בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום שלישי, 21 באפריל 2026
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
מבזקים
צימוקים
הארות והערות
מי היה הרוכש האמיתי הראשון של בית המדרש גור בפולין? ה'פני מנחם' הוא זה שנתן את הכסף ועתה ר' יענקלע דרך בנו נחמיה גוזלים את המקום
זעזוע בגור - מחקו את שמה של הרבנית של ה'אמרי אמת' מפני שהייתה אמו של ה'פני מנחם'
הרבי מליובאוויטש זועק: נהרגים חיילים לשווא ומשתמשים בחיילים לגרש יהודים
הרבי מליובאוויטש לרב משה צבי נריה: בחב"ד חשבו לצום ביום העצמאות
בהוראת הרבי מליובאוויטש: הרב עדין שטיינזלץ ז"ל לא הגיע לקבל את פרס ישראל ביום העצמאות
בהוראת הרבי מליובאוויטש: הרב עדין שטיינזלץ ז"ל לא הגיע לקבל את פרס ישראל ביום העצמאות
בעיתון מעריב דיווחו כי הרב שטיינזלץ עזב את ישראל ולא ענה לטלפונים ובציונות הדתית הודיעו שזה היה מהלך מכוון בגלל היותו של הרב שטיינזלץ חסיד חב"ד ותנועה זו שוללת את התנועה הציונית.
שטיינזלץ שלח את בתו לפני הטקס לקבל את הכסף אך ד"ר גולדברגר דחה אותה ואמר שרק החתנים מקבלים בשעת הטקס.
יצויין שהרבי מליובאוויטש הורה לרב שטיינזלץ להיעדר מהטקס במכוון ובמופגן.
הרבי מחב"ד לחזן הרשטיק: יישר כח גדול על ה'קידוש השם' הגדול שעשית שלא אמרת הלל ביום העצמאות
חיים
אליעזר הרשטיק הוא חזן בינלאומי מוכר. נולד בשנת תש"י בשלגוטריאן
שבהונגריה למשה מנחם הרשטיק מניצולי השואה, בגיל שנתיים וחצי עלה עם משפחתו לאה"ק.
בילדותו הוכר כילד פלא, בגיל 7 החל להופיע בקונצרטים לצידו של אביו, ששימש כחזן
בבית הכנסת הגדול בהרצליה וכן בבית הכנסת הגדול בתל אביב.
בגיל
19 התמנה לחזן קבוע בבית הכנסת הגדול בתל אביב, ובמשרה זו שימש כארבע שנים. כשהתקבל
לתפקיד היה בחור צעיר, רווק. ה'מזרחי' עשו לו תמיד בעיות, הם לא רצו חזן חרדי, והם
טענו איך לקחו חזן שאינו נשוי, שלא שירת בצבא וכו'. הלכו לרב הראשי הרב אונטרמן,
והוא אמר: "אני מכיר אותו ו'בן-תורה' עדיף יותר מאשר אדם בן 30 עם ילדים".
הלכו אל הרב עובדיה יוסף, שאמר להם "תבואו אלי מחר". ושהוא יכתוב
להם מכתב תשובה.
הרב
עובדיה יוסף היה מדבר ברדיו בקול ישראל מדי יום ששי בשעה 3:45, הוא היה מדבר כרבע
שעה בנושאי הלכה, ולאחמ"כ הושמעו קטעי חזנות. אותו יום ששי היה כמה ימים לפני
'יום העצמאות' והרב אמר ברדיו שהמברך על הלל ב'יום העצמאות' מברך ברכה לבטלה, הוא
דיבר בתוקף גדול, ואמר שאפילו כאשר אוניה מגיעה לחוף וכבר שמה את העוגן, כל עוד שהאדם
אינו יוצא מהאוניה אינו יכול לברך 'ברכת הגומל', כי גאולתו עדיין אינה שלימה. ואז הוא
אמר: "האם משהו יכול להגיד שיש כאן גאולה שלימה?! על מה אתם מברכים?! על איזו
מין שטות?!" את כל זה אמר הרב עובדיה בימי כהונתו כרב הראשי בתל אביב. ח.
