צבועים בני צבועים בני בניהם של צבועים - האם אתם מסוגלים אחים ובני משפחה לשבת זה לצד זה? על מי אתם עובדים ומטיפים נגד 'שנאת ישראל'

כשלא מבינים בשפה אחרת אז צריך לומר זאת בפרצוף למרות שמדובר באדמורי"ם ראשי ישיבות רבנים ואחרים המטיפים נגד שנאת חינם ושנאת ישראל, הם נותנים שיעורים על גבי שיעורים עד כמה זו אסורה. אבל בואו ונתבונן, האם הם נקיים בענין זה, או שמא הם אלו שמלמדים את הציבור החרדי איך לשנוא יותר ויותר את מי שאתה רוצה לשנוא, וההוכחה שהם בעצמם לא מוכנים לשבת אחים אדמורי"ם זה לצד זה. תכנסו לכל הקהילות הגדולות כולל מי שכן יישבו זה לצד זה למראית עין, איזו שנאה יש ביניהם

אין כאן המקום למנות את שמותיהם, ולא רק מפני שהרשימה ארוכה, אלא מפני שאנו בעיצומו של ט' באב בזמן שאנו עוסקים בעניין שנאת חינם, יודעים כי זה מה שמונע את הגאולה העתידה, המצב הזה נמשך כל כך הרבה שנים ולא הצלחנו לתקן את התיקון הזה של שנאת חינם? ומתברר כי אין ל'גדולים' כל ענין בלתקן את המצב הזה, שמא יבא המשיח ואז האדמורי"ם וראשי הישיבות יהפכו ל'אויס קאפילוטש מאכערס' המשיח יתפוס את מקומם, וכמו המרגלים שחששו מהמצב הזה ולא רצו לעלות לארץ ישראל, כך בימינו ובימי קדם, הם לא רוצים את משיח

שימו לב לאיזה מצב הגענו. אי אפשר לעשות כינוס אחד שלשם יזמינו את כל גדולי ישראל מכל החוגים. וגם היכן שנאלצים לבא, מבטיחים שחלילה זה לא יישב לצד זה, זה יכנס מכניסה זו וזה מהכניסה האחרת. ושם יטיפו על שנאת חינם. ובשביל להצדיק את השנאה, אומרים כי השנאה אינה חלילה 'חינם' מדובר במאבק על כבוד ממון וכמויות הבשר שמשתחווה לאח הזה או האחר. נזכיר לכל אלו שזו הסיבה מדוע תלמידי רבי עקיבא מתו הם רצו הכל לעצמם ולכן לא נהגו כבוד זה בזה. חורבן הבית בא בגלל ריבוי השנאות בישראל שהם 'חינם' מפני שכל הטענות ששומעים של אלו על אלו עדיין זה 'חינם' מפני שאין הצדקה לשנאות הללו, במיוחד כאשר מדובר במי שצריכים להיות סמל לחסידיהם ממי ללמוד, אז מה לומדים איך שאדמו"ר זה לא נכנס ולא דיבר עם אמו 11 שנה מפני שרצתה ששני האחים יהיו אדמורי"ם, ומלחמת בן באמא רק מפני שהיא רוצה שכל בניה יהיו אדמורי"ם ואינה מוכנה להיכנע לבן הקטן שרוצה לשלוט על אחיו, ולזה הם קוראים 'אהבת ישראל'

בימינו אם אנו רוצים באמת לתקן ולהביא את המשיח הדבר הראשון שחייבים להימנע מכל מה שגורם לשנאה. והמכונים גדולים ביניהם רבנים ראשי ישיבות ואדמורי"ם הם אלו שגורמים לכך בשל מאבקי כוח כבוד וכסף ודומיהם, שולחים בריונים להכות אחים להילחם בחסידיו, וככה בישיבות ובעוד מקומות, אין כמעט פינה היכן שלא היה שם מחלוקת עד שפקחו עיניים והבינו כי לא עושה טוב לאף אחד

בנושא הזה אפשר להאריך ולכתוב ספרים על גבי ספרים וזה לא יזיז דבר, מפני שאין ענין לאף אחד מהם שמשיח יבא. אם היה זה אחרת היו משנים דרכם. המציאות שאין גדול אחד בישראל שתובע לכנס באיצטדיון ענק את כל החרדים מקצה לקצה, ושיישבו שם זה לצד זה כולם בלי יוצא מן הכלל כולל אחים אדמורי"ם שלא אוהבים זה את זה, השנאה תימשך עוד שנים וכך דוחים את ביאת המשיח. מי שרוצה באמת שמשיח יבא היה עושה הכל להפסיק עם השנאה הזו על ידי פעולות של ממש חינוך לדרך אחרת, ואדרבה לגדלות, מי ששובר את עצמו ומוכיח כי הוא מוותר הוא משקיע באהבת כל יהודי כולל אחיו קרוביו וחסידי אחיו או בן דודו, אז יש סיכוי שמשיח יבא, כל עוד זה לא קורא, אז אנא תודו באמת כי אתם צבועים בני צבועים בני בניהם של צבועים

חיים שאולזון

וראך ושמח בליבו רק זו הדרך להביא את המשיח

 

השמאל חודר חזק למרכזי ההשפעה החרדים - לבתי הגדולים וקונה עסקנים ועיתונאים 'חרדים'

זה לא חדש כבר שנים הם יודעים שאם הם רוצים לשלוט הם חייבים את עזרת החרדים שהם הגורם המכריע בין הימין לשמאל בארץ ישראל. הכח החרדי יכול להזיז ממשלות, והשמאל שדמוגרפית חלש מן הימין זקוק לכוח החרדי. לכן ולמרות שעמדותיהם אנטי דתיות, הם מנסים לחדור לעולם החרדי, ולשם כך הם צריכים את מרכזי הכוח וההשפעה ואצל החרדים זה הכי קל יחסית לאחרים, ששם אתה צריך להשפיע על כל יחיד. ברחוב החרדי אתה צריך לקנות את הרבנים ולצידם את המשפיעים החרדים ובעיקר את אנשי התקשורת, דרכם הם מקווים כי יצליחו בבחירות הקרובות להעביר את החרדים לצד השמאלי של המפה הפוליטית הישראלית

מי שילמד את מה שהם עשו לפחות בשנה האחרונה, הם עבדו על ההפרד ומשול. הם הצליחו לקנות בקלות את גור - בעתיד נביא לכם אנפרומציה שתסמרנה שערות ראש איך הם עבדו ועובדים עליהם - הם היקשו על כל תהליך כאילו בשם האידישקייט, הם שיחקו עם 'חוק הגיוס' ביודעם כי מדובר במה שלא ישיגו כל עוד אין הסכמה כלל חרדית שלא הצליחו להשיג במשך של חמישים שנה לפחות, פרשו מן הממשלה מתוך אמונה כי זה יהיה תחילת התהליך של הפלת נתניהו, אבל שכחו כי הכוח החרדי החזק בימינו הוא בבית הגר''ד לנדו מפני ששם מושלים לא רק על 'דגל התורה' גם על ש"ס שרבניה הכריזו והודיעו כי כל הכרעה שתצא מבית הגר''ד לנדו בעניין 'חוק הגיוס' מקובל עליהם, ולכן חשוב היה לגור להחדיר איבה ושנאה בבית הזה לנתניהו. זו גרמה לעימות פנימי בין בית הגר"ד לנדו לבית הגרמ"ה הירש שראה שמשחקים עם הגר"ד לנדו ושבר את משחקה של גור, כאשר הודיע כי הוא לא נותן יד ל'חוק הגיוס' בגלל שתובעים גיוס של חמישים אחוז דבר שהוציא את הרוח מגלגלי גור. הם היו זקוקים לאחדות ליטאית בנושא, ובהודעת הגרמ"ה הירש הם ידעו כי הגר"ד לנדו בבעיה ולא יוכל לשרת את האינטרס של גור, אז הוא נתן להם רק את ההתנתקות מן 'הגוש הימני' דבר שלא החזיק מעמד מפני שמהר מאוד חזרו לעבוד עם נתניהו ועשו הסכמים עמו

גם כאשר סוף סוף קיוו כי הנה זה קורה כאשר תבעו לפזר את הכנסת, גם כאן הכשלון של גור הייתה תהומית. בסופו של דבר נתניהו מסיים קדנציה מלאה הם לא הצליחו להוריד ממנו יום אחד מן הקדנציה. גור נכשלה והשמאל החדיר גורמים אחרים לבית הגר"ד לנדו מבטיחים להם הכל רק אם תהיה הכרזה של הגר"ד לנדו שהפעם מנסים את השמאל מתוך אכזבה מן הימין, ולשם כך זקוקים עזרה חיצונית, מפני שרוב רובו של הציבור החרדי ימני ולא יתמוך בשמאל, ויהיו גם מי שלא יצביעו ל'יהדות התורה' אם יהיה חשש שילכו עם השמאל

לשם כך הם עושים מאמצים כבר הרבה זמן איך 'לגייר' את העיתונאים החרדים להופכם למשרתי השמאל. כאן צריך לציין שלשמאל יש הרבה עיתונאים חרדים שעובדים בשבילם זה שנים אבל אלו לא חזקים מספיק, והציבור מזלזל ברובם, התרגלו לניסוח שלהם ומראש אתה יודע מה עמדתם. לשם כך הם הקימו 'מועת עיתונות חרדית' בראשה עומד איש שמאל מובהק, בתקוה שככה יוכלו להשפיע על העיתונאים שהם באמצע, ולנסות להשפיע על מי שהם אנשי ימין שיעבדו עבורם או לפחות שלא יקלקלו להם

לאחרונה התכנסו העיתונאים למשהו חדש שלא היה בעבר ברחוב החרדי, כאשר ישנם מי שמשחקים תמימות כי מדובר במשהו טוב ולא אומרים את האמת המלאה כי מדובר בארגון שמאל שכל עניינו הוא להשפיע על העיתונאים החרדים שיעבדו למען השמאל בבחירות הקרובות, לשכנע את החרדים כי השמאל לא רע כל כך וכי לא יקרה כלום אם הם ישלטו, הם יבטיחו לחרדים יותר תקציבים וג'ובים, ובאשר לאידישקייט יאיר גולן ונאור נרקיס אינם רשעים כל כך, וכי הם ישרתו את החרדים בהפסקת ההסתה נגדם מפני שהם תומכי השמאל שמחבק אותם

