רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 30 ביולי 2021

דם ההרוגים נוטף מידי ראשי הישיבות - שנים הם יודעים כי זה מחיר 'בין הזמנים' ולא עושים דבר לעצור זאת


כשזה קורה פעם אפשר עוד להמליץ יושר כי בודאי לא האמינו שזה יקרה שוב, יזהרו יבינו כי מדובר באסון. אבל כשזה חוזר על עצמו במשך שנים, שוב ושוב הרוגים, פעם בישיבה זו ופעם בישיבה אחרת, כבר שנים שלא עבר בין הזמנים אחד ויחיד - בחודש אב - שסיימנו אותו בלי מחיר דמים, כל כך הרבה אסונות, ולמרות שראשי הישיבות יודעים מראש כי זה מה שיקרה, וההוכחה מאזהרותיהם בערב בין הזמנים, הם לא עשו דבר לעצור בעד שפך הדם הנורא

אז ניגש קודם לנושא עצמו. הויכוח הזה על האם כן או לא בין הזמנים קיים עשרות שנים. עד אני לוויכוח בנושא עוד לפני ארבעים וחמישים שנה, היו ראשי ישיבות ורבנים שטענו כי יש לעשות סוף ל'בין הזמנים'. היו שטענו כי גם ראשי הישיבות צריכים מנוחה, והיו שטענו כי מאחר וזה הסדר שנקבע על ידי ראשי ישיבות בעבר אסור לשנות, אבל היו גם מי שזעקו כי מדובר במחיר של איבוד נפשות תרתי ממש, וחייבים לעשות לזה סוף ולא הסכימו לשמוע בקולם

מציאות היא כי 'בין הזמנים' הוא זמן מועד לפורענות פיזית ורוחנית. שמעתי פעם את אחד מראשי הישיבות זועק כי כל מה שמשקיעים בבחורים במשך השנה מאבדים את הכל בתקופת בין הזמנים של אב מפני שאז מטיילים ומסתובבים במקומות שלוקח מהם את כל מה שהשקיעו בהם, מגיעים לאלול אנשים אחרים לגמרי. והיה זה הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שטען כי אין כל תועלת מה'בין הזמנים' וכי אדרבה מגיעים לאלול עייפים הרבה יותר ממה שיצאו ל'בין הזמנים' אחרי ט' באב

חשבנו כי שפך הדם הפיזי במשך השנים יגרום שראשי הישיבות יבינו כי אין מנוס חייבים לעשות לזה סוף. ומתברר כי דוקא ראשי הישיבות לא רוצים לוותר על בין הזמנים הם רוצים חופש, ולא מוכנים לעשות את המינימום לעצור בעד התופעה שבני הישיבות בתקופת בין הזמנים מתרוצצים במקומות סכנה. מציאות היא כי רוב בני הישיבות אינם ממלאים את בתי הכנסיות בתקופת בן הזמנים. גם אם נכון שישנם בחורים שיושבים ולומדים, אבל עשרות אלפים מחפשים מה לעשות, ועושים דברים שמכניסים אותם לסכנה רוחנית ופיזית

ראשי הישיבות אינם יכולים לומר כי ידם לא שפכו את הדם הזה, הם ידעו כי זה מה שקורה בבין הזמנים ולא מנעו את המצב הזה, לא הגבילו את הבחורים. וגם אם סברו שצריכים קצת להקל על הבחורים בתקופה הזו, מדוע זה חייב להיות בדרך וצורה שמכניס אותם לסכנה, מדוע זה לא יכול להיות במסגרת של הישיבה וככה להבטיח את עתידם

כל כך הרבה שנים מזהירים את ראש הישיבות ואת התלמידים כי 'בין הזמנים' מהווה סכנה רוחנית ופיזית, אבל אין מי שעושה משהו, כל אחד זורק על האחר, ואם חושבים אתם כי בעקבות האסון הנוכחי יעשו שינויים, אתם חיים בעולם לא מציאותי

חיים שאולזון

היסטוריית בין הזמנים וסכנותיו


 

מחנות קיץ ב'בין הזמנים'


לא רק בארץ ישראל יש 'בין הזמנים' גם בחוץ לארץ, ומי שילמד את סדר הישיבות בחוץ לארץ במיוחד באמריקה מדובר בתקופה הרבה יותר ארוכה, וכאשר נעבור על מה שקורה בארץ ומה שקורה בחוץ לארץ, בארץ אסון רודף אסון אין שנה אחת שעוברים אותה בלי פצעים קשים ולעיתים מוות של ממש, ואילו בארצות הברית הדברים שונים בתכלית. והסיבה לכך אחת ויחידה, בחוץ לארץ שינו את הסדר הקימו 'מחנות קיץ' לבני הישיבות וכך הצילו מאות של בחורים מנפילה לבאר שחת

להתלות באמירות של ראשי ישיבות בעבר כי אין לבטל את 'בין הזמנים' הוא שטותי מפני שמדובר בנפשות. אם זה ענין של פרוצודורה או ביוקרטיה או כל מה שלא היה קשור בנפשות היינו יכולים אולי להבין מדוע ישנם מי שנאבקים על כך. אבל כאשר בכל שנה אנו עוברים מצבים כל כך קשים של בני ישיבות שנהרגים ממש, אין מנוס אלא ללמוד ממה שקורה במקומות אחרים ולתקן, וכך להבטיח גם את ה'בין הזמנים' המקודש וגם את הצלת חייהם הרוחניים והפיזיים של הבחורים

אני מעלה זאת כאן כהצעה, מדובר במה שכבר עבר הרבה נסיון והצליח ב"ה והוא הקמת 'מחנות קיץ'. כל ישיבה חייבת שתהיה לה מחנה קיץ בגליל או בכל מקום בארץ שתמצא, לשם יעברו התלמידים לחודש בקיץ, כשהסדר הוא שונה מסדר הישיבה. כמה שעות לומדים וכמה שעות פעולות מעניינות, מכינים תכנית מיוחדת כמו שעושים בארצות הברית, ככה שזה שונה מן הישיבה ומרוויחים גם את הבין הזמנים וגם השינוי שזקוק לו בן הישיבה

לשחרר בחורים להפקר בזמן 'בין הזמנים' כמו שהוא עכשיו זה פשע פשוטו כמשמעו, כל הצרות באות מכך, וכמה צודקים אותם ראשי ישיבות שהיו נגד 'בין הזמנים' במיוחד אלו שטענו כי כל מה שהשקיעו בבחור במשך השנה מאבדים בשלשת השבועות האלו. הבחורים מסתובבים במקומות שאסור שבחורי ישיבות יהיו שם, וכאשר הם מגיעים לאלול הם בכלל לא רגועים ועם כוחות חדשים, הם מגיעים עם ראש במקומות אחרים, דווקא בישיבה כאן הם מתחילים את החופש למרות שהמשגיח צועק 'אלול אלול'

יהיו מי שיאמרו שעתה יש לנו זמן שנה נוספת ועד אז נחשוב מה לעשות. טעות היא. אם לא יכינו מיד שיהיה מוכן לשנה הבאה נעבור עוד סיבובים כאלו. אפשר למנוע זאת אם נקדיש זמן למטרה הזו, נפקיד אנשים מיוחדים שזה יהיה תפקידם להכין את הישיבות ל'בין הזמנים' ובכך נביא ישועה לכלל כולו

חיים שאולזון 

איך מתמודדים עם ההתפרקות


 

מינוי נשים לתפקידים ציבוריים בהכשר הגר"ח קנייבסקי


לא רק בירושלים בשכונה מסויימת דבר שנעשה על ידי נציגי 'דגל התורה', עכשיו מדובר בעיר ש'דגל התורה' שולטת בה, ראש המועצה הוא איש 'דגל התורה' והם הכשירו מקום לאשה בתפקיד חברה במועצה הדתית. הדברים התפרסמו 'בשמחה' גדולה על ידי אנשי 'דגל התורה' שהנה הם הגיעו להסכמה עם השר החדש של משרד הדתות המבקש לעקור את התורה כולה כדברי נציגי 'דגל התורה' הם שיתפו עמו פעולה והכשירו מקום לאשה במועצה הדתית

ועתה השאלה היא, האם הדבר מותר? ואם כן, מדוע רק עתה יתחילו נשים לייצג את 'דגל התורה', מדוע במשך של שלשים שנה לפחות לא שמענו ש'דגל התורה' אישרה דבר כזה. האם הניחו את הנושא בפני 'מועצת גדולי התורה' הליטאית? וגם אם לא, האם הניחו את הנושא בפני הגר"ח קנייבסקי? ואם כן, האם הוא אישר זאת? או שהם בכלל לא שאלו אותו

גם אם הם טוענים כי מדובר בתפקיד שיחל רק בעוד 18 חודש, אבל ההכרזה כי אשה תהיה נציגה כבר היה השבוע, דבר כזה חייב היה להיעשות עם הסכמה של הרבנים ראשי 'דגל התורה' האם מי מהם התיר זאת, או שמא ראש המועצה המקומית מ'דגל התורה' החליט על דעת עצמו?

מדובר בפריצת גדר רצינית. מדובר בענין הלכתי והשקפתי כזה אשר בכל השנים לא איפשרו לנשים חרדיות לכהן בתפקידים ציבוריים. ירדו לחיי אשה חרדית שהיתה חברה בכנסת ובממשלה ועתה אחת מנשות 'דגל התורה' מכריזה ואומרת כי היא רוצה להיות חברת כנסת מטעם 'דגל התורה' ולא שמענו עד היום הזה 'דעת תורה' בענין, האם זה מותר או אסור. כן, אנו יודעים מן העבר כי זה אסור, אבל עתה לאחר ההכרזות האחרונות והאישור למינוי אשה לתפקיד מדוע לא שומעים את דעת הרבנים, השתיקה שלהם רועמת ובמילים אחרות מדשתקי שמע מינא דניחא להו ואם כן מדובר במהפכה רצינית בכל התפיסה החרדית, דבר שמחייב כינוס של רבנים לדון בנושא, אסור שזה יעבור בשתיקה, מפני שזה יהפוך לעובדה

התירוץ שמדובר לעוד 18 חודש הוא מסוכן מאוד מפני שזה תרגיל איך להתיר זאת, בעוד 18 חודש יאמרו כי זה כבר מאוחר מדי ואי אפשר לשנות. עתה הוא הזמן לזעוק, על הרבנים להביע את דעתם 'דעת תורה', ואם אינם מביעים את דעתם לכאן או לכאן פירושם של דברים כי מדובר במעשה אשר לא ייעשה. 'דגל התורה' רוצה נציגות של נשים, ועושים זאת בדרך שתמיד יוכלו לטעון כי הרבנים לא אסרו אבל גם לא התירו והם יכולים לעשות כרצונם

מדובר בשינוי משמעותי ביותר בחיים החרדים, בהרס האידיאה החרדית, ובהרס חומת הצניעות, ואם זה עובר בשתיקה פירושם של דברים כי היהדות החרדית במיוחד זו הליטאית סיימה את דרכה, היא הפכה למזרחי, ובהכשר של ר' חיים קנייבסקי. הוא מחוייב להביע את דעתו לכאן או לכאן, אין עוד אפשרות של שתיקה, מפני שאם לא שומעים את דעתו פירושו כי הוא מתיר זאת, ואוי נא לנו שלכך הגענו שר' חיים קנייבסקי מתיר מינוי של נשים לתפקידים ציבוריים

חיים שאולזון

המחלוקת בסדיגורא ותוצאותיה


 

במלאת השנה - סדיגורא ניצחה והפסידה!!!


