הגרמ''ה הירש חושף את שקריו של משה גפני

כאשר משקרים צריך לדעת איך, משה גפני חשב כי לעולם לא יוודע האמת, כי לא נתניהו שיקר אלא 'דגל התורה' ניסתה לעבוד עליו ולשחק את המשחק כאילו שנתניהו אשם. השבוע עמד מרן הגרמ''ה הירש בכינוס של בני ישיבות והכריז כי הסיבה מדוע התנגדו לחוק הגיוס הוא מפני שהחוק קבע כי 50 אחוז מן החרדים ילכו לצבא ולכך אי אפשר לתת יד, היה לא תהיה, כל מי שרוצה ללמוד תורה יוכל ללמוד ולא תהיה הגבלה, ואם יגבילו נילחם עד לטיפת הדם האחרונה ולא נוותר על כך

מי ששמע השבוע את מרן הגרמ"ה הירש והולך חזרה על מה שהיה בוועדת החוץ והביטחון שואל את השאלה הכי קשה, איך זה שישבו שם נציגי אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס ואף אחד מהם לא הכריז כי אם יהיה כתוב בחוק שחמישים אחוז מן החרדים ילכו לצבא לא נצביע בעד החוק. רק חוק שיאפשר לכל צעיר חרדי ללמוד וכל עוד הוא לומד דוחים את שירותו יהיה מקובל עלינו. המציאות היא שהנציגים החרדים נתנו לנתניהו והיו"ר ביסמוט את ההרגשה שלאחר ארבע שנים מסכימים שחמישים אחוז מן הצעירים החרדים ילכו לצבא. נתניהו לא היה מכריז כי הנה מחוקקים חוק שיביא מספרים כאלו לצבא אם הוא היה יודע שהחרדים לעולם לא יתנו יד לחוק כזה

במשך של חדשים ישבו בוועדה בהונאה גמורה, נתנו לחכ"י הליכוד להאמין כי החוק כפי שהוא מוצע לפיו תוך ארבע שנים המספר יעלה לחמישים אחוז וכי זה יעבור את גדולי התורה, הוא אחד הפשעים הגדולים ביותר, מפני שאלו שביקשו להעביר חוק האמינו כי מה שהם עושים אפשרי, הם לא שמעו מנציגי החרדים כי במספרים כאלו זה לא יעבור

ועוד, משה גפני יצא בהכרזה כי נתניהו שיקר, כאילו שענין הרוב הייתה הבעיה. גם אם היה לנתניהו 80 חכי"ם שתומכים בחוק זה לא היה עובר. מרן הגרמ"ה הירש אמר זאת בצורה הכי ברורה, כי לעולם לא היו נותנים יד לחוק כזה, וזו הסיבה מדוע הגדולים פסלו את החוק, אז איך משחקים משחק כזה שמאשים אנשים שהם כלל לא אשמים במצב הזה, פשוט הטעו אותם

כל בר דעת שמבין מה קורה בעולם התורה ואצל גדולי ישראל ידע והבין כי חוק המחייב חמישים אחוז ללכת לצבא לא יעבור. הפלא הכי גדול הוא על אריה דרעי ששיחק את המשחק כאילו שגדולי התורה יתנו יד למספרים הללו, מי שאמור היה להיות מן הראשונים להבין שגדולי ישראל לא יתנו יד למספרים כאלו, שיחק עם נציגו בועדה כאילו שזה יעבור את שולחן גדולי ישראל

אין חוק גיוס רק בגלל נציגי החרדים שלא אמרו אמת כי רבני החרדים לא יתירו בשום אופן חוק שמחייב צעירים חרדים ללכת לצבא מפני שהמכסה היא של חמישים אחוז והם מן החצי השני ולכן שילכו לצבא. פינדרוס ישב בערוצי הטלוויזיה ושיחק משחק כאילו שהחרדים רצו את החוק וכי הליכוד או נתניהו אשם בכך כשהוא ידע כי גדולי התורה לא יתנו יד לכך. גפני וכל חבריו בדגל התורה ידעו את הסיבה מדוע הגרמ"ה הירש לא רצה לקבלם ומדוע הוא נגד החוק שבוע לפני שיצאו בהתקפה על נתניהו, האם עלה על דעתם כי הגר"ד לנדו יתיר דבר שכזה? צריך להיות מפגר בשביל להאמין דבר כזה

מה שצריך להיאמר והציבור חייב לדעת, כי משה גפני עשה כל מה שיכל לשכנע את מרן הגר"ד לנדו שבלי החוק הזה הציבור הולך לאבדון וכי הישיבות יסגרו, הוא הפחיד את כל מי שרק יכל על מנת שהחוק יעבור, וב"ה זה לא הלך לו, החוק לא עבר, ולא בגלל נתניהו או כל מי אחר בליכוד, אלא בגלל שמלכתחילה גדולי ישראל לא היו נותנים יד לחוק כזה

כאשר מרן הגרמ"ה הירש אמר את הדברים בכינוס של בני ישיבות השבוע, רבים שאלו איך זה מסתדר עם מה שפורסם, שכאילו הליכוד הכשיל את החוק כאשר הגרמ"ה אומר במפורש כי גדולי ישראל היו נגד החוק

שימו לב לשתיקה הרועמת של יו"ר הועדה מר ביסמוט שאותו הונו במשך כל כך הרבה זמן, הוא היה משוכנע כי הנה הוא מחוקק חוק בניגוד לדעת היועצת המשפטית של הועדה, ומי שמנעו זאת הם החרדים שהתחננו אליו שלא לפרסם את הנוסח בשביל שלא יידעו מה כתוב שם, מחשש שבעתיד מי שיחוקק חוק גיוס יעמוד על כך שהנוסח הזה יעבור כי עליו כאילו הסכימו גדולי ישראל. חייבים לעשות ברור כי מעולם לא הסכימו לחוק כזה, וכי אנו החרדים הכשלנו את החוק מפני שלעולם לא נשלים עם חוק כזה

המשחק של משה גפני לזרוק את האשמה על הליכוד משחקת נגדנו, מפני שבעתיד יטענו כי גדולי ישראל הסכימו וכי רק בגלל שלא נמצא רוב לחוק לכן זה לא עבר, דבר שהוא שקר גמור יכלו להעביר את החוק אם גדולי ישראל היו מסכימים לנוסח החוק. האמת היא אחת ויחידה, גדולי ישראל היו נגד החוק ומעולם לא הסכימו למספרים של גיוס חרדים, ולעולם לא היו נותנים יד לחוק שלא יאפשר לכל חרדי שרוצה ללמוד תורה שיוכל ללמוד. את זה חייבים לשוב ולומר בצורה הכי ברורה בשביל שלא יעיזו להעלות במחשבה כי הייתה מינימום של הוא אמינא שזה אפשרי

חיים שאולזון

האלימות והלחי השניה - אלימים מבינים רק אלימות

יעידו קוראיי במשך של חמישים ושבע שנים לפחות של שנות כתיבה כמה נלחמתי ונאבקתי נגד האלימות החרדית, מדובר במחלה קשה שהיהדות החרדית סובלת ממנה, והיא מאוסה. לצערי עד היום הזה ישנם מי שמאמינים כי כל דאלים גבר ומנסים בכח עד שהם נופלים בפח של מי שכוח לא עובד אצלו. אני נגד כל סוג של אלימות, ולא רק של חרדים נגד חרדים, לא פחות בחרדים נגד אחרים ואחרים נגד חרדים

אבל האם בשל כך אפשר להתעלם מאלימות, או שמא נקלעים למצבים של אין ברירה אחרת, כאשר מישהו אלים, ואין לך דרך לעצור אותו פרט לאלימות מפני שזו השפה היחידה שהוא יבין, מה עושים במצב הזה, האם מושיטים את הלחי השניה, או מכים בו במקומות הלא צפויים עד שיצעק די ולא עוד

מלחמתי בסיקריקים ודומיהם במשך של שנים ידועה, והסיבה מפני שהם אלימים. אידיאית אני מאלו שדוגלים בנהרא נהרא ופשטי' ושכל אחד יאמין בדרכו ויחיה על פיו. אבל כאשר יש לנו עסק עם אלימים אני לא יכול לכבד אותם. אני מוכן לשמוע כל אידיאה וכל דרך השקפה ושיטה, כל עוד שאתה מדבר ומסביר, ברגע שאתה מרים יד ורוצח אדם רק מפני שהוא לומד רמח"ל ורמב"ם, את אלו צריכים לשבור ובכל דרך

ובכל זאת הפעם אחרוג מן הסדר הזה ואומר כמה מילים טובות לאלו שהגיעו לביתו של השופט סולברג שגרם למצב הזה. בדיונים שלו בבית המשפט ובפסקיו יש את כל מה שצריך ליצור אלימות. הוא חושב שהוא גיבור ושוכח שיש כח שהוא יותר חזק מכל מי שלא יהיה, וזה כח האמונה, את זה לא ישברו ובשום דרך. רבים ניסו לשבור ולנתץ את האמונה היהודית, אלפיים שנה לפחות רוצחים ושופכים דם יהודי רק מפני שאנו יהודים, ואנו קיימים מפני שלא ויתרנו על אמונתנו

בניגוד לשופטים החילונים, השופט סולברג עם כיפה סרוגה על ראשו וכזו שמעידה על המזרחיסטיות שבו, שהיא גרועה וקשה מן החילוני. החילונים הם בדרך כלל תינוקות שנשבו, הם כבר גדלו אצל הורים חילונים. אבל מי שבא מבית ורקע דתי ושיתעלם מן המבדיל בין החרדי למזרחניק, ומדוע הצבא הוא שמד לחרדי, הוא מיסיונר חילוני, עובד עבור השטן המבקש להכחיד כל זכר יהודי

מעולם לא שמענו מהשופט סולברג כאשר עסק בענין הגיוס של החרדים שהוא טרוד מכך שלחרדי בעיה אידיאית קשה בצבא המבקש לחנך את החרדי ל'ציונות', לא שמענו מעולם את השופט סולברג מחפש פתרון לבעיה ה'לאומית' שהחרדי מאמין כי זה אפשרי רק כאשר משיח יבא ולפני כן איננו לאומיים. ולא שמענו את השופט סולברג מחפש פתרונות בצבא איך שיהודי חרדי יוכל להיות במסגרת ששם נזהרים מחוקות הגויים ולא שרים שירים שיש בהם כפירה באמונה שלנו. נכון, עבור השופט סולברג כל אלו לא מזיזים מפני שהוא מזרחניק, אבל עבור החרדי אלו עקרונות יסוד באידיאה החרדית, וההתנגדות לשירות בצבא כזה הוא בבחינת שמד