כל חרדי חייב לקחת בחשבון כאשר הוא קורא ושומע עיתונאים ופרשנים חרדים את מי הם משרתים, לא לשכוח כי נוצר מצב שחלקם לפחות משרתים את השטן שיגרום להרס הצביון היהודי בארץ ישראל, ולא לשכוח כי ביום שהשמאל שולט ימנו רבניות על מקומם של רבנים, במיוחד לאחר שבג"ץ כבר פסק שחייבים לתת לנשים 'כושר לרבנות'. הם יהרסו את מערך הכשרות, את הגיור בישראל, הראביי הרפורמי נבחר במקום השלישי והכי משפיע במפלגה 'הדמוקרטית' ויעשה הכל להכיר ברפורמים בכל תחום, ילחמו על הכותל ועל כל כך הרבה רק בגלל טעות שעושים עתה החרדים שלא קולטים מה מבקש השמאל דרכם של המשפיעים ברחוב החרדי

אסור להמתין לחשוב כי יש לנו זמן עד לבחירות. חייבים כבר מעתה להילחם בכל מגמה שמאלנית, לפקוח עיני עוורים מה יקרה אם חלילה השמאל שולט במדינה, איזה מחיר נשלם אנחנו החרדים בגלל אותם מי שנקמנות חשובה להם יותר מיהדות. כאשר הולכים לבחירות לא עושים חשבון של נקמה, אלא חשבון של מה ימנע התדרדרות, אני מוותר על טוב יותר, מפני שהשמאל לא יגדלו פיאות וילבישו שטריימלים ברגע שישלטו, אלו ואלו אינם דתיים. הדבר האחד ויחיד שחשוב לנו כרגע שהמצב היהודי בישראל לא יהיה גרוע יותר, וזה אפשרי בדרך אחת ויחידה למנוע מהשמאל שלטון, מפני שהם ישנו את צביון ארץ ישראל לליברלי יותר וימחקו תורה ומצוות מישראל ויסגרו את רוב הישיבות בארץ

חיים שאולזון

גור זה אינטרס נקמתי ולא עוד אידישקייט - מוכרים את כל היהדות למען נקמה בנתניהו

מי שלומד את הסיבות האמיתיות מדוע גור פרשה מן הממשלה מוצא כי איבוד הכח והעליונות הפנים חרדית היא זו שגרמה לחיכוכים בין גור לבנימין נתניהו שנקלע למצב שלא רצה להיות בו להכריע למי הוא שומע לרבי מגור או להגר"ד לנדו, כאשר החרדים לא הצליחו להתאחד ולהביע עמדה אחידה בכל הקשור לחוק הגיוס, הייתה זו הזמן לנקמה בנתניהו שלא מכיר שהרבי מגור הוא מעל כל אחד אחר, ואסור לו לקחת בחשבון גדולי ישראל מנהיגי היהדות החרדית האחרים. נודה על האמת, הסיבה מדוע לא עבר חוק גיוס כל כך הרבה שנים הוא לא בגלל הקואליציות של נתניהו אלא בגלל שהחרדים לא הצליחו להגיע לידי הסכמה אחידה. לש"ס גישה משלה הם בעד שחמישים אחוז מן החרדים ישרתו בצבא מחלן, לדגל התורה גישה משלה שרק מי שלומד יקבל דיחוי ולא איכפת להם מכל האחרים, ולחסידים גישה אחרת שונה מהם המחייבת לקחת בחשבון את כל החרדים גם מי שאינם בישיבות שחלילה לא יחלנו אותם, ולא יכלו להגיע להסכמות

בגור האמינו כי הם יצליחו להפיל את הממשלה אבל שכחו שהכח לא עוד אצלם אלא בבית הגר"ד לנדו בבני ברק. הם קיוו כי על ידי שיפרשו כולם ייאלצו לעשות כך וזה לא קרה עד מאוחר מאוד, וגם אז עד להצבעה על החוק לפיזור הכנסת שבסופו של דבר יצא עקר כי הכנסת תמלא עד יומה האחרון, הם הצליחו להוציא את יהדות התורה וחלק מש"ס מהממשלה, אבל מעשית הם הפסידו בענק, כי את הממשלה לא הפילו, ולכן הם החליטו לעשות צעד קדימה ומסוכן כזה שהם לוקחים בו סיכון, שאם חלילה זה יצליח, זה יבא על חשבון היהדות, מפני שקואליציה שמאלנית פירושו ויתור על הרבה מן הדת, חילולי שבת נוספים, מערכת כשרות אחרת ופשרנית, ועוד הרבה ויתורים מפני שקואליציה בנויה מהרבה מרכיבים, ובשמאל הרוב הגדול הוא אנטי דת בכל תחום כמעט, והמחיר יהיה יקר

כאשר בגור עושים את החשבון של נקמה או יהדות, הנקמה קודמת, את זה אנו לומדים עתה שוב, כאשר כל כך ברור מי הם המועמדים במפלגות השמאל שכולם אנטי דת בצורה קיצונית ובכל זאת בגור רוצים נקמה להפיל את נתניהו. הם מפחדים לומר בגלוי כי הם רוצים את השמאל האנטי דתי על פני הימין המסורתי מפני שאז יפסידו מנדטים ש"ס ויהדות התורה, הם משחקים במילים שמטרתם אחת, לעשות את מעשה נפתלי בנט, לקבל קולות של חרדים ולהעבירם לממשלת שמאל

בשביל להפיל את נתניהו הם משחקים משחקים כאילו שהם לוחמים נגד העצורים בני הישיבות דבר שהוא לא נכון, כל עוד לא עצרו חסיד גור הם לא הגיעו לכלא 10, וכאשר הגיעו עשו עצרת ולא הפגנה, המטרה שלהם שהנושא של גיוס בני ישיבות יהיה על הפרק כל הזמן מפני שרק כך יפסיד נתניהו קולות מכאלו שגיוס בני הישיבות זה מה שיקבע אצלם למי יצביעו. זו הסיבה מדוע הם עושים 'עצרות' ולא 'הפגנות', הם רוצים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת, גם להראות שהם עושים למען החסיד שלהם שנעצר וגם להכות בנתניהו דרך עצרות שגורמים לכעס וזעם ברחוב החילוני

תקופת בחירות ארוכה היא כזו שמשנה את פניה בכל כמה שבועות ולעיתים בתוך כמה ימים, ולכן קשה עתה לקבוע לאן אנו הולכים, הדברים יכולים להשתנות בכל יום ובכל צעד מדיני ומלחמתי. אבל חשוב לדעת מה מבקשים הצוררים המבקשים למכור את התורה כולה למען נקמה פוליטית, להיות ערוכים ומוכנים למלחמה גם אם ייאלצו להקים מפלגה חרדית חדשה. זה היום אפשרי יותר מבעבר, ובשביל להבטיח שהקולות של החרדים לא משרתים את השמאל, חייבים לזכור בכל יום ובכל צעד כי מטרת גור לנקום בנתניהו ולשרת את השמאל הרואה בחרדים טפילים כפי שפורסם השבוע שוב איך שאחד ממנהיגי השמאל מכריז כי החרדים טפילים באחד כזה רוצה גור כמנהיג השמאל שאם הוא יהיה חלק מן הקואליציה, הוא יעשה הכל לחלן את החרדים כפי שהצהיר בעבר הרבה פעמים

כל קהילה חרדית להם יפנו ראשי גור לקראת הבחירות חייבת לזכור כי גור פירושו שמאל המבקש להקים שתי מדינות מי שימכרו את הכל לערבים. הם שלטו בקושי כמה חדשים ומכרו את אדמות ארץ ישראל בצפון לחיזבאללה. אין מנוס מלומר לגור עד כאן, שיתמודדו בעצמם ברשימה משלהם ומי שמעדיף שמאל יצביע להם. רוב רובם של החרדים לא יתנו את ידם למפלגה כזו

חיים שאולזון

מגמת השמאל קואליציה עם החרדים - דחקו את נרקיס למקום ה-22 בשביל החרדים!!!

צריך לשמוע אותם, כאשר הם חוטפים מכה הם פותחים את הפה. עוכר ישראל לוחם בתורת ה' שהיה בטוח שאם הוא ילחם בחרדים הוא יקבל מקום ריאלי ברשימת 'הדמוקרטים' חטף את מכת חייו, הוא השקיע כל כך הרבה בלהילחם בחרדים, הוא היה משוכנע שבפריימריס כולם יאהבו אותו ויצביעו בשבילו, והתאכזב קשות. מתברר שהשמאל החולני מעדיף את מי שילחמו בימין ובנתניהו יותר ממי שילחמו בחרדים. אותו נאור נרקיס פתח את הפה וסיפר כי ראשי המפלגה לחמו בו ועשו הכל שלא יצביעו עבורו, ותשמעו למה

בשיחות טלפון ובמפגשים עמו אמרו לו ראשי המפלגה כי הוא לא טוב בשביל מפלגתם מפני שהם צריכים דלת פתוחה לחרדים, במקרה ויווצר מצב שרק החרדים יוכלו לאפשר להם להקים ממשלה, הוא יהווה המחסום שהחרדים לעולם לא יתמכו בממשלה כזו. לכן עדיף שהוא לא יהיה בכנסת

באותם הימים ממש שמענו כי יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים' יאיר גולן הכריז כי החרדים הם טפילים, הוא לא רוצה לוותר על הקולות של שונאי החרדים, אבל מאידך הוא גם לא רוצה שיצורים מן הסוג של נרקיס יפריעו לו להקים קואליציה עם החרדים. הוא מאמין כי למרות שהוא מבקש למחוק תורה ומצוות מישראל, ולחלן את החרדים, ובכל זאת הוא מסוגל לקנות את גולדקנופף גפני ודרעי בכסף ובג'ובים. הוא לוקח בחשבון שלא יהיה רוב לקואליציה בלי הערבים, וחלק לא ירצו ממשלה כזו, החרדים הם הפתרון הכי טוב והכי יציב לכל ממשלה, הם מכינים את השטח על ידי הסתה נגד נתניהו אצל החרדים, למרות שכלפי חוץ הם משחקים אנטי חרדים

