיבות הסדר מגדוד רותם חטיבת גבעתי, נשלחים לכלא משום שעמדו על זכותם הדתית המעוגנת בפקודות מטכ"ל.
לא משנה כמה בני הציונות הדתית יחרפו את נפשם בשדה הקרב, ראשי צה"ל יתעקשו לפגוע במצפונם הדתי וההלכתי ולהכפיף אותם לתכתיבי הבון-טון הפמיניסטי של היוהל"ם ושאר ארגוני השמאל הפמיניסטי-רדיקלי.
מיטב הלוחמים שלנו הולכים לכלא על כלום. העיקר שאומרים לנו שלצה"ל חסרים חיילים קרביים.
בושה לכל שרשרת הפיקוד - ממפקד הפלוגה דרך מג"ד רותם ומח"ט גבעתי ועד לרמטכ"ל.
בושה גם לרבנות הצבאית, שכבר 20 שנה לא יודעת לעמוד על שמירת ההלכה וזכויות החייל הדתי אל מול הלחץ הפמיניסטי.
מספיק עם הביזיון הזה, שחררו אותם מייד והחזירו אותם למשימותיהם. אין לנו חיילים מיותרים.
ינון מגל אוהב חרדים
ככה עוד לא שמעתם את ידידיה מאיר: שיחה כנה ואישית על הכישלון בישיבה, על הוויכוחים הסוערים עם ינון מגל ב"פטריוטים" בנושא גיוס חרדים, על כאב הקרע בין הציבור הדתי לאומי לחרדים וגם על הספר החדש שהוא כותב בימים אלה.
מפלגת ׳הציבור החרדי׳ רוצים שחרדים ילכו לצבא מחלן וילמדו לימודים שנאסרו על ידי גדולי ישראל
לאחר שהודיעה על ריצה לכנסת, מפלגת ׳הציבור החרדי׳ השיקה קמפיין חוצות נרחב בערים החרדיות תחת הכותרת ״איפה הייתם בקדנציה האחרונה?״, ובו המסרים: ״מי שלא לומד - ישרת״ ו״גם ילד חרדי צריך מתמטיקה ואנגלית״. במפלגה תקפו את ההנהגה החרדית: ״מי שהתעלמו ממאות אלפי חרדים יפגשו אותנו ברחובות ובקלפי. נעשה סוף לכישלון ההנהגה - אנחנו נתקן״.
המפגינים הקדימו להגיע וישנו לצד בית הכלא
לקראת ההפגנות הצפויות היום סביב יום הגיוס החרדי בתל השומר: מפגינים הקדימו להגיע כבר במהלך הלילה, והעבירו את הלילה עם מזרנים וציוד שינה בכניסה לבסיס.
או לאותה בושה - הליטאים מזמינים נשיא ציוני לחיידר חרדי
נשיא המדינה הרצוג בכיתה חרדית בקרית יערים הבוקר
ש"ס בקמפיין מבריק ומדויק: עופר לוי האחד והיחיד בביצוע סליחות ערב ימי הדין והרחמים
ש"ס בקמפיין מבריק ומדויק: עופר לוי האחד והיחיד בביצוע סליחות ערב ימי הדין והרחמים.
הרב שבתי לוי בעצרת אתמול מול כלא 10 נגד מעצר עריקים: "איפה כוח ההרתעה של צה"ל? אין הרתעה, זה מגיע על ידי עולם התורה"
הרב שבתי לוי בעצרת אתמול מול כלא 10 נגד מעצר עריקים: "איפה כוח ההרתעה של צה"ל? אין הרתעה, זה מגיע על ידי עולם התורה"
רה״מ נתניהו: ימנים - אנחנו מסתערים קדימה, בכל הכח, עד לניצחון!
רה״מ נתניהו: ימנים - אנחנו מסתערים קדימה, בכל הכח, עד לניצחון!
"היום בתניא" יום ב', י"ח אלול
"היום בתניא" יום ב', י"ח אלול
תניא "אגרת הקדש"
המשך פרק טו (עמ' קכ"א)
שנה פשוטה
⛳
"אך צריך להקדים":
למרות שכאמור לעיל, כחות הנשמה שבאדם נמשכות מעשר הספירות העליונות המאירות בהם. מדגיש רבנו, שאל לנו לטעות ולחשוב, שהמידות הקדושות שבאדם הן בערכם של המידות העליונות - וכפי שניתן להבין מבאורו הנפלא של המגיד ממזריטש, על הבעת הפתגם שאמר אברהם "ואנכי עפר ואפר".
...
