לומר כן לנוסח הנוכחי פירושו להשמיד להרוג ולאבד את העתיד החרדי בישראל

לא היה מינימום של ספק שגדולי ישראל לא יקבלו את הנוסח כפי שהכינו בוועדת החוץ והביטחון. יש בנוסח הזה כל כך הרבה מוקשים המסכנים את העתיד החרדי בישראל, הוא יחייב כל ירא שמים בלי יוצא מן הכלל לשהות 30 חודש במסגרת של טומאה וטינופת, במקום שאי אפשר לשהות שם מבלי לעבור עבירות יום יום, נופלים לבור של ציונות שמשמעה מחיקת תורה ומצוות. גם מי שיצליח לשמור על המצוות, הוא ייצא משם שרוף אידיאית ורוחנית הוא לא יהיה אותו יהודי חרדי כפי שנכנס לשם 

כאשר גדולי התורה נתנו את האור הירוק להכין את החוק הבטיחו להם כי החוק יקבע בצורה הכי ברורה כי כל מי שמבקש ללמוד תורה יוכל ללמוד, וכל עוד שהוא לומד לא מגייסים אותו. עוד הבטיחו כי מיד כשהחוק מתקבל מפסיקים עם מעצרי בני הישיבות. ומה קיבלו הגדולים בסופו של דבר, אין בחוק התחייבות כלשהי על שמירת הישיבות וכי הן חייבות להתקיים, ההיפך, מעבירים את הכוח בידי הרמטכ"ל הוא יקבע איזו ישיבה תוכל להתקיים ואת אלו יסגרו אם מחצית מן החרדים לא יתגייסו לצבא מחלן

עוד משהו חמור אין התחייבות על הפסקת המעצרים של בני הישיבות, ההיפך, לא יעצרו את מי שיקבל צו התייצבות לאחר שהחוק יכנס לתוקף. השטנים במערכת המשפטית חוזרים ואומרים כי המאבק שלהם ימשך גם אחרי שהחוק יכנס לתוקף, מפני שכל מי שקיבל צו התייצבות ולא התייצב חייב לעמוד לדין ולא יקבל דיחוי בשל לימוד בישיבה. הדבר היחיד שישיגו אם החוק יעבור התקציבים יגיעו לישיבות אבל רק לזמן של שנה עד שנתיים ואולי אף פחות אם מספר המתגייסים החרדים לא יגיע למספר כפי שהחוק קובע והסיכוי לכך נמוך מאוד, מפני שכל בחור חרדי אין זה משנה אם הוא חסיד או ליטאי בגיל 17 עד 21 לפחות לומד בישיבה, ולא יהיו מספיק מי שימלאו את המכסות הללו

החוק כפי שהוא מוצע אינו פתרון, מפני שבעוד ארבע שנים אם לא יתגייסו מינימום מחצית מן החרדים דבר שלא שייך לפני גיל 26 ישובו כל הסנקציות ובצורה חמורה וקשה יותר מפני שיהיה כח לצבא לסגור ישיבות ולמנוע מכל בחור ללמוד בישיבה

בעיית הבעיות בחוק כפי שהוא מוצע שאין שם ביטחון כלשהו שבחורי הישיבות לאחר שהחוק יכנס לתוקף יוכלו לשוב לחיות מבלי לחשוש שיעצרו אותם, וכל עוד שלא מוצאים פתרון לענין הזה, המאבק וההפגנות ימשכו גם לאחר חקיקת החוק ומה הועלנו. החכי"ם החרדים מנסים לעבוד על הרבנים ואומרים כי אם החוק יעבור לא יוכלו יותר להאשים את החרדים שאינם מתגייסים וממילא הלחץ יירד דבר שאין בהם מילה אמת. ההיפך, אחרי חקיקת החוק יהיו יום יום רשימות ודיווחים כי החרדים עדיין לא מתגייסים במספרים כפי שהתחייבו בחוק ונסבול הרבה יותר

כל עוד גדולי התורה ישתכנעו כי אכן יהיה שינוי של ממש הם לא יאפשרו את העברת החוק. בשביל להבין את חומרת המצב, הגרמ"ה הירש שהיה מן הכי מקילים בענין והכי קרוב להסכים לחקיקת החוק, אם הוא נגד החוק, מרן הגר"ד לנדו לא יוכל לומר כי הוא מתיר זאת. אסור לשכוח כי הגרמ"ה הירש לא רצה לקבל את החכי"ם ואמר להם בלי הסכמת הגר"ד לנדו אני לא יסכים, ושימו לב, הגרמ"ה הירש לא בא לישיבה עם החכי"ם הוא זרק את הכל על הגר"ד לנדו שפירושם של דברים שאם הגר"ד לנדו נותן היתר לחוק הוא ישא בכל האשמה, הגרמ"ה הירש יוכל לטעון כי הוא היה נגד

לכן קשה להאמין שהגר"ד לנדו יסכים לחוק כמות שהוא, והאפשרויות הן כמה. הראשונה שלילת החוק, והאחרת שינויים רציניים בסעיפים הגורמים לבעיות, במיוחד כאשר היום ברור שמטרת המערכת המשפטית היא לחסל את עולם התורה, דבר שאף גדול בישראל לא יקח על עצמו את האחריות לחוק שיאפשר להילחם בבני הישיבות בעתיד

רק אם החוק יקבע כי כל בחור שמבקש ללמוד בישיבה יוכל לעשות זאת, והאחרת כי החוק יחול גם על מי שקיבלו צווי גיוס ולא התייצבו, אז קיים סיכוי שיסכימו לחקיקת החוק. בשלב זה קשה להאמין שהגר"ד לנדו יסכים למרות שבעבר אמר כי אם יבטיחו את הפסקת המעצרים ויתנו אפשרות לכל מי שרוצה ללמוד שיוכל ללמוד, ולאחרונה בדרשותיו הדגיש זאת, הוא לא יתנגד. מה שבטוח הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש לא יורו לחרדים שאינם לומדים לשרת בצבא, ההיפך הם יצאו נגד החטיבות החרדיות וימשיכו להילחם בהם

חיים שאולזון

גדולי ישראל צדקו כשהזהירו שלא לקחת יותר מ-45 אחוז מתקציבי המדינה בשביל שלא להיות תלויים בהם - היינו מתגברים בקלות על הסנקציות

כשלומדים את גדולי ישראל בתחילת הקמת 'מדינה' בארץ ישראל, רואים איך שהם חזו למרחוק והבינו כי נגיע למצב שאנו מתמודדים עימה היום, והזהירו שחלילה לא יקחו יותר מ-45 אחוז, רוב ההכנסה למוסדות החינוך ומוסדות שאנו תלויים בהם, להביא מחוץ לארץ או מכל מקור אחר לא ממשלתי, בשביל שלא יוכלו לאיים עלינו. גם אם יפסיקו לתת את ה-45 אחוזים נצליח למצוא עוד קצת כסף בשביל להתגבר עליהם ולא להיכנע לתכתיביהם. בנושא הזה היה ויכוח קשה על האם ישמרו על ההוראה הזו או שבמשך השנים יקחו 100 אחוז. היו אלו שניים שאמרו, או שלא לוקחים בכלל ואז אנו עמכם, ואם לוקחים 45 אחוז בסוף יקחו מאה, אז מדוע לא לקחת מיד את מאת האחוזים, היו אלו האדמורי"ם מקלויזנבורג וחב"ד, ואלו הצטרפו לרשת 'הממלכתי דתי' שאיפשרה לחרדים שהיו רשומים אצלהם לנהל את מוסדותיהם לבד ולא להיות תלויים בהם ובסדר לימודיהם

אגודת ישראל הקימה את 'החינוך העצמאי' את רוב הכסף הביאו מחוץ לארץ. החזיקו משרדים בכל מרכזי העולם, שם גייסו את הכספים, ולא כמו היום שהכל זורם דרך הממשלה, החכי"ם החרדים טסו לחו"ל להביא כסף ל'חינוך העצמאי' ועוד מוסדות שהיו צריכים כסף לקיומם הפיננסי

במשך השנים כאשר הלכו לעולמם רוב הגדולים שהזהירו שלא לקחת יותר מ-45 אחוז התפתח לחץ על הרבנים שקשה לעמוד בנטל והתירו לקחת 65 אחוז תוך התחייבות שחלילה לא יקחו יותר. ואכן כך היה עד להקמת 'דגל התורה', 'החינוך העצמאי' קיבלו 65 אחוז בלבד. המוסדות הפרטיים לא קיבלו בכלל ומי שקיבלו היה זה הרבה פחות

כאשר הקימו את 'דגל התורה' היה זה אברהם רביץ שעמד בראש המפלגה בכנסת שטען כי אין כל סיבה שלא לקחת 100 אחוז, הוא הביא דוגמא מש"ס שלוקחת 100 אחוז, והרב שך התיר לו לקחת 100 אחוז ומאז התפתח ויכוח בין הרבנים האם לאפשר זאת גם באגודת ישראל, ובסופו של דבר לקחו כמה שרק נתנו ו'שכחו' מן האזהרה של גדולי ישראל לפני 75 שנה כי חלילה לא יקחו יותר מ-45 אחוז בשביל שלא להיות תלויים במדינה

כל הצרות של החרדים ובעיקר ההשתלטות של משרד החינוך וגורמים אחרים על מוסדות החינוך החלו כמה שנים לאחר מכן, כאשר הפסיקו עם גיוס הכספים בחו"ל והבינו כי עתה החרדים בידי החילונים, והחלו הגזירות, כאשר בכל שנה מוסיפים עוד ועוד עד כדי שהגענו למצב שהיום מכתיבים לחרדים את תוכן הלימודים, והמאבק הוא על דברים שבעבר היו אסורים לחרדים ואילו היום מתירים את מה שלפני שנים היו משוכנעים שדבר כזה לא יוכל לקרות אצל החרדים

תקציבי הישיבות אף הם עלו עוד ועוד, החכי"ם החרדים ובמיוחד מטעם 'דגל התורה' ביקשו להוכיח כי הם הצליחו להשיג הגדלת תקציב לישיבות, והמצב הזה הוביל לכך שלא לקחו עוד בחשבון שעלול להגיע יום של 'סנקציות' ו'גזירות' ולא יהיה עוד כסף לניהול הישיבות והכוללים. פרט לכמה מוסדות גדולים ובעיקר הותיקים שלהם מרכזי איסוף כספים בעולם, כל האחרים נפלו לרשת שטמנו להם, והם בבעיה קיומית. כל קיצוץ פירושו חנק כלכלי

מה שאין עוד כל ספק, שאם היו שומעים לגדולי התורה מי שחזו למרחוק מה שיקרה בימינו אלה, החילונים לא היו שוברים את החרדים עם 'סנקציות' היו לועגים להם ומוכיחים שאפשר להסתדר בלעדיהם, החרדים אינם תלויים בהם. המחדל הגדול של ההנהגה החרדית הייתה שלא חזו למרחוק ולא הזהירו להתכונן למצב הזה ולגייס כספים ממקורות אחרים לא להיות תלויים בתקציבים ממשלתיים

שימו לב מה קרה במשך השנים. היו מוסדות שמראש הודיעו כי אינם לוקחים מן המדינה כסף, והתארגנו לבד חיים וקיימים עד היום והסנקציות האלו אינם מזיזים להם. רק מי שחשבו כי 'דגל התורה' תושיע אותם תקציבית הם אלו שנפלו בפח. אותו דבר בדור החדש של אגודת ישראל פרט למי שמחזיקים מערכת גיוסי כספים בחו"ל, ומי שיש להם חסידים ותומכים עשירים. האחרים ברגע שמפסיקים לתת להם מה שעדיין מקבלים רובם סגורים פרט לותיקים שלהם הכנסה גם ממקורות אחרים

אין מנוס עתה וחייבים ללכת בדרך הקשה לשוב ולגייס כספים בחוץ לארץ, להחזיק צוותות של מגייסי כספים כפי שהיה בעבר שזה יהיה כל עבודתם, ולהוכיח לחילונים כי איננו תלויים בהם אפשר להתקיים בלי הכספים שלהם רק זה ישבור אותם. כאן נגלה לכם כי מאז שגדולי ישראל נוסעים לחו''ל להביא כסף לישיבות עוכרי ישראל הלוחמים בחרדים מודאגים, הם האמינו כי תוך שנה הכל קורס והנה אנו בשנה שלישית ושום דבר לא קורס, הם מבינים כי הם דוחפים ומכריחים את החרדים לגייס כספים ממקורות אחרים ולא להיות תלויים בהם