היום מלאה שנה לפטירתו של האדמו"ר הקודם מסדיגורא וזה זמן לחשבון נפש פנימי וחיצוני, האם היה חכם לעשות מה שנעשה, או שהיה עדיף אחרת. כאשר מסכמים את השנה היתה זו שנת מלחמות קשות כאלו שסכסכו מבפנים, הרסה משפחה סכסכה כל כך הרבה שלא האמינו שזה יקרה להם. הסכסוך מורכב מהרבה מאוד פרטים ולא כאן אמנה אותם, אני מבקש להגיע לתוצאה היכן אנו היום, ומי ניצח והפסיד כאן

אז קודם ולפני הכל, המזימה והרצון שיהיה רק אדמו"ר אחד לא עלה בידם וזה כבר לא יקרה, כל האחים מי שירצה יהיה אדמו"ר ובכך שברו את המזימה. אין לי ספק כי האדמו"ר בעצמו לא תכנן דבר כזה ואף לא תכנן אותו, מדובר בנחשים ועקרבים וכאלו לא חסרים בסדיגורא שבישלו את הדייסה הזו ועכשיו אוכלים את מה שבישלו, והשאלה שאני מציב כאן, האם במצב שנוצר טוב או רע לסדיגורא

אז כדרכה של ההגדה של פסח שפותחת בגנות אפתח בצד השלילי, חסידות שלפחות כלפי חוץ היה לה שם טוב הפכה לרודנית אלימה וברוטלית כזו אשר רואים עמוק בה את הצד השלילי שלה. לא שקודם היה יותר טוב, אבל לפחות לא ידעו. במצב שנוצר הכריזו כלפי העולם כולו מה קורה באמת בחצר הזו, ואין עוד מינימום של ספק כי מדובר בבריונים שהשתלטו על המוסדות, לקחו ילד קטן שאותו הם מנהלים הוא עבד שלהם, ואפשר לראות כי הוא לא המנהיג אלא מונהג, על פי מה שמכתיבים לו, ומבחינה זו יש לרחם עליו, מדובר בילד קטן שלא קולט את מה שהוא גרם לאבא שלו ובמיוחד לאמו למשפחה. מי היה מאמין כי בסדיגורא אחים עוברים זה לצד זה ולא יאמרו אחד לשני שלום. בימים אלה הינוקה עבר ליד אחיו האדמו"ר מלונדון ולא דיבר עמו, לא הושיט לו יד, בעיני אח כזה הוא מושחת. גם אם יש לך סכסוך עמו אבל תתנהג כמו שצריך ואל תהווה דוגמא להשחתה. רציתי להאמין כי הוא יהיה מספיק חכם לא להוביל למצב הזה, אבל זה מה שקורה, וחבל מאוד

אני יעבור עתה דוקא לצד החיובי על איך שאני מסתכל על הדברים מה והיכן יצא טוב מן המחלוקת הזו בסדיגורא. בניגוד לעבר שסדיגורא לקח לה הרבה זמן להתפתח. אני זוכר את סדיגורא כשהיא היתה פצפונית, וגם עתה אינה בסדר גדול כפי שהתפתחו אחרים שלפני חמישים שנה היו קטנים מסדיגורא והיום עוברים אותה. גם האיכות האנושית בסדיגורא היא בעייתית שלא כאן אכנס לפרטים, ואם לא היתה פורצת מחלוקת והיא היתה ממשיכה כמות שהיא השם סדיגורא בקושי היו יודעים במי מדובר. אסור לשכוח כי סדיגורא הם בקושי מאתיים משפחות הם מונים כמה מאות איש, כאשר לחסידויות אחרות בכל בית כנסת יש להם מספר המונה יותר מכל סדיגורא

המלחמה הפנימית הובילה לכך שמתפתחת תחרות כזו אשר תעלה את סדיגורא על המפה. כל אחד מן האחים חייב יהיה להוכיח את עצמו ויעשה הכל לפתח את מוסדותיו ובסופו של דבר סדיגורא בכללה תצא נשכרת מכך

היה זה הרב שך שאמר בשעתו כי המחלוקת בונה. כאשר חיים בשלום נרדמים ולא מתפתחים, וכאשר יש מחלוקת רבים, כל אחד חייב להוכיח את עצמו אז מתפתחים

זה מה שקורה כרגע בסדיגורא ומבחינה זו יצא להם טוב. תרשמו את מה שאני כותב לכם כאן, אם חלילה משיח לא יבא בקרוב ממש, בעוד עשר שנים סדיגורא תהיה גדולה מאוד יחסית למה שהיא היום, ומסיבה אחת ויחידה כל אחד ישקיע לבנות את הקהילה שלו

חיים שאולזון

האכזריות של גור תובעים מנערה בת 16 שתתנתק מהוריה מפני שעברו לקהילת הפורשים


 

סדיגורא מזכירה לי את זוויהל בירושלים לפני עשרות שנים


0איך אמר הבדחן ר' יענקל מילער, כי סכסוך שכזה לא מתאים לסדיגורא, זה היה הרבה יותר מתאים לחסידות בגודל של סאטמאר וגור, והאמת היא כי מבחינה מספרית הם בכלל לא שווים להתעסק עימם, וכאשר אני נשאל, אני אומר, שכל עוד לא חורגים ועושים מעשים שעלול להשפיע על הציבור כולו זה ענין לסדיגורא בלבד ואל לאף אחד להתערב בעניינם, פרט למי שהוא חסיד סדיגורא או שזה נוגע לו אישית. הבעיה עם סדיגורא שהם מבקשים לקבוע קביעות שעלולות לסבך הרבה קהילות אחרות ואת הציבור החרדי כולו ואין מנוס אלא לעצור את הדברים מיד, כמו דוגמת מי קובע מי יהיה אדמו"ר והאם יש מי שבכלל יכול לכתוב צוואה בענין שלא שייך לו. אדמורו"ת זה ענין ששייך לכל כלל ישראל בלי יוצא מן הכלל, כל מי שראוי ויש לו חסידים הוא אדמו"ר

אבל לא על זה אני כותב כאן אלא על משהו שכאשר מזכירים את סדיגורא זה מזכיר לי את הימים ההם כאשר טדי קולק היה ראש עירית ירושלים. כאשר היו שואלים אותו מי הם החסידויות הכי גדולות בירושלים הוא היה אומר גור וזוויהל. באותם ימים גדלי' משה - היום אדמו"ר - עדיין ניהל את זוויהל, הרבה שנים לפני שקרה מה שקרה בקהילה הזו, הוא היה כל כך טוב ביחצנו"ת עד כדי שהצליח לשכנע את טדי קולק כי זוויהל היא קונקרנציה של גור וכי הם כמעט זהים במספר

לא אשכח את המחזה כאשר ישבו בישיבה ודיברו על גודל הקהילות, טדי קולק היה כל כך משוכנע כי זוויהל היא בגודל של גור וכי מגיע להם שווה לגור מפני שמספרם כמעט שווה. העסקנים החרדים של אותם ימים שישבו לצד השולחן החזיקו את עצמם בכח שלא להתפרץ בצחוק

על פי המהומות שעושים בסדיגורא זה מזכיר את הימים ההם כאילו שהם שווים לסאטמאר וגור, והתמימים כלל לא יודעים כי הם מהקהילות הכי קטנות בציבור החרדי

חיים שאולזון

דער ווארט אין אידיש - מקומות הקדושים זענען געווארן די חרדישע טיאטערס


 

ה'אמת' הוא השקר הכי טוב


אסון נורא קרה השבוע באוקריינה, שלשה בחורי ישיבה עלו על מטוס פעלולים ועשו אקרובטיקה באוויר קיוו ליהנות, אבל למזלם הרע המטוס נכנס לתוך בית וכולם שלשת הבחורים והטייס נהרגו. הדבר נודע בציבור החרדי והעיתונים החרדים שאמורים היו לדווח נקלעו לבעיה איך לדווח, לספר את האמת נשאלת השאלה איך בחורי ישיבה עולים למטוס כזה ובשביל מה, האם זה מתאים בכלל לבחורי ישיבה, ומאידך לדווח לא אמת בימינו הכל יודעים את האמת אי אפשר להעלים כלום, העורכים נקלעו למצב של מה עושים במצב הזה

במערכת 'המודיע' ישבו העורכים והחליטו כי משקרים, מספרים כאילו שהבחורים עלו על המטוס לנסוע למדינה אחרת. מאחר והכבישים משובשים, הבחורים ביקשו לעקוף זאת על ידי מטוס, דבר שלא נכון, מפני שכאשר מישהו נוסע ממדינה למדינה הוא לוקח עמו את המזוודה ואת התפילין, ואילו בטיסה הזו הם עלו בגפם בלי המזוודות ובלי התפילין אלו המתינו באכסנייתם

לעומתם עורכי 'המבשר' היו מפוקחים יותר, ידעו כי יתפסו ואין טעם לשקר וכתבו בעדינות על מה שעשו וכך לפחות לא יצאו שקרנים. לעומתם 'המודיע' נתפס בשקר כאשר כל העולם יודע כי הם משקרים. העיתונים הלא חרדים שדיווחו על מה שקרה כתבו באיזה מטוס מדובר לא כזה שנוסע בין מדינה למדינה אלא 'מטוס פעלולים'

כאן המקום לפקוח את עיני אותם קבוצת שקרנים שזה עשרות שנים התרגלו לשנות מן האמת לסרס, להוציא שמות, לכתוב בעקיפין ולעיתים אף לכתוב משהו אחר לגמרי למען מטרות פוליטיות ואינטרסנטיות, עליהם לזכור כי אותן תקופות שקשה היה לדעת את האמת הסתיימו, היום הכל יודעים אי אפשר להעלים כלום

שיטת החיים הטובה ביותר היא 'האמת' גם אם זו כואבת, ובדרך כלל היא לא נעימה, אבל זו עדיפה על פני ה'שקר' מפני שאז מפסידים כפול יוצאים גם שקרן וגם עוברים את הבושה. כאשר כותבים את האמת רגע יהיה לא נעים מכאן ואילך הסיפור אחר, כאשר כותבים שקר שעות על גבי שעות ולעיתים ימים וחדשים יעסקו בכך וההפסד הוא כולו של המשקר

הגיע הזמן שב'המודיע' יפסיקו עם השטויות שהם עושים זה שנים של שינויי שמות ועוד דברים כאלו, אתם רק מבזים את עצמכם. אתם לא רוצים לכתוב את האמת אל תדווחו כלל אל תכתבו על זה, אבל לשקר לכתוב משהו אחר ששונה בתכלית, ההפסד הוא כולו שלכם

חיים שאולזון

באופוזיציה מרגישים את הדם 'המחבלי' של גפני


הוא בעולם אחר אין בזה ספק, זה לא אותו משה גפני כאשר הוא חלק מן הקואליציה, הוא יודע להיות אופוזיציונר ואני אוהב אותו מאוד בתפקיד הזה, כאן הוא מבצע את תפקידו האמיתי, את זה הוא חייב היה לעשות גם כשהוא בקואליציה, אבל השוחד יעוור התפקיד כיושב ראש ועדת הכספים גורם לו להיות קואליציונר ולא אופוזיציונר ומדובר באנשים אחרים לגמרי, אותו משה גפני יכול בין לילה להפוך את עורו

אבל קורה משהו מעניין מאוד ומרגישים זאת דוקא כאשר הוא באופוזיציה והכוונה לדם 'המחבלי'. מי שאינו יודע, מקומו של משה גפני היה צריך להיות אצל המחבלים ולא אצל השונאים. מקורו בגרודנא המחבלית, הוא שייך לאנשי הרב שך הקיצוניים ואם היה יכול היה נשאר חבר של העצניקים שפרשו מן השונאים, אבל ברור לו שברגע שהוא עושה זאת הוא עף מ'דגל התורה' ואצל המחבלים אין לו כל סיכוי לשבת בכנסת, אז הוא עשה כמו כל אחד אחר במצב שלו, התגייר והפך לשונא ולא עוד מחבל, אבל יש מה שאי אפשר להפוך וזה את העור ובעיקר את הדם שהוא מחבלי, היה ונותר כזה גם כעת

מה זה 'מחבל'? במילה אחת 'קיצוני', כזה שמשתולל הוא רואה בזה את מהות חייו, זו הסיבה מדוע שהמחבלים איבדו את כל עולמם כמעט, הם נותרו עם המעט שמבין הליטאים ולא עם הרוב. אסור לשכוח שבעבר לפני מנהיגות הרב שטיינמן הם היו הרוב, המהפך בא בתקופת הרב שטיינמן שהקערה התהפכה והרוב הליטאי מעדיף את השונאים, והעצניקים יש להם ייצוג בעיריות אבל באשר לכנסת, אולי אם יורידו את אחוז החסימה הם יתמודדו אם יש להם מספיק קולות לשני מנדטים, אם אין להם מספר כזה הם ימשיכו לשחק 'קנאות' כי זה כרגע משתלם פיננסית. אסור לשכוח כי המחבלים שינו עמדות והשקפות כמו שמחליפים תחתונים וגופיות, מן הלוחמים הכי גדולים להשתתף בבחירות שאין מצוה גדולה מזו, תלכו לאחור תלמדו את שנות תשמ"ד ותשמ"ט הם לחמו בכל כוחם וצעקו כי אין מצוה קדושה יותר מהשתתפות  בבחירות, ואילו היום הם אלו הזועקים כי אסור להשתתף בבחירות וכל המשתתף, רחמנא לצלן

משה גפני אוהב את הכסא שלו אז הוא עשה סיבוב של מאה ושמונים מעלות. אבל כאשר הוא יושב היום באופוזיציה, אתה רואה בו את ה'מחבלות' הוא צועק לעברו של נפתלי בנט שהוא רוצח, נוסח שמתאים למחבלים שהוא נוסח קיצוני ומרחיק. את הדברים יכל לומר משה גפני בצורה אחרת והיה שומר על דרכם של השונאים, הענין הוא כשמתגיירים דם לא מחליפים, ומשה גפני באופוזיציה מחבל פשוטו כמשמעו

חיים שאולזון

כל כך הרבה אסונות ובכל שנה הסיפור חוזר על עצמו והרבנים שותקים


איני יודע אם הם מטומטמים או עושים את עצמם כאלו, משום מה עושה רושם כי זה לא מזיז להם באמת, בשעת מעשה הם מראים כאילו התעניינות ורצינות אבל רגע אחר כך שוכחים והכל חוזר כדאשתקד

אסונות בבין הזמנים היא רעה חולה בת הרבה שנים, וטביעות חוזרות על עצמם בבין הזמנים של חודש אב בכל שנה. לא קרה משהו מיוחד השנה פרט אולי לכך שהמספרים גדלו ומפני שהציבור גדל במספר, ובמקום שיהיה מי בראשית הזמן יעשה תקנות ברורות למנוע אסונות כאלו הם נזכרים לכתוב מכתבים ולהזהיר אחרי שכבר עשו כמה לוויות

כאן המקום לומר לרבנים הללו מן הקטן ועד לגדול שבהם, כי הם נושאים באחריות רבה לשפך הדם הזה, מפני שאם זה היה באמת מזיז להם הם היו נאבקים נגד השחיה בלי מציל ועוד תקנות חשובות למנוע אסונות כאלו ולא עשו זאת, מדובר במה שחוזר על עצמו בכל שנה ותמיד המכה קשה ושוב זה חוזר על עצמו והרבנים שעל שטויות ייאבקו ובענין רציני כל כך של שפך דם ממש אסונות נוראים הם יושבים בביתם ושותקים

הם מועלים בתפקידם, מפני שחובתם כמנהיגי ציבור לעשות סדר בתחום הזה ולהציל מקסימום האפשרי ולא רק שלא עשו, הם אפילו לא ניסו, מציאות היא ששומעים את קולם רק אחרי שכבר הדם נשפך


חיים שאולזון

בן מאה עבר ובטל מן העולם?