אברהם ועבודתו:
נקדים, שעיקר עבודתו של אברהם אבינו, היתה בקו החסד והאהבה, עד כי הקב"ה מתיחס אליו כ"אברהם אוהבי".
אברהם ששורש נשמתו היא באצילות, מידת האהבה והחסד שלו, היא מידת החסד והאהבה של האצילות שהאירה והתלבשה בגופו - עד כדי כך "שנעשה מרכבה להקב"ה" (והיה בטל אליו יתברך, כביטול הסוס אל הרוכב עליו).
...
"וקא סלקא דעתך":
היות שהאהבה הגדולה שבאברהם, היא הארה הנמשכת לנשמה מאור החסד שבאצילות. היה לכאורה מקום להעלות על הדעת ("קא סלקא דעתך") ולומר, שהאהבה והחסד שנמשכו לאברהם, הם ממש כמהותם כפי שהם במקורם (אף כי בודאי, למעלה, הם גדולים במהותם ובאיכותם).
בא איפוא אברהם באמירתו "ואנכי עפר ואפר", ומדגיש בזה את הבחנתו בהבדל המהותי שבין שתי הבחינות (של החסד והאהבה, שלו וכפי שהם למעלה).
...
כמשל העץ שנשרף:
העץ, ככל דבר גשמי מורכב מארבע יסודות. ועם שרפתו, בעוד ששלשת היסודות "אש מים ורוח" שהיו בו "חלפו והלכו להם", הרי שמיסוד העפר שבעץ (שהיה המרכיב העיקרי בו) נשאר רק אפר.
ואדמו"ר הזקן מביא ששמע ממורו המגיד ממזריטש: שכדוגמת האפר שנשאר מהעץ לאחר שנשרף, שאין לו כל דמיון למהות העץ ולערכו כפי שהיה לפני שנשרף (לא בכמותו ולא באיכותו). הנה כך אין דמיון בין אור האהבה המאיר בו באברהם למטה בהיות נשמתו מלובשת בגופו, לאור האהבה והחסד שבאצילות - ולזה התכוון אברהם באומרו "ואנכי עפר ואפר"....
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
החד"ה קוק שליט"א מדבר על הגדרת מערכת העצבים בגוף האדם והשוני מגוף הבהמה
מרן החד"ה קוק שליט"א
מדבר בהתפעלות על מערכת העצבים בגוף האדם
לפני כמה שנים הגיעו לרבינו החד"ה קוק שליט"א לבקש ברכה עבור אדם שיש לו שיתוק בחצי פנים, [ונקרא בלשון הרפואה "שיתוק בעצב השביעי"].
ואמר רבינו שליט"א:
אי אפשר לדעת בזה כלום, פתאום אחד משתתק לו רבע מן הרגל, באותו אבר - חלק נעשה משותק, בלי שום הבנה, פתאום אחד אומר שהשתתק לו... אין שום הבנות בזה...
אבל [בסיפור כאן] זה "עצב"... זה לא ממש ה"וריד"... "עצבים" זה בכלל נושא דק מן הדק, שהוא מעבר בין גשמי לרוחני, הוא לא בדיוק גשמי כבר, זה "שיא ההרגשה", כל ההרגשה עוברת דרך העצב, הרגשה זה כבר "נשמה"...
הרי פרה לא "מרגישה" כיון שאין לה נשמה, היא לא תרגיש את זה, לא משמעותי אצלה שינוי חצי פנים... זה לא מובן [אצלה]... ברמה של פרה זה לא מובן... אמנם יש כאן ביולוגיה לפנינו... אבל זה לא "מורגש" [כלפי בהמה]...
למה? כי "עצב" זה דבר "דק", ורק אדם [יש לו קשר לזה], אדם זה אדם ["אדמה לעליון"], בהמה אין לה את ה"עצב" הזה, אין לה את הפיצוח הזה, אין לה את ההרגשה שהיא חצי אקליפטוס חצי אדם - בין זה לזה, [א"ה יתכן שמכוין רבינו שליט"א שהדצח"ם יש בהם דרגות ביניים ומיצוע כנודע, ואכמ"ל כעת, ובכלל זה פן נוסף שה"חי" הוא בין הצומח למדבר, וצע"ע], זה לא קיים אצלה כל זה, אין לה כזה מנגנון...
יש לה מנגנון של "חי", אבל לא של "עצב", עצב זה כבר "נשמה" זה הרגשות... אין לה הרגשות... וכי לבהמה יש הרגשה?!
