בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום שני, 5 באוקטובר 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
צימוקים
הערות והארות
השרברב והטייסים: תהום התושייה שבין הקונספציה של קפלן לאינסטינקט של העם
השרברב והטייסים: תהום התושייה שבין הקונספציה של
קפלן לאינסטינקט של העם
בסופו של יום, את כל הניתוחים הפוליטיים, את
ערימות המילים של הפרשנים באולפנים, ואת המלחמות על אחוזי החסימה, אפשר לצמצם למשל
אחד מוחץ. סיפור מזוקק שמסביר מדוע המערכת קרסה, ומדוע מדינת ישראל חבה את חייה
לאנשים הפשוטים, אלה שאין להם דרגות על הכתפיים או כותרות בעיתונים, אלא רק שכל
ישר, ידיים עובדות ואינסטינקט בריא של הישרדות.
זהו הסיפור על שני קצוות. בצד אחד – השרברב
"הביביסט", האדם הפשוט מהרחוב שנקלע לסיטואציה בלתי אפשרית בתוך מטוס
נוסעים שאיבד שליטה. בצד השני – האליטה המתוחכמת, טייסי קפלן היוקרתיים, שלקח להם
שמונה שעות תמימות להביא את עוצמתו של חיל האוויר אל מול פני המפלצות של החמאס
באותו בוקר ארור של השביעי לאוקטובר. הפער הזה הוא לא רק הבדל בין אנשים; הוא
ההבדל העמוק שבין חיים למוות.
דמיינו את תא הטייס של מטוס נוסעים גדול בגובה
שלושים אלף רגל. הטייס המחבל בקוקפיט, האיש שהופקד על הגנת הנוסעים, מחליט במודע
ובכוונת מכוון לרסק את המטוס על כל יושביו אל הקרקע. המערכות האלקטרוניות זועקות,
המטוס צולל בטירוף, והקצינים הבכירים מסביב קופאים. הם מתחילים לנהל דיונים, לבדוק
את ספרי ההדרכה, להתווכח על הסמכויות ועל מי אשם במצב, במקום לנטרל את המפגע. בזמן
שהם מדברים בשפה גבוהה ומנתחים את הזוויות, האסון מתקרב בכל שבריר שנייה. הנוסעים
צורחים, והסוף נראה קרוב מתמיד.
ובתוך הכאוס הבלתי נתפס הזה, פורץ לתא הטייס אדם
אחד. הוא לא למד לטוס, אין לו תעודות יוקרתיות, והידיים שלו מלאות בכתמי עבודה של
שרברב. הוא מביט בלוח המחוונים בעיניים נקיות מתאוריות. הוא לא מחפש את הפרוטוקול,
הוא מבין מיד מי האויב ומה קורה בשטח. בתושייה מדהימה, באינסטינקט של אדם שרגיל
לפתור בעיות פיזיות כשהביוב עולה על גדותיו, הוא מזהה את מהלכי ההרס של הטייס
המחבל. בשנייה האחרונה, ממש רגע לפני ההתרסקות הטוטאלית, הוא תופס בכוח את ההגאים,
מנטרל את האיום ומיישר את המטוס. הוא מציל מאות חיים לא כי הוא פעל לפי הספר, אלא
כי היה לו את האומץ לפעול מחוץ לספר, לעצור את המחבל ולתקן את האסון שהמערכת אפשרה
לו לחולל.
זהו השרברב הפשוט – זה שמכונה בלעג באולפנים
"הביביסט". האיש שמייצג את ההמונים, את הציבור שלא מתרשם מגינונים
ומדרגות, אלא מבין בחושים בריאים מתי יש סכנה קיומית ומתי צריך לפעול כאן ועכשיו,
בלי לשאול שאלות ובלי לחכות לאישור מהמערכת שהפקירה את המשמרת.
ומול התושייה המפעימה הזו, ניצבת המציאות
ההיסטורית הכואבת של השביעי לאוקטובר. מציאות שבה האליטה של חיל האוויר – אותם
טייסים שהובילו את מחאות קפלן, שדיברו על סרבנות, על "אי-התנדבות",
ושמילאו את האוויר באיומים על כך שהצבא לא יהיה כשיר – מצאו את עצמם לכודים בתוך
קונספציה קטלנית.