הרשטיק לקח את הדברים לליבו, והחליט שבאם ידרשו ממנו לומר הלל הוא לא יאמר, שהרי
בשנים הראשונות לא אמרו לו לומר, אלא שבאותו זמן הרב גורן ממתפללי ביהכנ"ס הפך
לרב הראשי האשכנזי דתל אביב, ואם הוא יגיע לתפילה בתור מרא דאתרא תהיה בעיה, לבסוף
הרב גורן לא בא, הוא רק רצה שיגידו את הברכה. בתקופת הרב אונטרמן לא ביקשו ממנו
דבר כזה, אבל עכשיו כשנתמנה הרב גורן דרש שיגידו ברכה.
ח.
הרשטיק הלך להתייעץ עם האדמו"ר מוויז'ניץ, והוא אמר: "אם הוא רוצה תכבד
אותו, אבל אתה אל תגיד."
בפועל החליט הרשטיק שזה לא מעניין אותו, והוא הולך לעשות קידוש ה' ולא להגיד הלל. אמרו לו: יזרקו אותך. אמר להם: אם יזרקו אז יזרקו. ואכן הרב גורן החליט לזרוק אותו. בתל אביב היו חב"דניקים שאמרו לו "הרבי לא בעד מה שעשית, הוא לא היה מורה לך לעשות כן".
כמובן
שהכיפות הסרוגות רצו ממש להרוג אותו מרוב זעם. ובתקשורת עשו מזה בלגן שלם, בעמוד
הראשון ב'מעריב' ובעמוד הראשון ב'ידיעות אחרונות' כתבו: "אמנם חזן מצויין
שהצליח למלא את בית הכנסת שכבר היה ריק וכו' וכו' אבל... הוא נגד המדינה, הוא לומד
בכולל חזון איש שהם נגד המדינה, הוא לא שירת בצבא..."
הרשטיק
עשה דין תורה נגד הרב גורן ברבנות בתל אביב (לא בבני ברק), וזכה בדין תורה, את זה
כבר סיקרו רק בעמוד האחרון במשבצת קטנה... וחייבו אותם להחזיר אותו, אז הוא אמר שאינו
רוצה לחזור לשם. ועל כל זה הרבי מליובאוויטש נתן לו חיזוק גדול מאד.
זה היה בשנת תשמ"א, הרשטיק נסע לניו-יורק
לצורך תפילות בימים נוראים בבית המדרש הגדול בפלטבוש, מספר ימים לפני ראש השנה,
תפס אותו צינון חזק, הוא היה צרוד, באופן שהיה קשה עליו הדיבור, הוא לא ידע מה לעשות, כיצד יוכל להיות חזן עוד
יומיים בראש השנה, בהשגחה פרטית שמש בית הכנסת בפלטבוש היה חב"דניק, שראה את
מצבו והציע לו להגיע לרבי, ואמר לו: "מחר בבוקר, יום לפני ראש השנה, מביאים
לרבי 'פדיונות' (פ"נים), לך לשם.
ר"ה באותה שנה חל בשבת והרבי קיבל קהל ביום
חמישי, באותו יום היה גשם חזק, כולם עמדו ברחובות עם מטריות, חיכו שם הרבה אנשים.