[הבהמה היא בגדר] "חי מת", [א"ה, ועל יסוד זה אמרו בברכות (חי סע"א) "רשעים בחייהם קרויים מתים", כיון שנפלו למדרגת בהנה כמ"ש בשבת קנא ע"ב], זה לא הרגשה... תקרא לזה הרגשה חיצונית [בלבד, וזה מה שיש לה], אבל לא "חי" באמת...
עצב - זה [רק ב]אדם שיש בו כח דק מן הדק שאין אותו לבהמה, וממילא [כיון שזה ענין כ"כ דק ורוחני] אי אפשר לטפל בו... ורידים יש גם לבהמה, אמנם לא כמונו, אלא רק מינימום שבמינימום... עכ"ד מרן שליט"א.
נ"ב.
א. חז"ל אמרו (ברכות ס סע"א, ב"ק פה ע"א), עה"פ "ורפא ירפא" - "מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאת".
ב. וידועה פלוגתת קמאי אי גם בחולי פנימי נאמר היתר זה, [ע' בתוס' ב"ק שם, שאילו נאמר רק "ורפא" הו"א שרק מכה הבאה בידי אדם מותר לרפאות, אבל כשמרפא חולי הבא ביד"ש נראה כסותר גזירת המלך, ולכך נאמר "ירפא". והאבן עזרא ורבינו בחיי (שמות כא, יט) כ', שנתנה רשות לרופאים לרפא רק מכות ופצעים שנראים מחוץ לגוף, אך חולי שבפנים הגוף רק ביד השם לרפאתו. וע"ע ברמב"ן הידוע (פ' בחקתי, כו, יא), ותשב"ץ ח"ג (סי' פב) וטור יו"ד (סי' שלו), ואבני נזר (חחו"מ סי' קלו), ואגרו"מ (או"ח ח"ג סי' צ, אה"ע ח"א סי' צט). ואכמ"ל].
ג. לאור דברי רבינו שליט"א נראה לבאר, שבכל אדם יש ב' חלקים, והם: החלק הפשוט שנקרא "בהמה דאדם", והחלק החשוב שהוא "אדם דאדם". [שמעתי ענין זה מרבינו שליט"א כמה פעמים דהיינו "אדם כי יקריב מכם" ר"ל את חלק הבהמה דאדם, ועמש"כ רבינו שליט"א בס' "עוטר ישראל בתפארה" (עמ' רצ), ובס' ימין ה' רוממה (עמ' רכג). והדברים עתיקים וארוכים].
ועיקר חלק "אדם דאדם" הוא ב"נשמה", [וכמודגש במאמר "מותר האדם מן הבהמה אין וכו' לבד הנשמה הטהורה וכו', וע' שבת (קנא ע"ב) אין חיה רעה שולטת באדם וכו', וע' יבמות (סג ע"ב) דדרשו את הפס' (בראשית ט, ו) "שופך דם האדם באדם" וכו', על מאן דלא עסיק בפו"ר דכתיבא בתר הכי באורייתא, והרי הזרע בא מן המח שהוא משכן הנשמה, ואין לך חלק "אדם דאדם" גדול מזה. ודו"ק. וע"ע בזוה"ק (פ' יתרו, ד"צ ע"א) דדריש בפסוקא הנ"ל דהיינו "צלם אלהים" שהוא בדמות אדם. ודו"ק], דכו"ע ידעי שאין בה מגע יד אדם בלתי ה' לבדו המחזיר נשמות לפגרים מתים.
ד. לאור האמור מתבאר, שעיקר הרשות לרופא לרפאת - הוא בחלק "בהמה דאדם", וביאור הדבר הוא, דכשם שגזירת ה' היא שהאדם ישלוט על הבהמה, [כמ"ש (בראשית ט, ב) "ומראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ" וכו'], ה"ה בחלק "בהמה דאדם" שיש לאדם רשות להתעסק ברפואתו, [וגם בזה צריך "רשות", כיון דסו"ס הגוף כרוך עם הנשמה והיא ממלאת את כולו, וגם מצד מה שפרש"י דלא נימא רחמנא מחי ואיהו מסי].
ה. וכאן באה פלוגתת קמאי, אם גם בענינים פנימיים יש גדר "בהמה דאדם", שיש מקום לומר דכל שאינו חיצוני, סימנא מילתא שהוא קדוש טפי, ויותר שייך לחלק הנשמה.