חייבים להיערך לימים קשים מבחינה תקציבית בארץ, ולחפש מקורות אחרים איך לארגן את מוסדות התורה בארץ, לשוב אחורנית שבעים שנה, וטוב יעשו אם לא יישבו יותר בקואליציה כלשהי נכריז ונודיע כי אנו חוזרים לתקופה הישנה, ועבור כל הצבעה תשלמו לנו, לא עוד תלויים בכם, נסתדר בלעדיכם. במצב הזה נוציא להם את הקליע מן האקדח וישארו ללא יכולת לפגוע בנו

חיים שאולזון

צדיקים 'פרומע' ודומיהם מסוכנים יותר - מחלה קשה שיש להילחם בה ללא רחם

הבעיה הזו אין לה פתרון מפני שמדובר בטבע שמראשית החינוך לא מטפלים בו נכון, יותר ויותר מן המכונים 'פרומע' ו'צדיקים' ראשי ישיבות משגיחים ואדמורי"ם נתפסו במעשים הכי מכוערים ובדרך של 'אצילות' ואף 'קדושה' מרמים את התמימים כי מעשיהם לשם שמים וכי רצונם לסייע לנפגע ואלו כאשר מסתכלים על היצור מולם משוכנעים שהוא סגנו של הקב"ה ויודע מה הוא עושה. כל כך הרבה נפלו בפח של מי שהסתכלו עליהם מלמטה למעלה ולא קלטו כי מדובר במי שהוא השטן העומד מולם בצורת 'צדיק' ונפלו לרשתו

השבוע נעצר עוד 'צדיק' מי שמטיף זה שנים ללכת בדרכו של מנהיג גדול מדור העבר, הוא בקי בכל שורה מכתביו ומלביש את מעשיו כאילו שהוא חי על פי מי שהזהיר על שמירת הברית, מדובר במקום שיש לה הרבה מנהיגים וכל אחד בדרכו חלקם עשו מעשים נוראים. היה מי ששכנע נשים כי כוונתו ל'אצילות' להעלותן לדרגות גבוהות, ואחד ממקום אחר באותה שיטה ודרך שעבד על ילדים ומבוגרים כי עשיית מעשים נוראים שיש בהם תועבה כדברי התורה עדיפים, הוא הסביר להם כי הענין של לבטלה חמור יותר מתועבה, ועדיף לעשות זאת בדרך שה' ישמרנו ויצילנו מתועבה שכזו

מדובר באנשים חולים שלא רוצים להשלים עם המציאות שהם זקוקים לרפואה. הם מתמודדים עם מצב שיש לה תרופה אם יבינו כי הם חולים. הם מרמים עצמם ואחרים כי דרכם היא הנכונה למרות שהיא תועבה. לא רק הוא, ישנם 'חרדים' שעושים תועבה ממש בשביל לעקוף מצב שרב חשוב מדבר על כך שיש להישמר מכך וכוונתו טובה, אבל לא למי שאינו מסוגל להתמודד עם המצב הזה יעדיף תועבה בשביל חלילה לא להיכשל ממה שהוא מזהיר ממנו. העקמימות של רבים הרחיקה כל כך, שמתירים תועבה ומעדיפים אותה על פני מצבים שאי אפשר לכתוב ולדבר עליה ברבים, זה נושא לשיעורים למי שזקוקים ללמוד איך לחיות נכון במצבים של התמודדות לא רק עם יצרים לעיתים עם דחפים והורמונים ולכל מצב יש פתרון. התורה מלמדת אותנו כלל של 'וחי בהם' ולכל יש דרך איך לפתור ומה עדיף במצבים של מי שנקלעים להתמודדות עם מצב שצריך פתרון

כאשר מי עושה זאת עם הרבה, הוא מושחת מתוכו מפני שמדובר כאן במחלה קשה ולא רק תאוה, במקום ללכת לרופא ולרב שמבין בעניינים אלו, בונה לעצמו מסגרת מציג עצמו כ'צדיק' וצד אנשים, אחד כזה הוא הרבה יותר ממושחת. ובאלו חייבים להילחם. נכון שישנם לצערנו בחברה החרדית הרבה שעוברים על תועבה אבל יש הבדל בין מי שלא יכול לעמוד בתאוותו ונטייתו עם מי שכמותו, לעומת מי שמבקש לעשות מן המעשה 'מצוה' וכמי שהולך בדרך הטובה והנכונה על מנת לעקוף את מה שרב חשוב מזהיר מפניו

החילול ה' זועק לשמים. כאשר רואים יצור שמשחק 'צדיק' ממש, המסתובב בקברי צדיקים, בטוחים שהיראת שמים שלו כל כך גדולה שבודאי לא יקלקל אף אחד, וישנם המאמינים שדרכו יגיעו לדרגות גבוהות ברוחניות, ולמעשה הוא מבקש למלא תאוותו דרך יצורים תמימים המאמינים בו, אחד כזה הוא הרס התורה והחסידות, מפני שבגללו חושדים ברבים אחרים גם מי שמעולם לא הלכו בדרך הזו

חייבים לחנך להיזהר ולהישמר דווקא מן המכונים צדיקים רבנים ראשי ישיבות משגיחים ואדמורי"ם, מכל אלו נתפסו וחלקם יושבים בבתי הסוהר אחרים ברחו לחוץ לארץ, ואחרים הפעילו מכבש של השתקה. כל יצור אנוש בשר ודם בעניינים אלו חייב לחיות עם ה'כבדהו וחשדהו', כאשר אתה רואה משהו שנשמע מוזר ומרמים אותך כי המעשים הם 'טובים' וכוונתם לשמים, עליך לקום לירוק לו בפרצוף לברוח ממנו ולהזהיר את הציבור ממנו מפני שעוד תמימים אחרים יפלו דרכו

כל תועבה חמורה ואסורה, אבל יש הבדל בין מי שנטייתם תועבה וחיים כך לבין מי שמנסים להכשירה. וטוב עשו הלוחמים באותו יצור מצפת שחזותו מכשילה את הרבים, בטוחים כי הוא 'צדיק' ולמעשה הוא יצור נאלח. אלו מסוכנים לציבור ובמיוחד לצעירים המחפשים 'צדיקים' להידבק בהם

חייבים לחנך מגיל צעיר להיזהר ולהישמר מכל בשר ודם בלי יוצא מן הכלל, לשמור מרחק ולא ליפול לפח שטומנים לך. ודוקא מי שמשחק צדיק יותר ומי שנוהרים אחריו יותר הם משכנעים יותר. המציאות הוכיחה שמי שכותבים עליהם תוארים של 'גדולי תורה' נכשלו והכשילו בדברים האלו, כך שאין סימן מיוחד שאפשר לומר שאחד כזה לא יעשה דברים כאלו. אתה אף פעם לא יודע עם מי אתה מתעסק. מי שרוצה להבטיח כי ילדיו לא יפלו לפח של יצורים כאלו, ישימו עין למי הם הולכים ועם מי הם מתעסקים כולל המכונים רבנים צדיקים ועוד כאלו, להבטיח כי אין להם קשרים סמויים עם אותם יצורים. זה קורה בישיבות רמי"ם ומשגיחים, ובריכוזים שיש בהם 'משפיעים' שהשפעתם חזקה ונופלים לרשת שלהם

עשרות שנים אני לוחם ביצורים הללו, והנושא לא יורד מסדר היום מתרבים בכל עת עוד ועוד, ככה במקוואות שאסור להיות שם יחד עם אחרים, וככה בבתי כנסת לבד עם מי שלא יהיה. מי שרוצה לחיות ולא להיפגע, תעשו כללים היכן נמצאים ומהיכן בורחים, וגם ככה חייבים עין פקוחה. מדובר בפיקוח נפשות ממש

חיים שאולזון

ממה הוא נשבר ונפטר? שלא קיבלו את בתו לסמינר או על שהוא פרענק?

מדובר בנושא כואב שלא רוצים לגעת באמת שבה, משחקים במילים ומתרחקים ממעשים, ואין זה פלא שלאחר כל כך הרבה שנים לא מצאו לבעיה ששמה 'פרענקים' פתרון כאילו שהם מוקצים ומנודים. נכון שמדובר במי שנוהגים אחרת בהלכה ובמנהג וקשה אולי להתרגל לחיות יחד. אבל האמת חייבת להיאמר, כי יש דוגמאות לרוב בארץ ישראל ובעולם היכן שהצליחו למחוק את העניין הזה עד כדי שמצאו את הדרך לחיות יחד ושלא יהיה בזיון להתחתן עם בחורה שבאה ממשפחת 'פרענקים' חסידים ושומרי תורה ומצוות

אני מבקש כאן סליחה על שאני משתמש בשם 'פרענקים' אני עושה זאת בכוונה בשביל להמחיש ולהסביר את הענין מפני שהיא חייבת להיאמר בצורה ודרך להבין מהיכן נובעת הבעיה, ומדוע לעולם לא נצליח לפתור אותה כל עוד שקיימים אצלנו החרדים סממנים ספרדים כאלו אשר בכל מחיר יעשו הכל להקרא 'פרענקים' בשביל לטעון כי הם מופלים לא מקבלים אותם לסמינרים וכי רואים בהם כדרגה שניה ושלישית ברחוב החרדי

נפתח בהיסטוריה, כל עם ישראל היו 'פרענקים', עד לפני כאלף שנה לא היו אירופאים יהודים. ולולא סילקו את היהודים מן המדינות במזרח התיכון יתכן ועד היום כל היהודים היו נשארים 'פרענקים', הדברים השתנו מתוך דבר עבירה ולא מפני שביקשו את הטוב. קמה ה'השכלה' שכילתה כל חלקה טובה ביהדות, והיא זו אשר גרמה שאפילו אצל החילונים ישנם אשכנזים ופרענקים עד כדי שהמאבק היום בארץ בין החילונים הוא בין אשכנזים שמאלנים צאצאי המשכילים לבין החילונים הפרענקים שמכנים אותם ביביסטים ואנשי ימין אלו עדיין מסורתיים אוהבי מסורת ומכבדים אותה

נכון, שבמשך השנים העם היהודי התפלג בהלכה ובמנהג, והסיבה בשל מרחק וסגנון חיים אחר במדינות שגרו בהם. במדינות מזרח התיכון חיו בפרימיטיביות, ואילו באירופה העולם התפתח ולכן כאשר השולחן ערוך נכתב על ידי ה'בית יוסף' במדינות המזרח התיכון שגם אז לא הכל הסכימו עמו ישנם חולקים עליו כמו הבן איש חי ואחרים, כאשר הספר הגיע לאירופה חלקו עליו ופסקו אחרת בתחומים רבים ואז עשו צ'ולנט מן השולחן ערוך, פונט לספרדים ופונט של רש"י לאשכנזים והשלימו עם המציאות שלעולם ועד נחיה כך, מבלי שמבינים כי יש לשמור על כללי ההלכה כל אחד במקומו, אבל אותה הלכה קובעת כי המנהג הולך לפי הבעל וזה לא אומר כי בשל כך אסור להתחתן זה עם זה וכי זו צריכה להיות בושה כשמתחתנים עם משפחה פרענקית למרות שהיא מלומדת ושומרת מצוות לא פחות טוב מן החרדי האשכנזי וישנם מי שבתחום הזה עוד יותר טובים מן האשכנזים המאמינים כי בגלל שהם אשכנזים עליהם ללכת עם האף למעלה

בכמה מקומות עשו סוף לענין על ידי שכולם קיבלו על עצמם לחיות באותה מסגרת ואותה הלכה ואותו מנהג. בחב"ד למשל אין זה משנה אם אתה אשכנזי או ספרדי, קיבלת על עצמך להיות חב"דניק אתה חי עם שו"ע הרב ומתנהג באותם המנהגים, ואין זה עוד בושה להתחתן אלו עם אלו כאשר מדובר בחסידים. אסור לשכוח כי הספרדים מקורם יהודי ואין כאן בעיות הלכתיות, למעט אולי מי שלא אזכיר את שמם שבמקומות שלהם שינו מן ההלכה האשכנזית והספרדית ומנהגיהם שונים

הקמת ש"ס גרמה לחורבן בנושא הזה מפני שהנציחו את הגזענות והרחיקו עוד יותר בין האשכנזים לספרדים. אם בעולם הליטאי הייתה אפשרות לאחד כאשר קיבלו הרבה ספרדים לישיבות עד כדי שקבעו כי 45 אחוז יהיו ספרדים דבר שבא להבטיח את התרבות הליטאית והרצון שמי שמצטרף אליהם יהיה כמותם וזה קרה וקורה להרבה ספרדים, ישנם מי בעולם הספרדי שמבקשים להרחיק את הספרדים מן האשכנזים על ידי דרשות במוצאי שבתות ששם מחדירים שנאה לאשכנזים מדברים נגדם ובעד המסורת הספרדית שהיא חשובה וטובה לספרדים, אבל אל תבואו בטענות מדוע לא מקבלים בנות ספרדיות לסמינרים האשכנזים. אם הספרדים אינם רוצים לקרב בין האשכנזים לספרדים ולחיות יחד ולחנך יחד בישיבות ובסמינרים, שלא יבואו בטענות שלא מקבלים את הבת לסמינר, ובטענות שיבוא אותו אחד שלקח ללב שלא קיבלו את בתו לסמינר האשכנזי, לראשי הספרדים שעושים הכל לבנות מחיצה בין ספרדים לאשכנזים