נכנסו מצד אחד של 770 ויצאו מהצד השני, התור הלך מהר. כל אחד נתן לרבי פ"נ,
זה היה כמו קופסה של קלפי, ומסרו לרבי את הפדיונות, הרבי אמר לכל אחד "א גוט
יאר" (שנה טובה), כשהגיע תורו הוא התקרב עד הרבי, והרבי אמר לו: "שלום
עליכם! ווי הייסט איר?" (מה שמכם?) עניתי: "חיים לייזר הרשטיק". אז
הרבי שואל: דער
חזן? (החזן?) היית המום, זו פעם ראשונה שאני שם, והרבי שואל "דער
חזן?" עניתי: יא (כן). הרבי אמר: קומט אריין! (היכנסו). הוא הכניס את הרשטיק
לחדר, נשען על הדלת, זאת אומרת שגם אם הוא רוצה לצאת הוא לא יכול... הרשטיק היה עם
הרבי לבד בחדר (כשבינתיים כל התור מחכה בחוץ...) בהתחלה הרבי פשוט חייך אליו... הרשטיק
אמר לרבי: "אפשר דער רבי האט א טעות? (אולי הרבי
טועה?) מיין טאטענ'ס א פעטער איז דא געווען דרייציק יאר צוריק און ער האט גרעדעט
מיט'ן רבי'ן אפשר דריי שעה" (דוד של אבא שלי היה כאן לפני 30 שנה ודיבר עם
הרבי אולי 3 שעות). (הם דיברו בלימוד, הדוד הזה קראו לו ר' מרדכי הרשטיק, הוא היה
תלמיד חכם אדיר, הוא גם היה בעל תפילה אבל בעיקר תלמיד חכם). הרבי לא התייחס
לזה אלא שאל "ווער איז געווען דער חזן אין דער גרויס'ן שול אין תל
אביב?" (מי היה החזן בבית הכנסת הגדול בתל אביב?) עניתי לו: "דאס בין
איך געווען" (זה הייתי אני). המשיך הרבי: "איך האב אייך
אריין גערופ'ן זאג'ן א גרוייס'ן יישר כח פאר דעם גרוייס'ן קידוש השם" (קראתי
לכם פנימה כדי לומר לכם יישר כח גדול על ה'קידוש השם' הגדול). ואז הרבי התחיל
לתת שיחה מה זה קידוש השם. קידוש השם בחיים זה עוד יותר מקידוש השם של אחד
שנפטר. לחיות את הקידוש השם אחרי זה זה גם קשה... הרבי נתן א גאנצע תורה, הוא
לא זוכר בדיוק את מה שהרבי אמר כי הוא נורא התרגש, והיות והוא היה צריך להיות שליח
ציבור בפלטבוש בבית המדרש הגדול הוא בלחץ, כי היה מצונן ואינו יכול ככה להתפלל, אז
הרבי אמר לו "א חזן דארף זיין געזונט" (חזן צריך להיות בריא). שיצא
מהרבי חשב לעצמו מה זאת אומרת, חזן צריך להיות בריא? ואם הוא לא בריא אז שלא
ישיר?! שלא יתפלל?! אלא שמיד אח"כ עבר לו הצינון כלא היה, והתפילות
היו ממש טובות. ואז הבין שהרבי בעצם אמר כלפי שמיא, "חזן צריך להיות
בריא". וצדיק גוזר הקב"ה מקיים, וברכתו התקיימה,
הקבלת פנים שקיבל מהרבי בחדרו הקדוש על אירוע
שהיה תשע שנים לפני כן חיזק אותו מאוד, (הפוך ממה שאמרו לו אז כמה מחסידי
חב"ד בת"א...)
מתוך הקובץ "מלכות תהפך
למינות" – מבטו של הרבי מיליובאוויטש על צינות ומדינת ישראל
מה לגור וליום הזיכרון בנס ציונה ומדוע המשטרה פיזרה אותם?
ברים: משטרת נס ציונה פיזרה כעת אירוע התרמה של חסידות גור עבור גמ"ח. המשתתפים טענו שמדובר "במעמד יום הזיכרון"
בתקשורת יוצאים נגד אירוע התרמה של חסידות גור אתמול בערב יום הזיכרון בנס ציונה
בתקשורת יוצאים נגד אירוע התרמה של חסידות גור אתמול בערב יום הזיכרון בנס ציונה. בן כספית כותב: "כאילו מדינה שלמה לא מתאבלת בערב הזה על ילדיה שנפלו"
מי הרעיל את האוכל בקערעסטיר?
בתקשורת החרדית ובקבוצות הפנימיות מדווחים ביממה האחרונה על אירוע חריג במהלך הילולת רבי ישעיה'לה מקרעסטיר בהונגריה
עם גלימה נכנס למקומות שאסור לו להכנס
עם גלימה נכנס למקומות שאסור לו להכנס
דיווח על כך שנפתחה חקירה על כך שמישהו ששם גלימה כמו הראשון לציון נכנס לטקסים בגלל שחשבו שהוא הראשון לציון
שביתה בעירית אלעד
מדוע ביקש בגין להיקבר בהר הזיתים ולא בהר הרצל?
