מבזקים

 

✅ ׳ישראל היום׳: ארגון ׳אמת ליעקב בישראל׳ שלח מכתב התראה לפני תביעה לענבר טויזר, בדרישה שתפרסם התנצלות פומבית על השימוש במונח ״השתמטות״ כלפי לומדי תורה.

✅ נחשף בטקס פרס ישראל: הנשיא טראמפ יגיע לישראל בקרוב וייערך לו טקס ממלכתי מיוחד בו יקבל את פרס ישראל

✅ שני חיילי צה"ל, המשרתים כטכנאי מטוסי F-15 בבסיס תל נוף של חיל האוויר, יואשמו בריגול למען איראן במהלך המלחמה. השניים יואשמו בסיוע לאויב בזמן מלחמה, כשבשעה זו נשקל אם להחמיר את עונשו של אחד החשודים לבגידה

✅ השניים התבקשו לאסוף מידע על הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ועל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כמו כן, הם העבירו תיעודים של תרשים המנוע של מטוסים ישראליים, וצילומים בהם נראים פניהם של מדריך טיסה

✅ 8 חיילים נוספים חשודים שידעו על מעשיהם של השניים ולא דיווחו על כך

✅ בניגוד לחוק השב״כ: רה״מ לשעבר בנט חשף את זהות איש שב״כ, מאבטח ביחידה לאבטחת אישים, שהיה אחד ממאבטחיו - כולל שמו הפרטי. בנט נדרש על ידי גורמי ביטחון להסיר את הפרסומים לאלתר (מיכאל שמש).

✅ גלעד ארדן ומשה כחלון מנהלים מגעים להקמת מפלגת ימין חדשה, כחלק מהיערכות לבחירות אפשריות • השניים, שחזרתם לפוליטיקה כבר הוכרזה, בוחנים ריצה משותפת - אך מכחישים את הדיווחים (ערוץ 14)

מבזקים

 

✅ יום המסחר בוול סטריט נפתח בעליות שערים של לפחות 1% בשלושת המדדים המובילים. הנפט גם עולה ומחירו חוצה את רף 100 הדולרים

✅ בית משפט לערעורים בארה"ב פסק כי מדינת טקסס יכולה לדרוש להציג את עשרת הדיברות בבתי ספר ציבוריים. השמרנים חגגו את ההחלטה כ"ערכים מוסריים" כדי לשלב יותר דת בכיתות הלימוד. המתנגדים יערערו לעליון

✅ לופטהנזה תבטל 20,000 טיסות קצרות טווח עקב עלייה חדה במחירי הדלק עקב מלחמת איראן

✅ שגרירות ארה"ב בלבנון: קוראים לאזרחי ארה"ב לעזוב את לבנון כל עוד אפשרויות טיסות מסחריות

✅ הודעה מעניינת של מחלקת המדינה האמריקנית, למרות הפסקת האש בלבנון. השגרירות בביירות מפצירה באמריקנים השוהים במדינה לעזוב כל עוד אפשר (בטש)

✅ שגריר ארה"ב לישראל מייק האקבי יהיה חלק מהמשלחת האמריקנית לשיחות הצפויות בין ישראל ללבנון.

✅ סנאטור לינדזי גרהאם: קיימתי הבוקר שיחה טובה מאוד עם הנשיא טראמפ בנוגע להמשך הסכסוך עם איראן. אני מצפה שהמצור הימי יגדל ובקרוב יהפוך לגלובלי.

מבזקים

 

✅ מסמך מודיעין של צה"ל שנשלח בתפוצה מצומצמת בימים האחרונים לדרג המדיני מתריע, שבחסות הפסקת האש חמאס מצליח להשתקם באופן משמעותי (חדשות 12)

✅ הפנטגון עדכן כי 400 משרתים אמריקנים נפצעו עד היום במלחמה עם איראן. רוב הפצועים, 271, הם חיילי צבא ארצות הברית (זרוע היבשה), 64 הם מחיל הים, 19 בחיל הנחתים, ו-46 בחיל האוויר

✅ האם לזה התכוון טראמפ שאמר היו דברים מעניינים על הספינה ???

כתב פוקס ניוז טוען: אוניית  המטען האיראנית ״טוסקה״ שנחטפה על ידי הצבא האמריקאי נשאה כימיקלים מסין המשמשים לייצור טילים בליסטיים.

✅ הנשיא טראמפ: "איראן קורסת מבחינה כלכלית. הם רוצים שהורמוז ייפתח מייד. הם רעבים למזומן. הם מפסידים 500 מיליון דולר ביום. הצבא והמשטרה מתלוננים שהם לא מקבלים משכורת. SOS !! "

✅ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כתב ברשת החברתית Truth Social כי "יש אידיוט במערכת הוול סטריט ג'ורנל שחושב שיצאתי 'פראייר'. איראן בהחלט לא חושבת ככה! מצר הורמוז חסום ונשלט לחלוטין על ידי ארה"ב, הם מפסידים 500 מיליון דולר ביום בגלל זה. כל חיל הים שלהם בקרקעית הים, חיל האוויר שלהם איננו, ארצם היא אסון כלכלי". הוא הוסיף כי "הוול סטריט ג'ורנל איבד את דרכו".

