בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום ראשון, 17 במאי 2026
מבזקים
הרבנים משה הלל הירש והרב מאיר צבי ברגמן סילקו את משה גפני מביתם לא רצו לדבר עמו בגלל שפעל מאחורי גבם בחוק הגיוס
אברהם פריינד: מבוכה גדולה הערב לגפני אצל מנהיגי המפלגה. במהלך ביקור הערב לקראת שמחת נישואי נכדו, ביקש גפני שיחה וברכה מהרב משה הלל הירש ומהרב מאיר צבי ברגמן לקראת פיזור הכנסת, אך נתקל בסירוב וביחס קר
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
✅ בית הנבחרים דחה את הצעת חוק סמכויות המלחמה שנועד למנוע מהנשיא טראמפ להמשיך במלחמה באיראן ללא אישור הקונגרס. אמש הצעת החוק נדחתה גם בסנאט
צימוקים
השיבה למבצר: המפנה ההיסטורי של מנהיג הדור והניתוק מהשלטון המשמד
השיבה
למבצר: המפנה ההיסטורי של מנהיג הדור והניתוק מהשלטון המשמד
ההחלטה
הדרמטית של מרן ראש הישיבה, הגאון רבי דב לנדו שליט"א, מסמנת את סופה של
אשליה שנמשכה עשורים. בעוד המערכת הפוליטית והצבאית מנסה לכפות "מכסות"
ו"יעדים", הניף מנהיג הדור את נס המרד הרוחני. זוהי שיבה למדיניות
הניתוק המוחלט מהשלטון, ימין ושמאל כאחד, וחזרה לימי המאבק המזוקק על נפש הילד
היהודי.
חשיפת
ערוותו של הצבא המחלן
האירועים
האחרונים הוכיחו כי הצבא אינו רק גוף ביטחוני, אלא מכונת חילון אגרסיבית. כאשר
לוחם נשלח לכלא בגין פאץ' "משיח", ומפקדים גוערים בלוחמים שלא לומר
"שמע ישראל" אלא לזעוק סיסמאות לאומניות "טוב למות בעד ארצנו",
נחשפה התהום. צבא שמעדיף את הריטואל הלאומני על פני זעקת האמונה של יהודי ברגעיו
האחרונים, הוא צבא שבמהותו מבקש לעקור את הדת.
המלכודת
ההיסטורית: שורשי הכרסום
כדי
להבין את גודל השעה, יש להביט לאחור אל הנקודה שבה החלו החומות להיסדק. הכרסום
במעמדה העצמאי של היהדות החרדית החל כאשר הותר לראשונה לקחת חלק פעיל בשלטון.
המהלך שבו הותר לאשכנזים לקחת תפקידי סגני שרים, ולש"ס לקחת תפקידי שרים
מלאים בהוראת הרב שך, יצר תלות הרסנית.
מה
שהחל ככלי להשגת תקציבים, הפך למלכודת דבש שהפכה את נציגי הציבור לחלק בלתי נפרד
מהממסד. כעת, היהדות החרדית משלמת את המחיר המלא על אותה שותפות: הממסד מרגיש כעת
בעל בית על עולם הישיבות, ומנסה להפוך את בני התורה לחיילים במפעל החילון שלו.
הלכה
מול יעדים: אין ויתור על אף נשמה
עמדתו
של רבי דב לנדו חותכת ומכריעה: אין סמכות הלכתית לוותר על אף ילד חרדי. המושגים של
"מכסות" ו"יעדים" הם תועבה הלכתית. גם אם מדובר בבחור שאינו
"לומד הכי טוב" או שאינו נמנה על עילויי הישיבות, אין לאף מנהיג רשות
למסור אותו לידי מערכת שתחלן אותו ותנתק אותו משורשיו.
התפיסה
הצבאית המבקשת "למיין" את הנוער החרדי היא ניסיון לחסל את עולם הישיבות
מבפנים. מנהיג הדור הבהיר כי הגנה על עולם התורה פירושה הגנה על כל בחור ובחור,
ללא קשר לרמת התמדתו. מסירת בחור לצבא המשמד והמחלן היא בבחינת מסירה לשמד, ודבר
זה אינו בר ביצוע הלכתית בשום פנים ואופן.