כשאלפי מחבלי חמאס פרצו את הגדר, כשהם טבחו, אנסו
ושרפו משפחות שלמות בקיבוצים ובערי הדרום, המערכת המתוחכמת ביותר במזרח התיכון
עמדה מלכת. במשך שמונה שעות ארוכות ומסויטות, חיל האוויר הגדול, המפואר והטכנולוגי
לא היה שם בשביל הילדים שנשחטו במיטותיהם. שמונה שעות שבהן אזרחים זעקו לעזרה מתוך
הממ"דים הבוערים, והמטוסים לא הגיעו.
איך זה קרה? כי בכירי המערכת, אנשי הפרוטוקולים
מקפלן, היו עסוקים מדי בנהלים. הם חיכו לפקודה מסודרת, הם המתינו לאישור של
היועצים המשפטיים, הם בדקו את שרשרת הפיקוד, והם היו שבויים בתפיסה שהחמאס
"מורתע". הטכנולוגיה הייתה שם, המטוסים היו על המסלול, אבל הרוח של
התושייה המיידית נעלמה. תרבות הדיונים וההתנשאות החליפה את יצר הלחימה הבסיסי.
בזמן שהם ניתחו את תמונת המצב בחדרי המלחמה הממוזגים, הארץ דממה ודם הילדים זעק מן
האדמה.
זהו ההבדל בסופו של יום. מפלגת הממסד המתוחכמת,
שמיוצגת על ידי אנשים שחושבים שהם יודעים טוב יותר מכולם איך לנהל את המדינה,
נכשלה במבחן התוצאה המכריע ביותר של הציונות. הם בנו מערכות פאר, אבל שכחו איך
להילחם כמו אריות ברגע האמת. הם היו עסוקים בללמד את העם שיעורים בדמוקרטיה
ובנאורות, אבל כשהיה צריך להציל ילדים מתוך האש – הם איחרו את המועד.
לעומתם, הציבור הפשוט, ה"שרברבים" של
החברה הישראלית, הם אלה שהחזיקו ומחזיקים את המדינה הזו בחיים. אלו המילואימניקים
שקפצו ברכבים הפרטיים שלהם לדרום בלי לחכות לשום צו 8, אלו השוטרים שנלחמו עם
אקדחים מול מאגים, ואלו האזרחים שגילו תושייה עילאית והצילו את המדינה מהתרסקות
טוטאלית בשנייה האחרונה.
הלקח הפוליטי והלאומי בקלפי הוא ברור וחד-משמעי:
מצביעים אך ורק למפלגות של השרברב, ולא למפלגות של טייסי חיל האוויר מקפלן. המערכת
הישנה, זו שמבוססת על יוקרה מדומיינת ופרוטוקולים מנותקים שהביאו עלינו אסון, קרסה
לחלוטין. מדינת ישראל לא צריכה בקוקפיט שלה מנהיגים פוליטיים שמתלבטים שמונה שעות
ומגיעים מתוך מפלגות שגיבו את הקונספציה של ריסוק הבית; היא צריכה בקלפי את
התושייה, את האומץ ואת הידיים היציבות של מי שמייצג את האדם הפשוט – זה שיודע
להחזיק את ההגה ברגע המשבר ולהציל את כולנו מהתְּהוֹם.
אדם מתכנן, אבל הקב״ה מחליט
אדם מתכנן, אבל הקב״ה מחליט
מאת הרב אליעזר שמחה ווייס
יש מילה בתנ״ך שמתארת את היכולת של האדם לחשוב קדימה, לתכנן ולמצוא דרך להשיג את מטרתו: תחבולות.
תחבולה אינה רק רעיון טוב. היא היכולת לחשוב כמה צעדים קדימה, לראות מה יכול לעזור ולתכנן כיצד להגיע לתוצאה הרצויה.
אנחנו מוצאים את הרעיון הזה כבר בתחילת התורה, בגן עדן.
היו שם שני עצים מיוחדים: עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים (בראשית ב, ט). הקב״ה ציווה את אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת:
״וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא
תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״
(בראשית ב, יז).
לעומת זאת, לא נאסר על אדם הראשון לאכול מעץ החיים.
נשאלת השאלה: מדוע אדם הראשון לא אכל פשוט מעץ החיים?
האור החיים הקדוש שואל את השאלה הזאת ומסביר שלפני החטא אדם הראשון היה ״מושלל מההכרה והידיעה לבקש תחבולות לעלות ברומי הצלחות גופיות״. כלומר, עדיין לא הייתה בו אותה יכולת לחשוב כיצד להשיג דברים בעולם הגשמי, כיצד להגיע להישגים וכיצד לתכנן את הדרך אליהם.