✅ הנשיא טראמפ: חדשות טובות מאוד! הרגע נודע לי ששמונה המפגינות שהיו אמורות להיות מוצאות להורג הלילה באיראן לא יוצאו להורג בסופו של דבר. ארבע ישוחררו מיד, וארבע יידונו לחודש מאסר. אני מעריך מאוד שאיראן ומנהיגיה כיבדו את בקשתי, כנשיא ארצות הברית, ולא ביצעו את ההוצאה להורג המתוכננת

✅ המו"מ לסיום מלחמת איראן: ערוץ אל-ערבייה מדווח כי גורמים בפקיסטן עומדים בקשר רציף עם איראן ומזהירים אותה כי שעון החול למו"מ הולך ואוזל. לפי הדיווח, ראש ממשלת איראן צפוי להיפגש היום עם שגריר איראן באיסלמאבאד, וכי הרמטכ"ל הפקיסטני (האיש החזק המדינה) מנהל מגעים עם אנשי צבא בכירים באיראן

מבזקים

 

✅ גורם רשמי בבית הלבן אישר לרשת "פוקס ניוז" כי הארכת הפסקת האש עם איראן תימשך רק שלושה עד חמישה ימים. טראמפ הכריז אתמול על הארכת הפסקת האש, שאמורה הייתה לפוג אתמול

✅ איראן שומרת על כשירות צבאית גבוהה משהוצהר בבית הלבן ובפנטגון - כך דווח ברשת CBS. גורמים אמריקנים סיפרו כי כחצי ממלאי הטילים הבליסטים ומהמשגרים המקושרים אליהם עדיין שלמים

✅ דוברת הבית הלבן מכחישה את הדיווח ב-CBS שלפיו איראן מחזיקה ביכולות צבאיות גדולות יותר ממה שהצהירו בממשל טראמפ

✅ צה"ל החל להרוס בשבועות האחרונים את קו הכפרים הראשון בדרום לבנון, בכדי למנוע מהאוכלוסיה השיעית לחזור בעתיד לבתים צמודי הגדר ולמחבלי חיזבאללה להסתתר סמוך ליישובים הישראליים. שם המבצע: מחרשת הכסף (חדשות 12)

✅ הרס הכפרים והבתים, זו אחת הנקודות שהכי מפריעות לחיזבאללה. בארגון הטרור ביקשו לאחרונה מהאיראנים לדרוש מארה"ב להורות לישראל על הפסקת ההרס כחלק מהסכם כולל בלבנון

✅ דיווח בוושינגטון פוסט: בכיר בפנטגון עדכן את חברי הקונגרס כי יידרשו כשישה חודשים לפני שתושלם משימת פינוי המוקשים הימיים שאיראן הטמינה במצר הורמוז. על פי הדיווח, כל פעולה שכזו לא תחל לפני סיום מוחלט של המלחמה, ודווח כי העדכון גרם לתסכול ניכר בקרב מחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים כאחד (אסף רוזנצווייג)

✅ בשנת 1976, התמ"ג של איראן עמד על 76 מיליארד דולר וזה של ישראל על 16 מיליארד דולר - הכלכלה האיראנית הייתה גדולה כמעט פי 5.

✅ ​בשנת 2026, התמ"ג של ישראל עומד על כ-700 מיליארד דולר, בעוד זה של איראן קרוב ל-300 מיליארד דולר - הכלכלה הישראלית גדולה פי 2 ויותר - וזאת למרות 90 מיליון איראנים לעומת 10 מיליון ישראלים בלבד.

צימוקים

 

✅ סיפור שמסעיר את שובו בנים: הרב ברלנד שולח פירות לגב' חזיזה מקרית ספר ונשמת הרב התעברה בה, בעבר שלח לה גם פרחים עם ריח גן עדן.

✅ שילה פריד: אייל ציונוב שהגיע לבוש כמו ראשון לציון לטקס - עלה לפני שבועיים להר הבית עם הגלימה. גורם בשב"כ התקשרו ללשכת הראשון לציון, שמתנגד בתוקף לעליה להר, ושאל מדוע הרב עושה צעד חריף כזה בלי לתאם עם מערכת הביטחון. בלשכה ציינו שהרב לא באזור ההר בכלל.

✅ שבכ על ״הרב המתחזה״: הנדון זוהה כבר בכניסתו לאירוע על ידי שב״כ ככוכב רשת ושלא מדובר ברב הראשי, הנ״ל עבר בידוק מלא ככלל אורחי הארוע. מוטב לציין כי בשום שלב לא נכנס למתחם המאובטח בו נמצא ראש הממשלה ובשום שלב לא נשקפה סכנה לרה״מ ושאר האישים המאובטחים בטקס.

✅ הרב אייל ציונוב, שעורר אמש סערה לאחר שנצפה לבוש בבגדי 'הראשון לציון' בטקס הדלקת המשואות לנתן משי במהדורה המרכזית ב'קול ברמה': "תלמידיי קנו לי את הגלימה הזו, התחלתי ללבוש את זה בפורים וראיתי שהקהל אהב את זה ומבקש להזמין אותי לאירועים תורניים ולשיעורים. אין בכך שום בעיה משפטית, אני לא מתחזה לרב ראשי ולא לראשון לציון, לא אחליף את הלבוש בגלל טענות כאלה"

✅ במשטרה אומרים כי ציונוב לא עבר עבירה ולכן לא יפתחו בבדיקה / חקירה. (קלמן)

✅ יוסי ריינר, דובר ח״כ צבי סוכות, קיים אתמול את הברית לבנו השני. באמירת הברכות כובד ח״כ סוכות, שהקריא גם את השם המפתיע של הבן הצעיר: ״הַלֵּל שָׁלֵם״ לכבוד יום העצמאות

✅ פרסום ראשון: משבר במירון - המשטרה מאיימת: לא נאשר את ההילולה בגלל עיכובי ועדת החמישה

במכתב חריף, המשטרה מבהירה כי הוועדה חוסמת את כניסת צוותי התשתית והבטיחות למתחם. המסר לועדה: אתם מעכבים את העבודות הקריטיות ומסכנים את קיום האירוע - האחריות לבטיחות הציבור עליכם בלבד (ארי קלמן)

✅ אבא של החתן והבחור מסרטון ההשפלה שמסעיר את הרשת לאבי מוסקוב ב׳קול ברמה׳: ״לא היה לנו מאיפה להתחיל לגשת לחתונה. תרמו לנו היום אלפים רבים, יש ניסים - אמנם בצורה קשה של בושות. זה לא נעים, אבל ברוך השם אלוקים הוביל אותנו בצורה הזאת. התקשר אלי צלם והוא הציע לצלם את כל החתונה בחינם״

✅ עוד מאבא של הבחור מסרטון ההשפלה למוסקוב ב׳קול ברמה׳: ״הרכב שלנו נהרס בשבוע שעבר מטיל חיזבאללה, והשם סידר את זה בצורה הטובה. קיבלנו היום עשרות טלפונים של תמיכה מכל גווני הקשת - גם מחילונים ומהשמאל. אני מודה להשם שאני שייך לעם הזה. מרגישים את החיבוק החם ומודים לכולם״

✅ נשיא ארגנטינה חוויאר מיליי סיים את ביקורו הרשמי בישראל בתפילה בכותל המערבי. הנשיא נשא תפילה לשלום ישראל וארגנטינה ולחיזוק הידידות בין המדינות. מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מרדכי אליאב העניק לו אפר מקורי מתקופת בית שני. מיליי אמר: "כשחברים במצב קשה זה הזמן לתמוך בהם. כמו שהמכבים ניצחו כך עם ישראל ינצחו את האויבים. פה אני מרגיש קרוב לאלוקים".