עוד לא ראינו כי השופט סולברג מודאג מכך שבצבא הישראלי עוברים על הג' עבירות שחייבים עליהם בייהרג ואל יעבור. אינני מבקש ממנו שישנה את החילוני, כפי שאנו לא מבקשים מן החילוני ומן המזרחניק שיהפכו לחרדים. אבל זכותנו המלאה להיאבק שיאפשרו לנו לחיות כחרדים בצבא, ואם זה בלתי אפשרי אין מקומנו שם

השופט סולברג יודע ועוד איך יודע כי החינוך החרדי היא הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, וכאשר מדובר במי שעדיין לא התחתן אין כל מגע בין גבר לאשה, וברגע שאתה שולח צעיר חרדי שכל כך נזהר כל חייו מקשר כלשהו עם בחורה זרה, לחיות במסגרת עם נשים, אתה גורם לו טראומה ומכניס אותו למצב קשה ועד כדי דיכאון במיוחד למי שיש להם יראת שמים. לא ראינו שטיפלת בעניינים המפרידים בחינוך, וככל הנראה שגם אתה כמו מזרחניקעס אחרים עובדים בשירות המיסיון החילוני מבקשים לקלקל את הצעירים החרדים שייצאו מן הצבא בלי תורה ומצוות ולמחוק מהם כל זכר לאידיאה חרדית

לכן, כאשר הגיעה קבוצה אלימה לביתך, הם שלחו לך את המסר לדעת, כי אנחנו לא נוצרים, ואיננו מושיטים לחי שניה. אם אתה בדבריך ופסקיך אלים, אתה זה שגרמת לאלימות נוראה בין חרדים למשטרה ואחרים, האלימות הזו רק תגבר. הם שלחו לך את המסר החשוב בשעה זו

אם אינך אוהב את האלימות הזו, אתה זה שגרמת לאלימות אתה זה שצריך לעשות סוף למצב הזה, וזה אפשרי אם תבטל את הפסקים שלך, תחזיר את כולם להידברות ולהבנה ולכבד זה את זה. אם החילוני והמזרחיסט היו מכבדים את האידיאה החרדית, החרדים היו מכבדים אותם. אבל כאשר אתם מבקשים להשיג גיוס לצבא מחלן בכח ובאלימות תשכחו מזה. אמונה ודת אף אחד לא ניצח, המאבק הפעם הוא על העתיד היהודי, ועל כך נאבק עד טיפת הדם האחרונה

חיים שאולזון

גולדקנופף וגור צבועים בני צבועים בני בניהם של צבועים - הם יסוד האלימות החרדית

לשמוע את יצחק גולדקנופף מגנה את האלימות בביתו של השופט סולברג גורם לבחילה ממש, הקבוצה הכי אלימה בחברה החרדית עוד יותר מהסיקריקים ונטורי קרתא, שהם יגנו אלימות? אם היו שותקים מילא, אבל שהם יטיפו מוסר, ומדוע? מפני שהם צריכים עתה להתחנף לשמאלנים? נאמר להם כאן אתם צבועים בני צבועים בני בניהם של צבועים

שימו לב, החרדים לא גינו, הם פרסמו הודעה שבהם הם מגנים את השמאל והחילונים וכל מי שרוקדים על דמם של החרדים, ומציינים כי הם נגד כל אלימות, אבל עשו ברור שקודם יש לגנות אלימות של השמאל והמשטרה בחרדים. גולדקנופף האיש שמייצג את האלימות החרדית, אין בהיסטוריה החרדית אלימים קשים יותר מגור ואחריהם סאטמאר ודומיהם, שהם יתקיפו את מי שבאו להוכיח לאיש שגרם לאלימות בכלל, מי ששתק כאשר השמאל האלים התנהג באלימות מי שנתן גושפנקה לרדת לחיי החרדים מי שעודד את המשטרה להילחם בחרדים, מזרחניק שרוצה לראות דם חרדים נשפך ברחובות, אותם מגנה יצחק גולדקנופף נציג גור?

תתביישו לכם צבועים. האם אתם רוצים שנתחיל למנות את האלימות שלכם במשך של שבעים השנים האחרונות לפחות? אתם סמל האלימות, ומוסר תטיפו קודם ולפני הכל לעצמכם

חיים שאולזון

האינטרס הכספי המשותף עושה שלום בסאטמאר!!!

עשרים שנה לא הצליחו להידבר בסאטמאר, האדמורי"ם ובני המשפחה מסוכסכים בצורה הכי מגעילה, לא יושבים זה לצד זה ולא באים למקום כלשהו אם השני יהיה שם. עד כדי שבטעות הגיעו שני האחים לנחם אבלים ונאלצו לסובב פנים כאילו שאינם מכירים ולא יודעים מי הם ולא מדברים זה עם זה. המלחמות בבתי המשפט ובכל נושא ועניין שרק יכלו, גברו מתקופה לתקופה, ומה שאלו אמרו על אלו ה' ישמור ויציל, כל צד ניסה להוכיח כי הוא חזק יותר בשליטה כסף וכח פוליטי, ככה זה התנהל עד שנמצא מי שמצא את הדרך איך מביאים את כולם לד שולחן

אין זה סוד שבגלל המצב הזה היו מי שהשתלטו על הירושה של ההורים, גנבו והעלימו, מדובר ברכוש ששווה מיליונים, ואז היה זה הבן של משה גבאי פרידמאן נגיד שבנה את עצמו פיננסית, הוא פנה לכל הצדדים בהצעה לפתוח במערכה להחזיר את אשר גנבו השייך למשפחה ולהתחלק בדרך כפי שיסכימו עליה. ישבו ודנו בנושא תקופה עד שהגיעו למסקנה כי כל הצדדים יעשו כאן כסף, ופרסמו הודעה שכל מי שגנב איזה חפץ ששייך היה לאדמו''ר הקודם מסאטמאר שיחזירו ולא יענישו אותו על הגניבה ועל שלקח בלי רשות, מוחלים מראש למי שיחזיר, וככה הצליחו לאסוף רכוש שלפי הערכה שווה עשרות מיליוני דולרים

ועתה לאחר שקיוו שהחזירו וכי אפשר לחלק, הסכימו על סדר חלוקה וגורל, ונציגי הצדדים הגיעו לביתו של ליפא - הבן של - פרידמאן ושם חילקו את הירושה. עשו מסיבה גדולה לכבוד חלוקת הירושה, היו שם נציגי הצדדים וכמובן שהאהרוני והזאלוני לא היו שם, כי חלילה לא יישבו זה לצד זה

חשבו שזהו זה, הירושה חולקה ומעתה חוזרים למחלוקת. אז לא תאמינו. השבוע חיתן ליפא פרידמאן הבן של משה גבאי, ולחתונה הגיע ה'חמשה עשר' ששמו שלום אליעזר אח של האדמורי"ם שלו בית כנסת בבורו פארק בשדרה החמש עשרה, ורקד עם משה פרידמאן. שלום אליעזר במחלוקת ניצב לצד אחיו אהרן ובשמחות של אחיו הזאלוני לא היה מגיע. למי שאינו יודע המחלוקת במשפחה התחלקה, האח ליפא המכונה זענטער רבי ניצב לצד אחיו הזאלוני, והאח הקטן המכונה 'החמשה עשר' ניצב לצד האהרוני. וכאשר ראו את החמשה עשר רוקד עם משה גבאי האיש שגרם למחלוקת הקשה בסאטמאר מי שביקש לשלוט וידע כי ברגע שהאהרוני תופס את השלטון הוא הראשון שהוא מסלק. שכנע את האבא לחלק את סאטמאר, וילימסבורג לזאלוני וקרית יואל לאהרוני, ומאז המחלוקת כל כך קשה עד כדי ש-11 שנה שהאמא הרבנית מסאטמאר חיה, ובנה האהרוני לא דרך בביתה מפני שהיא תמכה בחלוקת סאטמאר, זה היה אחד מפלאי הבריאה, שאלו האם אנו בימות המשיח

ואם חשבתם שהחמשה עשר זה הסיפור, אז נספר לכם על מה שזעזע את סאטמאר ממש איש לא האמין למחזה הזה. הרבנית סאשע אחות האדמורי''ם מויזניץ הנשואה לאהרוני הגיעה לחתונה, ולמרות שהייתה בעזרת נשים קראו למשה גבאי שהגיע לצד העזרת נשים וסאשע אמרה לו מזל טוב לאחר שנים שלא דיברה עמו, וכל זאת בגלל שהוא דאג שהירושה תתחלק בשווה. צריך לזכור יש גם אחיות שגם הם נהנו מהירושה. האהרוני אינו בכור, הוא השני מהילדים הראשונה והגדולה הייתה אחות שהייתה נשואה למייזליש היא האמא של האדמו"ר מסאטמאר בני ברק שהפך לשונא ויריב של דודו האהרוני, בעבר הם היו קשורים בלב ונפש עד כדי שמייזליש מבני ברק ניהל את המלחמה בזאלוני במשך שנים בשליחות האהרוני

סאטמאר המומה ומתקשה להאמין, איך קרה דבר כזה. היו משוכנעים כי המחלוקת הזאת תישאר נצחית, והנה בגלל ירושה וחלוקת רכוש עשו שלום לפחות חלקית. השלום האמיתי בין האחים המנהיגים האהרוני והזאלוני את זה עדיין לא זכינו לראות, צריך עתה קוסם חדש כזה שימצא טריק איך להביא אותם לצד שולחן אחד ויכריזו על שלום בסאטמאר. ועד אז השניים ייאלצו לברוח זה מזה

מה שמעניין היה, באסיפות שהתקיימו לחלוקת הירושה ראו את הגבאים של של שני האחים עובדים יחד, ולחתונה הגיעו אותם גבאים של האהרוני, למרות שהם מייצגים את הצד של האהרוני. בסאטמאר מלקקים את האצבעות ממה שקורה. ישנם מי שמחייכים אבל ישנם מי שמצטערים ושואלים לשם מה החדירו בהם כזו שנאה ומחלוקת במשך של עשרים שנה, כאשר מן העבר האחר הגבאים מלקקים מיליונים על חשבון החסידים שהפכו את המחלוקת לאידיאולוגיה