ו. וכל זה שייך רק באברים הנראים לעין שבהן שייך לומר בחי' "בהמה דאדם", [פוק חזי בתענית (כא ע"ב) אמרו ליה לרב יהודה, איכא מותנא בחזירי, גזר תעניתא, נימא קסבר רב יהודה מכה משולחת ממין אחד משולחת מכל המינין, לא, שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי, והלומד בפרק "אלו טריפות" ימצא הרבה כגון דא], אבל ה"עצב" שהוא ממש בגבול חומות הנשמה ולפנים כמ"ש רבינו שליט"א, בזה כבר לכו"ע לא שייך שתהיה יד אדם מגעת, ואם אין לו רשות והוא נוגע, הרי זה כופר במציאות הנ"ל, והיא כפירה באמונה, וכעין "מועל בהקדש" כמבואר.
ז. ואמר לי רבינו שליט"א כמה פעמים, שזה אחד הסיבות הגדולות שלו לכמה טיפולים משובשים המוצעים בשוק הרפואה, שיסודם בכפירה ביסוד הברור הנ"ל.
ח. לאור האמור יש לבאר טפי הא דב"בית עושי רצון ה'" אין חלק ונחלה לרופאים כלל ועיקר [כלשון הרמב"ן הידוע שם], כיון שזכו ואצלם נתעלה חלק "בהמה דאדם", ונעשה הכל בבחי' "אדם דאדם", ויש בזה דרגות אין סוף, [וצדיקים נשגבים זוכים למדרגה זו עד כדי שאין שולטת בהם רימה, ועמש"כ במק"א בענין שפתותיו דובבות בקבר], ונמצא שאין כאן רק דרגת אמונה - שאינם מסוגלים ללכת לבשר ודם כאשר ה' ניצב עליהם, אלא נוסף גם הוא מצב המוכרח מחמת עילוי הגברא, שכולו בבחי' "אדמה לעליון", ואין בו גדר "בהמי" כלל, ובכלל זה שהוא נתון להשגחה יתירה טפי מבעלי חיים [כידוע].
ט. וידוע היסוד היוצא מד' הרמב"ם (הל' דעות), שעיקר החלאים והמות באים על האדם מחמת תאוות האכילה, וגם ידוע דעיקר הרימה בקבר היא מחמת האכילה שאינה לש"ש, וכמ"ש (אבות פ"ב מ"ז) "מרבה בשר מרבה רימה". [וכתב בס' ליקוטי "חבר בן חיים" לפרש בזה מ"ש בפס' (שופטים יד, יד) "מהאוכל יצא מאכל" וכו', "מהאוכל" (מלרע) - דהיינו ממה שאדם אוכל לתאות נפש, נגרם שהוא יהיה "מאכל" בקבר, וכשאמרתי פירוש זה לרבינו שליט"א אמר בענות קדשו המופלגה, "אוי כמה עכברושים יבואו עלי בקבר"...].
י. ולאור האמור הני מילי כחדא אינון, כי הצדיקים שאין בהם חלק "בהמה דאדם", ואינם שייכים בתאוות גסות האכילה, ממילא הם שלמים בקבר, וזה בחי' מ"ש בברכות (שם) צדיקים במיתתן קרויים חיים, לא כן מאן דגרסה נפשו הבהמית לתאוה, שהוא מחזק את כח "בהמה דאדם" אצלו, ואוכף כח זה גם על קדושת "אדם דאדם" שבו, בבחי' "שפחה כי תרש גבירתה", וממילא אינו זוכה לשיור גופו בטהרה בקבר.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
החלום המרטיט והנהגותיו הפלאיות של מרן החד"ה קוק שליט"א בליל ראש השנה תשפ"ו
על חלומות הצדיקים מרנן ורבנן
הגאון החד"ה קוק שליט"א והגראי"ל שטיינמן זצ"ל בימי ר"ה ויוה"כ
מורי ורבותי, בשנה שעברה התפללנו עם מורינו הגאון ר' חזקיהו דב הכהן קוק שליט"א בראש השנה, אחר כך במוצאי ראש השנה ישבנו אתו עד אחרי חצות לילה בשביל לכתוב את כל החידושים שהוא חידש ביומיים של ראש השנה. היו הרבה חידושים, ואני עכשיו רוצה לספר לכם מה היה ביומיים של ראש השנה.
אני הלכתי הביתה וכתבתי את כל המאורעות של ר"ה.
מה היה בלילה הראשון של ראש השנה? הרב לא התפלל איתנו ערבית מרוב שהיו לו ייסורי מעיים. צדיקים סובלים בחולי מעיים, וזו ההפטרה של ראש השנה: "עַל כֵּן מֵעַי לוֹ הָמוּ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ".