אחרי החטא השתנה דבר יסודי. האדם קיבל ידיעה חדשה ויכולת חדשה: לחשוב, לתכנן ולמצוא דרכים להשיג את מבוקשו. לכן אומר הקב״ה:
״הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד
מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע, וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ
הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם״
(בראשית ג, כב).
עכשיו יש חשש שהאדם ישלח ידו גם לעץ החיים. לכן הוא גורש מגן עדן, והדרך אל עץ החיים נשמרה:
״וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם,
וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב
הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים״
(בראשית ג, כד).
המסר עמוק: עץ הדעת נתן לאדם את היכולת לחשוב כיצד להשיג. עץ החיים מזכיר לו שלא הכול ניתן להשגה בכוחו שלו.
האדם צריך להשתמש בשכל שלו. הוא צריך לחשוב, לתכנן ולהשתדל. אבל היכולת לעשות זאת, וגם התוצאה הסופית, באות מאת הקב״ה.
את זה רואים היטב במלחמה. שלמה המלך אומר:
״כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה
לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ״
(משלי כד, ו).
במלחמה רואים היטב עד כמה התחבולות חשובות. צד אחד מתכנן, הצד השני מגיב. כל מהלך מביא איתו מהלך נוסף. מודיעין, טכנולוגיה, הטעיה ותכנון לטווח ארוך יכולים לעשות הבדל גדול.
גם במלחמה הנוכחית ראינו דוגמאות לכך. פעולת הביפרים נגד חיזבאללה בספטמבר 2024 הייתה מבצע מורכב ומתוחכם, שיוחס בהרחבה לישראל, אף שישראל לא קיבלה עליו אחריות רשמית. בלי להיכנס לפרטי הפעולה, זו הייתה דוגמה בולטת ליכולת לחשוב כמה צעדים קדימה ולהכין מהלך שהשפעתו תבוא רק בהמשך.
גם האויב משתמש בתחבולות: מנהרות, אמצעי לחימה מוסתרים, שינוי שיטות ופעולות הפתעה. וזה טבעה של מלחמה: כל מהלך מביא איתו מהלך נוסף.
ודוגמה אקטואלית לכך ראינו ב־30 בספטמבר 2026. בטיסת Flydubai מדובאי לתל אביב, שבה היו 174 נוסעים, תקף טייס המשנה את הקברניט במהלך הטיסה, והמטוס החל לאבד גובה במהירות. הקברניט, אף שנפצע, הצליח לפתוח את דלת תא הטייס. נוסעים ואנשי צוות נכנסו לתא, השתלטו על התוקף וסייעו להחזיר את השליטה במטוס. טייסי גיבוי שהיו על המטוס המשיכו את הטיסה, והמטוס הוסט לנחיתת חירום בטאבוק שבסעודיה ונחת בשלום.
מה שנעשה שם היה השתדלות אנושית: חשיבה מהירה, פעולה נכונה, אומץ וקבלת החלטות ברגעים קשים. אבל אי אפשר להתעלם מן הנס שהיה כאן. מטוס שבו 174 נוסעים נקלע למצב כזה, ובסופו של דבר נחת בשלום. האדם יכול לתכנן, לחשוב ולפעול, אבל בסופו של דבר הקב״ה הוא שמחליט כיצד הדברים יסתיימו.
זו משמעות הכותרת של המאמר: אדם מתכנן, אבל הקב״ה מחליט.
התורה אינה אומרת לנו להפסיק לתכנן. להפך. יש מקום למודיעין, לתכנון, לעצה, להכנה, לטכנולוגיה ולחשיבה אסטרטגית. זו ההשתדלות שלנו.
אבל השתדלות אינה סותרת אמונה וביטחון בה׳. להפך. השתדלות אמיתית היא ההכרה שגם הכוח לעשות את ההשתדלות הוא מתנה מן השמים.
התורה אומרת:
״וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי
וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה.
וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ,
כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל״
(דברים ח, יז–יח).
התורה אינה שוללת את כוחו של האדם. היא מלמדת אותו כיצד להסתכל עליו.
יש לנו אנשים חכמים, אנשי מעשה, תלמידי חכמים, אנשי מקצוע, מדענים ואנשי ביטחון. יש לנו טכנולוגיה מתקדמת ואמצעים רבים. כל אלה כוחות אמיתיים, ואנחנו צריכים להשתמש בהם.
אבל מי נתן לנו אותם?
לכן אין סתירה בין ביטחון בה׳ לבין השתדלות. ביטחון אינו פוטר אותנו מלחשוב, לתכנן ולפעול. עלינו לעשות את כל מה שביכולתנו, אבל לא לשכוח מי נתן לנו את היכולת לעשות זאת.
