השבוע שיכריע את הבחירות הקרובות

מגיעים לקו המכריע, נשארו עשרה ימים להגשת הרשימות לכנסת הבאה, ובשבוע הקרוב ייאלצו להכריע איך מתמודדים, לבד או עם מיזוגים, ישנם מי שאומרים כי ירוצו לבד בכל מחיר כולל אם האחר בסכנה, וישנם מי שמחפשים להתאחד, גם בבלוקים טכניים, והעיקר להבטיח כי עוברים את אחוז החסימה דבר שכלל לא בטוח, מפני שלא כולם יתנו יד למפלגות כאלו. כל מפלגה שהיא מתחת ל-6 מנדטים בסקרים לא בטוחה שהיא עוברת. הניסיון בעבר הוכיח, מי שהסקרים נתנו להם 10 מנדטים ויותר סיימו בקושי עם ששה או שבעה מנדטים ואף פחות

בימין בעיה קשה מפני שיותר מדי מפלגות צצו לאחרונה, ובינתיים למרות שאין להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה הם אומרים כי יתמודדו. ישנם מי שמנסים כל מיני מיזוגים אבל האם זה יצליח ויעברו את אחוז החסימה כלל לא בטוח, לוקחים סיכונים. בבחירות הקודמות מה שהיכה את השמאל היה הפיצול בין מפלגת העבודה למרץ, והפעם השאלה היא האם זה יקרה בימין, או שברגע האחרון יתפכחו ולא יאפשרו למצב כזה לקרות

אצלנו החרדים עושה רושם כי ירוצו כפי שהיה, כאשר מנגד מתמודדות מפלגות פצפוניות שעדיין לא הוכיחו את עצמם לבד, האם הם ירוצו יחד עם אחרים, האם הם יעברו יחד את אחוז החסימה. הסוד הכי כמוס הוא כמה מונה מפלגת נעם שבראשה עומד אבי מעוז, ישנם הטוענים כי הם שווים מנדט וחצי ויש הטוענים כי הם מונים לא יותר מעשרת אלפים קולות אבל עושים הרבה רעש ולכן חושבים שהם שווים יותר, כאשר לצידם הקבוצה החרדית מנתיבות כמה הם שווים, ולמי הם מתחברים ברגע האחרון אם בכלל

המפלגה החדשה שקוראת עצמה 'הציבור החרדי' האם היא תרוץ לבדה, והלוואי שכן מפני שאז נדע באמת כמה הם שווים. חבל רק על שריפת הקולות הללו, אבל סוף סוף נדע את האמת האם הם מסוגלים להביא קולות. וגם איננו יודעים כרגע מה יקרה עם מפלגת 'הקהל' האם הם יתמודדו לבדם וישרפו קולות או שמא כל שלשת הקבוצות החרדיות יחליטו להתמודד יחד, האם אז הם יעברו את אחוז החסימה, או בכל מצב מדובר בשריפת קולות

ההכרעות בכל המפלגות כמעט, ייעשו בשבוע הקרוב, מפני שבשבוע שלאחר מכן ישארו יום או יומיים בלבד, ולהכרעות הללו משמעות רצינית על מה שיקרה בבחירות, פרט אם יצליחו לבלום את מי שלא עוברים את אחוז החסימה ולא יתמודדו. כרגע לא נראה שיש למי כוונה שלא להתמודד, כך שעלול להיווצר מצב שכל מפלגה מתמודדת בנפרד במיוחד אצל הדתיים הלאומיים, ואז הסכנה גדולה, פרט אם יצליחו להתאחד שגם אז מדובר בסכנה מפני שהמספרים קטנים וספק אם יעברו את ה-160 אלף קולות

ברחוב החרדי הדברים לא ברורים. אסור להתייחס לסקרים מפני שלא הם הקובעים מה יקרה ברחוב החרדי. בכל בחירות החרדים מאבדים עשרות אלפי קולות לטובת מפלגות אחרות בשל הנציגים שאינם מביעים עמדות ברורות. הסיסמה הידועה שכל אחד חוזר עליה 'נעשה מה שגדולי ישראל יאמרו', אבל מה יאמרו לא אומרים, ואין זה פלא שמי שדוגלים ורוצים את עמדת גדוליהם ולא שומעים את הדברים ברורים לא יצביעו ל'יהדות התורה', והפעם כאשר משה גפני בראש ומצהיר כי הוא מעדיף את השמאל, לא נופתע אם בן גביר יקבל אלפי קולות מן החרדים ויתכן יהיו הפעם מי שיצביעו לליכוד להבטיח שחלילה הקול שלהם לא ישרת את השמאל

מה שמחזיק את 'יהדות התורה' כרגע על -7-8 מנדטים זו הילודה המצביעים החדשים, כאשר מנגד מאבדים קולות בגלל זעם על החכי"ם החרדים ובשל עמדות שסותרות את דעת גדולי ישראל. הריבוי הטבעי של החרדים בארץ הוא הגדול ביותר בארץ ולאחר כל כך הרבה שנים מספר המנדטים לא עולה. כאן צריך לקחת בחשבון שאין דבר כזה 'דעת גדולי ישראל' מפני שלכל אחד הגדול שלו, את הסלנג הזה יצרו הליטאים ולכן שיבואו בטענות לעצמם, ולכל חרדי הגדול שלו שסבור אחרת מגדולי הליטאים שגם שם חלוקים בין גדולים, ובין ראשי ישיבות. אותו מצב אצל החסידים. האם יצליחו לשמור על מספר המנדטים הקיים, סביר שכן ולא אופתע אם הפעם יקבלו 8 מנדטים בשל החשש ממה שיקרה אם חלילה השמאל עולה לשלטון, ובכל זאת לפחות 2 מנדטים של חרדים יצביעו למפלגות אחרות

ש"ס היא התעלומה הכי גדולה, האם אותו דור מסורתיים גזענים מי שהגזע הספרדי חשוב להם ויצביעו רק למען ספרדי עדיין קיים ובאלו מספרים, זו הסיבה מדוע ש"ס מציבה ספרדים ברשימתם לכנסת, ואז הם יכולים לישון בשקט יהיו להם את המנדטים שלהם פחות או יותר. במקרה והזקנים שבהם כבר לא בחיים או שלא הולכים להצביע ולא קם דור חדש הדומה להם אז מצבם קשה יותר. בחלק השני שלהם של החרדים, כאן גדל דור חדש והסיכוי שלהם לקבל יותר קולות טוב. ברחוב הספרדי אומרים כי הספרדים עתה עוברים את האשכנזים במספר התלמידים בישיבות הקטנות וזה מבשר כי בעתיד מספר מצביעיהם החרדים יהיו יותר משל האשכנזים. כמובן שהכוונה היא לליטאים, לישיבות הקטנות הספרדיות יותר תלמידים מן הישיבות הליטאיות. אצל החסידים הסיפור אחר וכך בברסלב וחב"ד שהכל מעורב, ושם מצביעים על פי האינטרס החסידי והגזעני

בשבוע הקרוב  יעבדו קשה ייאלצו להחליט החלטות מכריעות, והציבור ממתין לראות איך יגישו את הרשימות, ולמי בעיה קשה יותר באיבוד קולות. נתניהו ישקיע המון כוחות בשבוע הבא לאחד בין הקטנים ובין מי שקרובים לאחוז החסימה. האם אצל החרדים יש מי שמשקיע בנושא? לא נראה, מאמינים כי מה שהיה הוא שיהיה למרות המפלגות החדשות המאיימות ולא נראה שיש כדורים באקדח שלהם

חיים שאולזון 

גפני אבי אבות הצבועים - הוא יודע כי אין פתרון חוקי לבעיית הישיבות

הוא יודע את האמת ומשחק אותה כאילו שזה בידי המפלגות, מי מהם שיעבירו את 'חוק הגיוס' החרדי שיאפשר לכל מי שרוצה ללמוד שיוכל ללמוד עמו ילכו, זה לא יתכן כרגע כל עוד הרכב השופטים בבג"ץ כפי שהוא היום, ולכן הדרך היחידה לעשות שינוי של ממש הוא לתת יד למהפכה משפטית, רק זו תאפשר להעביר את 'חוק ההתגברות' שיקבע כי כל חוק שעבר ברוב של 61 ויותר בית המשפט אינו יכול לבטלו והכרעת הכנסת היא סופית. גפני הוא זה שבמשך שנים זועק כי צריכים את 'חוק ההתגברות' הוא זה שהתחייב כי לא יאפשר הקמת קואליציה כלשהי מבלי שחוק זה עובר, והנה בקואליציה האחרונה היה מי שביקש לעשות זאת, ומי עמד כנגדו, לא אחר מאשר משה גפני שביקש לשרת את השמאל ואת השופטים האנטי חרדים בשל קשר שמאלני שיש לו אליהם. הוא היה הגורם המרכזי מדוע רודפים בני ישיבות בצורה כפי שהוא היום רק מפני שגפני לא איפשר ליריב לוין לעשות מהפכה משפטית

משה גפני מסתובב ואומר כי לאחר הבחירות החרדים ילכו עם מי שיעביר את 'חוק הגיוס' בנוסח החרדי האומר כי מי שרוצה ללמוד יקבל דחיה כל עוד שהוא בישיבה כפי שהיה בכל השנים, דבר שהוא בלתי אפשרי מפני שבג"ץ קבע כי זה לא קביל משפטית, אז מה הפירוש שהוא ילך עם מי שיתן את החוק הזה, דבר שרק הליכוד יכול לחוקק זאת מפני שהוא זקוק לקולות החרדים להקמת קואליציה, אבל יפסל בבג"ץ ואז לא הועלנו כלום

רק אמת אחת קיימת, הדבר אפשרי בשתי דרכים. הראשונה מהפכה משפטית, להקים קואליציה רק עם מי שיתן יד למהפכה כזו, והוא לא ימצא זאת בשמאל. או שאנו החרדים יוצאים למלחמה קשה בחילונים ובכל רודפנו בתחום הזה. המשחק של משה גפני במשך השנים הוכיח את עצמו כלא עובד בכל מה שקשור לישיבות, החילונים במיוחד השמאלנים שמו לעצמם מטרה לחיסול עולם התורה ושלא יהיו עוד ישיבות, ואין לנו כל דרך אלא להילחם בהם בכל תחום אפשרי מצידנו, ולא חסרים דרכים להכות בהם. החרדים הם כח כלכלי אדיר ויש הרבה דרכים איך להכותם, עלינו להיפרד מהם ויותר נכון להתבדל מהם בכל תחום, נחיה כחרדים באמת. נשב מחוץ לקואליצה, מי שזקוק לקולות החרדים ישלם מחיר

בעיית הבעיות של הנציגות החרדית שהם דוברי שקר, הם יודעים את האמת ומדברים לציבור בצורה ובדרך הכי שקרית. כאשר משה גפני אומר כי הברירה תהיה לאחר הבחירות מי שמבטיח לנו חוק שיאפשר לבני הישיבות ללמוד, הוא משקר בענק והוא יודע זאת, זה לא יתכן בשום דרך, ובעניין הזה הוא משחק משחק כפול, מצד אחד הוא אומר כי אינו גורס את שיטת החסידים בחוק הגיוס ומעשית רק הדרך החסידית בעניין הזה יוכל לעבוד, למחוק את כל העניין של מכסות לא להתחייב על מספרים כלשהם,  אנו רוצים חוק שיאמר כי כל מי שלומד בישיבה מקבל דיחוי לאותה שנה וככה עד שהוא עוזב את הישיבה. מציאות היא שהצעירים בשנות ה-17 ועד לגילאי-20-21 90 אחוז לומדים בישיבות, אז איך אפשר להתחייב שחמישים אחוז ילכו לצבא. העניין של המכסות זה מה שמנע את חקיקת חוק הגיוס בקדנציה הנוכחית

בשביל שהחילונים יבינו כי לא יצליחו במלחמה עם החרדים, חייבים להתאחד מסביב לקו אחד, שכל מי שלומד לא הולך לצבא ואין זה משנה מיהו והיכן הוא גר ובכמה מדובר. כל אזרח ישראלי שמבקש ללמוד תורה מקבל דיחוי כל עוד שהוא לומד. וכאשר הם מכים בכיסנו נכה בכיסם. החרמת כל מפעל חילוני, כל מה שיוכל להכות בכלכלה הישראלית, לנהל כלכלה עצמאית, הם לא יאהבו זאת

יש הרבה דרכים איך להביך אותם, ובלי אלימות, לא להכיר במוסדותיהם וחוקיהם כל עוד שאינם מכירים בלימוד התורה הקדושה על ידי יהודים שרוצים ללמוד תורה, בשום אופן לא להתפשר ועל כלום, כי אם נעשה זאת נהפוך למזרחניקעס שעשו פשרות מאז הקמתה של הציונות ועד לימינו, ואיבדו בצבא המחלן 54 אחוז מבניהם. על גפני לדבר אמת כי בענין 'חוק הגיוס' כל עוד לא עושים מהפכה משפטית חוק גיוס בנוסח חרדי לא יעבור

חיים שאולזון

מינוי גולדקנופף הנצחת המחלוקת באגודת ישראל והכרזה כי בבצ'יק פחות צייתן

למרות שעשה להם כל כך הרבה בזיונות, ולמרות שאין לו כל הבנה בפוליטיקה, ולולא היה לו עוזר מנוסה בפוליטיקה הוא היה הליצן של הכנסת, החליט הרבי מגור שיצחק גולדקנופף ימשיך לכהן בכנסת מטעם גור, בנימוק שהוא צייתן לרבי, שמן הדברים משתמע שאחרים ככל הנראה לא כל כך צייתנים. כאשר נגיד ידוע מארצות הברית נכנס לרבי מגור לדבר עמו על החלפת גולדקנופף בבבצ'יק הרבי לא מוכן היה להחליף את גולדקנופף בטענה כי הוא הצייתן, כשמן הדברים משתמע שבבצ'יק ככל הנראה לא צייתן, מפני שאם גם הוא צייתן, מדוע שלא יחליפו את גולדקנופף שעשה בזיונות בקדנציה האחרונה במי שמנוסה יותר בפוליטיקה