על ציונות ומדינת ישראל ממבטו של הרבי מליובאוויטש
אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות חוזרים ונשנים של גורמים מהציונות הדתית ביחד עם כמה סוכני שינוי בחב"ד, להציג את דמותו של הרבי כי תומך בציונות וכיו"ב.
החליטו כמה אברכים מאנ"ש להוציא לאור מקבץ סיפורים. חלק מהסיפורים הם פרסום ראשון
לגבי היחס האמיתי של הרבי לציונות.
יוזמה מבורכת, שמראה שהציבור בחב"ד לא טיפש, ולא מוכן שכל מיני פוליטיקאים יבזו את שמו של הרבי
"הנחת התפילין לראש הממשלה יכלה לקחת חמש דקות, אבל בפועל זה לקח כמעט 40 דק' של תפילה"
מלוכדים News: הרב אור זיו, שהניח תפילין לראש הממשלה משתף בשיחה עם 'מלוכדים': "הנחת התפילין לראש הממשלה יכלה לקחת חמש דקות, אבל בפועל זה לקח כמעט 40 דק' של תפילה, התרגשות ואמונה גדולה בעם ישראל, בארץ ישראל ובתורת ישראל"
הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי נצפה אמש בניחום אבלים בבית משפחת חזן
מד"א דקהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי נצפה אמש בניחום אבלים בבית משפחת חזן היושבים 'שבעה' אחר פטירת אביהם. צילום: חב"ד מתעדכנים
"היום בתניא" יום ג', ד' אייר
מרגש: הרב דב קוק בוכה ומנגב דמעות בעת שמחזק יהודי רחוק לחזור בתשובה
דמעות של קירוב לבבות
בחדרו של מרן קדוש ישראל
רבינו דב הכהן קוק שליט"א
לפני כשבועיים הגיע לחדרו של מרן קדוש ישראל רבי דב קוק שליט"א יהודי רחוק מאד מתורה ויראת שמים, הרב קבלו בסבר פנים יפות וקרבו אליו בעבותות אהבה.
בין הדברים ביקש רבינו שליט"א לתת לאורח חוברת שהדפיס רבינו שליט"א מתוך כתבי מרן הראי"ה קוק זיע"א, ואמר לו, קח לך כמה דקות ותקרא כאן עמוד או שתים, ותאמר לי מה אתה מרגיש לאחר הקריאה...
הנ"ל אמר לרבינו שליט"א: קראתי את הדברים... אכן הוא מדבר אל הנשמה... ואני אשמח לקבל את הספר מידיו של כבוד הרב...
באותו רגע רבינו שליט"א בכה ודמעות זרמו מעיניו וכל הנוכחים בחדר התרגשו לראות את רבינו שליט"א בוכה עם יהודי ומתרגש בזכות לקרבו בתשובה להשם יתברך...
רבינו שליט"א נתן לו מיד את הספר עם הקדשה מיוחדת, ואמר לו, הלואי שגם אתה תזכה לבכות בקריאת הספר הזה...
הנ"ל אמר שלוקח לו זמן לבכות, אבל הוא מקוה שזה יקרה...
השיבו רבינו שליט"א:
גם אני לא יודע לבכות... אבל בספר הזה יש לו זרמים של דמעות...
אני לא מדבר על סתם דמעות אלא על שטף של דמעות...
אני מתבייש לבכות בפני בני אדם אבל זרם הדמעות גובר על הבושה... עכ"ד מרן שליט"א.
בינו נא זאת כמה וכמה יש לרדוף אחרי כל יהודי כדי לקרבו בעבותות אהבה ולהשיבו לצור מחצבתו.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
הרב דב קוק - גילוי סוד ביאת משיח בקרוב והריגת מלאך המות וסימוי עיניו
סוד משיח במילים "ויצמח פרקניה"
וענין הריגת מלאך המות וסימוי עיניו בקרוב
לאחרונה ניגן רבינו הגר"ד קוק שליט"א בקדיש את המילים "ויצמח פרקנה ויקרב משיחיה" בניגון נפלא מאד, ולרוב ההתרגשות זלגו דמעות מעיניו.