עלינו להיות זהירים מאוד, לעקוב אחר המתפתח בתחום הזה, ולעשות ברור לכל מי שחושב על מזימה כזו, כי לא יצביעו לו. בגור למשל בטוחים שיקבלו את קולות הימין ויעבירו אותם לשמאל כפי שעשה נפתלי בנט, וישנם עוד שכבר סופרים כמה כסף יקבלו תמורת גזילת קולות החרדים והעברתם לממשלת שמאל, הם מקווים שהציבור החרדי ירדם עד לבחירות. עכשיו זה הזמן לעשות הכל למנוע את המזימה הזו, גם אם ניאלץ לשבת באופוזיציה. לתמוך בשמאל פירושו לתמוך באנטי חרדי דתי ויהודי

חיים שאולזון

הרב שך לחם בחסידים מלחמת חורמה על שביקשו להקים סמינר חסידי - ועתה תלמידיו מקימים סמינרים משלהם

הם אומרים כי הם תלמידי הרב שך וחיים על פי השקפתו, ובמשך שנים הם לא העיזו להיפרד מכלל הסמינרים הליטאים, אבל לאחרונה לאחר מאבק פנימי הם מקימים סמינר לבנות שיחנך על פי השקפת 'המחבלים' לטענתם החינוך אצל הבנות לא מספיק חזק נגד השונאים, הם רוצים שגם הבנות יהיו כמו הבנים לוחמות נגד הגיוס ונגד עניינים אחרים, הם לא חדורי השקפה מספיקה בשביל להבין את מלחמות המחבלים ומדוע שיטתם שונה משל רבני השונאים

הם רצו להקים סמינרים משלהם כבר בעבר, אבל רבנים ליטאים מנעו זאת, בטענה שזה נגד השקפת הרב שך שלחם נגד הפירוד בין הבנות. אבל החליטו בכל זאת לעשות זאת, והשאלה היא למה ומדוע הרב שך היה נגד הפירוד בין הבנות, ומה קורה עתה ששינה את דעתם והחליטו להפריד בין הבנות

כאשר הרב שך פילג את אגודת ישראל פרצו מלחמות בסמינרים של הבנות, היו שם מחנכות ברובן ליטאיות שחינכו בדרך של הרב שך נגד השיטה החסידית, נוצר מצב כמו שהיה לפני הרבה שנים בתקופת ה'בית ישראל' מגור שהמחנכות היו ליטאיות והחדירו בראש הבנות כי 'בן תורה' הוא רק מי שלומד בישיבות הליטאיות, זה גרם שהחסידים לא יכלו לחתן את הבנים. הבנות מבתי החסידים רצו רק בחורים מישיבות כמו חברון ופונוביז'. בעבר סיפרתי על מה שעשה ה'לב שמחה' שעדיין לא היה אדמו"ר לפתור את הבעיה הזו שגור וסלונים היו עיקר הסובלים ממנה היו להם המון בחורים מבוגרים, השליטה אז הייתה בידי מחנכות ליטאיות, ובמשך כל השנים למרות השינוי שנוצר בגלל מלחמה קשה במחנכות הליטאיות והוספת מחנכות חסידיות, הרב שך דאג ש'יד הליטאיות בסמינרים תהיה על העליונה', וכאשר הוא פילג בין החסידים לליטאים הוא רצה שהבנות החסידיות ילמדו תחת השפעת מחנכות ליטאיות. ובשל כך החסידים התעוררו הם ראו מה קורה עם הבנות והחליטו כי מקימים סמינר חסידי ונפרדים מן הליטאיות

ואז, הרב שך גייס את אריה דרעי ביקש ממנו לאיים על החסידים ולהילחם בהם אם יקימו בית ספר לבנות חסידיות. החסידים אז נלחמו בכל הכח להקים בית ספר חדש כשדרעי מפעיל בריונות בכל סוגי הדרכים איך למנוע זאת. הוא איים שיעשה הכל שלא יהיה להם תקציב, הוא ביקש לשרת את הרב שך ולהוכיח לו כי הוא מנע את הפירוד בסמינרים, אבל החסידים שהבינו טוב כי הרב שך רוצה לשוב על מה שהיה בתקופת ה'בית ישראל', החליטו כי מקימים בית ספר חסידי לבנות, ופני הליטאים חפו, אריה דרעי לא הצליח להביא את הסחורה, והיום הכל רואים, יש סמינרים לליטאיות ויש לבנות מבתי החסידים

אנשי הרב שך בימינו טוענים כי נוצר מצב הפוך. השונאים הם שולטים על חינוך הבנות והם זקוקים למחנכות שיחנכו 'מחבלית' שפירושו שיטת הרב אוירבך ולא עוד שיטת הרב שך מפני שהם שינו 'השקפה'. הרב שך היה צועק 'אן אלימות' ואילו הרב אויערבך היה מטיף לאלימות קשה נגד הגראי"ל שטיינמן ורבנים ליטאים אחרים שהתנגדו לדרכו של הרב שך. עתה כאשר מקימים סמינר ליטאי מחבלי הבנות ייצאו משם כאשר הם מחונכות לאלימות קשה כמצוות הרב אויערבך ויקימו דורות לתפארת שמגיל אפס מחנכים אותם שאם אתה רואה 'שונאים' תכה אותם, ואם תראה חסידים תרגום אותם באבנים, וחלילה לא לפגוע בסיקריקים וסאטמארים כי משם מגיע הכסף

חיים שאולזון

מה שעשו להרב פייבלזון פשע - מותר וחייבים להביע עמדה נגדית לשלו אבל אלימות כזו פשע!!!

החרדים כמעט בכל תחום המפסידים הגדולים בגלל טעות אחת שהם עושים וחוזרים עליה והיא האלימות. הם שוכחים שגם כשאתה צודק האלימות אסורה. מותר לך להביע התנגדות לשיטה לדרך ולמעשים שלו, אבל אסור לך לפגוע בו בצורה כפי שהחרדים ברוב המקרים עושים ובט' באב שוב חזרו עליה והיא פגיעה מבישה בהרב פייבלזון. ולא רק בשל מצוות הוכיח תוכיח כאשר התנאי הוא ולא תשא עליו חטא, לבזות יהודי בצורה כפי שמחנכים לצערנו צעירים חרדים, היא אחת הפשעים הגדולים ביותר שבשלה החרדים נכשלים בחוק הגיוס. זו הייתה סיבת ההתנגדות של רוב גדולי ישראל לדרכם של המחבלים המכונים בזמנינו 'הפלג' שהפך ל'פלגים', האלימות היא בניגוד לדרך התורה, את זה קבעו רוב גדולי ישראל פרט לקנאים וסיקריקים שהמכונים 'הפלג' מעדיפים את שיטתם למרות שהרב שך היה נגדם בעניין הזה

רוב רובו של הציבור החרדי מתנגד לשיטתם של הרב דוד לייבל והרב פייבלזון ודומיהם, הם מתכוונים טוב, הצעירים החרדים זקוקים ללמוד מקצועות, אבל הם מוכנים לשלם על כך את חילונם. הם לא קולטים איזו סכנה הוא הצבא 'המחנך' בערמומיות נוראה הם מחדירים בחרדים קרירות לדרך החרדית, מחדירים בהם את שיטת המזרחי שהם המיסיון החילוני, ומתוך הטוב שהם מבקשים להשיג סופם רע. לא ראיתי אחד ויחיד שהיה בצבא וייצא משם חרדי. המראה החיצוני אינו אומר שאתה חרדי, האמונה הפנימית ב'התבדלות' היא הקובעת אם אתה חרדי

איני עוסק כאן בויכוח השיטות, אלא בעניין האלימות שהיא רעה חולה ברחוב החרדי, ומי שנותן יד לכך לא קולט כי הוא בסופו של דבר המפסיד. בעבר היו מי שהאמינו כי הדרך היא 'כל דאלים גבר'. לא בימינו, אלימות מן הסוג שראינו אצל הרב פייבלזון ודומיו הוא המרשם להפסד צרוב. הם גורמים שגם מי שב'השקפה' סבורים כמותם מתנערים מהם בשל מעשיהם. אז אנא אם אינכם רוצים לקלקל את המערכה נגד מי שהולכים בדרך עקומה ומקריבים אברכים וצעירים על מזבח השמד החילוני, תפסיקו עם האלימות

הגיע הזמן שהחרדים מקצה לקצה יקלטו ויבינו כי האלימות אינה דרך, ולמרות שבעבר היו חסידויות קהילות וקבוצות שהאלימות הייתה הסמל שלהם, לא עוד. היום דרכי הפעולה הרבה יותר טובים בלי אלימות פיזית, מי שרוצה להצליח באמת, שיכתוב ויסביר, מותר גם להפגין בלי אלימות, אבל חייבים לשמור על הקו האדום שאותו לא עוברים בכל מצב

למרות שכל מי שקורא את דבריי במשך שנים יודע כי אני מתנגד לשיטת הרבנים ליבל ופייבלזון האחראים לשמד של כל כך הרבה חרדים, אני מוחה כאן נגד האלימות, מפני שזו אסורה בכל מצב

חיים שאולזון

האיסורים על עליה להר הבית לא עובדים - למה ומדוע?