הרושם מן הדברים הוא, שהרבי מגור לא נותן עוד אימון מלא בבבצ'יק מפני שהוא לא הביא את הסחורה, את מה שהבטיח לעשות הוא לא עשה, הוא הבטיח להפיל את הממשלה ולא הצליח, הוא הבטיח להביא את כל חברי אגודת ישראל לצד אחד במאבק שהרבי מגור רצה בו נגד גדולי תורה אחרים ולא הצליח, ולא מפני שיכל לעשות, אלא מפני שהבטיח לרבי את מה שלא שייך היה לעשות בכל דרך, כאשר בנוסף הרבי יודע כי בבצ'יק בבעיה משפטית וברגע שיבחר כחבר הכנסת הוא יקלע למצב שנקלע אליו ליצמן ואז הוא ייאלץ לעזוב את הכנסת וגור תפסיד את מקומה בכנסת, הרבי לא רצה לבזותו לומר כי הוא לא יישב בכנסת מפני שקל יהיה לסחוט אותו דרך הפרקליטות, אז הוא אמר כי גולדקנופף צייתן, למרות שהרבי ידע כי זה לא ישמע טוב, כי מן הדברים נשמע שבבצ'יק פחות צייתן

קרה עוד משהו שגרם לרעידת אדמה בגור, הידיעה שפורסמה ב'המודיע' על החלטת הרבי שגולדקנופף ימשיך לכהן בכנסת מטעם גור, בבצ'יק לא ידע בערב הקודם שתתפרסם ידיעה כזו, מנעו ממנו את המידע ובגור אומרים כי בבצ'יק ראה את הידיעה יחד עם כולם וזעם שלא סיפרו לו על הידיעה ב'המודיע', הוא ידע כי הרבי לא רוצה להחליף את גולדקנופף, הוא שלח נגיד שיעשה לו את העבודה שאמר לו שהרבי לא רוצה. אבל שזה יתפרסם ב'המודיע' ובצורה כפי שפורסם, זו מכה אישית, מפני שהמסר כאן, שבבבצ'יק אצל הרבי לא עוד כפי שהיה, וכי כוחות אחרים התחזקו בבית הרבי שהחליטו לטרפד אותו

אבל כל אלו הם לכאורה בעיות פנימיות בגור, קורה משהו אחר וחשוב הרבה יותר והם היחסים בתוך אגודת ישראל. עשרות שנים שהיחסים רעועים, והתקוה הייתה כי בסופו של דבר גור תשלח נציג שיישר את ההדורים ויחדיר לסיעה בכנסת אווירה טובה, נגלה לכם כאן, כי מאיר פרוש היה מוכן להקריב את מקומו בכנסת למען המטרה הזו, גולדקנופף ילך והוא ילך ויבואו שניים חדשים מי שבעבר לא רבו וישתדלו לחיות בשלום ולנהל את אגודת ישראל יחד. אבל מתברר כי בגור החליטו כי עדיף להמשיך עם המחלוקת, ולגולדקנופף לא תהיה ברירה, הוא חייב עתה להוכיח כי הוא מסוגל לריב עם שלומי אמונים ובעלזא לא פחות מבבצ'יק

המינוי הזה אומר במילים אחרות שאגודת ישראל תמשיך להיות מפולגת, מצד אחד נציגי גור וויזניץ ומצד האחר נציגי הכלל חסידי ובעלזא, והציבור ימשיך לסבול, הפילוג ילך ויגבר בקרב החסידים, עד שיגיע לפיצוץ פנימי. הולכים לבחירות כאשר נציגי אגודת ישראל לא מדברים זה עם זה. בין גור לשלומי אמונים נתק מוחלט, לאחר תקופה ארוכה שלא דיברו נפגשו השבוע חנוך זייברט ומאיר פרוש לקראת מפגש עם דגל התורה, ושם למדנו שוב כי אין אימון בין הצדדים, וכי בעתיד ייאלצו להמשיך ולנהל את הסיעה בנפרד כאשר לכל צד הרבי'ס התומכים בהם

חיים שאולזון

על ש"ס להחליט אם הם חרדים או ציונים - זה לא הולך יחד!!!

ימים אלה הם הימים שבהם נחשפת האמת. בדרך כלל בערב בחירות משקרים אומרים דברים בשביל למצא חן בעיני המצביע, אבל ישנם מי שנקלעים למצב של רגע האמת, ובכל מקום הם משחקים אחרת. כאשר מופיעים בפני עממיים ומסורתיים משחקים ציונים, וכאשר מופיעים בפני בני תורה צועקים 'חרדים' אנחנו, ואינם יודעים מה אתה באמת, למי אתה אומר אמת ואת מי אתה משקר

בימים אלה בשל החשש לחטיפת מכה קשה בבחירות הקרובות ש"ס מנהלת קמפיין של בחירות אשר בהם החליטו כי הם יופיעו כ'ציונים', מפני שחלק גדול מן המצביעים לש"ס הם מסורתיים ורוצים לשמוע כי הם 'ציונים', לומר להם אנחנו חרדים לא מושך אותם, הם מבקשים לשמוע כי ש"ס היא מפלגה ספרדית שזה עיקר העיקרים בתורת הגזע, ומכאן הם מבקשים 'ציונים' וחלילה לא 'חרדים' שזורקים אבנים ואינם הולכים לצבא

המצב הזה גרם, שבכל ראיון שיש לאריה דרעי הוא מבקש להוכיח כמה ציוני הוא, כאשר הוא אומר בצורה הכי ברורה כי חרדי שלא לומד בישיבה שילך לצבא למרות שהצבא מחלן. הצבא גרם לבני משפחתו שהלכו לצבא להוריד את הכיפות כפי שהוא בעצמו העיד. איך מי שקורא לעצמו חרדי מסכים שיקחו לצבא מחלן חרדים, דברים כפי שהשמיע אריה דרעי יכולים רק מי שהם אנטי חרדים

בעיית ש"ס שמדובר במפלגת כלאיים, יושבים שם מי שהם הרבה יותר קרובים לחילונים מאשר לחרדים, ומן העבר האחר חרדים שהם היום הרבה יותר קרובים למחבלים הליטאים, ואיך מושיבים את אלו לצד אלו. בעבר זה עבד מפני שהמסורתיים כיבדו את התורה והמצוות. גם היום הם מכבדים אבל השירות בצבא הוא בעיניהם כמו בעיני החילונים דבר חשוב ומקודש וכי כל צעיר חייב להיות מגוייס למרות שמדובר בצבא מחלן

מה שמזעזע ממש, אריה דרעי יוצא בקמפיין שבה הוא מראה איך שבבתי ש"ס יש את אלו ואלו, בן אחד בצבא בן אחר בישיבה, הוא מציג תמונות של משפחות מעורבות כאלו, כאילו שזה דבר טוב ומקובל. המציאות הוכיחה כי חרדים שנכנסו לצבא כחרדים יצאו במצב טוב מזרחניקעס בהשקפתם לא עוד חרדים, והחלק הגדול הפסיק להניח תפילין לא שומר שבת, והנשואים שהלכו לצבא האחוז שנאלצו להתגרש בגלל מה שעשו בצבא, מזעזע

על ש"ס להכריע אם הם חרדים או ציונים, מדובר בתרתי דסתרי, אי אפשר להיות חרדי ציוני אין דבר כזה, זה מה שעשו המזרחניקעס בהקמת הציונות, זו שקבעה שאפשר להיות יהודי טוב בלי שמירת תורה ומצוות. החרדים פסלו אותם מפני שהם מחנכים ליהדות בלי תורה ומצוות, והמזרחניקים עשו משהו חדש 'ציונות דתית' הסכימו שיהיו שני סוגי יהודים, דבר שאם אתה חרדי באמת זה בלתי אפשרי. אם אתה יהודי התורה והמצוות מחייבים אותך, ואין דבר כזה להיות יהודי בלי תורה ומצוות

מזעזע לשמוע את אריה דרעי אומר כי ש"ס היא ציונית שפירושו הכרה ביהדות ללא תורה ומצוות, ולא שמענו את הרב יצחק יוסף שייצא בחרב ובחנית נגד הדברים של אריה דרעי. לא שמענו את הרב יצחק יוסף מקדיש נאום ביזדים נגד הציונות ואומר כי ציונות היא טריפה ואסורה, יהודי חייב לשמור מצוות ומי שהוא ציוני מכריז שהוא מכיר ביהדות ללא תורה ומצוות

לא מצאנו בש"ס ח"כ חרדי אחד שיקום ויאמר כי אינו ציוני וכי הוא נגד הציונות מפני שזו מחקה תורה ומצוות. ההיפך, מה שכן ראינו שש"ס מתחברת ל'הסתדרות הציונית' למרות שהיא מכנה עצמה 'חרדית'. כאן חורבנה של ש"ס, ואם היא תחטוף מכה בבחירות הקרובות יהיה זה בגלל שאי אפשר לרמות את הציבור לעולם, בסוף קולטים כי ש"ס משחקת משחק כפול רוצה להביא קולות משני הצדדים מן המסורתיים ומן הקיצונים האלימים, ולא מוכנים להיות שותפים להם

אם אריה דרעי רוצה את כל הקולות עליו לפצל את ש"ס, אחת בשביל המסורתיים ואחת בשביל החרדים, זה יפתור לו גם בעיית הכבוד ב'מועצת חכמי התורה', ימנה את הרב יצחק יוסף על המסורתיים ואת הרבנים סאלים ובצלאל על החרדים ויבוא שלום על ישראל, כל חלקי ש"ס יוכלו להצביע לה

חיים שאולזון

צביעותה של ש"ס - בגלל החוק הפרסונלי של דרעי לא חוקקו את 'חוק הגיוס' לפני הקמת הממשלה

החכי"ם של ש"ס כולל אריה דרעי מסתובבים בכל מקום ומצהירים כי לא יקימו ממשלה מבלי שיעבירו קודם את חוק הגיוס, הצהרה שהיא פופוליסטית ולא מעשית. השמאל לא יעביר חוק כזה לפני הקמת ממשלה כלשהי, והימין גם אם יעשה זאת זה לא יעבור את בג"ץ, מדובר בהטעיית הציבור לא מדברים אמת. אבל זה דרכה של ערב בחירות שומעים הצהרות שאין להם כל קשר עם המציאות, מבטיחים מכאן עד לשמים ולמחרת הבחירות אומרים כי אכן הבטחנו אבל לא הבטחנו לקיים

בין ההצהרות הבומבסטיות של חכ"י ש"ס כי למדו לקח ולא עוד ממשלה מבלי שקודם מחוקקים את חוק הגיוס, הם רק לא מדברים, על כך שלפני הקמת הממשלה הנוכחית עמדה הברירה של העברת 'חוק הגיוס' או חוק פרסונלי של דרעי שיאפשר לו לשבת בממשלה, והם אלו שהעדיפו את החוק הפרסונלי של דרעי, ולכן נאלצו לדחות את חוק הגיוס. מי שגרמו לכך הם ש"ס שהג'ובים היו חשובים להם יותר מ'חוק הגיוס'

ש"ס משחקת צביעות, בכל השנים כולל בממשלה זו, מה שאצלם עדיפות ראשונה הם הג'ובים והתקציבים, כל היתר נדחים. שימו לב על מה מסר אריה דרעי את נפשו, כאשר בני תורה ספרדים נאנקים בכלא, במקום שיהפוך את העולם על מנת שיוציאו אותם מן הכלא הוא נאבק בכל הכח למנות רבנים בערים קטנות שכל עניינם הוא ג'ובים למקורביו. בו בזמן שכל כך הרבה בחורים ספרדים נאנקו בכלא, חשוב היה לו לספק משכורות לאנשיו קרוביו על חשבון הדם של בני התורה הספרדים

אין זה פלא מדוע בני התורה הספרדים לא רוצים לכבדו ומבזים אותו בכל הזדמנות. הם שואלים שאלה קשה, מה עדיף, להתיר אסורים להוציאם מן הכלא או ג'וב לחברים וידידים אנשי מפלגה. דרעי העדיף ג'ובים על פני מאבק פומבי נגד היועמשי"ת והמשטרה שסייעה למשטרה הצבאית לעצור חרדים

דרעי מוצא את עצמו במצב קשה, מפני שרק ברגע האחרון הוא הגיע לכלא לבקר את הספרדים שנמצאים שם, במשך תקופה כל כך ארוכה הוא לא דרך שם, שלח כמה חכי"ם ספרדים בשביל להצטלם, כאשר הוא עסוק בלהבטיח ג'ובים לחברים. עתה הוא מתמודד עם מצב שכל כך הרבה בני ישיבות ספרדים לא רוצים להצביע ש"ס

סדר העדיפויות של ש"ס היא חולה ורעה, ג'ובים ותקציבים קודם לדמם של בני ישיבות ספרדים הנאנקים בכלא, וזה לא רק הם, גם בני משפחותיהם שסבלו כל כך בזמן שהבן שלהם היה בכלא, זה לא הזיז את דרעי הוא העדיף לעסוק בג'ובים לחברים, דבר שלא ישכחו לו לעולם על ההתנהגות הזו

הוא מציג את ההישגים של ש"ס. ומה הם? ג'ובים ותקציבים, בזמן שבני ישיבות ספרדים נאנקים בכלא. דרעי חייב להסביר לציבור איך זה, שבזמן שכל כך הרבה בחורים ספרדים נאנקו בכלא הראש שלו היה בג'ובים. לא שמעו ממנו איום אחד שיהפוך את העולם ואת הממשלה אם לא יעצרו את המעצרים, לא שמענו שהוא קורא למלחמה על מפכ"ל המשטרה שסייע לעצור חרדים, לא שמעו ממנו כי הוא יצטרף לאלו הלוחמים בגיוס לצבא בגלל המעצרים הללו, הוא לא הראה כי זה מזיז לו ולכן המשיכו לעצור בעיקר ספרדים

דרעי בקדנציה הנוכחית פשע ביחס לציבור הבוחרים שלו. כאשר עצרו בני ישיבות ספרדים הוא לא קרא לציבור שלו לצאת להפגין, הוא לא קיים עצרות תפילה נגד ראשי הצבא וכל מי שנותן יד למעצר בני ישיבות ספרדים, לא ראו אותו מגייס המוני ספרדים שיבואו לשבת לצד הכלא במחאה על המעצרים, הוא הוכיח את הצד האמיתי שלו, מה שחשוב לו זה ג'ובים ותקציבים יותר משפיכת דמם של משפחות ספרדיות שסבלו כל כך הרבה בזמן שהוא נהנה מהצלחות בג'ובים ותקציבים

חיים שאולזון

לייטנר מגלה את אמריקה - החרדים זקוקים לעבודה - האם לפני ארבעים חמישים ושישים שנה לא היו זקוקים?