 

על העידוד של הרבי ששכנע אותו ללכת עד הסוף


 

הנגיד ר' אבי שאולזון מבקש מחילה מהרבי ומרבי לוי יצחק והרבנית חנה אם לא עשה מספיק בשביל לקבל את החסידים בכבוד הכי ראוי


 

עדכוני חב"ד; נאום הנגיד

נאום מיוחד של הנגיד החב"די ר' אבי שאולזון שיחי', ממיאמי פלורידה, שמשקיע בשנים האחרונות את כל כולו, על מנת לפאר ולרומם את העיר אלמא אטא, ולדאוג לאירוח מפואר ומכובד של כל האורחים שמגיעים מכל קצוות תבל, במשך השנה כולה, ובמיוחד ביום ההילולא כ"ף מנחם אב. הוא מצטנע ומסביר שהוא סך הכל אורח, אורח של הרבי, של רבי לוי יצחק ושל הרבנית חנה, שהיו רוצים לקבל ככה את כל החסידים ואנשי מעשה שמגיעים

כינוס השלוחים באלמאטא


 

באותו מקום שאסור היה להפיץ יהדות - כינוס השלוחים


 

אל תשלח ידך אל הנער


מאת יהודי פשוט

את חורף תשכ״ח עשיתי כמקבץ נדבות לצרכי נישואי בברוקלין.  פעלתי בבתי התפילה בבקרים ולפנות ערב ובשעות היום רבצתי עם דאגותי ותקוותי בבית המדרש הגדול הישן של סאטמאר בוויליאמסבורג. המקום היה בקדמותו סוועט-שאפ של עמלים פורטריקאנים שהומר לחלל לא נאה אך גבוה ורחב ידיים. קדרות מוחצת שלטה באותו מקום קדוש וריח של ליזול ורקב עלה מאחורי הרדיאטורים הקדומים המלוהטים. גם לא הועילו לי התנצלויותי מול בחורי הישיבה המזדמנים שהתעקשו לראות בי הקבצן קשה היום את שגרירה של המדייינאה הטמייאה והפילו עלי שוב ושוב את כל הנוראות שהרבי אמר על החרדים התפוסים בציויינעס הארורה ר''ל. אך מעבר לחלונות השתוללו באותה שנה סופות שלגים ומשבי כפור אימים שהקפיאו את כפות רגלי וצרבו בפני כגחלים לוהטים ובסאטמאר היה תמיד מוסק וחם ומדי פעם גם נמצא לי שם איזה משולח או הולך בטל דברן להעביר איתו מעט הזמן.. די לי אם אומר שכאורח לשעה הקשבתי וריחרחתי סביבותי כדרכי וראיתי אולי יותר מהראוי לי ובהחלט שלא הפכתי לחסיד סאטמאר. אבל תבונה יקרה אחת הבאתי משם, כי במרתף שתחת בית המדרש היו מתקני צרכי ציבור הבסיסיים שניהל השווארצער מאושי. לאותו בן שבט טנזני זקן וענק קומה קראו מאושי כי בשם זה הוא קרא לעצמו ולמה מאושי קרא לעצמו מאושי אינני יודע, אך גם סופר לי כי לפני שנים היה מאושי קורא לעצמו בשמו של אחד מאדמו''רי האגודה היותר נכבדים כפי שלימדו שמש בית המדרש, אלא שחזר לקרוא לעצמו מאושי כי היה נוח לו יותר לבטא שם קצר זה. מאושי דיבר לאיטו בקול גרוני רך ומתנגן מבעד מספר השיניים הענקיות ששרדו לו ובלטו באלכסון משפתותיו הרחבות, ואני בעניי התענגתי להתבונן באותו זקן כשהוא מהורהר ומלקק את שפתותיו בלשונו החיוורת שהשתלשלה לו מבין שיניו עד אפו. אבל ככל שהוא נראה לי נלעג מאושי זה היה מאנשי השררה בסאטמאר כי התמנה להיות מביא התינוקות לברית בבית המדרש בשבתות והיה המנקה המספנג׳ והבוס הכל יכול בעסק הפעיל שרחש שם במורד המדרגות, איש לא המרה את פיו של מאושי כאשר היה מכוון את הבאים לתא או לקטע של היוריינל שכבר נוקה או מצווה עליו להמתין יפה עד שיעשה את מלאכתו. פעם הפנני מיסטר מאושי לאחד התאים המרוחקים ומשנכנסתי והתרווחות מצאתי שמעל לשפעת ההגיגים והתעצומות שהיו רשומים בעט על דלתו היה מרוח בטוש שחור ״שייב ועל תאאסע ״ (כלומר שב ואל תעשה..) ראיתי ונתפסתי בפרץ אדיר של צחוק עד ששכני יהודי יקר שגנח על עסקיו בתא הסמוך דפק ברוגזה במחיצה המצומצמת שהפרידה בינינו וקרא ניי ניאייי.. דא ביי אונז אין בייס-קיסעס לאכטמען נישט!  אבל ככל שהתבגרתי עמדתי יותר ויותר על עומק התבונה שעומדת מאחורי העצה הטובה של השב ואל תעשה שצעקה אותה דלת עלובה והלוואי ואימצתיה בימי חורפי הן בעסקי פרנסתי והן בחינוך ילדיי. גם בראשית דרכי במדינה זו נתידדתי עם רבי שלום ברגר ע״ה בימים שהאיש נחשב לאחד מגדולי עשירי בריטניה והוא אמר לי: לשווא שואלים בעצתי בענייני מסחר כי אני לא סוחר גדול ואף לא סוחר קטן ובכלל לא סוחר.. אלא ככל שמצטברים לנו המעות מהשכירויות אנחנו קונים עוד ועוד נכסים. לא כל קניה חייבת להיות ג'הרגעטע מציאה ודי לי שאני מוסרו להשכרה ולא עושה בו דבר והוא משביח בערכו מאליו..  הייתה לו גם חשיבה דומה באשר לחינוך הילדים ואמר אם החומר טוב אז מוטב להניח להם והם יבשילו מאליהם ואם לאו אז ככל אשר תשתדל בהם רק תקלקל.. וכל ההקדמה הארוכה הזאת מכוונת למאמר לא חתום מיום א׳ בבלוג זה שהיה כתוב תחת הכותרת ״איך הורסים לתלמיד ישיבה את בין הזמנים״ ואני הקטן הייתי כותב ככותרת למאפיינים המפורטים שם ״איך הורסים לבן את הדימוי העצמי ומשחיתים לו את החיים״  נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי איש שאכן מבין בחינוך הבנים והתלמידים, ואישי המעלה היחידים בודדים שמצאתי היו כאלה שהשיגו עד כמה שהנושא עדין ומורכב וכי ראוי לעסוק בו כמו בפינצטה של מנתחי מוח בחיל רעדה והדרת קדש. במאות האחרונות נפתחו שערי החכמות כמובא בזוה״ק והעולם למד בתוך השאר שחיי האדם תלויים בנמצאים קטנים מהשגת חושי המישוש והריח ואין עין האדם מסוגלת לראותם בלי הכלים שהומצאו לשם כך. כמו כן נגעו באפס קצותיה של חכמת נפש האדם שבעצם גם היא תמציתה שנטיות שכלנו ואיתן רוחנו מושפעים מאירועים כלומר׳שט קטנים ושוליים שמעולם לא ניתנה עליהם הדעת. בעצם הרעיון שבאמירה אגבית אחת אפשר לבנות או חלילה לגרום את ההיפוך בנפש האדם ביטא כבר רבי נחמן מברסלב שאמר: לו רק היה לי בשחרותי אדם אחד שישים ידו על כתפי ויאמר לי פעם אחי חזק, היו נעורי עוברים עלי אחרת לגמרי.. מאידך, מלבד שוטים מובהקים איש לא יעיד בנפשו שהוא באמת יודע איך לחנך ובוודאי שלא כל נער שיימצא לו. אם כן נשאלת השאלה אז הלמה מקיימים בעסקי החינוך הכל שוחטין ושחיטתם כשרה כי הרי כווולם נעשים בבוא היום למחנכים?! ואם תאמר   הרי אבות חייבים לחנך.. זאת עדיין לא אומרת שכן הדבר גם אם אין יודעים להעלות על דעתם מהו חינוך ואת טבע הפעולה ש״חינוכם״ יפעל.. ולכן דעתי נוטה וגם למדתי מנסיוני שברוב רובם של המחנכים והמתחנכים וודאי הוא ששב ואל תעשה עדיף..  מאידך, גם לא שמעתי שתום אהבת הורים חסרת כל תנאי הזיקה למי שהוא, ואדרבא היא יוצרת רחשי כבוד וחיבה לערכי ההורים וקשר נפשי עמוק עמהם שכתוצאה ממנו ירצו הילדים את קירבתם לעשות נחת רוח לאוהביהם האמיתיים.  מובא בשם רבי אלעזר בן עזריה בערכין: תמה אני אם יש בדורנו מי שיודע להוכיח ורבינו רש״י מבאר ואומר: בדרך כבוד שלא ישתנו פניו.. (שהאיש לא יובך) ושם יש גם גירסא בגמ. שאמר ״שיודע לקבל תוחכה״ ובעצם אם נתבונן נמצא ששניהם הולמים זא״ז כי תוכחה שאינה מתקבלת היא מעצם טבעה מזקת. איתרע שאצלנו החרדים אולי יותר מאשר בחברות אחרות הילדים לוקחים את זהותם בעיקר מהוריהם ואלה מבקשים להתקשט ביוצאי חלציהם, ועבדכם רגיל לומר לחבריו שילדינו לא נולדו להיות לנו לפרות חולבות שמנת של נחת.. אלא שהם חלק מאיתנו שראוי להם שנאהבם באשר הם כדרך שאנחנו אוהבים את עצמנו על כל חסרונותנו.  אחרי כל הנאמר בוודאי ובוודאי שחייבים לייסר ולחנך  אבל  איך נוהגים כאשר לא מתחילים להבין את הפעולה שיפעלו מאמצי החינוך?  ועל מבוכת צרה צרורה זו ידוו כל הדוויים.
יהודי פשוט

תמונת השבוע שלי: מנורת השלום


תמונת השבוע שלי: מנורת השלום
תאריך: יום חמישי, כ' במנחם-אב ה'תשפ"א 
מיקום: אוהל ציונו של רבי לוי יצחק באלמא-אטא
 
בזיכרוני עלו הרגעים בהם ביקרתי כאן לפני שמונה-עשרה שנה, כאשר הגעתי בנסיעת בזק לעיר ונסעתי הישר לבית הקברות. הזמן היה שעות אחר הצהריים, דלת האוהל הייתה כבר נעולה, ולכן אמרתי מבחוץ מזמורי תהלים והתפללתי לישועה פרטית וכללית. תיארתי לעצמי, כי בשעות שלפני זה נערכה בפנים תפילה בציבור על-ידי מניין מיהודי המקום, אך לבי נחמץ בקרבי שאין עוד מתפללים בתאריך נעלה וחשוב כל-כך, ובמקום כה יסודי עבורנו. מאז עברו הרבה מים בנהר מוסקבה, ובמקביל גם בנהר אילי הנשפך לימת בלחש שבקזחסטן, והפעם כבר עמדנו צפופים, מלאים ביראת כבוד ורוממות הנפש, לא לפני שעברנו באוהלים זמניים וממוזגים שהוקמו בדרך לציון הקדוש, עם מי שתיה, שולחנות וכיסאות וכל מה שנחוץ ליהודי המגיע לשפוך את תפילתו במקום קדוש זה, מקום מנוחתו של המקובל הקדוש. 
 