חזרה
לתקופת ההתבדלות
החלטתו
הנועזת של רבי דב לנדו מחזירה אותנו לימי קום המדינה – ימי המאבק של החזון איש
והרב מבריסק. זוהי הכרזה על התנתקות טוטאלית מהקואליציות ומהמשרות הממשלתיות.
הציבור החרדי חוזר להיות יחידה אוטונומית שאינה נשענת על חסדי השלטון או על שותפות
עם ה"צבא המשמד".
הפרישה
מהשלטון היא הדרך היחידה להבטיח שקול התורה יישמע ללא מורא. לא עוד
"הסדרים" שמכרו את נשמות הבחורים עבור כסאות ותקציבים. מהיום, היהדות
החרדית ניצבת כחומה בצורה – מנותקת מהשלטון המחלן, אך מחוברת בעבותות של מסירות
נפש לתורה הקדושה.
כדי
לחדד את הדברים צריך להבין שלממשלה כיום אין בכלל כח לחוקק חוק וכל מי שמחליט זה
רק בג"צ, כך שממילא המאבק כאן היא של היהדות החרדית מול מדינת ישראל ממש כמו
שלטון מפא"י העליזים.
אל תחגגו! שקר ה"שחרור" והפקרת ירושלים למשיסה במשנת הרבי מליובאוויטש
אל תחגגו! שקר ה"שחרור" והפקרת ירושלים למשיסה במשנת הרבי מליובאוויטש
יעקב נ. מומחה למשנתו של הרבי מליובאוויטש
בעוד המוני בית ישראל יצאו לרחובות בשירה ובריקודים, תורתו של הרבי מליובאוויטש מטיחה בנו אמת מרה ומטלטלת: אין מה לחגוג. "יום ירושלים" הפך למסכה ריקה שנועדה לכסות על חטא ההפקרות המזעזע. עבור הרבי, חגיגות הראווה הן אשליה מסוכנת בזמן שבירת הנצח נמסרת בפועל לידי האויב, והריבונות היהודית נרמסת תחת רגלי הבושה והפחד מהגוי וכבר אנו עומדים בפתח שנת ה-60 למלחמת ששת הימים.
האמת המרה: ירושלים מעולם לא נכבשה
מבחינה רוחנית ומדינית – ירושלים כלל לא נכבשה במלחמת ששת הימים. הרבי הסביר כי "כיבוש" אינו הנפת דגל טקסית, אלא החלת ריבונות מוחלטת וסילוק האויב. כאשר משאירים את המחבלים בתוך העיר, מעניקים להם זכויות יתר ומתחננים להכרה מהעולם – זו אינה ריבונות אלא נסיגה נפשית. ירושלים נותרה בשבי המחשבתי של הגלות, גם כשהחיילים עמדו בכותל.
הנבואה המצמררת: "יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש"
ביחידות עם גב' גאולה כהן ז"ל כפי שמצטטת בכלי תקשורת
ובספרה, הטיח בה הרבי מליובאוויטש ביחידות שנתיים לאחר המלחמה, מילים שמהדהדות כיום ככתב אישום:
"עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש!"
הרבי הבהיר כי מכיוון שהשלטון הישראלי מפחד לנהוג כבעל הבית, המציאות תכפה על עם
ישראל לצאת למלחמה נוספת – קשה וכואבת הרבה יותר – כדי להחיל ריבונות אמיתית על מה
שהופקר במו ידינו בתשכ"ז.
הבגידה בלב הבירה: שבעים אלף פצצות מתקתקות
החטא הקדמון החל ברגע שבו הניצחון הפך לרפיסות והשאירו את
האויב בלב העיר:
"זוהי סכנה עצומה לעיר בירה, שבתוכה יהיו שבעים אלף מחבלים... הערבים עצמם לעולם לא חשבו שיניחו להם להישאר... הם היו בטוחים שמה שהם תכננו לעשות [ליהודים]... כן יעשו להם" (שבת פרשת בהר-בחוקותי, תשל"ד – 1974).