השאלה אם זה בזבוז זמן להתעסק עם המפלגה הזו, אבל מאחר והעלו נושא שנשמע טוב אבל כל כולו פופוליסטי המטעה את האדם שלא חושב עוד אמת, אתייחס לנושא. החלום של מקים המפלגה החרדית החדשה, להתמודד מול המפלגות החרדיות הקיימות מתוק, אבל ישאר בגדר חלום וחסר סיכוי. בשביל להקים מפלגה חרדית זקוקים לכוחות חזקים בחברה החרדית לפחות אדמו"ר וראש ישיבה שמוכנים לצאת בגלוי, וציבור ענק שיכול לספק לך 160 אלף קולות לפחות, אין סיכוי למפלגה כזו לעבור את הבחירות לבד, כל קול שנותנים להם הוא בזבוז ושרוף מפני שלא יספר. פרט אם יצטרפו למפלגה אחרת, גם אז איני משוכנע שהוא יביא להם כמות גדולה של מצביעים

שמעתי את דבריו של לייטנר וחיפשתי איזו בשורה הוא מביא לנו. מכיר אני את מערכות הבחירות מישראל כמעט מאז קום המדינה, חיפשתי מה קורה עתה שלא קרה קודם. ומצאתי שהוא כל כך מודאג מכך שלא מחנכים את הילדים והבחורים למקצועות על מנת שיוכלו ללכת לעבוד ולהתפרנס בכבוד. נכון, חשוב מאוד להכין צעירים במיוחד אלו שמתחתנים ולא לומדים שיוכלו למצוא עבודה להתפרנס בכבוד. אבל האם המצב הזה לא היה קיים לפני שלשים ארבעים חמישים ושישים שנה? האם לייטנר מגלה לנו משהו שלא ידענו? מה קרה פתאום שהפך להיות כל כך נחוץ וחשוב שלא היה בבחירות הקודמות ולפני כן בכל השנים

התשובה על כך היא, כי לפני שנים לא היה מי שיממן קמפיין לפילוג החרדים, ועתה יש. הנושא הזה של להכין צעירים לעבודה הוא ישן מאוד, רבני הליטאים נאבקו נגד 'פועלי אגודת ישראל' שהקימו ארגונים כאלו וגדולי ישראל יצאו נגדם בכל הכח עד שהם נמחקו מן העולם, מפלגת 'פועלי אגודת ישראל' שהאות שלה היה 'ד' לא קיימת עוד בפועל. קיימת עמותה שהשתלטו עליה בני מי שעמדו בראשה, אבל אינה מתמודדת בבחירות מפני שגדולי ישראל לא נותנים יד למה שיגרום שהצעירים החרדים ילכו לצבא ולא לישיבה

בשביל להקים מוסדות ללימוד מקצועות למי שמבקשים לעזוב את הישיבה אין צורך במפלגה, הממשלה מעניקה הרבה כסף לכל מי שעושה זאת, החרדים אינם זקוקים למפלגה בשביל להתארגן פיננסית, לכל קהילה יש את המוסדות והארגונים שלה בתחום הזה. המפלגות החרדיות מטרתן אידיאליות, והשאלה שאני מציג כאן ללייטנר מה הוא תורם לאידיאה החרדית, ואם מאבקו אינו קשור באידיאה החרדית לשם מה הוא מקים מפלגה חרדית, תקים מפלגה ותזמין גם את מי שאינם חרדים

בעיית הלימודים במוסדות אקדמים בישראל היא קשה, מפני שגדולי ישראל עד היום הזה לא נתנו לה הכשר בשל תופעות הלוואי שלה. הנסיונות רעים, החינוך שם נוטה לכיוון הליברלי והמזרחיסטי והיפך מן הכיוון החרדי. הבעיה בימינו שישנם מי שמאמינים כי אם אתה מתפלל בבית כנסת חרדי ולבוש כחרדי אתה נקרא חרדי. אין בכך כל אמת. חרדי פירושו מתבדל מי שלא משתף פעולה עם החילונים והמזרחיסטים המבקשים לבולל אותנו בחברה הציונית, ורק מי שמכריז ואומר כי אינו ציוני ראוי ויכול לייצג את החרדים. מי שאומר כי הוא ציוני אינו חרדי

מטרת החילונים לחלן את החרדים, הם מבקשים למחוק כל זכר של ישיבות בארץ, ולכן אין ברירה אלא להילחם בהם ובמטרותיהם. להראות לנו תמונות של מי שלומדים באוטובוס וברכבת אין זה אומר שהוא חרדי ישנם הרבה מזרחיסטים בימינו שעושים את אותו דבר

חיים שאולזון

לסמוטריץ' מגיע עונש וטוב שלא יעבור את אחוז החסימה - אבל צריך להציל את המנדטים

על סמוטריץ' לא אזיל דמעה אם הוא לא יעבור את אחוז החסימה, הוא רדף את החרדים בצורה הכי קשה, הוא היה מן האויבים הכי קשים לחרדים, הוא ראה כיצד מכניסים לכלא עשרות בחורים שיושבים ולומדים תורה וזה לא הזיז לו, הוא רצה שכל הבחורים החרדים ילכו לצבא, הוא נהג כמיסיונר חילוני שהפעיל שוטים להכריח חרדים להתחלן בצבא המחלן, הוא לחם כסדיסט וגרוע מכך, שפך דם של כל כך הרבה חרדים במאבק שלו לחלן אותם, כאשר את האמת הוא לא אומר, הוא רוצה 'גיוס' בטענה שזה אצלו מצוה כאשר בו זמנית אצל החרדים זו עבירה, ולכן אם הוא לא יהיה בכנסת הבאה לא אצטער

ובכל זאת יש משהו אחר וחשוב הרבה יותר למרות החשבון הקשה שיש לנו עמו בהתנהגותו כלפי החרדים, וזו הצלת העתיד היהודי בארץ ישראל ולא לאפשר מצב שבו עוכרי הדת מי שמבקשים למחוק תורה ומצוות מישראל ישתלטו חלילה על המקומות שמשם באה רק רעה ולא טובה, בעינינו הטובה היהודית קודמת לחשבונות שיש לנו עם רודפינו. ולכן חייבים לעשות הכל להציל את המנדטים שלא ילכו לאיבוד, אסור להצביע למפלגה שאין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, הבעיה היא ששלשה מפלגות הם מסביב לאחוז החסימה למרות שהם מאמינים לסקרים שבאות להטעותם על מנת להפילם. בן גביר חושב שהוא מקבל 15 מנדטים ואינו יודע כי הוא קרוב מאוד לאחוז החסימה. סמוטריץ' במצב הנוכחי לא עובר את אחוז החסימה, ואילו וינטר נהנה מסקרים טובים ושוכח כי המספרים שמראים לו כאשר משיקים מפלגה הם לפחות בחמישים אחוז גבוהים ממה שהם באמת, וגם הוא זקוק לרחמי שמים בשביל לעבור את אחוז החסימה, ככה שהימין עלול לאבד במכה אחת לפחות 12 מנדטים בשל אגו וחוסר אחריות שמוכיחים מי שעומדים בראשות המפלגות הללו

ההתנהגות של בן גביר מוכיחה כי אינו מנהיג ואינו ראוי להנהגה. מנהיג אמיתי לא יורד מן הספינה בטרם הבטיח שכולם ניצולו. ההתנהגות של בן גביר לדחות כל ניסיון של להציל מנדטים מוכיחה כי הוא האחרון שאיכפת לו מעתיד הימין למרות שהוא טוען כי הוא רוצה רק ימין. הוא זה שנותן יד למבקשי רעת הימין הרוצים את הפיצול מתוך חשבון שלפחות מפלגה אחת לא תעבור וכבר הצילו 4 מנדטים לפחות לטובתם

אם וינטר חושב שהוא ראוי להנהגה הוא צריך להוכיח זאת, והדבר הראשון שעליו לעשות להבטיח שהימין לא מאבד קולות על מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה. מי שזורק מעצמו את הטיפול בנושא עתה לפני סגירת הרשימות, אינו מנהיג. אם וינטר היה קורא לכל המפלגות שהן על גבול אחוז החסימה והקטנות יותר לישיבה משותפת להבטיח שאין בזבוז קולות, ואז עושה מה שהוא רוצה לעצמו אפשר יהיה להבין אותו. אבל כאשר הוא גורם שמפלגות אחרות יפלו ולא יעברו את אחוז החסימה, אין תועלת במנדטים שלו הוא מזיק יותר מאשר מתקן ומועיל לימין

התקווה הגדולה שבעשרת הימים שנותרו עד לסגירת הרשימות ימצאו כולם פתרונות להבטיח שקולות לא ישרפו. לא רק הדתיים לאומיים גם בעולם החרדי, בשביל להבטיח את העתיד היהודי בארץ ישראל, חובה לעשות הכל שיצביעו כולם ולמפלגות שעוברות את אחוז החסימה ולא למי שחיים בדמיונות של סקרים שכל עניינם להפילם

חיים שאולזון

וינטר אויב חרדים - הוא לא יצטרף לקואליציה שלחרדים כח מכריע

כולם עסוקים בשאלה האם וינטר ילך עם הימין או עם השמאל דרכו של ליברמן, יתבע כי ימנו את ליברמן לראש ממשלה ואז הוא יתמוך בהם אחרת הוא יתמוך בנתניהו או יישב באופוזיציה. כאשר הוא אומר בצורה הכי ברורה שלא יתמוך לעולם בנתניהו מפני שבגוש שלו חרדים. הוא הכריז השבוע כי הוא בגוש נתניהו, אבל נזהר ולא אמר כי הוא יתמוך בנתניהו. וינטר חזר כמה פעמים ואמר כי לא יצטרף לקואליציה כלשהי שלחרדים יש בה כח השפעה שבלעדיהם אי אפשר להזיז דברים, שזה בלתי אפשרי בממשלת ימין בהרכב הנוכחי

כל מי שמשחק שני פנים חייבים להיזהר ממנו. מצד אחד וינטר אומר כי אסור לכפות על החרדים שירות בצבא, זה חייב להיעשות בהידברות ובהבנה, ומאידך הוא לא מוכן בשום אופן שלחרדים יהיה כח שיכריע בחקיקת 'חוק הגיוס' שפירושו כפיית חוק כזה שהחרדים לעולם לא יכירו בו

וינטר הוא מזרח'ניק ברמ"ח ושס"ה, הקים סיעה שרובה או כמעט כולה חילונית, הוא שולח את המסר כי אין לו עניין במפלגה דתית אלא כזו שהיא ימנית ותתמוך לאורח חיים כמו זה שאביגדור ליברמן מציע של חיה ותן לחיות כאשר פירושו לאפשר נישואין אזרחיים למי שלא יכול להתחתן בנישואין יהודיים

בטרם חוששים שהוא יעשה מה שעשה נפתלי בנט לפני יותר מחמש שנים, חייבים לחשוש עד להיכן הוא ירחיק בנושאים דתיים, האם הוא יתן יד לריבוי חילולי שבת, האם יסייע לרפורמים ודומיהם, או שישמור על הצביון היהודי של ארץ ישראל

מן הניסיון שיש לנו עם אנשי צבא הם מעולם לא היו טובים לאינטרס היהודי התורני, הם בעד לימודים אסורים, ויעדיפו חילון על פני שמירת האידיאה החרדית. חשוב לשמוע את וינטר אומר דברים ברורים עכשיו לפני הבחירות מפני שיום אחרי הבחירות מאוחר מדי. השאלה היא האם דעתו על הדת והחרדים כמו של ליברמן שעמו עבד והיה קשור הרבה זמן, או שהוא לא מקבל את גישת ליברמן בקיצוצים לחרדים, ועל כולם האם גם הוא מכין מריצות לחרדים

ברשימתו של וינטר יש כיפות סרוגות חילונים וגם נוצרים, אבל חרדי אחד לרפואה אין, האם אלו הם 'עמך ישראל' והחרדים אינם בכלל זה? ואם כן מי מייצג אותם במפלגתו?

חיים שאולזון

כבר היה לעולמים - הרב לוינגר עשה בשעתו את מעשה וינטר

זו הייתה בעיית הימין בעבר, הפסידה בגלל ריבוי רסיסי מפלגות, היה זה בשנת 1992 למספרם היו מוכנים לבחירות ובימין היו משוכנעים כי הם מנצחים. אבל ברגע האחרון - כמו וינטר השבוע - יצא הרב לוינגר בהודעה כי הוא רץ לכנסת, וגרם להתרסקות של אחרים, והפסידו את הבחירות - רבין עלה לשלטון בגלל התנהגות בלתי אחראית של ימנים שכל אחד מהם חשב כי הוא ראוי יותר, והשמאל תפס את השלטון

חשש גדול שזה מה שהולך לקרות גם עתה בשל ריבוי המפלגות הימניות הגורמות שגם הקיימות הן על סף אחוז החסימה, ועושים מעשה בלתי אחראי, פרט אם הם שלוחי השמאל מבצעים עבורם את המלאכה הזו, וישנם מי בשל אגו אישי או רצון לנקמה עושים הכל שהימין ישרוף קולות וככה להעלות את השמאל

חיים שאולזון

הערות והארות - חיים שאולזון

 

מגפה ושמה רבי'ס - השבוע 9 רבי'ס נוספים

מי שלמד היסטוריה חסידית ומשווה את הזמנים יגיע למסקנה ברורה, מה שהיה לא יהיה עוד, מקורה של החסידות אינה קיימת עוד. המטרה למסור את הנפש למען החסידים לא תמצא עוד רבי'ס כאלו, לא נמצא רבי שרץ לחפש כמה פרוטות בשביל לעשות שבת מפני שכל פרוטה שהייתה לו חילק לעניים שבאו אליו לשאול איך עושים שבת. היום זה עסק וביזנעס, פותחים בית כנסת כאשר המטרה היא לעשות כסף והרבה, ולהבטיח את העתיד הכלכלי. השבוע הלך לעולמו יהודי יקר שהיה אדמו"ר הוא עסק בהכנסת אורחים עשה דברים טובים, אבל השאיר 9 ילדים וכל אחד מהם רוצה להיות רבי. אז הכריזו על מינוי כל התשעה לרבי'ס. איני יודע האם האבא שלהם השאיר להם מספיק חסידים שיהיה בהם בכדי להתחלק בהם, אבל מה שכן הם יבנו ראביסעווע ויבטיחו את עצמם וילדיהם. בטענה כי הרבי מצאנז זצ"ל רצה שכל הילדים שלו יהיו רבי'ס להבטיח כי הם לפחות ישארו 'הערליכע אידן'