ההוכחה כי הרבי ה'פני מנחם' הוא זה ששילם את הכסף מכספו ולא הרבי הנוכחי

 יצויין כי זה חלק מן הכסף שהרבי ה'פני מנחם' נתן

ההוכחה התגלית הידועה על מתן הכסף לבית המדרש בפולין ע״י מרן האדמו"ר הפני מנחם זצוק"ל

הרבי מליובאוויטש מזהיר: אין מקום לשמחה ביום העצמאות שמביא לכוחי ועוצם ידי - ברכת ההלל היא ברכה לבטלה"

 הרבי מליובאוויטש מזהיר: אין מקום לשמחה ביום העצמאות שמביא לכוחי ועוצם ידי - ברכת ההלל היא ברכה לבטלה"  

מכתב מדהים שכתב הרבי מליובאוויטש לאחר מלחמת ששת הימים כאשר מעשהו חשב שמא אולי כעת יש לומר הלל בה' באייר. המכתב החריף של הרבי לא הותיר מקום לספק,  ובו מסביר שכל השמחה שלהם מבטאת כוחי ועוצם ידי ואפילו הם לא מזכירים את מסירות נפשם של הנופלים ומזהיר במכתב מאמירת הלל שהיא ברכה לבטלה. להלן קטע מהמכתב  "אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה – 

שהרי לאחר נסים כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים – תורה וקדושה, ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל כך המסירות נפש של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן – אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור . . . ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר הלל לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה". 

[אגרות קודש, כרך כה אגרת ט'תקעג]

הרבי לר' חיים שאולזון ביחידות תשמ"א - כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ

 

מכתב הרבי לשזר מדוע הוא נגד השימוש במילים 'מדינת ישראל'

 

מכתב הרבי לגאולה כהן מדוע הוא נגד השם 'מדינת ישראל'

 

כשלשון הרע לובשת גארטל ומתחזה לחסידות

 

זה התחיל כמו הרבה דברים קטנים שנראים תמימים מבחוץ. שני אברכים נשענים על קיר של שטיבל ישן, כוס תה ביד, קול נמוך כביכול מתוך עדינות, ובעצם חד כתער. “שמעת מה קורה אצל פלוני?” אחד לוחש, כאילו מדובר בסוד ביטחוני. השני מתקרב עוד צעד, לא כדי לשמוע טוב יותר אלא כדי להיות חלק. בתוך רגע, המדרכה הופכת לבית דין, השטיבל לאולם דיונים, והחיים של אדם אחר — לתיק פתוח.

יש זן כזה, לא כתוב עליו בשום ספר הלכה אבל הוא חי ונושם בין הסמטאות, בין בתי הכנסת,

(בין ההתכתבויות השקטים לכאורה.) אברכים שמונים. לא שמונים כסף, לא שמונים מצוות, שמונים חיים של אחרים. עם פנקס דמיוני ביד ולב שמחפש חריצים בקירות של הזולת.

הם לא יושבים ללמוד סוגיה, הם יושבים ללמוד בני אדם. לא מתוך עומק, אלא מתוך חיטוט. מי רב עם אשתו, מי חזר מאוחר, מי הילד שלו התחיל לסטות, מי פתאום קנה רכב חדש. וכל פרט כזה, כמו פירור, נאסף בקפידה לתוך סל של השוואות, של ספקולציות, של סיפורים שנולדים בלי לידה.

תוסיף לזה את הישיבה בכולל. סדר בוקר נגמר, כמה דקות “להתאוורר”, ומיד נפתחת מסכת חדשה, לא בבא מציעא אלא “בבא פלוני”. אחד זורק פרט, השני מוסיף ניתוח, השלישי כבר מביא “מקור” ממישהו ששמע ממישהו. אין גמרא, אבל יש פלפול. אין ראשונים, אבל יש פרשנים. וכל אחד בטוח שהוא מבין לעומק את נפש הזולת יותר ממה שהוא מבין שורה אחת ברש״י.

ולא רק בכולל. תסתכל עליהם כשהם עומדים בחוץ, בין מנחה למעריב. גארטל עבה כרוך סביבם כמו חגורה של רצינות, כובע עם שוליים רחבים כאילו אפשר להעמיד עליו יסודות של בניין, משקפי פלסטיק גדולים שנותנים תחושת מיגון, וסיגריה ביד שמוסיפה להם איזה הבעה של “מבינים עניין”. המראה כולו משדר כובד ראש, יראה, שייכות. אבל מתחת לכל זה, מתנהלת שיחה שלא הייתה עוברת אפילו בדלת האחורית של המוסר הבסיסי.

יש להם חוש ריח מפותח, לא לרוחניות אלא לסדקים. הם יודעים להריח שלום בית מתערער עוד לפני שהבעל עצמו הבין מה עובר עליו. יודעים לזהות מתח דרך מבט חטוף, ולנפח אותו לסיפור שלם. וכשהם לא יודעים, הם משלימים. כי דמיון תמיד זול יותר מעובדות.