שלמה המלך אומר:
״רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב
אִישׁ, וַעֲצַת ה׳ הִיא תָקוּם״
(משלי יט, כא).
לאדם יש מחשבות ותכניות, והוא צריך שיהיו לו. אבל בסופו של דבר, עצת ה׳ היא תקום.
וכאן אנחנו חוזרים לעץ החיים.
אחרי שהאדם קיבל את היכולת לחשוב, לתכנן ולחפש דרכים להשיג את מטרותיו, הדרך אל עץ החיים נחסמה. האדם נשאר עם החובה לפעול, אבל עם הידיעה שהתוצאה הסופית אינה בידיו.
אנחנו צריכים לבנות. אנחנו צריכים לתכנן. אנחנו צריכים להגן. אנחנו צריכים לחקור, לפתח, לחשוב ולפעול. אנחנו צריכים להשתמש בכל הכוחות שהקב״ה נתן לנו.
אבל אסור לנו לשכוח מאין הכוחות האלה באים.
ההצלחה של כלל ישראל אינה רק בכך שיש לנו תחבולות טובות יותר. היא בכך שאנחנו יודעים להשתמש בכוחות שהקב״ה נתן לנו, ובו בזמן זוכרים שהשכל, הכישרון, התושייה והיכולת להצליח — כולם ממנו.
אנחנו עושים את שלנו, אבל הישועה מאת ה׳.
אנחנו מתכננים, אבל עצת ה׳ היא תקום.
אנחנו משתדלים, אבל יודעים שהוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.
עץ הדעת לימד את האדם לחשוב כיצד להשיג. עץ החיים מזכיר לו מאין באים החיים והכוח להשיג.
זו הדרך של יהודי: להשתמש בשכל, בהשתדלות ובתחבולות, אבל לדעת שהכוח לעשות את כל אלה מגיע מאת הקב״ה.
התחבולה היא ההשתדלות שלנו.
הכוח לעשות אותה — מאת הקב״ה.
וההצלחה — בסייעתא דשמיא.
מאבקי כוחות בחצר ויז'ניץ: מתיחות גוברת סביב השליטה במוסדות וברבנות המקומית
הרה"צ חיים מאיר הגר בעד שלום עם כלל החסידים נגד אחיו מאלעד הקורא להרבות מחלוקת בין החסידים
בעל הבית החדש בוויז'ניץ משנה את כללי המשחק: אב"ד ויז'ניץ, הרה"צ רבי חיים מאיר הגר, שהפך לדמות הדומיננטית בניהול החצר, מוביל קו חדש של יחסים טובים עם כלל הנציגים החסידים, גם אלה שהוחרמו בשנים האחרונות בידי אחיו הצעיר מאלעד - קו שקיבל ביטוי בחג האחרון, והדהים בכירים בחוגים מסוימים שלא מעודדים את הגישה הזאת אך מלאו פיהם מים, נוכח הנחרצות של האב"ד.
גורם בוויז'ניץ מסביר את השינוי: "אם בעבר טסלר היה מתקבל באהדה אצל הבן הצעיר אחרי שהצליח להתקוטט עם ח"כ אחר באגודת ישראל, אצל הבן הבכור הוא לא יקבל יחס מועדף בזכות מריבות"
שוטר מתחזה לחרדי עוצר קטין במאה שערים
תיעוד חריג של המשטרה מפעילות במאה שערים שבו נראה שוטר שהתחפש לחרדי עוצר ביחד עם שוטר נוסף קטין שיידה אבנים לעבר הכוחות שהיו בפעילות למחיקת והסרת דגלי פלסטין בשכונה.
כוחות משטרה נכנסו לשכונת מאה שערים
כוחות משטרה נכנסו בשעה האחרונה לשכונת מאה שערים - כצפוי עימותים פרצו בין מפגינים למשטרה, ורימוני הלם יודו
הח״כ היוצא אורי מקלב משבח את הח״כ המיועד הרב יהודה ויספיש
הח״כ היוצא אורי מקלב משבח את הח״כ המיועד הרב יהודה ויספיש במהלך ועידת איחוד בני הישיבות: ״הכנסת צריכה אנשי עשייה, אם היו שואלים אותי הייתי גם בוחר בך״ (שלום שטיין)
בית המשפט סוגר ישיבה בבני ברק
בית משפט השלום בתל אביב הורה היום על הפסקת השימוש במבנה ישיבת בני ישראל על שם האדמו״ר מרוז׳ין בבני ברק, שבו פועל מוסד חינוכי לילדים. לפי הרשות לאכיפה במקרקעין, המבנה, ששטחו כ־60 מ״ר, הוקם על קרקע המיועדת לשטח ציבורי פתוח ומשמש מוסד חינוכי בניגוד לייעוד הקרקע
יעקב אשר: ״נמשיך להגן עליכם בהתמדה, בהתעקשות ועל פי דעת תורה״
״נמשיך להגן עליכם בהתמדה, בהתעקשות ועל פי דעת תורה״ - יו״ר יהדות התורה ח״כ יעקב אשר בנאום באלעד, בכנס לבחורים תושבי העיר, ביציאה מבר המצווה לבנו של מוישי רבר.