נבואת הרבי התממשה לדאבונינו: כיום מתגוררים בעיר העתיקה קרוב לחצי מליון ערבים תומכי חמאס גרועים עשרת מונים מערביי עזה והכל בחסות ישראלית!!! ולמעשה הערבי הוא הריבון והיהודי הוא התייר שמפחד להלך ברחובות ירושלים.
נוסחת החרפה: היהודי בסוף התור
בזמן שמחנכים את הציבור לחגוג, הנהגת המדינה התחננה בחדרי
חדרים לנוסחאות פשרה שמוחקות את הבכורה היהודית:
"ירושלים תהיה שייכת לנוצרים, למוסלמים וליהודים... מדוע
בנוסחת הפשרה הכניסו את ה'יהודים' בסוף – היכן הגבול להשפלת כבוד ישראל?!" (שבת פרשת עקב, תש"ל – 1970).
אגב עד היום ישראל הממלכתית מציגה את ירושלים כעיר של שלשה דתות והיהודים כמובן בסוף, וכנ"ל גם באתר משרד החינוך. מתברר שהרבי מליובאוויטש צפה את העתיד במלוא חומרתה.
אפרטהייד נגד יהודים: גלות בתוך ירושלים
הכתם השחור ביותר הוא היחס המפלה לרעה כלפי יהודים בעיר
העתיקה, בעוד המדינה מזרימה הון לאויב:
"אין נותנים ליהודים דריסת-רגל בעיר העתיקה... ובו בזמן, מחזקים את הערבים... שנותנים להם כסף ממשרד הסעד בסכומים גדולים מאוד... היהודים נפלו בצורה כה נחותה לפני הגויים!" (שבת פרשת במדבר ונשא, תשל"ג – 1973).
דורשים ריבונות, לא טקסים
"יום ירושלים" הוא יום מושלל וריק מתוכן כל עוד
המדיניות היא של כניעה והתרפסות.. ירושלים תהיה משוחררת באמת רק כשנעמוד בגאון
יהודי, נסלק את המחבלים מקרבנו, ונכריז שאין כאן מקום לשום בעלות זרה.
מי שחוגג היום – משלה את עצמו. ירושלים שייכת ליהודים בלבד,
וכל עוד לא ננהג כך – הכיבוש האמיתי עוד לפנינו.
מלחמה ברוח: צביעות הרמטכ"ל ושקריו וניסיון ניתוק הלוחם משורשי ישראל
מלחמה ברוח: צביעות הרמטכ"ל ושקריו וניסיון ניתוק הלוחם
משורשי ישראל
מאת יצחק ברזילי
הלוחם היהודי הניצב בחזית מול אויב אכזר המקדש את המוות בשם דת
רצחנית, שואב את כוחו משורשים עמוקים בני אלפי שנים. עבור רבים מהלוחמים הללו,
הפאץ' עם הכיתוב "משיח" או סמלים יהודיים אחרים אינו "הפרת
משמעת" טכנית, אלא הצהרת כוונות רוחנית ומקור עוצמה במקום שבו המוות אורב בכל
פינה. אולם, כאשר הרמטכ"ל בוחר להטיל את כובד משקלו הפיקודי דווקא נגד סמל
זה, הוא חושף פער מטריד וצביעות זועקת בין הפיקוד העליון לבין הרוח המנשבת בשטח.
מסכת השקרים: משמעת או השתקה?
הטענה כי המלחמה בפאץ' המשיח נובעת משיקולי "משמעת
ואחידות" היא עלבון לאינטליגנציה של הלוחמים ושל הציבור כולו. הניסיון לצייר
את הענישה כעניין טכני הוא שקר שקוף. הצופה מן הצד אינו יכול שלא לתהות: היכן
הייתה ה"אחידות" הזו כאשר סמלים פוליטיים ואידיאולוגיים המזוהים עם ערכי
"הפרוגרס" קיבלו במה, הכלה וסובלנות? נדמה כי רק כשמדובר ביהדות, הופכת
המשמעת לערך מקודש שאין לסטות ממנו.