מסורת - מונית לחסידים ואוטובוס לרבי'ס - נמשכת

זה התחיל בספינקא והיום זה בהרבה מקומות שכאשר צריכים להביא את כל הרבי'ס צאצאי החסידות צריכים אוטובוס. בעבר היה מספיק מונית לרבי'ס ואוטובוס לחסידים, היום התהפכו היוצרות, צריכים אוטובוס לרבי'ס. בהרבה חסידויות מדובר בצאצאי אותו סבא, בשם צאנז כמעט כולם משתמשים אבל לכל אחד שם נוסף, כך גם בעוד מקומות, והשאלה היא האם זה טוב או עדיף היה דרך אחרת. אני נגד שיהיה רבי אחד להרבה חסידים מפני שאז אין קשר בין הרבי לחסידים. היו רבי'ס בודדים בעולם שהכירו את חסידיהם, במצב שנוצר עדיף לחלק את החסידים בין רבי'ס היכן שמספרם גדול. אבל כאשר מדובר במספר קטן של חסידים, לשם מה כל כך הרבה רבי'ס, אם כי זכותו של כל יהודי לא רק בן של רבי להיות אדמו"ר אם יש לו עשרה חסידים

הרב יצחק יוסף לא יהיה 'נשיא מועצת החכמים' - זועם על דרעי שסיפר זאת בגלוי

היה ברור מן הרגע הראשון שזה לא יחזיק מעמד, אריה דרעי אינו יכול להבטיח להרב יצחק יוסף את מה שהרבנים הספרדים האחרים לא יסכימו ויפגעו. הרב משה מאיה למשל הרבה שנים ב'מועצת החכמים' והוא זקן החכמים, מדוע מגיע ליצחק יוסף להיות מעליו, איזה הגיון יש להזיז הצידה מי שגדולים בתורה מהרב יצחק יוסף רק מפני שהוא רוצה להיות מעליהם. אריה דרעי הבטיח להרב יצחק יוסף שישמור על כבודו אבל לא הבטיח לפגוע ברבנים האחרים. וכאשר נשאל השבוע בראיון בעניין 'נשיא מועצת החכמים' אמר אריה דרעי כי הרב משה מאיה העביר החלטה שהתואר הזה מבוטל לא יהיה עוד מי בתואר הזה, זה נעשה בשביל לפתור את הבעיה הפנימית מי גדול ממי, ככה כולם שווים ואפשר לחיות בשלום, אבל יצחק יוסף רוצה להיות מעל כולם, ולשאת בתואר של 'נשיא מועצת החכמים' ודרעי לא יוכל לתת לו זאת מפני שאז הוא חייב לפגוע במי שגדולים מהרב יצחק יוסף בשנים ובחכמה

מיארה עושה טובה לש"ס - תקבל יותר קולות בבחירות

היא לא מתכוונת לסייע לש"ס אבל אינה קולטת מה היא עושה, כאשר הודיעה כי היא נגד הטקס השנתי ביום היארצייט של הרב עובדיה יוסף מפני שהוא עמד בראש מפלגה, הזעם ברחוב הספרדי גדל עליה, ואלו כנקמה בה יצביעו לש"ס. אריה דרעי צריך לשלוח למיארה זר פרחים על הטובה שהיא עשתה לו ועל הרעה שהיא עשתה למערכת המשפט בישראל. מפני שאם הללו יתירו את יום הזכרון של יצחק רבין ויאסרו את הטקס ביארצייט של הרב עובדיה יוסף, לא צריך יותר מזה לפני הבחירות להוכיח מדוע זקוקים למהפכה משפטית ומה יום קודם

בבצ'יק התראיין לתקשורת בתקוה כי הוא יהיה הנציג הבא של גור והפסיד

רבים תמהו והתקשו להבין מה קרה פתאום שמוטי בבצ'יק התחיל להתראיין בתקשורת החילונית. בעבר התפקיד הזה היה של יצחק גולדקנופף, ועתה הוא הדובר אותו שואלים וכלל לא מתייחסים לגולדקנופף כאילו שאינו קיים עוד. בבצ'יק רצה להוכיח כי הוא בעל הבית הוא הקובע ובכך לפתוח את הפתח למינוי לתפקיד חבר הכנסת בבחירות הקרובות. אבל הוא שכח כי דוקא הצעד הזה עשה לו רעה, מפני שגולדקנופף שאל את עצמו מה קורה כאן, האם הוא מבקש להדיח אותי? ואין זה פלא שהוא הפעיל את התותחים שלו בבית הרבי

בבצ'יק הפעיל תותחים בבית הרבי להחליף את גולדקנופף ונכשל בענק

הוא הביא מארצות הברית את התורם הגדול של גור מי שבית המדרש על שמו, בתקווה כי הוא ישכנע את הרבי כי צריך להחליף את גולדקנופף העושה בזיונות לגור בהתנהגותו, הוא היה בטוח שהוא יעמוד בראש אגודת ישראל ברשימה הבאה לכנסת, וחטף את מכת המכות. הוא השתדל להוכיח במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות כי הוא האיש החזק בבית הרבי, ומתברר כי גולדקנופף הצליח להזיז את בבצ'יק והוא ימשיך לשבת בכנסת

רבני שטיינר - אינם סוחפים המונים

הוא הבטיח כי יש לו רשימת שמות רבנים שעומדים מאחוריו, השבוע הוא הציג רשימה של רבנים שעם כל הכבוד לכל אחד מהם לא מצאתי מי שסוחף המונים במספרים שאפשר עימם לרוץ לכנסת. חשבתי שהוא לפחות יציג קהילה אחת גדולה עם אדמו"ר שיש לו אלפי חסידים, או ראש ישיבה שיש לו מאות תלמידים, אבל את זה בינתיים לא ראינו. איך הוא חושב שיצליח להביא תוך כמה שבועות 160 אלף מצביעים? הוא בטוח כנראה שהוא סוחף המונים וטועה

החרדים חייבים להתאחד במאבק במבקשי נפשנו

אני רחוק מלהסכים עם עמדות של חלקים מן החרדים, ורחוק הרבה יותר ממפלגות חרדיות אחרות, ובכל זאת במצב שנוצר אין מנוס חייבים כולנו להתאחד למען מטרה אחת למנוע ממבקשי נפשנו להשתלט על ארץ ישראל ולעשות בה חורבן יהודי. צריך לזכור, לא רק הערבים מבקשים לכלותינו, ישנם שמאלנים שזה כל עניינם למחוק תורה ומצוות מן היהדות, הם הציונים המקוריים שכל עניינם היה למחוק תורה ומצוות מן היהדות. ולכן אין ברירה חייבים בבחירות האלו לפחות למנוע מהם את היכולת לשלוט. כל קול יכול למנוע את המצב הזה, ולכן כולנו חייבים להתאחד מסביב למצע הקובע כי מונעים מן השמאל את היכולת לשבור את היהדות המקורית השומרת תורה ומצוות

בן גביר חייב להתגבר על האגו ולהוכיח מנהיגות אמיתית מניעת שריפת קולות לימין

שיהיו לו טענות מצויינות, ושלא יאהב את סמוטריץ', רבים מן החרדים מתפללים שסמוטריץ' יחטוף את מפלתו בבחירות הקרובות, מפני שהוא היה האוייב הכי גדול לחרדים בפרשת 'חוק הגיוס', מדובר ביצור ששונא חרדים פשוטו כמשמעו, הוא הוכיח זאת בהתנהגותו, ובכל זאת כאשר עוסקים בהבטחת הימין או לפחות מניעת היכולת מן השמאל להשתלט על ארץ ישראל ולעשות בה חורבן, כולנו מאוחדים באותה עמדה והיא לעשות הכל למנוע שריפת קולות של הימין. לא איכפת לי למי מצביעים אם מדובר במפלגת ימין, אבל שהקולות הללו ישארו בימין ולא יזלגו לשמאל. ולכן אם בן גביר רוצה לרוץ לבד, בבקשה, אבל רק אחרי שהבטחת שכל האחרים מתמודדים במקומות היכן שעוברים את אחוז החסימה על בטוח

במצב הנוכחי כל שלשת מפלגות הדתיים לאומיים על גבול אחוז החסימה

מי שמכיר את מערכות  הבחירות ואיך זה הולך, תחילה הסקרים מנבאים לך שמנה ומסיימים בקושי עם ארבע ולפעמים פחות. לכן בן גביר, סמוטריץ' ווינטר חייבים לגשת לשולחן מתוך הנחה שכל השלשה על הגבול וחייבים למצוא פתרון איך רצים מבלי שקיימת סכנה כזו. ואם זה בלתי אפשרי שיתאחדו כולם או שניים מהם לפחות. במצב הנוכחי שכל מפלגה רצה לבד כולם ישארו בסוף בבית והימין יאבד 12 מנדטים. חייבים להיות אחראים ולהבטיח שזה לא יקרה

אפקט הדומינו של עוצמה יהודית: כיצד איתמר בן גביר עלול לרסק את גוש הימין

הפוליטיקה הישראלית, ובמיוחד אגף הימין שלה, ידעה תמיד תהפוכות, פיצולים ומאבקי אגו מרים. אך לקראת מערכת הבחירות הבאה, נראה כי האיום הגדול ביותר על יציבותו והמשך שלטונו של מחנה הימין אינו מגיע משמאל, אלא דווקא מתוכו פנימה. 

במרכז הזירה עומד השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר. אם בעבר נתפס בן גביר כמי שמסוגל להביא קהלים חדשים ולעורר את השטח, הרי שכיום הולכת ומתבהרת תמונה הפוכה ומדאיגה עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו ואדריכלי הגוש: ריצה עצמאית של עוצמה יהודית עלולה להוביל לקריסה טוטאלית של הימין, כאשר בן גביר עצמו עלול למצוא את עצמו מגרד את אחוז החסימה מלמטה.

כדי להבין את גודל הסכנה, יש לחזור למתמטיקה הפוליטית הפשוטה של גוש ה-61. בימין הישראלי, כל קול קובע. ההיסטוריה הראתה פעם אחר פעם כיצד אובדן של עשרות אלפי קולות שנזרקים לפח מתחת לאחוז החסימה (כפי שקרה לימין החדש ב-2019 או למפלגות ימין אחרות בעבר) משנה לחלוטין את מפת המנדטים ומעביר את השלטון לצד השני. בן גביר, שרכב על גל של הבטחות למשטר וביטחון, מתמודד כעת עם מציאות מורכבת של שחיקה פוליטית, ואשליית הכוח שלו עלולה לעלות לגוש כולו במחיר כבד.  

השחיקה במעמד והבטחות הבחירות שלא מומשו

איתמר בן גביר בנה את הונו הפוליטי על כריזמה, נוכחות תקשורתית בלתי פוסקת והבטחות מרחיקות לכת לשינוי דרמטי במצב הביטחון האישי. "בעל הבית השתגע", הבטיחו שלטי הבחירות שלו, ורבים בימין האמינו כי מדובר בכוח רענן שיביא תוצאות שבהן נכשלו אחרים. אולם, ישיבה ממושכת סביב שולחן הממשלה ובכיסא השר לביטחון לאומי חשפה את הפער העצום בין הצהרות לוחמניות באולפנים לבין ניהול מערכות בפועל. 

הציבור הישראלי, ובתוכו תומכי ימין רבים, בוחן את המציאות בשטח. הפשיעה הגואה, אירועי האלימות ברחובות והתחושה הכללית של חוסר משילות לא נעלמו; עבור חלקים נרחבים מהאוכלוסייה, המצב אף החמיר. כאשר שר מתרכז יותר ביחסי ציבור, בעימותים פומביים עם ראשי מערכת הביטחון ובמסיבות עיתונאים, מאשר בעבודת מטה סיזיפית – השטח מתחיל לאבד סבלנות. תומכי ימין אידיאולוגיים, שאינם מחפשים רק פרובוקציות אלא תוצאות, מתחילים לשאול את עצמם מה הועילו קולותיהם. שחיקה זו היא הצעד הראשון בדרך למטה.

אשליית הסקרים המנופחים

אחת הטעויות הקלאסיות של פוליטיקאים פופוליסטים היא ההסתמכות המוחלטת על סקרי מחשב בשנים שבין בחירות לבחירות. בן גביר נוהג להציג סקרים מחמיאים המנבאים לו מספר דו-ספרתי של מנדטים, תוך שהוא משתמש בהם כמנוף לחץ ואיומים על ראש הממשלה. אך כל מי שמכיר את עומק הסקרים בישראל יודע כי מדובר ב"אפקט הצעקה": תומכי עוצמה יהודית נוטים להיות קולניים ואקטיביים יותר במענה לסוקרים, בעוד הרוב הדומם והמתון יותר אינו מתבטא באותו האופן. 

ברגע האמת, מאחורי הפרגוד, השיקול משתנה. המצביע הימני הממוצע, שמבין שריצה עצמאית והרפתקנית של בן גביר עלולה להביא לעליית ממשלת מרכז-שמאל, נוטה לחזור הביתה למפלגות הגדולות והיציבות יותר, כמו הליכוד. 

אם בן גביר יתעקש לרוץ לבד, ללא הגב של הציונות הדתית או שותפים אחרים שיאזנו את תדמיתו הקיצונית, הוא יגלה במהירות שהבייס שלו מצטמצם לאותו גרעין קשה ואידיאולוגי שאינו מספיק כדי לעבור בבטחה את אחוז החסימה המוגבה (3.25%). 

סיכון גוש הימין כולו 

הסכנה האמיתית אינה רק עתידו הפוליטי של בן גביר עצמו, אלא הריסוק הטוטאלי של גוש הימין. נניח שבן גביר ירוץ לבד ויקבל בתוצאות האמת כ-3 או 3.1 אחוזים מהקולות – נתון שמשמעותו היא השמדת כארבעה מנדטים יקרים מפז של הימין. בעולם שבו השלטון נקבע על חודו של מנדט, מדובר באסון אסטרטגי. 