לאחר התפלה אמרתי לרבינו שליט"א מה שאומרים הרבה מן החברים, שתוך כדי שמיעת ניגוניו הקדושים, נשמעים המון חידושים והרגשים...
וכאן נתחדש לנו בניגוניו על המילים "ויצמח פרקנה" רמז על ריבוי פו"ר המביא לגאולה, כי האותיות "פר" של "פרקנה" נשמעות כמו "פו"ר" של פריה ורביה הממהרת את הגאולה, וכמ"ש ביבמות (סב ע"א, וש"נ) "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", והיינו לשון "ויצמח" כמ"ש ביחזקאל (טז, ז) "רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים" וכו'.
ואמר רבינו שליט"א, הדברים נאים, והוסבר כאן החלק הראשון שהוא אותיות "פר" ד"פרקנה" - אבל עדיין צריך לבאר מה בא לרמוז החלק האחרון של אותיות "קנה".
וחידש רבינו שליט"א לבאר זאת עפמ"ש בב"ב (קמג ע"ב) ספק בדין אדם שאמר נכסי נתונים "לבניי", והיה לו בן אחד ובנות, וצדדי הספק הם, האם בלשון בני אדם קוראים גם לבן אחד "בניי" [לשון רבים], והבן לבדו רק הוא יקבל את כל נכסיו, או שמא י"ל דאנשים לא קוראים לבן בלשון רבים, וכוונתו היתה לתת גם חלק לבנותיו ויחלקו כולם בשוה. ופשט אביי את השאלה ממ"ש בפס' (בראשית מו, כג) "ובני דן חושים", דמוכח שגם בן יחיד נקרא בלשון רבים.
ודחה רבא, דלמא כדתנא דבי חזקיה שהיו [בני דין] מרובין "כחושים [כענפים] של קנה". ופירש רשב"ם שם, "שגדלים הרבה ביחד בלע"ז טרוק"ש. אי נמי עלי קנים או קשרי הקנים קרוין כן". ורבינו גרשום שם כ', "כלומר רוב בנים היו לו כאותן שרטוטין של קנים שיש בקנים שהן ארוכות. ואית דאמרי כחושים של קנים כעלים של קנה שהן קליפות הרבה זו ע"ג זו". וע"ש בגירסת התוס' רי"ד.
הרי לפנינו שיש ב"קנה" ריבוי ענפים [הנקראים "חושים"], ולפי"ז מתבאר לשון "קנה" ד"פרקנה" ומצא מין את מינו וניעור, שהצמחת וריבוי הפריה ורביה בעולם, כקנה שיש בו חושים [ענפים] הרבה, דין גרמא ל"ויקרב משיחיה" בעגלא ובזמן קריב.
וצ"ב לשון "חושים" שהוא גדר ריבוי ענפים שבקנה, ואמר רבינו שליט"א לפרש זאת על פי מה שמצאנו פעמיים בבבא בתרא (קלה ע"א) לישנא דגמרא "חוש לה", [ע"ש בב' נושאים וחששות איסורא בדיני יבום], וממילא מתבאר שכאשר אני חש לכל דבר מחמת שיש המון צדדים בהלכה - זה גדר פריה ורביה, והיינו "חושים" המורה על ריבוי כהנ"ל, ולעומת זאת כאשר יש פסיקה ברורה ללא חשש לצדדים אחרים - זה גדר אחד.
הוסיף רבינו שליט"א: "דן" הוא "דיין" [כמ"ש (בראשית מט, טז) דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל", וע' פסחים (ד ע"א) ההוא דאמר דונו דיני, אמרי, שמע מינה מדן קאתי], הדיין תפקידו "לפסוק" ולהכריע ללא שום חששות, וממנו יוצא ובא "חושים", שהוא כזה גדול שמתוך "דן" [שהוא אביו והוא מקורו], הוא חושש לכל הפרטים, והיא תהלתו, שאע"פ שהוא "בן דן" שסותר את גדר "חושים", מ"מ הוא מצליח להביא את כל הפרטים... זה הכח שלו...