קטטה במודיעין עילית בין קיצוניים לשוטר מג״ב, בתיעוד השוטר מפעיל אלימות קשה כלפי חרדי
קטטה במודיעין עילית בין קיצוניים לשוטר מג״ב, בתיעוד השוטר מפעיל אלימות קשה כלפי חרדי.
יעקב אשר, והמועמדים לכנסת של יהדות התורה משה רוזנטל, משה שמעון רוט ודוד אוחנה, בהקפות שניות אצל כ"ק האדמו"ר מצאנז
הרשקוביץ: יו"ר יהדות התורה ח"כ יעקב אשר, והמועמדים לכנסת של יהדות התורה משה רוזנטל, משה שמעון רוט ודוד אוחנה, בהקפות שניות הלילה אצל כ"ק האדמו"ר מצאנז.
ממעוף הציפור: כך נראה מוצאי שמחת תורה ופיזור רבבות הנוסעים בתחבורה הציבורית ממוקדי היציאה בירושלים לכל רחבי הארץ
ממעוף הציפור: כך נראה הלילה מבצע מוצאי שמחת תורה ופיזור רבבות הנוסעים בתחבורה הציבורית ממוקדי היציאה בירושלים לכל רחבי הארץ. גם במוקדי היציאה בבני ברק התנועה זרמה.
העיתונאי החרדי יעקב גרודקה חושף שהחכ"ים החרדים הסכימו לחוק גיוס עם פשרות אדירות
"הקו שלכם בסוף "מי שלא לומד שילך לצבא" - זה הקו.
אני אספר לך בסוד, גפני, דרעי, גולדקנופף... אני בדקתי שהפוליטיקאים החרדים התפשרו, וכולל גדולי ישראל. על גיוס הם חתמו על הכל! מי שהפר את זה - זה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, שמרד בליכוד ברגע האמת, למרות שהוא היה מתוך הליכוד, ועוד כמוהו. בסופו של דבר הפוליטיקאים החרדים הביאו חוק שהיה אמור לגייס אלפי חרדים...
אני ראיתי את הטיוטה, ראיתי את הטיוטה עם... המחיקות...
כמה החוק הזה היה אמור לגייס? זה היה 4,500 בשנה הראשונה, 5,000 בשנה הראשונה, ו... נו, וזה לא מספיק?
... בפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטיקאים החרדים, האולטרה אורתודוקסים, בסדר? חתמו על חוק... הם חתמו והסכימו....
נתניהו אמר את הדברים האלה, הוא אמר, אני שמעתי את זה בקולו, הוא אמר את זה בפומבי, רגע, הוא אמר שהחרדים הסכימו לחוק גיוס עם פשרות אדירות אדירות וגדולות, וגדולי ישראל לראשונה היו חתומים, ומי שהרס את הכל זה יולי אדלשטיין ועוד כמה יצורים כאלה...
לא עבר בגלל יולי אדלשטיין, שלקח את כס כסאו, ונתניהו... כי הוא שונא את נתניהו, זו האמת."
נתניהו טרף את הקלפים: שינה את סדר היום
נתניהו טרף את הקלפים: באופן מפתיע הגיוס והחרדים נדחקו מסדר היום לקראת בחירות • אבי מוסקוב
"אף אחד לא דיבר על העדות של איתן כבל היום. התקשורת מתעניינת בזה כל עוד זה יכול להפיל את נתניהו - ברגע שזה לא משרת את המטרה שלהם, מבחינתם זה לא קיים"
יותם זמרי על משפט נתניהו: "אף אחד לא דיבר על העדות של איתן כבל היום. התקשורת מתעניינת בזה כל עוד זה יכול להפיל את נתניהו - ברגע שזה לא משרת את המטרה שלהם, מבחינתם זה לא קיים"
כפר חב"ד: הקפות שניות באמצע כנס בחירות של 'עוצמה יהודית'
זעזוע
גדול בקרב תושבי כפר חב"ד אנ"ש והשלוחים מחילול השם הגדול של הועד
המקומי של כפר חב"ד, בהפיכת אירוע המסורתי של הקפות שניות בכפר
חב"ד לעצרת בחירות של מפלגת 'עוצמה
יהודית'.
