היה זה בימים שלאחר הסתלקות ה'לב שמחה' סקרתי באריכות את שנות חייו על גבי כמה עמודים, ובין היתר עסקתי בראייתו המפוכחת של הרבי שקלט מה שלא קלטו אחרים, ברגע שהוא תפס את ההנהגה הוא טיפל בעיקר העיקרים במלחמה במי שמבקש להכחיד את החסידות
הרב שך זעק כי אינו נגד החסידות, אין הוכחה טובה מזו כי הוא ביקש להכחיד את החסידות, אם הוא לא היה רוצה להכחיד את החסידות לא היתה כל סיבה לחשוב כי הוא מבקש לעשות כך. רק ומפני מה שעשה בשנות חייו ובמיוחד מאז שתפס את ההנהגה זה מה שהוכיח כי אלו היו מטרותיו
וההוכחה הגדולה מאבקו למען המחנכות האנטי חסידיות, זו אחת הפרשיות הכי מענינות וקשות בתולדות המלחמה על החסידות בארץ ישראל, מלחמה שהתנהלה בשנות הלמ"דים, וזכיתי בשליחותו של ה'לב שמחה' זצ"ל להיות מעורב בה בעקיפין
הרב שך נלחם כארי נגד פתיחת בתי ספר חסידיים לבנות, הוא עשה הכל למנוע זאת ביודעו כי זה הסוף לשמד האנטי חסידי שנמשך שנים בארץ ישראל. הרבי ה'לב שמחה' זצ"ל הבין את הענין, הוא ורק הוא עשה את השירות הגדול לעולם החסידי שהיה נכחד לולא התייצב מול אוייב שפעל במסתרים ובדרכים אפלות
כאן אגולל בקצרה את מה שקרה באותן השנים. בסמינר 'בית יעקב' השתלטו המחנכות הליטאיות שחינכו את הבנות להתחתן רק עם 'בן תורה' וחלילה לא עם בחור מישיבה חסידית שאותם כינו בכל מיני כינויים. נוצר מצב שהבנות למשפחות בית גור העדיפו בחורים עם בלוריות ענקיות מישיבות כמו חברון ופונוביז' ולא הסכימו להתחתן עם בחור מ'שפת אמת', זו היתה עבורם בושה. הרבי ה'לב שמחה' התווכח עם הרב שך ותבע החלפת המחנכות או לפחות להבטיח איזון. הוא רצה שיהיה פיקוח על החינוך שיחנכו שכולם הם 'בני תורה' לא רק הבחורים עם הבלוריות והמגולחים, אבל הרב שך לא הסכים בשום אופן, הוא לחם כארי שהחינוך כמות שהוא ימשיך, והרבי ה'לב שמחה' לא יכל להשלים עם כך
לא אפרט כאן - בספרי תמצאו זאת באריכות גדולה - איך נקראתי ל'לב שמחה' ומה שעשיתי למען אותה מערכה. אסור לשכוח מדובר בשנים שלא היה אינטרנט, לא היה גם עיתונות חרדית, הייתי הראשון לפני כולם בעולם החרדי לפתוח עיתון עצמאי, כל האחרים הגיעו שמנה שנים אחרי, הפעילות אז נעשתה בדרך אחרת לגמרי, וזו גרמה שעוד נאלצו להתערב במאבק הזה, עד אשר הסכימו להחליף כמה מן המחנכות אבל זה לא פתר פתרון של ממש, עד למהפך הגדול, כשהרב שך פתח מפלגה משלו, במקום הכריזו על הקמת בתי ספר חסידיים לבנות, והרב שך השתולל קרא למלחמה, הוא פנה לבתי משפט עשה כל מה שרק יכל למנוע זאת ולא הצליח
המלחמה ההיא פרושה על עשרות עמודי 'פנים חדשות' שליווה את אותה מלחמה לכל אורכה
המלחמה הזו של הרב שך היא ההוכחה הכי טובה כי הוא ביקש להכחיד את החסידות, מפני שאם היה זה אחרת הוא היה צריך להבין כי אי אפשר לחנך בנות ממשפחות חסידיות לרצות להתחתן רק עם בחור מישיבה ליטאית, וכי חייבים להבטיח כי גם בחורים מישיבות חסידיות יוכלו להתחתן
יצויין, כי הבעיה הזו היתה לא רק של גור. חסידי סלונים ועוד אחרים סבלו מכך באותן שנים, הרבי ה'לב שמחה' הוא זה שעשה לזה סוף, ועל זה חייבים לו הרבה תודה
והערה נוספת, המאבק הזה התחיל הרבה לפני פרשת 'מיהו יהודי' לפני המאבק של הרב שך נגד חב"ד