הרמטכ"ל, שבנאומיו נמנע באופן עקבי מלהזכיר שם שמיים גם
ברגעים הגורליים ביותר לאומה, יורק בפרצופם של חייליו. הוא משדר מסר ברור: האמונה
שלכם היא מטרד שיש למגר, ולא נכס שיש לטפח. עבורו, צה"ל הוא ארגון ביורוקרטי
חסר נשמה שחייב להידמות לצבאות מערביים חילוניים, תוך התנכרות לסמלים העתיקים
ביותר של העם היהודי.
הדרת חב"ד: המצור על היהדות בבסיסים
הביטוי הבוטה ביותר למלחמה הזו ברוח ישראל הוא המדיניות
המכוונת להדרת חב"ד מכל בסיסי צה"ל. חסידי חב"ד, שתמיד היו שם עם
חיוך, תפילין ומילה טובה, מוגדרים פתאום כ"גורם חיצוני מסוכן". המטרה
ברורה: הפיקוד העליון חושש שהחיילים יפגשו יהדות מאירה ושורשית. הם רוצים בסיסים
"סטריליים" מכל סממן של דת, שבהם החייל לא יזכור לשם מה הוא נלחם ומיהו
האלוקים שלו. זהו ניסיון נואש למנוע מהלוחמים להתחבר למקור הכוח האמיתי שלהם.
ייחצון דת הליברליזם לעומת רמיסת המסורת
דובר צה"ל הפך בשנים האחרונות למכונת תעמולה של ערכי
הפרוגרס. בעוד שהיהדות מודרת ונדחקת לפינה, המערכת משקיעה תקציבי עתק בייחצון
שילוב נשים בקווי לוחמה ובקידום אג'נדות להט"ביות בראש חוצות. צה"ל של
היום מעדיף להראות לעולם כמה הוא "נאור" וליברלי, מאשר להראות לוחם
שמתפלל לפני יציאה לקרב.
כאשר משתמשים ביהדות, עושים זאת רק לצרכים פוליטיים – כדי
להראות שחרדים מתגייסים ליחידות כמו "חשמונאים". שם היהדות הופכת לכלי
שיווקי נוח, אך ברגע שהחייל מבקש לבטא את אמונתו באופן עצמאי – הוא נתקל ביד ברזל
פיקודית.
מי שמפחד מ"משיח" – מפחד מהניצחון
מי שנלחם בפאץ' של אמונה סופו שיחליש את הרוח הגדולה של העם.
הצביעות המטכ"לית זועקת: צבא שמאמץ אל חיקו ערכים זרים ומנוכרים אך רודף כל
סממן יהודי, איבד את המצפן שלו. עם ישראל לא שלח את בניו לצבא כדי שיעברו חינוך
מחדש ברוח ליברלית קיצונית, אלא כדי שיגנו על ארצו בכוח האמונה ובצדקת הדרך. הגיע
הזמן שהפיקוד העליון יפסיק להילחם בזהות של חייליו ויתחיל להתמקד בניצחון על האויב
האמיתי.
