בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מוקדש לכל מצביעי סמוטריץ ובן גביר שתבינו כמה הכיפות הסרוגות עובדים עלינו
מוקדש לכל מצביעי סמוטריץ ובן גביר שתבינו כמה הם
עובדים עלינו
לאורך עשרות שנים חוזר על עצמו מחזה קבוע בזירה
הציבורית בישראל. ערב כל מערכת בחירות, נשמעות מפי נציגי הציונות הדתית הצהרות
נחרצות על נאמנות מוחלטת לערכי המסורת, לארץ ישראל ולעולם התורה. אלא שפעם אחר
פעם, כאשר מגיע רגע האמת הפוליטי או הלאומי, מתברר כי מאחורי המילים הגדולות
מסתתרת תפיסת עולם המוכנה להתפשר על העקרונות היסודיים ביותר לטובת קבלה בממסד
החילוני.
ההיסטוריה הפוליטית מספקת שורה ארוכה של הוכחות
לכך. בשנת 2003, כאשר הוקמה ממשלת שרון השנייה, בחר יו"ר המפד"ל דאז,
אפי איתם, לחבור למפלגת "שינוי" של טומי לפיד, תוך דחיקת המפלגות
החרדיות אל מחוץ לקואליציה ומתן לגיטימציה למהלכים שפגעו בעולם התורה והביאו את
הגירוש מגוש קטיף.
שנתיים
לאחר מכן, בימי המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, התגלתה שוב המגבלה של תפיסת הממלכתיות.
במקום להוביל התנגדות חסרת פשרות, בחרו גורמים בהנהגת המפד"ל בראשות זבולון
אורלב, לצד הנהגת מועצת יש"ע ורבנים מרכזיים כדוגמת הרב חיים דרוקמן,
לבלום צעדי מחאה חריפים ולהתנגד בתוקף לקריאות לסירוב פקודה. בעיני מבקרים רבים,
הכניעה לערכי הממלכתיות והצבאיות גברה על המחויבות ליישוב הארץ ומנעה את עצירת
הפינוי.
אגב בפינוי סיני וימית המפד"ל ההיסטורית של
יוסף בורג תמכו בפינוי, וממנו יצא אברהם בורג אנטישמי רפורמי ה"י.
דפוס זה של התנתקות מהמחנה האמוני לטובת שותפות
עם המרכז-שמאל הגיע לשיאו בשנת 2021. נפתלי בנט ומתן כהנא, שהציגו עצמם
כנציגי הימין האידיאולוגי, הקימו ממשלה שנשענה על מפלגות שמאל ועל מפלגת
רע"ם, תוך הותרת הציבור החרדי באופוזיציה והובלת שורה של רפורמות בענייני דת
ומדינה. וכעת ללא מורא מתן כהנא הטייס נבחר ליו"ר כנסת בקולות תומכי טרור עם
סגניו תומכי הטרור.
לא שכחנו כיצד אורית סטרוק הייתה מתקשרת בעורגה לנפתלי בנט בשבת קודש כדי לתת לו "עצות ביטחוניות"....
התופעה
אינה מוגבלת לפוליטיקאים בלבד, אלא ניכרת גם במערכת המשפט, שבה שופטים חובשי כיפה
סרוגה, כמו השופט נעם סולברג, מקבלים הכרעות המשתלבות בקו האקטיביסטי של
בית המשפט העליון, וכן בהוגים כמשה פייגלין המקדמים רעיונות של הפרדת דת
ומדינה.
גם כאשר עולה הנהגה המזוהה עם הקו הניצי והתורני
ביותר, כמו בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ועמיחי אליהו, מתברר כי כוחם של אילוצי
השלטון והמחויבות למדינה גובר על הכל. הביקורת שנשמעה מצד גורמים בציונות הדתית
כלפי בני הישיבות והסדרי הגיוס ממחישה כי בסופו של דבר, קדושת המדינה ומוסדותיה
ניצבת אצלם מעל למעמדו של עולם התורה. כל עוד הציבור המאמין ימשיך לתלות תקוות
בהבטחות של נציגים חסרי סמכות רבנית מחייבת, האכזבה תמשיך לחזור על עצמה.
לכל הטיפשים שקונים את הלוקשים של הציונות
הדתית/עוצמה יהודית בסוף הכל מתפוצץ לכם בפנים. מענין רק מתי יפוג התאריך להצגות
שלהם עד שהם יסבירו לכם באותות ובמופתים
שלהתחבק עם מנסור עבאס זה אתחלתא דגאולה.
בסופו של יום מאיתמר בן גביר דרך סמוטריץ ועד מתן
כהנא ונפתלי בנט כל שבת מברכים את כל שריה ויועציה כולל בהרב מיארה מול ספר תורה
פתוח. מבחינתם וזה לא משנה בן גביר או רוטמן או סולברג או זיני. בהרב מיארה היא
האתחלתא דגאולה והיא נכללת בתפילה לשלום המדינה. בכנסת הם יעשו את ההצגה, אבלך
בשבת עם החולצה הלבנה והכיפה הסרוגה הצחיחה הם אומרים את האמת בהרב מיארה היא
הגאולה שלנו. מה הפלא שהם מתדרדרים
למחוזות אפלים כל כך?