אני חוזר לעצמי, מרים את העיניים מתוך ספר התהלים שבידי, ומביט לתוך החדרון הקטן שבמרכזו הציון הקדוש של המקובל רבי לוי יצחק - אביו של הרבי. עומד שם סגן יו"ר "המרכז לענייני חינוך" ויו"ר כינוס השלוחים הרב משה קוטלרסקי, שהגיע עם עוד עשרות חסידים בטיסה מיוחדת מארה"ב, לידו הרב הראשי שליט"א, ובסמוך להם רבה הראשי של קזחסטן והשליח הראשי כאן הרב ישעי' כהן. כולם מנגנים יחד בדביקות את 'ניגון ההקפות של רבי לוי יצחק'; ניגון שמתנגן תמיד בשיא השמחה וההתלהבות, וכעת הוא מושר באווירה רצינית והשנה במיוחד, בתחושה מאוד נעלית של אחדות.  
 
ב' באייר ה'תש"פ - לפני כשנה וחצי, הוא יום שנחרט עמוק בלבותיהם של אלפים. נכון יותר: 'הלילה' של ב' באייר. ואם לדייק עוד, מדובר בשלושים אלף איש לפחות (!) שהשתתפו בהתוועדות חסידית שנערכה ב'זום', בשיא תקופת הקורונה. התוועדות מיוחדת ובלתי נשכחת, אותה יזם הרב הראשי שליט"א בתאריך ב' באייר - ספירת 'תפארת שבתפארת' יום הולדתו של הרבי המהר"ש נ"ע, לאחר שכולנו היינו מזועזעים מהסתלקותו הפתאומית של השליח הצעיר והיקר בעיר הנובר שבגרמניה הרב בנימין וולף ע"ה, בעקבות כך שנדבק בווירוס הקורונה. 'צריכים אחדות' - תבע והתחנן הרב שליט"א שוב ושוב, והצליח להדביק את שאר הרבנים שעלו בזה אחר זה, וכל אחד בסגנונו ובדרכו דיבר, עורר וחיזק את עשרות האלפים מכל העולם שהדירו שינה מעיניהם באותו הלילה. 
 
'נאה דורש ונאה מקיים', והרב הראשי עשה צעדים משמעותיים, וברצון טוב להוות דוגמה חיה של אהבת ישראל ועשיית אחדות בכל מחיר. פעולה שהשפיעה על רבנים ושלוחים אחרים בכל העולם, והתרבה השלום בעולם. ויבדוק מי שיבדוק ויראה במציאות, כי החל מאותה תקופה ירד משמעותית מספר הקורבנות בנפש, כי גדול השלום שכולל את כל הברכות, כפי שאמרו חז"ל. 
 
הפעילות למען האחדות המשיכה בכל התוקף והעוצמה, ולקראת ראש חודש סיון ויום קבלת התורה, שניתנה על הר סיני כשהיו כולם 'כאיש אחד בלב אחד', יזם הרב הראשי שליט"א יוזמה סודית, וברעיונו היה שגדולי האדמ"ורים והרבנים המפורסמים יחתמו יחד על 'קול קורא' לאחדות ושלום בין אדם לחברו, והוא יפורסם בכל העולם היהודי. וכך מופיעות המילים בין השאר בנוסח המכתב הקצר אך הממוקד שכתב:
"…על כן יראה כל אחד להתחזק בענייני בין אדם לחברו, ולהשכין שלום בין איש לרעהו. מי שיש לו דין ודברים וריב עם חברו, יראה חובה להשכין שלום ואחווה ביניהם, וגם כשיודע שהוא הצודק, יש לו לפעול כך, וזכות גדולה זו תעמוד לנו ולכל חולי ישראל, ועל ידי "כולנו כאחד" נזכה ל"ברכנו אבינו", ולישועת השם ברחמים ולגאולה השלמה בב"א".
 
זכיתי, והרב שליט"א הטיל עליי את הזכות לפעול להביא את חתימותיהן של האדמו"רים והרבנים מכל גווני הקשת היהודית ולפרסם את המכתב. היו אלה ימים ולילות אינטנסיביים ביותר, ואין צורך להרבות במילים בכדי לתאר את הקושי בהשגת חתימות של אישים ציבוריים מפורסמים, ורק בחסדי שמים עלה הדבר, ובערב חג השבועות התפרסמה בבת-אחת בכל העיתונות החרדית, מודעה ענקית, שעוררה את הציבור להתאחד ולהרבות בשלום - מכתב שהכה גלים וגרם להתעוררות עצומה, ואת פירותיו ותוצאותיו ממשיכים לחוש עד לימים אלו. 
 
אני ממשיך להתבונן ברבנים העומדים ליד קברו של רבי לוי יצחק, הרב קוטלרסקי קורא בקול נרגש את הפ"נ הכללי שחתמו עליו כל השלוחים, הרב ישעי' כהן אומר פרק תהלים, גם הנגיד ר' אבי שאולזון מכובד באמירת פרק תהלים, כהערכה והבעת תודה בשם הציבור על פועלו הרב והקבוע בשנים האחרונות למען הבאים להילולא בקזחסטן, ועל כולם הרב שליט"א המנווט ביד אומן את המעמד המרגש מאוד, מתוך אחדות מלאה ומיוחדת בין כל הרבנים והשלוחים. אני שולף את הטלפון להנציח את הרגע, ובהמשך, במנוחה קצרה במלון המפואר במרכז העיר אלמא-אטא, בין הסדנאות והשיעורים יחד עם עמיתיי השולחים שבאו כאיש אחד בלב אחד להשתתף בהילולא ובכינוס של שלוחי הרבי במדינות חבר העמים - אני עובר על התמונה ורואה מנורה יפה על הקיר, מנורה שאומנם נוצרה מהצל והשמש - אך בעיניי מנורה זו, סימלה את מנורת השלום והאחדות, מה שהרבי ואביו שמחים עם הבנים השלוחים היקרים. 
 
גוט שבת!
שייע

עכשיו יש סייעתא דשמיא לממשלת הזדון?


מאת: חרדי בעולמו

כתבתי כאן לא אחת על האיוולת והשקר שבניכוס שמו יתברך למאבקים פוליטיים. דרכם ונוהגם של הפוליטיקאים (כולל הזרועות המועצגתיות) לנכס אותו יתברך לצרכים הפוליטיים שלהם. בכל עת שהם מרגישים חולשה וצורך ב'שחקן חיזוק' הם מגייסים אותו יתברך למאבק שלהם, שמים מילים בפיו ואז מצטטים - בידענות מופלגת, כאשר זה ע"י הזרוע המועצגתית - מה בדיוק הוא רוצה מאיתנו (תקציר: להצביע לאות הקדושה, ולהשתיק כל ביקורת)

לעיתים הם מגייסים את השמיים לטובתם גם כאשר קורה משהו ראנדומלי. למשל, כאשר יש התפרצות קורונה אז גפני יודע לומר לנו (== יש פוסט מוכן שטרם פורסם) מה הסיבה שבשמיים החליטו להשפריץ עלינו עוד קצת קורונה (כן, ניחשתם נכון. זה בגלל ממשלת השמד, כמובן).

כאשר יו"ר הכנסת שוגה בהצבעתו וחוק הדיינים לא עובר, מיד מתכנסים כל החכי"ם החרדים  לתמונה קבוצתית, כדי להודיע קבל עם ועולם שרואים בחוש שאין לממשלה הזו ס"ד. הנה, משמים מראים להם באצבע שהחוק נגד הדיינים, הינו חוק שמהשמיים לא מסכימים איתו.

אתמול, החוק הזה עבר. אז מה עושים עכשיו? האם עכשיו זה סייעתא דשמיא לצד השני? או שמא, עכשיו זה 'מעשה שטן' שהצליח?אם כן, איך נדע איזה מעשה מוכיח שזה ס"ד ואיזה מעשה הוא בכלל  'מעשה שטן'?

אנא מכם. תפסיקו לחלל שם שמים ברבים כל הזמן. זה בסדר גמור להפסיד פוליטית. זה המשחק, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, אבל למה אתם מושכים אותו יתברך לנפילות שלכם?? מה הוא קשור למלחמות האגו והכסף שלכם?? המלחמה על חוק הדיינות היא מלחמה חרדית? יש לנו משהו עם העניין הזה?? הרבנות היתה, במהותה וּמִיְּסוֹדָהּ, 'רבנות מטעם'. מה זה הרבנות, זה רבנים שלנו? הם פוסקים לנו? מישהו מאיתנו מתייחס בכלל לאיזו פסיקה שלהם??

כפי שאתה אומר, אין לנו ולרבנות ולא כלום. הרבנות זה מעוז של 'רבנות מטעם' ובקושי רב מאוד, הותר הדבר ליחידים וּבְהֶצְנֵעַ, לעבוד שם. אז עכשיו אתם עושים מזה מלחמה נגד החרדים? אדרבה, המלחמה נגד החרדים היא השיתוף שלהם ברבנות. היינו צריכים להתרחק מהם ת"ק פרסאות. אבל מה לעשות ולא עמד להם כוחם של רבים מול משכורות העתק המוצעות ברבנות ורבים נכשלו באיסור להיכנס לרבנות (הבריסקער רב, בחריפותו, אסר אפילו ללכת על המדרכה שמול הרבנות).

הדיינות גרועה פי אלף. איני מבין בכלל מי מתיר לעצמו ללכת להיות דיין. נכחתם פעם בדיון? רוב הדיונים סבים סביב גיטין. אתם יכולים לנחש איזו זוהמה נוראית יוצאת שם בכל גט. הרי גם אצלנו פנימה מאשימים כל מתגרש בכל ליכלוך שבעולם (כשם שכל מתגרשת 'חיה על כדורים'). את הסיפורים הכי מלוכלכים, שומעות אוזני הדיינים. זה מקומו של איש תורה??? נכון, העולם צריך לבורסקי, אבל למה שחרדים יהיו הבורסקים של החילוניים? שהמיזרוחניקעס יהיו הדיינים שלהם. מי צריך את הליכלוך הזה?? זה מאבק לטובת החרדים???

הדבר היחיד הטוב שיוצא לציבור החרדי מכל התפקידים הללו של דיינים, רבנים מטעם, חכי"ם ועוזריהם וכד' זה רק המעשרות שהם נותנים לנו. חוץ מזה כל התפקידים הנ"ל אינם לטובת העולם החרדי, ובהרבה מהמקרים , זה נגד טובתו של הציבור החרדי.

אז כן, אכן יש לנו ס"ד. והס"ד שלנו מתבטאת בכך שהקב"ה חנן אותנו בדעת, בבינה ובהשכל. כך שאנחנו יכולים להתבונן סביבנו ולהבין שיש לנו כאן עסק עם 'גנבי דעות' וותיקים, שעסוקים בהצדקת מעשיהם הילדותיים והאגואיסטיים מול מציאות שאינה נוחה להם.

 

חרדי בעולמו

האחים מסדיגורא אומרים הבוקר קדיש בציון - כולם חוץ מהינוקא שבגד באמו ומשפחתו


 


בחורים אטמו בדבק מנעולים של חנויות סלולאר בירושלים - נתפסו במצלמות



 ירושלים: מספר חנויות סלולאר בשכונת גאולה בירושלים (שלא קיבלו את ההכשר של ועדת הרבנים) ניזוקו במהלך הלילה ע"י אלמונים שאטמו את המנעולים בדבק.