בעלות השחר של הלילה הראשון של ראש השנה, הרב עמד שעה בפתחו של המקווה ובכה בכיות גדולות. הוא הביא את הגמרא בתחלת מסכת עבודה זרה: שלוש שעות ראשונות של היום זה דין - זה "אמת". הוא אמר: "איזה דין מפחיד". ככה הוא אמר בתחינה להקדוש ברוך הוא: 'אני כהן, אני אומר שלום: וישם לך שלום (ברכת כהנים). אתה אומר אמת, אני אומר שלום". ועשה על זה פלפול במקומו, שעה שלמה בבכיות גדולות.
היו לו יסורי מעיים לא פשוטים. פתאום, ברוך השם, הרגיש טוב, יצא לבית המדרש בבוקר, בירך "אשר יצר" בקול וכולם ענו אמן. ואחר כך בירך "הגוֹמֵל לחייבים טובות שגמלני כל טוב", כשהשתחרר מייסורי המעיים שתקפו אותו בצורה קשה מאוד.
בלילה השני של ראש השנה – מורי ורבותיי, אני מקצר – ליל ב' של ראש השנה זה יום הולדתו של הרב קוק. הוא נולד ביום השני של ראש השנה. השנה הזו הרב קוק הולך להיות בן שבעים. לפני חצי שנה אמרתי לו: "הרב, בראש השנה הקרוב הרב יהיה בן שבעים".
אומר לי: "ווי ווי ווי, אל תגיד לי את זה, מה אתה אומר לי? אל תגיד לי!".
ככה אמרתי לו: "הרב, זה שמחה, הרב יהיה 'בן יין'. 'יין' זה בגימטריה שבעים, כל הסודות של התורה יתגלו לרב לגמרי, כל הסודות הכי טמירים".
אז אנחנו עשינו מנהג בבית הכנסת כבר כמה שנים: בליל ב' דראש השנה, כשהוא בא לצאת מהחדר לבית המדרש, יש מאות אנשים וכולם שרים לו. שרים לו "רפא צירִי אֵל נאמן" כדי לברך אותו. הוא לא אוהב ששרים לו, הוא שונא את זה. אם שרים לו "שאו שערים ראשיכם" או "ימים על ימי מלך תוסיף", הוא בכלל מוחה על זה. אבל על שירת "רפא צירי" הוא אמר לי: "איך אני יכול למחות? זו ברכה שמברכים אותי". הוא אמר: "אבל אני מתבייש, אני מתבייש עד עפר". ככה הוא אמר לי.
שרו לו "כי אורך ימים" ומברכים אותו בפסוקים של אורך ימים, "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" – מאות אנשים, והרב בפתח של החדר לא רוצה להיכנס כי מתבייש ששרים לו. "כשתפסיקו לשיר אני אכנס".
חמש-שבע דקות שרו לו שירים, הראש שלו היה ברצפה, הוא היה בוכה ואומר "אמן, אמן". הראש שלו בקרקע, הוא מתכופף, פניו אדומות כסלק, אבל אומר "אמן". מתבייש ואומר "אמן, אמן".
זכינו, אמנם בערבית של הלילה הראשון של ראש השנה הוא לא התפלל איתנו מרוב יסורים, אבל בלילה השני של ראש השנה כבר התפלל איתנו.
בלילה השני של ראש השנה היה לו זמן קצר שהוא ישן על המיטה, קצת זמן. הוא קם בבהלה ואמר לר' מרדכי שלוש "אני מבוהל".
ר' מרדכי שאל את הרב: "הרב, מה קרה?".
אמר: "חלום, חלום לא פשוט".
אמר לו: "מה הרב חלם?".
אני גם ניסיתי אחר כך לבוא ולשאול מה קרה, ורבינו חזר ואמר: "אני בטראומה חווייתית מהחלום". ככה הוא אמר, באלו המילים: "אני בטראומה חווייתית מהחלום".
הוא לא רצה להגיד, אמר: "אני יכול להגיד לכם רק משהו אחד: 'את קרבני לחמי לאשי' - 'לחמי' – אותיות "חלמי", מלשון חלום".
הרב שי פרי שליט"א מטירת הכרמל, ראש ישיבת "החיים לדוד" ותלמיד של הרב אלבז, הוא אמר לי שהרב קוק אמר לו: "'את קרבני לחמי לאשי' – הכהנים הם מקריבים את הקרבנות, הם האישים של הקדוש ברוך הוא, 'את קרבני לחמי לאשי, כי את לחם אלהיך הוא מקריב'".
בין שחרית למוסף היו איזה מכירות. אמרתי לרב: "הרב, מה היה החלום? הרב יגיד לי".