אתם רוצים לפתור את הבעיה של קבלת בנים ובנות למוסדות אשכנזים תעשו הכל להתחתן אלו עם אלו ואוטומטית הבעיה הזו תיפתר. כל עוד אתם מבקשים לשמור על מחיצות בין ספרדים לאשכנזים הבעיה שלכם בלבד. העולם האשכנזי אינו סגור לספרדים אם ירצו להצטרף אליהם. ישנן הרבה חסידויות וגם ישיבות ליטאיות שמקבלים את כולם ומתחתנים אלו עם אלו והופכים למשפחה יהודית גדולה ומאוחדת. אם הספרדים ימשיכו להסית לגזענות בעולם החרדי, אז תקימו לעצמכם מוסדות משלכם ותשלחו את הילדים אל המוסדות שלכם, ואל תשחקו משחקים כאילו שהאבא מת כי לא קיבלו את בתו לסמינר. אי אפשר לחזק את הגזענות הפנימית ולבא בטענות לגזענות הזו

והערה חשובה אחרת, לספרדים אין סיבה להתבייש בספרדיותם, המקור שלהם הוא יהודי מקורי. נכון שבמשך השנים כאשר באירופה החדירו הרבה תורה ומצוות ביהודים אצל הספרדים החדירו אמונה ופחות הצליחו להקים ישיבות מן הסוג של ישיבות אירופה, אבל מאז שבאו לישראל חייבים היו להקדיש את כל כוחם לפתח ישיבות ספרדיות, וזה לא הלך להם מפני שהם ראו עצמם נחותים לאשכנזים עד כדי שראשי הספרדים שלחו את ילדיהם לישיבות אשכנזיות ולא לישיבות הספרדים. בטענות תבואו לרבנים הגדולים של הספרדים ששלחו את ילדיהם לישיבות האשכנזיות ולא היו דוגמא לשלוח לישיבות הספרדיות, הם לא פחות אשמים באי התפתחות הישיבות הספרדיות בישראל

חיים שאולזון

החסר משוגעים?

זה מה שהוא חיפש וקיבל בחינם, במקום להשקיע ביחצני"ם שימצא מי שישמע עליו וידעו את שמו, הוא לקח גלימה ומצנפת והחל להסתובב עם התלבושת ומיד קפצו עליו משפחת יוסף וזעקו כי הוא גוזל להם את התלבושת היא שייכת להם וחלילה אף אחד אסור לו ללבוש את הבגדים 'הקדושים' האלו, הם הזעיקו את הקהילה הספרדית שתגיש תלונה נגדו, וזכה לפרסום בכמה ימים מה שלא זכה לו בכל חייו. עד לפרשה הזו רוב העולם היהודי לא שמע עליו ולא ידע ממנו, ופתאום אין כמעט מי שלא שמע עליו ועוקב אחר המשחק שלו, שכל עניינו אחד, לזכות לתשומת לב שידברו עליו

זה מרחיק כל כך, שהוא הולך למקומות שהוא יודע שיתקיפו אותו ורוצה זאת מפני שזה משרת את המטרה שלו, ובמקום שהציבור יהיה חכם יותר ויתעלם ממנו כאילו שאינו קיים לא לדבר ממנו ואז יבין כי חבל על הזמן שלו ויפסיק ממילא, בכל יום חדשות על שהיכו אותו במחנה יהודה, בהדלקה אצל הרב בידרמן, וזה עוזר לו לשחק שהוא המשיח בטענה שהוא בוכרי ואף מביא הוכחה מן התורה שהמשיח יהיה בוכרי, שינה את המילה 'בכורי' ל'בוכרי' והציבור נהנה מן השחקן החדש שהגיע לשכונה

בעולם הדתי והחרדי לא חסרים ב"ה משוגעים, ואם היינו כותבים ומספרים עליהם היו אלפים נוספים גולשים רק בשביל לקרא עליהם וליהנות מן ההצגה היומית. אני בכוונה מתעלם מרוב רובם של המשוגעים, ראשית מפני שבשופטני עסקינן וחבל על הזמן, ושנית מפני שאלו מחפשים 'צומי' הם רוצים שידברו עליהם, לא איכפת להם לחטוף מכות והעיקר שיזכו לפרסום ברשתות למיניהם

הגיע הזמן להתפכח להבין כי משרתים את מטרת מי שמחפש פרסום, ובמיוחד כאשר מתברר כי הוא משחק משיח באחת הרשתות המפורסמות, האם זה לא מספיק להבין כי הוא זקוק לרפואת הנפש?

חיים שאולזון

דברי ההבל של הרב דוד לייבל - אין היתר לעבור על ג' העבירות למען פרנסה

הוא מאיים שאם ימשיכו להתנגד לחטיבות החרדיות שהוא דוחף אותם, בסופו של דבר יסגרו את הישיבות. רואים כי מדובר בחוצניק כזה שמקורו רחוק כל כך מהשקפה יהודית אמיתית, שבמצב כמו שנקלענו אליו רק דרך אחת יושיע אותנו להילחם במי שמבקש שיושיטו לו את הלחי השניה. אנחנו לא חייבים להם כלום, הם חייבים לנו על כך שאנו מבטיחים את עתיד היהדות, ואם הרב דוד לייבל אינו קולט כי אנו במלחמה על קיומנו היהודי, צר לקבוע כי הוא מיסיונר בשירות המבקשים לכלות את העתיד היהודי

מציאות היא, שהצבא בישראל מחק את רוב שומרי המצוות, כילה לפחות 80 אחוז מן הדתיים לאומיים, וכילה יותר ממחצית לפחות של החרדים שהיו בצבא. הרב לייבל גדל בצרפת ולא יודע כנראה איך נראתה ארץ ישראל לפני חמישים שישים ושבעים שנה. כותב שורות אלו חי בארץ ישראל בימים הכי חמים בתחום הזה, וזוכר איך שהמזרחי של אז שהיו מפוצלים המזרחי והפועל המזרחי עוד לפני שהכיפות הסרוגות השתלטו על המפלגה ונתנו להם שם חדש המפד"ל, היו להם אז 12 מנדטים בכנסת הם אמורים היו להיות היום על פי הילודה לפחות 30 חברי כנסת אם לא יותר, והיכן הם איבדו את הדור הבא שלהם, בצבא, שם השמידו אותם רוחנית

מן הניסיון שיש לנו עתה, לאחר שהקבוצות החרדיות קיימות, רבים התקלקלו, חיים שם שלא על פי הלכה, נכשלים כשלון אחר כשלון, יורדים קשות באידיאה, הרב לייבל חושב שאם לומדים דף היומי שומרים על החרדיות ושוכח כי גם המזרחיסטים לומדים דף היומי. עליו לברר מה קורה בישיבות ההסדר מה הם עוברים וכמה הם מפסידים בצבא, הם נאבקים שלא יערבבו נשים במסגרת התפקידים של הבחורים וזה לא עוזר להם, וזאת למרות שהם מאמינים באתחלתא דגאולה ואידיאת המזרחי המוכיחה שוב ושוב שהצבא הוא האסון הכי גדול לעתידם

אין מסגרת אחת בצבא שחרדי יכול להכנס שם חרדי ויוכל לצאת חרדי, כולם בלי יוצא מן הכלל ייצאו מקולקלים אידיאית, המציאות שחיים תקופה כל כך ארוכה באווירה ציונית, אי אפשר למחוק את הרושם והכתמים שיוצאים עימם מן הצבא. זו מטרת החילונים לחסל את החרדים אידיאית

הרב לייבל מערבב שמות כמה אדמורי"ם ועושה להם נזק נורא מפני שהוא מפרש אותם אחרת מכוונתם. לא רק הם, יש עוד אדמורי"ם הרוצים למצא פתרונות לחסידים שלהם שיוכלו ללכת לעבוד, וכאשר מציגים בפניהם תכניות שנראות טוב הם מסכימים, ולא יודעים מה עובר באמת על החיילים החרדים בצבא. בחב"ד לפני שנים כשהראו לרבנים הסכם עם הצבא זה נראה כל כך טוב הבטיחו להם הכל אפילו מקוה כל יום ובסופו של דבר לא קיימו, היום הם יודעים כי אי אפשר להאמין להם יותר ורבני חב"ד למרות הלחצים עליהם לא נותנים היתר להסכם כלשהו עם הצבא

אין לי וויכוח עם הרב לייבל על שצריכים למצוא דרך לחרדים שיוכלו לצאת לעבוד, וחייבים להשתדל בעניין הזה. אבל זה לא יכול לבא על חשבון הג' עבירות שהם בייהרג ואל יעבור. כל עוד לא מצאו פתרון לבעיה הזו אסור לאף אחד לשרת בצבא מחלן. הנה עברנו את יום הזיכרון, ראו מה עשו לחרדים. הבטיחו כי הטקס יהיה בסגנון חרדי ונאלצו לעשות זאת כמנהגי הגויים

אסור לשיר את 'התקווה' ואף אחד משלשת האדמורי"ם מעולם לא התיר זאת ולא שרים זאת לא בקרלין לא בצאנז לא בבעלזא ולא במקומות אחרים, מה עשה הרב לייבל להבטיח כי בחטיבות החרדיות לא ישירו את 'התקווה' שגדולי ישראל קבעו בצורה הכי ברורה כי מדובר בכפירה ופגיעה קשה באמונה. כל עוד מחייבים חיילים חרדים לשיר שירי כפירה אסור לחרדי כלשהו לשרת בצבא מפני שהוא מחלן

לטעון כי גדולי ישראל הם נגד מי שרוצה לעבוד שיוכל ללכת לעבוד, זו עלילה ושקר, הם ישמחו אם יפתחו להם את השווקים ותראו איך שאלפי חרדים יוצאים לעבוד. הבעיה היא שהשלטון רוצה קודם לחלן אותם ורק אחר כך שילכו לעבוד ולזה אין שום היתר. גדולי ישראל נאבקים נגד קיומם של מסלולים שדרכם מאבדים את הצלם החרדי הופכים להיות ציונים או קרובים להם רח"ל, ובצדק כתבו גדולי התורה האמיתיים שהמסלולים הללו בצבא אסורים

חיים שאולזון

האמא הטיפשה שמעדיפה שבנה ימות ולא יחזור בשאלה

ללא כל קשר של 'השקפה' ו'אידיאה' כזו או אחרת, במקרה הזה מדובר בטיפשות פשוטו כמשמעו, אמא טיפשה שלא חושבת ולא קולטת מה היא אומרת. מפני שאם הייתה לרגע חושבת הייתה מבינה כי יש הבדל ענק בין 'לחזור בשאלה' לבין חלילה מיתה. כאשר אדם מת הוא לא חוזר ואיך שהוא מת ככה זה. לעומת זאת ב'חוזר בשאלה' בכל יום יכול לשוב בתשובה ולהיות יותר תלמיד חכם ממי שכל הזמן היה חרדי, לרצות שהבן ימות אם חלילה יחזור בשאלה, אין טיפשות גדולה מזו

אביא לאותה אמא דוגמא ממשגיח אחד המיוחדים שהיה בדור הקודם שהתמודד עם מצב כזה עם בן - ואני עד לכך - למדתי בישיבה. הבן שגדל כל חייו באווירת הישיבה, הם גרו בחצר הישיבה, סר מן הדרך הוא התקלקל בלשון ושפה של אותן שנים, אז עדיין לא ידעו מה זה 'חוזר בשאלה', ידעו שהוריד את הכיפה נוסע בשבת לא עוד חרדי ואף לא דתי. המשגיח חלילה לא אמר אפילו פעם אחת הלוואי שימות, ההיפך, הוא אמר לו מתי שאתה רוצה הבית פתוח בפניך, והוא היה מגיע בשבת עם המכונית והמשגיח לא אמר לו מילה, ההיפך חיבק אותו ונתן לו את ההרגשה בבית שהוא חלק מכולם שווה בשווה