 

אחת השאלות הקשות, איך זה שהתפרסמו כל כך הרבה איסורים נגד עליה להר הבית מרוב החוגים והעדות, דבר שלכאורה היה צריך להקטין את מספר העולים להר הבית, ולא רק שזה לא קורה, סקר שהתפרסם השבוע מוכיח שמספר העולים עולה וגודל, ובט' באב מספר העולים בכל שנה הולך וגדול

אם היו העולים רק ממגזר אחד שרבניו מתירים זאת, לא הייתי מתייחס לנושא, מפני שהם מאמינים כי הם עולים בהיתר ולא עושים דבר שיש בו שאלת כרת. הענין הוא שעולים מכל החוגים והעדות והרבה המכונים חרדים, איך זה שהם לא מפחדים ולא לוקחים בחשבון את דברי גדולי ישראל שאסרו את העליה להר הבית. אני מבין את הכמיהה לעלות, מיליוני יהודים היו עולים אם זה רק היה מותר. אבל רוב גדולי ישראל אוסרים זאת, אז איך עושים זאת

ההסבר לדבר הוא, מפני מי שעומדים בראש הלוחמים נגד העלייה להר הבית הם פוליטיקאים שהאינטרס שלהם הוא פוליטי. הם יוצאים נגד העלייה להר הבית כאשר פוליטיקאי מפורסם עולה להר ולא שמענו אותם אף פעם קוראים לא לעלות כאשר עולים אנשים פשוטים מי שאין להם דבר וחצי דבר עם פוליטיקה, דבר המוכיח שהתוקף את העולה להר הבית מתכוון פוליטית ולא הלכתית. אם כוונתו הייתה הלכתית הוא היה תוקף את כל העולים ובכל הזדמנות ולא רק כאשר מישהו פוליטי מסוים עולה מתוך אמונה שהוא פוגע בו פוליטית

כאשר עוסקים באיסורים חמורים חייבים להיזהר במי שמטיף נגד, מי שצועק שזה אסור. גם כאשר מדובר ברבנים צריך להיזהר שרבני קהילה זו לא ידברו נגד אנשי קהילה אחרת שהרב שלהם כן מתיר. מי שצריכים לעסוק בנושא הם רבנים שאינם פוליטיקאים ואין להם אינטרס פוליטי. מי שמתכוונים הלכה למעשה, וחוששים שהעולים טועים קיבלו הדרכה לא נכונה

מה שצריך לעשות כאן, זה מפגש של רבנים בין המתירים והאוסרים לנסות להגיע להבנות בנושא. כל עוד שיש רבנים המתירים, ומן העבר האחר מי שזועקים שאסור הם פוליטיקאים, הציבור ישמע לרבנים ולא לפוליטיקאים

חיים שאולזון 

הערות והארות - חיים שאולזון

 

מטרת המעצרים אינו לגייס חרדים אלא להפיל את נתניהו

ההתעקשות למנוע כל יום של מעצר בני ישיבות, למרות שמדובר בחוק שתוקפו בסך הכל 90 יום, האם באמת כל כך בוער להם הענין, הם לא יכולים להמתין שלשה חדשים, וקצת להרגיע את הרחובות בארץ ישראל. אבל זה הענין, כל מטרת המעצרים אינו בשביל להבטיח חיילים לצבא, המטרה היא אחת ויחידה להפיל את נתניהו על ידי שהנושא הזה יהיה בחדשות כל הזמן וככה להסית נגד החרדים וממילא לא יצביעו לליכוד. כל חרדי שמסייע למגמה הזו עושה זאת במטרה פוליטית להפיל את נתניהו ואין לו כל ענין בעצם המעצר. אם יכריזו כי הנה שלשה חדשים לא עוצרים בני ישיבות, מי שיבכו יהיו ראשי גור ועוד כאלו שרוצים להפיל את נתניהו להם זה יהיה לא טוב

טוב שבג''ץ יפיל את חוק המעצרים זה ילמד לקח את השמאל החרדי

הם עושים הכל להאשים את נתניהו כי הכל בידיו וכי הוא מונע את חוק הגיוס את חוק הפסקת מעצרי בני הישיבות בחדשים הקרובים. אז מי שצריך עדיין ללמוד ולדעת כי אין עוד ערך לכנסת, ההכרעה בסופו של דבר הוא בבג"ץ, מקבל בימים אלה שיעור איך שראשי המערכת המשפטית מסבירים מדוע צריכים להמשיך ולעצור בני ישיבות, הם כמובן לא אומרים את האמת כי מטרתם להפיל את נתניהו וצרכים את המעצרים להסית נגדו את הציבור בכלל ואת הציבור החרדי בפרט. אבל מן העבר האחר החרדים ילמדו ויבינו כי רק מלחמה במערכת המשפטית תשנה את המצב שכל מה אינטרס חרדי בג"ץ פוסל ואוסר

בראש מועצת העיתונות החרדית עומד אדם בשם אבי וידרמן איש שמאל

בטרם הם התכנסו שמעו ויכוחים בציבור החרדי האם טוב להקים מועצת עיתונות כזו או לא, ומה  מטרתם. חלק טענו כי מדובר ביוזמה של השמאל שמבקש ככה להשתלט על העיתונות החרדית, וממה שראו באותו כנס זה היה מובן כיבדו את אנשי השמאל החרדים. הם הביאו את כל מי שרק יכלו, ראו שם הרבה אנשי שמאל ומה שמעניין מי שעומד בראש הארגון הזה הוא אדם בשם אבי וידרמן שהוא שמאלן, וזה חייב להדליק נורה אדומה, על כוונותיו וכוונות מי שעומדים מאחורי ההתארגנות הזו

הגייס דיקשטיין אומר כי החרדים צריכים להתקרב לחילונים רח''ל

אני מרחם עליו כי הוא מגיע מבית מזרחי'סטי ולא מהעולם החרדי הוא הפך לחב"דניק ועדיין לא הצליח להוציא ממנו את המזרחיסטיות אני מליץ יושר עליו בענין הזה. אבל לשתוק על דברים שהוא אומר ולא קולט איזה הרס וחורבן הוא ממיט על העתיד היהודי הדתי והחרדי זה אסור ואני חייב להגיב. הוא התראיין לאתר 'חרדי' ששייך לבעלות חילונית ושם אמר כי צריך לקרב ולאחד והוא רוצה שהחרדים יתקרבו לחילונים ואינו קולט מה הוא אומר. הוא כנראה לא למד מה זה חרדי ומה זו 'התבדלות' ומדוע. הניסיון הוכיח שכאשר עשרה חרדים יחד עם חילונים בסופו של דבר תשעה יילכו עם החילוני ואולי ובקושי אחד ילך עם החרדי. חילונים וחרדים יחד פירושו להמעיט ולהקטין את העולם החרדי שפירושו לשרוף נשמות. הוא כנראה לא יודע מה מטרת חב"ד, לקרב יהודים לשמור מצוות ולא להיפך. בצבא חרדים רבים מהם עזבו את הדת ואף אחד מהם לא התחזק בתורה ומצוות

המזרחיסטים הם המיסיון של החילונים

השבוע עלה הנושא שוב לסדר היום בעקבות פרסום של שיחה פרטית בין הגר"ד לנדו לראשי ישיבת מיר, הגר"ד לנדו הביע את דעת החזון איש שטען שהצבא הישראלי בעייתי הלכתית, מפני שלא כל הרג של גוי הוא מותר על פי הלכה ולכן קיים כאן שאלת רצח. מה שלא שמעו בשיחה הזו מפני שהדברים ברורים לכל גדולי ישראל האמיתיים, כי המזרחיסטים הם המיסיון החילוני בעולם החרדי, תפקידם למחוק את החרדיות מכלל ישראל. רק הם יכולים לעשות זאת בגלל שהם חובשי כיפות ומקיימים מצוות. מיסיונר לא יגיע עם צלב נוצרי ליהודי, הוא משחק אותה כמי שמאמין בכל מה שהיהודי מאמין ומשכנע רק כי ה'השקפה' חייבת להיות 'אתחלתא דגאולה' ועוד דברים שגדולי ישראל החרדים חלקו עליה ואף לחמו בה. חילוני שידבר עם חרדי על 'אתחלתא דגאולה' החרדי יצחק על מי שמדבר. אבל כאשר חובש כיפה ועוד עם ציצית בחוץ מדבר ככה הדברים נשמעים אחרת - מיסיון במיטבו

על מי עובד איזנקוט מתי הוא היה בכותל בט' באב בשנים עברו?

צבועים לא מרגישים כמה צבועים הם. הוא הגיע לכותל בט' באב הוא מחפש תדמית יהודית בשביל לקנות את הדתיים והמאמינים, חשב כי אם יבא וידבר על אחדות יקנו את דבריו, הוא חושב שהציבור מטומטם ולא שאל את עצמו מתי בפעם האחרונה ראינו את גדי איזנקוט בכותל המערבי בט' באב? השנה קרוב לבחירות הוא הגיע, אבל בעבר האם חורבן הבית הזיז לו? אז בבקשה שיעבוד על אחרים, הציבור לא כולו מטומטם. הוא בודאי לוקח בחשבון את המטומטמים ומקווה כי אלו יצביעו לו, למי שיש ראש על כתפיו לא יקנה את הצביעות

מיהו גדי איזנקוט - העתק של אהוד ברק

לאלו שאינם בקיאים בהיסטוריה חשוב שיידעו כי גדי איזנקוט היה האיש הכי קרוב לאהוד ברק בצבא ועבד יחד עימו, כאשר ברק היה ראש ממשלה הוא היה המזכיר הצבאי שלו. איזנקוט ירש את הקונספציה מאהוד ברק ובכל השנים מי שרצה לשמוע את אהוד ברק שמע את איזנקוט שהיה העתק הדבק. זו הסיבה מדוע הוא מתנגד למלחמות כלשהן עד כדי שאמר כי עדיף איראן עם נשק גרעיני מאשר להילחם באיראן. הוא בעד לתת את חצי ארץ ישראל לערבים, מדובר באדם מסוכן מאוד מדינית, ובאשר לדת הוא זה שממשיך את דרכו של אהוד ברק שאומר זה שנים שהתורה היא מיושנת היא שייכת לאלפי שנים בעבר ואין לה כל צורך היום. איזנקוט מעולם לא מחה נגד דבריו של אהוד ברק