וְאִם הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לַאֲמִתָּתָהּ, הָיוּ מַצִּילִים יְלָדִים הַרְבֵּה וַאֲנָשִׁים רַבִּים מֵהִרְהוּרִי עֲבֵרָה וּכְפִירָה
וְאִם הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה עוֹסְקִים
בַּתּוֹרָה לַאֲמִתָּתָהּ, הָיוּ מַצִּילִים יְלָדִים הַרְבֵּה וַאֲנָשִׁים
רַבִּים מֵהִרְהוּרִי עֲבֵרָה וּכְפִירָה
הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט
שליט"א
כשגדולי
ישראל מורים הוראה ליחיד או לרבים, אנו מקבלים אותה ללא עוררין. אנו מחוייבים,
מעצם דין התורה, לסמוך, לציית ולנהוג כהוראת חכמים, "יָמִין וּשְׂמֹאל, אֲפִלּוּ
מַרְאִים בְּעֵינֶיךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין- שְׁמַע
לָהֶם" (ספרי, דברים פיסקא קנד).
אך
דרכם של הלומדים להתעמק, להבין ולהשכיל, ללמוד לקח לשעה ולדורות.
לפעמים
ישנם שיחות בין הלומדים, כדי להבין לעומק את ההסתכלות הנכונה על ענייני השעה. זה
אומר בכה וזה אומר בכה. אך כדי להבין באספקלריא תורתית כל דבר ועניין, עלינו
למלאות את עצמנו בדברי חכמים ולדעת את הסתכלותם על עניינים העומדים על הפרק. כשנדע
מה חשבו, מה כתבו ומה אמרו גדולינו, נוכל לזקק את שיכלנו בהשקפה תורתית נכונה. אז,
גם 'שיחת חולין של תלמידי חכמים', המגיעה מתוך ראייתם של חכמי התורה- 'צריכה
לימוד'.
הבה
ונקרא שלשה מכתבים מופלאים, שישפכו לנו אור מופלא על כמה סוגיות שעל הפרק.
ישנו
מכתב שכתב הגאון הגדול רבי שמחה זיסל ברוידא זצוק"ל, ראש ישיבת חברון. המכתב
נתגלה בין גנזי אחיו הגאון רבי צבי ברוידא זצ"ל, (ותשוח"ח לבן משפחתו של
הגר"צ זצ"ל, הרב הגאון רבי שמעון גלינסקי שליט"א, מנהל רוחני
בישיבת 'משאת המלך', שהעביר אלינו את צילום המכתב), והוא נושא את התאריך ו' אלול תרצ"ח.
שאלתו עסקה בהשתתפות בענייני שמירה מפני סכנת נפשות, כל הנראה של פרעות הערבים, בהצטרפות
לארגונים שעסקו בכך, בהם כנראה לא שרתה אוירה רוחנית מתאימה, "האם כדאי להיכנס
מחברה שכזו בשביל שמירה מסכנת נפשות", שאל הגרש"ז זצ"ל.
מרן החזו"א
זצוק"ל השיב לו: "אִם כִּי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת דּוֹחָה הַכֹּל,
מִכָּל מָקוֹם עִנְיְנֵי דָּת וֶאֱמוּנָה אֵינוֹ נִדְחֶה".
הגרש"ז
ברוידא זצ"ל הוסיף לשאול מה כדאי לעשות, אם אני בטוח בעצמי שלא אגרר אחריהם, ועל
כך באה תשובתו הנחרצת של מרן החזו"א: "שֶׁבָּזֶה אֵין הֶבְדֵּל
אֲפִלּוּ לְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל".
הגרש"ז
ברוידא זצ"ל, המספר כל זאת במכתב לאביו, מוסיף ומעיד על דברי מרן החזו"א:
"וְהִזְכִּיר לִי, שֶׁבְּפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה נֶהֶרְגוּ אֲלָפִים
וּרְבָבוֹת מִפְּנֵי שְׁאֵלָה שֶׁל הַחְזָרָה לְמוּטָב שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל,
כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהֲצָלָה מֵהֶרֶג אֵינוֹ כְּדַאי, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שְׁאֵלָה שֶׁל
הֶפְסֵד רוּחָנִיּוּת וְדֵעוֹת".
--- סכנת נפשות דוחה הכל. אך לא ענייני אמונות
ודעות!!!
&&&&
כשבימים
אלו עסוקים נציגי היהדות החרדית, בשאלת החיבורים לקואליצייה כזאת או אחרת,
כשגדולינו ומאורינו מדריכים אותם על כל צעד ושעל במשא ומתן ובדיונים, נשמעת טענה,
שמגיעה אמנם ממסדרונות פוליטיים, אך מן הראוי להתייחס אליה, ולגלות, דרך התשובה,
אור חדש ביחס התורתי הנכון להשפעת עולם התורה והישיבות על כלל ישראל כולו.