היה זה בשבת שהייתה שמחה, היו גם המחותנים, ובאמצע הסעודה הוא הגיע, המשגיח הושיב אותו לצידו כיבד אותו בכבוד ודיבר אודות גדלותו וחשיבותו. המחותנים לא הבינו הם היו כולם המומים היתכן שהוא מתנהג ככה לבן שמרד ולא עוד שומר שבת. המשגיח כיבד אותו בכל הכיבודים שיכל, וכאשר הבן רצה ללכת, הוא לקח את המפתחות למכונית, אבל כאשר הגיע למכונית הוא החל לחשוב חזר לבית שם את המפתחות ואמר לאבא שהחליט להישאר בבית כל השבת הוא לא רוצה עוד לנסוע בשבת

כאשר אותה אמא תראה את אותו בן היום, היא תהיה המומה ולא תרצה להאמין שבן תורה כזה עבר תקופה כזו, היא תחשוב בודאי שמרגע הלידה ועד לרגע זה הוא חי כחרדי ולא עבר תקופה קשה בחייו

הדרך והשיטה של רוב גדולי ישראל ומחנכים המבינים היא, שלא זורקים ילד כלשהו. סיפרתי בעבר, היה זה בן תורה שהיו לו 9 ילדים, ואחד מהם התקלקל, הוא רצה לזרוק אותו מהבית על מנת שלא יקלקל את האחים. הוא עלה להרב אלישיב לשאול מה לעשות, והוא אמר לו, תשלח מהבית את שמנת הילדים הטובים ואת הבן המקולקל תשמור בבית

מניסיון חיים, כל מי שהתנהגו עמו יפה חזר, הבית החברים הם השמירה הכי טובה להבטיח כי הוא ישוב למקורו. אמא שרוצה לראות את בנה מת מפני ש'חזר בשאלה' היא לא אמא, החדירו בה טמטום, וחושבת כי היא משרתת בכך את ה'גדולים' ולא קולטת כי מי שהחדיר לה השקפה כזו בראשה הוא השטן. כאשר דבר כזה קורה קודם ולפני הכל להוסיף אהבה דווקא לילד כזה, ועם סבלנות גם אם הוא מתדרדר יעבור זמן וישוב אחורנית לא ישכח את מקורו

חיים שאולזון

סמוטריץ' לך לרופא אזניים לבדוק אם אתה שומע - הציונות היא שמד מטרתה מחיקת תורה ומצוות

אני האחרון להגן על משה גפני וחלוק עליו ועל דרכו, הוא הביא ליהדות החרדית את החורבן וההרס בגללו אנו סובלים, מפני שלא היה לו את האומץ להילחם בציונות ובמזרחי כמו שצריך היה, כאשר הוא מונה לתפקיד חבר הכנסת על ידי מנהיגי 'דגל התורה' התקווה הייתה כי יעסוק ב'השקפה', ובמקום שיעסוק במה שחשוב היה הוא העדיף לעסוק בתקציבים והביא על היהדות החרדית הרס. אבל כאשר בצלאל סמוטריץ' תוקף אותו ותובע ממנו להכריז כי כל מי שאינו לומד בישיבה ילך לצבא מחלן ולשמד אידאי, כאן אני חייב להגיב מפני שעושה רושם שלבצלאל סמוטריץ' בעיה באזנים, הוא ככל הנראה לא שומע ואולי אף לא קורא ושילך גם לרופא עיניים רק אז הוא יבין מה ההבדל בין חרדי למזרחיסט. חרדי מעולם לא הכיר בציונות שהוקמה על ברכי מחיקת התורה והמצוות, לבין מזרחיסט שהכיר במציאות של ציונות ללא תורה ומצוות והקימה ציונות משלה בשם 'הציונות הדתית' שבזה אתה מר סמוטריץ' מודה כי הציונות היא לא דתית

לעולם לא יכריזו רבני אמת כי כל מי שאינו לומד בישיבה שילך לצבא מחלן, ובודאי לא לצבא שעוברים שם על עבירות שעליהם חייבים ביהרג ואל יעבור, ועליהם להיות במסגרת שמטרתה חילון וככל הגויים. שרים שם שירי כפירה 'התקווה' קבעו גדולי ישראל שהשיר הזה היא כפירה באמונה ונגד תורתנו הקדושה, חרדי לא יכול להכיר בציונות שהוקמה על ברכי מחיקת התורה והמצוות ואינו יכול להכיר ב'לאומיות' לפני ביאת המשיח. אנו החרדים קובעים בצורה הכי ברורה כי אנו לא מכירים באידיאה המזרחיסטית של 'אתחלתא דגאולה' מפני שחיים אנו בחושך כפול ומכופל ובמסיונריות של ציונים דתיים המסייעים לחילונים למחוק תורה ומצוות מיהודים חרדים בצבא. תבדוק בבקשה מה קרה לרוב החרדים והדתיים ששירתו בצבא, איך הם נראו לפני שהגיעו לשם ואיך הם נראים היום

אני שירתתי בצבא וקובע כי מדובר במקום שבכל יום עוברים איסורים חמורים. אני עברתי מלחמה של ממש עם המפקדים על שמירת השבת, וכאשר שמעו כי אני עוזר של ח"כ בכנסת הורו לי שלא להיות יותר בשבת בצבא הם חששו שאני יעביר את הקורה שם והחרדים יעלו את הענין בכנסת

מר סמוטריץ', קודם לך ללמוד את ההבדל בין חרדי למזרחניק, ואז נדבר, עושה רושם מדבריך כי אין הבדל. אז דע לך שמזרחניק פירושו פשרן המכיר ביהודים שהכריזו על מחיקת התורה והמצוות, ואילו החרדי לא יכיר בכך לעולם, לא יכיר בלאומיות לפני ביאת המשיח, ולעולם לא ישתף פעולה עם חוקי הגויים ומנהגיהם, ואם אינך קולט זאת אתה בבעיה, לעולם לא יכריזו רבנים חרדים כי מי שלא לומד שילך לצבא מחלן, החטיבות החרדיות גרועות יותר מן הרגילות, מפני שבצבא רגיל יודע החרדי כי מדובר בחילונים, ואילו בחטיבות החרדיות עושים מעשים אשר לא ייעשו משתתפים בטקסים אסורים שרים שירי כפירה וחושבים כי הרבנים התירו דבר שלא היה ולא נברא, גדולי ישראל קבעו בצורה הכי ברורה כי המעשים הללו אסורים

חיים שאולזון

מי התיר להזיק לפרט בשביל להגיע למירון?

כירושלמי אני יודע מה זה לנסוע למירון עבור ירושלמי, ואף אחרים שהם דבוקים במירון בכל השנה ובמיוחד בל"ג בעומר, ובכל זאת השאלה הנשאלת האם בכל מחיר, האם בשל הרצון להיות אצל רבי שמעון בל"ג בעומר מותר להזיק לשני. בסופו של דבר הדרך כפי שעלו השנה ובשנים קודמות כאשר מנעו כניסה מרבים, בא על חשבון של נזקים למי שגרים בסביבה או אפילו רחוק שדרכם פרצו גדרות ועברו לאזור שמשם הגיעו למירון

האם הנסיעה למירון מעל ההלכה? ישנם מי שלא מבחינים בין דאורייתא, דרבנן, ומנהג וענין וידרכו על עניינים שהם דאורייתא. להזיק לשני זה בין אדם לחברו ואין על כך כפרה אפילו לא ביום הכיפורים עד שלא ישלם את הנזק שעשה חבירו ויפייסו, האם המזיק שאל רב אם זה מותר? ממה שאנו לומדים מדובר ברכוש פרטי, וגם החלק הציבורי מי התיר לעשות זאת בלי שאלת רב

מעולם לא ראיתי מודעה של 'העדה החרדית' שמתירה להזיק ליהודים על מנת להגיע למירון. כאן לא מדובר בציונים ודומיהם, כאן עוסקים בנזקים, והרבה הלכות הקשורות בכך, במיוחד כאשר ישנם מי שזועקים כי מזיקים להם מתוך כמיהה להגיע למירון, מתירים הכל למען מטרה שהיא חשובה אבל על חשבון איסורים חמורים

הפלא הכי גדול על הרבנים היודעים ושותקים, זו לא השנה הראשונה שזה קורה ומעולם לא ראינו אזהרות של רבני 'העדה החרדית' ואחרים להיזהר וכי אסור להזיק לשני, ואף אסור לעבור במקום שהוא רכוש של השני בלי רשותו

חיים שאולזון

יורם כהן מבין את מי מן השמאל שקורא שלא לשרת אבל חרדים חייבים לשרת

המסוכנים ביותר עבור החרדים הם חובשי הכיפות, מי שילמד מי רודפים את החרדים בכל מקום, מי שחובשים כיפות עושים את הצרות הכי גדולות, וככה זה בשב"כ במשך שנים כולל בתקופת יוסי כהן מי שחובש כיפה וחושבים כי הוא דתי ובודאי שמבין דתיים, ומתברר כי הוא שמאלן ומסוכן אף יותר מחילונים, הוא זה שחי היה על הקונספציה שהחמאס מורתע ואין צורך לעשות כלום אלא לאפשר להם לחיות בשקט ואף להתיר לחמאסניקים להיכנס לישראל לעבוד, הוא עבד על הציבור כי הם רוצים לחיות בשקט ולא רוצים לפגוע בזבוב

ומה למדנו, כי הוא ידע טוב מאוד עם מי יש לו עסק, ולא הפריע לו שהם יתחזקו. בזמן שלו החמאס בנה את עצמו צבאית והוא איפשר להם זאת, טען כי החמאס מורתע, ואת פניו גילה בתקופת הסרבנות הוא אמר כי הוא מבין את הסרבנים

מה שמוכיח עם מי יש לנו החרדים עסק, אותו אחד שמבין שהסרבנות מותרת כאשר מדובר במי שלא אוהבים את השלטון שמאלנים שחולקים על הימין, אבל כאשר מדובר בשומרי תורה ומצוות שלא רוצים לשרת בצבא מחלן את זה הוא לא מבין את זה הוא לא מקבל. לשם מה הכיפה על ראשו, אם אינו מבין כי הצבא סכנה רוחנית לחרדים. בהם הוא רוצה מלחמה, מפני שמדובר במי שמבקשים לשמור על קדושת המחנה על ההמשך היהודי, להבטיח את העתיד החרדי. אחד כזה הוא כמו כל אחד אחר עם כיפה הלוחם בחרדים, ואסור לנו לחשוב בכיוון של כל קשר עמו כולל קואליציונית, אנשים כאלו הם המהרסייך ומחריבייך ודווקא מפני שהוא עם כיפה

חיים שאולזון

מי ומה גורם וגרמו לשנאה כל כך עמוקה לחרדי?

כאשר שומעים את פרופסור דן שפטן השאלה שנשאלת מהיכן הגיעה השנאה הכל כך קשה שלו לחרדים. מן הניסוח רואים כי מדובר בתודעה עמוקה כזו שכאשר אומרים את השקר כמה פעמים זה הופך 'להיות' אמת. ובכל זאת כאשר חודרים עמוק יותר צר לקבוע כי איננו נקיים לומר שמדובר בהסתה חילונית בלבד, שפכנו הרבה מלח על התבשיל האנטי חרדי עשינו הרבה טעויות, והעיקרית שבהם שהפכנו להיות מפלגה ככל המפלגות ולא עוד מפלגה חרדית שעניינה היא האידישקייט, היהדות, התורה והמצוות, התמקדנו בנקודה רגישה שהיא חשובה מצד אחד אבל גורמת לבעיה מצד שני, מפני שלא כל חרדי יכול ללמוד בישיבה

מדבריו משתמע כי אנו החרדים הסכנה הכי גדולה לעתיד המדינה מפני שאנו לא מייצרים כח עבודה, אנו רק לוקחים ולא נותנים, שקר שהחדירו בראש כל החילונים. כאשר שומעים יום יום את חברי הכנסת החרדים מבקשים עוד ועוד כסף, ושיהיה למען צרכים שבעינינו החרדים חשובים, בעיני החילונים אנו נראים כסחטנים כמי שמנצלים את הקואליציה בשביל לעשות כסף ולא שותפים לכל היתר במדינה ובעיקר שירות צבאי

השאלה הכי קשה כאן היא, איך זה שלפני ארבעים חמישים שישים ושבעים שנה ויותר שמענו הרבה דברים מן החילונים על החרדים, אבל השנאה הכל כך עמוקה חדרה בעיקר בכמה העשורים האחרונים. בעבר ידע כל חילוני כי החרדים הם עם בפני עצמם עד כדי שחלקם לא משתתפים בבחירות ומי שמשתתפים לא יושבים בקואליציה כלשהי, לא נוטלים ג'ובים ואף בתקציבים גדולי התורה הגבילו ולא איפשרו לקחת לחינוך יותר מ-45 אחוזים, קשה היה לבא בטענות לחרדי במילים שנשמע בימינו, כאשר הפכנו להיות חלק מן ההסתדרות הציונית תופסים כל ג'וב מתפנה ורואים עצמנו זהים בכל ענין. גם אם נטען שאנו צודקים החילוני שאינו מכיר בערכים שלנו ובמהות האידיאה החרדית לא קונה זאת, הוא רוצה שוויון מוחלט בכל דבר, מפני שהפכנו להיות ככל המפלגות