אמר לי: "'את קרבני לחמי לאישי'. אני לא יכול להגיד לך, אני עדיין בטראומה חווייתית מהחלום".
רבינו שליט"א עלה למפטיר. כיבדו את הרב במפטיר ביום הולדתו. התחיל לקרוא, איך מתחילה ההפטרה ביום השני? "כֹּה אָמַר ה': מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר". והרב קוק מנגן: "מצא, מצא, מצא חן...". כולם מנגנים עם הרב קוק, והרב קוק בוכה: "מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב, הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל".
הרב קוק, תוך כדי ההפטרה, אמר: "הלוך להרגיעו ישראל" – "להרגיעו" זה ביטול כי 'רֶגַע בְּאַפּוֹ', במקום רגע באפו שזה חרון אף שבלעם רצה לנצל, 'להרגיעו ישראל' – זה מיתוק. יום שני של ראש השנה זה ממתק את הדינים, זה "דינא רפיא"...
אחר כך אמר: "הַבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם". אמר: "יקיר" כאן בהפטרה זה באות ק'. ובדין נחלות כתוב 'יכיר' בלשון הכרה, כך כתוב בבכור: 'יכיר לתת לו פי שנים'. זה נשמע אותו דבר קצת, אותיות כ' ו-ק' למיתוק הדינים באו, בת ק' כבת כ' לחטא, הכל מתכפר בשמים. ראש השנה, היום השני – דינא רפיא".
אחרי זה אמר: "עַל כֵּן מֵעַי לוֹ הָמוּ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ". אמר: "מה זה 'רחם ארחמנו'? יש יומיים ראש השנה, שניהם יהיו במידת רחמים. בזכות דינא רפיא של היום השני, יהיה למפרע גם ביום הראשון רחמים".
והוא בוכה, הוא לא יכול לקרוא את ההפטרה. אמר לבנו רבי שמואל נתן: "אתה תקרא את ההפטרה", והוא בוכה בבכיות של רגש.
אחרי שגמרו את הכל הגענו למנחה. רבינו דפק על שלחן ההיכל, אמר משהו ואף אחד לא שמע אותו. אמר לשמואל בנו: "רבי שמואל, תגיד לכולם בקול".
אמר לו: "נו, תגיד".
אמר: "אבא מצווה עלי להגיד לכל הציבור: אני מתחנן לפניכם, ציבור יקר, הרב קוק מתחנן – כולם ללא יוצא מן הכלל תעשו לקדוש ברוך הוא תפילה שיתן לי תעודת גיור, שאני אתגייר ואהיה יהודי כשר".
אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
ככה ראש השנה היה באוירה חצי לא ברורה. במוצאי ראש השנה ישבנו אתו. הוא כותב לי על נייר – הנייר נמצא אצלי: "מצויר אצלי שבאנו מנסיעה רחוקה לכאן, ולא היינו בראש השנה כאן כלל ועיקר. היינו במקום רחוק מאוד".
ואני נבהלתי, אך הרב אומר לי: "לא, זה לטובה". אני אומר: שהיינו מחוץ לאטמוספירה.
ראיתי שהרב אומר שזה לטובה, אז אמרתי לו: "אולי עכשיו הרב יגיד לי מה היה החלום?".
אמר: "כן, אני עכשיו יכול להגיד לך קצת, נרגעתי מהטראומה החווייתית, עכשיו אני אגיד לך".
וכך אמר: "חלמתי ששמו אותי במקום חשוך מאוד". אני מצטט לכם: "חושך, חושך וצלמוות, וימש חושך. אי אפשר לזוז מרוב פחד וצפיפות, ויש שמה אויבים גדולים של התורה ושל היהדות".
ואומר: "אני זוכר שהיו אתי שמה מרדכי ויונתן שלוש" (הם נשואים לנכדות שלו, לבנות של רבי שמעון, הבן של הרב).
אומר לי הרב קוק: "אני לא יכול לתאר ולשער לך איזה אכיפה עשו עלינו לחלל שבת ולעבור עבירות".
"אין לי את כוחות הנפש לדבר ולספר מה היה בחלום, אני רק מספר לך בכללות. אבל היינו חזקים מאד, לא זזנו מן התורה הקדושה".
בסוף הוא אומר לי: "זה חלום טוב".
אמרתי לו: "כזה מסירות נפש לשמירת שבת... כתוב בגמרא: יכולה היא שתרפא". הוא לא הרגיש טוב בימים האלה. אמרתי לכם מה היה בלילה הראשון של ראש השנה בעלות השחר, עד שבירך "הגומל", היה לו מצב יסורים. אז אמרתי לו: "יכולה היא שתרפא, יכולה היא שתרחם. בזכות זה תהיה לרב רפואה שלמה".