סקרים מבויימים לא אמיתיים

כל מי שמבין קצת בסקרים ובחירות יודע כי עד לסגירת הרשימות אין ערך לסקרים מפני שאינך יודע איך תיראה המפה הסופית של המפלגות והמועמדים, ולכן הסקרים שמפרסמים לפני הבחירות משרתים אינטרסים ולא נתונים אמיתיים. סקרים בדרך כלל הם שקרים, וכאשר אתה עובר על כל הסקרים ורואה מספרים לא מציאותיים כמו למשל איך שפתאום מאתיים אלף חרדים חתכו את הזקנים והפכו להיות שמאלנים, או קפיצות כאלו מדי שבוע, אלו מספרים מבויימים ולא אמיתיים. עלינו להמתין לסגירת הרשימות ואז נוכל לבחון באמת את המספרים. המספרים הדמוגרפיים הם לרעת השמאל, שני שליש של התוספת לפנקס הבוחרים הם של מצביעי ימין, והתנודות בשלש השנים האחרונות היו לשני הצדדים. לכן אל תתייחסו לסקרים ברצינות

החוזה בכוכבים שקרן רמאי ונוכל

איזה באבא מנסה לטעון כי הכוכבים של גדי איזנקוט טובים יותר משל המועמדים האחרים מולו ולא מספר לצופה כי חוזה בכוכבים אמיתי חייב לראות גם מי בסביבות האיש ומה מזלם, מי יהיו השרים בממשלה הזו ומי בממשלה הזו, ולכולם יחד השפעה אם נקבע על פי המזלות. עד שלא יהיו ברורים מי ומי ברשימות לקראת הבחירות כל מי שיאמר לכם כי הוא חוזה בכוכבים שקרן רמאי ונוכל - אזכיר כי בעבר מועמדים נבחרו על פי המזלות בכוכבים והפסידו

השמאל שוכר באבות לעבוד על הציבור ושוכח כי אנו מאמינים שבראש השנה ויום הכיפורים תיפול ההכרעה מי יהיה ראש הממשלה הבא

כאשר באבא מדבר על כוכבים אתה כבר יודע עם מי יש לך עסק. האדם הזה כנראה לא מאמין בה' וכי מי ימלוך בשנים הבאות מכריעים בראש השנה ויום הכיפורים, אז יחליטו בשמים מי יהיה ראש הממשלה הבאה ועד אז לא יעזרו לו המחזות בכוכבים, במיוחד כאשר מדובר במי שטעה כל כך הרבה פעמים בעבר. לא רק הו,א הרבה שהתנבאו לחלק זה הצליח וחלק הפסיד כאשר שני באבות זה אומר נתניהו ינצח, וזה אומר כי איזנקוט ינצח אחד מהם לכאורה יצדק אם כי לא בטוח, יכול להיווצר מצב שליברמן אם יהיה חזק בתוצאות הבחירות יאמר עכשיו התור שלי וייאצו להיכנע לו אחרת ביבי לא נופל. הבאבא ההוא לא לקח בחשבון שיש עוד שחקנים בבחירות בעוד כמה חדשים

זעקת אמת: צבא המהפכה הפרוגרסיבית, הפקרת הדם והחובה האבסולוטית של בני הישיבות

 

זעקת אמת: צבא המהפכה הפרוגרסיבית, הפקרת הדם והחובה האבסולוטית של בני הישיבות

חסיד חב"ד

מאז ימי הסכמי אוסלו הארורים, חל שינוי עמוק ומסוכן במבנה, ברוח ובתפיסת העולם של צה"ל. הגוף שהיה אמור לשמש ככלי מגן לעם ישראל בארצו, עבר בעשורים האחרונים תהליך ממושך של הנדסת תודעה פרוגרסיבית. הצבא חדל מלהיות כלי ביטחוני גרידא והפך למערכת הנגועה בשיקולים פוליטיים, תפיסות עולם זרות וניטרליות מדומה. השבר החל באובדן ההרתעה והרפיסות מול האויב, והגיע לשיאו המזעזע כאשר נשק צה"לי הופנה להרס יישובים יהודיים – החל מגירוש יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון, ועד לפשע הלאומי הנורא של חורבן גוש קטיף וצפון השומרון. צבא שמגרש יהודים מאדמתם ומפקיר חבלי מולדת לידי האויב הערבי, פוגע אנושות ביסוד הקיום היהודי בארץ הקודש.

המציאות המרה מוכיחה כי תחת המעטפת של "צבא העם", התפתחה גישה המעדיפה פעם אחר פעם את שלומם ואת זכויותיהם של אוכלוסיות האויב על פני דמם וביטחונם של אזרחי ישראל היהודים. הניסיון לצייר את המערכת הצבאית כקדושה וחסינה מביקורת הוא שקר מסוכן. כאשר המפקדים הבכירים שקועים בקונספציות שמקורן באוניברסיטאות ובקרנות שמאל זרות, המערכת כולה נקלעת למשחק בחיי אדם, תוך הפקרת שלומם של מיליוני יהודים המאוימים יום-יום בחזיתות השונות.

על רקע מציאות זו, הניסיונות האחרונים לגרור את בחורי הישיבות הקדושות לתוך כור ההיתוך החילוני והפרוגרסיבי של הצבא הם בגדר סכנה קיומית מוחשית. עבור חסיד חב"ד, או כל בחור שזכה לחסות בצילם של כותלי בית המדרש, עזיבת הישיבה לשם גיוס לצבא אינה סתם פשרה – אין מילים אחרות להגדיר זאת אלא כבגידה מוחלטת ברצונו הקדוש של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. הרבי הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי המעמד הבלעדי של בחור ישיבה הוא התמסרות מוחלטת לתורה, וכי בחור שעוזב את ספסל הלימודים מוגדר כ"עריק" רוחני שמסכן את כל החזית. התורה היא המגננה האמיתית של עם ישראל, והחלשתה היא שמביאה לאסונות.

למרבה הכאב, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חמורה של כלי תקשורת ועסקנים מתוכנו המנסים למרוח את האמת, לצקצק בלשונם ולייצר השוואה פסולה ומסוכנת בין בני הישיבות לבין החיילים. כל כלי תקשורת חב"די או חרדי שמנסה ליצור סימטריה כזו, חלילה, הופך לשותף מלא לפשע החילוניות ולחורבן הדורות. מי שמנסה להכשיר את הקרקע לגיוס, ולו של בחור אחד, נושא באחראיות ישירה לאסונות ולגזירות הניתכות על עם ישראל. אין מקום לפשרות, אין מקום להסברים מתפתלים ואין מקום לריכוך המסרים.

חב"ד חייבת להתייצב כעת בראש מורם, ללא פחד וללא מורא, ולהוביל את המערכה הבלתי מתפשרת נגד הגזירות לסגירת הישיבות וגיוס בני התורה. זוהי אינה מלחמה חדשה; זוהי אותה המלחמה ממש שעבר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק) במסירות נפש עילאית תחת השלטון הסובייטי הרשע – מלחמה על נפשנו, על טהרת החינוך היהודי ועל המשכיות הדורות. האמת היא אחת ואין בלתה: רק התורה מגנה ומצלה, וכל מי שמנסה להוציא את בחורי החמד מחצרות ה' אל תוך המערכת הצבאית המקולקלת, פוגע בביטחון הרוחני והגשמי של עם ישראל כולו.

שלמה פילבר על הפספוס החרדי בגלל גור וסלונים

 

שלמה פילבר על הפספוס החרדי בגלל גור וסלונים.

פילבר: 30 במאי הוא תאריך עם משמעות היסטורית לחרדים. ה30 למאי 2019, היה התאריך שבו ליברמן לא הסכים להצטרף לממשלת נתניהו, ונאלצנו ללכת לבחירות נוספות, השניות בסבב של חמש מערכות.הכותרות באותו יום התמקדו בכישלון נתניהו, אבל המפסידים הגדולים באותו ערב היו החרדים. על הפרק היה 'חוק גיוס' שהכין משרד הבטחון בראשות ליברמן. רזה ונוח פי כמה מהחוק שמונח היום על שולחן הכנסת

על סעיף אחד היתה מחלוקת קשה: 

מי יקבע את מכסות המתגייסים? הממשלה או בחוק. ליברמן התעקש לא לשנות את הנוסח שהוכן שבו נקבעו בחוק המכסות.חוק הגיוס אז קבע בחוק: 3,348 מתגייסים חרדים בשנה הראשונה (לצה"ל ולשירות הלאומי משולב).וקצב הגידול שנתי שמרני של כ-8% בכל שנה.

רוב נציגי החרדים בירכו והסכימו, שתי חסידויות התנגדו והפילו את החוק. מיותר לציין שהיום היו חוטפים את הנוסח ההוא בשתי ידים.

בעוד 5 ימים יחול שוב ה 30 למאי. החרדים עברו 7 שנים רעות. השבוע יקבעו היסטורית האם חוק הגיוס הנוכחי יעבור ויתחיל עידן חדש בינם לחברה הישראלית, או שאחרי הבחירות יאלצו להתמודד עם חוק דרקוני יותר וסנקציות מחמירות שיקבע בג"צ ואפילו אייזנקוט ובנט לא יוכלו לשחררם מהן.

רגעי השבוע - פרשת ואתחנן, שבת נחמו

 

רגעי השבוע - פרשת ואתחנן, שבת נחמו

 

דברי החיזוק ממוסקבה לאחר החלטה דרמטית וכואבת בשבי / חיתוך אבטיח ותיקון שמימי באמצעות חלום שהתגשם / עוגת 'לעקאח' בערב תשעה באב / הוראה מפתיעה וביצוע מדהים לפני ארבעים שנה

 

 

א. סור מרע

 

אות החיים הראשון על החטוף רום ברסלבסקי הגיע למשפחתו מפי יוסף-אלכסנדר טרופנוב, שורד שבי שנחטף אף הוא בשמחת תורה לפני כשלוש שנים מביתו בניר עוז. טרופנוב שוחרר בעסקת חטופים לאחר 498 ימים. הוא מיהר לפגוש את משפת ברסלבסקי, וסיפר לאמו כי רום הוחזק עימו בשלב מסוים במהלך שהותו בשבי. הוא הוסיף כי בנם רום התחזק וקיבל כוחות חדשים כשפגש אותו, וזו הייתה דרישת שלום חיה ראשונה שמשפחת ברסלבסקי קיבלה על בנם השבוי.