זוכר אני את נאומו הידוע של הרב יצחק מאיר לוין ז"ל בכנסת כאשר הוא זעק 'לא ככל הגויים בית ישראל ולא ככל המפלגות אגודת ישראל', הוא ביקש לבטא כי אנו החרדים איננו כמו האחרים אנחנו שונים בכל תחום. ואכן, התייחסו לחרדים אחרת והבינו את החרדים שלא משרתים. גם אם כבר אז הם לא אהבו את המספרים ההולכים וגדלים של בני ישיבות, אבל לאחר שהחרדים הלכו לצבא בשנים הראשונות ולאחר מה שקרה בצבא כשהכריחו חיילים חרדים לחלל שבת, ועוד דברים כאלו קשה היה לחילונים לתבוע מן החרדי את מה שהם תובעים היום. לא ניצלנו קואליציות וכל מצב אחר. קיבלנו תקציבים על פי הצבעות, ידעו כי החרדים אינם מתחרים על השלטון במדינה, והיום כל כך הרבה שרים השולטים על תיקים חשובים ומכתיבים לחילונים את החיים, כאשר בו זמנית החרדים לא משרתים בצבא זה מרתיח אותם

הטיפשים של ש"ס בשנים ההם כאשר הם ביקשו להשתלט על מה שיותר, הכריזו כי כל מי שלא לומד שילך לצבא בשביל שאריה דרעי יוכל לקבל עוד ועוד תקציבים לאינטרסים מפלגתיים, אין זה פלא שהבני תורה הספרדים של אז התפלגו מש"ס ואף הקימו מפלגה משלהם. ולולא ש"ס הייתה מצטרפת לממשלה בתשמ"ד ונכנסה לממשלה, הליטאים בתשמ"ט לא היו מצטרפים לממשלה כסגני שרים. המצב הזה הוביל שאגודת ישראל פזלה אחריהם למרות שהייתה החלטת 'מועצת' של אגודת ישראל שאסור לכהן כסגני שרים

שנת תשל"ז הייתה השנה שעשינו את הפסיעה הראשונה לכיוון שאנו בה היום. אם היינו שומרים על הכלל שאיננו שותפים בממשלה כלשהי ולא מנהלים משרדים כלשהם גם לא בתפקיד סגן שר עוד יכולנו לטעון כי אנו שווים לכולם. אבל מאז שש"ס חדרה יותר ויותר לכל מקום אפשרי בשלטון ו'דגל התורה' פזלה אחריה ואגודת ישראל עשתה צעדים מבלי ש'מועצת גדולי התורה' אישרו להם זאת במיוחד תפקידי שרים, כאן בא החורבן הגדול על החרדים. החילונים אומרים במילים אחרות לא עוד 'לא ככל המפלגות אגודת ישראל' החרדים מנהלים מפלגות שוות לכל האחרים ולכן עליהם לשלם כמו כולם, וככה הביאו את החורבן על החרדים

עוד דבר קרה, הצעירים החרדים מתנהגים בסגנון ודרך שבעבר לא יכולת להיות חרדי ולהתנהג כך, הצעיר החילוני אינו מבין מה ההבדל בין החרדי לחילוני פרט לשמירת שבת וכשרות שעל החילוני לא עושה כל רושם יותר מפני שהתנהגות נציגי המפלגות החרדיות מושחתת. גדולי ישראל חזו למרחוק את מה שיקרה והזהירו שלא להיכנס לקואליציה ובודאי שלא לממשלה, הם הזהירו שחלילה לא יקחו פרוטה יותר מ-45 אחוז לחינוך, ומאוחר יותר נמצאו מי שהתירו 65 אחוז והזהירו שלא לקחת יותר, נציגי החרדים לא שמעו להם וביקשו עוד ועוד והם אלו שהמיטו עלינו את השנאה הנוראה הזו

חיים שאולזון

זוכרים את הסקר? מה זה אומר על סקרים?

היחצני"ם והיועצים ככה מריצים את אנשיהם, מבטיחים כי הסקרים יבטיחו לאיש שלהם מספרים מפוצצים, בשביל שבסופו של דבר יקבלו את החצי ואפילו אם רק רבע יהיו מרוצים, מי שילמד את כל מי שהריצו בעשורים האחרונים, כאשר מכריזים על התמודדות מבטיחים להם עשרים ויש מי שמבטיחים להם שלשים וארבעים מנדטים, אבל כאשר מגיעים ליום הבחירות מי שהבטיחו להם כמעט שלשים מנדטים גמרו את זה עם שש או שבע מנדטים ולא יותר מזה

נפתלי בנט עבר את הסיבובים האלו כמה פעמים. בבחירות שם קיבל בקושי שבעה מנדטים. כשהתחיל בסקרים הבטיחו לו כמעט שלשים מנדטים שירד לאט לאט, וגמר זאת בבזיונות ממש, ככה זה עם כולם, הסקרים במיוחד ברשימות השמאל מבטיחים כי לרשימות השמאל יהיו מספרים מנופחים ואת הימין הם מורידים, וככה הם עושים לחרדים למרות שהחרדים הם ציבור פחות או יותר שאינו פוזל בכל יום למפלגה אחרת

לפני שלש שנים הבטיחו הסקרים לבני גנץ 42 מנדטים, ועכשיו על פי אותן הסקרים הוא לא עובר את אחוז החסימה. מי שיקח את הסקרים האחרונים של טרם הבחירות האחרונות ימצא כי אף סקר של השמאל היה קרוב לתוצאות, הם היו משוכנעים כי הימין לא ישיג את מחצית הקולות, ומה קרה, השמאל חטף מכה קשה ואילו הימין קיבלו כמו שהיה בסקר של פילבר שהוא היה הסקר הכי קרוב לתוצאות האמת

הסקר הכי טוב הוא הרחוב, לא רק בארץ. בארצות הברית עשו כך לטראמפ, ערוצי השמאל הבטיחו כי הוא מפסיד, ובמציאות הוא ניצח בענק הרבה יותר ממה שהאמינו. מי שמבקש לדעת את האמת מה קורה ברחוב, שישמע את הציבור ואז הסיפור יהיה אחר. שימו לב אחד מערוצי השמאל שלח כתבים לשאול אנשים ברחוב למי יצביעו, וחזרו שבורים הימין זכה להרבה יותר ממה שחשבו שיש להם, ומאז לא שולחים עוד עיתונאים לרחוב לשאול למי יצביעו, הם משחקים עם סקרים שהם שקרים וככה מנסים לעבוד על הציבור

כאשר הסקרים כל כך שונים זה מזה, אין ספק כי מדובר בסקרי פייק לא אמיתיים, כאשר ההבדל היה רק מנדט או שניים לכל צד לכאן או לכאן היינו מתייחסים אליהם אחרת מפני שסביר שכל סקר יסטה עד ארבע אחוז, אבל כאשר מדובר בהבדלי ענק, אסור לשכוח שמה שרואים עתה בסקרים לא תראו בערב הבחירות כאשר אי אפשר כבר לשקר מפני שהם ייצאו המפסידים בסקר הבחירות

חיים שאולזון

מאמר מערכת בכפר חב"ד השופר של הרבי נגד הגייסים הבוגדים ברבי

 מאמר מערכת בכפר חב"ד השופר של הרבי נגד הגייסים הבוגדים ברבי:  חב"ד סוערת: מאמר המערכת נגד הגייסים הבוגדים.  יש רק גיוס אחד לתורה ולשליחות.   הרב אהרן דב הלפרין שמונה על ידי הרבי מסיר לראשונה את הכפפות נגד הבוגדים בחב"ד הממומנים בעשרות מליוני שקלים לחסל את חסידות חב"ד ואת תומכי תמימים כמו הייבסקציה ברוסיה  ובראשם המשיחיסט  דיקשטיין.  הרב אהרן דב הלפרין מבהיר כי בחב"ד יש רק גיוס אחד לתורה ולשליחות. ומזהיר שמי שמוציא תלמיד אחד מהישיבה הוא בוגד ומסכן את כל ארץ ישראל.  הרבי קורא להם עריקים.

הרבי מליובאוויטש הכריע: לפרסם בכל תוקף נגד הציונות והאתחלתא דגאולה

יעקב נ. מומחה לתורת הרבי מליובאוויטש

הרבי דורש מהרב פלדי להתחיל לכתוב מאמרים בעיתונות נגד אתחלתא דגאולה

רבים לא ידעו בתקופה ההיא של אחרי מלחמת ששת הימים שאז המזרחי החלו להנחיל ביתר שאת את שיטתם על  האתחלתא דגאולה, ורוב הציבור נהו אחריהם לאחר ההתרגשות של מלחמת ששת הימים וכיבוש ירושלים ויהודה ושומרון. באותה תקופה  החלו במזרחי לפגוע בישיבות והתחילו עם ההצהרות שיש לגייס בחורי ישיבות.

הרבי מליובאוויטש מיד לאחר מלחמת ששת הימים החל לדבר בצורה חריפה מאד נגד האתחלתא דגאולה, ומיוזמתו פנה ביחידות לרב יהודה פלדי להתחיל לעסוק בנושא ולכתוב מאמרים בעיתונות של אז. ואכן הרב פלדי כתב מאמרים נגד האתחלתא דגאולה בעיתון שערים עיתון שהיה נחשב לציוני יותר ורוב המאמרים שם דגלו בשיטת האתחלתא דגאולה.

במקביל כתב הרבי מליובאוויטש מכתב חריף ביותר  לרב זוין (שהיה גם נחשב מרבני המזרחי)  בחורף תשכ"ט על הסכנה האיומה בהכרזה של אתחלתא דגאולה וקבע שזה הביאור היחידי שמצא על הרג יהודים בארץ ישראל ו"עונש המר דנפילת עוד חלל ועוד קרבן בארץ הקודש" בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה, ולכן כותב הרבי  שהיה חייב לכתוב את המכתב. ולולי  הסכנה של הריגת יהודים לא היה כותב כלל על הנושא הזה.

המכתב שכתב הרבי לרב זוין התגלה בסוף אותה  השנה, והמכתב החל להתגלגל בקרב חסידי חב"ד והדבר גרם לזעזוע עמוק בקרב רבני חב"ד ביודעם שדבריו הקדושים של הרבי על הסכנה חייבים להתריע על כך.

הרב פלדי דורש אסיפת חירום לפרסם את דברי הרבי על הסכנה באתחלתא דגאולה

בעקבות כך הרב יהודה פלדי דרש מיד לערוך אסיפת חירום של כלל רבני חב"ד בשאלה הגורלית האם לפרסם את דבריו הקודשים של הרבי ושיטתו על הסכנה בהכרזת המזרחי על אתחלתא דגאולה. בעקבות בקשת הרב יהודה פלדי התאספו בביתו של הרב זוין כל רבני חב"ד,  ודנו בשאלה כיצד לפרסם על הסכנה האיומה של ההכרזה שהמדינה היא אתחלתא דגאולה.

מטיוטת המכתב שכתב הרב זוין לרבי, מיד לאחר האסיפה עולה שכל רבני חב"ד שהתאספו הכריעו לאור דבריו הקדושים של הרבי שחובה לפרסם נגד שיטת האתחלתא דגאולה, (ובפרט שהרב פלדי יוזם האסיפה כבר קיבל הוראה ברורה ביחידות) ובדעת יחיד כותב הרב זוין לרבי שהוא בדעת יחיד שיש להביא את הדברים אך ורק למר שזר אך לא לפרסם כי הדבר יכול להוריד את קרנה של חב"ד ברחוב. (ראה צילום המכתב בכתב ידו של הרב זוין)

 

דעת הרבנים לפרסם את דברי הרבי והחליטו לשאול את הרבי

בע"ה י"ב אלול תשכ"ט לכ"ק אדמו"ר שליט"א נתוועדו עכשיו הרבנים החתומים למטה על פי התעוררות של העיתונאי ר' יהודה פלדי וקראו את מכתב כ"ק אלי מחורף העבר בדבר שאם אומרים שהיום הוא אתחלתא דגאולה יש גם בזה סכנת נפשות המכתב הוא מאותם כל המכתבים שנגנבו ממני, והנה הביאו את המכתב ודנו אם יש לפרסם תוכן הדברים ברבים שלא בשם אומרו עכ"פ וכל אנשי האסיפה דעתם לפרסם ואני אין דעתי כך כי לדעתי יהיה בזה משום ירידת קרן חב"ד בעיני כל הציבור באופן מבהיל וכ"ק לא כתב כלל לפרסם לרבים רק ליחידי סגולה כמו לידידנו שליט"א ולא יותר.