וכאן סיים רבינו שליט"א בדמעות של רגש: דן זה דין אחד, חושים מרובים, אתה רואה הרבה פרטים, אבל באמת "בני דן חושים", כל הפרטים שאתה רואה בעולם, הכל שייך ל"דן" שהוא גדר "אחד" כהנ"ל, כל מה שחושים מרבה, הכל הוא מרבה אל השורש האחד... כל הריבוי הוא בתוך ה"אחד"...
אמרתי לרבינו שליט"א שלא זכיתי להבין למה בוכה כאן וממה מתרגש כ"כ, ואמר בענות קדשו, אני בוכה בגלל היסורים שיש לי בגרון... הלואי שאזכה לבכות מההתרגשות של דברי התורה ולא בגלל בעיות בגרון, זה כל אחד יכול... ושוב בינותי שרבינו שליט"א אמר כאן סוד גדול ויסוד אמונה עצום ונשגב כאשר עין רואה.
וכאן נאה להביא מה שכ' בחידושי אגדות למהר"ל מפראג (ב"ב שם) וז"ל: "מלמד שהיו בניו מרובים כחושים של קנה. דבר זה יש לך להבין מפני כי שמו נקרא דן, ולכן תמצא בדן מה שלא היה לדן רק בן אחד ונתרבו בניו בפעם אחד, ולא נתרבו מעט מעט כמו שהיה אצל אחרים וכו', לכך אמרו שהיו בניו כחושים של קנה, שהרבוי בא ביחד, כי מדתו הוא הדין, ומזה תמצא יוצא הרבוי בפעם אחד, ובארנו זה במסכת סוטה (יא ע"ב) אצל רבוי ישראל אצל תחת התפוח עוררתיך, ואצל רבבה כצמח השדה נתתיך ע"ש, כי כל זה מצד מדת הדין שהיו בישראל עד שעבדו בהם בפרך, ונאמר כאשר יענו כן יפרוץ וגומר. ולפיכך בני דן שנקרא דן על שם הדין כדמוכח בפ"ק דפסחים האי דאמר דון דינא אמרי מדן קאתי, שתראה מזה כי היה דן מיוחד לדין, ולפיכך היו לו בנים כחושים של קנה, ודי בזה למבין דברי חכמה". ומסתמא הדברים קשורים להנ"ל.
בסיום שיחה מרוממת זו אמרתי למרן שליט"א דהנה בגמ' דשבת (קנא סע"ב) מסופר על רבי חנינא שנפטרה בתו ולא בכה עליה, אמרה לה אשתו, תרנגולת יצאה מן הבית?! והשיב לה, וכי את רוצה שאלקה בשתים, גם שיכול הבת וגם עיורון, [שהדמעות מביאות חולי לעינים. ע"ש], והדמעות שרבינו שליט"א מוריד בתפלה ובלימוד התורה, יש בהם כח להרוג את מלאך המוות [בחינת "שכול" הנ"ל, וכמ"ש בסוכה (נב ע"א) שלעתיד הקב"ה שוחט את היצה"ר], וגם לעוור את מלאך המוות שהוא "מלא עינים" כמ"ש בע"ז (כ ריש ע"ב).
ושאלתי את רבינו שליט"א אם כנים הדברים, למה צריך גם לסמות את עיניו וגם לשוחטו, ומה הם ב' הבחינות שיש בכאן.
ובתחלה אמר רבינו שליט"א בענות קדשו: אני בוכה מההתרגשות של הניגון, לא מהמילים... הלואי שאזכה לבכות בקדש...
ושוב ביאר רבינו שליט"א, צריך לעוור אותו כלפי מה שהוא מצער אנשים בצער מיתה, [שהרי בואו בתורת מלאך המות מלא עינים הוא בשעת המיתה כמ"ש בע"ז שם], וההריגה שלו באה על מה שהוא מחטיא אנשים כל הזמן - שבזה הוא הורג אותם [כמ"ש (תהלים לז, לב) "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו", וע' סוכה נב ע"ב וקידושין ל ע"ב], ומקבל מידה כנגד מידה בתרתי. עכ"ד דבריו הפלאיים של מרן שליט"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה





