הרב רוזנבלום: 'בנט' הוא האבא של השקרנים

מגיד השיעור הרב ברוך רוזנבלום בשיעורו: רחל אמרה ליעקב, תדע לך שאבא שלי (לבן) הוא כמו "בנט" - אבא של השקרנים

 

החלב וארבעת העוגיות


 

חילולי השבת מתרבים בירושלים ובני ברק


כל אחד קורא לזה בשם אחר. בבני ברק הם אומרים כי הם נרדמו בשמירה, עשו עבודות בשבת במסלול הרכבת ואיש לא מחה. ובירןשלים הם אומרים כי מדובר במלחמות הקנאים וכי הם מפגינים לכן אחרים לא מפגינים, מדובר בעיוות נורא. השבת אינו נחלת הקנאים, מדובר בענין השייך לכל יהודי וכל אחד חייב למחות היכן שחובתו לעשות כך, וכאשר מדובר בתושבי ירושלים או בני ברק כל אחד מהם חייב למחות על חילולי השבת בעירו

מאז ההדלקה במירון חילולי השבת בארץ ישראל בכלל כולל בערים החרדיות מתרבים ואין עוד מי שייצא למחות. לפני שנים על כל חילול שבת מצאת כל כך הרבה שמחו ואין זה משנה במי מדובר, חילולי השבת הוא דבר שאסור שיעבור מבלי שימחו ויעשו כל מה שאפשר למנוע זאת

אין מנוס, החרדים השפויים כולם חייבים להתכנס ולטכס עצות מה עושים. ועל כולם חייבים ללחוץ על הנציגות החרדיו בעיריה שיפעילו את כוח השפעתם לעצור בעד חילולי השבת. בינתיים אנו לא רואים שבכלל לוחצים עליהם ולא שמענו שמי יילך להפגין לצד בתיהם של נציגי החרדים בעיריות של ירושלים ובני ברק על חילולי השבת המתרבים בערים הללו

חיים שאולזון

הערות והארות


 והנה השאלות 

מאיפה מגיע הדבר הזה שבחורים טסים עם מטוסים פרטיים ??
מאיפה הכסף ??
מאיפה הרעיון ???
איפה ההורים ??
איפה המחנכים ??
איך ממגרים את התופעות המוזרות האלה
שלצערינו זה הגיע דווקא לציבור החסידי 
=========================
שמענו על האסון שהיה באוקריינא שבחורים אמריקאיים הלומדים בארץ ישראל הלכו לעשות טיסה של אקסטרים וכיוצא בזה.
לדאבוני אני חייב לציין ולהתריע שבחורים מחו"ל הלומים בארץ עושים זאת גם בארץ, דהיינו שהולכים לשדה תעופה קטן ליד באר שבע המכונה "שדה תימן" ושם גם אפשר לשכור טיסת אקסטרים.
אני מקווה שהם ילמדו את הלקח מכאן ולהבא ולא יעשו זאת שוב
=========================
דרעי מתגאה שמנע את החוק לאי הפללה
קאנאביס
מה עם גאת העשב התימני
ומה עם שר התורה שברך
בורא מיני בשמים 
לדרעי פתרונים
=========================
חוק הדיינים!
אולי ליצמן יסכים לחוק " אי הפללת 
אדמורים'  תמורת חוק
הדיינים 
או איזה חוק אחר
=========================
בנט במעמד חיסון הנשיא הרצוג: יש מצוה חדשה מהיום, חסן את אביך ואת אמך .
=========================
‏יהודה שלזינגר: בזה עוד לא נתקלתי. סוגרים את המדרגות בקומת הממשלה. מישהו שואל למה אי אפשר לעבור. טופז לוק: הנוכל עובר. מאבטח: אל תדבר ככה. טופז: זכותי לומר מה שאני רוצה. מאבטח: אני אוציא אותך מהכנסת.
=========================
לכבוד הרב חיים שאולזון 
ביהי רצון בבוקר ומבעל דין קשה על יהודי אומרים בין שהוא בן ברית ועל גוי אומרים ובין שאינו בן ברית ועל רפורמי צריך לומר ובן אנד ג'ריס

הפגנות השבת לפני חמישים שנה


 

חתונה ההיסטורי לבן זקונים של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק עם בת האדמו"ר מקרעטשניף

 


מורנו ורבנו מרן הגאון ר' אהרון יהודה לייב שטיינמן זצ"ל בכנס חיזוק לחקלאים שומרי שביעית במושב יד רמב"ם


 

תיעוד נדיר הרה"ק מטאהש זי"ע רוקד מצווה טאנץ ואחרי זה עם החתן, בשנת תשכ"ח


 

אמר לאשתו כי הוא עולה לתקן את הגג


 

הרב קוק זצ"ל - תיעוד וידאו נדיר של מרן הרב קוק זצ"ל במגוון אירועים, וכן קטעי וידאו ממסע הלווייתו


 

המתופף בשנת תש״ט הוא פסח קרישבסקי


 

נדיר והיסטורי הרה''ק ממכנובקא זי''ע עם הרה''ק הלב שמחה מגור במעמד ההיסטורי באשדוד


 

האדמו"ר הרה"צ ר' מנדלי מויזניץ ובנו יחידו הרה"צ ר' חיים מאיר בנאות דשא


 

ראשית הגז באשדוד הכהן הוא הרב גרוס שליט״א רבם של חסידי גור אשדוד


 

כורך ספרים - התחיל בקטן והיום גדול


 

החזן דודו קובלסקי בשלום עליכם לכבוד שבת עם גיסו אבי דרור


 

טראמפ נכנס לחנות 'טראמפ'


 

שרי הבלונים


 

הלוויית הבחור הערשי ווייס ז"ל


 

מבזקים


💥 בג"צ דוחה את עתירת הפלג המחבלי ליטאי נגד השימוש במכתזיות בהתפרעויות אך מותח ביקורת על המשטרה בנושא.

💥 הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו שוחח לפני שעה קלה עם ראש הממשלה נפתלי בנט. מדובר בשיחה ראשונה - מאז נכנס לתפקידו - של בנט עם רב חרדי בכיר. הרב לאו ממשיך בקו של ניהול שיחות ענייניות עם בכירי הממשלה (ישי כהן).

💥 ׳ידיעות׳ ממשיך במתקפה ומכשיר את התוכנית של ליברמן ומתן כהנא - תחקיר בעמוד ראשון על משגיחי הכשרות: הם ממנים קרובי משפחה למשגיחים, רבנים לוקחים ארגזים של בשר הביתה ומשגיחים שלא עברו הסמכה - הושחלו לתפקיד.

💥 קובי בורנשטיין חושף הערב בערוץ 20 את מאחורי הקלעים של רפורמות הכשרות והגיור: הסעיפים שהושמטו, הפנייה מהרפורמים שהובילה לניסוח שונה, החשיבה מחדש והושטת היד למגזר החרדי. וגם, עד כמה באמת מפריע לשר כהנא שמכנים אותו "רפורמי" ו"אנטיוכוס"?

💥 גידי וייץ ב'הארץ': מנדלבליט נערך לנקות שולחן, היועמ"ש מאותת שפניו להסדר מקל עם יו"ר ש"ס אריה דרעי,

💥 האלימות נגד יהודים גדלה פי ארבעה בלונדון לאחר מבצע שומרי החומות. מנתוני משטרת בריטניה עולה, כי היו 87 תקריות נגד הקהילה היהודית בחודש מאי האחרון, הגבוה ביותר מזה שלוש שנים.

💥 המוקד: ילד בן 13 שהשתתף בקייטנת 'תודעה' בבני ברק נמצא חיובי לקורונה, עשרות חבריו נכנסו לבידוד :

💥 ח"כ אחמד טיבי והעיתונאי אמנון לוי במתקפה חריפה על מבקר התרבות גידי אורשר שכינה את הח"כים החרדים "להקת הקופים בכנסת".

מבזקים


💥 ראש ישיבת ההסדר הר עציון הרב יעקב מדן במאמר חריף ב'מקור ראשון' תחת הכותרת "ליברמן נגד עולם התורה": ראש הממשלה הבטיח לפני זמן לא רב שלא ייתן לפגוע בעולם התורה, אבל עכשיו הוא פינה את הזירה לשר האוצר אביגדור ליברמן שיעשה בה כרצונו :

💥 הרב יעקב מדן במתקפה נגד מהלכיו של ניר אורבך להפרדה בין עולם הישיבות החרדי לישיבות הציונות הדתית: ההבדלים בין עולם התורה החרדי לעולם התורה הציוני־דתי גדולים מאוד אך המשותף לכולנו – תורת ה' שעלינו לשמר אותה בעם ישראל - גובר על כל הבדל. אסור להיכנע לגחמה פוליטית זרה בעבור סיכוי לקבל כסף

💥 יקי אדמקר: רה"מ בנט שוחח הערב עם הרב הראשי הרב דוד לאו וביקש ממנו לצאת בקריאה לבני 60 ומעלה להתחסן במנת חיסון שלישית נגד נגיף הקורונה, בהתאם להחלטתו. הרב צפוי לצאת בקריאה כזו על מנת לעודד את הציבור הדתי והחרדי להתחסן :

💥 אחרי פגישה שהתפוצצה עם האוצר לאחר שלא הוסכם על מתווה להעלאת הנותרים מאתיופיה, מודיעה השרה פנינה תמנו שטה: "אתנגד לתקציב גם במחיר שלא אשב יותר בממשלה" (שירית אביטן).

💥 הנהלת מרצ החליטה להסמיך את הסיעה להתנגד לתקציב אם לא ייענו דרישותיה. (עמית סגל)

💥 עוקף שאשא: ישראל היום בכותרת ראשית "ראה"מ בנט ושרת הפנים שקד בוחנים ציר עוקף שאשא ביטון למתן חיסונים בבתי הספר על ידי העברת הסמכות לרשויות המקומיות".

💥 עמית סגל ב'ידיעות': בנט היה שמח להזיז את שאשא ביטון מתפקידה, או למצער מקבינט הקורונה, אבל במצבו הפוליטי זה בלתי אפשרי. גדעון סער מגבה אותה, וחודש לתחילת שנה"ל - ידה על העליונה.

מבזקים


 💥 ורטר ב'הארץ': הבעיה העיקרית של ממשלת בנט נעוצה בשרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא־ביטון. הדיווחים דיברו על שיחת נזיפה בין בנט ליש"ב. ובכן, כדאי לשים דברים על דיוקם. לבנט אין מעמד (או מנדטים) לנזוף במי משריו. ובהתחשב במבנה האישיות של הנוגעים בדבר, סביר להניח שאם נשמעה נזיפה או גערה, היתה זו הגברת שנזפה באדון. כל עוד הטרילה שאשא־ביטון את נתניהו, מיקי זוהר ויולי אדלשטיין, מחנה רק־לא־ביבי מחא לה כפיים. עכשיו העונש הזה מושת גם על הגוורדיה החדשה.

💥 עוד מורטר: שר הבריאות הורביץ רצה להפסיק את הופעותיה התקשורתיות של ד"ר שרון אלרעי פרייס. מאחר שלא יכול היה לעשות זאת רק לבכירה אחת במשרד, הורה על עוצר ראיונות לכ־ו־ל־ם. זה החזיק מעמד פחות משבוע.

💥 ‏סקר כאן חדשות: 75.2% מהנשאלים מתכוונים להתחסן במנה שלישית. כ-80% חושבים שיש להטיל הגבלות נוספות על התקהלויות או חוזרים מחו"ל.

💥 סקר 'כאן': 46% סבורים שנתניהו טיפל יותר טוב בקורונה, 15% בנט.

‏💥 משרד הבריאות: 8 חולים קשה נוספו ביממה, מספר החולים קשה עלה ל-167; אין שינוי במספר המונשמים (טויזר).

💥 'ידיעות': החיסון שיינתן לאוכלוסייה המבוגרת החל מיום ראשון אמור להיות בטוח עם זאת, מומחים חלוקים באשר ליעילות המהלך התקדימי שמובילה ישראל .

💥 תאילנד, שמתמודדת בימים אלה עם התפרצות קורונה רחבה, קיבלה מארה"ב מיליון וחצי מנות של חיסון הקורונה של פייזר. מיליון חיסונים נוספים יישלחו בתקופה הקרובה (חדשות 12).

ממיטתו בבית החולים, מורדם ומונשם, יהודה משי זהב ממשיך להתעלל בקורבנותיו


ניסיון ההתאבדות של מי שהואשם בעשרות מקרים של עבירות מין השאיר אותו בין החיים והמוות, ואת הנשים והגברים שפגע בהם במצב בלתי אפשרי. חלקם מאשימים את עצמם על מה שעשה לעצמו, אחרים משוועים לצדק שמצבו כבר לא יאפשר להם לקבל. "הייתי סוהר ושנים פנטזתי לקבל אותו כאסיר. ייחלתי לעמוד מולו בבית המשפט עם הקורבנות האחרים", אומר אחד מהם. "אבל הוא גזל מאיתנו את הצדק"
 
ממיטתו בבית החולים, מורדם ומונשם, יהודה משי זהב ממשיך להתעלל בקורבנותיו

ניסיון ההתאבדות של מי שהואשם בעשרות מקרים של עבירות מין השאיר אותו בין החיים והמוות, ואת הנשים והגברים שפגע בהם במצב בלתי אפשרי. חלקם מאשימים את עצמם על מה שעשה לעצמו, אחרים משוועים לצדק שמצבו כבר לא יאפשר להם לקבל. "הייתי סוהר ושנים פנטזתי לקבל אותו כאסיר. ייחלתי לעמוד מולו בבית המשפט עם הקורבנות האחרים", אומר אחד מהם. "אבל הוא גזל מאיתנו את הצדק"

יאנה פבזנר | מגזין mako | פורסם 14:42 29.07.21 

600 מיטות יש בבית החולים השיקומי "הרצוג" בירושלים ועל אחת מהן שוכב יהודה משי זהב, עיניו מכוסות ופיו פעור. הוא מורדם ומונשם כמו כל המטופלים האחרים במחלקה הזאת. לפני שבועיים מלאו לו 62 והוא נראה מבוגר ממניין שנותיו, כמעט זקן. 
זמן קצר לאחר שהועבר לכאן מבית החולים "שערי צדק" נכנסו לחדרו שני מוזיקאים חרדים. הדלת הייתה פתוחה – מבקרים וחולים אומרים היא תמיד פתוחה – והשניים נתנו הופעה. האחד ניגן על הקלידים, השני שר. האם ציפו לנס? אולי; כחודש לאחר מכן סיפר אדם שביקר את משי זהב כי גופו מגיב למוזיקה ("רואים בבירור שינויים במדדים רפואיים", אמר האיש בראיון ל"כיכר השבת"). הערכות של אנשי המקצוע, לעומת זאת, אומרות שסיכוייו לצאת מהתרדמת קלושים מאוד. 