חיים שאולזון

הצביעות והשקר ב'חוק הגיוס' - 50 אחוז פירושו שמי שרוצה ללמוד לא יאפשרו לו ללמוד

הנושא הזה חוזר שוב ושוב והדברים צריכים להיאמר ברחל בתך הקטנה, כי כל אלו שאומרים כי כל מי שלומד שילמד והאחרים שיתגייסו, הם שקרנים בני שקרנים בני בניהם של שקרנים. מפני שאין ילד שלא קולט כי חוק הקובע כי חמישים אחוז של החרדים יתגייסו פירושם כי עשרות אלפי צעירים חרדים שהיום יושבים ולומדים בישיבה ייאלצו להתגייס ולא יוכלו לעשות זאת יותר

איני מקבל כי יש לנו עסק עם מטומטמים, מפני שאם כך פני הדברים אז חשוב שיידעו כי מי שמדברים גבוהה בנושא הזה הם כאלו. אדם ישר ובמיוחד מי שבקי במספרים יודע, כי בעולם החרדי עד שמתחתנים בדרך כלל לומדים בישיבה. גם אחר כך ממשיכים בכולל וכאן זה מתחלק. מי שרוצים להיות כלי קודש ממשיכים ללמוד עד שמקבלים משרה, ואחרים מחפשים עבודה  בתחומים אחרים. מה שברור שבחורים בני 18 רובם ככולם לומדים בישיבה. האחוז הנושר אינו מגיע ל-2 אחוז בגיל הזה, כך שחוק שקובע כי רק חמישים אחוז ילמדו פירושו שאלפים רבים שרוצים ללמוד לא יוכלו מפני שאין חמישים אחוז למלא את המכסות של החוק

החוק שקובע מספרים ובכל גיל, מבקש להכחיד את העולם החרדי. כל ילד יודע כי אלו שנות העיצוב של הנער, בגיל 18 אתה לומד בישיבה וישנם מי שזקוקים לישיבה בשביל שמירה על עתידם היהודי. תפקיד הישיבה אינו לייצר עילויים, אלא להבטיח את עתיד היהדות. ישנם מי שמצליחים וגודלים להיות תלמידי חכמים, וישנם מי ששנותיהם בישיבה מבטיח כי הם יתחתנו ויבנו בתים נאמנים בישראל והבטיחו את עתידם. כך שאין דבר כזה לקבוע אחוזי התגייסות לצבא. אם היו אומרים כי מגיל 26 ומעלה יגייסו חרדים הסיכוי טוב שימצאו מספרים גדולים, אבל בגילאי 17-22 רוב רובם בישיבות ולא שייך מכסות ובודאי שלא במספרים כפי שמבקש החוק

לכן, בטרם אתם מצהירים כי מי שרוצה ללמוד שילמד, תבדקו את החוק ותאמרו האם אתם רציניים, או שאתם בכלל לא חושבים על המילים שאתם מוציאים מפיכם

חיים שאולזון

אשרי הממשלה שלא העבירה את חוק הגיוס

כאשר עוסקים בחוק הגיוס ישנם מי שאומרים כי הממשלה נכשלה שלא העבירה את החוק. כך יכול לדבר חילוני. חרדי לעומתו מי שמבין את הסכנה שבחוק רוקד ושמח ומודה למי שעומד בראשה ואחרים שלא העבירו את החוק. ואין זה משנה מה הסיבות, המציאות שהחוק לא עבר, הם הצילו בכך את העתיד היהודי בארץ ישראל. תתארו לעצמכם שאם חלילה היה עובר חוק שחמישים אחוז מכלל החרדים חייבים לשרת בצבא, זה היה מחולל אסון על עתיד החרדים בארץ ישראל

כל עוד אין חוק שקובע, כי כל ילד יהודי זכותו ללמוד תורה, וכל העת שהוא לומד תורה בישיבה, דוחים את גיוסו לצבא, כפי שהיה במשך של יותר משבעים שנה, אי אפשר לעסוק בחוק גיוס, מפני שסופו להעביר על הדת אלפים רבים שלא יוכלו לעמוד בנסיונות של בעל פעור ועוד עניינים כאלו

כאשר הקב"ה מגלגל מצב שלא יחוקקו חוק שהוא סכנה לעתיד היהדות בישראל, סימן שזכויות גדולות למי שהיה השליח לכך. הקב"ה מגלגל דברים כאלו על ידי מי שעושים דברים טובים, ומבלי להיכנס לפרטים מי הם שגרמו לכך, אשרי מי שבזכותו התורה תמשיך להתקיים בארץ ישראל, ומתוך הדחק, ככה זה היה בכל הדורות בעבר, לומדי תורה בקושי התפרנסו, הם היו עוברים תקופות קשות. הלימוד מתוך רחבות, זה טוב לענין אחד ולא טוב לעניינים אחרים. לימוד מתוך הדחק, וגידול ילדים מתוך עניות זה לא חסרון

חלילה לאחל לאף אחד עניות, אבל במצב שנקלענו אליו צריך לראות גם את הצד האחר היכן נשיג הרבה ודוקא בגלל המצב הזה. נכון שגם מקודם נתנו לבני ישיבות פרוטות, ויתכן שטוב שזה היה כך, מפני שזה מקל ומאפשר לחיות גם במצב הזה

אזכיר כאן, שגדולי ישראל לפני חמישים שישים ושבעים שנה הזהירו שחלילה לא לקחת מהמדינה יותר מ-45 אחוז וקראו שחלילה לא יקחו מאה אחוז מפני שאם חלילה יתרגלו לקבל כסף אנחנו בידי המשטינים מבקשי רעתנו. הם צריכים שנהיה תלויים בהם. כאשר אנו מביאים את הכסף לבד ולהם אין שליטה על הכסף הזה, הם לא יצליחו לשבור אותנו

זו השנה השלישית שגדולי ישראל יוצאים לאסוף כסף, וב"ה הישיבות קיימות וימשיכו להתקיים, המאבק להמשיך ולהיות תלויים בשלטון זה טעות, מפני ששלטון מתחלף בכל כמה שנים ואינך יודע בידי מי תיפול. חייבים להתארגן לבד ולא להיות תלויים בשלטון וזה אפשרי, אם נתארגן נכון כלכלית, לא להיות תלויים בשום ענין כמעט בממשלה, להקים מוסדות עצמאיים ונצליח להתארגן גם כלכלית הרבה יותר טוב

אודה על האמת, אני היום הרבה יותר רגוע מכפי שהייתי מאז שבוועדת החוץ והביטחון עבדו על החוק, היו זמנים שהיה חשש כי הנה האסון בא מחוקקים חוק. כאשר היה ברור כי חוק כבר לא יהיה אני רגוע. בכל יתר העניינים נתגבר עליהם. עלינו לעבוד חכם ולא להיבהל מהם ושכמותם. אם נילחם ננצח ובענק. אסור להסכים לפשרות כלשהם בעניין הזה. וכמו שטראמפ אומר כי לא יהיה הסכם מבלי שלא יהיה יותר גרעין באיראן. ככה אנו החרדים מכריזים ומודיעים כי לא נדבר עם החילונים והמזרחניקים עד אשר יהיה ברור שכל מי שלומד תורה לא מגוייס לצבא כל עוד שהוא לומד. אין דבר כזה מספרים, כל בחור בגיל 18 ומעלה זכותו המלאה ללמוד תורה, שהיא היום לא רק לימוד היא השמירה על הבחור ועתידו היהודי. רק כאשר זה יהיה ברור אפשר לחשוב על דברים אחרים. העתיד היהודי בא לפני כל חשבון אחר

חיים שאולזון

מרב כהן צבועה היא לא מתכוונת את טובת הילדים - החילונים עושים אותו דבר ובגיל צעיר יותר בלי נישואין

אקדים כי מדובר בהתנהגות לא טובה, ישנם מי בברסלב שמבקשים למהר ולחתן ילדים ומרחיקים כל כך עד שמתארסים בגיל לא סביר ומתחתנים בגילאים שהם לא בריאים בכלל. חבל שאין בברסלב מי שיודעים איך לעשות סדר בענין הזה. הבעיה אינה רק ביבניאל היא בעוד מקומות, ואין זה פלא שאינם זוכים לאהדה במקום כלשהו בתחום הזה. לחתן ילדים לפני הגיל שמאפשר לבנות בית כאשר החתן והכלה בוגרים, הוא פשע וצריך להילחם במי שמעודדים שידוכים אצל צעירים כל כך

אבל אינני יכול להסכים עם המאבק המתנהל ביבנאל על ידי חכי"ת חילונית שמאלנית ששמה מרב כהן ממפלגתו של צורר החרדים יאיר לפיד. היא מביאה אמהות ואחרות שזועקות נגד המצב הזה. הנשים הללו צודקות, אבל האם מרב כהן באמת כל כך מודאגת מן הקורה אצל  חסידי ברסלב, או שמא היא רוצה לעשות כאן קופה פוליטית. אם היא תעשה את אותו דבר אצל חילונים יירדו עליה, יגלו מה קורה עם אונס קטינות אצל החילונים, לכן היא עושה זאת אצל החרדים

בעולם החילוני המצב קשה פי כמה. בהרבה מאוד מקומות המושג של 'חבר וחברה' בבתי הספר החילונים מתחיל בגיל מוקדם. ישנם מי שמגיל 12 כבר מתנהגים כאילו שהם חבר וחברה, אחרים בגיל 13, והמציאות היא שמספר הבנות בבתי הספר שנכנסות להריון הוא לא קטן ולא נשמע את מרב כהן זועקת על אונס קטינות. זו הסיבה מדוע מחנכים שם איך להיזהר מהריון, ולא אומרים כי הקשר הזה בין החבר והחברה צריך להישמר לאחרי הנישואין ולא עושים דברים כאלו לפני כן. הצעירים החילונים בבתי הספר עושים את הדברים האלו בלי נישואין, וההבדל בינם לבין ברסלב, שאצלם מחתנים קודם ואחר כך חיים יחד

לכן, כל עוד מרב כהן לא עוצרת את המצב הזה בבתי הספר החילונים ברחבי הארץ, שלא תטיף מוסר לאף אחד בעולם החרדי. ולא מפני שאין על מה להטיף, מה שנעשה בברסלב בכמה מרכזים שלהם בתחום הזה חמור ואסור. אבל מרב כהן היא האחרונה שיכולה להטיף מוסר, אם ברסלב היו חלילה חילונים היא לא הייתה עוסקת בענין