מעבר לכך, התנהלותו של בן גביר מרחיקה מהגוש קהלים חיוניים. מצביעי ימין רך, אנשי הציונות הדתית המתונה, ותושבי הפריפריה שמחפשים יציבות וכלכלה חזקה, נרתעים מהסגנון המתלהם ומהבידוד הבינלאומי שפעולותיו עלולות להביא על ישראל. הקיצוניות הזו דוחפת מצביעים פוטנציאליים של הגוש אל מפלגות מרכז, ובכך מקטינה את העוגה הכללית של מחנה הימין. בן גביר, במקום לשמש כמנוע צמיחה, הופך למשקולת המושכת את הגוש כולו כלפי מטה. 

חוסר היכולת לעבוד בצוותא

פוליטיקה היא אמנות החיבורים והפשרות. אצל בן גביר, כך נראה, קיימת רק דרך אחת: הדרך שלו, או שבירת הכלים. חוסר היכולת שלו לשמור על בריתות פוליטיות יציבות, הנטייה שלו לאגף את שותפיו מימין בכל הזדמנות, והאיומים החוזרים ונשנים בפירוק הממשלה, יצרו תחושת מיאוס עמוקה בקרב הנהגת הימין. 

אם בעבר נתניהו עשה מאמצים עילאיים כדי לאחד את השורות בציונות הדתית ולדאוג שבן גביר ייכנס תחת מטרייה רחבה, הרי שכיום גוברת ההבנה שהשר לביטחון לאומי הפך לנכס אסטרטגי פוחת ונטל הולך וגובר. הליכוד והמפלגות החרדיות רואות בו גורם בלתי צפוי שאינו מחויב למשמעת קואליציונית או לאינטרס המשותף, אלא אך ורק לבניית המותג האישי שלו. בידוד זה בתוך הגוש עשוי להוביל לכך שברגע האמת, אף מפלגה לא תרצה לחתום איתו על הסכמי עודפים או שותפויות, מה שיותיר אותו חשוף לחלוטין בצריח הפוליטי. 

אל מול אחוז החסימה: תסריט האימים של עוצמה יהודית 

היסטוריה של הימין הרדיקלי בישראל רצופה במפלגות שחשו עצמן חזקות, רצו לבד, ומצאו את עצמן מחוץ לכנסת. מהתחייה ועד למפלגות קטנות יותר בעידן המודרני – אשליית הכוח תמיד הייתה בעוכריהן. בן גביר משוכנע שהוא שונה, שהוא מייצג זרם עמוק ורחב בחברה הישראלית שלא יפקיר אותו. אך המציאות הפוליטית אכזרית. ביום הבחירות, כאשר הקמפיינים המרכזיים יתחילו ללחוץ על "הצבעה אסטרטגית" וכאשר הליכוד יפעיל את מכונת הקולות שלו כדי לשתות מנדטים מכל הבא ליד כדי להבטיח את הנהגת המדינה, עוצמה יהודית עלולה להתכווץ במהירות ומעבר לכל תחזית. הבוחר הימני, עם כל ההערכה ללוחמנות, יעדיף בסופו של דבר להבטיח ממשלת ימין מאשר לסכן את קולו על מפלגה שנמצאת באזור הסכנה. 

קריאת אזהרה למחנה

 איתמר בן גביר נמצא בצומת דרכים קריטי. הניסיון שלו להוביל קו עצמאי, מתפצל ובלתי מתפשר, אינו מעיד על עוצמה אלא על קוצר ראייה פוליטי. אם יבחר ללכת לבד, מתוך אמונה שהרחוב שייך לו, הוא עלול להתעורר למציאות שבה הוא לא רק מרסק את גוש הימין ומונע הקמת ממשלה לאומית, אלא גם מוביל את מפלגתו שלו אל מתחת לאחוז החסימה.  האחריות של הנהגת הימין ושל הבוחרים היא להבין את גודל השעה. פוליטיקה של סיסמאות ופרובוקציות הגיעה לקצה גבול היכולת שלה, ובמבחן התוצאה והאחריות הלאומית, ריצה עצמאית של בן גביר היא הימור מסוכן מדי – הימור שגוש הימין, ומדינת ישראל כולה, פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם.

סקרים שקרים

 

מכונת ההנדסה הגוססת: כך הפכו הסקרים בישראל מכלי סטטיסטי לנשק פוליטי להורדת ידיים

משהו רקוב עמוק מאוד בממלכת הסקרים הישראלית, והריקבון הזה כבר מזמן אינו תקלה טכנית או "טעות בדגימה". במשך שלושה עשורים, מאז שהחל תהליך הקריסה האידאולוגי והדמוגרפי של השמאל הישראלי, הפכו מדורי הסקרים בערוצי המדיה המרכזיים לזירת לוחמה פסיכולוגית מתוזמנת היטב. זהו אינו ניסיון לשקף את המציאות; זוהי מכונה משומנת שנועדה לייצר מציאות פיקטיבית, להנדס תודעה, להפיח חיים מלאכותיים במחנה פוליטי גוסס ולזרוע ייאוש עמוק, שיטתי ומתוכנן בקרב רוב הציבור הישראלי המזוהה עם הימין.

הגיע הזמן לומר את האמת ללא כחל וסרק: הסקרים הפוליטיים בישראל הם הונאה המונים במסווה של מדע. מדובר בכלי תעמולה טהור, פסאודו-מדע שמשתמש בגרפים נוצצים ובמספרים שבריריים כדי להסתיר אג'נדה פוליטית ומסחרית מובהקת. מי שעדיין בוחר להאמין למדגמים הללו, משתף פעולה עם תעשיית השקר הגדולה ביותר בתולדות הדמוקרטיה הישראלית.

---

המצאת המציאות: מהנדסים תודעה, לא דוגמים קולות

האשליה הגדולה ביותר של עולם הסקרים היא שהסוקר הוא צופה ניטרלי מן הצד, מעין מדען במעבדה הבוחן תרבית של חיידקים. בפועל, הסקר בישראל הוא שחקן אקטיבי על המגרש הפוליטי, ובמקרים רבים הוא השחקן האגרסיבי ביותר. המטרה האמיתית של פרסום סקר שבועי במהדורות החדשות אינה לעדכן את הציבור, אלא לנהל אותו.

כאשר מכון סקרים מציג שבוע אחר שבוע נתונים המנבאים קריסה למפלגות הימין, או לחלופין, נתונים המציגים תמונת מצב שבה גוש הימין לעולם אינו מסוגל להקים ממשלה יציבה, המטרה היא פסיכולוגית. זהו ניסיון מודע לייצר אפתיה אצל פעילי הימין, לגרום למצביעים להרגיש ש"המשחק מכור" ושאין טעם לצאת לקלפי ביום הבחירות. הנדסת התודעה הזו עובדת בשיטת הטיפטוף: פטיש חמש קילוגרם של כותרות מבהילות בטלוויזיה, שנועדו לשבור את רוח הלחימה של המחנה הלאומי.

מנגד, אותה המכונה בדיוק משמשת כבלון חמצן מלאכותי למפלגות השמאל והמרכז. כמה פעמים ראינו מפלגות קיקיוניות, חסרות בסיס אידאולוגי או שטח אמיתי, שמקבלות "מחמאות" של 8 ו-9 מנדטים בסקרים רק כדי לייצר סביבן מומנטום מלאכותי? הסקרים משמשים כרשת ביטחון פסיכולוגית, שנועדה לאותת למצביעי המרכז-שמאל שיש להם תקווה, גם כשהשטח עצמו יבש וגוסס.

---

היסטוריה של שקרים: מ-1996 ועד מהפכת הנתונים האמיתיים

מי שמחפש הוכחות לכך שהסקרים הם כלי תעמולה, צריך רק להביט בהיסטוריה. המציאות מוכיחה שלפי סקרי התקשורת הממסדית, בנימין נתניהו והימין מעולם לא היו אמורים לנצח שום מערכת בחירות מאז שנת 1996.

בליל הבחירות ההוא, בשנת 1996, המדגמים הרשמיים בערוצי הטלוויזיה הכריזו בחגיגיות על ניצחונו של שמעון פרס. כותרות העיתונים של בוקר המחרת כבר נשלחו לדפוס עם הכרזה על שחר של יום חדש. השמאל חגג באולפנים, אך כאשר קולות האמת החלו לזרום מהקלפיות, התברר גודל השקר: בנימין נתניהו ניצח. הפער בין המציאות המדומיינת שיצרו הסוקרים באולפנים לבין רצון הבוחר בקלפי היה תהומי.

התרחיש הזה חזר על עצמו במדויק בבחירות 2015. בימים שקדמו ליום הבוחר, הכותרות הראשיות צעקו פה אחד: המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני מוביל בפער בלתי ניתן לסגירה של 3–4 מנדטים על הליכוד. הפרשנים באולפנים כבר חילקו תיקים וסיכמו את "עידן ביבי". התוצאה בקלפי? ניצחון מוחץ, חד-משמעי וחסר תקדים לליכוד עם 30 מנדטים מול 24 בלבד למחנה הציוני. הבדל של שישה מנדטים שלמים בין התעמולה הממוסדת לבין האמת הציבורית.

איך מסבירים פער כזה? לא מדובר ב"טעות סטטיסטית במסגרת החוק". מדובר ברצון עז של המערכת לייצר מומנטום פוליטי מתוך תקווה שהציבור יילך כצאן לטבח אחרי התחזיות באולפנים.

 

החרם על האמת: מדוע המערכת מפחדת מדיירקט פולס?

בשנים האחרונות, השקר התעשייתי הזה החל להיסדק, והסיבה לכך נקראת שלמה פילבר וחברת "דיירקט פולס". במשך מספר מערכות בחירות רצופות, פילבר הוכיח שיש דרך אחרת לעשות סטטיסטיקה – דרך שאינה כפופה לאג'נדה של השמאל ולא מנסה לרצות את המממנים בערוצי הטלוויזיה המרכזיים.

בזמן שהמכונים המסורתיים המשיכו להציג תמונה מעוותת שנועדה לייאש את בסיס הימין, דיירקט פולס הציגה שוב ושוב נתונים מדויקים, שפגעו בדיוק בתוצאות האמת בקלפי. פילבר חשף את ערוותם של המכונים הוותיקים: הוא הראה כיצד הם משתמשים בפאנלים אינטרנטיים מוטים, כיצד הם מבצעים תת-דגימה מכוונת ושיטתית של הציבור החרדי, הציבור הדתי-לאומי והפריפריה, וכיצד הם משחקים באחוז החסימה כדי להעלים מפלגות ימין או לנפח מפלגות שמאל.

התגובה של המערכת הממסדית לפילבר הייתה מדהימה ומפחידה כאחד: במקום לאמץ את המתודולוגיה המדויקת שלו, הם יצאו נגדו למסע צלב. ערוצי התקשורת הגדולים החרימו את נתוניו, לעגו לשיטות העבודה שלו וניסו להציג אותו כ"סוקר מטעם". מדוע? משום ששלמה פילבר ניפץ להם את המונופול על הנדסת התודעה. הוא הוכיח שהסקרים שלהם אינם מדע – אלא משחק פוליטי מכור מראש. כשמישהו מציג את הנתונים האמיתיים, הוא מאיים על עצם קיומו של מנגנון השקר.

 

המתודולוגיה של המניפולציה: איך מעלימים חצי עם?

כדי להבין עד כמה השקר עמוק, צריך לפרק את הדרך שבה הסקרים הללו מיוצרים. רוב מכוני הסקרים בישראל מסתמכים על פאנלים דיגיטליים קבועים מראש. הפאנלים הללו בנויים, ברובם המוחלט, מאוכלוסייה בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים מאוד ספציפיים, המזוהה באופן מובהק עם המרכז הגיאוגרפי והפוליטי של ישראל.

כאשר סוקר מעוניין להציג תוצאה מסוימת, יש לו אינספור כלים מתודולוגיים לעשות זאת מבלי להיתפס כמי שמזייף נתונים גולמיים באופן ישיר:

1. ניסוח השאלה: יש הבדל עצום בין השאלה "למי תצביע אילו הבחירות היו נערכות היום?" לבין השאלה "האם אתה מרוצה מתפקוד הממשלה?". שאלות מוטות מייצרות תשובות מוטות מראש.
2. חלוקת ה"לא יודעים": בכל סקר ישנו אחוז ניכר של משיבים שטרם החליטו למי להצביע או שמסרבים לענות. ההחלטה של הסוקר לאיזה גוש לשנות או לשפוך את "הקולות הצפים" הללו היא החלטה פוליטית טהורה, שקובעת לעיתים קרובות פער של 3-4 מנדטים בין הגושים.
3. משחקי אחוז החסימה: החלטה של סוקר להציג מפלגת שמאל קטנה כמי שעוברת את אחוז החסימה (על גבול ה-3.25%) מעבירה אליה באופן אוטומטי 4 מנדטים ומשנה את מפת הגושים הכללית, גם אם בפועל המפלגה הזו רחוקה משם שנות אור.

התוצאה של המניפולציות הללו היא תמונת מציאות שקרית שמוצגת לציבור כ"עובדה מדעית". זוהי תעמולה פוליטית במסווה של סטטיסטיקה, שמטרתה היחידה היא לשמר את כוחו של שמאל ישן, עייף וגוסס, שכבר מזמן איבד את הרוב בעם אך עדיין מחזיק בברזים של האולפנים.

סיכום: אל תהיו חיילים במשחק שלהם

הציבור הישראלי, ובמיוחד מחנה הימין והמחנה הלאומי, חייב להתעורר ולהפסיק לשתף פעולה עם התיאטרון המגוחך הזה. הסקרים הפוליטיים בישראל אינם כלי אינפורמטיבי; הם כלי נשק פסיכולוגי. כל גרף, כל חץ אדום המצביע על ירידה במנדטים, וכל כותרת דרמטית של פרשן באולפן – כולם נועדו להשיג מטרה אחת: לגרום לכם להתייאש, להישאר בבית ולחשוב שהמערכה אבודה.

במשך שלושים שנה השמאל הגוסס מנסה לנהל את המדינה דרך מדגמים ואולפנים, משום שהוא אינו מסוגל לנצח בקלפיות האמת. התשובה היחידה לשקר הסקרים היא יחס של חשדנות מוחלטת וביטול מוחלט של חשיבותם. את המציאות בישראל לא קובעים 500 נשאלים בפאנל אינטרנטי מוטה של מכון סקרים תל-אביבי. את המציאות קובעים מיליוני אזרחים שמגיעים ביום הבחירות ומממשים את זכותם בקלפי. אל תתנו להם להנדס לכם את התודעה, ואל תהיו חיילים במשחק התעמולה שלהם.