 

אך טבעי היה, שבחופת טרופנוב שנערכה לפני כשלשה שבועות, יופיע וישתתף רום, נרגש ושמח להיות נוכח ברגע כה גדול של אדם איתו בילה במעמקי האדמה, תחת פיקוחם של חוטפיהם מרצחי החמאס ימ"ש, וכעת שניהם וגם הכלה עצמה - חופשיים בדרך נס, כל אחד בדרכו המופלאה. 

 

לאחר החופה ניגש אל הרב הראשי הרב לאזאר, שהגיע במיוחד ממוסקבה לסדר את הקידושין, ביקש את ברכתו ושיתף מקצת מה שעבר עליו. 

 

הוא סיפר, כי ניסו לשכנע אותו כמה פעמים להתאסלם תמורת מזון ושיפור מצבו, אך חזר והצהיר בפניהם שהינו יהודי, ויחזור או ימות כיהודי. במהלך חודשי הקיץ החמים, הכריחו אותו המחבלים ללבוש ז'קט עבה כדי להסתיר את הקעקוע שעל ידו, מחשש שזהותו היהודית תיחשף במקרה שמישהו יצליח לחדור למקום בו הוחזק. הוא תיאר את האבסורד הכרוך בכך, שדווקא הקעקוע, דבר שיהודי מאמין אינו אמור לשאת על גופו, היה הסימן המובהק שהסגיר את יהדותו בפני שוביו...

 

ב"היום יום" השבוע ביום ראשון, מובא בשם הבעל שם טוב הק' על דברי דוד המלך בתהלים: "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו", שבכל דבר גשמי מהדברים המותרים ישנו טוב ורע: הגשמי הוא רע, והחיות האלוקית שמחיה את הגשמי היא טוב. האדם המשתמש עם הגשמי צריך להיות סור מרע, לא לרצות את התענוג הקיים בגשמי, אלא להיות "ועשה טוב", לרצות להיות ניזון ולהיוושע מהחיות האלוקית שבדבר הגשמי וכו'.

 

כל זה אמור בגשמיות מהדברים המותרים. אך ישנם דברים גשמיים שאין בהם שום היתר. כמו עשיית קעקוע, כפי שאומרת התורה הקדושה: "וכתובת קעקע לא תיתנו בכם". ובעקבות מה שעבר רום הוא החליט החלטה מרגשת: להסיר את הקעקוע שעל ידו. במהלך שסימן בעבורו סגירת מעגל רוחנית ופיזית, והוא עשה זאת בפומבי, תוך הבעת תודה על הזכות להיות חופשי, מאושר ויהודי.

 

רום הרגיש חזק ויציב מספיק כדי לעבור את תהליך ההסרה הכרוך בכאב. הוא בחר לבצע את ההליך באמצעות צריבת לייזר ישירות על הגוף, כשהוא מקבל על עצמו את הסבל הפיזי במטרה אחת: להשתעבד לעבודת השם, ואף הגדיל לעשות, כשהודה על כל הקשיים והייסורים שחווה במהלך השבי.

 

התהליך הסתיים בברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", כשברסלבסקי מצהיר בגאווה: "ככה נראית יהדות". הוא חתם את דבריו בתודה לצוות המקצועי שליווה אותו בתהליך ההסרה, תוך שהוא מדגיש את תחושת השליחות האישית שלו.

 

כשנודעו הדברים כאן לרב הראשי הרב לאזאר, שיגר בידי אגרת ברכה וחיזוק לרום, ומיהרתי מיד להעבירו אליו ישירות. 

 

במכתב נכתב בין השאר: "שמחתי לפגוש אותך בשמחת החופה של פדויי השבי היקרים יוסף אלכסנדר וספיר טרופנוב, ואני מודה לה' על הזכות להכיר אותך. כלפי חוץ ראיתי אדם צנום, אבל חשתי שעומד מולי אישיות בעלת עוצמה גדולה, אדם שחווה את הנורא מכל, אך רוחו איתנה, להבה אלוקית בוערת בקרבו.

 

התרגשתי היום לשמוע על הדרך שאתה צועד בה, את הדחף הפנימי לעלות בהר ה', להתחזק בקיום התורה והמצוות, והכל בקידוש שם שמים מרובה, מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל, החשובים ונצרכים דווקא בימים אלו, בהם אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש שנחרב בגלל היפך אהבת ישראל.

 

אני מחזק את ידיך, בברכת "כה לחי". הנך סמל ודמות מופת, וההשפעה שלך גדולה מאוד, ולכל צעד רוחני שלך יהיו בע"ה תוצאות רחבות במעגלים גדולים מאוד, ואני בטוח שתהי' לך סייעתא דשמיא למצוא בקרוב את זיווגך ולזכות להקים בית יהודי נאמן בישראל, על יסודי התורה והמצוות, ולהעביר את לפיד מסירות הנפש שלך לדורות הבאים, שיבואו בע"ה בעתם ובזמנם".

 

 

ב. חלמא טבא

 

זה היה ריטואל כמעט קבוע, בכל מוצאי צום ט' באב. קיבלתי ישירות או בעקיפין עדכונים ותיעודים של ר' מנחם קירשנבוים ע"ה, עומד וחותך אבטיחים ופירות לקהל מתפללי בית הכנסת הוותיק "בעל התניא שול" בשכונת מאה שערים.  

 

הוא היה גר בשכונת מרוחקת, אך הקפיד להגיע לסיום הצום לבית כנסת זה, ולסייע בידי הגבאים בהכנת האוכל למסיימי הצום, טקס קטן המוכר בעגה הירושלמית "אויס-פאסט'ן", אירועי קטן אך משמעותי לרבים, במיוחד לכאלו שעם שובם לביתם, לא מצפה להם מנה חמה ומזינה ואולי אף לא מילת הערכה או התעניינות איך עבר עליהם הצום - כי הקירות לא מדברים, במיוחד לא לגלמודים. 

 

זה כשנתיים שלבי נצבט בקרבי במוצאי צום ט' באב. ר' מנחם איננו כי לקח אותו אלוקים. בחייו היה בן-הדוד האחרון של סבתי ע"ה, שניהם צאצאים למייסדי בית כנסת זה. 

 

אמש קיבלתי בכל זאת דרישת שלום מבית כנסת זה, והפעם מר' מענדי חנון, בנו של הגבאי הראשי של בית כנסת זה הרה"ח ר' הערש'ל, שזה עתה ציין חמישים שנים של התמסרות לבית הכנסת לאורך ימים ושנים טובות. 

 

וכך מספר לי מענדי, מעשה מופלא אליו התוודע השבוע:

 

"במשך שנים הייתה אשה יקרה, חסידת דושינסקיא במקורה, שבעלה הגיע להתפלל כאן בבעל התניא שול במאה שערים, והיא עצמה תמכה רבות בבית הכנסת. אף שלא נמנו באופן רשמי על חסידות חב"ד, הם מצאו בבית הכנסת הזה את ביתם השני. מדי שבת וחג, בני המשפחה היו מלווים את האב אל התפילות, והם נקשרו בעבותות של אהבה למקום שבו כולם מכל החוגים, העדות והזרמים מתקבלים בסבר פנים יפות, יושבים יחד סביב שולחנות התוועדות, סעודה שלישית ומלווה מלכה רוויי ניגונים ושמחה, שעל כל זה מנצח אבי היקר, הגבאי הראשי של בית הכנסת, המאיר הפנים לכל אחד באופן שווה.

 

כשאותה אשה יקרה נפטרה והשיבה את נשמתה ליוצרה, היא זכתה והשאירה אחריה משפחה אוהבת וזכרונות מוארים.

 

בדיוק בימי השבעה לפטירתה, נחתה על נכדתה ר' שמואל-הילמן דוידוביץ, הפתעה מדהימה. כשפרש לנוח בשעת צהריים, הוא חולם חלום ובו סבתו מתגלה אליו ומבקשת ממנו, שאם יראה את הגבאי ר' הערש'ל חנון, שלא יחכה שיתרים אותו, אלא תכף ומיד יביא לו כסף לבית הכנסת לעילוי נשמתה, עבור ההוצאות לסעודה שלישית או סעודת מלווה מלכה.

 

מיד כשהתעורר מהחלום נסער כולו, הוא רץ בעליית סמטת רחוב בעל התניא הישר אל בית הכנסת. והנה פלא פלאים, בפתח הוא רואה את גבאי בית הכנסת שמיד ניגש אליו והתרים אותו, לעילוי נשמת הסבתא...

 

ר' שמואל היה בהלם מוחלט. המציאות התחברה בדיוק מופתי לפרטי החלום שחווה רק שעה קלה קודם לכן. צמרמורת אחזה בו, והוא הבין מיד שהחלום היה אמיתי לחלוטין, ומהשמים שלחו לו סימן מובהק. הוא כמובן העניק מיד תרומה בסכום הגון, מתוך התרגשות עצומה והודאה לה' יתברך, שזכה למלאות את בקשתה של סבתו היקרה, שבהיותה בשמים רצתה כנראה להשלים תרומות שתכננה להעניק לבית הכנסת, אותו היא ובעלה אהבו והעריכו".

 

 

ג. ארבעין שנין קאי איניש

 

בערבו של יום שלישי הגעתי מוקדם מהרגיל לתפילת ערבית בבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה". וראיתי בכך השגחה פרטית מופלאה, עת פגשתי את ידידי רבה של עיירת "מלאכווקא", השליח הרב מאיר משה תמרין, מסב ליד שולחן השיעורים בכניסה להיכל, עם קצת משקה ו"פארבייס'ן". וזאת לכבוד יום היארצייט של אביו החסיד הנודע ר' קלמן מלך ע"ה, שטמון בבית החיים העתיק במלאכווקא.

 

מול מראה פרסומות ה"לעקאח" שהביא, בטעם ובמראה שאני כמו רבים אחרים זוכים לקבל מאמו הרבנית שתחי' בימים הסמוכים ליום כיפור - הלב נפתח, הזכרונות צפים ועולים, במיוחד כאשר ציין ר' משה, שזה היארצייט הארבעים של אביו.