חיים שאולזון

אוייבו הגדול של מרן הגר"ד לנדו דוד לייבל מריץ מפלגה חרדית חדשה שתילחם באידיאה החרדית

מאז היה חברותא של הרב שך הוא לא אהב את מרן הגר''ד לנדו, וכאשר שמע כי הרב לנדו הפך להיות מנהיג החרדים ובמיוחד מנהיג הליטאים הוא ביקש לקבור את עצמו, עד היום הזה הוא מזלזל בו זלזול נורא מתוך תקווה שלא יצליח, וכאן המקום לספר כי דוד לייבל היה מאלה שרצה בכל מאודו שהגר"ד לנדו יתיר את 'חוק הגיוס' לא כל כך בשביל לגייס חרדים כמו בשביל לקבור את הגר''ד לנדו להוכיח כי הוא אינו בעל 'השקפה' הוא פוליטיקאי שעושה כפי שמשתלם פוליטית, הוא היה משוכנע שמשה גפני מבצע את השליחות שלו להפיל את הגר''ד לנדו, וכאשר שמע כי הגר''ד לנדו לא נפל בפח שטמנו לו, הוא כמעט וקבר את עצמו

זה שנים משימתו של הרב דוד לייבל הוא לשבור את ההנהגה הליטאית ולהשתלט עליה בעקיפין. הוא בנה את האידיאה שלו על כך שמבזים את האברכים הליטאים כאשר עושים ממי שעובד ליגה ד'. אבל מעשית הוא מתכוון לעשות קופה וכזו שהממשלה תממן אותו בענק. הוא הצטרף לאויבי החרדים ומייעץ להם איך לשבור אותם. כאשר לחב"ד היה הסכם לפיו כאשר חוזרים מהקבוצה לומדים כמה שנים ורק אחר כך מתגייסים הוא היה האיש שהסית שאף חרדי לא יכול 'להשתמט' מגיוס, ובגיל צעיר מאוד חייבים להתייצב למרות שמי כמוהו יודע כי בעולם החרדי עד שמתחתנים לא יוצאים לעבודה ובודאי שלא לגיוס מפני שזה פוסל אותך בשידוכים

כאשר ראה כי הוא הפסיד לאורך כל החזית שלו, כל הניסיונות שלו לכפות גיוס על החרדים לא מצליחים ועד כדי שהציבור החרדי שהיה רחוק מאוד מקיצוניות נאלץ ללכת עתה בדרכים קיצוניות בגלל יצורים כמותו, הוא בא עם רעיון חדש שלמעשה לא כל כך חדש הוא חשב על זה כבר בעבר, והוא להקים מפלגה חרדית חדשה, ועתה כאשר הכאוס ברחוב החרדי על החכי"ם החרדים גדול הוא מאמין שיצליח להקים מפלגה חרדית חדשה וקודם ולפני הכל הוא מנסה זאת עם אנשיו ה'מודרנים' של 'דגל התורה' שחלקם הגדול גר בבית שמש

הוא מנסה לחהידבר עתה עם קבוצות בעולם החרדי ביניהם חסידי גור בתקוה כי ילכו עמו כאשר ימכור להם כי הוא ילך עם השמאל וילחם בהנהגה הליטאית הנוכחית. בגור שוקלים את הקשר הזה, לאחר שהם מבינים כי החלום שלהם להציב איש חב"ד ברשימתם לא ילך מפני ששמאל בחב"ד זו טריפה, הרבי ציוה על ימין בלבד, ולכן הם זקוקים לשותפים שרוצים שמאל

האם יש מספיק חרדים אנשי שמאל שיוכלו לעבור את אחוז החסימה? לא צריך להיות מומחה גדול בשביל לקבוע שאין, ולכן דוד לייבל מחפש שותפים מחוץ לחברה החרדית, הוא יבקש מחילונים שמאלנים שיצביעו למפלגה שלו מפני שזו תילחם במנהיגות הנוכחית של של העולם החרדי

יצויין כי המודרנים של 'דגל התורה' ניסו להקים מפלגות משלהם לעיריות שם לא זקוקים למספרים גדולים בשביל להיכנס לעיריה, בכמה מקומות הם הצליחו ובעיקר בבית שמש. יצויין שגם 'דגל התורה' העדיפה מועמד שנוטה יותר למודרנים לראשות העיר בבית שמש להבטיח לעצמם את שני הצדדים

חיים שאולזון

הערות והארות - חיים שאולזון

 

באיזו חוצפה משה גפני טוען כי הגרמ''ה הירש משקר?

הוא מתראיין וקובע קביעה בניגוד גמור למה שמרן הגרמ'ה הירש אמר בצורה הכי ברורה, כי את 'חוק הגיוס' פסלו גדולי התורה מפני שהחוק מחייב לגייס חמישים אחוז מן הציבור החרדי, ואילו משה גפני אומר בראיון שנתן ואמור להפרסם כי גדולי התורה היו בעד החוק והיו מי ברגע האחרון שקלקלו ומנעו זאת. הוא לא מוכן לומר את האמת, כי הוא זה שדחף לחוקק חוק רע שיפיל את הרבנים לנדו והירש, וכי הם תפסו זאת בזמן ומנעו את המכשול הנורא. כאשר יצאו לדרך גפני אמר להם כי בסוף כל בחור יוכל ללמוד בלי יוצא מן הכלל, ובסוף הגיע חוק נורא הרבה יותר גרוע ממה שהעלו על הדעת שיתכן שיקרה. וכי לא נתניהו הוא שגרם שהחוק יפול, אלא גדולי התורה הכריעו כי חוק כזה לא יקום ולא יהיה - הגרמ"ה הירש שבועיים לפני כן אמר לחכי"ם מ'דגל התורה' כי הוא נגד החוק

מדוע גדולי התורה לא רצו לקבל את משה גפני בביתם?

מה שמשה גפני לא רוצה שתדעו כי הוא ביקש להיכנס לבתיהם של הרבנים ברגמן והירש והם לא רצו לראותו. הוא לא ביקש לדבר בענין ציבורי אלא פרטי, רצה להזמינם לחתונה של נכד או נכדה והם לא רצו לקבלו ואף לא באו לשמחתו. אם הוא התנהג כפי ש'שלוחא דרבנן' צריך להתנהג הם היו מונעים ממנו להיכנס לביתם? הסיבה שכעסו וכועסים גם עתה עליו, שהוא זה שהכשיל את הגדולים רימה והונה אותם, לא אמר להם מראש את האמת כי חמישים אחוז של החרדים ייאלצו ללכת לצבא כאשר יחוקקו את החוק הזה. מבין הגדולים הגרמ"ה הירש קרא את הנוסח ראשון והוא זה שאסר על החכי"ם מ'דגל התורה' לדרוך בביתו

דוד לייבל מסית ומדיח נגד גדולי ישראל

נפתח ונקבע כי הוא מחזיק מעצמו יותר מאשר כל הגדולים בדורנו, הוא מאמין כי הוא מבין ויודע יותר טוב והקים מוסדות משלו, חשב כי יהיו לו אלפים אבל לומד עם הזמן כי לא הצליח להשיג את מה שראש ישיבה הכי קטן מצליח. הוא רוצה לראות את החרדים כולם בצבא, הוא מציע שיהפכו את כל הישיבות לישיבות הסדר כפי שעושים המזרחניקים. הוא הקים ישיבות כאלו שמטרתם הסופית היא שירות בצבא ולכן הממשלה מסייעת לו. ומאז שנודע כי לא יהיה חוק בקדנציה זו הוא משתולל ועושה כל מה שהוא רק יכול לגייס מה שיותר חרדים היכן שרק אפשר, ועתה בודקים מה חלקו בהסתת היועצת ומפכ"ל המשטרה נגד החרדים, למרות שבעבר אמר כי בדרך הזו לא יצליחו לגייס חרדים. לא שומעים אותו בימים אלה קם וזועק כי מה שהמשטרה עושה תמנע גיוס של חרדים

עסקנים ועיתונאים חרדים בשירות השמאל המתועב

נקדים כי אצלנו המושג של ימין ושמאל הוא אחד ויחיד, מי שקרוב יותר לתורה ומצוות הוא הימין ומי שרחוק יותר הוא השמאל. ובמציאות של ימינו בארץ ישראל, כאשר אנו קוראים את מצע המפלגות, השמאל מעודד תועבה ורוצה חוקים שיהפכו את ארץ ישראל למדינה ככל המדינות, הם מבקשים לקיים את מטרת 'הציונות' של מחיקת תורה ומצוות. הימין לעומתו למרות שגם שם לא מדובר ב'חרדים' אבל מדובר במי שהמסורת קרובה לליבם והם מכבדים תורה ומצוות. ניקח למשל את החכי"ם ממפלגות השמאל ומפלגות הימין. בשמאל אין ח"כ אחד ויחיד שיתייצב לצד החרדים וידבר על קדושת התורה והמצוות, ואילו בליכוד הרשימה ארוכה מאוד של מי שלוחמים למען החרדים יותר מחכ"י החרדים. ועתה בשל טובות הנאה אישיות קמה קבוצה וביניהם מי שגם להם תיקים בפרקליטות ועובדים בכל הכח לשכנע את החרדים לתמוך בשמאל בבחירות. הם מוכרים את כל האידישקייט למען מטרות לא כשרות. לתמוך במי שהם עוכרי ישראל מי שהם לוחמים בתורה ומצוות, אין פשע גדול מזה

סולברג לוחם לגיוס כל החרדים ללא יוצא מהכלל

שמו עולה לדיון בעקבות הקנאים הסיקריקים מבית שמש שהסתערו על ביתו, וכאן צריך להסביר את ההבדל שבינו לבין הרבה מן המזרחניקים. סמוטריץ' למשל יודע כי אם הוא ידבר כמו מזרחניק החרדים יירדו עליו וחזק, אז הוא אומר, כל מי שלומד שילמד ומי שלא לומד ילך לצבא, טיעון מופרך (ראה פוסט מיוחד שמסביר כמה שקר יש בזה). השופט סולברג מאחר ואינו צריך להתמודד בבחירות אומר את האמת המזרחיסטית שבו, כי הוא רוצה את כל החרדים בצבא, כאן הוא גרוע מכל האחרים, מפני שהוא אפילו את המינימום של לומדי תורה לא מוכן לאשר, הוא ציווה על המשטרה לעצור כל חרדי, ומבחינה זו הוא גרוע מן השופטים החילונים שמבינים כי אי אפשר לתבוע מן החרדים שכולם ילכו חייבים להגיע עמם להסדר. סולברג לא רוצה הסדר, הוא רוצה להשמיד להרוג ולאבד את כל החרדים