הקפות
שניות הוא אירוע קדוש וטהור שתוקן ע"י האר"י ז"ל, ופורסם לכל עם
ישראל ע"י הרבי נשיא דורנו.
הרבי לקח
את תקנה זאת שהיתה לייחדי סגולה, והפך אותה לנחלת כלל ישראל, והיום בכל מקום
באה"ק מקיימים את מנהג 'הקפות שניות' ומעט יודעים שהכל התחיל בכפר חב"ד
וע"י הרבי.
בהקפות
בכפר חב"ד היינו נראים תמיד כל סוגי הציבור הישראלי בארץ הקודש, חילונים
וחרדים, אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסדים, כולם רוקדים ביחד סביב הדבר המאחד את עם
ישראל – התורה הקדושה.
הגם שהיו
מגיעים פוליטיקאים להשתתף בהקפות, הם היו באים מכל גווני הפוליטיקה, וכולם היו מתקבלים
בסבר פנים יפות, ואת כולם היו מקרבים, ולכן לא הפריע לאנשים שהגיעו הפוליטיקאים,
כי מכל ציבור הגיע האיש הפולטי שלו.
וזאת גם
אחת הסיבות שנתנו לחב"ד להיכנס בכל מקום, משום שלא ראו בחב"ד תנועה
פוליטית רישמית (כמו ש"ס או אגדות ישראל).
לצערנו
הרב, אירוע שנוסד ע"י הרבי, והיה מקום ששלוחים ואנ"ש היו מביאים
אוטובוסים מרחבי הארץ של מקורבים לחגוג בכפר חב"ד, נהפך לאירוע פרטי של אדם
אחד, יו"ר הועד המקומי ר' שמעון רבינוביץ.
אז
בתחילה זרקו את הרב של הכפר, לאחר מכן, גם רבני בית ההוראה של רבינוביץ שקצת
מכבדים את עצמם, גם הם ברחו מהאירוע הזה (מטעמי צניעות).
ואפילו
עסקני כפר חב"ד (מנחם לרר, נחמן רייכמן, גלבשטיין ועוד) שהיינו נראים תמיד
מלוים אח"מים שונים לקבל ספר תורה ולרקוד איתם, פתאום נעלמו מהאופק.
שמעון
רבינוביץ נשאר לבד כולם עזבו אותו.
והבעיה
הגדולה שרואים מי מסתובב סביב שמעון, ומי מקיף אותו, מתחילים להבין את גודל
האירוע, ואת הבעיה העמוקה שרבינוביץ נמצא בה.
מדובר בשבבנקאים
של הכפר, שרחוקים מכל עניין של חב"ד ורבי (אפילו זקן מלא אין להם) ואם אילו
האנשים המייעצים והסובבים את רבינוביץ. אז מה הפלא שלוקחים אירוע חב"די ותיק
וטהור והופכים אותו למפגן תמיכה באדון בן גביר, וברגל גסה מרחקים מהקפות שניות את כל
אותם יהודים שנגד דעותיו של בן גביר, דבר שהרבי מאוד נזהר לא רצה שיקרה
בחב"ד.
באותו
רגע שנתת בהקפות שניות תעודת הוקרה לאיש פולטי (דבר שלא היה מעולם בהקפות בכפר
חב"ד) ולא משנה מי-זה ומאיזה מפלגה הוא. תפסת צד, וביחוד שזה לפני בחירות.
והשאלה
היותר גדולה ששואלים תושבי הכפר, איך רבינוביץ שמנסה לחנך כל מיני חוזרים בתשובה
משיחיסטים (שפתחו להם כל מיני מוסדות בכפר), על ציות למערכת (רבני חב"ד
וכיו"ב) בזמן שמכל כפר חב"ד בחרת לעלות על הבמה תושב הכפר, שהולך בריש
גלי נגד בית דין רבני חב"ד, שפסקו לו לפרוש ממפלגת 'עוצמה יהודית'.
והוא
מחליט לא לשמוע לבית דין רבני חב"ד. אותו אתה מחבק ואותו אתה מעלה על הבמה,
איזה דוגמה מראים לציבור, אפשר ללכת נגד בית דין רבני חב"ד ולהיות בראש?!