 

"הוריי היו כמעט היחידים באותה תקופה, שהיה להם שני כיורים, ואף שני כיריים נפרדים במטבח הבית עקב ההקפדה על הכשרות" - כך תיאר ר' משה את אביו, שאגדות רבות מתהלכות עד היום אחריו, על אף ששנות חייו עלי אדמות קצרות היו בגשמיות, אך מלאות ברוחניות ומעשים טובים.

 

אחד מאלו שהגיעו לבקר תכופות ברוסיה באותן שנים קשות, היה כידוע הרב בערל ליווי ע"ה מארה"ב, ואף היה מביא עמו מסרטה. בין השאר היה מסריט את החסידים בעת התוועדותם. פעם הציע לחסידים שהוא יסריט אותם אחד-אחד, וכל אחד יפנה לרבי ויבקש ממנו מה שהוא צריך. זכה ר' בערל וכשהיה חוזר מברית המועצות, היה מכניס את סליל ההסרטה לרבי והוא היה צופה בזה בחדרו.

 

כשהגיע תורו של ר' קלמן מלך תמרין, פנה לרבי דרך העדשה וביקש רק דבר אחד: "הצלחה בלימוד החסידות והלכה, ושלא אבזבז דקה אחת לשווא". על מידת אהבתו והתקשרותו האיתנה לרבי תעיד העובדה הבאה: באחת השנים בעיצומו של יום הבהיר י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, היה ר' קלמן מלך נרגש מאוד, ולמרות הסכנה שבדבר, ניגש לסניף הדואר הקרוב והבריק מברק קצר בן שש מילים: "לרבי ולרבנית מזל טוב מזל טוב"!

 

באחד מיומניו, מתאר ר' בערל ליווי את פגישתו הראשונה עם ר' קלמן-מלך: "מעולם לא פגשתי את קלמן לפני כן. הוא איש חם מאוד, מדבר יידיש. הוא התלונן כי הוא יודע כל כך מעט. הוא יהודי שכנראה סובל מאוד הן בגשמיות והן ברוחניות".

 

באחד מביקוריו אמר ר' בערל ליווי, שהוא רוצה לצלם את החסידים ולהעביר זאת לרבי בתור 'יחידות', ועל כן, כל מי שרוצה להיכנס ל'יחידות', שיצטלם... ר' מלך פנה לרבי מנהמת לבו ואמר שהוא מאוד רוצה להיכנס ל'יחידות' מדי פעם, אבל הוא לא יכול בשל מסך הברזל. ולכן הוא מבקש שהרבי יורה לו על ניגון מסוים, שבכל פעם שהוא ינגן אותו - יהא זה כאילו נכנס אל הקודש פנימה.

 

"הייתי בטוח אז שהרבי לא ישיב על-כך" – סיפר לי בנו ר' משה, אך כשהגיע ר' בערל ליווי לארה"ב, נכנס לרבי כדי לדווח על נסיעתו. על פי זמן שנקבע מראש, הכניס את המקרן לחדרו הק' של הרבי והקרין כל מה שהסריט ברוסיה. כשראה הרבי את ר' מלך בפנייתו זו, בכה מאוד. כתשובה הורה הרבי לר' בערל ליווי להעביר לר' מלך, כי בכל פעם שירצה להיכנס ל'יחידות' ינגן את הניגון ד' בבות...

 

"החסידים כאן היו מחזיקים בקבוק משקה, מעבירים מיד ליד, וחושבים תוך כדי על הרבי ומשגרים זאת באמצעות השלוחים הנסתרים אל הרבי, שהיה מעמידו על שולחנו" - המשיך הרב הראשי את ההתוועדות כשהצטרף בדקות שנשאר עד תחילת תפילת ערבית. אני מבחין ברב ברוך קליינבערג היושב צנוע בצד, מנענע בראשו. הרי גם הוא נראה באחת מאותן תמונות ישנות כשהוא אוחז בדחילו בקבוק שנשלח לרבי.

 

זאת מוסקבה שהייתה ואיננה, אך משפיעה ומעוררת עד היום!

 

 

ולתמונת השבוע שלי: ארבעים שנה אקוט בדור

 

וכיוון שהוזכר שזה ארבעים שנה ללכתו של ר' קלמן מלך תמרין ע"ה, הוסיף הרב, שבימים אלו ממש קרה עוד משהו מיוחד ודרמטי. בדיוק לפני ארבעים שנה: הגיעה הוראה ישירה מהרבי לבנות מקווה טהרה בבית הכנסת "מארינה רושצ'ה".

 

המילים פילחו את השקט שהשתרר מסביב, כשהרב החזיר אותנו באחת ארבעה עשורים לאחור לאותו פרויקט מחתרתי ובלתי נתפס. מול עיני רוחי עלתה דמותו של החסיד ואיש מסירות הנפש, ר' אלכסנדר לוקצקי ע"ה, שקיבל על עצמו אז משימה שנראתה בלתי מעשית. 

 

ברוסיה הסובייטית של אותם ימים, בניית מקווה טהרה נחשבה לעבירה חמורה ומסוכנת, אך כאשר נשלחה הוראה ישירה מהרבי, חסיד אינו שואל שאלות. בחודש אב של שנת תשמ"ו, הגיע לכאן מומחה המקוואות הרב גרשון גרוסבאום עם מסר חד וברור: לבנות מקווה בתוככי בית הכנסת, ולהתחיל לאלתר. בלי תשתית, בלי חומרים, כשמעבר לכביש ניצב המבנה המאיים של הקג"ב. ר' אלכסנדר לא היסס. ההשגחה הפרטית ליוותה כל צעד בדרך. ממש באותו יום שבו הורה הרבי להתחיל בעבודות, יצאו במפתיע פקידי המחלקה הדתית של הבולשת לחופשת קיץ. זה היה מופת גלוי, שסלל את הדרך והסיר את החשש המיידי מהלשנה.

 

שש עשרה יממות בלבד נמשכה הבנייה המאומצת. בחשכת הליל, בעזרת משאיות שחסמו את הרחוב ומסמכים שהושגו במסירות נפש על ידי יהודים יקרים שסיכנו את חירותם, הוכנסו הלבנים והמלט אל תוך המבנה. שלד הבטון נוצק והמקווה עמד על תילו, יפה ומהודר. אך הניסיון לא תם בכך. מיד לאחר הטבילה הראשונה, פשטו סוכני השלטון על המקום. הם אטמו את המקווה באכזריות, מילאו את הבור בחול ים, יצקו מעליו בטון וכיסו אותו עם פרקט.

 

באותם רגעים קשים, אפשר היה ליפול לייאוש עמוק, אך דברי הרבי במכתב שהגיע היו ברורים ומרגיעים: המצב ישתפר מאליו, ואין צורך לעורר רעש תקשורתי. וכך אכן היה. הלחץ השקט פעל את פעולתו, ופחות משנה לאחר מכן, אותם פקידים קשוחים ממש נאלצו לחזור בחסות החשיכה, לעקור את הבטון במו ידיהם, לפנות את החול ולהשיב את המקווה לפעילות מלאה.

 

הרב שליט"א מוציא מכיסו עותק של מכתב הרבי, שנשלח בשעתו לכאן - למארינה רושצ'ה. מקריא ומוסיף לספר: "את הכיסוי לקחו משם לפאר את הבימה בבית הכנסת, והריקודים הסוערים והשמחים בשמחת תורה עליה בעקבות כך, היו בלתי ניתנים לתיאור".

 

כשהרב סיים את דבריו המרגשים על ר' אלכסנדר ועל אותם ימים הרי גורל, לא יכולתי שלא לחשוב על המים הללו, שממשיכים לפכות ולטהר עד עצם היום הזה. אנו חיים בתקופה אחרת, ברוך השם, אך אותה אש של מסירות נפש, אמונת חכמים ואהבת ישראל שפעמה בלבבות החסידים דאז, היא זו שמחממת את הקהילה שלנו ומעניקה לה חיים גם כיום.

 

זכיתי ופעמיים נשלחתי על ידי הרב, להביע הוקרה והערכה לר' אלכסנדר לוקצקי ע"ה שנלב"ע לפני מספר שנים. היה זה ביום הולדת חמישים כמדומני, שמשפחתו חגגה לו בבית הכנסת חב"ד בעיר נווה דניאל. הגעתי עם גביע מכסף והקדשה מיוחדת, ועשר שנים אחר כך, ביום הולדתו השישים, באירוע שערכה לו משפחתו, אליו הוזמנו גם הוריי שיחיו, ידידים קרובים מאוד של משפחת לוקצקי מאז שעלו לארץ הקודש. 

 

שלשום, כשעה לפני תפילת ערבית ואמירת איכה, התלוויתי אל הרב הראשי שהלך לבדוק את בורות מי הגשמים של מקווה הטהרה, לאחר שבמשך היום הוצאו המים ובאמצעות תנורים מייבשים את הבורות, כדי להחליף ולהכניס מי גשמים חדשים. וזאת בניצול ההזדמנות שהמקווה סגור פעמיים בשנה, ט' באב ויום כיפור - ורק אז ההזדמנות להחליף את המים, לבדוק את הכשרות שיהיה למהדרין למען טהרת ישראל, בהתמסרות המופלאה של מנהל הקהילה והבניין הרב מרדכי ויסברג. 

 

 

גוט שבת!

שייע

 

מי התיר להשפיל את מי שדרכו שונה?

 

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

יום חמישי לפרשת ואתחנן נחמו תשפ"ו.

 

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 

תשעה באב אחר הצהרים, הנושא של המאמר מוכן לי בראש אבל המחשבות מתרוצצות וסוערות.

 

לא בגלל הצום, אלא בגלל סיבת הצום והסיבה שלא נגאלנו, כאשר הכתובת רשומה על הקיר והוכיחה את עצמה שוב בתוך הצום הזה.

 

החילונים והשמאלנים והציונים שמציקים ומצירים את דרכינו, אנו מקוים שיתעשתו ויחזרו בתשובה, חלקם הגדול 'תינוקות שנשבו' והם מוסתים ע"י התקשורת ואפשר למצא להם צד זכות ולא אבדה תקוותם.

 

יש 'תינוקות שנשבו' בזוית הפוכה וזה כל כך כואב עד לשד העצמות.