האלימות היא יצירה חרדית פסולה ואסורה - אבל את ההכשר נתנה המערכת המשפטית

לחמתי רוב שנות חיי באלימות, סבלתי ממנה שנים, הציבור החרדי סובל מאלימות, ישנן קהילות שהסמל שלהם היא האלימות, ובשנים האחרונות מאז הפגנות בלפור וקפלן, שאלתי את עצמי האם קיימת אפשרות לעצור את האלימות או שמא דווקא עתה האלימות תגבר. כאשר המערכת המשפטית מעודדת אלימות עד כדי שהם נותנים הכשר לאלימות שמאלנית, והשופטים מעלימים עין לא אומרים מילה נגד זה, אין עוד פלא מדוע האלימים בחברה החרדית אומרים לעצמם, עכשיו איש לא יאשים אותנו, המערכת המשפטית בישראל התירה זאת, אז בבקשה אנחנו מומחים לאלימות ונעשה את המלאכה יותר טוב מהם. הקבוצה שהגיעה לביתו של השופט סולברג הם מן האלימים הידועים בחברה החרדית והם עשו עבודה כפי שרק להם הניסיון בתחום הזה. לכן, לשמוע גינויים צורם, מי שמעודד אלימות במישרין או בעקיפין שיבא בטענות לעצמו

כל עוד בבצ'יק שולט בפוליטיקה בגור, פירושו כי הפרקליטות שולטת על גור

לא ייאמן, כל החרדים כמעט מקצה לקצה לא גינו בצורה כפי שיצחק גולדקנופף נציג גור גינה את האלימות בבית של השופט סולברג, דגל התורה וש"ס פרסמו הודעה שבה הם מגנים את האלימות של השמאל והחילונים נגד החרדים, ואילו גור שהיא סמל האלימות החרדית הם מגנים את מי שהם חברים שלהם לאלימות בחברה החרדית? וההסבר לכך, מי שמנווט את הפוליטיקה בגור הוא מוטי בבצ'יק, גולדקנופף משמש כבובה ולא יותר מזה, הוא עושה את מה שבבצ'יק מצווה. אותו בבצ'יק שיש לו תיק בפרקליטות וזו מאיימת עליו שבקרוב יחלו לעבוד על התיק הזה, עושה הכל לרצות את השמאל על מנת שירדו ממנו. במילים אחרות, מי ששולטים היום על גור הם הפרקליטות. בגור יודעים כי הם האחרונים לגנות אלימות, הם בכל השנים סמל האלימות החרדית. אבל, כאשר חייבים לרצות את הפרקליטות בשביל שירדו מבבצ'יק, עושים גם מה שנשמע ונראה צבוע

איזה אחדות חרדית היא כאשר מחרימים אדמורי"ם?

השבוע היה כינוס של כל החוגים למען חיזוק המערכה לגיוס כספים למען הישיבות. הזמינו את האדמורי"ם ראשי הישיבות האשכנזים והספרדים, המטרה הייתה אחדות להוכיח כי כולם רצויים במצב הזה ובמעמד הזה. ובכל זאת החרימו אדמורי"ם רק מפני שאחרים הטילו וטו. לדוגמא לביאלה הרבה אדמורי"ם הזמינו רק אחד והחרימו את האחרים. ככה גם בעוד כמה קהילות לא הזמינו את מי שלא יושבים אלו לצד אלו. האם זה תפקידם של המארגנים להתערב בפוליטיקה הקהילתית? או שמא היה עליהם להכריז ולהודיע שכולם בלי יוצא מן הכלל מוזמנים ומי שלא רוצה שלא יבא. כאשר מכריזים על כינוס 'אחדות' ומחרימים את מי שלא יהיה, זה לא כינוס אחדות, זה מעמיק את הקרע הפנימי

נטורי קרתא תעשה קופה על המעצרים

הם בטוחים כי הם עושים רעה לחברי נטורי קרתא העצורים, הם לא קולטים כמה טוב הם עושים להם. הם זקוקים לתמונות איך שהם נעצרים ונשפטים, מדובר במנוף ומכשיר טוב לגיוס כספים. כאשר הם פונים לחבריהם בוילימסבורג ולונדון עם תמונות איך שהם נעצרו וישבו בבית הסוהר, שופכים עליהם כסף. הם ככל הנראה לא למדו איך זה עובד אצל החרדים. כאשר דוד שמידל היה נוסע לעשות כסף באמריקה הוא היה מארגן כמה הפגנות פרועות שיהיו בה מעצרים, דואג שיצלמו וככה מגיע לוילימסבורג ונושא דרשה נגד הרשעים שעוצרים את מי שמונעים חטוטי שכבי, וחוזר עם סכומי עתק לארץ. הקנאים זו שיטתם לפני שהם נוסעים לחו"ל לגיוס כספים. בנטורי קרתא יעשו חגיגה גדולה מן המעצרים האלו, ותודה יתנו לשופט סולברג שמבקש לעצור אותם ולהושיב אותם בבית הסוהר. כל יום בבית הסוהר עבורם זה עוד מאה אלף דולר לכיס שלהם

מדוע בבאבוב לא עושים שלום?

רבים שואלים ומבקשים להבין, הנה בסאטמאר הגיעו למסקנה כי אין עוד טעם במחלוקת ולמען הרכוש מיישרים הדורים. גם אם לא רוקדים יחד, אבל נציגי הצדדים יושבים יחד. וכאשר עוסקים בבאבוב כאן השנאה כל כך קשה הרבה יותר מסאטמאר. היו מי שהציעו לעשות סדר בחלוקת הירושה, בסופו של דבר מדובר ביורשים על פי הלכה, שני הצדדים מדובר בבנים יורשים, ולכן היו מי שהציעו לעשות סדר, והצד של צאצאי ר' נפתלי זצ"ל הסכימו, אבל ביקשו שיחד עם ההסדר לחלוקת הירושה יעשו גם שלום ויפסיקו עם המחלוקת, ועל כך לא הסכים ר' בן ציון, הוא מוכן לעשות סדר בחלוקת הירושה אבל לא לעשות שלום הוא רוצה שהמחלוקת תהפוך לנצחית, והסיבה פשוטה. האדמו"ר המכונה 45 הוא תלמיד חכם, והוא מעדיף שיהיה מה שיותר רחוק ממנו וחסידיו

השמרו והזהרו! ארגון 'למען ילמדו' מגייס חרדים לצבא רח"ל

 

השבוע פרסמתם על תושב מאנ"ש בצפון (שניאור רוכברגר) בוגר מכון מנדל שעובד בישיבה של חב"ד בצפת, שפתח תנועת נוער לחרדים בשם 'אחוה' ביחד עם דוד לייבל.

והנה קבלתי פרסום של ארגון "מעלות צור" - תוכנית להכשרה לפרנסה לציבור החרדי, שהוא בעצם לימוד מקצוע בצבא, ונחשב שירות צבאי לכל דבר ועניין.

כמובן שבאתר שלהם המילה צבא לא כתובה, אבל בעמוד הראשון של האתר, בסוף העמוד הם כותבים בגדול: "שים לב! אם אתה מעל גיל 32 או אחרי שירות צבאי, התוכנית אינה רלוונטית עבורך" ולא הבנתי אם אני חרדי שעשה צבא למה אני לא יכול ללמוד אצלם?

בשאלות על התוכנית, אתה מתחיל להבין יותר במה מדובר, לדוגמה, הם כותבים שהקורסים מתקיימים בפריסה ארצית רחבה במתקנים ביטחוניים הסמוכים לריכוזים החרדים.

ואם יש למישהו ספק, כתבתי בגוגל 'מעלות צור' וקבלתי כתבה מאתר 'כיכר השבת', "הרב דוד לייבל בשיחה שנשא בפני מסיימי הטירונות במחזור השני של פרויקט ״מעלות צור״ אותו הוא יסד" ואז הבנתי הכל מדובר בפרויקט לגיוס לצבא (מסיימי טירונות), מבית היוצר של דוד לייבל. וכמובן כהרגלו בקודש הכל בערמומיות, במסווה של תעסוקה לחרדים.

אלא שבאתר של מעלות צור, מופיעים מקצעות חול, ולא קודש. בפרסום שהם עכשיו מפרסמים, הם מדברים על לימודי סת"ם, עם קבלת תעודה.

הלימוד והתעודה ממכון 'למען ילמדו'.

מדובר בארגון שמשווק קורסים למקצעות ההלכה (סמיכה לרב, שחיטה, סת"ם, ועוד) שלצערנו הרב הוא למטרות מסחר גרידא, אין לו שום שיקול של יראת שמים וכיו"ב.

היות שהכל שם זה כסף, אז היום במשק חברה שרוצה לעשות כסף קל, הרבה ומהר, צבא זה הפתרון וביחוד גיוס בני ישיבות, וכבר השנה באירוע שהם קיימו, כל חסידי חב"ד שהגיעו לשם היו עם מדים, חלקם זה בכלל לא היה יום מילואים שלהם, עכשיו אנחנו מבינים למה ביקשו מהם להגיע עם מדים.

ועכשיו גם מובן למה בפרסום שלהם, מכל חב"ד הם מצאו אדם אחד שידבר בשבח הקורסים, לא פחות מאשר אביגדור דיקשטיין, זה ששולח משטרה להוציא בחורי ישיבות מהגמרא לצבא.

מנהל 'למען ילמדו' הוא אברך צעיר ישראל מעל, בא מבית של בעלי תשובה מרחובות, אין לו הבנה כ"כ (עם בכלל) בציבור החרדי, והוא צריך להבין, שכיום דוד לייבל וכל פרויקט אפילו הכי קטן שיהיה, שקשור אתו, מבחינת הציבור החרדי, זה סדין אדום. ואם הם מחליטים בכל זאת להמשיך לעבוד אתו, שלא יתפלאו שכל הרבנים החרדים יוציאו חרם נגד הארגון שלהם, ויאסרו את ההשתתפות בקורסים שלהם.

תתנתקו מיד 'ממעלות צור' פן יהיה מאוחר, "ויפה שעה אחת קודם"

תיאטרון האבסורד של חוק הגיוס

 נהוג לומר שההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים: פעם כטרגדיה ופעם כפארסה. אבל בפוליטיקה הישראלית, היא חוזרת על עצמה כקלסיקה קולנועית שבה הקהל צועק למסך "אל תיכנס לשם, יש שם רוצח עם סכין!", והגיבור החרדי נכנס פנימה, מחייך, ומדליק את האור.