 ועל כן הוחלט לשאול על זה חוות דעת כ"ק שליט"א החתומים הרב שלמה יוסף זווין הרב שנ"ז גרליק הרב גרשון חן הרב אלכסנדר סענדר יודאסין הרב עזריאל זעליג סלונים הרב דוד חנזין הרב נחום טרבניק הרב משה אשכזי הרב שמחה גורדצקי הרב זושא וילימובסקי. (מסגנון המכתב לרבי הרב זוין לא ידע שהרב פלדי לא עושה זאת מעצמו אלא על פי הוראה מהרבי)

 

הרבי עונה: "להצלחה בפעילותו בשלילת הטועים.. אתחלתא דגאולה ה' יצילנו מהם ומהמונם "

מספר חודשים אחרי שהרב זוין מדווח לרבי על האסיפה של הרבנים בעקבות המכתב שכתב לו שאתחלתא דגאולה זה סכנה וגורם לשפיכות דמים, זוכה הרב יהודה פלדי לקבל מענה ברור בו מודה לו הרבי על פעילותו, מכתב שבסופו הרבי מוסיף ליד חתימתו הקדושה 51 מילים בכתב יד קודשו שם הוא מברכו על הפעילות שלו נגד אתחלתא דגאולה. מכתב שגרם לסערה עזה בקרב רבני חב"ד שהבינו שהדברים נוגעים לרבי עד עמקי נפשו להביא להצלת עם ישראל מהסכנות הקשות של משיחיות השקר של האתחלתא דגאולה.  ועד כדי כך שמלחמת יום הכיפורים שהגיעה הרבי גם טען שזה בגלל שיטת הכוחי ועוצם ידי והאתחלתא דגאולה שסיכן את עם ישראל.

הנה התמליל של כתב הרבי מליובאוויטש לרב יהודה פלדי על נושא אתחלתא דגאולה שהרבי שלח לו בחורף תש"ל

"בברכה לבריאות ולהצלחה בעניניו (ובפרט – בפעילותו בשלילת הטועים האומרים לגלות מר וחשוך ורווי קרבנות ישראל ה' ינקום דמם – אתחלתא 

מרן הגר"ש אלתר על הימים שאי אפשר לעלות למירון

דברים מרגשים שאמר מרן ראש הישיבה הגר"ש אלתר בתקופת הקורונה כאשר לא היה אפשר לעלות על ציונו של רשב"י בל"ג בעומר

רגעי השבוע - פרשת בהר ובחוקתי, חזק

 

רגעי השבוע - פרשת בהר ובחוקתי, חזק

 

שינוי מסלול לימוד שהביא להידור בתפילין של ראש / מזוודה שהורדה מעליית גג הצילה ילד קטן / פנקס ישן שהתגלה וגילה את מספר השנים של בית הכנסת הוותיק / תהלוכת ל"ג בעומר בשמורת טבע יהודית מרתקת

 

א. מרובה מידה טובה

 

"כשלמדתי לפני כשבוע את הלכות תפילין ברמב"ם, הוצאתי את התפילין שלי מהנרתיק, בכדי להראות לחברותא את התפילין עצמן, על מנת שהוא יבין היטב את דברי הרמב"ם"...

 

"הרי את הלכות תפילין ברמב"ם, כבר למדנו לפני מספר חודשים ולא לפני שבוע" - הגיבו לו מיד, והוא כמתנצל מסביר את עצמו: "אומנם במסלול לימוד ג' פרקים ביום, למדו זאת מכבר, אך מזה מספר שנים יש לי חברותא שאני צריך להסביר לו כל מושג לאט ובהרחבה, לכן אני לומד במסלול של פרק אחד בלבד ליום, ובלימוד זה למדו את הלכות תפילין לפני כמה ימים".

 

אופייני כל-כך להרה"ח ר' שניאור זלמן פרקש, שבשביל הזולת הוא ישנה את תוכנית הלימודים שלו, ובלבד לסייע ולשמח יהודי אחר. וכך הוא ממשיך ומספר אמש, עת ישבנו בתחילת שמחת השבע ברכות לצאצאינו שיחיו:

 

"הראיתי לו את ההבדלים בין תפילין של רש"י ותפילין של ר"ת, ואני מגלה לפתע כי יש בתפילין שלי בעיה שלא שמתי לב אליה. התברר כי לאחר ששלחתי את התפילין לבדיקה, התפירה לא נעשתה כראוי".

 

ידוע שההבדל בין שיטת רש"י לשיטת רבנו תם בתפילין, יוצר גם הבדל במקום יציאת קצוות שיער העגל (הכרוך סביב פרשת 'והיה אם שמוע'). לפי שיער העגל הנראה בתפילין של ראש מבחוץ, ניתן בקלות להבחין גם לאחר סגירת בתי התפילין בין תפילין של רש"י לתפילין של רבנו תם. בתפילין של רש"י, שיער העגל נראה בין הבית הרביעי לבין הבית השלישי; ואילו בתפילין של רבנו תם, שיער העגל נראה באמצע הבתים של ראש.

 

"מיהרתי לטלפן לבודק, והתברר כי המסייע בעדו אכן טעה, והעניין סודר מיד על פי ההלכה. וכך, בזכות ההסברים לחברותא, התפילין שלי כעת שבו להיות מהודרות" - סיים את סיפורו הקצר. 

 

אביו, הפוסק הנודע מירושלים הגאון רבי יקותיאל פרקש שליט"א, ששמע זאת גם כן, הגיב על-כך בקצרה את הפתגם ששמע רבות מחמותו ע"ה: "מה שנותנים לשני, רק זה נשאר אצלנו" - מילים מעטות עם עומק חזק ונכון לחיים של כל אחד מאיתנו. 

 

כששמעתי סיפור זה, נזכרתי בסיפור יפה ששמעתי השבוע מידידי בארה"ב הרב יצחק שפריי, וברשותו אני מביא את הסיפור לכאן: "אצלנו בבית כנסת מתפלל חב"דניק שגר באזור, לומד ומתוועד הרבה בשבתות.

 

בהתוועדות אחרי התפילה, סיפר על שליח כלשהו שהתמודד עם מצב כלכלי קשה, עד שכמעט שנזרק מביתו, כיוון שלא שילם שכירות במשך תקופה. עד שלמד שיחה מהרבי בעניין הביטחון, והחליט לקחת את זה אליבא דנפשיה, ואז ראה ישועה גדולה.

 

בהתוועדות נוכח מישהו ששאל מיד את האברך היכן השיחה הזו, אך הוא לא ידע, ואמר שיבדוק ויחזור אליו עם תשובה.

 

לאחר השבת מצא האברך את השיחה המדוברת, ורצה לחזור לאותו אחד ששאל, אך לא היה לו את מספר הטלפון שלו. הוא חיפש, עד שאחד ענה לו שיש לו כנראה את מספרו של האיש, אבל אינו בטוח שזה אכן של אותו אחד שהוא מחפש, ובכל זאת הציע לו לנסות. 

 

הוא מתקשר ואומר לו: "מצאתי את השיחה שחיפשת בעניין הביטחון". האיש מהצד השני של הקו שואל בתמיהה איזו שיחה? אין לי מושג מי אתה ועל מה אתה מדבר... והאברך הבין כי כנראה טעה והגיע למישהו אחר. 

 

הוא התנצל ואמר כי זו כנראה טעות בכתובת. אך לפתע מגיב האדם ההוא ואומר לו: בבקשה אל תנתק. אני רוצה לשמוע מה יש לך לומר בעניין הביטחון, כי אני בדיוק מתמודד עכשיו עם בעיה כלכלית רצינית...

 

החב"דניק חזר לו על השיחה, ואז הוא ביקש להיפגש והם למדו יחד את השיחה. בסיומו הוא אומר לו 'זה ממש הציל אותי'! לאיש לא היה קודם שום קשר לחב"ד, וכלל לא ידע בכלל מה זו 'שיחה', והנה הרבי הגיע אליו על ידי טעות, לכאורה, בכתובת"...

 

 

ב. יסוד שביסוד

 

הגענו ב"ספירת העומר" לספירת "יסוד", היא הספירה השישית מבין שבע המידות. עניינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. כשישבתי אמש בצלו של מורי וחמי הרה"ח ר' מרדכי הלוי הורביץ שיחי' עסקנו מטבע הדברים, בספירת "יסוד שביסוד" שתחול ביום רביעי הקרוב, כ"ו באייר, יומא דהילולא קדישא של הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זכר צדיק וקדוש לברכה, משלושת הצדיקים שאבותיו של חמי היו קשורים אליהם בעבותות אהבה ואמונה טהורה.

 

סיפורים ומופתים אין ספור מסופרים עד היום בפי בני ירושלים שזכו בצדיק זה, לאחר שבשל רדיפות השלטון הקומוניסטי עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים מבלי לגלות את זהותו. רק לאחר שלוש שנים בהן למד והתנהג בצניעות, הגיע יהודי שהכירו מהעיר זוועהיל, וגילה לכל הנוכחים את זהותו הקדושה.

 

חמי עצמו מלא וגדוש בסיפורים ששמע וקרא, מהם שמעתי כבר רבים במשך השנים, והפעם בחר לספר לי שני סיפורים אותם שמע מאנשים נאמנים שהסיפורים התרחשו עמם עצמם.

 

"היה זה בשבע ברכות של הרב אשר רוזנבלט ע"ה, שנערכה בשילוב סעודת מלווה מלכה במוצאי שבת. הסבא ר' מוט'ל זלוטניק ע"ה שהשתתף בסעודה, החל לשאת דברים ואמר לנוכחים: 'הרי החסידים נוהגים לספר סיפור חסידי במוצאי שבת, אספר לכם סיפור חסידי שקרה אצלי בבית':

 

'כשהבן שלי היה בגיל 3, היה לו גידול ל"ע ועשו לו ניתוח, ובסיומו עדכן הד"ר שהמצב לא השתפר. אמרה לי זוגתי, הרי יש את הצדיק רבי שלומקע, פנה אליו לברכה. אך לא רציתי, כי אני לא חסיד ולא הולך בדרך הזו, אבל היא לא עזבה אותי. 

 

הלכתי אליו לביתו בחוסר ברירה. נכנסתי אליו לביתו הקטן, וראיתי איך שהוא מכין לעצמו כוס תה. הוא שאלני למטרת בואי, ולאחר ששמע את מצוקתנו עם בננו, ענה שאגיע אליו למחר. יצאתי ממנו בפחי נפש על המענה והדחייה למחרת.

 

חזרתי לזוגתי וסיפרתי לה על תגובת הרבי, והתבטאתי: 'ראי איזה יחס מעניק הרבי שלך למצב כה קשה'... אך היא לא ויתרה לי, ולמחרת בבוקר הגעתי שוב אל הרבי, ואז הוא ביקש שאמתין לו עד שיחזור מ'יישוב'".

 

רבי שלומקע הקפיד על טבילה במקווה, אותה כינה 'יישוב', בשל יישוב הדעת שהיתה מעניקה לו. בעת שהייתו במי המקווה, השיב לשאלות שנשאל. ביציאתו מהמקווה הקפיד מיד לכסות את ראשו, ולא לנגב את שאריות מי הטהרה.

 

'הוא חזר מהטבילה ואמר לי 'קח את בנך לעיר יפו לעשרה ימים, והכל יהיה בעזרת-השם בסדר'. המצב הכלכלי היה אצלי כה קשה באותה תקופה, לא היה לי כמעט מה לאכול, וחשבתי איך אסע כעת ליפו?

 

לא חולפות מספר דקות מאז שחזרתי לביתי, ופתאום שכנה שלנו דופקת ושואלת אם אפשר לקבל בהשאלה 'צ'אמעדאן' (מזוודה), עליתי ל'בוידעם' (עליית הגג) והורדתי לה מזוודה שמצאתי. שאלנו אותה מדוע לפתע היא זקוקה לזה, והיא ענתה שהיא נוסעת היום לעשרה ימי חופשה בעיר יפו...

 

התעשתנו במהירות מההלם, ושאלנו אותה אם היא מוכנה לקחת את הבן שלנו איתה. היא הסכימה בשמחה, והילד חזר מיפו בריא ושלם'!

 

עוד סיפר לי חמי שיחי': "היה יהודי בירושלים בשם שיינקר, אותו הייתי תמיד פוגש בסעודת ההילולא שעורכים בחסידות זוועהיל ביום ההילולא של רבי שלומקע, כשהוא חריג במראהו לעומת שאר החסידים. שנה אחת שאלתיו מה הקשר שלו לצדיק ומדוע מקפיד הוא להגיע בכל שנה, וכך השיב לי:

 

'אני חי בזכות רבי שלומקע, ומעשה שהיה כך היה: בילדותי חליתי במחלת הטיפוס, שהייתה שכיחה לצערנו באותן שנים ורבים חללים הפילה רח"ל. הרופא ציווה לאשפז אותי במהירות, בכדי לא להדביק חלילה את שאר האחים והאחיות בבית.