אמר לי: "אמן, כן יהי רצון".
כל זה מה שכתוב אצלי, החלום של הרב קוק בליל ראש השנה. אני לא יודע מה זה אומר, אני לא מפרשן את החלומות של הרב קוק, ולא את כל מה שהוא אמר, את הבכיות שלו ואת כל הדברים. אני מספר לכם, יש הרבה מה להתחזק ממה שאמרתי. כל אחד יתחזק כפי כחו וכפי יכולתו.
עכשיו אני רוצה לספר לכם עוד סיפור לא ידוע, חלום של הגאון רבינו אהרן יהודה ליב שטיינמן זצ"ל. בליל יום הכיפורים שנת תשל"ד שפרצה בו למחרת בבוקר מלחמת יום כיפור בשעה 2 בצהריים.
תקשיבו, זה סיפר לי הנכד של הרב שטיינמן, סיפור ברור ובדוק מעדויות נאמנות, הנכד שלו ר' דוד שפירא סיפר לי את זה.
היה בבני ברק רב גדול, הרב בן ציון פלמן, הוא היה גאון עולם. הרב קוק אמר לי שהוא היה הולך לדבר אתו בלימוד. הרב בן ציון פלמן היה תלמיד חכם מובהק בעיון ובבקיאות, וגם עניו מאוד. והוא החזיק את עצמו תלמיד של הרב שטיינמן. כמה שהוא היה גדול, הוא החזיק את עצמו תלמיד של הרב שטיינמן. מזה תבינו מי זה הרב שטיינמן. הרב פלמן חיבר ספר "שלמי תודה", הוא מזכיר שמה הרבה שמועות מהרב שטיינמן.
יום אחד, בשעות שלפנות בוקר של יום כיפור, הרב פלמן רואה את הרב שטיינמן מגיע לישיבת "גאון יעקב". הרב שטיינמן היה מגיע להתפלל בכיפור ובשבת בגאון יעקב, זו הישיבה שלו. אבל הוא רואה אותו שהוא בא דרך רחוב רשב"ם, והוא לא מבין: הדרך להגיע לגאון יעקב מהבית של הרב שטיינמן זה לא דרך רחוב רשב"ם.
הרב פלמן שאל את הרב שטיינמן: "מה קרה באת ברחוב רשב"ם?".
אמר לו: "כן, זה באמת לא הכיוון. אני פשוט הלכתי מהבית שלי קודם כל לבית של הסטייפלר, ואז באתי לפה".
אמר לו: "למה הלכת לסטייפלר?".
הרב שטיינמן מספר לרב פלמן, אומר: "הלילה בחלומי, בזמן הקצר שישנתי בליל כיפור הזה, לפנות הבוקר, ראיתי בחלום – אותיות 'קרע שטן', "נדהמתי מאוד מהחלום הזה, רצתי לבית של הסטייפלר באישון לילה, והוא היה ער".
הסטייפלר לקח ברצינות מאוד את החלום, אמר לו: "בא עכשיו נקרא תהלים עד הנץ". הסטייפלר הבין שאם הרב שטיינמן רואה "קרע שטן", סימן שיש פה משהו לא פשוט. ואף אחד לא ידע מה המצרים הרשעים שונאי ישראל מבשלים לעשות לנו עוד כמה שעות.
למחרת בצהריים פרצה מלחמת יום כיפור.
הרב בן ציון פלמן סיפר את זה בבית הכנסת שלו, ואחד מהאנשים ששמע את זה מהרב בן ציון פלמן סיפר את זה לר' דוד שפירא, הנכד של הרב שטיינמן.
הרב שטיינמן שמע שהרב פלמן סיפר את זה בבית הכנסת, נפגש איתו אחרי כמה זמן ואמר לו: "אני מבקש ממך לא לספר את זה, אני לא רוצה שידברו על החלום שלי".
אומרים שתקופה קצרה לפני הפטירה של הרב פלמן, הבנים שלו שאלו אותו: "מה היה בדיוק עם הרב שטיינמן בחלום?".
אמר להם: "מאז שהרב שטיינמן אמר לי לא לספר את זה, נמחק לי מהזכרון הכל. אני לא יכול, אין לי מה לספר".