הייתי חונק אותו", אומר גבר שפוקד מדי יום את בית החולים, ושבעצמו חווה כילד ניסיון תקיפה מינית. "אז אני משתדל לא להתקרב לאזור ההוא בכלל".
לא מופרך שמישהו יחשוב לסגור איתו חשבון לאור הדברים שפורסמו עליו, אבל דלת החדר פתוחה. כל אחד יכול להיכנס. הוא מאובטח?
"מה פתאום". 
מדי יום מתכנסת סביב משי זהב המשפחה הגרעינית שלו - אשתו, אחיו וילדיו. הם יושבים לצדו ובתוך הטרגדיה האיומה שהביא עליהם, במעשיו לאורך עשרות השנים ושוב במעשה האחרון שלו - ניסיון ההתאבדות שכשל. האיש שהיה דמות נערצת נותר לבדו בתוך הלימבו, לא מת ולא חי, ובמידה רבה גרר יחד איתו את הקורבנות שלו.

שמואל גרינפלד, קורבן של משי זהב: "ניסיון ההתאבדות הכניס אותי לסערת רגשות מטורפת. הבנתי שזהו, הוא לא יעמוד לדין. מישהו שהיה בפעולות ההחייאה אמר לי שאין לו סיכוי לצאת מהתרדמת, הוא היה תלוי יותר מדי זמן"

 "חמש שנים עבדתי בשירות בתי הסוהר, וכל השנים האלה פנטזתי איך אני מקבל את יהודה משי זהב כאסיר", אומר שמואל גרינפלד. הוא היה נער בן 14 כשמשי זהב החל לפגוע בו מינית. היום הוא בן 41. "כשנתתי עדות במשטרה אחרי פרסום התחקיר ב'הארץ', הזהרתי את החוקרים שהוא הולך להתאבד".
הזהרת? כלומר זה תרחיש שהדאיג אותך?
"אני רציתי שייענש ושהצדק יעשה".
בכלא?
"כלא בארץ זה שטויות, לא עונש ולא צדק, למרות שעבריינים כמוהו חוטפים שם. העונש שאני ייחלתי לו היה לעמוד בבית המשפט כשאני והקורבנות האחרים שלו מטיחים בו את הדברים. במעשה הזה שלו הוא גזל מאיתנו את הצדק". 

אמרתי לעצמי שאם הוא מתאבד, אני מתאבד אחריו

זה קרה בבוקר יום חמישי ה-22 באפריל. שעות לפני שידור תחקיר "עובדה" וחודש וחצי לאחר פרסום התחקיר ב"הארץ", פרסומים שתיארו כיצד ביצע במשך עשרות שנים עבירות מין בילדים, נשים וגברים, משי זהב נמצא תלוי במרפסת ביתו שבגבעת זאב על ידי אשתו. היא התקשרה לאחד מבניה, שהזעיק כוחות הצלה. פרמדיקים פרצו את דלת המרפסת וביצעו בו החייאה; הם הצליחו להחזיר את הדופק, אבל הנזק המוחי שנגרם הותיר את משי זהב במצב של תרדמת. הוא אושפז במצב קשה בבית החולים שערי צדק וכחודש לאחר מכן הועבר להרצוג.
"הייתי בחנות לתיקון טלפונים כשגרושתי, שהייתה מעורבת מאוד בחשיפה של מעשיו, שלחה לי הודעה שהוא ניסה להתאבד", מספר שמואל גרינפלד. "בכיתי, צעקתי, הייתי בסערת רגשות מטורפת. לא האמנתי. ישר התקשרתי לפסיכולוג צביקי פליישמן (סמנכ"ל חקירות ב"מגן", עמותה שתומכת ומלווה במקרים של התעללות בילדים ומי שלצד עיתונאי "הארץ" עבד על איסוף העדויות נגד משי זהב - י.פ), שאלתי אותו אם זה נכון והוא אמר שכן. לקח שעות עד שנרגעתי. הבנתי שזהו, נגמר הסיפור. הוא לא יעמוד לדין".

תושב מאה שערים: "יש במגזר אמונה שההתאבדות הייתה מבוימת, שאף פרמדיק או חובש לא ראה אותו. איך יו"ר זק"א, שראה את כל סוגי ההתאבדויות, לא ידע להצליח להתאבד?"

לפעמים מתרחשים ניסים ואנשים יוצאים ממצבים כאלה.
"מישהו שהיה שם בפעולות ההחייאה אמר לי שאין לו סיכוי. הוא היה תלוי יותר מדי זמן, המוח שלו גמור ואין סיכוי שיחזור לחיים".
איך ידעת להתריע מראש שהוא עלול לנסות לסיים את חייו?
"כשעבדתי בשב"ס פגשתי אנשים שהגיעו למצבים כמו של משי זהב, רובם מנסים להתאבד וחלקם הגדול גם מצליחים, כי המערכת לא לוקחת ברצינות את האיומים האלה. למה הם חיכו כל כך הרבה זמן - אני לא יודע ואין להם שום רצון להסביר לי את הטמטום הזה". 
ניסית לשאול את החוקרים?
"התקשרתי ביום של ניסיון ההתאבדות, והם אפילו לא ענו לטלפונים שלי. אחד מהם נתן לי בדיעבד תירוצים שהייתי בסערת רגשות ובגלל זה לא רצו לדבר איתי, אבל אני רוצה תשובות אמיתיות ורציניות: למה יומיים אחרי העדות שלי הוא לא נעצר? אמרו שהם מגבשים תכנית פעולה, עושים ישיבות צוות, לוקח להם זמן. אבל אני חיכיתי 30 שנה שזה יקרה. החוקרים היו מאד רגישים וענייניים במתן העדות, וכשאמרתי להם שהוא ינסה להתאבד או יברח מהארץ הם אמרו שייקחו את זה בחשבון. אבל לא לקחו את זה ברצינות, וימים אחרי הניסיון אמר לי החוקר הראשי שהוא מצטער מאוד ושהם לא רצו שזה יגיע למצב הזה". 
אם גרינפלד חשש שמשי זהב יימלט לחו"ל, תיאוריית קונספירציה שלפיה זה אכן קרה נפוצה במהרה בחברה החרדית ועד היום מאמינים בה לא מעטים. השמועה נולדה ככל הנראה כשהרכב שהיה שייך למשי זהב נראה בכל מיני מקומות בירושלים; רכב הרפאים עורר ספקולציות וחשדות עד שהובהר שהרכב הועבר לשימוש זק"א, ולא משי זהב עצמו ממשיך לדהור בו כאילו כלום לא קרה. אבל נראה שתיאוריית הקונספירציה על המשך חייו היא בעיקר שלוחה של תדמיתו כאדם רב כוח, קשרים, ויכולות על גבול המיתיות.

הפסיכולוג צביקי פליישמן מעמותת "מגן" (בתמונה), שסייע לחשוף את מעשיו של משי זהב: "היה לי מאוד קשה עם המחשבה שבגלל פעולות שלי אדם עושה דבר כזה. חשבתי שאני פורש מהתחום, שאני לא יכול להכיל את זה"

חיים (שם בדוי) הוא תושב מאה שערים, השכונה שבה התגורר משי זהב עד לפני 20 שנה, וממנה גורש בגלל מעשיו. "יש במגזר אמונה שכל סצנת ההתאבדות הייתה מבוימת", מספר חיים. "ראשית, אין יותר ממנו שיידע איך מתאבדים. איך דווקא יו"ר זק"א שראה את כל סוגי ההתאבדויות לא יידע איך להצליח? שנית, לא ברור איך בני המשפחה שלו נתנו לו להישאר לבד בבית כשידעו מה מצבו ומה הוא עלול לעשות. הרי הוא גם היה מסובך כלכלית, ארגנו עבורו השנה 'קמחא דפסחא'".
אתה יודע להסביר איך נפוצו הרעיונות שהוא חי?
"בימים הראשונים היו שמועות שחיזקו את זה, שהבן שלו ניסה לפני כולם לעשות בו החייאה ובעצם אף פרמדיק או חובש לא הצליח לראות אותו. שאלו גם איך יכול להיות שהדיון בו ירד מסדר היום כל כך מהר ולא מקבלים שום עדכון על מצבו. צריך להבין, מי שמכיר אותו אומר שהוא מסוגל לכל ושאין מה להיות מופתע משום דבר בהקשר שלו".

מה שהוא עשה זה עוד מעשה מניפולטיבי

כמו שמואל גרינפלד, גם צביקי פליישמן מעמותת "מגן" התכונן נפשית לאפשרות שיהודה משי זהב ינסה לסיים את חייו. "שמעתי מאנשים שהוא במצב נפשי רע, מסתגר בביתו, והיו כאלה שאמרו שהוא ינסה לעשות לעצמו משהו. אמרתי לעצמי שאם הוא מתאבד, אני מתאבד אחריו. היה לי מאוד קשה לשאת בהשלכות של הדבר הזה, במחשבה שבגלל הפעולות שלי - גם המוצדקות ביותר - אדם מסוגל לעשות דבר כזה. ואז בבוקר ה-22 באפריל אני מסיע את הילדים לבית הספר, חוזר הביתה ומקבל טלפון מאחד המפיקים של 'עובדה' שסיפר לי שזה קרה. אז עוד חשבו שהוא מת". 
מה הייתה המחשבה הראשונה שלך?
"שאני פורש מהתחום, שזה גדול עליי וכואב מדי, שאני לא יכול להכיל את זה. הייתי בהלם, שעתיים ישבתי במרפסת והסתכלתי על העננים. היה לי סוג של בלקאאוט, אנשים התקשרו ולא היה לי כוח. לחברים הקרובים אמרתי שהכל נגמר מבחינתי, אני לא מתעסק עם הנושא הזה יותר. אבל הם אמרו לי שאני לא אשם ומה שהוא עשה זה באחריות שלו. דיברתי עם הנפגעים, הם היו בסערת רגשות, אבל אחרי כמה שעות כולם הבינו את המצב לאשורו: מה שהוא עשה זה עוד מעשה מניפולטיבי במטרה לשנות את הנראטיב בהתאם לרצונו. הנפגעים שדיברתי איתם אמרו לי 'תעשה הכל כדי שהתחקיר של 'עובדה' ישודר, אין מצב שהיא לא תשודר והוא ינצח'. כך היה והתחקיר שודר למרות הכל".