חיילות ביחידת החשמונאים
נבואת הרבי הריי"צ מליובאוויטש על הגלות בארץ ישראל על ידי יהודים שקשה יותר מגלות בין גויים. לכל מי שרוצה להבין מה אנחנו עוברים כעת
נבואת הרבי הריי"צ מליובאוויטש על הגלות בארץ ישראל על ידי יהודים שקשה יותר מגלות בין גויים. לכל מי שרוצה להבין מה אנחנו עוברים כעת
הציונות הדתית היא סכנה לעולם התורה, לעם ישראל וארץ ישראל
גפני נקרע בין גדולי התורה של דגל התורה
גדולי התורה שהם נגד חוק הגיוס גם נגד הפלת הממשלה
הרבנים רבי משה הילל הירש והרב צבי ברגמן כועסים על הצעד של הרב לנדו, הם חושדים בגפני כשמאלן הוביל לכיוון הזה מבלי שלקח בחשבון את התוצאה המרחיקה שבסופה נאבד את הימין והשמאל
גפני עלה לבדו להגר"ד לנדו להיוועצות, לאחר שהוא נדחק מבתיהם של הרבנים הירש וברגמן הכועסים עליו נורא
יועצי האחיתופל של ראש הממשלה
יועצי האחיתופל של ראש הממשלה, המנהיג החרדי הבכיר שהוזהר מאיבוד מנדטים, והפגישה בת ה-8 דקות בבית הרב לנדו • כך קרס גוש הימין, הסיפור המלא במשדר עם מוטי קסטל
ארבל שירת את האופוזיציה יותר מאשר את הקואליציה
חה"כ טלי גוטליב: משה ארבל אינו איש ש״ס. התפטרותו מהכנסת אינה טלטלה בש״ס ולא בקרב בוחרי ש״ס. משה ארבל יהיה חסר מאד לחבריו באופוזיציה בכנסת. רשמתי עליו פעמים אינספור ואף קראתי לדרעי לפטרו. משה ארבל היה נגד פיטורי מיארה משבשת ההליכים ומפרת האמונים. היה בעד הכנסת ערבים מאיו״ש לעבודה בישראל בזמן מלחמה, וכעס על החלטת רה״מ להגדיל מיכסות עובדים זרים. נפגש עם אימן עודה במסגד בחיפה. ועוד. משה ארבל רוצה להיות שופט. הוא הבין שאת זה הוא ישיג רק אם השמאל יחבב אותו. סה״כ תובנה הגיונית.
ח"כ שמאלן פחות - משה ארבל מש"ס פרש מהכנסת
שמאלן אחד פחות
חה״כ משה ארבל פורש מהכנסת ומהחיים הציבוריים והגיש לפני זמן קצר ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה את מכתב התפטרותו מהכנסת.
ביטול דירות בהנחה לחרדים
אבי מוסקוב: שימו לב עד כמה מכת ביטול דירה בהנחה היא דרמטית לאלפי צעירים חרדים: היועמ״שית הבהירה כי ייתכן וביטול ההנחה יחול רטרו גם על כאלה שכבר זכו בהגרלה ולא חתמו עדיין על חוזה.
האזהרה הדרמטית של ראש הממשלה לחרדים: "פיזור הכנסת השבוע עלול לפגוע בחזרה למלחמה באיראן"
פריינד ב'ערוץ 14': האזהרה הדרמטית של ראש הממשלה לחרדים: "פיזור הכנסת השבוע עלול לפגוע בחזרה למלחמה באיראן"
תרומת שרשרת - שתי השתלות בין בני משפחה
תרומת שרשרת - שתי השתלות בין בני משפחה
לאה בת רחל
והתורמת היקרה, שהגיעה לתרום לבנה אך לא התאימה לו
אסתר נעה בת ברטה
דניאל בן אסתר נעה
והתורם היקר, חתנה של לאה
דולב בן גלית
ביסמוט קורא לצה''ל לחזור בו מהחלטתו לשלוח חייל לכלא בגלל פאץ' משיח
יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט שוחח עם הוריו של לוחם הנח"ל שנידון לכלא בעקבות ענידת פאץ' משיח ותקף בחריפות את ההחלטה: "העונש לא מידתי, לא נכון ולא צודק". ביסמוט הוסיף: "אני לא אדם דתי ואין לי כיפה על הראש, אבל כמו כל יהודי בעולם אני מתפלל שלוש פעמים ביום לבואו של המשיח. אין בזה שום דבר פסול!"
צבא השליחות: הקרב על נשמת חסיד חב"ד והקריאה להתגייסות למערכה האמיתית
צבא השליחות: הקרב על נשמת חסיד חב"ד והקריאה להתגייסות למערכה האמיתית
אברהם יוסף שלום מרצה למדעי הרוח
הניסיון המר של העשור האחרון אינו מותיר מקום לספק: הניסיון לשלב את חסידי חב"ד במערכות הצבאיות הממסדיות התברר ככישלון חרוץ וכסכנה רוחנית מוחשית. בעוד המערכת הצבאית מקשיחה את עמדותיה, מקימה חומות של ניכור כלפי היהדות ומנסה לעצב מחדש את דמותו של הלוחם ברוח ליברלית זרה, עומדת בפני החסיד הכרעה גורלית. זהו אינו עוד ויכוח פוליטי, אלא מאבק על עצם הקיום הרוחני של דור העתיד בחב"ד.