איך נותנים
תעודת הוקרה לאיש פוליטי, שלמרות שדיברו איתו רבני חב"ד, שזה שיש ברשימתו
תושב כפר חב"ד זה מזיק לחב"ד בארץ, ומבקשים ממנו להוריד את המועמד
החב"די מרשימתו, והוא מחליט לא להקשיב לרבני חב"ד, וגם לא מעניין אותו
שמפעל השליחות של הרבי יינזק כתוצאה מכך, אותו מעניין רק דבר אחד, מה טוב לי ולעוצמה
יהודית.
אז
שמעון, איך אתה מצפה שמשיחסט חוזב"ש ישמע לרבני חב"ד, אם אתה שמעון
רבינוביץ מצפצף עליהם?
בחרת
להוציא את הדגלים הצהובים של המשיח מההקפות, אבל הכנסת את הדגלים הצהובים של תנועת
'כך', עשית חילול ה' הרבה יותר גדול ונזק אדיר לחב"ד, ותדע לך שהשלוחים לא
הולכים לעבור על זה בשתיקה, ומתארגנת קבוצה של שלוחים שהולכים לפנות לבית דין רבני
חב"ד בבקשה להוציא אותך מניהול אירועי יט כסלו הבעל"ט , כדי למנוע את
חילול ה' הבא
"היום בתניא" יום ב', כ"ד תשרי
"היום בתניא" יום ב', כ"ד תשרי
תניא "אגרת הקדש"
פרק כ"ד
שנה פשוטה
⛳
התפילה ברמה פנימית:
השעה שאותה הקב"ה דורש מאיתנו לבוא לבית הכנסת ("מקדש מעט") להיקהל ולעמוד לפניו" בתפילה. מבחינתו, היא שעה שהוא (הקב"ה) מקדיש אותה מידי יום להתגלות. וכלשון רבנו באגרת, שהתפילה "היא עת רצון לפניו להתגלות" - דבר המתבטא בשני מישורים:
א. ברצונו יתברך "לבוא אל המקדש מעט, לפקוד (ולבקר את) שכינת כבודו השוכן איתם בתוך טומאתם" (שמאז החורבן זהו מצב השכינה, ובזמן התפילה יורד הקב"ה ומאיר את בחינת שכינתו הזו).
ב. "להימצא לדורשיו ומבקשיו ומיחליו" - ולהתגלות לכל אחד מהבאים להתפלל. (כך, שכאשר החסיד הולך להתפלל עליו בעצם לחוש, שעכשיו הוא הולך להתראות עם הקב"ה, עם ה"אור אין סוף" שממתין לו בבית הכנסת).
"והמספר בצרכיו" - אם בשעה שהקב"ה בא אליו הוא רק מספר לו על צרכיו האישיים והוא לא מגלה שום ענין "להתבונן ולראות בגילוי מלכותו יתברך". הנה, בהתנהותו זו הוא "נעשה מרכבה לכסיל העליון (הקליפה הטמאה), שנאמר עליו 'לא יחפוץ כסיל בתבונה'".
...
"כאילו עומד לפני המלך:
מבט זה על התפילה, יש בו כדי להסביר, מדוע "תקנו חז"ל בתפילה (שהיא תהיה) כאילו עומד לפני המלך".
וגם מי שאינו חש את עצמו כעומד ממש לפני המלך (כפרטים המצוטטים בהרחבה ב"משכיל לאיתן" מהשלחן ערוך). על כל פנים יקפיד שדבוריו ומעשיו "לעיני כל רואה בעיני בשר" יהיו "כאילו עומד לפני המלך" (ושלא יהוו לו שום בזיון).
הוראה זו אמורה ב"כל התפילות" (שחרית מנחה וערבית).
...
מניעת השיחה הבטלה:
לאור חומרת השיחה בעניני חול בשעה שהצבור עוסק בשירות ותשבחות (שגם אותה יש לראות כהתנהגות לא ראויה בשעה שמתראים עם הקב"ה בתפילה).
מוצא רבנו לנכון לעשות צעד ממשי למניעת תופעה זו, וכלשונו: "על כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא" - בתור שליח של רבותינו זכרונם לברכה, באתי "לגזור גזרה שוה לכל נפש" (על כל הבאים לבית הכנסת, המון העם ותלמידי חכמים): "שלא לשוח שיחה בטלה" משיתחיל השליח ציבור להתפלל לפני העמוד ועד גמר הקדיש האחרון בשחרית מנחה וערבית.