 

האזרח הרגיל לא יוכל לשער את זה, מי שלא עבר את זה לא יבין זאת, אמנם כל אחד יש לו סיטואציות כאלו בחיים בזעיר אנפין, פה ושם בושה או ביזוי ברבים, בעקיצה לחזן או בעל קורא או כל נושא אחר, אך באופן גדול ועצום, לא כל אחד זוכה לכך.

 

תיכף אסביר ואפרט, אך לפני כן אסייג.

 

כשהקב"ה שולח נסיון, הוא שולח גם כוחות, ובדרך כלל זה כבר טבוע בגנים של המקבל והוא אמור לאגור את כוחות הנפש הטמונים בו ולהתמודד עם כך, לכן מצד 'החוטף' זה לא כל כך גרוע כפי שזה נראה, אבל מצד המחטיף, אוי אוי אוי.

 

וכעת לעצם הענין, אנסה לקצר כי הזמן קצר.

 

אמש, ליל תשעה באב, כאשר כולנו מתאבלים על החורבן, שחז"ל גילו לנו שזה בגלל מחלוקת ושנאת חינם, אירע מקרה בעיר ששמה 'קרית ספר', ישב על הארץ יהודי חשוב ותלמיד חכם, הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון שליט"א ודרש לשומעי לקחו בעייני החורבן.

 

לפתע, נכנסו ל'בית המקדש מעט' הזה קבוצת פורעים והחלו לעשות מהומה וצעקו קריאות בזויות כנגד הדרשן וזאת לא פעם ראשונה, לפני מספר ימים התנפלו מספר בחורים על הרכב שהסיע אותו והתביישתי להסתכל על ההתנהגות הברוטאלית מצד אנשים שמכנים את עצמם בני תורה.

 

אינני מכיר את הרב פייבלזון, אמנם קראתי את מאמריו בעיתון משפחה ובזה מסתיימת ההיכרות בינינו, אייני זוכר שראיתיו אי פעם, אולי כן, אבל בודאי שלא זכור לי ששוחחתי איתו אי פעם.

 

ביררתי איזה פשע הוא עשה שמצדיק כזו התנהגות כלפיו? להלבין פניו ברבים באופן נורא, מתברר שהוא איש מחשבה והגות ודעותיו לא מסתדרים עם דעת המיינסטרים ועל כן נחרץ משפטו ודינו ללא בית דין.

 

כשראיתי את המראות, כלה מיד בראשי שהמילה 'חורבן' היא אותיות 'חור-בן' על שם 'חור בן מרים' שנהרג ללא משפט, משום שהביע את דעתו כנגד אלו שעשו את העגל.

 

גם זכריה הנביא, שכל כך בכינו על מותו היום בקינות, נהרג בגלל שהביע את דבריו שלא מצאו חן בעיני השומעים.

 

ולמה אני נזעק? כי אני הייתי שם, לא בקרית ספר, אלא במעמדות כאלו, עברתי השפלות כאלו לרוב במשך מספר שנים, אבל בעוד אני סבלתי זאת מידי אנשים שזו מהותם וחינוכם, שמגיל אפס הולעטו בהשקפה 'אני ואפסי עוד' ומי שלא סובר כמוהם דינו סקילה, הרי שכאן המקרה שונה.

 

אם בני תורה הם, עליהם להכיר את דברי הגמ' שמספרת כי אנשים שפלים היו באים לבית המדרש ושואלים את דוד בקול רם: הבא על אשת איש, מה דינו? ודוד ענה להם: דינו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא, אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.

 

ובינתיים מצטברים עוד ועוד קהילות שמצטרפים ל'שיטה הקדושה', שכל האמצעים כשרים והמטרה מקדשת את כל האמצעים ובגלל שאני עברתי את כל התהליך ובגלל זה אני מתגורר בארה"ב ולא בירושלים מקום הולדתי, לכן אני רגיש יותר משאר האזרחים שבשורה.

 

טרור הוא טרור ואלימות היא אלימות והם אסורים בתכלית האיסור, למרות שבמובן מסויים יש הבדל בין חסידות שנזעקת על כבוד רבם או כבוד הנדל"ן שהיא נקודת המחלוקת ושאר ירקות בדומה לזה, לבין מי שכל חטאו הוא שהוא לומד את תורת ה' ומביע את השקפתו כפי הבנתו.

 

את הגאון רבי נפתלי אנשין הי"ד, מחבר 'רש"י כפשוטו', רצחו על שהעז להביא את דברי קדמונינו לא לפי רצון חלילם, את חייו של רבינו ה'בן מלך' זי"ע מיררו ללא הפסקה, על שהעז להבין 2 צדדים ולדגול בשיטת 'אלו ואלו דברי אלקים חיים' ועוד הרשימה ארוכה, כל בעל מחשבה והגות שלא חת להביע את דעתו, שהיא אחת משבעים פנים שיש לתורה לפי הבנתו, אחת דינו.

 

לו היו אותם מבזים מתלהטים יודעים איזה מחיר משלמים על כך, היו הדברים נראים אחרת, הבעיה היא שהתשלום לא מגיע מיד, הקב"ה הוא ארך אפים ונותן לאדם זמן להתבונן ואם התשלום היה מגיע מיד, היה זה מבטל את הבחירה של האדם.

 

הרבה פעמים זה קורה, כאשר הרוחות הלוהטות נרגעות ואז, כשהרגשות מצטננות, מתחילים לעשות חשבון הנפש, על פי הרוב זה קורה לאחר סדרת צרות צרורות שלא יודעים למה ומאיפה צנח עלינו? אבל גם זה לא תמיד עוזר, יש בחינת 'רשעים אפילו על פתחם של גיהנום אינם שבים', חז"ל מספרים לנו ע"י חיאל בית האלי שבנה את יריחו ואיבד את כל בניו כהבטחת יהושע 'בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה' ובכל זאת הוא סבר שזה יד המקרה ולא קשור לקללת הנביא.

 

במשך 16 שנה האחרונים, מאז שהיגרתי לארה"ב, אחת לתקופה אני מקבל טלפון של בקשת מחילה, בחלק גדול מהמקרים זה לא הסובל עצמו, אלא סובביו, שרואים את צרתו והם סבורים שעליו לבקש מחילה, אבל הסובל עצמו סבור ההיפך, שכל הצרות שהוא סובל, זה בגלל שלא נלחם מספיק.

 

לפני שבועיים התקשר אלי יהודי חשוב מירושלים ושואל אותי אם אני מכיר את פלוני אלמוני? מה השאלה? עניתי, האיש מירר את חיי יומם ולילה, רדף אחריי והיכני ולא נתן לי מנוח לרגע. 'מה איתו'? ביררתי

 

האיש כבר נשוי 15 שנה וטרם זכה לזש"ק וכעת הוא על שולחן הניתוחים לסגור חור שיש לו בריאה ומסכנת את חייו.

 

האיש שאל אם אני מוחל לו? 'ברור' עניתי לו, תן לי את שמו ושם אמו ואתפלל עליו, הוא לא עשה לי כלום, הוא היה שליח מאת ההשגחה וכמו שאמר דוד המלך 'אלקים אמר לו קלל', אז מבחינתי, מה זה משנה מי החזיק בידיו את המקל?, אני סלחתי לכולם, הבעיה שלו היא בינו לבין קונו ואם הוא יבין לבקש מחילה, זה רק מפני שכך ציוה הבורא.

 

יש לי הרבה להאריך בנידון, אני צריך לצאת למנחה והלילה הוא ליל שישי, על כן אעצור כאן, אצרף גם את המאמר של ידידי ר' אריה ארליך עורך משפחה שהביא את ההיבט הציבורי בנידון ואולי אמשיך בשבוע שהבא בענין.

 

רק אוסיף כי יש לכל אחד חובת מחאה בענין. בגמ' שבת יש סוגיא של מאמרי רבי שמואל בר נחמני על כמה מקרים שמופיעים בתנ"ך של אנשים שכתוב שחטאו, ורבי שמואל אומר שלא חטאו, ומסכם שהכתוב מכנה אותם שחטאו בגלל שלא מיחו, כגון שלמה המלך ובני עלי ובני שמואל וכו', ומכיון שכל הסוגיא היא כהמשך לדברי הגמ' על פרתו של רבי אלעזר בן עזריה שיצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים והגמ' מקשה: היתכן? והגמ' מתרצת שבודאי לא נכשל ר"א בזה, אלא פרה של שכנתו היה ולא מיחה, ובודאי שאין הכוונה שר"א היה צריך לצאת בהפגנה וכתבי פלסתר נגדה, שהרי התורה קבעה 'ולא תשא עליו חטא', אלא שהיה צריך למצא את הדרך איך להודיע לה על האיסור ואולי היה מועיל, על כן ברור שהמחאה הרצויה שהתורה ציוותה, היא באופן מכובד, בלי לצער ובלי לבזות.

 

הרי כך מצאנו לגבי פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, שראה מעשה ונטל רומח וחז"ל אומרים שרק בגלל שהוא הרגם תוך כדי החטא, אבל אם זמרי כבר היה פורש וסיים את חטאו, היה פנחס נחשב רוצח, ומיד פרצה מגפה נוראה שכילתה 24 אלף מישראל, בגלל שראו את זמרי מבזה את משה רבינו וכולם שתקו והגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן מביא מכאן ראיה, שאפילו אם יש אחד שיביע את המחאה על בזיון כבוד התורה וכבוד השכינה זה כבר מועיל, שהרי התורה מעידה שפנחס 'השיב את חמתי'.

 

ובפרט היום שלמדנו על קמצא ובר קמצא וטענתו היתה 'מדשתקי רבנן שמע מינא ניחא להו'.

 

ואם חשקה נפשך להביע את כאבך, תדפיס מספר העתקים של המאמר הזה ותשים בבית כנסת או תכניס לתיבת דואר של מי שחשוב לו לקרא את זה.

 

אסתפק בזה לבינתיים והלואי ונזכה לרוח תשובה שיערה הקב"ה לתוך מחננו והפרופורציות יחזרו לשפיותם.

 

בברכת שבת שלום ומבורך

 

ישראל אהרן קלצקין