​ברוכים הבאים לתיאטרון האבסורד של חוק הגיוס. המופע הגדול ביותר בעיר, שבו כולם – אבל כולם – משחקים בדיוק את התפקיד שנכתב עבורם בהוליווד של צלאח א-דין, ומרגישים עצמם גיבורי מהפכה.

​המלכודת הגאונית של הברנז'ה

​בואו נתחיל במחזאי. מישהו באמת מאמין שהיועמ"שית והברנז'ה המשפטית לא נרדמים בלילה מרוב דאגה לחלוקת הנטל בצה"ל? האם דמעות של פטריוטיזם צרוף זולגות על הצווים הדרקוניים שנשלחים ללשכות הגיוס?

​נו באמת. תוכנית העבודה פה היא לא צבאית, היא קלינית. היעד הוא לא חטיבה חרדית, אלא פירוק מוחלט של הגוש האמוני. המערכת מבועתת מהחיבור הסינרגטי בין הציבור הדתי-לאומי לציבור החרדי, מהכוח התרבותי של מחנה שלא יונק את ערכיו מהרייטינג של מהדורת שישי. הדרך הכי קלה לנטרל פצצה כזו היא לא לפרק אותה – אלא לגרום למרכיבים שלה להתפוצץ אחד על השני. "הפרד ומשול" בגרסת הבני ברק-רעננה.

​הם הציבו מלכודת דובים חלודה באמצע הרחוב. מה החרדים עשו? רצו אליה בזינוק הירואי.

​האפקט החרדי: ראש בקיר, ורצוי שיהיו מצלמות

​הטקטיקה החרדית הנוכחית היא יצירת אמנות של ממש. בכל פעם שהמערכת צריכה חומרים למהדורה כדי להוכיח שהחרדים הם "אויבי המדינה", הרחוב החרדי מספק את הסחורה תוך דקות, באדיבות ובחינם.

​במקום לנהל את האירוע בשכל, בתחכום, באותה פיקחות יהודית היסטורית – הציבור נופל בפח ויוצר במו ידיו דעת קהל שלילית ומחריבה נגד עולם התורה. צריך תמונות של מהומות? קיבלתם. צריך הצהרות קיצוניות שמנותקות מהמציאות המדממת בחוץ? מיד מגיעות. המערכת רק צריכה ללחוץ על הכפתור, והרחוב החרדי רוקד בדיוק לפי החליל שלה, מסתגר, נעלב, וממלא את תפקיד "הנבל" באדיקות דתית.

​שכחנו מה קורה כשמנסים לשלב באמת? נזכיר את סא"ל (במיל') הרב רמי ראב"ד, שהקים את פרויקט 'שחר כחול' בחיל האוויר. הוא הראה שאפשר לגייס אברכים רציניים, לתת להם מקצוע, ולשמור על קלה כבחמורה בלי פשרות. מה המערכת עשתה כשהיא ראתה שזה מצליח ובונה אמון? דחקה אותו החוצה בצורה משפילה, ורצה לבטל את חוק טל ב-2012. כי שותפות אמיתית ומכבדת היא הסיוט שלהם; הם צריכים את החרדי מסוגר, קיצוני ואלם. ומשום מה, הרחוב שמח לספק את הסחורה.

​היכן החריפות הקוצקאית שנסדקה בחדרי החקירות

​וכאן אנחנו מגיעים לשיא האירוניה. מי שמובילים חלק ניכר מהקו הזה הם עסקני חצרות הקודש, ובראשם אלו המתיימרים להיות הממשיכים הרוחניים של שושלת קוצק. קוצק! המקום שבו האמת הייתה חדה כתער, שבו הבוז לזיוף, לנגיעות אישיות ולחוסר יושרה פנימית היה עמוד האש של החסידות. קוצק, שבה לימדו שחצי אמת גרועה משקר שלם, 

​והנה, דווקא אותם ממשיכים, שאמורים להחזיק ברנטגן של חריפות ושכל ישר, הם הראשונים ליפול בפח שטמנה להם המערכת, כשהם מציגים ניתוק מוחלט מגודל השעה ואפס אסטרטגיה. איך הפיקחות הקוצקאית המפורסמת הפכה לעיוורון פוליטי כל כך מביך?

​התשובה, מה לעשות, לא נמצאת בספרי החסידות אלא בחדרי החקירות של להב 433. במדינת ישראל, המנגנון פשוט להפליא: מחזיקים על עסקן תיקים – ומנווטים אותו מרחוק.

​כשרשתות משפטיות וכלכליות סוגרות על עסקן חרדי בכיר, כשהאינטרסים האישיים שלו חשופים לחסדי התובעים, ה"חריפות" נעלמת והאמת של קוצק מתחלפת בכיפוף ראש. הוא מפסיק לייצג את עולם התורה והופך לשחקן בתיאטרון של הצד השני. הוא ימסמס פשרות, יחבל בסיכויים להגיע להסדרים הגיוניים, ויוביל את הספינה ישירות לתוך הקרחון. הוא פשוט לא יכול אחרת – החבל הפוליטי והמשפטי כרוך סביב צווארו, והיד שמחזיקה בחבל נמצאת בצד של אלו שמנהלים את הנדסת התודעה הזו מלמעלה.

​בשורה התחתונה: הברנז'ה טמנה מלכודת כדי לפרק את הברית האמונית. העסקנים הסחיטים משמנים את הצירים, והרחוב החרדי דוהרת פנימה בעיניים עצומות ובצעקות קרב. כולם נופלים בפח, המוזיקה מנגנת, והמסך יורד על עוד מהלך מבריק של הפרד ומשול. שיהיה לנו בהצלחה בסיבוב הבא.

רגעי השבוע - פרשת בהעלותך

 

רגעי השבוע - פרשת בהעלותך

 

הגביע היקר שנעלם בליל הסדר / ההפסד המופלא של טיסה בעקבות הודעה שנקראה רק בחלקה / פרסום ויחסי ציבור - מטרה או אמצעי? / ספרי תורה שהוסתרו בעליית הגג של בית הכנסת ב'שנות הבלוקדה' הקשות

 

א. וימצא הגביע

 

הוא לא נח ולא שקט, עד שהשיג את מספר הנייד שלי ושאל ישירות: "מה אתה צריך שאביא לך מישראל?". ניסתי להתחמק, לא נעים להטריח אדם בכלל ואיש עסוק כמוהו בפרט, אך הוא לא ויתר. שאלתי אצלי בבית, ביררתי אצל משפחה נוספת בשכונתנו, שלחתי את הרשימה והוא מודיע 'הכל עליי'. אין מקום לוויכוח או לדיבור. הוא קונה, משלם, סוחב ומביא. "כך אני נוהג לפני כל נסיעה שלי ברחבי העולם. מברר אצל שליח חב"ד במקום אליו פניי מועדות - מה הוא צריך או זקוק, ובאם יש משהו שאני יכול להביא לו איתי מארץ ישראל".

 

כשנפגשנו השבוע עם הגיעו לביקור קצר במוסקבה, וכשראיתי את המזוודות המלאות בשפע של מאכלים וממתקים, ספרים ומצרכי חלב ארוזים ושמורים היטב - לא יכולתי שלא להתרגש. גם כיום שב"ה חנויות רבות כבר פעילות עם מצרכי מזון כשרים כאן בבירת רוסיה, עדיין ישנם מוצרים הדרושים לילדים קטנים ולא ניתן להשיגם פה, או שהם יקרים - כך שידעתי שכל מה שהביא עמו, ישמח מאוד את המקבלים המאושרים.

 

כתלמיד מובהק ויד ימינו של עמוד החסד הגה"צ ר' אשר פריינד זצ"ל - מרבה ר' חיים מלר שיחי' להיטיב עם הבריות בכל דרך ואפשרות הנקרית לפניו, וממשיך להפעיל במסירות ובהצלחה רבה את מוסדות 'יד עזרה' שהקים רבו 'רֶבּ אוּשֶׁר' - כפי שמכונה עד היום אצל תלמידיו הרבים ובני ירושלים, שהתוודעו במעט אל מעשיו הגדולים שנעשו בהצנע לכת.

 

"סיפורים רבים היו לי עם החבילות שאני מביא לשלוחים ברחבי תבל" - אמר, תוך שהוא מוסר לידיי את המזוודות. חידדתי את שמיעתי, ובדרך להראות לו מקצת המוסדות ביקשתי לשמוע על-כך: "תכננתי נסיעה למדינה רחוקה ושלחתי הודעות לשליח חב"ד באותה מדינה שאני מחפש אותו. הוא לא חזר אליי, עד שהרמתי אליו טלפון והסברתי לו שהיות ואני מגיע למדינתו, אשמח להביא לו מה שדרוש לו, למשפחתו או לקהילה. הוא ענה לי שישמח יותר באם אביא מוצרים חיוניים לשליח צעיר שהגיע לפני תקופה לא ארוכה עם משפחתו מארץ ישראל, ומתגורר בעיר אחרת באותה מדינה, וזקוק לדברים חשובים מישראל. קיבלתי את פרטיו וטלפנתי אליו ישירות.

 

בהגיעי אל עיר הבירה, נסעתי ישירות לבית חב"ד, כדי למסור את המזוודה עם הדברים שלא אצטרך להיטלטל עם הכבודה בכל הימים שאני עושה בעיר. פגשתי את השליח הראשי והעברתי לו בנוסף גם שתי שקיות, בכל אחת מהן היה גביע לקידוש, מתנת הערכה ועידוד לשלוחי הקודש המוסרים את נפשם במדינה כל כך רחוקה. 'אחד לשליח הצעיר ואחד לך' - אמרתי.

 

לאחר כשעה, מטלפן אליי השליח הראשי ומברר איפה אני נמצא כעת, היות והוא מבקש לשוחח איתי בדחיפות. סיכמתי שנעשה זאת בעוד כשעה, כאשר אשוב לבית מלוני. שעה בדיוק לאחר מכן הוא מגיע, כולו התרגשות ניכרת והוא מספר לי: 'לפני חג הפסח, רצתה רעייתי לקנות לי מתנת יום הולדת. במשך זמן רב אספה כסף ועשתה מאמץ גדול להביא לי מארה"ב מתנה ייחודית: 'גביע של הרבי' - גביע כסף בדומה לגביע של הרבי, וכל כולה שמחה ואושר שהרעיון קרם עור וגידים. הגביע הוצב לו בראש שולחן ליל הסדר, מול האורחים הרבים שנהנו לראותי מקדש ושותה את ארבע הכוסות בגביע חדש ומפואר זה.

