לכן, התכנס היום הדירקטוריון שם מסר דויטש מכתב התפטרות ומינה אחר, דבר שקשה להאמין שתופס, מפני שלתפקיד כזה צריך להיבחר, ובחירות לא היו. אבל לא זה מה שחשוב כרגע. השאלה היא, מדוע לא פנה ר' שמואל דויטש לבית המשפט. כי ממה נפשך, אם הדבר אסור, איך זה שר' שמואל אויערבך מורה לעשות כך, ואם זה מותר, אז מה רע בכך?
מתברר, כי בין השניים מחלוקת באיך לגשת לענין, הוא לא מוכן להיות כאן השבת גוי, ולכן מינו אחר שהסכים להתלכלך למען ר' שמואל אויערבך, התובע להלחם בבית המשפט, הוא לא מוכן לוותר בענין הזה הוא הולך עד הסוף, גם במחיר של הרס 'דגל התורה' ופילוגה של העולם הליטאי
אין זה אומר כי ר' שמואל דויטש טוב יותר מר' שמואל אויערבך. ההבדל ביניהם הוא, שר' שמואל אויערבך מה שהוא עושה, זה על חשבון גבם של אחרים, ואילו ר' שמואל דויטש במקרה זה היה חייב ללכלך את עצמו אישית להופיע בבית המשפט, ואם בסופו של דבר יפסידו, הוא יהיה המפסיד הכי גדול
אבל דבר חשוב למדנו, שאצל מחבל-ליטאי, גם כשמדובר ב'גדול' שלך, לא תמסור את הנפש בשבילו. וההוכחה, ר' שמואל דויטש לא מוכן למסור את נפשו למען ר' שמואל אויערבך - במכתבו היום כותב דויטש על ר' שמואל אויערבך כך: 'מרן הגאון הגדול' אבל עד כאן, רק מילים, כשמדובר במעשים, כאן הסיפור כבר אחר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.