ולא רק בבית הכנסת. גם בדרך, על המדרכה, ליד המכולת, אחרי התפילה. שניים עומדים, שלישי מצטרף, והרביעי כבר “רק מקשיב”. אבל ההקשבה הזאת היא דלק. היא נותנת לגיטימציה. כי אם עוד אחד שומע, זה כנראה בסדר. וככה, בלי להרגיש, נוצרת שרשרת. מילה עוברת מפה לאוזן, מתעוותת קצת בכל תחנה, עד שהיא כבר לא מזכירה את המקור.

והאירוניה צורחת. אותו אדם שלא מצליח לנהל את הבית שלו בשקט, הופך למומחה לשלום בית של אחרים. זה שלא יודע איך לגדל את ילדיו בלי צעקה, הופך לפרשן חינוכי על כל ילד בשכונה. זה שאין לו מושג מאיפה יגיע הכסף לחודש הבא, עסוק בלנתח מאיפה לאחרים יש.

והם עושים את זה בלי לעצור לרגע ולחשוב. בלי לשאול את עצמם מה קורה אם הדברים חוזרים לאותו אדם. מה קורה אם ילד שומע, אם שכן מעביר, אם חבר מספר. הם לא רואים את השריפה שהם מדליקים. כי מבחינתם זה רק דיבור. רק “שיחה”. אבל מילים, כשהן יוצאות בלי אחריות, הן לא נשארות באוויר. הן נוחתות בלבבות.

הם לא רעים במובן הפשוט, הם מסוכנים במובן השקט. כי הם עטופים בלבוש של אכפתיות. שואלים כביכול מתוך דאגה, מתעניינים כביכול מתוך לב טוב. אבל מתחת לשאלות יש רעב. רעב לדעת, רעב לשלוט בנרטיב, רעב להרגיש קצת יותר גבוה על גבו של מישהו אחר שמתנדנד.

ויש גם את הרגעים האלה, כמעט קומיים מרוב כאב. אותם אנשים, אחרי שעה של ניתוח חיי הזולת, נכנסים לשיעור חסידות. מתיישבים, פותחים ספר, ומתחילים לדון בעומק מה זה אהבת ישראל, מה זה לראות טוב בכל יהודי, למה התכוון הבעל שם טוב כשהוא דיבר על נשמה. הם מדברים על אור, על פנימיות, על קדושה. ואז יוצאים החוצה, ובין מדרגה למדרכה, ממשיכים לפרק חיים של מישהו אחר לחתיכות.

וכאילו לא די בכך, לפעמים הם עוד עוטפים את זה בלשון של מצווה. “צריך לדעת כדי לעזור”, “זה לתועלת”, “חייבים להיות בעניינים”. מילים גבוהות, עטיפות יפות, אבל בפנים אותה סקרנות לא מרוסנת. כי אם זה באמת היה לשם שמים, זה היה נראה אחרת. זה היה שקט יותר, זהיר יותר, ובעיקר — מצומצם יותר.

זו לא סתירה קטנה, זו תהום. כי אי אפשר לדבר על חסידות ולחיות הפוך ממנה באותה נשימה. אי אפשר להגביה מילים על אהבה ולדרוך על כבוד של אדם בדיבור הבא. יש כאן נתק. נתק בין מה שנאמר למה שנעשה. בין תורה שנלמדת בפה לבין חיים שמנוהלים בפועל.

וככה נבנה עולם מעוות. עולם שבו פרטיות היא המלצה, גבולות הם בדיחה, והחיים של אדם אינם שלו אלא רכוש ציבורי לניתוח. כל צעד מתועד, כל מבט מפורש, כל שתיקה הופכת לחשודה. אין מרחב לנשום, כי תמיד יש מישהו שמקשיב מאחורי הדלת, גם כשהדלת סגורה.

תחשוב על אותו אדם שהם מדברים עליו. הוא הולך ברחוב, לא יודע שהוא נושא על גבו עשרות עיניים שלא רואות אותו אלא את הסיפור שיצרו עליו. הוא מדבר עם אשתו, לא יודע שהשיחה שלהם כבר פורשה, נותחה, והגיעה למסקנות. הוא קונה משהו, ומישהו כבר שאל “מאיפה יש לו”. וכל זה קורה בלי שהוא עשה שום דבר חוץ מלחיות.

והכאב הגדול הוא לא רק במה שהם עושים, אלא במה שהם הורסים. הם לא רק מרכלים, הם מחלישים. הם לא רק שואלים, הם מערערים. הם מכניסים ספקות ללבבות, מבטים לחשדות, ומילים קטנות שמכרסמות באמון כמו עש בבגד חדש.

ובסוף, כשהם חוזרים הביתה, הם בטוחים שהם עשו משהו חשוב היום. שהם היו בעניינים, שהם יודעים מה קורה. אבל האמת הפשוטה והמרה היא שהם התרחקו עוד צעד מעצמם. כי מי שכל היום חי בתוך החיים של אחרים, שוכח שיש לו חיים משלו לתקן.

ויש בזה משהו כמעט פיוטי, אם זה לא היה כל כך עצוב. אדם מחפש משמעות, ומוצא אותה ברחרוח. מחפש שליטה, ומוצא אותה בשמועות. מחפש ערך, ומוצא אותו בהשוואות.

אבל האמת עומדת בפינה, שקטה ולא מתרשמת. לא מעניין אותה מי רב עם מי ומי קנה מה. היא שואלת שאלה אחת פשוטה ובוטה יותר מכל הרכילות הזאת יחד

מה אתה עושה עם החיים שלך.