האשליה שהתנפצה: מחיר ה"שילוב"
במשך שנים ניסו גורמים מסוימים למכור את האשליה שניתן לשרת בצבא ובו זמנית להישאר חסיד ירא שמיים המקושר לרבי. המציאות בשטח טופחת על פנינו בחוזקה. חסיד שהולך לצבא, או הורה השולח את ילדיו למסגרות הללו, מפקיר אותם למערכת שנועדה, במודע או שלא במודע, לשחוק את הזהות החסידית. המפגש היומיומי עם תרבות של חול, עם מפקדים הבזים לכל דבר שבקדושה, ועם אווירה המקדשת ערכים מערביים על פני תורת ישראל, מוביל לאובדן עצמי. הנתונים מוכיחים: הקושי לשמור על הלהט החסידי, על דקדוק במצוות ועל התקשרות איתנה לרבי בתוך כור ההיתוך הצבאי הוא כמעט בלתי אפשרי. מדובר באיבוד המשפחה לדעת, פשוטו כמשמעו.
המשימה העליונה: צבא השלוחים של הרבי
בעוד הצבא הממסדי נאבק בפאצ'ים של "משיח" ומדיר את רגלי חב"ד מבסיסיו, עומד צבאו של הרבי – צבא השלוחים – ומשווע לכוח אדם. חסרים אלפי שלוחים בארץ ובעולם. המשימה העליונה של דורנו היא "להכריע את כל העולם כולו לכף זכות" ולהביא את הגאולה, וזה לא יקרה בתוך נגמ"שים של מערכת המנסה להתנתק מיהדותה. המקום של חסיד חב"ד הוא בחזית השליחות: בבתי חב"ד, בקירוב לבבות, ובהפצת המעיינות חוצה. זוהי המערכה האמיתית על עם ישראל.
שיטת הקירוב: המענה לכל החוגים
על חב"ד להוביל קו ברור וחריף: הדרך להשפיע על מיליוני יהודים אינה דרך היטמעות במערכות המדינה, אלא דרך עמידה איתנה על שיטת הקירוב של הרבי. עלינו להדביק את כל החוגים הדתיים והחרדים בהבנה שגיוס לצבא במתכונתו הנוכחית הוא סכנה רוחנית, ושעלינו להפנות את כל המשאבים והנוער לעבודה של הפצת יהדות. כאשר חסיד חב"ד מתגייס ל"צבא השליחות", הוא הופך למגדלור שמושך אליו יהודים מכל הקצוות. כשהוא מתגייס לצבא רגיל, הוא הופך לבורג קטן במערכת שמנסה לכבות לו את האור.
לא למשרתים, כן לשלוחים
הגיע הזמן לחתוך עם האשליות. חסיד חב"ד אינו יכול להיות
"משרת" במערכת שמדירה את רבו ומבזה את אמונתו. עלינו להכריז בקול ברור:
הצבא היחיד שאנו מתגייסים אליו הוא צבא השם, תחת פיקודו של הרבי. רק כך, מתוך עמדה
של כוח רוחני ובידול מוחלט מהשפעות זרות, נוכל להביא למהפכה אמיתית בעם ישראל
ולקרב את הגאולה. כל שעה שחסיד מבלה במערכת צבאית חילונית היא שעה אבודה שבה היה
יכול להציל עוד נשמה יהודית בשדה השליחות.
בשורה משמחת לאנ"ש: הופיע המגזין 'כור היתוך'
"היום בתניא" יום א', א' סיון
"היום בתניא" יום א', א' סיון
תניא "ליקוטי אמרים"
תחילת פרק נ"ג (עמוד ע"ד)
שנה פשוטה
⛳
גילוי השכינה בבית המקדש הראשון:
כשהיה בית המקדש הראשון קים, כשהארון והלוחות היו ב"קדש הקדשים" שבו. היתה השכינה (שהיא בחינת מלכות דאצילות) "שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות" (שבלוחות) "ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום, יותר מגילויה בהיכלות קדש קדשים שלמעלה, בעולמות העליונים" (הרוחניים).