המתחזה: עופר וינטר מעתיק את מזימת בנט כדי להפיל את הימין

 

המתחזה: עופר וינטר מעתיק את מזימת בנט כדי להפיל את הימין

מאז שחרורו המהדהד מצה"ל, הפך תא"ל (במיל') עופר וינטר למעין "משיח שקר" של הימין הישראלי. הציבור הלאומי, הצמא נואשות למפקדים עם סכין בין השיניים, נותר שבוי בנוסטלגיה של דף המפקד ההוא ממבצע "צוק איתן" וקריאת "שמע ישראל". הוא סומן באופן אוטומטי כאנטי-תזה המושלמת למטכ"ל המכובס, המורתע והממלכתי. אך הפיכתו של וינטר לאייקון ימני היא עיוורון פוליטי מוחלט, נאיביות מסוכנת וטעות אסטרטגית קשה. ניתוח קר ואכזרי של עמדותיו המקצועיות, רמיזותיו המפותלות והמפה המפלגתית של בחירות 2026, מגלה אמת מטלטלת: עופר וינטר חד-משמעית אינו שייך לגוש הימין. הוא מתווה מסלול פוליטי ציני שמריח כמו שכפול מדויק של הונאת המאה של נפתלי בנט.

האשליה סביב וינטר מתנפצת ברגע שמקלפים את הרטוריקה הלוחמנית ובוחנים את המבחן העליון: המדיניות הביטחונית במלחמה. לאורך המערכה הקיומית והממושכת, התקבע נרטיב שקרי לפיו וינטר מייצג את הקו ההתקפי ביותר. המציאות הפוכה לחלוטין. וינטר מעולם לא תמך במדיניות ההתקפית, העיקשת ובאסטרטגיית הניצחון המוחלט של בנימין נתניהו. בעוד ראש הממשלה הוביל קו בלתי מתפשר של לחץ צבאי רציף, כתישת מעוזי האויב ללא רחם וסירוב מוחלט לתכתיבים בינלאומיים שיסכנו את עתיד המדינה, וינטר נותר כבול עמוק בתוך הקונספציה הישנה של מערכת הביטחון. הוא החזיק בתפיסות המטכ"ליות המוכרות שמאמינות בסבבים קצרים, מהלומות כירורגיות ויציאה מהירה – דוקטרינה פחדנית שמחזירה אותנו לאחור במקום להכריע. הימין האמיתי דורש ריסוק טוטאלי ושינוי גבולות; וינטר, במסווה של לוחם חזית, נותר שפוט של התפיסה הרופסת ממנה נפלט.

אך הראיה המרשיעה ביותר לבלוף של וינטר אינה טמונה רק בעברו הצבאי, אלא ברמיזותיו הפומביות האחרונות, שחייבות להדליק נורת אזהרה אדומה ובוהקת. בהתבטאויותיו האחרונות פלט וינטר משפט מחושב, מתחכם ומסוכן: הוא הדגיש שכעת נתניהו הוא מנהיג הימין, והוסיף בניסוח קריפטי: "שימו לב למילים – כעת הוא המנהיג וכן, אני תומך".

המילה "כעת" היא לא פחות מפצצה פוליטית מתקתקת. אין כאן שום תמיכה אידיאולוגית עמוקה או שותפות גורל עם המחנה הלאומי, אלא הצהרה טקטית, זמנית, חמקמקה ומותנית. וינטר אומר בגלוי: "נכון לרגע זה, כשהקלפיות טרם נפתחו והכוח אצלו, אני מיישר קו". הצופים החדים חטפו כאב בטן מרוב דז'ה וו. הטקטיקה הזו, הניסיון לקרוץ לבייס הימני תוך השארת פתח מילוט בגודל של משאית ליום שאחריי, היא העתק-הדבק מצמרר של אותה חתימה מבישה של נפתלי בנט באולפן ערוץ 14 ערב בחירות 2021. גם אז בנט חתם בשידור חי שלא ישב עם השמאל ולא ימליך את לפיד, תוך שימוש במילים מכובסות ותנאים מתלים, וכולנו זוכרים באיזו מהירות המילים הללו נזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה בשביל כיסא ראש הממשלה. וינטר משכפל את המזימה הזו במדויק: תמיכה מותנית בנתניהו כקומבינה לגניבת קולות מהימין, כדי להעביר אותם ביום פקודה לגוש השמאל במסגרת ממשלת "שינוי" או "ריפוי" מדומה.

ההתייצבות של וינטר מחוץ למחנה מקבלת משנה תוקף נוכח המפה הפוליטית המזוקקת של בחירות 2026. במערכת הבחירות הגורלית הזו אין יותר מקום לבלופים, למכבסות מילים או למפלגות אווירה במסווה ימני. ישנן רק 5 מפלגות ימין אמיתיות במגרש. חמש המפלגות הללו מוגדרות על ידי קווים אידיאולוגיים נוקשים: מחויבות טוטאלית לארץ ישראל, התנגדות מוחלטת למדינה פלסטינית, דחיפת מערכת המשפט לתיקון עמוק מהשורש, וניהול מלחמה ללא פשרות וללא התחשבות בלחצי האמריקאים.

כל מי שמנסה להמציא "ימין חדש", "ימין ממלכתי" או "ימין חילוני-ליברלי", שבסופו של דבר מתכנס לשותפות עם גוש המרכז-שמאל, הוא מתחזה. עופר וינטר, בסירובו העיקש להתחייב לבלוק הימין האמיתי וברמיזותיו החלקלקות, מציב את עצמו מרצון מחוץ לחמש המסגרות הללו. הוא בוחר להיות הסוס הטרויאני שנועד לפצל את המחנה הלאומי, לשאוב קולות ימין תמימים ולהעניק את השלטון על מגש של כסף לשמאל באריזה נוצצת של "ביטחוניזם אמיץ".

הציבור הימני בישראל כבר שילם מחיר דמים יקר על נאיביות. הוא למד על בשרו שכיפה על הראש, עבר קרבי מפואר ורטוריקה יהודית באולפנים אינם ערובה למדיניות ימין. מי שמשתמש במילה "כעת" כדי להגדיר את נאמנותו לגוש, מסמן לבוחרים שלו שהוא כבר מתכנן את הזיגזג המפותל של מחר בבוקר. עופר וינטר הוא איש צבא עתיר זכויות, אך בפוליטיקה של 2026 הוא מייצג את שיאה של הקונספציה ואת הסכנה הגדולה ביותר ללכידות הימין. בבחירות שבהן יש רק 5 מפלגות ימין ברורות, כל מי שמחפש נתיב עוקף אינו אלא נוכל פוליטי במסווה של מפקד.

כוכב סוף השבוע הזה הוא וינטר. האם הכוכבות תמשך עד הבחירות? הסימנים לא מעודדים

 

מאת פישל קדוש

כוכב סוף השבוע הזה הוא וינטר.

האם הכוכבות תמשך עד הבחירות? 

הסימנים לא מעודדים.

1. וינטר לפי כל הסקרים, יושב על קולות ימין, ולכן הימין יכול לעשות לו סיכול -מאד- ממוקד.

2. ההמראה בינונית ומטה, עם סקרים שבין 0 לגג 8. לא מספיק כדי להתמודד עם הירידה הצפויה.

3. תזכורת: גנרלים בכירים ממנו וגם פופולאריים יותר התחילו עם 20 ומעלה וסיימו עם 2 (שהיום לא מספיקים). הרשימה ארוכה: משה דיין, אריק שרון, עזר וייצמן ועוד ועוד.

4. וינטר יכול לקבל פרטים גם מה"ה בנט וסער, שהתחילו עם 24, וכזכור התרסקו.

5. לרשימות פרטיות יש נטיה מעצבנת להכשל.

6. לוינטר אין "שטח", ומי שהולך לבחירות בלי, מוצא עצמו במצב של "זורע ואינו קוצר", כולל בספירת הקולות.

7. הימין חושד בוינטר שהוא המצאה של השמאל.

8. השמאל עושה הכל לחזק את החשד, כולל כתבות אוהדות ב..'הארץ', שבשעתו התקמפיין על הדחת את וינטר מהצבא בעוון הזכרת "שמע ישראל" בפקודת יום.

9. בחלוקת הפוליטיקה לגושים שנהוגה היום, אין יותר גרוע מתשבחות מ"האויב".

10. וינטר לוקח 3-4:מנדטים מהימין ומביא ערך מוסף נמוך של כמנדט, כנראה מליברמן, ונתפס כמי ששכרו יוצא בהפסדו.

11. וינטר קצת גס רוח, וזה לא מוסיף לו בריאות פוליטית.

12. בשעתו היה בצבא קונצנזוס שחייבים לעצור את וינטר, וזה לא בא בגלל הימניות שלו, אלא בגלל הקושי שמאפיין אותו לתפקד קבוצתית. משהו כמו הרבנית גוטליב.

13. הקושי הקבוצתי יושב על בעיה אחרת, קשה לא פחות: וינטר מלא את עצמו, ובטוח שהוא לפחות יחיד בדורו, שהשמש זורחת בפדחתו, והוא מחזיק בכיס את הפתרון המלא לכל בעיות עם ישראל.

14. וינטר מאיים על עניו ידוע נוסף, סמוטריץ, שכבר סיכל מנוסים מוינטר, למשל אורי אריאל.

15. פוליטיקה היא מקצוע, ומי שלא מקצועי עדיף שימשוך ידו ממנה, אא"כ הוא נותן לאחרים, מקצועיים, להוביל אותו, וזה ממש לא וינטר.

בעלזא מבזה את הספרדים מזמינים את מי שלא מגיע לקרסולי קרסולם של גדולי הספרדים

 מאת ספרדי

בבעלז אירחו לסליחות את יצחק יוסף בו בזמן שיש הרבה מנהיגים אמיתיים וגדולי תורה שאפשר להביא כנראה הם מושפעים מהתקשורת והסחיטה באיומים של יצחק שהוא המנהיג

שיפתחו את העיניים ויראו את מי מגדולי הדור לוקחים לחו"ל לגייס כספים לקיום הישיבות את הרב סאלים והרב הלל ענקי תורה גדולים וקדושים ואת מי לא לוקחים בשו"א למרות שהוא רוצה, יצחק יוסף

אם בבעלזא רוצים גלימה הרי יש את מרן הגאון האדיר הרב עמאר שיצחק רדף אותו שנים כדי לזכות בדיוק בכבוד המדומה הזה,  או את אחיו רבי דוד יוסף העניו והגאון שבורח מכבוד ומחלוקת ונאמן לכל גדולי התורה ולעם ישראל 

חבל שבעלז בעניין הספרדי משתפי"ם עם הטרור והשמאל, בזמן שאצל גדולי האשכנזים הם מבינים את מי להזמין ולא היו מזמינים רבנים עצניקים מחבלים או גערערס שמאלנים

זה לא מכבד את הספרדים שאתה עושה סליחות ומביא את הבזוי ביותר ורודף הכבוד, זה מבזה את הספרדים שאתה לא בוחן בכלל אצלם מי הגדול באמת מי השמאלני שרודף את גדולי הדור

זה בזיון גדול שלוקחים את מי שקיש קיש קריא אדם ריק מקדושה אצל הספרדים ולא טורחים לבדוק ולהכיר לעומק את ענקי רבני הספרדים שדורנו זכה להם ואותו יצחק יוסף מנסה למחוק את כולם מבלעדיו

למה הספרדים שווים פחות מאשכנזים? למה הם צריכים לסבול בגלל שיש אצלם איש אחד עם בריונים של תנזים סביבו שעושים טרור??

הרב אליעזר שמחה ווייס פונה לרמטכ"ל ומבקש שלא לטמא את בני ישיבות ההסדר בהכנסת חיילות למקומות שאסור להם להיות עימן

 

רגעי השבוע - פרשת כי תבוא

 

רגעי השבוע - פרשת כי תבוא

 

 

פעולה נועזת של האורח המפתיע בעומק שטח האוייב / מנות אוכל כשרות בנחיתת ביניים במדינה רחוקה ובלתי מוכרת / המוות הפתאומי ומעמד מחילה מטלטל של המשולח מארץ ישראל / פגישה ומכתב מיוחד שהובילו לפתיחת מוסד מיוחד במוסקבה

 

 

א. בתחבולות תעשה לך מלחמה 

 

"עלינו על תמונה שפרסם הבן שלו, עברנו רחוב אחר רחוב, כדי למצוא עמוד חשמל בגובה וצל בדיוק כפי שנראה בתמונה בשעה שהוא פרסם זאת, וכך גילינו את הבית בה גר אביו הנמלט, אדם עם הרבה דם יהודי על ידיו, מכאן הדרך כבר הייתה קצרה"...

 

אט-אט הוא הסיר את שריון החשאיות שלו. כי בדיוק לכך הוא תרגל את עצמו שנים רבות. ואדרבה, בעקבות הדמויות השאולות אותן עטה במומחיות במשך כחצי יובל שנים בשירות 'המוסד', הרגיל את עצמו לספר לאדם זר כל מה שרצה להשמיע, ובלבד שזה שעומד מולו לא יקבל את מה שהוא רוצה לשמוע. אך בעיצומה של סעודת השבת בביתנו בשבת שעברה, שנהפכה חיש להתוועדות חסידית, האמת הפנימית עלתה וצפה מעל הכל, וגם אם הייתה זו שבת פרשת 'כי-תצא-למלחמה-על-אויבך', האורח ויתר על סיפורי מלחמות והעדיף לשתף על החלק הראשון בחייו.

 

כשכיבדתי אותו לזמן לפני ברכת המזון, הקול נשמע כמו של תלמיד ב'תומכי תמימים בברינואה' - צליל ייחודי שישנם לאלו שזכו ללמוד בישיבה ותיקה ומיוחדת זו, השוכנת בכפר לא הרחק מפריז בירת צרפת.