הרבי מליובאוויטש: הכנסת אינו הבית האמיתי

 הרבי מליובאוויטש: הכנסת היא לא הבית האמיתי של עם ישראל צריך להתקיים ונתץ את הבית משיחת פרשת מצורע תשמ"א

מסירת שטחים מארץ ישראל אינה נוגדת רק להלכה אלא היא אף נגד ההגיון הפשוט ונוגדת לא רק לשכל ולמדות של נפש האלוקית אלא אפילו לשכל ולמדולת של נפש הבהמית היות ואפילו הפחדן הגדול ביותר לא יכנס מרצונו לרקוד בתוך האש ולא יציג מרצונו את גרונו לשחיטה ותעשה זה של מסירת חלקים מארץ ישראל כמוהו כקפיצה לתור האשנן והנה אותם אלה שרוצים למסור חלקים מארץ ישראל למרות שעליה נאמר אני נותן לכם לאחוזה יושבים ביכנסת' וכיון שכך צריך להיות ונתץ הבית"ן ן הכנסת הנוכחית היא לא הבית האמיתי היות ובבית זה יושבים קומוניסטים מוסלמים ונוצרים עד שישנם שם כאלו שרוצים למסור את כל ארץ ישראל הם צועקים שבשביל שלום הכל כדאי אפילו מסירתה של כל ארץ ישראל שעובדה זו התפרסמה לא רק בשבועונים אלא אפילו בעיתונים היומיים ולכן צריך להיות ונתץ הבית ועשייתו של בית חדש בית אמיתי וכמדובר כמה פעמים שכעת העולם רועש ומיום ליום מזדעזע יותר ויותר עד שהיום כבר הפסיקו לרמות ולטעות שהחוזה הטראגי שנחתם ביקעמפ דייוויד' לפני מספר שנים (פרשת מצורע תשמ"א)

זעזוע ביבניאל גורמים המבקשים להשיג תקציבים הופכים את קברו של מוהרא"ש למוקד ציוני למרות שהוא ואביו היו נגד הציונות

 זעזוע עמוק וכאב רב נוכח המעשים האחרונים סביב קבר מוהרא״ש זצ״ל.

לא יעלה על הדעת כי גורמים מסוימים, הפועלים ממניעים שאינם שקופים לציבור, ינסו להשתלט על המקום הקדוש ולרתום אותו להשגת תקציבים ממשרדי הממשלה.

במסגרת פעולותיהם, הגדילו לעשות ותלו דגל בסמוך לקבר – צעד המעורר מחלוקת קשה ופוגע פגיעה של ממש ברגשותיהם של רבים.

מעשה זה אינו רק חוסר רגישות, אלא פגיעה בכבוד המקום ובקדושתו.

ידוע ומפורסם כי מוהרא״ש זצ״ל וכן אביו, הגאון הגדול רבי מנחם זאב שיק זצ״ל, נשאו בגאון עמדה ברורה, חדה ובלתי מתפשרת בנושא זה.

לפיכך, פעולות אלו עומדות בניגוד חריף לרוחם, לדרכם ולמורשתם.

אנו קוראים להפסיק לאלתר את הפעולות הללו, להשיב את הכבוד הראוי למקום קדוש זה, ולהימנע מכל שימוש בו לצרכים זרים שאינם הולמים את קדושתו.

פשקווילים בסרט ויזניץ

אכל דגים סרוחים וגורש מהעיר

 

הדיין הרב זרביב מוכר לכולנו, לא כ"כ מצד הרבני שבו, אלא יותר מצד הצבאי שבו. הרב זרביב זכה לחשיפה גדולה בשנתיים האחרונות, כמודל של רב בן תורה שאצלו יש גם ספרא וגם סיפא.

והיחצנים המזרחסטים מובילי המאבק ל'גיוס בחורי הישיבות', השתמשו בו כדוגמה חיה, אפילו בעלון הציונות הדתית 'שיחת שבוע' זכה הרב זרביב לכבוד מלכים.

והנה הכי טבעי היה, שאחד כזה יקבל להדליק משואה, אף אחד לא חשב שהשמאלנים יעשו נגדו תעמולה, הרי הוא שירת בצבא, ובעד שירות צבאי לבחורי הישיבות, ועושה לכם שירות הכי טוב בתקשורת, עשה שנתיים מילואים רצוף בעזה.

כל זה לא עזר לו, ושוב הפעם אני לא יודע מה, התגלה פרצופם האמיתי של השמאל, שמנהל בפועל את המדינה, ואלה שעומדים בראש קמפיין ההסתה לפירוק עולם התורה.

הרי המשפט המסכן שהוא אמר "לשטח את עזה" אמר אותו דבר, ויותר קיצוני, אבידע בכר מראשי קיבוץ בארי, שאיבד את אשתו וילדיו במתקפת שמחת תורה בעוטף.

אלא ההבדל שבכר מהקיבוץ, וזרביב הוא רב, חובש כיפה וכו'.

אז הגיע הזמן שתפנימו ותכניסו טוב לראש, שזה לא יעזור לכם שתעשו צבא, השמאלנים (=ציונים, בוני המדינה, ממשכי בן גוריון וחבריו) תמיד ישנאו אותכם.

ולכן, כל מי שחושב, אני יסתובב עם מדים בשכונה, החילונים יותר יקבלו אותי, אני יוכל יותר להשפיע ולקרב, תצאו מזה, זה לא עובד, וזה לא הסיפור.

ואולי יש פה גם מסר קטן לרב זרביב, שעזר במודע או שלא במודע לקמפיין גיוס בחורי הישיבות, הקב"ה לא נשאר חייב. "כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי"

בפונוביז' תלו גם השנה דגל בכפיה - למרות שהיו מי שטענו שמאז מלחמת המדינה בישיבות אסור לתלות את הדגל

 

דגלי המדינה הציונית על כל מוסדות גור בערד רח''ל לאן הם התדרדרו

 

כתבת ערוץ 12 לועגת לקטינים חרדים

 

ענבר טויזר מחקה את הפוסט המכוער על בחורי הישיבה, וזה מה שכתבה

 

במשפחת יוסף זועמים על שאייל ציונוב לובש גלימה ומצנפת

 ישי כהן: ברבנות הראשית בוחנים האם יש דרך משפטית לפעול נגד אייל ציונוב שמתהדר בגלימת ומצנפת הראשון לציון.

הרב שלמה עמאר תוקף ברמיזה את המאמינים ב'ינוקא'

 

התנהגות חילונית שמאלנית חולה

 

חולדאי מוכר את תל אביב לדרעי

 שלום הרב שאולזון שליט"א

ראש העיר תל אביב רון חולדאי עשה דיל עם דרעי להגיש את הרבנות על מגש של כסף למועמד שלו זבדיה כהן

ניצח את השיטה והפך ל'ראשון לציון'

 

רב הנסתר

 

התהלוכה השנתית נגד המדינה במאה שערים

 

וכשמתחפשים להרב קלמן בר גם זועקים?