וכמבואר בחסידות: בעוד שדרגת השכינה המאירה בעולמות "בריאה יצירה ועשיה" (הרוחנית), מתיחסת לאור השיך לעולמות. הרי שדרגת השכינה ששרתה במקדש, כללה אור שהוא למעלה מהעולמות (ואף מתוארת במקומות שונים, לא כסתם שכינה, אלא כ"עיקר השכינה").
...
קדש הקדשים שבמקדש הגשמי:
בעוד שה"מוחין" המהוים את בחינות "קדש הקדשים" בעולמות השונים, הם (רק) חכמתו ורצונו המלובשים בתורה ומצוותיה באופן כללי (וירידתם מעולם לעולם היתה בדרך ההשתלשלות). הרי שה"מוחין" המאפינים את קדש הקדשים שבבית המקדש הגשמי, הן עשרת הדברות החקוקים בלוחות (מצב אליו הגיע התורה בירידה שאינה כדרך ההשתלשלות).
…
תהליך מקוצר בירידת השכינה:
אם השכינה המתגלית בעולמות הנמוכים כיצירה ועשיה, עברה את כל תהליך הירידה מלמעלה למטה בצורה מסודרת. הרי שהשכינה המלובשת בקדש הקדשים שבמקדש הגשמי, ירדה בתהליך מקוצר - כשהחכמה עילאה שבאצילות התלבשה במלכות שבאצילות ובמלכות שבבריאה. הנה, השכינה כפי שהיא במצבה זה, התלבשה ישירות בקדש הקדשים שבמקדש (מבלי לעבור את תהליכי הירידה בעולם היצירה והעשיה).
כך שהתקבל המצב, שבו, השכינה שהתגלתה בבית המקדש הגשמי שבעולם הזה הגשמי. היתה גבוהה יותר, מהשכינה השורה בהיכלות קדש הקדשים בעולמות העליונים הרוחניים.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
למה אני לומד תורה ולא שמח?... התשובה הנוקבת מפי קדשו של הרב דב קוק שליט"א
שיעור עיכול דאורייתא
כה דיבר רבינו דב הכהן קוק שליט"א בשיעורי יום ששי [לפני כ' שנה לערך].
אם אתה לומד אבל הלימוד לא נכנס בורידים שלך... במצב כזה התורה לא מתעכלת לך בלב, וממילא לא הגעת לשמחה של התורה...
מי שבאמת לומד והתורה מגיעה לורידים שלו, הוא אכן שמח ויכול לעבור את כל העולם הזה בלי שום פגם באמונה, זהו הכח של שמחת התורה...
מי שלא שמח מלימוד התורה... סימן שיש לו בעיית עיכול בתורה... כמו אדם שאוכל ואינו שבע, שאין הבעיה באוכל אלא במערכת העיכול שלו...
העתירו בעד רבינו דב הכהן בן שושנה שליט"א שבשעות אלו מסירים מעליו את ההרדמה ומצפים לראות בתגובתו ובישועתו וברפואתו השלמה אכי"ר.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
לקראת חג השבועות מתורתו של הרב יוסף פינטו
השבת, השביעית והתכלית האמיתית של עם ישראל משיעורו של הרב יוסף פינטו
לאדמה יש בעלים
ישנו חילוק עמוק ויסודי בין מצוות השבת למצוות השביעית.
בשבת — האדם מכניע את עצמו ואת כל כוחות היצירה, העשייה והשליטה שלו אל ה’.
האדם עוצר את מרוץ החיים ומכריז: העולם איננו שלי, אלא של בורא העולם.
אך בשביעית — לא רק האדם שובת, אלא גם אדמתו.
האדם משעבד את שדהו, כרמו ותבואתו אל ה’, ובכך הוא זוכר שהוא רק “גר ותושב” בעולם ובארץ ישראל.
במשך שנה שלמה האדם אינו עובד את אדמתו, אינו אוסף את יבולו לצורך פרנסה ואינו מתנהג כבעל הבית על הקרקע שלו. כל מה שבדרך כלל מסמל כוח, רכוש וביטחון כלכלי — מושבת.