 

כולם הבינו, שאשפוז פירושו מצב כמעט בלתי הפיך רח"ל, ואמי שהייתה טבחית בישיבת 'עץ חיים' בירושלים, מיהרה אל הצדיק רבי שלומקע שהפתיע אותה בתשובתו, וכך אמר לה:

 

השאירי אותו בבית, המצב יהיה יותר ויותר גרוע. הניח על מצחו תחבושת להורדת החום, עד 12 בלילה, ואז הכל ישתנה לטובה. אמי חזרה אל הרופא וסיפרה לו את דברי הרבי, וזה הגיב כי היא נוטלת על עצמה אחריות גדולה ומסוכנת, אך מחר יגיע לביתה לראות בעצמו את המצב שלי. 

 

למחרת הגיע הרופא עם שני רופאים נוספים וראו אותי יושב ליד השולחן, אוכל עם האחים, בבריאות מלאה. כעת אתה מבין מה אני עושה פה כל שנה?!'

 

ג. מקום שהתפללו בו אבותיי

 

"בדורנו איבדו המלים כמעט את משמעותן וחשיבותן. כל אירוע מוגדר היום כ"אירוע רב רושם אפוף הוד קדומים", שיחה בין שני אישים מתוארת כ"שיח סוד", וכל מקום או אדם ותיק מכונה 'מיתולוגי' (מונח פסול הלקוח מתרבות עובדי אלילים). אולם יש פעמים שהתיאורים נכונים ואף אינם ממצים את המציאות. כזה הוא בית הכנסת הוותיק "אוהל יצחק" דחסידי חב"ד ליובאוויטש בשכונת מאה שערים בעיה"ק ירושלים תובב"א״.

 

במילים אלו נפתחת ההקדמה של חוברת חדשה תחת השם "בעל התניא שול", לתולדות בית הכנסת הוותיק "אוהל יצחק" דחסידי חב"ד בשכונת מאה שערים בעיה"ק ירושלים, לרגל מלאות 130 להיווסדו.

 

יצירה נפלאה זו מתעטרת בכריכתה בדמויות של מספר אישיים חשובים, ובראשם מצד אחד סבא-רבא מצד אבי שליט"א, החסיד ר' שמואל קירשנבוים ע"ה, שאבי מורי שיחי' קרוי על שמו; וממול דמותו של סבא-רבא מצד אמי תחי', החסיד ר' שייע ציינווירט ע"ה, שאני קרוי על שמו ובתווך עוד שני סבים - כל אלו, מדמויות ההוד של בית כנסת חשוב ומיוחד זה.

 

את החוברת קיבלתי השבוע בהפתעה ביום שלישי, שעה קלה לפני כניסתו של בני החתן שיחי' לחופתו - מתנת 'דרשה געשאנק' מפוארת של אחי היקר והמסור הסופר הדגול הרב מתתי' שיחי' שזה לו ה'כותר' מספר 37 שהוציא לאור תחתיו ידיו האמונות, כשעוד פרויקטים רבים מחכים בתורם בע"ה למעשי ידיו להתפאר.

 

החוברת בעובי ספר הודפסה בארה"ק והובאה כנהוג לחלק 'תשורה' למשתתפים בחתונה, והיה זה לשמחת הרבים שנהנו מיצירה מיוחדת המתארת בין דפיה את ירושלים של אז בכלל, ושל חסידות חב"ד הירושלמית בפרט. ולשמחתי ושמחת המשפחה, שזוכים לראות מאוגדים יחד זכרונות אבותינו ע"ה ממייסדי ומראשי בית כנסת זה, ולהבדיל לחיים ארוכים של אבינו שיחי' - המסור למען בית כנסת זה כל השנים, במסגרת תפקידו הק' בניהול "כולל חב"ד" בירושלים. 

 

וכך ממשיך אחי בהקדמתו היפה: "הנכנס אליו חש באמת באווירה אפופת הוד קדומים, ניחוח של דורות העבר, וכולו ספוג טעם זקנים כאילו הזמן עצר מלכת. בית הכנסת הינו פנינת חמד בכתרה של ירושלים בכלל ושל חב"ד בפרט, מרכז תורה תפילה וחסידות ספוג בהווי הקדום של יהודי ירושלים הוותיקים, אשר די להם בקב חרובין וכל מאווייהם לעבוד את הבורא יתברך בצניעות ובתמימות, בלי להחזיק טובה לעצמם.

 

קשר מיוחד לנו בני המשפחה עם בית כנסת זה, כצאצאים לדור המייסדים והמתפללים לאורך השנים, וזכות היא לי לתעד ולשמר לדורות את תולדות "המקום שהתפללו בו אבותיי".

 

כבר עברו 130 שנה מאז נוסד ביהכ"נ, ועדיין לא נעשה עד כה ניסיון לתעד את ההיסטוריה המפוארת שלו ושל מתפלליו במרוצת השנים.

 

כעת, לקראת השמחה הגדולה בבית אחי הגדול, בנישואי בנם המצוין הרב מנחם מענדל נ"י, עב"ג הכלה החשובה פריידא ברכה תחי' לבית פרקש בשעה טובה ומוצלחת, אמרתי אגישה נא מנחה זו, לרגל החתונה במזל טוב, ולכבוד האורחים הנכבדים שיחיו.

 

בסייעתא דשמיא עלה בידי לאתר את פנקס החשבונות האבוד של ביהכ"נ, שבו נרשמו ההוצאות וההכנסות בצורה מסודרת למופת במשך יותר מארבעים שנה, החל מיום ייסוד ביהכ"נ בשנת תרנ"ז, ועד שנת חצר"ת. הפנקס מהווה אוצר בלום של ממש, ורק בזכותו התגלה עכשיו לראשונה כי שנת ייסוד ביהכ"נ היתה כבר בשנת תרנ"ז, ולא בשנת תרנ"ט כפי שסברו עד היום וכפי שנרשם בכל מקור שעסק בתולדות השכונה ובית הכנסת; והוא שופך אור על מאות המתפללים והלומדים שבביהכ"נ בעשרות השנים הראשונות עד מלחמת העולם השנייה, תקופה שעד עתה לא נותר בכתובים מאומה מתולדות ביהכ"נ.

 

מובן שאין כאן אלא עבודה בסיסית וניסיון ראשון לתעד את קורות ביהכ"נ הוותיק, ובס"ד אקווה להרחיב את היריעה לתפארת אבות, לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקְמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם".

 

 

ולתמונת השבוע שלי: כדאי ר' צבי 

 

רגליי נשאו אותי בבוקרו של יום שלישי ל״ג בעומר, יום שמחתו של רשב"י, לעבר פארק ילדים גדול במרכז שכונת "אונסע" ('אחת עשרה' בספרדית), שכונה שרוב בנייניה ישנים, מדרכות לא מטופחות בגשמיות כמו שכונות אחרות בעיר בואנוס איירס, אך גדושה ביהודים מכל עבר, בתי כנסיות בכל רחוב וקול התורה נשמע ממוסדות החינוך הרבים בשכונה זו.

 

כעת ל"ג בעומר, ומאות תלמידים ותלמידות משתתפים בתהלוכה לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, כהוראתו הקדושה של הרבי. תהלוכה ססגונית, רב-גונית ומלאת גאווה יהודית.

 

הקהילה היהודית בעיר זו, בירת מדינת ארגנטינה, היא הגדולה ביותר בדרום אמריקה. כרבע מיליון יהודים גרים בה, פזורים בהרבה שכונות ובקהילות רבות, ואוהבים את העיר בה מתגוררים. אומנם כל המוסדות עם שמירה הדוקה, והכניסה לתפילה היא רק עם קוד או אימות של שומר, אך כולם מסתובבים בה ברוגע ושלווה ארגנטינאית נפלאה.

 

הפעם הראשונה שביקרתי כאן ליומיים, היתה עת נערכה כאן חתונת בן הרב הראשי הרב לאזאר לפני מספר שנים, עם בתו של המשפיע הראשי בישיבה גדולה הגה"ח ר' אשר פרקש. וכבר אז התפעלתי מהקהילה המיוחדת.

 

כעת, כשאני שוהה בבואנוס איירס מספר ימים לרגל השמחה במשפחתנו, אני מביט בהשתאות בשמורת טבע יהודית מדהימה, שהעולם הגדול כמעט לא יודע עליה כלום. מאות משפחות חב"דיות, עשרות מוסדות חינוך, בתי חב"ד בשכונות רבות, רבנים, משפיעים, ארגונים, מקוואות וחנויות רבות לאוכל כשר, מסעדות ובתי קפה כשרים למהדרין ומלאים ברוב שעות היום.

 

וכשהתבוננתי בהתכנסותם של המשתתפים הרבים לכבוד ל"ג בעומר, התמלאתי שמחה עצומה לצד סקרנות רבה, איך ומתי זה נוצר ואיך כל זה מתנהל. על הבמה עלה השליח הראשי למדינה הרב החסיד ר' צבי גרינבלאט שנשא נאום נלהב בספרדית. לא הבנתי מאומה, אבל הילדים הגיבו מדי פעם בתשואות רבות. 

 

יום אחר כך, שיגר לי מאן דהו כמה תמונות שלי משתתף בתהלוכה. התכתבתי עמו, ומתברר שאנו מכירים וידידים מאז ביקורי הראשון בעיר. זהו השליח הרב לוי זילברשטיין, המנהל את ארגון צא"ח, ואחראי על פעולות, אירועים, והמבצעים המרכזיים שעושים כל השלוחים בשיתוף פעולה.

 

הוא עצמו הגיע לכאן לפני 15 שנים, וממשיך את קודמיו בתפקיד ניהול התהלוכה שנערכת פה כבר במשך 40 שנה, מאז הרב גרינבלאט שהתחיל בכך, וממשיך זאת הרב זילברשטיין במסירות ובהצלחה רבה.

 

הוא לא שוכח את השלוחים המסורים שעשו זאת במשך השנים, כמו הרב יואל מגדל, הרב שיקע בירמאן ועוד, ולצדם עשרות רבות של שלוחים העושים עבודה נפלאה וקדושה למען מאות אלפי יהודי ארגנטינה בכלל ובואנוס איירס בפרט. 

 

 

גוט שבת!

שייע

שעה על ציונו של רבי חנינא בן דוסא, כמו מאה שעות על ציון הרשב"י הקדוש

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

בס"ד. ערב שבת קודש פרשת בהר בחוקותי כ"ב אייר תשפ"ו.

 

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 

יהודים הגיעו השנה לרבי שמעון במסירות נפש, למרות כל המניעות הן מצד הציונים והן מצד מזג האויר הקשה שהוא נדיר בתקופה זו.

 

יש משהו במירון בל"ג בעומר שאין באף מקום אחר, זוהי הרגשה פנימית מרוממת שאי אפשר להסביר במילים.

 

בבוקרו של ל"ג בעומר, בדרכי לבית הכנסת, אספתי לרכב בחור ישיבה שחיפש טרמפ לישיבה שלו וזמזמתי לי 'לכבוד התנא', אמרתי לו שהיום זה היארצייט היחיד שגם הליטאים לא אומרים תחנון, ענה הבחור: גם הליטאים? הרי זה חג ליטאי! למה אתה חושב ככה? שאלתי.

 

'איך קוראים לחג הזה'? ענה תשובה ניצחת, 'ל"ג לעומר' או 'ל"ג בעומר'?

 

יתכן וגם לזה התכוון ה'בית אהרן' כשאמר 'מה הקב"ה לכל, אף רבי שמעון לכל'.

 

מה כן עשיתי בל"ג בעומר כשהלב כמה? נסעתי לקרית יואל לציונו של מהר"י ט"ב, האהל היה מלא במאות יהודים ובחוץ עמדו עשרות בחורים ואברכים שזיכו את הרבים במגביות של צדקה, מה שנתן איזה שהוא צבע של ל"ג בעומר, רק מוזיקה היתה חסרה.

 

משם נסעתי לניו ג'ערסי לציונו של הרבי ר' נפתלי צבי זצ"ל מבאבוב, שהבטיח שרשב"י יהיה אצלו בל"ג בעומר, שם לקחו את הענין ברצינות, הוקמו בסמוך אהלים ענקיים, עם כיבוד בשפע רב, סעודות כיד המלך, שטיבלאך למנייני תפילה, אהל גדול להדלקת נרות ואף דוכן למכירת 'מוצרי ל"ג בעומר', ספרונים, חץ וקשת, שמן וכדו'.