 

"סבי הגיע לצרפת, לאחר שנמלט במלחמת העולם השנייה מפולין בה נולד. אמי בת למשפחה מיוחסת מאלג'ריה, צאצאית למשפחת בעל מחבר הפיוט 'לכה דודי'. ואכן משפחת אמי בביקורים שעשו בארץ ישראל, נוהגים עד היום להגיע להתפלל ליד קברו בבית העלמין העתיק בעיר צפת" - זה הרקע המשפחתי של הוריו. מכאן המשיך לספר מעט מקורות חייו המרתקים: "נולדתי בפאריז. הוריי שלחו אותי לבית הספר חב"ד, והתחזקתי בשמירת תורה ומצוות. בהמשך התקבלתי ללימודים בישיבה המפורסמת בברינואה, ישיבה שעיצבה את האישיות שלי והלימודים תרמו רבות להמשך חיי, גם כשהם עלו על פסים אחרים ושיניתי קצת כיוון".

 

הוא מדבר בצניעות ובניחותא, במבטא ישראלי עם נגיעות צרפתיות, שופע חיוכים, מגלה טפח ומכסה הרבה יותר מטפחיים. ישבנו לידו ומסביבו, מרותקים למסכת חייו של ילד יהודי לפני 53 שנים ותהפוכות חייו המגוונים, בהם זכה להציל יהודים רבים ובעיקר למנוע אסונות שונים, שעל רובם ככולם הוא לא יכול לספר ואת סודותיו ייקח עמו אלי קבר.

 

כאחד שזכה להיות בנערותו ארבע שנים בחודשי תשרי אצל הרבי, הוא מלא וגדוש חוויות. וכשהוא מתחיל להעלותם, רוחו ונפשו כאילו נעתקו מגופו, המילים ריחפו באוויר ודמעה של געגוע נראתה בעיניו: "מאוד רציתי לזכות ל'יחידות' אצל הרבי, אבל בשנים שהגעתי, הדבר כבר לא התאפשר. התפללתי על זה מעומק לבי ושעות רבות סובבתי ליד סוכת הרבי, אולי אזכה ודלת סוכתו תיפתח ואכנס בתוכה. יום אחד, תפילתי נענתה בצורה מפתיעה. היה זה כשהודיעו שתפילת מנחה יתפלל הרבי ב'זאל הקטן' (בקומת הכניסה ל-770), כולם רצו לשם. ואני שקשתה עליי הצפיפות, ירדתי להתפלל לבד ב'זאל הגדול'. לפתע נדהמתי למראה עיניי: הרבי הופיע במלוא הדרו ומאחוריו המזכיר הרב חדקוב. הרבי ראה אותי והרים את ידו הקדושה כלפיי - סימן גדול של עידוד. היינו כמה רגעים לבד, עד שמאות החלו לנהור לתפילה עם הרבי, כשנודע להם שהרבי מתפלל כרגיל בזאל הגדול".

 

הוא ממשיך בסיפורים שקלחו בזה אחר זה: "כל חבריי שעברו לקבלת דולר וביקשו גם דולר בעבור ההורים, קיבלו דולר אחד להם ועוד דולר יחיד להורים. אני, שהוריי גרושים היו, ולא סיפרתי על-כך לרבי, כשביקשתי דולר להוריי, העניק לי הרבי שלושה דולרים, לי, לאבי ולאמי"!

 

מסלול חייו כאמור היו שונה וחריג, ואת כישרונותיו המיוחדים גילו ב'מוסד הישראלי' שגייסו אותו לתפקידים רגישים ומיוחדים, עליהן כאמור הוא אינו יכול לשתף ולחשוף יותר מדי. אך על אחד מהם הסכים, כשהנסתר רב על הגלוי: "רוצח רב מעללים ברח מעזה למדינת אויב, ופתח בקריירה פומבית של סיוע למחבלים נגד יהודים במקומות שונים בעולם. הצלחנו לאתר את מיקומו המדויק, בזכות תמונה שפרסם בנו. סייען סודי מקומי באותו מדינה הציע להם שירותי תיקון חשמל בביתם, לאחר ש'בעיות' חשמל הציפו לפתע את הדירה - יום אחר כך התייצבתי - ה'חשמלאי המומחה' - בבית המשפחה, עם כל הציוד הדרוש"...

 

"אנו עומדים לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, נשמח אם תחלוק איתנו תובנה כלשהי ממה שעבר עליך במוסד" - פניתי אליו לאחר לגימת 'לחיים' נוספת. הוא נעתר מיד, ואמר תוך שניכרים בו הגירסא דינוקתא שלו: "מאז הקמתו, שנים רבות מתווה את פעילות המוסד הפסוק שאומר שלמה המלך בספר משלי: 'כי בתחבולות תעשה לך מלחמה'. הגמרא מפרשת שמלחמה הכוונה 'מלחמתה של תורה' והדרך לכך כפי דברי הרמב"ם: 'שיהיו הדברים מעטים וענייניהם מרובים' - מה שקיבל האדם בלימודיו בישיבה, נשאר בו גם כשמשתנים הלבושים. היכולת לדייק, לראות את הנולד, לשקול כמה צדדים ולידע גם מתי לשתוק - כל זה בא אצלי מתוך מה שזכיתי ללמוד בישיבה. ומכאן יכול כל אחד ללמוד בעבודת ה': א. שלא כל הנראה הוא העיקר ב. במלחמת היצר צריכה דעת, זהירות ושתיקה".

 

"ואיך זה הסתיים, תיקון החשמל בביתו של הרוצח?" - לא יכולתי שלא לשאול בסקרנות ובמתח, שאלה שהטרידה את כל יושבי השולחן. הוא העיף מבט על שעון האורלוגין בקיר מולו, ביקש את צלוחית 'מים אחרונים'. הבנו, ויתרנו, ורק הודיתי לו בשם עם-ישראל על עבודתו המסורה, מתוך סיכונים ומסירות נפש. איחלנו לו הצלחה בכל מעשיו.

 

 

ב. כנפי חיים

 

זה לא היה עמוד חשמל ברחוב, והוא לא היה חשמלי בדירה. אך ברירה אחרת לא הייתה בידי. היות וכל מה ששמעתי בשבת שעברה מאורחנו החריג היה רגיש, והגם שקיצרתי וכתבתי רק חלק מהדברים, ואף שחלפו שנים רבות מאותו מבצע של תפיסת הרוצח והשיטות מאז השתנו לגמרי - בכל זאת, חובה הרגשתי לקבל את אישורו לפני פרסום הדברים מעל במה זו. 'אם זה חשוב לך, אני מסכים, אך בשינויי פרטים' - כך כתב לי, לא לפני שעדכן שכבר עזב את מוסקבה והוא בדרך למקום מגורו, מדינה כלשהי, שאת שמה כמעט ולא שמעתי.

 

ביום שלישי, יומיים אחר כך, בשעות הצהריים, אני מקבל הודעה לטלפון מידיד שגר בארץ ישראל: "ישנה משפחה חרדית - אם ושתי בנות, שחוזרת מחו"ל לאחר טיפול רפואי של אחת הבנות. יש להן עצירת ביניים בלתי צפויה ב... והן נוחתות בדקות הקרובות. הן בוודאי יהיו רעבות וצריכות אוכל כשר". אני קורא את ההודעה שקיבלתי ושמה של המדינה שציין בהודעה, מצלצל במוחי. נזכרתי מיד. הרי בה גר אותו סוכן מוסד שהיה אורחנו בשבת שחלפה, חוץ ממנו, אני לא מכיר שם אף אחד.

 

העברתי אליו את ההודעה, תוך מספר דקות הוא ענה לי עם פרטיו המדויקים והמלאים של שליח חב"ד באותה מדינה. שיגרתי את המידע לחבר שפנה אליי עם הבקשה. הוא השיג את השליח, שנענה באופן מיידי למצווה הגדולה. "המשפחה קיבלה אוכל חם ובשפע, תודה לך" - עודכנתי מישראל.

 

אם חשדתי שאותו אורח הגיע למוסקבה לאיזו פעולה נסתרת ולא לטיול מוסווה כפי שסיפר, הרי כעת הבנתי שההשגחה הפרטית העליונה הובילה את הדברים באופן כל-כך מופלא, בכדי שאותה אישה ושתי הבנות יוכלו לקבל אוכל ועזרה לגוף ולנפש, במדינה רחוקה, בדרך חזרה לביתם בתום טיפול רפואי מורכב.

 

שמחתי על הזכות, וכעת הסתקרנתי לפנות אל ידידי ולשאול אותו, מה הקשר שלו לאותה משפחה ומדוע פנה אליי. "על 'כנפי חיים' שמעת"? שאל אותי בתגובה. ותוך דקות מספר התגלה לי עולם נפלא של חסד, שכלל לא הייתי מודע אליו. מתברר שהם ויחסי ציבור - לא נפגשו כנראה אף פעם. ופעילות מיוחדת חובקת עולם של הצלת נפשות, נעשית יום-יום, ללא רעש וצלצולים, אך במסירות.

 

יחיאל אונפנגר שמו, הוא יליד אוסטרליה שגר בארץ ישראל ואת מרצו וסיפוקו הוא מוציא ומוצא בארגון חסד כמעט אנונימי, שלקח על-עצמו נישה שלא טופלה עד היום כראוי: לסייע למשפחה המתמודדת עם מצב רפואי מורכב וכל העולם שלה משתנה בבת אחת. לפתע הכול סובב סביב מציאת הרופאים והטיפול המתאים ביותר, ובית הרפואה שבו יוכלו לקבל את הסיכוי הטוב ביותר להחלמה. אבל לא פעם, הטיפול המתאים נמצא רחוק מהבית - לעיתים במרחק מאות ואף אלפי קילומטרים. אך בעבור משפחות שכבר מתמודדות עם עומס רגשי, רפואי וכלכלי, עלויות הנסיעה והלוגיסטיקה הכרוכה בטיפול רפואי מחוץ לעיר או מחוץ למדינה, עלולות להפוך למכשול נוסף. כאן נכנסת לתמונה ארגון קדוש זה הנקרא: "כנפי חיים".

 

באמצעות תרומות של 'נקודות' ו'מיילים' לטיסות, 'כנפי חיים' מסייע למשפחות להגיע ליעד שבו הן צריכות להיות - כדי שהמרחק או הקושי הכלכלי לא ימנעו מהן לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, וכך יוכלו הם להתייצב במרכזים רפואיים גדולים עם רופאים מתאימים.

 

"במבט ראשון, כרטיס טיסה הוא אולי רק כרטיס, אבל בשביל משפחה שנמצאת בעיצומו של משבר רפואי, כרטיס כזה יכול להיות הרבה יותר מזה. הוא יכול להיות תקווה והזדמנות לקבל טיפול. והוא יכול להיות ההבדל בין האפשרות להגיע לרופא המתאים, לבין חלילה ויתור על טיפול שנמצא רחוק מהבית" - הוא ממשיך בהתלהבות לנמק: "המטרה היא לקחת מהן חלק מהדאגות ולהשאיר להן את הדבר החשוב ביותר: להתמקד בבריאות של היקיר שלהן".

 

נסחפתי גם אני והמשכתי לדבר עמו. אנו הרי בעיצומו של חודש הרחמים והסליחות, וזה הזמן לעורר רחמים בשמים שנזכה לשנה טובה ומתוקה, שנזכה כולנו לשנה של בריאות מלאה. זכויות של אנשי חסד אלו - ללא ספק יכריעו את הכף לשנה הכי טובה שתגיע.

 

אנשי הארגון, לא מסתפקים רק בארגון הטיסות חינם לחולה והמלווים הקרובים שלו. לא סוד הוא, שבמקרים רבים, המשפחות שאחד מהם נזקק לטיפול רפואי חרום מעבר למדינה, נצרכות גם לעזרה עם מקום לינה, הסעות, אוכל וסידורים נוספים הנדרשים במהלך הטיפול. המטרה היא לתת למשפחה מעט שקט בתוך תקופה שאינה פשוטה כלל.

 

"ומה תפקידך במערכת"? שאלתי את יחיאל, שהצטנע ורק בקושי הצלחתי להוציא ממנו מספר מילים: "העבודה שלי ב'כנפי חיים' כוללת הרבה מעבר לטיפול במסמכים. התפקיד הוא לדאוג, שהדברים יתקתקו מאחורי הקלעים. אני פותח ומנהל תיקים של פונים חדשים, מסייע בהוצאת דרכונים וויזות, עונה לשיחות טלפון, שולח מסמכים וטפסים לבתי רפואה ברחבי העולם, נמצא בקשר עם רופאים, ושולח דגימות למעבדות באמצעות משלוח מהיר. בנוסף, אני דואג לצדדים הלוגיסטיים של הנסיעה - תיאום הגעה לשדה התעופה וחזרה ממנו, אוכל כשר ביעד, הסעות ובמידת הצורך גם אמבולנס. אני גם מסייע בתיאום איסוף והעברה של תרופות שחולים זקוקים להן".

 

אני שומע הרבה מעבר למילים שנאמרו. עבודת חסד שכזו דורשת הרבה הקשבה. "איך אתה מקשיב לפונים"? אני מסיים את שיחתנו בשאלה זו. קולו נשמע מתרגש כשהוא השיב לי: "אני לא פוגש את רוב האנשים באופן אישי, אני מדבר איתם בטלפון ושומע אותם שופכים את הלב. הרבה פעמים הם לא צריכים רק תשובה או פתרון טכני, הם זקוקים שמישהו יקשיב, יחזור אליהם וייתן להם תחושה שהם לא לבד. מאחורי כל תיק יש אדם, ומעבר כל שיחת טלפון יש משפחה המתמודדת עם משהו לא פשוט".

 

אולי הוא רק מאחורי הקלעים, אבל אני מבין ויודע שלכל פעולה קטנה שלו, יש משמעות גדולה בשביל מישהו שנמצא בתקופה הקשה ביותר בחייו.

 

 

ג.  שומעים חרפתם ואינם משיבים

 

זה סיפור מטלטל ומעורר, שלכתחילה היה נשמע לי מוגזם ולא מדויק, עד ששוחחתי עם האיש עצמו, שהוסיף לי עוד כמה פרטים על מה שקרה עמו. סיפור המלמד עד כמה צריכים להיזהר בכבודו של כל אדם וכי יש דין ויש דיין. העולם אינו הפקר.