 

היכן כתבו שאסור ללבוש גלימה?

 

המשטרה שיגרה אזהרה חריפה לוועדת החמישה, וקבעה כי בשלב זה לא ניתן יהיה לאשר את קיום האירוע ההמוני במירון

 ארי קלמן: דרמה סביב ההיערכות להילולה במירון: המשטרה שיגרה אזהרה חריפה לוועדת החמישה, וקבעה כי בשלב זה לא ניתן יהיה לאשר את קיום האירוע ההמוני. במכתב רשמי של משטרת מחוז צפון, מובעת דאגה עמוקה מהעיכובים המתמשכים בהכשרת המתחם.

גם בישיבת 'בית מתתיהו' נכנעו ללחצי המזרחיסטן ותלו את דגל המדינה למרות מי שטענו כי בעקבות מלחמת המדינה והצבא בישיבות אין לתלות השנה את הדגל

 

כתבת ערוץ 12 לועגת לבחורי ישיבה שביקשו צדקה

 

שחררו את החטופים - נמות בשמחה

 

הצביעות החילונית

 

עימותים בבית שמש בין חרדים קיצוניים לבין שוטרים מג"ב

 

ומי אוכל בסעודת ר' ישעי' ב"ר משה?

 

טוב להודות לה' היום בחברון

 טוב להודות לה' כעת בחברון: מעמד מרגש של נשמת כל חי היום במערת המכפלה  בחברון של אברהם אוחנה שבא להודות לראשונה על שחרור בנו יוסף חיים אוחנה ולאחר מכן סיפר למבקרים הרבים על גודל הניסים שבנו חווה. חובה לצפות

מכתב הרבי בצורה הכי ברורה כי אסור על בן ישיבה ללכת לצבא

 

הרב יגאל רוזן - נשמיד את תמימי חב''ד ונבטיח את קיום הישיבות הליטאיות

 

הרבי מליובאוויטש על מדינת ישראל

 

בספר "הרבי שלושים שנות נשיאות", התפרסם ראיון מיוחד, שקיים העיתונאי הישראלי יצחק פלר עם הרבי, בשלל נושאים, חלק מהראיון עוסק בנושא המדובר בחוברת, לכן ראינו לנכון להביא מספר קטעים מאותו ראיון הסטורי.                                                        [מתוך הקובץ 'מלכות תהפך למינות']

עיני עשרות אלפי יהודיים, בישראל ובעולם כולו, נשואות אל בית קט אשר בברוקלין רבתי, מייחלת למצוא – פיו של אחד מגדולי היהדות בדורנו זה, הוגה – דעות פורה ובעל השפעה ניכרת ב"חלונות הגבוהים". מנהיג רוחני זה הוא האדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן, הידוע כ"הרבי מליובאוויטש", העומד בראש חסידות חב"ד (חכמה, בינה, דעת).

לגבי חסידי חב"ד בברוקלין, במלבורן ובכפר חב"ד – דבר הרבי הוא צו – עליון, שיש לקיימו. מובן, איפוא, שבידי הרבי השפעה, שהיא, לעתים, גדולה יותר מהשפעתו של כל מנהיג מפלגתי שהוא, הן בארץ והן בגולה.

על כן מוזר היה, שאישיות זו הסתתרה עד עתה בצל, מבלי שיבליטוה במידה הראויה ומבלי שדעותיה תתפרסמנה.

כדי להפגיש את הקורא הישראלי עם דמותו של הרבי מליובאוויטש פניתי אליו בבקשת ראיון. קבלתי מענה חיובי, בו נאמר כי הרבי נאות לבקשתי וישמח לקבל עיתונאי מישראל לשיחה, אף שבימים אלה הריהו עסוק ביותר.

בשעה הידועה נכנסתי לביתו של האדמו"ר ופניתי אל המשרד. מזכירו של האדמו"ר, הדור-פנים ושב-זקן, קידם את פני ב"שלום עליכם" לבבי ואמר, כי מיד לאחר תפילת ערבית יקבלני הרבי בחדרו. "אולם" – השמיע המזכיר – דע לך כי זמנו של הרבי מצומצם מאוד. כל דקה ממנו היא יקרה: עשרות אנשים באים מדי יום ביומו לחלות את פניו בבקשה עצה וברכה, ואף היום ממתינים כמה רבנים ממערב המדינה לראות את פני הרבי. ולפיכך השתדל נא לקצר ככל האפשר, במסגרת של "שעה". הודיתי לו ויצאתי אל המסדרון הפונה אל בית-הכנסת. האולם הקטן המה מחסידים;  צעירים בני- תשחורת וזקנים נשואי פנים מלמלו בחשאי, מצפים לבואו של הרבי. המסדרון דמה לכוורת- דבורים, או למרכז עצבים רב – פעולה. אברכי משי, לבושים מעילים ארוכים נעו בחפזה בזריזות – קפיצית, בארשת מסתורית, כנושאי שליחות נעלמה. ולפתע – הס. הרבי נכנס. ממוצע -קומה, אציל בהליכותיו.

עם תום התפילה הוכנסתי אל חדרו של האדמו"ר. הוא ישב ליד שולחן – כתיבה מאסיבי. קם לקראתי והושיט את ידו לברכה. חובש היה מגבעת כהה, מעיל כהה ועניבה שחורה. בזקנו אמנם נזרקו חוטי-כסף אחדים, אולם האדמו"ר נראה צעיר מכפי גילו – נ"ו שנים. כוח מאגי-מגנטי שפע משתי עיניו, היפנט אותי להמשיך להסתכל בהן, לחדור בעד שתי התהומות רבי-הבנה אלה אל מעמקי-נפש. פיקחות יהודית טיפוסית נראתה בקלפי המצח הרחב, ההוגה, אשר הוסתר בחלקו על ידי המגבעת.