אני הסתפקתי האם זה מכח שהרב שטיינמן גזר עליו לא לדבר וממילא זה נשכח ממנו, או שזה מכח הביטול המוחלט של הרב פלמן כלפי הרב שטיינמן שאמר לו "אל תספר", ומרוב שהיה מבוטל אליו שכח הכל. יש שני צדדים פה. יש סיפורים על הרבה צדיקים שהשכיחו מאנשים דברים בשביל כל מיני עניינים, כפי שידוע על מהרי"ל ועוד.
מורי ורבותי, תראו מה זה חלומות של צדיקים, בפרט בראש השנה וביום הכיפורים. אלו חלומות לא פשוטים, החלומות האלה הם לא מהעולם הזה.
אנחנו נתפלל להשם יתברך שיעורר לנו את הרב קוק, אמן ואמן, זה עוד מעט ארבעה חדשים שהרב קוק כבר בלי הכרה, והוא רק בוכה. הרבה בכי, הרבה צער. מי יודע איזה דברים עוברים עליו בתוך תוכו ואנחנו לא מרגישים ולא יודעים.
איך יהיה ראש השנה לעם ישראל בלי הכהן הגדול? איך יהיה יום כיפור בלי הרב קוק?
אני ראיתי שהרב קוק מקפיד ומוסר נפש להיות חזן בראש השנה וכיפור. אמרו לי כמה צדיקים: אל תחשוב שזה סתם, הוא החזן של כל עם ישראל.
לפי המצב עכשיו, אין חזן לעם ישראל. צריכים להתאמץ שהקדוש ברוך הוא יעורר לנו אותו, התעוררות גדולה לרפואה שלמה, במהרה ובזמן קרוב, ונאמר אמן.
תודה מיוחדת לידיד נפשי ר' יצחק רווח שליט"א
על מסירותו לתעד את השיעור ולדאוג להקלדתם לתועלת הרבים
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
קבלת פנים לכבודו של הרב שלום רוקח מבעלזא
קבלת פנים לכבודו של הרב שלום רוקח, נכדו הבכור של האדמו"ר מבעלזא, בשדה התעופה ניוארק בארה"ב - בשליחות זקינו האדמו"ר מבעלזא
מרן הגר"י זילברשטיין בפתיחת זמן אלול למלמדי תשב"ר: 'אתם צבא הגנה לישראל האמיתי! - הם גנבו לנו את השם'
מרן הגר"י זילברשטיין בפתיחת זמן אלול למלמדי תשב"ר: 'אתם צבא הגנה לישראל האמיתי! - הם גנבו לנו את השם'
האדמו"ר מויז'ניץ מבית שמש מקבל בשדה התעופה את אחיו האדמו"ר ממונסי
האדמו"ר מויז'ניץ מבית שמש מקבל בשדה התעופה בלוד, את אחיו האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי שהגיע לביקור בארץ ישראל
מאות חסידים בראשות כ״ק מרן אדמו״ר מויזניץ שליט״א ממונסי פוקדים את הר הזיתים
במסגרת מסע הקודש בארץ: מאות חסידים בראשות כ״ק מרן אדמו״ר מוויזניץ שליט״א ממאנסי פוקדים בשעה זו את הר הזיתים בירושלים, שם הם מעתירים בתפילה בציונו הקדוש של בעל ה״אור החיים״ הקדוש זי״ע
"ב-8 באוקטובר יאיר גולן הגיע להערכת מצב באוגדת עזה ללא הזמנה ואמר - 'העסק הזה יסתיים עם פתרון מדיני'"
אמיר אביבי חושף: "ב-8 באוקטובר יאיר גולן הגיע להערכת מצב באוגדת עזה ללא הזמנה ואמר - 'העסק הזה יסתיים עם פתרון מדיני'"
טראמפ על חיסול המפגינים באירן: יותר מ-100 אלף בני אדם כבר נהרגו
טראמפ על חיסול המפגינים באירן: יותר מ-100 אלף בני אדם כבר נהרגו. יש להעמיד את האחראים לדין על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות
טראמפ: אם אני לא הייתי נשיא לא הייתה ישראל ולא היה מזרח תיכון
טראמפ: אם אני לא הייתי נשיא לא הייתה ישראל ולא היה מזרח תיכון
המלך בשדה
ההצעה של נתניהו לבן גביר: שריונים בליכוד - בתמורה לאיחוד
פרסום ראשון: ראש הממשלה מציע ליו"ר עוצמה יהודית להשתמש בשריונים שלו בתמורה לאיחוד עם הציונות הדתית של סמוטריץ', והוא מפעיל לחץ גם על וינטר. בגוש שמנגד: גם איזנקוט וגם בנט רודפים אחרי טרופר במטרה שיסיר את ההתמודדות העצמאית ויצטרף אליהם.