יואליש קרויס, הקמב"ץ של העדה החרדית (בתמונה): "זה לא היה קורה אצל החרדים, הוא לא היה מתאבד אם הוא היה נופל לידיים שלנו. אצלנו היו סולחים לו. אצל החילונים אין סליחה כי אין להם תורה ולא כפרה"

איך אתה מרגיש עם זה היום?
"אובייקטיבית - משי זהב נענש. הוא דמות נערצת, קונצנזוס שכולם חיבקו ובן לילה הפך לשטן. אבל מבחינה חוקית לא קיבלנו את החותמת לזה. אני לא מרוצה מהקלוז'ר הזה, רציתי לראות שחור על גבי לבן שהוא הורשע. אני כן שמח שהוא ירד מהציבוריות ואני גם שמח שאני פוגש פחות ופחות אנשים שלא מאמינים שהוא עשה את המעשים שמיוחסים לו. אני שמח שזה לא נשאר באפלה". 
כמו פליישמן, גם קרן (שם בדוי) חשה אשמה ברגע שנודע לה על ניסיון ההתאבדות - רגש שנפגעים שהתלוננו מכירים היטב, ודאי במקרים שבהם הפוגע מנסה לשים קץ לחייו. "למרות מה שהוא עשה לי וכל מה שידעתי, המעשה שלו לרגע הטיל בי ספק. אולי לעדות שנתתי הייתה השפעה על המעשה, אולי אני גרמתי לזה. זה מחלחל אלייך", היא אומרת היום. "אבל מהר מאד אמרתי לעצמי,  לא, הוא חלאה שעשה מעשה פחדני ופוגעני. אם אתה חושב שנעשה לך עוול, אתה נלחם על השם שלך, נלחם להוכיח לעולם שהכל שקר. אנשים אמרו אז שהנה, זה העונש שהוא גזר על עצמו, אבל אני לא רואה את זה ככה. הייתי רוצה שהוא יעמוד בבית המשפט ושהקורבנות שלו יקבלו גושפנקא שמאמינים להם שזה קרה. הוא לקח את זה מהם". 
משי זהב לא התכוון לתת את הגושפנקא הזאת לאף אחד. לתחקיר ב"הארץ" הגיב בהכחשה גורפת ("אין שחר לדברים"), ובעקבות הפרסום הודיע אמנם שהוא מוותר על פרס ישראל שעמד לקבל, אבל באופן שדחף את קורבנותיו להתקומם, לדבר ולשים סוף לתדמית הצדיק שמקרב לבבות ומגזרים. "כצעד ראשון אני מבקש לוותר על הכבוד שהוענק לי… שנית הסיטואציה אליה נקלעתי מחייבת אותי בכורח הנסיבות ליטול פסק זמן מתפקידי בארגון עד להסרת העננה", כתב במכתב למתנדבי זק"א, "מתוך דאגה לארגון הקדוש אותו בניתי בשתי הידיים והכרה עמוקה בחיוניותו למרקם החיים בארץ. אני מסיק את המסקנה המתבקשת מתוך הסערה הגדולה, גם כשעלילות אלו אינם מבוססים (הטעות במקור – י.פ) ונחזים יותר כרכילות וסגירת חשבונות מולי".
ב-15 במרץ, ארבעה ימים לאחר פרסום התחקיר ב"הארץ" וכשנודע שהמשטרה החלה לגבות עדויות מהנפגעים, האיש שנהג להסתובב במשטרה והכיר בה את כולם הגיע למטה יחידת להב 433 מלווה בעורך דינו. הוא רצה למסור את גרסתו, אבל כבר בכניסה ליחידה הסביר לו הקצין שנפגש איתו שזה לא אפשרי וכי ברגע שיהיה צורך בכך הוא יתבקש להגיע.

עו"ד דניאל חקלאי: "התרדמת שברה את הכלים, כי אין אפשרות לקיים משפט אזרחי או פלילי. זה קצת כמו בנימין בן אליעזר, שהסנגור שלו הגיש בקשה להפסיק את המשפט שלו כי פואד היה במצב דמנטי"

"אחרי שיצאתי מההלם הראשוני של ניסיון ההתאבדות, במשך ימים ניסיתי להבין מה קורה עם החקירה ולא הצלחתי. הם התחמקו", מספר פליישמן. "ניסיתי לעניין אותם בעוד פרטים, אבל לא הייתה התעניינות. הבנתי אחר כך שניסיון ההתאבדות שלו היה רגע לפני ההזמנה לחקירה והמעצר. זה מה שהיה אמור לקרות". 

הכרנו אדם שהפך עולמות למען אנשים

לו היה קורה נס ומשי זהב היה מתעורר מהתרדמת וחוזר לתפקד, הוא ומעשיו היו חוזרים לסדר היום. היו חקירה, כתב אישום, משפט. אלא שגם בהיבט הזה נפלו הקורבנות שלו איתו לתוך הכלום הגדול. "אי אפשר לתבוע, לא אותו ולא את המשפחה שלו, כי היא לא אשמה", אומר עורך הדין דניאל חקלאי, המתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי ועבירות הצווארון הלבן. "אין ספק שניסיון ההתאבדות והצלילה לתרדמת שברו פה את הכלים מבחינה משפטית, כי במצבו אין לו אפשרות להגיש כתבה הגנה ואין אפשרות לקיים דיון במשפט אזרחי או פלילי, לכן יש כרגע קיפאון. זה קצת כמו שהיה במקרה של בנימין בן אליעזר, שנאשם בפרשת שוחד מאוד קשה, הוגש נגדו כתב אישום והסנגור שלו הגיש בקשה להפסיק את המשפט כי פואד היה במצב דמנטי ואי אפשר לנהל משפט במצב כזה. צריך גם לקחת בחשבון את ההתיישנות שחלה על הרבה מהתלונות בנוגע למשי זהב". 
כשהוא השעה את עצמו מתפקיד יו"ר זק"א ולאחר מכן פוטר, הוא דרש פיצויים על סך מאות אלפי שקלים. בארגון אומרים שהנושא בדיונים והכספים טרם הועברו למשפחתו. הנפגעים יכולים לתבוע אותם?
"הם יכולים להגיש בקשה שהסכום שהוא קיבל יוקפא, ומשפחתו לא תוכל לעשות בו שימוש עד שיתברר מה מצבו ואולי הוא ישתפר מספיק כדי שאפשר יהיה להגיש תביעה. עוד דבר, ואני אומר את זה בזהירות - אם אפשר להוכיח שגורמים שבמסגרתם קרו המעשים הפליליים ידעו ושתקו, הרי שאפשר לתבוע אותם". 
"נתחיל בזה שהאנשים הכי קרובים למשי זהב אצלנו קיבלו את הידיעה על המעשים שלו לכאורה בתדהמה", אומר יעקב (שם בדוי), בכיר בזק"א, "התפרסם שכולם אצלנו ידעו, אבל אני אומר לך חד משמעית שלא היינו בלופ הזה, ואני מדבר איתך על אנשים שעבדו איתו 25 שנה. חטפנו שוק של החיים, הכרנו איש של עשייה מטורפת, אבל לצערי למדנו שיכול להיות בן אדם שילך עם פאות ארוכות, עוסק בתורה, ולא עלינו – פדופיל. הכרנו אדם שהפך עולמות למען אנשים, לכן זה היה בשבילנו פטיש של חמישה טון שנחת עלינו. אבל אני לא יכול להתעלם מהעדויות, מכל מה שנחשף בתקשורת. אני אבא לילדים ובן אדם על ראש על הכתפיים ולא יכול להגיד שאם לא ראיתי, הרי שהוא לא אשם".


במהלך העבודה על הכתבה פנינו לכמה ממתנדבי זק"א ושאלנו על התרשמותם ממי שהיה יו"ר הארגון. רובם ביקשו לקבל אישור מדובר הארגון. שלושה מהם החזירו את התשובה הזו, מילה במילה

אילו צעדים נננקטו בזק"א כשפורסם התחקיר הראשון?
"הרחקנו את עצמנו ממנו באופן מיידי, כדי שהארגון לא יהיה מזוהה איתו. זה לא היה ניתוק כי האמנו למה שקרה, אלא כי כולנו הבנו שאם רוצים להמשיך את הארגון חייבים לתפוס מרחק. אבל את יודעת, ואני לא מקל ראש - העדויות שהתפרסמו הן מלפני 30-40 שנה. הדברים לא קרו בזמן שהיה יו"ר זק"א. אישית הייתי איתו בכל מיני סיטואציות, בארץ ובחו"ל, והוא מעולם לא דיבר דברי זימה". 
האמת היא שחלק מהעדויות שעלו בתחקירי "הארץ" ו"עובדה" מדברות על מעשים מגונים שמשי זהב ביצע לכאורה כשכבר היה יו"ר זק"א, לרבות תקיפות שלדברי מרואיינים התרחשו בתוך משרדי זק"א. 
בתחקיר המשך של "הארץ" נחשפה עדות חדשה על אירוע שהתרחש לפני שבע שנים. אישה שחוותה משבר גדול וקיבלה עצה לבקש את עזרתו של משי זהב הגיעה למשרדי זק"א בירושלים. דלת משרדו של משי זהב הייתה פתוחה ומאחוריה, כך מתארת האישה בתחקיר, פעילות רבה. זה לא הפריע לו לגעת בה, להתחכך ולנסות להפשיט אותה. 
עדות נוספת היא של רחל (שם בדוי), שפנתה בעניין פרטי למשי זהב בשנת 2009. הוא הבטיח לעזור, הם קבעו פגישה בבית קפה. כשנפגשו הוא מיד התנה את מתן העזרה בקיום יחסי מין בחדר בבית מלון לא רחוק מהמקום. "אני קמתי והלכתי, אבל אחרי פרסום התחקיר של 'עובדה' הגיע אליי סיפור של בחורה נוספת, חרדית, שפגשה את משי בדיוק באותו הזמן ובאותן הנסיבות", סיפרה רחל. "היא אמרה שהוא קבע איתה בחדר בית המלון ואנס אותה שם". 
במהלך העבודה על הכתבה שלפניכם פנינו לכמה ממתנדבי זק"א ושאלנו על התרשמותם ממי שהיה יו"ר הארגון. רובם ביקשו לקבל אישור מדובר הארגון. שלושה מהם החזירו תשובה זהה לחלוטין, מילה במילה: "יהודה משי זהב בשבילי היה ועדיין אחד האנשים המיוחדים שיצא לי להכיר. איש חסד בכל המובנים 24/7. לי באופן אישי יהודה הציל את החיים ממש ואני אומר זאת על כל במה אפשרית. ברצוני להדגיש שאני לא יודע על שום מקרה שיהודה נשפט עליו ויצא חייב כך שבמדינה ואת לא שופטת חבל שאת מכפישה ללא בושה אדם נדיר שכזה שרק טוב וחסד עשה בעשרות שנים האחרונות. בכל שאלה את יכולה לפנות לדובר הארגון".

היו אומרים לנערים לא ללכת אליו לבד

בתחקיר "עובדה" נאמר שיהודה משי זהב מסרב להסתובב במאה שערים או אפילו לצאת מרכבו כשהוא עובר בשכונה שממנה סולק. בתחקיר נחשף שמעשיו היו ידועים לרבים בעדה החרדית בכלל ובמאה שערים בפרט, אלא שמעמדו כאישיות בלתי רצויה לא נבע מאותם מעשים אלא גם ואולי בעיקר מכך שסטה מדרכה של העדה החרדית, שרואה בכל שיתוף פעולה עם המדינה אקט של בגידה.

קרוב משפחה של משי זהב: "העיסוק היחיד ביהודה אצלנו במשפחה הוא ההתלבטות אם ללכת להלוויה. במגזר החרדי פדופיל זה לא כזה אסון, אבל בתור אחד שהתחבר לחילונים, שמחו שהוא נפל"

"הוא גורש על מעשים קטנים יותר ממה שפורסם", אומר יואליש קרויס, "הקמב"ץ של העדה החרדית" ומי שהחליף בשעתו את משי זהב כקמב"ץ. "אף אחד לא ידע אצלנו על המצב, רק שהוא התעסק עם בנות, אבל זה עבירות שאצלכם החילונים הן מצוות".
הופתעת מניסיון ההתאבדות?
"אמרתי מראש שהוא הולך להתאבד, כי החילונים הרבה יותר גרועים מהחרדים בקטע הזה. בן אדם שהיה לצדכם 24 שנים, עבד בשביל המדינה, ניסה לגשר, ועכשיו אתם מנסים לקבור אותו מכל הכיוונים. זה לא היה קורה אצל החרדים".
מה היה קורה אצלכם?
"זה היה עובר. היו מוחים נגד זה, אבל לא יותר. הוא לא היה מתאבד אם הוא היה נופל לידיים שלנו. אצלנו היו סולחים לו, אצל החילונים אין סליחה כי אין להם לא תורה ולא כפרה". 
סולחים על אונס?
"השאלה היא מה זה לסלוח. לא היו נותנים לו לדבר, לא היו נותנים לו לעלות לתורה, אבל היו נותנים לו לחיות. אצלכם קברו הכל, ניסו כמה שיותר להשמיץ ולהכפיש. מאשימים אותנו שידענו ולא עשינו שום דבר, וזה לא נכון. הוא גורש מכאן, טיפלנו בבעיה. מבחינתנו הוא לא קיים מאז שעזב אליכם. הרי הוא הצביע בבחירות, הדליק משואה".
תושבי מאה שערים אמרו לי ששרפו לו את הבית פעמיים בגלל המעשים שלו, ולכן הוא עזב את השכונה. 
"לא שרפו לו שום בית. הייתה לו דירה ברמות ועשו שם פגורום קטן, כי היו שם סרטים. וזה לא אנחנו עשינו, אלא משמרות הצניעות שזה חסידות גור". 
מה חשבת כשהפרשה נחשפה?
"לא האמנתי, אבל אני מאמין רק ל-50 אחוז ממה שמפורסם בעיתונות, אז אני לא יודע מה קרה". 
במאה שערים הופצו כבר לפני 30 שנה פשקווילים שהזהירו את הבנים והבנות ממשי זהב. 
"זאת שיטה של ירושלמים שכותבים על כל אחד. מי שלא בסדר, דבר ראשון תכתבו שהוא מתעסק עם ילדים".