לאחר לחיצת-יד של ברכה הפכתי אוטומטית ממראיין למרואיין. עוד לפני שהתחלתי בתפקידי, שעה שהרבי החל להמטיר עלי שאלות על ישראל, צה"ל, מבצע סיני וכו'. ולפי שמטרת ביקורי היתה אחרת, נאלצתי לרמוז בעדינות שרצוני לשמוע – בראש ובראשונה- מה דעתו על מדינת ישראל. הראיון התנהל בחלקו באידית ובחלקו הגדול בעברית, ונמשך קרוב ל-5 שעות, בשתי פגישות, שבוע אחר שבוע.

מדינת ישראל – גלות ככל הגלויות. 

"עד שיבא משיח צדקנו" – אמר האדמו"ר בקול בוטח והחלטי – "אין כל הבדל בין קיבוץ-היהודים הנמצא בברוקלין ובין קיבוץ-היהודים הנמצא בארץ ישראל. מה שאתה מכנה בשם "מדינת ישראל" – הריהו קיבוץ שיש להם יותר אוטונומיה מאשר יש לקיבוץ היהודי בברוקלין, אשר לו-עצמו יש יותר אוטונומיה מאשר יש לקיבוץ היהודי הנמצא ברוסיה. מדינת ישראל הריהי, איפוא גם כן גלות..."

לא יכולתי להבליג ופניתי אל האדמו"ר בשאלה: וכי באמת אפשר לומר שהמדינה הריהי גלות, והאם אין לראות בהקמתה – אתחלתא דגאולה?...

והאדמו"ר משיב ללא היסוס: "אין לראות בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כי המשיח טרם בא. כאשר שיניתם בשנת תש"ח את השם "ארץ ישראל" ל"מדינת ישראל" או "ישראל" – שללתם מעם-ישראל את השם שנכתב בתורה. קבעתם את "מדינת ישראל" החילונית – בניגוד ל"ארץ ישראל" הקדושה. בתש"ח נעשה פשע נגד עם-ישראל, בזאת שלקחו את דפוסי החיים והממשל של הנוצרים וסיגלו אותם לעצמם. הם הביאו גלות לתל-אביב וירושלים וטענו שזוהי חירות וזוהי עצמאות. במקום לנהוג לפי משפט התורה-השאירו את החוקה הבריטית, וחזרה הדרישה של "נהיה ככל הגויים"...

"הרב" – אמרתי לאיש שיחי – "אלפי שנים אמרו יהודים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ואמרו עוד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"- מדוע יוסיפו לומר זאת מרחוק, כאשר ציון וירושלים הן שלנו?"

"ציון וירושלים אינן שלנו" – השיב האדמו"ר – "צורת החיים חילונית לחלוטין. אין זה ציון אשר לה השתוקקנו. יש חילול שבת בפרהסיה, חזיר וגיוס-בנות לצבא. אין זו מדינה לפי רוח היהדות..."  

מבצע סיני; ומדינות ערב

"במבצע סיני היו ניסים" סבור הרבי מליובאוויטש – "שלא טס כל מטוס מעל תל אביב ושלא נפלה שום פצצה על ירושלים. אך אין להעלים עין מהשלילה שהיתה במבצע: שנשים נלחמו יחד עם גברים, דבר, שמנקודת-מבט דתית ומנקודת מבטה של התורה- שבכתב, מעמיד בסכנה את הצבא בכל מקום. וזהו דבר חמור עד למאוד. "והיה מחניך קדוש" – נאמר. הצבא זקוק לקדושה מיוחדת, אדם חילוני הנכנס לצבא, אפילו בימי שלום, חייב לקבל תוספת קדושה. והתורה מסבירה: "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך לתת אויביך לפניך", ועל כן אני סבור, שהדתיים היו צריכים לעשות משפט, מה שקוראים כאן "קורט מרשל" ("משפט צבאי"), בעוון בגידה היותר חמורה: העמדה בסכנה של כל הצבא".

מעניין היה לשמוע מה דעת הרבי על פתרון בעית ישראל-ערב.

"הדרך הטובה ביותר" – משיב הרבי – היא למשוך את הדבר, תוך תקוה שבני ישראל יחזירו בתשובה ויבוא המשיח וימצא הפתרון. דבר אחד ברור: זוהי בעיה התלויה בתנאים שמחוץ לארצות הללו. ישראל נמצאת על פרשת דרכים, שבה מתנגשים אינטרסים של שני הגושים, שאין לא לישראל ולא למדינות ערב כל השפעה עליהם. נפלא הדבר" – מציין הרבי – "שבורא העולם הציב את א"י על פרשת דרכים בצורה שאיננה יכולה להתקיים על דרך הטבע, ותמיד היו התנגשויות: אשור–מצרים, בבל-כוש, ותמיד היתה ארץ ישראל בין הסדן והפטיש. הנה קיימים גבולות בין טורקיה ורוסיה, ארה"ב ורוסיה (באלסקה), ואין שומעים על התנגשויות. ואילו ארץ ישראל – מעולם היתה מיועדת לפורענות. מאז היות ממלכות בעולם. אינני מאמין שלערבים יש עמדה מיוחדת בכך, ואין זו אלא הסתה.  

פרשת אחרי קדושים לא תאכלו על הדם פארוואס עסט מען (נישט) פארן דאוונען, הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

 

התוועדות ב' אייר :אדמו"ר מהר"ש - הנהגה פלאית. הרב יוסף צבי סג"ל שנת תשפ"ו

 

"היום בתניא" יום ד', ה' אייר

 

"היום בתניא" יום ד', ה' אייר

תניא "ליקוטי אמרים"

המשך פרק מ"ד (עמוד 126)

שנה פשוטה

⛳

"ב' בחינות אהבות אלו":

באהבה שבבחינת "נפשי איויתיך" (כשהוא חש שהקב"ה הוא "נפשי" ומקור חיי). ובאהבה שהיא "כבן האוהב את אביו" (הנובעת מההכרה שהקב"ה הוא אבינו). הנה בכל אחת משתי האהבות הללו כלולה גם יראה.