כידוע,
רוח של התעוררות אמונית מפעמת בחלקים נרחבים מעם ישראל מאז טבח שמחת תורה תשפ"ד.
עם ישראל מתקרב בשנים האחרונות אל אבינו שבשמים, לבתי הכנסת, רבים מאחינו הרחוקים
החלו ללבוש ציציות, מניחים תפילין ומתחזקים בשמירת מצוות. אולי יהיו יהודים
שיתרחקו, בעקבות חיבורים פוליטיים כאלו ואחרים? האם אנו דואגים רק ללומדים ומפקירים את העם
שבשדות?
הבה נשאל את עצמנו, בלי קשר לטענות
פוליטיות המופנות כלפינו. כיצד אנו, לומדי התורה יושבים אהלים, אמורים להקרין מאור
התורה הקדושה על כלל היושבים בציון?
אחד
ממקורבי מרן החזו"א זצוק"ל היה הגרא"י רוטשטין זצ"ל, מנהל בית
היתומים דיסקין ועסקן ציבורי, שהיה תלמיד חכם
וירא אלוקים מופלג. הגרא"י רוטשטין ניהל אמנם גם בית חרושת וביצע
עסקים מסועפים. אך הוא עשה את תורתו עיקר ומלאכתו עראי, ובכח שקידתו רכש ידע עצום
בש"ס ופוסקים וכתב בתמידות מערכות עמוקות בפילפולי דאורייתא. בשנות קום
המדינה רעשה ארץ בפרשת 'ילדי טהרן'. ילדים ניצולי השואה הגיעו לארץ ומרשיעי הברית
העבירום לשמד רוחני. הגרא"י
רוטשטין הציע להפגין ולהקים קול זעקה
גדול, להרעיש את העולם כולו על העוול המחריד שנעשה ל'ילדי טהרן' ע"י ראשי
המדינה, והוא שטח את הצעתו בכתב בפני מרן זצ"ל.
מרן
החזון איש השיב לו במכתב (שפורסם בספר הזכרון 'ברכת אברהם', שי"ל לזכר
הגרא"י רוטשטין, עמודים כו- כז), וכתב לו: "אַחֲרֵי הַשִּׁקּוּל
בֶּהַנִידוֹן, הוּחְלְטָה שְׁלִילָה מִצִּדִּי מִטַּעַם הַכָּמוּס, לַמְרוֹת
אַהֲבָתִי וְאַהֲדָתִי לְטָהֳרַת לְבָבָם וְשַׁלְהֶבֶת רוּחָם וּמְסִירוּת
נַפְשָׁם לְמַעַן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, לִלְחֹם מִלְחֶמֶת מִצְוָה".
כעבור
זמן פנה שוב הגרא"י רוטשטין אל החזון
איש וכתב לו על העניין. מרן זצוק"ל השיב לו במכתב מפורט, כשכל הקורא את דבריו
הקדושים, מדקדק בהם ומעיין בהם היטב, זוכה לאור גדול, ברור ונהיר, בהערכה הראויה
ללומד ולימוד התורה הקדושה.
וכך
כתב לו רבינו החזו"א: "עַל דְּבַר הָאֶמְצָעִים לְהַצָּלָה, יֵשׁ מָקוֹם
עִיּוּן וְהַשְּׁקִידָה עַל אֲתָר, לְהַבְרִיחָם וּלְהוֹצִיאָם מִשּׁוֹבֵיהֶם
הִצְלִיחָה בְּיוֹתֵר מֵהִשְׁתַּדְּלוּת רְחוֹקוֹת. וּבִהְיוֹת שֶׁכּוֹחוֹתֵינוּ
מְצֻמְצָמוֹת, וְאִם מוֹצִיאִים אוֹתָם בְּמָקוֹם אֶחָד נֶחְשָׁכוֹת בְּמָקוֹם
אַחֵר, צָרִיךְ לָדוּן בִּקְפִידָה יְתֵרָה עַל הַמַּטָּרָה הָרְצוּיָה, וּכְמוֹ
בְּקִנְיַן הַכֶּסֶף וְהָרְכוּשׁ אֵין הַהִשְׁתַּדְּלוּת רַק פִּרְעוֹן חוֹב,
וְחָלִילָה לַחֲשֹׁב כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי וְגֵו', כֵּן הִשְׁתַּדְּלוּת הַצָּלַת
נֶפֶשׁ רַק מִצְוָה, אֲבָל צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁאֵין בְּכוֹחֵנוּ לַעֲשׂוֹת
מְאוּמָה, רַק בְּמַעֲשֵׂינוּ אָנוּ מְעוֹרְרִים שַׁעֲרֵי רַחֲמִים שֶׁמַּעֲשֵׂה
יָדֵינוּ יְכוֹנְנוּ אֶת הַמְּבוּקָּשׁ. וּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה
תַּחֲנוּנִים עַל הַהַצָּלָה, הוּא פּוֹעֵל יוֹתֵר מֵהַמִּשְׁתַּדֵּל. אַךְ הַדָּבָר צָרִיךְ שִׁקּוּל, שֶׁבְּמָקוֹם
שֶׁהַהַצָּלָה פְּשׁוּטָה בַּמַּעֲשֶׂה, הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל 'לֹא תַעֲמֹד עַל
דַּם רֵעֶךָ', וּמִי שֶׁרוֹאֶה אָדָם טוֹבֵעַ בַּנָּהָר וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ
וְאֵינוֹ מַצִּיל וְעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּנָּצֵל- הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ
דָּמִים. אֲבָל אִם אֵין בְּיָדוֹ לְהַצִּיל וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל עַל הַצָּלָתוֹ,
הֲרֵי זֶה מוֹנֵעַ מִלְּהַצִּיל, אַף שֶׁיַּעֲשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת לְהַצָּלָה,
לֹא מִפְּנֵי שֶׁמְּקַוֶּה לְהַצִּיל רַק רָדוּף אַחַר רַחֲמֵי לֵב".