הרב שך זעק כי אינו נגד החסידות, אין הוכחה טובה מזו כי הוא ביקש להכחיד את החסידות, אם הוא לא היה רוצה להכחיד את החסידות לא היתה כל סיבה לחשוב כי הוא מבקש לעשות כך. רק ומפני מה שעשה בשנות חייו ובמיוחד מאז שתפס את ההנהגה זה מה שהוכיח כי אלו היו מטרותיו
וההוכחה הגדולה מאבקו למען המחנכות האנטי חסידיות, זו אחת הפרשיות הכי מענינות וקשות בתולדות המלחמה על החסידות בארץ ישראל, מלחמה שהתנהלה בשנות הלמ"דים, וזכיתי בשליחותו של ה'לב שמחה' זצ"ל להיות מעורב בה בעקיפין
הרב שך נלחם כארי נגד פתיחת בתי ספר חסידיים לבנות, הוא עשה הכל למנוע זאת ביודעו כי זה הסוף לשמד האנטי חסידי שנמשך שנים בארץ ישראל. הרבי ה'לב שמחה' זצ"ל הבין את הענין, הוא ורק הוא עשה את השירות הגדול לעולם החסידי שהיה נכחד לולא התייצב מול אוייב שפעל במסתרים ובדרכים אפלות
כאן אגולל בקצרה את מה שקרה באותן השנים. בסמינר 'בית יעקב' השתלטו המחנכות הליטאיות שחינכו את הבנות להתחתן רק עם 'בן תורה' וחלילה לא עם בחור מישיבה חסידית שאותם כינו בכל מיני כינויים. נוצר מצב שהבנות למשפחות בית גור העדיפו בחורים עם בלוריות ענקיות מישיבות כמו חברון ופונוביז' ולא הסכימו להתחתן עם בחור מ'שפת אמת', זו היתה עבורם בושה. הרבי ה'לב שמחה' התווכח עם הרב שך ותבע החלפת המחנכות או לפחות להבטיח איזון. הוא רצה שיהיה פיקוח על החינוך שיחנכו שכולם הם 'בני תורה' לא רק הבחורים עם הבלוריות והמגולחים, אבל הרב שך לא הסכים בשום אופן, הוא לחם כארי שהחינוך כמות שהוא ימשיך, והרבי ה'לב שמחה' לא יכל להשלים עם כך
לא אפרט כאן - בספרי תמצאו זאת באריכות גדולה - איך נקראתי ל'לב שמחה' ומה שעשיתי למען אותה מערכה. אסור לשכוח מדובר בשנים שלא היה אינטרנט, לא היה גם עיתונות חרדית, הייתי הראשון לפני כולם בעולם החרדי לפתוח עיתון עצמאי, כל האחרים הגיעו שמנה שנים אחרי, הפעילות אז נעשתה בדרך אחרת לגמרי, וזו גרמה שעוד נאלצו להתערב במאבק הזה, עד אשר הסכימו להחליף כמה מן המחנכות אבל זה לא פתר פתרון של ממש, עד למהפך הגדול, כשהרב שך פתח מפלגה משלו, במקום הכריזו על הקמת בתי ספר חסידיים לבנות, והרב שך השתולל קרא למלחמה, הוא פנה לבתי משפט עשה כל מה שרק יכל למנוע זאת ולא הצליח
המלחמה ההיא פרושה על עשרות עמודי 'פנים חדשות' שליווה את אותה מלחמה לכל אורכה
המלחמה הזו של הרב שך היא ההוכחה הכי טובה כי הוא ביקש להכחיד את החסידות, מפני שאם היה זה אחרת הוא היה צריך להבין כי אי אפשר לחנך בנות ממשפחות חסידיות לרצות להתחתן רק עם בחור מישיבה ליטאית, וכי חייבים להבטיח כי גם בחורים מישיבות חסידיות יוכלו להתחתן
יצויין, כי הבעיה הזו היתה לא רק של גור. חסידי סלונים ועוד אחרים סבלו מכך באותן שנים, הרבי ה'לב שמחה' הוא זה שעשה לזה סוף, ועל זה חייבים לו הרבה תודה
והערה נוספת, המאבק הזה התחיל הרבה לפני פרשת 'מיהו יהודי' לפני המאבק של הרב שך נגד חב"ד
כמובן, החינוך אצל החרדים מאד קיצוני וגרוע, אולם, וכי לא מבין הכותב שהקנאים "של פעם" תרמו הישר לקיצוניות של היום?
השבמחקמדוע הגבת כאן, זה היית צריך להכניס בקטע על הקנאים, אבל מאחר ושאלת אשיב. אין ספק שהם הרבה אשמים אבל הרבה יותר החינוך של ימינו שמעודדים קיצוניות, פעם היית שומע בנוסח כפי שכתבתי אוואו מען הויבט הענט הויבט עמן פיס, ר' אהרן קצינלנבויגן לא היה הולך להפגנות והבינו כי גם זה דרך אחרת בקנאות, היום מעודדים כל יום להפגין כאילו שזה חלק מהחיים
השבמחק