ונצין, שאם לעיל דובר על "המספר בצרכיו" ועל "המתעסק בצרכיו" שהם פוגעים במתפלל עצמו. הנה, כאן בא רבנו למנוע את השיחה הבטלה המונעת את התפילה הראויה גם מחברך (שהוא רק מקשיב לך ואינו מדבר איתך), ובמישור הרחב יותר היא פוגעת בכל "התפילה בצבור" ומעלותיה.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
מרן החד"ה קוק שליט"א משורר "ויבטחו בך ידעי שמך כי לא עזבת דרשיך ה'"...
ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזרת דרשיך ה'
בענין אשתו ובניו של אדם, "שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם". וכעין עובדא הידועה של הגר"ח ברלין עם תלמידיו שאמר להם להאמין בזה שהוא בוטח ובכך ראו פלאי פלאות.
החד"ה קוק שליט"א בביאור הנהגת הגר"א שלא רקד בחתונת בנו ורקד בשמח"ת...
מדוע הגר"א לא רקד בחתונת בנו ורקד בשמחת תורה
באחת מפגישותיו של ידידינו הג"ר יעקב שפירא שליט"א [ראש ישיבת "מרכז הרב"] בחדרו של רבינו, הביא מה שהגאון מהר"א דאנציג בעל ספר "חיי אדם" מספר בהספדו על הגר"א מוילנא זיע"א, שבחתונת ילדיהם הוא ביקש מהגר"א לרקוד עמו, והגר"א לא הסכים, והפטיר בפסוק "אז ימלא שחוק פינו", וכדרשת חז"ל בברכות (לא ע"א) שאסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז.
והעיר הגרי"ש שליט"א דצ"ב בזה, הלא עבדו הילולא לברייהו, וזו עת לרקוד ולשמוח.
ואמר רבינו בביאור הענין, כי הגר"א היה בדרגא עילאה ונוראה, ואם היה מוציא את השמחה העמוקה שהיתה חבויה בו, הרי שזה לא היה מסתדר עם המצב של העוה"ז כל זמן שעדיין ההסתר פנים קיים, ואמנם זמן חתונה הוא זמן חשוב ויש בו כמה וכמה מעלות, אך אכתי אין זה אלא עיתוי שבתוך אטמוספירה שיש בה הסתר פנים כמבואר.
והעיר הגר"י שפירא שליט"א שמצינו ב"מעשה רב" על הגר"א שהיה מפזז ומרקד המון ביום שמחת תורה, ולפי דברי רבינו צ"ב לשמחה מה זו עושה.
ואמר רבינו, דיום שמחת תורה שאני, שהוא בגדר "יומא דקא גרים" כההיא דפסחים (סח ע"ב), ויש ביום זה מצב מופשט של קדושה מיוחדת השייכת לעוה"ב, ויש בו הארה מעולם הבא כמ"ש השפת אמת (עניני סוכות) ע"פ הזהר (בראשית דר"ח ע"ב), וכן מצינו בזוה"ק בכמה מקומות שהפליג מאד במעלת יום שמיני עצרת, וכ"כ ב"תוספת מעשה רב" שיום שמח"ת הוא דוגמת עוה"ב, שרק ישראל במחיצת קוב"ה, ולכן הוא בא לאחר סיום ז"י שבהם תיקון ע' פרים כנגד אוה"ע. ע"כ.
שוב הזכיר הגרי"ש שבשו"ת "משיב דבר" כמדומה [ולא מצאתי בינתיים] מביא הגאון הנצי"ב מואלוז'ין זיע"א שבואלוז'ין היו כורעים בשמחת תורה בעת שאמרו בעלינו לשבח ואנחנו כורעים, כמו שרגילים לכרוע ביוה"כ. ואמר מרנא שליט"א שהן הן הדברים.
והוסיף רבינו שליט"א, בואלוז'ין לא היו עושים את זה ב"תכנון", אלא שכך היה נעשה מאליו, הם פשוט חשו את העילוי של יום שמחת תורה...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סיכום מהמעמד האדיר "ריתחא דאורייתא" והקבלת פני רבו בסוכתו של רשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א
קליפ סיכום מהמעמד האדיר "ריתחא דאורייתא" והקבלת פני רבו בסוכתו של רשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א בהשתתפות גדולי הרבנים וראשי הישיבות ואלפים שצפו במעמד האדיר במסכי הענק שהוצבו ברחובות הסמוכים ובמוקדי השידור ברחבי הארץ.
צילום: ינון שובלי, הפקה: ברוך שכטר.