 

בארה"ב הסתלק השבוע יהודי יקר אשר לא הכרתיו, ועל פועליו שמעתי בלי לדעת שהוא קשור לזה. איש אשר היה עושה חסד בגופו ונפשו. שמו הגה"צ רבי ברוך הלברשטאם זצ"ל האדמו"ר מצאנז גריבוב, אשר נסתלק לבית עולמו ביום ראשון לפנות ערב בגיל 70, לאחר מחלה קשה, לדאבון לב משפחתו, מעריציו והרבה מאד אנשים שנעזרו על-ידו. 

 

באופן מיוחד הוא הצטיין במידת הכנסת אורחים למעלה מן המשוער, בארגון "הכנסת אורחים דברוקלין" אותו יסד לפני 25 שנה, כשהוא מספק אש"ל מלא לגבאי צדקה, משולחים ולכל מר נפש, שזכו לבית חם כביתו של אברהם אבינו. הוא עמד בעצמו על המשמר, לדאוג לאורחים ולוודא כי כל הדורך על סף מפתנו, יוצא שבע ומסודר באכסניה במעון החסד שהקים.

 

כל ימיו עבד את בוראו בהצנע לכת, והרבה בצדקה וחסד בצנעה והרחק מכל פרסום. בחייו הפרטיים הסתפק במועט וחי בצורה פשוטה וצנועה ביותר, באותה דירה קטנה שבה התגורר מאז נישואיו.

 

לאחרונה התוודעתי לעזרה מסוג זה, שאנשי חסד כמוהו עוזרים למי שצריך לכתת את רגליו, בכדי לאסוף כסף למשפחתו או למען מוסד תורני שעומד בראשו. ומכאן הכרתי יהודי יקר תושב העיר אשדוד, שביקש ממני לא לכתוב את שמו, אך את הסיפור המדהים שלו השמיע באוזניי במשך דקות ארוכות, למען יידעו שהקב"ה מבקש את הנרדף.

 

"לקראת נישואי בני, לא הייתה לי ברירה, אלא לטוס לארה"ב ולבקש את נדבותיהם של יהודים יקרים, לסייע לי בהוצאות הרבות שאיני יכול לשאתם בעצמי. ביררתי היכן להתאכסן, וקיבלתי את הכתובת של אחת האכסניות של רבי ברוך הלברשטאם. הוא שוכר כמה 'בייסמנטים' או דירות, ובהם הוא מאפשר לכל מי שזקוק למקום לישון ולשהות בימים שנמצאים למטרת איסוף צדקה בארה"ב. בנוסף הוא גם מארגן סעודות שבת מפוארות לאנשים כמונו וליהודים שונים שאין להם היכן לסעוד בשבת.

 

נכנסתי לחדר בו יש 8 מיטות. את המזוודה ובתוכה בגדיי, הנחתי בין המיטה שלי למיטה אחרת ונשכבתי לישון. למחרת קמתי מוקדם בבוקר 'להתחיל את העבודה' - דהיינו לסובב בין בתי הכנסת ולאסוף נדבות. לשם כך הכנתי מראש שקית עם מטבעות, למי שרוצה 'עודף' משטר כסף גדול. בחדר הייתה אפלה, חיפשתי את השקית ולא מצאתיה. שוב ושוב מיששתי במשך דקות ארוכות, עד שלא הייתה לי ברירה, הדלקתי את האור בחדר לשתי שניות, מצאתי מיד את השקית וכיביתי את האור.

 

'הערת אותי!' צעק עלי מי שישן במיטה לידי. התנצלתי מאד ויצאתי מהחדר, כשאני שומע אותו אומר: 'אראה לך מה זה'...

 

לאחר יום מלא של התרוצצויות לאסוף נדבות, שבתי אל האכסניה, התקרבתי למיטה וריח נוראי קידם את פניי, בדקתי את המיטה, והכל היה יבש ורגיל. הריח היה קשה מאוד, אך מרוב עייפות נרדמתי מיד. בבוקר שוב קמתי ויצאתי לסובב הלאה בין בתי הכנסת. אותו יום היה יום שישי, וחזרתי לבייסמנט רק כשעתיים לפני כניסת השבת. פתחתי את המזוודה להוציא בגדי שבת, בכדי להלבישם לאחר טבילה במקווה קרוב. אך שוד ושבר, המזוודה כולה רטובה עם ריח חריף ביותר. מישהו עשה את צרכיו לתוך המזוודה, ומכאן הריח הקשה שהרגשתי כבר אתמול.

 

עם דמעות של צער הלכתי למקווה, נפשי כאובה עד מאוד שאין לי בגדים לשבת, ואף השטריימל שלי נהרס לאחר שקופסתו נפתחה והורטבה במזיד, שטריימל ובגדים אותם אני אמור אף ללבוש בחתונת בני בקרוב. בחוסר ברירה לבשתי בחזרה את בגדי החול. אין לי איפה לקנות כעת בגדים חדשים, כל החנויות סגורות בשעה מאוחרת זו, של ערב שבת.

 

נכנסתי להתפלל בבית הכנסת של הרב הלברשטאם. כשראה אותי עם בגדי חול, בירר מה עובר עליי. לאחר ששמע ממני את הדברים, הוא דפק על הבימה ואמר לציבור - שרבים מהם, הם אורחים ששוהים באכסניות שלו - שלא יתחילו להתפלל, עד שהוא ישמע מי גרם לי את הצער! אחד המתפללים קם וסיפר שהוא ישן באותו חדר איתי וראה את האיש במיטה לידי, קם ועושה מה שעשה, בתור נקמה על שהדלקתי את האור לכמה שניות, על אף שביקשתי סליחה.

 

כשהבין הרב הלברשטאם מתוך התיאורים מיהו אותו אדם, זעם על מי שהכניס אותו. מישהו אחר סיפר, שלילה לפני זה הוא הגיע למקום, לחץ על קוד הכניסה, ואדם מוזר נכנס מיד אחריו ונשכב לישון במיטה. הרב הלברשטם סיפר שאותו בר-נש כבר הזיק לאכסניות שלו בשווי אלפי דולרים וכבר זמן רב אסר עליו להיכנס למקומות שלו, ובכל זאת הוא מגיע וממשיך להזיק. הוא כאב נורא את מה שעשו לי וממש לקח זאת ללבו.

 

יש לי בן משפחה שגר בבורו פארק, והוא פגש אותי למחרת - במנחה של שבת. כאשר שאל לבגדיי המוזרים ושמע מה שקרה, ביקש שאדבר עמו לאחר שבת. ביום ראשון נפגשנו, הוא לקח אותי למפעל שטריימלאך. כשהראתי את השטריימל שלי לבעל המפעל, הוא אמר שאפשר לתקן את הנזק, אך הריח לעולם לא ייצא... בן דודי הזמין על חשבנו שטריימל חדש ומפואר בעבורי.

 

חזרתי לארץ ישראל, ולאחר חתונת בני, הבנתי שאני צריך לשוב לארה"ב, לכסות את ההלוואות שלקחתי לכיסוי החתונה. ולשם כך טלפנתי להרב הלברשטאם, להבטיח לי מקום שינה אצלו באחת האכסניות. כאשר הוא שמע את קולי, היה נרגש ואמר לי שהוא מחפש אותי דחוף מאד. שאלתי מה קרה, והוא מספר שכמה ימים לאחר שטסתי לארץ, אותו אדם שעשה לי מה שעשה, נפטר באופן פתאומי. הצטערתי לשמוע זאת. והרב הלברשטאם ממשיך ומספר לי בדרמטיות, שלאחר יומיים, הגיעה חתולה והיא עומדת בפתח הבייסמנט, בו פגעו בי. הוא ניסה להרחיקה בכל דרך, ותמיד היא עומדת שם. האורחים מתקשים להיכנס והוא לא יודע מה לעשות כבר. הוא הסביר, שכפי הנראה התגלגלה בחתולה זו נשמתו של אותו בר-מינן והיא מחפשת תיקון. הוא ביקש ממני שאגיד מיד בטלפון 3 פעמים 'מחול לך'. אמרתי כמובן מיד.

 

לאחר מספר ימים שוב טלפנתי אליו, לוודאות שיש לי מקום שינה, והוא ביקש ממני למהר להגיע לארה"ב, כי כנראה שהמחילה בטלפון לא הועילה, החתולה עדיין עומדת במקום...

 

בהגיעי לארה"ב, לא עשיתי דבר, לא הוצאתי את החליפה ולא סידרתי כלום, אלא מיהרתי מיד לפתח האכסניה ההיא. בהגיעי, ראיתי אכן את החתולה המדוברת. התקרבתי אליה, היא הסתכלה עליי, אני עליה ואמרתי בקול: 'מחול לך - מחול לך - מחול לך'. היא הסתובבה ונעלמה. ולאחר יומיים, מצאו אותה מתה ליד הבייסמנט"!

 

 

ולתמונת השבוע שלי: בית מיוחד לילדים מיוחדים

 

כשקיבלתי ביום רביעי תמונות מהמקום, התלבטתי אם אלו תמונות אמיתיות, או הדמיות מוצלחות מאוד. למחרת בבוקר, פגשתי את ידידי הרב אברהם אלימלך גדז' וביררתי אם גם אצלו הלימודים מתחילים רק בראשון לספטמבר. "אנו כבר פועלים מזה מספר ימים. לאחר התפילה אני נוסע למקום, בוא איתי ותראה בעצמך". הצטרפתי לביקור קצר ונוכחתי לדעת, שאם תמונה שווה אלף מילים, הרי שהמציאות לפעמים יפה הרבה יותר מהתמונות. 

 

ברוכים הבאים למוסד החדש: "Улыбка сердца" (בתרגום: 'חיוך הלב'), הבית שישמש בע"ה כמרכז להתפתחות ילדים מיוחדים, ויעניק מסגרת חינוכית טיפולית תומכת לילדים עם צרכים מיוחדים, להוריהם ולמשפחותיהם.

 

במעבר בין החדרים, הסביר לי הרב גדז' את חזונו ומטרתו של המרכז החדש: להעניק לילדים מיוחדים מסגרת מלאה שתלווה אותם מהבוקר ועד הערב, ותספק להם את כל הכלים הדרושים להתפתחות לימודית, רגשית, פיזית ומוטורית, חושית והתפתחותית, וישלב ילדים עם סוגים שונים של קשיים התפתחותיים, בעזרת צוות מומחים, בכדי לתת מענה אישי לכל ילד בהתאם לצרכיו.

 

אני זוכר אותו כשהגיע לפני כעשרים שנה, ומיד נשאב בכל מרצו כמחנך מסור בתלמוד תורה "חדר מנחם". לאחר שקנה לו שם טוב בחינוך בכלל ובחינוך מיוחד בפרט, נקרא אל הדגל. היה זה מיד בתום פגישה עם אם מהקהילה, שמיררה בבכי מולו על-כך שאין מסגרת חינוכית מתאימה לילדה המיוחד. חלפו אך שעות ספורות והטלפון צלצל. על הקו היה הרב הראשי הרב לאזאר, שביקש לזמן אותו לפגישה דחופה. כשהגיע למשרדו של הרב, התברר הפלא העצום, וההשגחה הפרטית זעקה מכל פינה: בדיוק באותו היום, זמן קצר קודם לכן, ישבו שם שני תורמים וביקשו לתרום להקמת מוסד לילדים עם צרכים מיוחדים.

 

כך, מתוך אותה דמעה של אם יהודייה, קרם עור וגידים הפרויקט הכביר שאליו פסעתי השבוע. ציפיתי לראות עוד מוסד חינוכי, אך המציאות הכתה בי בתדהמה. עמדתי נפעם מול ציוד וטכנולוגיות מהמתקדמים בעולם, ברמה שלא נראתה כמותה. ראיתי שם חדרי אינטגרציה סנסורית, חללי סנוזלן לגירוי תחושתי, חדר מוזיקה וריקוד, מטבח טיפולי, ומתחם קרמיקה לפיתוח מוטוריקה עדינה תוך כדי עבודה רגשית. בפינה אחת נחו שמיכות כבדות שנועדו לעטוף את הילד ולעורר בו תחושות חבויות, ובפינה אחרת הותקן חלון חד כיווני המאפשר לקלינאית התקשורת לעבוד עם הילדים במרחב הנדרש להם. אפילו פרויקט מיוחד בו כל ילד יגדל עציץ משלו תחת תאורה ייעודית, ניצב שם כחלק מתהליך תרפויטי של צמיחה.

 

אך מעבר לפאר ולציוד החדשני, הפעימה אותי רוח החסידית המפעמת בין הכתלים. הרב גדז' שיתף אותי בחזון העמוק העומד בבסיס הגישה החינוכית. משה רבנו, מנהיגם וגדול נביאיהם של ישראל, שתק ולא תקשר במשך שמונים שנותיו הראשונות. איש לא עמד על טיבו או זיהה את הפוטנציאל הטמיר הגנוז בו. זו בדיוק ההסתכלות על כל ילד וילד הפוסע בשערי המרכז. כל נשמה יורדת לעולם עם תפקיד, והמטרה שלנו היא לעורר את החושים, לדלות את הכישרונות החבויים, ולגלות את הנקודה הפנימית שממנה הילד יתחיל להאיר את סביבתו.

 

ההשראה העמוקה ביותר לפילוסופיה של המקום, נבעה ממכתב נדיר של הרבי למשפחה שהתמודדה עם גידול בת בעלת צרכים מיוחדים, מכתב שנפתח לו בהשגחה פרטית, בפגישה לפני כשנתיים עם משפחה כאן המתמודדת עם ילד מיוחד. לאחר שהרבי הפנה אותם להשתטח על ציון האר"י הקדוש בצפת וזכו לישועה, הדגיש להם הרבי במכתבו נקודה מכוננת: עליכם להשקיע תשומת לב יתרה דווקא בילדים הבריאים במשפחה, שהחלו להתבייש באחותם, ולטעת בהם תחושה של גאווה ושליחות.

 

מתוך אותה תובנה טהורה, הוחלט לבנות את חיוך הלב כמקום מפואר המקרין כבוד, ולא כמוסד צדדי המעורר חלילה תחושת אי נעימות. המרכז פותח את שעריו גם לילדים רגילים הזקוקים לחיזוק לימודי או טיפול רגשי, מתוך כוונה לייצר אינטגרציה טבעית. השילוב הזה מסיר את המחיצות, שובר את הסטיגמות, ומאפשר להורים להביא את ילדיהם בראש מורם, בידיעה ברורה שכאן כל נשמה רצויה, אהובה, וזוכה לחיוך אמיתי מן הלב.

  

 

גוט שבת!

שייע