ממשיך
החזו"א וכותב: "וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל 'גְּדוֹלָה תַּלְמוּד
תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַצָּלַת נְפָשׁוֹת' וְאִלְמָלֵי דָּוִד עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵין
יוֹאָב עַל הַצָּבָא, וּכְשֵׁם שֶׁאֵיבְרֵי הָאָדָם מִתְחַלְּקִין
לִפְעוּלּוֹתֵיהֶן, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְיָדַיִם עַסְקָנִיּוֹת, כֵּן
הָעָם כֻּלּוֹ הוּא כְּגוּף אֶחָד וְאִישִׁים נִפְרָדִים בּוֹ וְכָל אִישׁ צָרִיךְ
לְמַלֹּאוֹת תְּעוּדָתוֹ, וְאִם הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה
לַאֲמִתָּתָהּ, הָיוּ מַצִּילִים יְלָדִים הַרְבֵּה וַאֲנָשִׁים רַבִּים
מֵהִרְהוּרִי עֲבֵרָה וּכְפִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּשֶׁפַע קָדְשָׁם
בְּהִשְׁתַּפֵּךְ רוּחַ טָהֳרָה בָּעוֹלָם, וּבִסְבִיבוֹת בַּעַל תּוֹרָה אֲמִתִּי
הַדָּבָר נִכָּר לְעֵינֵינוּ הַשְׁפָּעָה מְרוּבָּה עַל אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, מָה
שֶׁכָּל הִשְׁתַּדְּלוּת מַעֲשִׂית לֹא תַּשֵּׂגְנָה. וּכְמוֹ כֵּן יֵשׁ רְשָׁמִים
עַל הָרְחוֹקִים שֶׁאֵין עֵין הָרוֹאֶה מְרַגֶּשֶׁת בָּם לְדַקּוּתָם".
השפעתם של עמלי התורה על עם ישראל כולו, לא מגיעה
מחיבורים פוליטיים ל'גוש' כזה או אחר, אלא מתוך עסק התורה לאמיתתה.
ככל שבני תורה שקועים יותר ויותר בעמלה של תורה
לאמיתתה, מתוך נקיות, קדושה וטהרה, בניתוק מוחלט מכל הסובב אותם, רחוקים מכל נגיעה
מהעולם החיצוני- כך "הָיוּ מַצִּילִים יְלָדִים הַרְבֵּה
וַאֲנָשִׁים רַבִּים מֵהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה וּכְפִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
בְּשֶׁפַע קָדְשָׁם בְּהִשְׁתַּפֵּךְ רוּחַ טָהֳרָה בָּעוֹלָם". דווקא השמירה על כל בן תורה שלומד,
הדאגה שיוכל ללמוד בלי חשש מעצר ובלי סנקציות וגזירות כלכליות קשות, תביא לשפע של
רוח טהרה לכל יהודי באשר הוא. ככל שנדאג ונשמור יותר על עמלי התורה, כך יוכלו הם
להיות שקועים יותר בעמלה של תורה לאמיתתה, ללא חששות ופחדים, גזירות וקשיים.
ממילא, כך נקבע בסדרי הנהגת העולם ע"י הקב"ה ית"ש, תשרה רוח טהרה
גדולה יותר על מעגלים רחבים יותר, מעגלים ועוד מעגלים, עד שמלאה הארץ דעה את ה',
כמים לים מכסים.
כדאי לשנן שוב ושוב את דברי רבינו החזו"א
זי"ע, להבין ולהפנים שגולת הכותרת שלנו היא השמירה והערבות ל'כי לא תשכח מפי
זרעו', להעמיד את עולם התורה, בני הישיבות ואברכי הכוללים, בראש מעייננו ובמרכז
לבבנו. כך תמשיך שלהבת התורה להאיר להם עצמם, ומהם- לכל יושבי ארץ ישראל ולעולם
כולו.