 

הגיעו לכאן אלפים ממגוון עדות וחוגים ושפכו ליבם לישועת הכלל והפרט, יה"ר שהתפילות יתקבלו ומידת הרחמים עלינו תת-ג"ל-ג"ל.

 

האמת היא, שאין לי רגשות לקברים כלל, אני נוסע מפעם לפעם לקברי צדיקים, כי אני מאמין בדברי חז"ל שמספרים על כך, שהצדיקים חיים ופועלים אחר מיתתם יותר מבחייהם, אבל רגשות אין לי, אפילו לא בקברי הוריי ואחיי.

 

אבל, לכל כלל יש יוצא מהכלל.

 

לפני מספר שנים ביקרתי בארץ ויצאתי מירושלים לכיוון הגליל העליון, התוכנית היתה להתחיל עם אזור מירון צפת, בטרמפיאדה המפורסמת ביציאה מירושלים, מעל מוצא, מול גבעת שאול, ראיתי אנשים עומדים עם ידים פשוטות קדימה מצפים לנהגים שיזכו להסיעם ולקרב אותם למחוז חפצם, עצרתי את רכבי השכור והעליתי מספר טרמפיסטים, חלקם ירדו באמצע הדרך ואחד מהם סיפר כי הוא צריך להגיע למושב אבטליון שבגליל.

 

שאלתי אותו מה המרחק של המושב ממירון? והוא ענה: כ-20 דקות נסיעה.

 

מצוה הבאה לידך אך תחמיצנה, הכנסתי לווייז את שם המושב וזרמתי, בדרך סיפר לי הנוסע כי המושב חופף לישוב ערבי בשם ערעבא ושם טמונים רבי חנינא בן דוסא ואשתו ושלאחרונה יש תנועה ערה של מבקרים במקום ואף הקימו ישיבה על ציונו.

 

כששמעתי הדברים, התעורר בליבי פנימה חשק לעלות לציונו, ובאופן יוצא מהכלל, הרגשתי דחף רגשי עם הרגשה של כמיהה וחיבור.

 

תוך כדי נסיעה, ניסיתי להיזכר במימרות של רבי חנינא בן דוסא ורק בודדים עלו במחשבתי, אך לעומת זאת, התחילו לעלות סיפורי מופת בזה אחר זה, המסופרים במסכתות שונות בש"ס.

 

הגעתי למסקנה, ותתקנו אותי אם אני טועה, כי רבי חנינא בן דוסא הוא הדמות עם הכי הרבה מופתים גלויים מעל לדרך הטבע שיש בכל הש"ס, אמנם לגביו, לא היה זה מעל הטבע, כי אצלו הטבע והנס אחד היו, (ראה רמב"ן הידוע בפר' בא) וכמו שאמר לבתו שהדליקה בטעות נרות שבת עם חומץ, 'מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק'.

 

אומר ועושה, אחר שהורדתי את הטרמפיסט, הכנסתי לוייז 'ציון רבי חנינא בן דוסא' והוא הכניס אותי לתוך כפר ערבי עם סמטאות מפותלים צרים ומפחידים, שכאשר מגיע רכב ממול אתה נזקק לכנפיים להיחלץ משם או להביא את ידידנו ר' יוסל גוטפרב מזכרון משה, שילמד אותך נסיעה ברוורס לטווח ארוך.

 

בסוף הגעתי, עליתי והתרגשתי מאוד, גם הוא וגם אשתו המלומדת בניסים, חיו בעוני מחפיר בגשמיות ובעשירות מופלגת ברוחניות.

 

עלה שם בזכרוני הווארט המשובב שרבינו המגיד ר' מרדכי דרוק זצ"ל היה חוזר עליו רבות.

 

הגמ' מספרת: 'בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לער"ש', יש לשאול, בכל יום ויום משמע עד עצם היום הזה, עבור מי מיועד הבת קול כיום?

 

והיה עונה: 'כל העולם כולו ניזון' הרבה ארגונים ומוסדות רווחה, חיים בהרחבה מהתרומות שזורמות לחשבונם מהמגביות שהם אוספים 'בשביל חנינא בני' העני, אולם 'וחנינא בני, דיו בקב חרובין מערב שבת לער"ש', כלומר, מכל הקמפיינים הללו, נשאר לחנינא עצמו, בקושי קב חרובין אחד לשבוע שלם, כל השאר נשאר אצל הבוחשים בקדירות שמסביב.

 

אחרי שהתפללתי שם, הבנתי שיש מי שאיכפת לו מהמקום, אמנם עדיין היה רחוק מלהיות כפי שמקום קדוש כזה אמור להיראות, אבל הבנתי גם, שמקום כזה, התקוע לו בישוב שמתגוררים בו הרבה חיות המהלכות על שתים שחז"ל הגדירו אותם 'עם הדומה לחמור' ובודאי שכל דברי חז"ל אמת, אבל נראה שכיום הם השתדרגו, והכינוי הזה היה רלוונטי לימי חז"ל, כשבני ישמעאל טרם הרימו ראשם, אבל כיום, נשתנו הזמנים ובימינו זה עלבון גדול לחמורים שמדמים אותם לאותו עם.

 

התחלתי להתבונן סביבי, במערה הקדושה פנימה, וגם בחדר המבוא הסמוך למערה, ניכר שמישהו השקיע כאן כוחות שהמקום יקבל צורה כלשהו, כלומר, מישהו איכפת לו מהמקום, בסוף מצאתי רשום מספר טלפון להצעות והערות, הכנסתי המספר לזכרון של הטלפון שלי והמשכתי הלאה, רציתי להתעכב יותר, אבל פחדתי על הרכב שחונה שם בתוך גן החיות.

 

תוך כדי נסיעה התקשרתי אל המספר ההוא וסיפרתי לו שאני גר בלייקווד ושביקרתי בציון והצעתי לו להזמין פלטת שיש בגוון חום ולחרוט בו את סיפורי המופת המפוזרים בש"ס על רבי חנינא בן דוסא, כך שהמבקרים במקום יוכלו ללמוד מדרכיו ולשנן את ישועותיו, להאמין בה' ובעבדיו הנאמנים.

 

הרבה מים עברו מאז בירדן ולפני זמן מה נתקלתי בספר שחיבר אברך חשוב ושם הספר 'כנישתא דרבי חנינא בן דוסא', עלעלתי בו ובעמוד 50 מצאתי שורה שהדהימה אותי, הוא מצטט אימרה מספר 'עוד יוסף חי' תולדות חייו של המקובל הרב רבי יוסף דיין זצ"ל, שהיה מחבורת הצדיקים הנסתרים של הדור הקודם (הסנדלר, החלבן, הקבלן ועוד).

 

לפני שאצטט את דבריו, אספר בקצרה, מי היה רבי יוסף דיין, אני זוכר אותו מימי נעוריי מגיע לזכרון משה, לבוש בפשטות והולך בצידי דרכים, הוא עשה ככל שביכולתו להסתיר את הנהגותיו אבל העוקבים אחריו, ידעו כי הוא לומד בקביעות קבלה ביחידות עם המקובל הצדיק המפורסם רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל ועם עוד מקובלים וצדיקים נסתרים.

 

הוא היה נוסע הרבה לגליל ושוהה זמן רב אצל קברי התנאים הפזורים שם ואף היה צובע את קבריהם ודואג לנקיון וטיפוח המקומות הק' ומתוקף היותו מקובל ומסתופף באהלי קבריהם, מסתבר שידע והרגיש בכל מקום את קדושתו.

 

וכך הוא כותב: 'שעה על ציונו של רבי חנינא בן דוסא, כמו מאה שעות על ציון הרשב"י הקדוש'.

 

ראיתי זאת והשתוממתי, הלא רשב"י הוא הקבר היהודי שיש בו הכי הרבה מבקרים בעולם לכאורה וכבר מאות שנים שקברו הוא מקום עליה לרגל לרבבות אלפי ישראל מכל העולם, בכל ימות השנה בכלל וביומו הגדול ל"ג בעומר בפרט וכל לב נשבר ונדכה שזקוק לישועה יודע את הכתובת מירונה וכאן בא ר' יוסף וזורק פצצה כזאת, הלא דבר הוא.

 

לפני מספר שבועות מתקשר אלי אותו יהודי שמספרו שמור בזכרוני מהציון והוא מספר לי שהוא הגיע ללייקווד וקבענו פגישה, הופתעתי, בדמיוני חשבתי על חברמן, מאכער, פעלתן וכו', במקום זה פגשתי איש צנוע ומעלי, ת"ח ומרביץ תורה ומיד נפלטה השאלה מפי, איך הגעת לענין רבי חנינא בן דוסא?

 

הסיפור ארוך, אך אקצר, וכך סיפר: איש אחד שהיה זקוק לישועה גדולה פנה אלי וכמקורב להגה"צ רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, שאלתי את בנו הגה"צ רמ"ש אדלשטיין שליט"א היכן ישועתו, והתשובה היתה 'רבי חנינא בן דוסא', למרות שאיני איש של קברים כלל, אבל למען הצלת אותו ידיד, נסעתי לשם והגרמ"ש אדלשטיין כפי שקיבל מאביו זצ"ל נתן לי הדרכה מדוייקת איך לפעול נס בציונו של רחב"ד  'שהזמן המסוגל ביותר הוא בליל שישי בחצות הלילה והסגולה הבדוקה היא ע"י מנין ת"ח שילמדו בציון משניות בעיון ולאחמ"כ יערכו סדר תפילה מיוחד עם יג' מידות יזכירו בפרטות את הבקשה עם השם  ויחלקו חלות ויין כמניין קי"ט מעות'  וכך, בלי מתכוון, כיוונו אותי מן השמים וההמשך היסטוריה, במקום הוקם כולל ליל שישי, הוקם ארגון חלוקת חלות ויין לשבת למאות משפחות לכבוד נשמת רבי חנינא, שענין זה היה קשור אליו וכמובן שיפצנו את המקום, לא לפני שעברנו כמה מניעות מצד תושבי המקום, שכיום למדו לכבד את המקום אחרי כמה מקרים שניסו להתנכל וחטפו עונשים שמיימיים. ע"כ דברי הרב.

 

וכאן אני מוסיף את חלקי, שמעתי כמה סיפורים על אנשים שהתחילו להדליק נר בליל שישי לכבוד התנא הקדוש המלומד בניסים רבי חנינא בן דוסא, ודאגו לחלות ויין למשפחות, אם ע"י הארגון, או ישירות למכולת השכונתית בסתר למען משפחות נצרכות וראו ישועות גדולות ונתברכו בשפע כלכלי יוצא דופן ואף לעשירות.

 

חשבתי מה הקשר ביו רחב"ד לעשירות? נזכרתי בסיפור החסידי הידוע, שזקני הרבי ר' זושא זי"ע מאניפולי היה חי בעוני ובדוחק כל ימיו וסבר כי כך ראוי ונכון, לעומת זאת, אחיו הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע סבר שהנכון להשפיע שפע של עשירות לבני ישראל. קודם פטירתם, סבר כל אחד מהם שהאח צדק ונתחלפו הדברים, שצאצאי הרבי ר' זושא התעשרו ותמכו כלכלית בצאצאי הרבי ר' אלימלך.

 

אולי גם כאן, רבי חנינא חי בעוני ובצמצום כל ימיו והסתפק במינימום, וכל העולם היה ניזון בשביל חנינא, היינו בצינור של ר' חנינא, שהיה שביל צר מאוד, גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, אחר פטירתו נתהפך הענין והשביל התרחב למעין גדול ושופע.

 

ועל של עתה באתי, כי השבוע ביום רביעי כ"ו אייר יחול יום ההילולא של רבי חנינא זי"ע, וזו ההזדמנות לעלות על ציונו או לפחות להדליק נר לכבוד נשמתו ולתרום חלות ויין למשפחות נצרכות לשבת וזכות התנא הקדוש יעמוד לו שיפתחו צינורות השפע בהרחבה.

 

maadoney@gmail.com המעוניין בחוברת המעשיות בגמ' על המופתים שעשה וכן מכתבי הרב אדלשטיין על גודל הענין, שיבקש:

הצצה לגליון: לפי מה קבעו חז"ל איזו פרשיות יהיו כפולות בשנה פשוטה ונפרדות בשנה מעוברת?

                   ואולך אתכם 'קוממיות', ותוליכנו 'קוממיות' לארצנו, מה העומק במילה הזו לגבי הגאולה הקרובה?

                   חישובים נפלאים בסכומים שקבעה התורה לשלם בפרשת ערכין.

                   אלו ועוד בגליון המצורף בזה.

 

בברכת שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין