למה
בבחירות האלו אין לנו פריבילגיה ללכת עם הרגש
המפה
הפוליטית של מדינת ישראל משתנה לנגד עינינו במהירות עצומה. ערב הבחירות לכנסת,
הנתונים והמגמות בשטח מצביעים על תרחיש ברור ומדאיג אחד: הכנסת הבאה תהיה מוצפת
במפלגות מרכז ואמצע – רשימות שונות ומשונות שמתהדרות בנוצות של
"ממלכתיות" ו"מרכזיות", אך בפועל מציגות קו אידיאולוגי עמום
שמסכן את כל מה שקדוש ויקר לנו. מול הגל הזה, המסקנה הלוגית וההיסטורית היא אחת: רק כוח
חרדי חזק ומאוחד בקלפי יוכל להציב חומה בצורה ולהגן על עולם התורה.
הביקורת
מוצדקת – אבל השעה אינה שעת חשבונות
זה לא
סוד, ואין טעם להסתיר זאת: יש לנו ביקורת נוקבת, צולפת וכואבת כלפי הממסד החרדי
ונציגיו. בעולם התורה ובתקשורת הפנימית נשמעת לא פעם הביקורת הקשה ביותר על
התנהלות כזו או אחרת, על חוסר קשב למצוקות השטח או על נוקשות ממסדית. הביקורת הזו
לגיטימית, היא קיימת, והיא כנראה תמשיך להישמע.
אך מי
שיבחר להשתמש בביקורת הזו כתירוץ להישאר בבית, או גרוע מכך – להצביע למפלגות אחרות
מתוך תחושת "קנאות מעושה" ורצון ללמד את הנציגים לקח – משחק באש. זו
אינה עת למלחמות פנימיות. אדם המציג עצמו כקנאי לדבר ה' אך בפועל מחליש את הנציגות
התורנית, פועל מתוך מניעים מוטעים. מי שישחק את המשחק הזה ביום הבחירות, חייב לדעת
שהוא ורק הוא יישא באחריות ישירה לכל התופעות הקשות והגזירות שיבואו על עולם
הישיבות מיד לאחר מכן.
המפלגות
החרדיות מחוץ לקואליציה?
התחזיות
הפוליטיות הנוכחיות אינן מותירות מקום לספק. השילוב של ריבוי מפלגות האמצע יחד עם
קמפיינים המבוססים על הסתה ושיסוי, מייצר קונזנזוס מסוכן במערכת הפוליטית. הסיכוי
שהמפלגות החרדיות ימצאו את עצמן מחוץ לקואליציה הבאה הוא גבוה מאי פעם.
כאשר
מפלגות המרכז ירכיבו את הממשלה, המוטיבציה הראשונה שלהן תהיה לפגוע בציפור הנפש של
היהדות הנאמנה. ללא נציגות חרדית חזקה, איתנה וגדולה – שתהווה משקל נגד עצום
ותחייב את השלטון להתחשב בה, בין אם מתוך הקואליציה ובין אם כאופוזיציה לוחמת –
המערכת תרמוס כל חלקה טובה. רק כוח אלקטורלי חסר תקדים יבהיר לראשי מפלגות האמצע
כי הציבור החרדי אינו שק חבטות שניתן להתעלם ממנו.
פטור
לבני הישיבות – ההגנה האמיתית על ארצנו הקדושה
בלב
המערכה הזו עומדת הסוגיה הקיומית מכולן: הסדרת מעמדם של בני הישיבות והבטחת פטור
מלא וקבוע ללומדי התורה. עבורנו, זו אינה שאלה פוליטית או תקציבית, אלא יסוד קיומי
מוחלט. אנו מאמינים באמונה שלמה כי לימוד התורה ועמלה הם המגן האמיתי והשמירה
הרוחנית על ארצנו הקדושה ועל יושביה.
כאשר
הישיבות הקדושות שוקקות קולות של לימוד, הן המעמידות את העולם פוליטית וביטחונית.
מפלגות האמצע אינן מבינות את הערך הזה; הן רואות בלומדי התורה נטל ולא נכס. כדי
להדוף את הגזירות המתרגשות לבוא וכדי לעגן בחוק את זכותם של בני הישיבות להגות
בתורה ללא הפרעה, אנו זקוקים למקסימום כוח פוליטי. כל קול חסר הוא חייל פחות
במערכה על המשך קיומו של עולם התורה.
מי שלא
מצביע – בוגד בשליחותו
במצב
דברים זה, כאשר חרב חדה מונחת על צווארם של עולם הישיבות והמסורת היהודית, חובת
ההצבעה הופכת לצו עליון. אין כאן מקום לניטרליות, ל"פסק זמן" או להבעת
מחאה באמצעות הימנעות.
מי
שבוחר להישאר בבית ביום הפקודה, מי שמפקיר את הזירה ומאפשר למפלגות האמצע
האנטי-חרדיות לגדול, עושה מעשה שלא ניתן לכנותו אלא כבגידה – בגידה במלוא מובן
המילה. זו בגידה באבותינו שמסרו את נפשם על התורה, בגידה בילדינו הזקוקים לחינוך
טהור, ובגידה בלומדי התורה שמגינים עלינו בכל רגע.
אין לנו ברירה אחרת. למרות הביקורת, למרות חילוקי הדעות הפנימיים – הפעם כולנו מחויבים להתייצב כאיש אחד בלב אחד, להשליך מאחורי הגב את החשבונות האישיים, ולהצביע אך ורק עבור המפלגות החרדיות. זהו המבחן של הדור שלנו, ואין לנו זכות להיכשל בו.