ובכך עם ישראל מכריז לעולם כולו: הארץ איננה שלנו — אלא של הקב”ה.
וכפי שאמרו חז”ל בגמרא:
“אמר הקב”ה לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא” (סנהדרין לט.).
האדמה איננה התכלית
הדברים מקבלים עומק מיוחד בימי ספירת העומר.
על הפסוק: “מהחל חרמש בקמה תספרו שבעה שבועות” מבאר הרש”ר הירש יסוד עצום:
אצל אומות העולם — כאשר האדם זוכה לארץ, לשדה ולפרנסה, הוא מרגיש שהגיע אל התכלית. יש לו קרקע, יש לו יציבות, יש לו חיים מסודרים.
אבל אצל עם ישראל — דווקא מהרגע שיש לו אדמה, הוא מתחיל לספור.
הספירה מובילה אל מתן תורה, מפני שהתורה היא התכלית האמיתית, ואילו הארץ והפרנסה הן רק אמצעי כדי לחיות חיי תורה וקדושה.
וכלשונו של הרש”ר הירש:
“מצות הספירה מדגישה את ערכה וחשיבותה של התורה לישראל בשעה שהם
שרויים על אדמתם. היא קוראת לעם כולו ולכל יחיד בישראל ואומרת: ארצכם,
אדמתכם הפוריה ופירותיהם — לא קנייניכם ולא אליליכם הם… ורק בזכות התורה
קניתם אותם, בלעדי התורה תאבדו את הכל.”
כשהחרמש הופך לאליל
הרש”ר הירש מוסיף משפט נוקב ומטלטל:
“מאז הפכו ישראל את החרמש לאליל — איבדו את החרמש.”
כאשר עם ישראל התחיל לראות באדמה, בפרנסה ובחומר את העיקר — והזניח בשבילם את התורה והמצוות — בסופו של דבר גם הארץ עצמה אבדה ממנו, ועם ישראל גלה מארצו.
זהו המסר של השביעית:
האדם עובד, מתאמץ ובונה — אבל לעולם אינו שוכח מי בעל הבית האמיתי.
מבט חינוכי לדור שלנו
הדברים הללו, שנאמרו מפי הרב יוסף פינטו, משתלבים היטב ברוח ההכוונה החינוכית של הרב יצחק ברדא, המדגיש פעמים רבות כי תפקידו של החינוך היהודי הוא לבנות דור שיודע להשתמש בעולם — אך לא להשתעבד אליו.
בעולם שבו ההצלחה הכלכלית,
הקריירה והחומריות הופכים לעיתים למדד הערך של האדם, באות השבת והשביעית
ומלמדות אותנו שיעור עמוק באמונה ובאיזון:
אפשר לעבוד, לבנות ולהצליח — אך אסור להפוך את ה”חרמש” לאליל.
עם ישראל חי על אדמתו לא רק כדי להתקיים, אלא כדי להגשים ייעוד רוחני של תורה, קדושה וחיים של שליחות.
הרב יוסף פינטו ראש המכינה ׳היכל יצחק׳ באשקלון בהנהלתו החינוכית של הרב איתמר לופס
מחרתיים מעמד ירחי כלה בירושלים
מחרתיים מעמד ירחי כלה בירושלים הכנה לקבלת התורה בראשות רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, מרן ראש הישיבה הגר"ש אלתר ומרן ראש הישיבה הגר"ד כהן
הרב יצחק אדדלשטיין אצל מרן הגר''ד לנדו
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני עלה עם רבה החדש של רמת השרון הגאון רבי יצחק אדלשטיין ובליווי מ"מ רה"ע בני ברק מנחם שפירא למעונו של רשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א לברכה והתייעצות.
הגאון רבי יצחק אדלשטיין אצל הגרמ"ה הירש
רבה החדש של רמת השרון הגאון רבי יצחק אדלשטיין מלווה ביו"ר 'דגל' ח"כ משה גפני ומ"מ ראש עיריית בני ברק מנחם שפירא במעונו של רבנו הגדול מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש לברכה והתייעצות

