תלמידי ישיבת ״דרכי תורה״ בפאר רוקאווי (ניו יורק) קיבלו בהתרגשות סוחפת ובשירה אדירה את פניו של מנהיג עולם התורה מרן הגרמ״ה הירש
תחת אבטחה כבדה: אלפי תלמידי ישיבת ״דרכי תורה״ בפאר רוקאווי (ניו יורק), בראשות ראשי הישיבה ורבניה, קיבלו בהתרגשות סוחפת ובשירה אדירה את פניו של מנהיג עולם התורה מרן הגרמ״ה הירש, שהגיע למסע חיזוק מיוחד בקרב יהדות הגולה (משה ויסברג)
דרעי בתרגיל דרמטי לגוש השינוי - הגיש חוק להקפאת המעצרים
דרעי בתרגיל דרמטי לגוש השינוי - הגיש חוק להקפאת המעצרים שיעלה בקריאה טרומית במטרה להביך את אביגדור ליברמן בדילמה האם להצביע נגד בשעה שהוא במו״מ מתקדם עם החרדים
ח"כ אוריאל בוסו על חוק איסור הפרעה להנחת תפילין במרחב הציבורי ובמוסדות החינוך
ח"כ אוריאל בוסו על חוק איסור הפרעה להנחת תפילין במרחב הציבורי ובמוסדות החינוך: "אם היה מדובר בחופש פולחן דתי של האיסלאם או הנצרות, כל השמאל הליברלי היה מצביע בעד."
לקראת מינוי מתן כהנא ממפלגת ישר ליו"ר הכנסת בקולות הערבים, צביקה מור קרע "קריעה" בכנסת
לקראת מינוי מתן כהנא ממפלגת ישר ליו"ר הכנסת בקולות הערבים,צביקה מור קרע "קריעה" במהלך נאומו בכנסת
ינון אזולאי תקף במליאה: ״לבחורי הישיבות אתם קוראים משתמטים, אבל שותפות עם מי שלא מסוגלים לגנות את חמאס לא מפריעה לכם״
יו"ר סיעת ש"ס, חה״כ ינון אזולאי תקף במליאה: ״לבחורי הישיבות אתם קוראים משתמטים, אבל שותפות עם מי שלא מסוגלים לגנות את חמאס לא מפריעה לכם״
״כשהיינו בקואליציה הטחתם בנו קללות וגידופים וקראתם לנו ‘קואליציית משתמטים’. עכשיו אתם עושים שותפות עם מי שלא מסוגלים לגנות את חמאס ולהגיד שהוא ארגון טרור. פתאום זה לא מפריע לכם. היום רואים שהכול צביעות.
״תדעו לכם, העם היהודי חי וקיים בזכות בני התורה, שיושבים ולומדים למעלה משלושת אלפים שנה. לאחיי לומדי התורה אני אומר - חזקו ואמצו! המשיכו ללמוד למען עם ישראל ולמען חיילינו הקדושים״.
ח״כ יהודה ויספיש בנאום בכורה במליאת הכנסת עם סיפור מביה״כ איצקוביץ׳
ח״כ יהודה ויספיש בנאום בכורה במליאת הכנסת עם סיפור מביה״כ איצקוביץ׳
דרעי שלח את ח"כ ינון אזולאי לקשר ביניהם טלפונית
שלח את ח"כ ינון אזולאי לקשר ביניהם טלפונית: דרעי לאלישע מדן: ״אתה עושה את הצעד הגדול שלך ואני עושה את הצעד שלי״
הערבים משתלטים על הכנסת
סתימת פיות, גרסת סגן יו״ר הכנסת אחמד טיבי.
כנראה שעם האוכל בא התיאבון. פחות מיממה מאז מונה אחמד טיבי לסגן, וכבר הוא משתולל על חברי הכנסת מהימין. בשלוש תקריות שונות הערב הוציא מהמליאה את אלמוג כהן, חנמאל דורפמן וארז תדמור, לאחר שכינו אותו ״תומך טרור״, ״יו״ר הטרור״ ושאלו: ״למי אתה נאמן, לפלסטין או לישראל?״
האם ליו״ר הכנסת החדש, מתן כהנא, יהיה מה לומר בעניין או שהוא מחויב לרשימה המשותפת מלא־מלא?
כל חברי הכנסת של השמאל יצאו יחד עם הערבים כשהעלו חוק נגד החמאס
מזעזע: עכשיו כולם מבינים את פסק הדין של הרב אקסלרוד
גשר היסטורי של ברכה בין הערים בוברויסק לבירוביג'אן
לראשונה נחתם הסכם ערים תאומות ושיתוף פעולה כלכלי ותרבותי בין האוטונומיה
היהודית בירוביג'אן ברוסיה לעיר בוברויסק בבלארוס / הדיפלומט הבלארוסי התרגש
מנוכחות שני הרבנים באולם והכריז כי כעת שורה הברכה על העבודה המשותפת / המהלך
המדיני משתלב בתנופת הפריחה היהודית באוטונומיה היהודית ובמקביל גם בעיר בעלת
היסטוריה חסידית מפוארת
"זו הפעם
הראשונה שאני נכנס לאולם דיונים רשמי ורואה בו שני רבנים; עכשיו יש לנו ברכה
ואנחנו יכולים להתחיל לעבוד" - במילים נרגשות אלו תיאר קונסול בלארוס
בוולדיבוסטוק את האווירה המיוחדת ששררה במעמד ההיסטורי של חתימת הסכם שיתוף הפעולה
בין האוטונומיה היהודית בירוביג'אן לרפובליקת בלארוס. לצד אנשי הממשל, הכלכלה
והדיפלומטיה הבכירים משתי המדינות, ניצבו באולם רב המחוז היהודי האוטונומי
בירוביג'אן, השליח הרב אפרים קולפאק, ורב העיר בוברויסק, השליח הרב שאול חבבו, אשר
העניקו למעמד המדיני חותם רוחני ויהודי מובהק.