נזכיר את המבואר בפרקים קודמים, שהאהבה והיראה הם כשני כנפים המעלים את עבודת האדם בתורה ובמצוות לעולמות העליונים. ומדברי רבנו כאן עולה, שגם היראה והאהבה שב"נפשי איויתיך" ו"והאהבה כבן" (אף שזו לא יראה עצמית, אלא הכלולה האהבה), הם כשתי כנפים (שונות ונפרדות) המעלים את התורה והמצוות למעלה.

...

"נקראות":

נקדים, שבחסידות מבואר, שכל שם שבתורה (של אדם, מקום או כל דבר שבעולם),  מורה על מהותו.

ובהתאם מובן, מה שהמידות שבנפשי איויתיך"  וב"אהבה כבן". פעמים נקראות בזהר בשם "דחילו  ורחימו (יראה ואהבה) טבעיים", ופעמים בשם "רעותא דליבא" (רצון הלב). שכן, גם כאן, שינויי השמות אינם מקריים, אלא הם מבטאים את  מהותם וכחם הפנימי השונה.

...

ההשגים בעבודה:

בשתי בחינות האהבה שלפנינו (ב"נפשי איויתיך" וב"אהבה כבן"), שמיסודן, הן "מסותרות בכל נפש בישראל בירושה מאבותינו". הנה:

א. אם על ידי התבוננותו, הוא מצליח לעורר את האהבה והיראה ולהביאם לידי גילוי רק "במוחו ומחשבתו לבד ותעלומות לבו", הם יחשבו כאהבה ויראה טבעיים -   שאז מקומן הוא בעשר הספירות שבעולם היצירה, "ולשם הן מעלות עמהן את התורה והמצוות הבאות מחמתן ובסבתן".

ב. כאשר על ידי התבוננות עצומה מעומק הלב ובאופן קבוע "איך הוא חיינו ממש ואבינו האמיתי", הוא מצליח להוציא את האהבה והיראה מהעלם והסתר הלב ולהביאם "בהתגלות הלב". יקראו האהבה והיראה הללו "רעותא דלבא" -  ולפנינו מדות שמקומם הוא בעשר הספירות שבעולם הבריאה, "ולשם הן מעלות עמהן את התורה והמצוות הבאות מחמתן".

...

חבר  נכבד:

קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ

התוועדות ב' אייר לכתחילה אריבער , הרב שלום חאריטאנאוו שנת תשפ"ו

 

אי אפשר להרוג את הנשמה

 

הסכם חב''ד צה''ל לא נשכח לא נסלח

 

מי יקרא בספר התורה....

 

בנט מציג נישואין אזרחיים

 

א-ל מלא רחמים - החזן חיים אליעזר הרשטיק

 

הרב דב קוק מתייפח בבכי כשהוא עטוף בטליתו בעת תפלתו על המצב הקשה בארץ הקדש

 

בזמן שאנשים חוגגים ועושים מנגלים...

רבינו הקדוש ר' דב הכהן קוק שליט"א בוכה

 

רבינו הקדוש שליט"א מלא צער על מה שקורה כאן במדינת ישראל, על חילולי השבת ההמוניים, על הפריצות המתשוללת בחוצות ובחופי הים, על שנאת התורה ושנאת לומדיה, על נוער הגבעות שנמק בכלא בעוון הנורא של חבת ארץ הקדש, על החיילים שנמקים בכלא בעוון מסירותם להגן על עם ישראל מפני פורעים ישמעאלים...

 

צפו ברגעים מרטיטים, הרב דב קוק שליט"א עטוף בטליתו ומתייפח בבכי, כאשר כל הציבור מלווה אותו יחד במילים החותמות את ברכת "שמע קולינו"...

 

כי אל שומע תפלה ותחנונים אתה

ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו...

 

הפיצו בכל אתר ואתר לזיכוי הרבים

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

הרב דב קוק - תיקון עוון ברכה לבטלה: לכוין היטב בשם ה' ולא לזרוק ברכות מהפה

 מרן רבינו דב קוק שליט"א

מבקש מהציבור להתחזק בכוונת הברכות

כ"תיקון" על "ברכה לבטלה"

 

אחד החברים הביא למרן ר' דב הכהן קוק שליט"א כוס ובתוכה "מיץ טבעי", על פי רוב מביאים לרבינו שליט"א מיץ תפוזים או אשכוליות אדומות, וכידוע שאין רבינו שליט"א שותה שום "מיץ" מהמשקאות המצויים, כיון שמכילים חומרים לא בריאים.

 

רבינו שליט"א בירך כדרכו על המיץ את ברכת "בורא פרי העץ", [וכעת אין כאן המקום לבאר דעת קדשו בזה], אלא שהוברר לרבינו שליט"א תוך כדי שתיה שמדובר ב"מיץ אבטיח" [שברכתו שהכל], ונמצא שבירך "ברכה לבטלה"...

 

רבינו שליט"א הצטער מאד, ואמר באותו רגע לקהל הנמצא בבית הכנסת:

 

במחילה מכל הציבור שאני מפריע, לצערי נכשלתי כעת באיסור חמור של ברכה לבטלה, זה עבירה חמורה מאד, הרב מבריסק היה כנראה מתעלף מזה, אני מבקש כאן תיקון לדבר, שכל אחד יקח על עצמו, לכוין לפחות היום ומחר בכל הברכות שהוא מברך, לא לזרוק שם הוי"ה מפיו, זה התיקון החשוב ביותר...

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

מרן הגרמ''ה הירש בכינוס חיזוק בשיקגו

 

הגאון רבי יצחק הקר הופיע לראשונה מזה תקופה ארוכה בישיבה בבאר יעקב לאחר מצב רפואי מורכב וקשה

ויסברג: התרגשות בישיבת גרודנא: ראש הישיבה וחבר המועצת הגאון רבי יצחק הקר הופיע לראשונה מזה תקופה ארוכה בישיבה בבאר יעקב לאחר מצב רפואי מורכב וקשה בחורף האחרון ובחסדי שמים חזר לאיתנו