 

בשעה מאוחרת הסתיים ליל הסדר, ולפתע שנינו שמים לב כי הגביע החדש איננו! שוד ושבר. חיפשנו בכל מקום אפשרי, אך כאילו בלעה אותו האדמה. אתה יכול לשער לעצמך איזו עגמת נפש הייתה לאשתי...

 

כשהבאת לי את חבילה, לא פתחתי אותה כלל, אלא שלחתי אותה מיד לביתי. אשתי פותחת את החבילה, ומה שהיא ראתה גרם לה כמעט להתעלפות... היא לא האמינה למראה עיניה: גביע של הרבי! חדשה ונוצצת ניצבת לה בתוך מארז המתנה שהבאת, בדיוק דומה לגביע שהיא קנתה ונעלם בסיום ליל הסדר'"...

 

 

ב. טבע הטוב להיטיב

 

למחרת אני מספר לר' חיים אורחי הנכבד, כי רבות חשבתי על מה שסיפר לי ביום האתמול, ועיניי מלאו דמעות כשהתבוננתי בצער של אותה שליחה, והשמחה הרבה מול השגחה פרטית כה מופלאה, שהובילה אותו לחשוב על מתנות בנוסף למזוודות, ומכל כלי הכסף בחנות בחר דווקא בגביע, ולא סתם גביע אלא 'גביע של הרבי' - העתק מדויק במראהו ובעיטוריו של גביע הרבי העשוי כסף טהור.

 

שוחחתי לפני כמה ימים עם ידיד טוב, על מה שנלמד באותו יום בשיעור היומי בספר ה'תניא', בו אומר רבנו הזקן: "טבע הטוב - להיטיב". הסברתי לו כי הכוונה למידת טובו וחסדו של הקב"ה שזהו אחד הטעמים לבריאת העולם. מכיוון שהקב"ה הוא תכלית הטוב, וה'טבע' של הטוב הוא להיטיב ולהשפיע לאחרים חסד, לכן ברא הקב"ה את העולם, כדי שיהיה לו למי להשפיע טוב וחסד. ורואים זאת במוחש, כאשר יש אנשים טובים שהטבע שלהם להיטיב ויש להם סייעתא דשמיא מיוחדת לכך, שכן מגלגלים זכות על ידי זכאי.

 

מי לנו יהודי כמו אורחנו ר' חיים, שכל חייו נעים סביב הרצון להיטיב עם הזולת, והוא אכן מצליח לעשות זאת יום-יום.

 

כשראה ר' חיים את התרגשותי, עלה בזכרונו סיפור נוסף:

 

"יום אחד תכננתי את צעדיי לקראת נסיעה למדינה מסוימת על פני הגלובוס, וגם הפעם ביררתי מי שליח חב"ד באותה מדינה. פניתי אליו בהצעה להביא לו מה שדרוש לו, ובקולו כבר שמעתי את אנחת הרווחה. התברר כי הוא שליח חדש באזורו, וחסרים לו דברים בסיסיים, כמו נר הבדלה, נטלות לנטילת ידיים, מזון כשר לתינוק וקצת חלבי. אך מאידך הזהיר אותי: 'מי שמגיע למדינה שלנו בודקים היטב את כל המזוודות שלו, הם לא מוכנים להכניס אוכל, וגם הרבה מוצרים אחרים'.

 

החלטתי שאני אעשה את שלי, ואת השאר אשאיר לבורא העולם. מילאתי שתי מזוודות עם כל מה שביקש, רק כפול כהנה וכהנה. הכל היה מוכן ליציאה לשדה התעופה, כאשר לפתע מגיעה הודעה קצרה מחברת התעופה: 'הטיסה נדחתה בשלוש שעות'. היו שם עוד כמה שורות, שלא שמתי לב אליהן. פניתי לעיסוקיי, ובאיחור של שלוש שעות יצאתי לשדה התעופה לוד. בעודי ניגש לעשות 'צ'ק אין' (- רישום כניסה) אני מגלה שאין נפש חיה. בבירור במודיעין הם עונים לי: 'אכן הטיסה נדחתה בשלוש שעות, אך ה'צ'ק אין' נעשה בזמן, כפי שהופיע בהודעה שנשלחה, כעת כבר הכל סגור והפסדת את הטיסה'.

 

זאת הייתה אמורה להיות טיסה ישירה ליעד אליו פניי מועדות. השעה הייתה אמצע הלילה, ובאין ברירה נשארתי בשדה התעופה. חיכיתי לבוקר, וטלפנתי אל סוכן הטיסות שלי וזה מצא לי טיסה אחרת אך לא ישירה, אלא דרך העיר פרנקפורט שבגרמניה, עם המתנה קצרה. ביקשתי שאם כבר אני בעיר זו, שיאריך את הזמן למספר שעות, כי ברצוני לנצל את ההזדמנות להתפלל על קברו של הצדיק רבי ישראל מסטולין זי"ע שקבור בבית החיים הישן בעיר זו.

 

לאחר הטיסה השנייה, אני מתארגן עם המזוודות על העגלה, ומגלה נתון מדהים: כל מי שהגיע ממדינות אירופה, נכנס ישירות ללא שום בדיקה. אך אלו שהגיעו ממדינות אחרות, כולל תיירים מישראל, כל הכבודה שלהם עוברת בדיקה מדוקדקת, ומחרימים מהם את כל המזון ואף מצרכים אחרים!

 

ראיתי עד כמה הקב"ה דאג שאהיה עסוק, לא אקרא את כל ההודעה של חברת התעופה, ובעקבות כך הפסדתי את הטיסה הראשונה וטסתי דרך גרמניה. וכל זה, בכדי שאוכל להביא לשליח החדש, שתי מזוודות עמוסות באוכל ומצרכים שהוא זקוק אליהם...

 

בהגיעי אל המלון, השעה הייתה כבר מאוחרת. לשליח שטלפן לברר על שלומי, הצעתי להגיע אליי כדי לקחת את המזוודות שלו. הוא שאל אם אפשר לחכות לבוקר, אך הסברתי לו שיש אצלי מוצרים שצריכים מקום קירור. 'אתה יכול להכניס אותם למקרר שבחדר במלון' הוא אומר לי בתמימות, אמרתי לו שאין די מקום לכך... הוא לא הבין, ורק כשהגיע וראה את הכמות, הוא נאלם דום מרוב התרגשות"...

 

השתתקתי בפעם השנייה. מביט בפני האיש הטוב והמטיב. "אתה מבין מדוע אני מקפיד להביא דברים לשלוחי חב"ד בעולם"? - שאל אותי ר' חיים הצדיק.

 

 

ג. מפרסמים עושי מצווה 

 

"מה הכותרת של ההרצאה שלך?" - נשאלתי לפני כשבוע וחצי על-ידי מארגני הכינוס בפטרבורג, ואני עניתי בטבעיות: "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם". פתגם המבוסס על ביטוי שכתב הרבי בספרו "היום יום", והיה חוזר עליו רבות בשיחות ובמכתבים. 

 

מגוון רחב של הרצאות הוכנו להימסר במהלך שלושת ימי הכינוס בידי מומחים שונים בנושאים המעסיקים את הרבנים. השנה הוחלט גם להקדיש זמן לנושא התקשורת, המורכב מיחסי ציבור, פרסום וכל המכלול הרב סביבו. דבר שהוא דינאמי מאד בדור שלנו, ומה שהתאים לפני שנים, כבר לא אקטואלי היום, ומטבע הדברים אין לרוב הרבנים הבנה בחשיבות העניין ואיך לעשות זאת בדרך הנכונה והמכובדת.

 

כמנהל דוברות לשכת הרב הראשי לרוסיה, התבקשתי להיות המרצה בנושא, ולהביא את המבט האישי מתוך הניסיון שצברתי בס"ד במהלך השנים, מאז הופקד בידי תפקיד זה לפני למעלה משני עשורים, ואותו אני מבצע ב"ה במקביל לשליחות העיקרית כאן במוסקבה.

 

פתחתי את דברי בשאלה הגדולה, אותה אני נשאל פעמים רבות: מדוע בכלל לדבר על יח"צ? אם אנו אמונים על מידת הענווה, מה העניין לפרסם אותנו או את הפעילות שלנו? ובכלל, הכוחות והזמן שלנו צריכים להיות מוקדשים לנושאים מהותיים וקדושים, כמו מסירת שיעורים, הנחת תפילין, תפילות בציבור, ועזרה לנזקקים - אבל לא לדבר כה גשמי ואפילו מאוס!

 

התחלתי ביסוד. כשלוחי הרבי צריך הדבר להיות לנו ברור וחד: זה רצונו הק' של רבנו! לרבי יש משנה סדורה בעניין, והוא ראה בתקשורת כלי אדיר להפצת יהדות. ידועה ההשקעה העצומה שלו בהגהות לעיתונות, היחס הרציני לעיתונאים ואנשי תקשורת, מתוך ההבנה שדעת קהל משפיעה על מציאות.

 

לדוגמא ציטוט אחד מני רבים, מתוך שיחה של הרבי: "בנוגע להפרסום על-דבר הפעולה שלו בעניין זה - הנה: במקום שהפרסום יכול להביא תועלת... יגרום ל'קנאת סופרים', שאחרים יעשו כמותו - אזי צריכים לפרסם; במקום שאין תועלת בהפרסום - יש להתייחס לכך באופן ש'אם לא יועיל לא יזיק".

 

מכאן והלאה, המשכתי להרחיב ולהסביר מה אנו כשלוחים, רבנים, ראשי ומנהלי מוסדות, יכולים להפיק גם תועלת בעבור הקהילות, מתוך ההבנה ששליח יכול לפעול במשך שנים - ואף אחד לא יידע על כך. ובעולם של היום, מה שלא נראה - כמעט לא קיים.

 

שיתפתי עובדות רבות ומגוונות. סיפרתי על שליח כאן במדינה שערך אירוע גדול של חנוכת בניין והצעתי לו לפרסם, אך הוא התחמק בטענה שהוא עניו וחושש מגאווה. על דוגמה דומה הגיב פעם הרבי, "כי זוהי עניוות שלא במקומה". יח"צ אינו גאווה. יח"צ הוא כלי עבודה לשליחות.