במרכזו של המפגש הרשמי, שנערך בהשתתפות מושלת המחוז
היהודי האוטונומי בירוביג'אן, הגברת מריה קוסטיוק, ובכירי הממשל הבלארוסי, נחתם
הסכם "ערים תאומות" בין העיר בוברויסק שבבלארוס לעיר בירוביג'אן שבמזרח
הרחוק הרוסי. מעבר לברית העירונית הישירה, כולל ההסכם מסגרת בין־מדינתית רחבה
לשיתוף פעולה הדוק בין מחוז בירוביג'אן כולו לבין בלארוס בתחומי הכלכלה, המסחר,
התרבות והתיירות. החיבור בין שתי הערים טומן בחובו סמליות היסטורית מרתקת:
בוברויסק נודעה במשך דורות כעיר ואם בישראל וכמעוז חסידי מפואר, ואילו בירוביג'אן
הוקמה לפני כתשעים שנה בקצה המזרחי של רוסיה כ"אוטונומיה יהודית", אשר
רק בעשורים האחרונים זכתה לתחייה יהודית אמיתית ומלאת חיים.
שילובם של הרבנים בפסגה המדינית אינו מקרי, אלא משקף
את הקשר האמיץ וההערכה העמוקה שרוחש הממשל לפעילות הקהילה היהודית. מושלת המחוז,
הגברת קוסטיוק, מקיימת שיתוף פעולה רציף ופורה עם רב העיר, השליח הרב אפרים
קולפאק, ואף הגיעה במיוחד ללשכתו של רבה הראשי של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר
שליט"א, במוסקבה כדי להתברך מפיו ולדון בפיתוח החיים היהודיים במחוז. קשר
הדוק זה מתורגם בשטח לשורת יוזמות ממלכתיות וקהילתיות, החל מהפסטיבל הבין־לאומי
ה־14 לתרבות ואמנות יהודית שנערך בעיר במטרה לשמר את מורשת מייסדי האזור, ועד
להקמת מתחם ההנצחה במסגרת הפרויקט הפדרלי "אדמת הזיכרון" לזכר החללים
הקדושים הי"ד, שבו ניצבת הקהילה כעוגן של תמיכה ומורל לצד המשפחות. המחוז
נמצא במרחק של כ־7,000 קילומטרים ממוסקבה, סמוך לגבול סין ובאזור הגובל ביפן
ובקוריאה. ברחובות רבים עדיין מתנוססים שלטים בשפת היידיש כשפה רשמית.
עתה, עם חתימת ההסכם ההיסטורי בין בירוביג'אן
לבוברויסק ולממשלת בלארוס, מתרחבים אופקי העשייה גם אל המישור הבין־לאומי. במסגרת
ההבנות החדשות צפויים להתפתח מיזמים משותפים בתחומי החינוך, המורשת, הנוער
והתיירות, שיחזקו עוד יותר את הקשר בין הקהילות היהודיות בשתי המדינות ויוכיחו שוב
כי שליחותם של שלוחי הרבי מליובאוויטש מהווה גשר חי של אחדות, כבוד וברכה בין
ערים, עמים ומדינות.
צילום: דוברות ממשל המחוז היהודי האוטונומי
בירוביג'אן
"היום בתניא" יום ד', ח' כסלו
"היום בתניא" יום ד', ח' כסלו
תניא "קונטרס אחרון"
המשך פרק ד' (דיבור המתחיל "ובר מן כל") עמ' קנ"ז
שנה פשוטה
⛳
אהבת ה' שיש בה חיסרון:
באהבת ה' בחינות רבות ומגוונות, ורבנו מתיחס כאן לאהבה במדרגה גבוהה, שיתכן ויהיה בה חסרון.
כאשר באהבה השכלית שלו לה', מתעוררת בו תשוקה לאלוקות שכל ענינה רק להסתלק ממצבו ורק להתעלות (שאיפה המוגדרת בקבלה "רצוא"). הנה במישור הכלל עולמי, פועלת התנהגותו, שגם האורות שבכלים של הספירות שבעולמות "בריאה יצירה עשיה", תתעורר בהם התשוקה להתעלות למעלה (ולהפסיק להאיר למטה).
עיקר הכונה העליונה היא, שהאדם ימשיך את האור האלוקי מלמעלה לעולמות התחתוניים, דבר המתבצע עם קיום המצוות המעשיות.