חיים, גם הוא תושב השכונה, מספר סיפור אחר. "רוב החרדים אצלנו שהכירו את האיש ידעו מאז ומתמיד שהוא ניצל מינית נערים. כשהיו מבקשים מאיזה נער ללכת להביא לו משהו, איזה מסמכים, אז היו אומרים לנער לא ללכת לבד אלא לקחת איתו מישהו".

מה אומרים עליו במאה שערים היום? 
"יש הוקעה ושמחה לאיד, כי אנשים ראו במה שקרה את נקמתם. אסור לשכוח שמשי זהב גרם נזק למאה שערים, לכלך בלי סוף על הקהילה. גם בתקופה של הקורונה הוא לכלך על החרדים שהם לא שומרים על חוקי המגפה. חלק קטן מהאנשים כאן חושבים שההטרדות והאונס זה עלילות שווא, וחלק לקחו את הסיפור שלו כשיעור לדור הצעיר, להראות להם מה הסוף של אדם שרוצה להתייפייף בפני הציבור החילוני. מבחינתם זה לקח: יהודה בשיא תפארתו וגדולתו נתפס עם המכנסיים למטה ואף אחד לא ריחם עליו? זה מה שיקרה לכל מי שחושב שהציבור החילוני יכיל אותו".
"העיסוק היחיד ביהודה אצלנו במשפחה הוא ההתלבטות אם ללכת להלוויה שלו או לא", אומר דוד (שם בדוי), קרוב משפחה של משי זהב. "גם לפני התחקירים הוא היה די מנותק מהמשפחה, כי הוא היה ציוני והמשפחה קנאים. ובלי קשר, במגזר החרדי פדופיל זה לא משהו נורא, לא כזה אסון. וזה עוד אחד שנתפס, זה לא משנה ולא מזעזע את המערכת ואולי להפך. אבל בתור אחד שהתחבר לחילונים, שמחו שהוא נפל. מבחינת המשפחה, ההתלבטות לגבי הלוויה היא גם בגלל המעשים שלו, אבל גם בגלל החיבור שלו לציונים. זאת בושה למשפחה מכובדת".  

תגובות: "אין לזק"א או לאנשיו כל קשר למעשים"

מזק"א נמסר בתגובה: "1. ארגון זק"א על מנהליו ומתנדביו קיבל בזעזוע עמוק את הפרסומים אודות המעשים המיוחסים ליהודה משי זהב. אין לארגון או לאנשיו כל קשר למעשים אלו, ומייד עם פרסומם הושעה משי זהב מהארגון וננקטו כל הצעדים הארגוניים הנדרשים להגנה על עובדי ומתנדבי הארגון, לרבות בקשה לפנות לממונים על הטרדה מינית במידה ונתקלו במקרים של הטרדה או איום.
 2. בארגון זק"א לא ידעו דבר על מעשיו של משי זהב, כולל אלו שבוצעו לכאורה במשרדי הארגון. מעולם לא התקבלו פניות מצד עובדים או מתנדבים בנושא ולו היה מגיע מידע שכזה לפני או אחרי פרסום החשדות, הוא היה מטופל באופן מיידי ובחומרה הנדרשת.
 3. הוועד המנהל הורה להעביר לבדיקה משפטית את סוגיית סיום העסקתו של משי זהב, ויפעל בהתאם לדרישות החוק. נכון להיום – לא הועברו הפיצויים.
4. ארגון זק"א הפך ב-30 השנים האחרונות לסמל של ערבות הדדית והקרבה בחברה הישראלית. הארגון עוסק מדי יום בהצלת חיים של ילדים ומבוגרים, ומעניק חסד של אמת בטיפול במקרים הטרגיים של מוות כתוצאה מפיגועים ותאונות דרכים. מתנדביו הבאים מכל קשת מרכיביה של החברה הישראלית פועלים סביב השעון לכל קריאה הנדרשת להצלת חיים. אנו מבקשים מכם בכל לשון שלא להטיל דופי באלפי האנשים המסורים לעבודת הקודש היומיומית הנוגעת בכאב ובצער של משפחות ברחבי הארץ, בגין מעשיו של אדם בודד".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מטבע הדברים איננו מתייחסים לחקירות מתנהלות. האחריות לשלומו ובטחונו מוטלת על המוסד הרפואי בו הוא מאושפז. באם יתקבל מידע על חשש לבטחונו, משטרת ישראל תפעל בהתאם מול גורמי האבטחה של המוסד הרפואי".
מהמרכז השיקומי "הרצוג" נמסר: "כמו 200 המאושפזים האחרים באגף המונשמים הגדול במזרח התיכון, שמצוי בבית החולים, זוכה יהודה משי זהב לתנאי אשפוז רפואיים מוצלחים וטובים. עם זאת, הוא אינו מופלה לטובה מיתר המאושפזים באגף בשום פרמטר, ומשכך, גם אינו מאובטח באופן חריג. עובדה זו הייתה ידועה למשפחתו עוד בטרם הגיע לאשפוז בהרצוג.
האבטחה בהרצוג תואמת לדרישות מגורמים ציבוריים, שאינם מונחי משטרה, ודומה בהיקפיה לבתי חולים אחרים דוגמת הרצוג. בשאלות מימון ותקציב, העומדות בפני הנהלת בית החולים ביומיום בהקשר לסוגיות אבטחה ואחרות: האם, למשל, להעסיק עוד אחות, מרפאה בעיסוק, או פיזיותרפיסטית, או להשקיע את הכסף במאבטח נוסף בבית החולים? - התשובה תמיד ברורה. הרצוג מחוייב לספק לחולים את הטיפול הרפואי האיכותי ביותר ואת תנאי האשפוז המתחייבים מכך. כל שקל פנוי נוסף - מושקע מאז ומתמיד לטובת כלל החולים המאושפזים". 

מה קורא בכשרות - מזעזע


 

ראש המועצה מ'דגל התורה' תופר תפקיד לאשתו שהפכה למובטלת


שלום ר' חיים היקר
הנני קורא את דבריך לעתים מזדמנות, רק כאשר יש לי גישה ופנאי וחשק ואני גולש, אתה האתר הראשון שאפתח. לפיכך אני מרפרף על מס' ימים עד שבועות ביחד. 
פעמים הרבה שחשבתי לכתוב לך, ונרתעתי. חושש אני מלהפוך מעורב אישית ברשת, להסחף לדיונים מרתקים וכיו''ב. בעודי פסיבי, זה גדר ששומר עלי.
האזנתי לדבריך מלפני מס' ימים על דגה''ת כפורצי גדר. 
ניחא היה לנו עם התנהגותם, אילולי מינו עצמם לתופשי התורה וההשקפה. אך אלו - עושים מעשי זמרי ומתהדרים בפראק של פינחס ומטמיעים את שיטתם ה''השקפתית'' הפסולה.
והיא הנותנת, שת''ח שאין בו יר''ש וד''א - נבלה טובה הימנו. צביעות זו היא שמביאה אותם לפרוץ גדר.
לעצם פריצת הגדר הנוראה - שאפילו עירייה אנטי-דתית ביותר בישראל לא העזה לעשות זאת... דומני שחסרים לך מספר פרטים:
1. עדיין לא הוכנסה אישה למועצה הדתית של קריית יערים. רק הועבר האישור החוקי לכך ואפשר יהיה למנות בעוד 18 חודש.
2. ראש המועצה המקומית קריית יערים הוא ה''ה יצחק רביץ - בעלה של הח''כית לעתיד רבקה רביץ.
3. הגב' (ד''ר?) רבקה רביץ חותמת כעת אבטלה בלשכת התעסוקה. ברי שכל עבודה חרדית מנהלית תהיה קטנה מדי למידותיה הרוממות, ושהחידק הפוליטי דבק בה קשות. אך לא לכבודה להיות כעת מנהלת לשכה של ח''כ חרדי זה או אחר... היא כבר נתנה עיניה בכהונה בזכות עצמה...
4. הגב' הנ''ל מתגוררת עם משפחתה כולל בעלה כמובן, ראש המועצה, בקריית יערים.
5. תושבי המקום מתנגדים לראש המועצה שהוצנח עליהם, וסביר להניח שלא יבחרו בו בעוד שנה וחצי שוב.
6. חבר מועצה דתית אינו יכול להיות קרוב משפחה בדרגה ראשונה של ראש הרשות, מסיבות של ניגוד אינטרסים ומניעת נפוטיזם.
7. אפשר להגיע גם למספר קי''ט... אך האיך נעלם מעיניך שהאדון רביץ מכין את הקרקע לאשתו המובטלת??????
וכמובן, הרב קנייבסקי (יענקוש) אפילו לא נובחים כשהשיירה עוברת בצעדת נצחון...
אתה היית כותב זאת טוב יותר... אם תרצה להכניס, אם זה עוד נחשב חדשות, נא עשה זאת במקצועיותך. 
בכל מקרה, קשה עלי להאמין שלא הסקת בעצמך.
אם הסקת ולא פרסמת - עוד יותר קשה להאמין עליך...
כל טוב ר' חיים, תמשיך לעשות חיל!!! 
אתה לפחות נובח בשם הציבור... לא נותן לשיירות שחץ לעבור בשתיקה... יישר כח!

משגיחי הכשרות שוברים שתיקה


 

עד מתי יספרו לנו סיפורי בדיות?

מאת: חרדי בעולמו

 

אחרי שהראית כאן איך בחצר הקודש והנדל"ן מסמאים עיניהם של ישראל ומשימים כאילו הרב'ה לומד גמרא, בעוד בפועל הוא קורא עיתון. הביא קורא נאמן את האמירה בשם הצאנזר שהאדמו"ר מגור (של אז. טרום נדל"ן) מסתיר עצמו ושלא ידעו שלומד גמרא, מחביאה תחת עיתון המודיע, בכל עת ששומע צעדים מתקרבים לחדרו.

יש סוגת ספרים שעניינה הוא סיפורי-בדיות. בציבור שלנו מספרים לנו סיפורים שלא רק שנבדו אלא שהינם חסרי כל שכל או הגיון, העיקר שיש בזה 'הברקה' כלשהי (למשל, לומר שהרב'ה 'גנב' ואז להבהיר שהוא גונב דעת הבריות בהצטנעות יתירה).

אז בוא נבחן את הדברים ברוח מעשית.

1. צריך להניח שאל חדרו של הרבי מתקרבים לעיתים נדירות, אחרת כל הזמן תהיה גמרתו תחת עיתונו.

2. צריך להניח שהרב'ה קשוב כל הזמן למשמע צעדים מחוץ לדלתו. כלומר, שאינו מרוכז בגמרא שלפניו, אלא במשמע צעדים (סהדי שבמרומים שלמדתי דף או שניים ולא שמעתי צעדי איש כשאביי ורבא התעצמו ביניהם לנגד עיני).

3. צריך להניח שבעיני הרב'ה, לימוד גמרא הינו מדרגה גבוהה כל כך, עד שצריך להסתיר אותה. לא מיבעיא אם לומדים דף ט (האסור, כידוע ליודע) אלא כל גמרא הנה 'דבר גבוה שיש להסתירו'. מעניין אם זו דעת החסידים-השוטים והאם היא כוללת גם האגדתות, או שדין אחר להן, אם הודפסו בנפרד ונכרכו תחת השם 'עין יעקב'.

4. גם אם לימוד גמרא הוא דבר נשגב שמתאים רק לגדולי עולם ויש להצניעו, עדיין יש עיסוקים אחרים, שאינם ביטול תורה ממש. אפשר, למשל, לקרוא תהילים. למה שלא ישים תהילים מעל הגמרא? למה לשים על השולחן דוקא את סיפורי הבדים והשקרים הפוליטיים (הקרויים 'המודיע')??

5. מעניין לחשוב מה דעת הכותב ומספר הסיפורים על קוראיו. מה מידת האינטליגנציה שהוא מייחס לשומעי הסיפורים שלו? האם היה מספר סיפורי הבל כאלה לאנשים משכילים וברי דעת? האם הַמְסַפֵּר בטוח שהשומעים כה מוגבלים בדעתם ובביקורתם עד שאפשר למכור להם 'תותים' בלי מחיר?

מסקרן לחשוב גם מה חושב קורא שפתאום מבין אלו 'לוקשים' מכרו לו ואיך האמין בשטויות והבלים אלו? הרי יכול להיות שמבין עשרות אלפי הקוראים כאן יש גם כמה שבאמת האמינו לסיפורים הללו (פשוט לא חשבו) ופתאום נפקחות עיניהם. מה עושה פקיחת עיניים זו?? מסקרן.

סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.

 

חרדי בעולמו