 

כשיהדות נראית בתקשורת - יהודים מקבלים כוח וגאווה. הנה עוד מה שהרבי אמר: "רואים במוחש שהפרסום בכל ענייני קדושה מביא לידי תועלת והוספה מרובה, ולא רק בממון... אלא אפילו בגוף ובנפש". ואכן חשיפה מביאה כוח, הכרה ציבורית מביאה אמון. אמון גורר תרומות, קשרים ופתיחת דלתות. פרסום נכון נותן גב מול הרשויות, ויח"צ טוב שומר את הקהילה בתודעה.

 

והיות והפלטפורמות מתרחבות ומתחדשות כל הזמן, הרי שהיום כל אדם יכול להקים בעצמו במה תקשורתית, ואותה - כמו כל חידוש טכנולוגי בדרונו, הוא חייב לנצל להפצת יהדות.

 

השאלה רק מה הם ה'עשה' ומה ה'לא תעשה'?! נכון שבעל משרה ציבורית, צריך להיות בחזית עם הופעה מכובדת, עקבית ומגוונת; אך יחד עם זאת, עליו לשמור על הכבוד שלו ולא להיסחף אחר 'טרנדים' שטותיים, ולא להתבזות בצילום 'סלפי' עם אישיות שהוא נפגש.

 

הדברים העיקריים שהעליתי על השולחן היו: להבין את הראש של העיתונאי. איך בונים ידיעה טובה. הכוח של תמונה אחת. יחסי עבודה עם עיתונאים. בתשומת לב ראויה לזהות סיפורים תוך כדי תנועה, לעבוד מהר, לתרגם לכמה שפות ולהיות זמין תמיד. מתוך הבנה שכל פרסום טוב הוא הפצת יהדות. תקשורת יכולה לחזק יהודים שמעולם לא פגשנו. לפעמים ידיעה אחת משנה מציאות שלמה. ולזכור שאכן "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם"!

 

 

ולתמונת השבוע שלי: רחוב מאחוויה 22

 

אלו היו שלושה ימים מיוחדים, שקשה למצוא את המילים בכדי לבטא אותם. אם הם רגעים רבים של התרגשות, שעות ארוכות של התעלות, התחברות והתחזקות. הרי בכל 'כינוס שלוחים' המשתתפים זוכים להתחבר, להחכים אחד מהשני ולתחזק יחד, הרי  שהפעם וכאן, עת כמאתיים שלוחים נאספו יחד, בעיר כל כך משמעותית, ובתאריך כה מיוחד - על אחת כמה וכמה.

 

ישנם מקומות בעולם שההיסטוריה בהם אינה רק זיכרון רחוק, אלא אש יוקדת שניתן לחוש באוויר. העיר פטרבורג ובשמה הקודם 'לנינגרד', בירתה הקיסרית של רוסיה, היא מקום כזה. כאן, בין הארמונות המפוארים ונהרות המים הרחבים, נכתבו בדמעות, בדם ובמסירות נפש עילאית, הפרקים המטלטלים ביותר בתולדות יהדות רוסיה וחסידות חב"ד בפרט.

 

בשבת שחלפה חוותה העיר חוויה יוצאת דופן, כאשר כמאתיים רבני ערים ושלוחי חב"ד מכל רחבי רוסיה ומדינות חבר העמים לשעבר, התכנסו ל"כינוס השלוחים" האזורי. לא הגענו כנרדפים או כאסירי מלכות, אלא כמנהיגים גאים, נושאי לפיד האור, ובסימן של "שבת אחים גם יחד". מטרת הכינוס הייתה ברורה: גיבוש, חיזוק והענקת כלים רוחניים ומעשיים להמשך עבודת הקודש מתוך עוצמה וגאווה יהודית, בהמשך ישיר לאותה מסירות נפש של הדורות הקודמים.

 

כבר בבוקרו של יום שישי, התמלאו אולמות בית הכנסת הגדול והמפואר בעיר פטרבורג הגדולה, בהמולת קודש. הכינוס נפתח רשמית באירוח לבבי ומוקפד של רב העיר השליח הרב מנחם מענדל פעווזנער, ובארגונו המופתי של מנכ"ל המוסדות בפטרבורג, השליח הרב חיים שאול ברוק, שלא הותירו פרט אחד ללא תשומת לב.

 

את שולחן הכבוד במושב הפתיחה פיארו אישי ציבור רבים, ובראשם מושל העיר, מר אלכסנדר בגלוב. במחווה מרגשת, העניק לו יוזם הכנס והעומד בראשו - הרב הראשי הרב בערל לאזאר, מתנה יוקרתית לרגל יום הולדתו ה-70, כהוקרה על העזרה לקהילה היהודית הגדולה בפטרבורג ואירוח הכנס המיוחד. כמו-כן ישבו בראש האירוע נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה הרב אלכסנדר ברדה, וראש הקהל בפטרבורג מר מרק גרוברג.

 

במוקד היום עמדה אסיפת הרבנים השנתית. במשאו המרכזי והבולט, שילב הרב שליט"א את העבר המטלטל עם תנופת העתיד. בהתייחסו לציון תחילת שנת המאה למאסר הרבי הריי"צ, אמר: "כפי שהרבי ציין פעמים רבות, רגעי המאסר היו למעשה 'התחלת הגאולה'. מטרת השלטונות באותם ימים קשים הייתה לשתק את הפעילות, אך ההחלטה הנחרצת של הרבי הייתה הפוכה לחלוטין - להוסיף ביתר שאת וביתר עוז".

 

בדממה שהשתררה באולם, ציטט הרב את מילותיו האלמותיות של הרבי הריי"צ שנישאו כאן, בתחנת הרכבת בפטרבורג, טרם צאתו לגלות: "רק הגופים שלנו נמסרו בגלות, אבל הנשמות שלנו לא נמסרו בגלות". מתוך דברים אלו, יצא הרב לאזאר בקריאה נחרצת אל מאתיים הרבנים: "זהו מוסר השכל לכולנו - קשיים נועדו אך ורק כדי שנתגבר עליהם ונפעל יותר. במיוחד כיום, כשהתנאים נוחים בהרבה, חובתנו לפעול במסירות נפש ולדאוג שלא יישאר ילד יהודי אחד ללא חינוך שורשי". לקראת סיום משאו, חשף הרב את התוכניות האדירות לפתיחת שנת המאה לגאולת כ"ק הריי"צ נ"ע, הכוללות היערכות להרחבה חסרת תקדים של מוסדות החינוך והקמת מחנות קיץ לאלף ילדים כבר בשנה הקרובה. "העשייה העצומה שלכם בכל פינה ברחבי רוסיה, היא התשובה הניצחת ביותר. ההצלחה שאנו רואים רק מחייבת אותנו ליותר, עד שנזכה כולנו תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלמה".

 

בדברי הברכה שנשא המארח, רב העיר הרב פעווזנער, הוא שיתף את הקהל בזיכרון היסטורי מרגש: "לפני 24 שנים, במלאת 75 שנים למאסר הרבי הריי"צ, ביקר כאן נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש. סיפרנו לו אז על ספרי תורה שהוסתרו בעליית הגג של בית הכנסת ב'שנות הבלוקדה' הקשות, בתקופת המצור הגרמני על לנינגרד במלחמת העולם השנייה, ולאחר עשרות שנים אמר הרבי שהם עוד יבואו לשימוש בתוך רוסיה. הנשיא התרגש ואמר: 'זו נבואה שמתקיימת'! היום, כשאותם ספרי תורה שופצו וחולקו לקהילות החדשות שפרחו סביב פטרבורג, אנו רואים את הגשמת הנבואה במלואה". הרב פעווזנער חתם את דבריו במסר מעשי ברוח הפסוק 'איש את רעהו יעזורו': "העזרה האמיתית היא לשמוח כששליח ורב אחר מצליח. מנהיגים ואישים באים והולכים, אבל אנחנו נשארנו פה כדי לעזור איש לרעהו ולהמשיך את העבודה".

 

רגע מצמרר של סגירת מעגל, נרשם בתפילת מוסף בשבת, עת נעמד רבי יצחק הכהן קוגן מול הקהל הנרגש, ונשא ברכת כהנים מרטיטה, לאחר 40 שנה תמימות מאז יצא ממיצרי פטרבורג והשבת הגיע לשבות במקום לראשונה, כשהוא מביט בדור העתיד הפועל בה ללא חת.

  

ייחודה של העיר פטרבורג בחודשי סיון ותמוז הוא תופעת "הלילות הלבנים", בהם השמש מסרבת לשקוע והשמיים נותרים מוארים. עובדה מדהימה זו הובילה לכך שזמן יציאת השבת נקבע לשעה 00:56 בלילה (!). כשהאור המיוחד של הלילות הלבנים עוטף את העיר, יצאנו לאחר 'הבדלה' לשיט בנהר ה'נייבה' המפורסם לחוויית גיבוש יוצאת דופן.

 

למחרת -  יום ראשון, ט"ו בסיוון, היום בו בדיוק לפני 99 שנים, החלה מסכת ייסוריו של הרבי הריי"צ נ"ע, עם לקיחתו למאסר המטלטל בגין עמידת העוז שלו על שמירת גחלת היהדות בברית המועצות, צעדנו בחרדת קודש אל הדירה ממנה נלקח הרבי על ידי סוכני החרש למאסרו הקשה.

 

חיפשתי ומצאתי את 'המרפסת' שבבית הרבי הריי"צ ברחוב מאחוויה 22, במרכז העיר. עליה עמדה הרבנית חיה מושקא, בעוד אנשי הג.פ.או. מחפשים בבית פנימה וקראה לעברו של חתנה לעתיד - הרבי שלנו: "שניאורסאהן! אורחים באו לבקרנו"... הרמז הובן, והחתן המיועד הזדרז לסור לביתם של כמה מחשובי המקורבים לבית הרבי, כדי להודיע על הצרה הגדולה המתרחשת בשעה זו בבית הרבי הריי"צ.

 

בסיומם של ימים גדושים, שבנו לביתנו, איש-איש לאוהלו ולעירו. ברכבים, ברכבות ובטיסות, מחוזקים ומאוחדים יותר, ונושאים עמנו את הלהבה שלעולם לא תכבה, להמשיך בעזרת ה' את המהפכה, ולתקן עולם במלכות ש-די.

 

 

גוט שבת!

שייע