ועל כן, כאשר האדם מוליד בקרבו את האהבה השכלית, עליו לראות שהיא תהיה משולבת בשאיפה, שהוא עוסק בעליה ובהתעלות (שאינה "הסתלקות" ובריחה מהעולם, אלא) שמביאה בעקבותיה בהמשך את המשכת האור לעולם על ידי קיום המצוות המעשיות (ה"שוב").
...
"כאורות לגבי כלים":
התיחסות הנר"נ (הנפש הרוח הנשמה) לגופו בעולם הזה, צריכה להיות "כאורות לגבי הכלים" - ששאיפתו תהיה להאיר את הגוף שבו הוא נמצא, בהמשכת האור שעל ידי המצוות.
וגם את האהבה והיראה השכליים לגבי המצוות המעשיות יש לראות "כאורות לגבי הכלים" - שאהבת ה' ויראתו (ה"רצוא" לאלוקות שלו) , יהיו משולבים (ב"שוב") בקיום המצוות למטה, יוסיפו בכונה ובאיכות קיום המצוות (שכאמור בהם ועל ידם נמשך האור האלוקי לעולם).
ולכן, התפלל משה להיכנס לארץ ישראל, כדי לזכות לאור האלוקי הנמשך לעולם בקיום המצוות המעשיות (שלא היה ניתן עדין לקיימם במדבר), ועם לימוד הלכותיהם בדבור, לימוד ההלכה למעשה (וכפי שהתבאר בהרחבה לעיל).
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
עדכון מצמרר ומחייב על מצבו של מרן אור העולם רבינו ח. דב הכהן קוק שליט"א
חתנא דבי נשיאה ידיד נפשי הרה"צ ר' נחום בקר שליט"א סיפר לי בשבוע שעבר בעת נסיעתנו לביקור אצל מרן רבינו החד"ה קוק שליט"א:
לפני כ' שנה לערך סבל רבינו ברגליו שחדלו מללכת, והיה מרותק מעל חצי שנה לכסא גלגלים, המצב היה קשה מאד בגוף ובנפש, היו צריכים לקחת את רבינו לכל מקום ולהרימו אפילו לבית הכסא וכו', הכל אמרו נואש והיה חשש גדול על הרגלים, ויש מהרופאים שדברו על דברים קשים יותר.
ביום בהיר ללא שום הודעה מוקדמת, פתאום קם רבינו על רגליו, ושלח את כסא הגלגלים מעליו, ואט אט החל מתחזק והולך כבריא, והיה הדבר לפלא בעיני הכל,
ממשיך הרב נחום לספר: הכל היו המומים לטובה מהנס שאירע עם רבינו, ובאותם ימים אמר לי רבינו מה היה כאן, וכך אמר, "ברגע מסויים כשהייתי במצוקה קשה בצל המוגבלות הנוראה הזאת, צעקתי אל ה' בכל לבי ואמרתי לו 'אבא אני לא יכול כבר', ואז קמתי ועמדתי על רגלי"...
אמש [ליל ח' כסלו תשפ"ז] סיפרתי את הדברים לפני רבינו שליט"א, והרים את ראשו ובכה בכי תמרורים, כתינוק המתחנן לפני אמו להניקו, והיה נראה שרבינו מרגיש כאסיר בבית האסורים שאין לו יכולת לעשות שום דבר למען עצמו.
אמרתי לפני רבינו חידוש נפלא ופלאי שאמר בשנים עברו בפסוקי פרשת ויצא, ושוב בכה בכי עצום, וכן על זה הדרך בכמה וכמה ענינים שדברנו לפניו בעניני תורה וסיפורים מרגשים, בהם בכה רבינו בכי קורע לב, עד כדי כך שקבלתי על עצמי שלא לדבר לפניו כי איני יכול לראות את הבכי הנורא הזה.
חברים יקרים
צריכים לעצור את המירוץ של החיים
לעצור את הלימוד הבלתי רצוף
ולהתחיל ללמוד ברציפות ובעיון ועמל כדבעי
לעצור את התפלות השטחיות, ולבכות לה' מתוך אמונה
ובפרט במילים "רפאנו ה' ונרפא",
וכן במילים על הצדיקים וכו' יהמו נא רחמיך" וכו',
להתחיל להזדעזע ולא להרגע כלל ועיקר בענין מצבו של רבינו שמוטל מעל חצי שנה ללא תזוזה כמעט
כבר ג' שבועות ויותר שהוא בוכה מאין הפוגות
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אם רק תרצו, כל אחד יכול להיות מגדולי ישראל: צפו, כשראש הישיבה הנערץ חזר על דבריו של פוסק הדור
אם רק תרצו, כל אחד יכול להיות מגדולי ישראל: צפו, כשראש הישיבה הנערץ חזר על דבריו של פוסק הדור
ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות וחבר מועצג"ת הגאון רבי אברהם יצחק קוק, הגיע להשתתף בסעודה שלישית של פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך בישיבתו בבית שמש | נשא דברי התפעלות חוצבי להבות לאחר שמיעת דברות הקודש של פוסק הדור בסעודה שלישית: "כנתינתה מסיני שמענו כעת מפי הגבורה כל אחד יכול להיות גדול בתורה" | בדבריו חשף בפני התלמידים שהוא באופן אישי לומד את שיעוריו של פוסק הדור על הסוגיא לפני הכנת שיעוריו | צפו*
לזכייה כבירה ורווית הוד זוכים תלמידי ישיבתו הרמה של פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בבית שמש. אשר מלבד השיעור הכללי השבועי אשר מוסר פוסק הדור בפניהם בהיכל הישיבה, בנוסף אף מטריח עצמו פוסק הדור פעם בחודש ובא לשהות בהיכל הישיבה לשבת קודש מלאה, כשהוא נשאר במקום עד יום ראשון בצהריים. במהלך השבת וביום ראשון זוכים התלמידים להתענג מזיו קדשו, לקבל מלא חופניים דברי תורה ודברי חיזוק ביראת שמים, וכן זוכים לשמוע את השיעור הכללי ביום ראשון, כאשר רבים מתושבי העיר מגיעים לישיבה כדי לשמוע דבר ה' ברמה.
בשבת האחרונה במהלך הסעודה שלישית הגיע במפתיע אורח רום מעלה ראש ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות, הגאון רבי אברהם יצחק קוק, אשר שהה לשבת קודש בעיר לרגל שמחת הכתרת חתנו, הגאון רבי אליהו שלנגר (מרבני הישיבה של פוסק הדור), לרב קהילת חניכי הישיבות ברמה ג' 2 והגיע להשתתף בסעודה השלישית..
ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק קוק פתח בדברי ברכה נלהבים והכריז: "כולנו כאחד רוצים לשמוע דברי קודש שיוצאים מלב טהור וקדוש, הנמסרים ונכנסים בעז"ה אל הלב. כולנו נטה אוזן לשמוע כל מילה ומילה אחת, היקר מפז ומפנינים, ונשמע בעז"ה, כולנו נקשיב לכל מילה ומילה".
בתום דבריו, נשא פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך דברי אלקים חיים קצרים אך עוצמתיים וחדורים באש קודש:
"רואים ברוך ה' בחורים נכנסים ללמוד. יש להם חשק לתורה, איך הוא משתוקק להיות תלמיד חכם גדול! כל אחד יכול להיות מגדולי ישראל, אם רק הוא משתוקק לכך, ולא רק משתוקק לכך, רק אם הוא מוכן לעבוד ויגע".
מיד לאחר דבריו הנוקבים של פוסק הדור חזר הגרא"י קוק בהתרגשות עמוקה על דברות הקודש שנשמעו:
"אני מנסה לחזור על מה ששמענו. כששומעים דברים המפורשים יוצאים בקדושה ובטהרה, צריך לחזור על מה ששמענו פה. שמענו כמה מילים, שכל אחד, אני חוזר על המילים, יכול להיות גדול בתורה וביראת שמים. כל אחד! לנו זה נשמע החידוש הכי גדול ששמענו ברוך ה' ממרן הגדול בתורה. אבל כזה חידוש שכל אחד ישמע אם הוא היה מאמין לזה, למה שזה יהיה בן אדם אחר? כל אחד! ככה נאמר לנו פה".
הגרא"י קוק הוסיף והטעים בהתרגשות: "וכשזה נאמר, אחר כך שרו 'ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן'. אז הדברים הללו נאמרו למשה מפי הגבורה, איש מפי איש. אנחנו שומעים את התורה כנתינתה מסיני. כנתינתה מסיני שמענו כעת מפי הגבורה, דור אחרי דור! רק אנחנו פה יושבים ושומעים. אני חושב, שאם נצא עם זה מפה אז יצאנו אנשים אחרים. כל אחד, ראובן ושמעון ולוי וכל היושב כאן, יכול! ואם נדמה לו שהוא לא יכול אז הוא טועה, והוא צריך לחפש למה הוא טועה".
בהמשך דבריו, המשיך ראש הישיבה וחידד את הדברים: "שומעים שיעור, שומעים שיעור כללי. אני הבנתי אחרת? אז חוזרים על הגמרא עוד פעם ורואים: טעית בגמרא. שמעת את השיעור הכללי אנחנו כעת לומדים 'כתובות' בישיבה, יש לנו את השיעורים של מרן. אני פותח, כתוב ככה, אתה הבנת אחרת. אבל תשמע את השיעור ותראה שכעת הבנת. מונח לנו על השולחן השיעורים שזכינו והביאו לנו, כל אחד יודע שזה מה ששומעים. אז אם ככה בשיעור ב'כתובות' ככה בעיקרי התורה ובעיקרי העיקרים של התורה, כל אחד יכול שהקב"ה ייתן בליבנו להבין ולהשכיל את הדברים שנאמרים כנתונים, ונבין את ה'כל אחד' הזה. אז יצאנו מפה אנשים אחרים לגמרי ממה שיכולים להיות! יזכנו ה' יתברך לתת לב אל הדברים ולשים את הדברים אל ליבנו, ובזה נזכה למעלות גדולות ובצורות".
















































