אשתדל אי"ה להעלות מדי פעם מן המלחמות הללו, וכאן נפתח במלחמה הקשה שהתחוללה בין הרב שך להרב יוסף שלום אלישיב על רקע הרבנות בפתח תקוה. הסיפור הזה הוא מסיון תשנ"א בדיוק לפני 21 שנה. פרצה מחלוקת קשה בין בית הרב שך להרב אלישיב על רקע מינוי רב בפתח תקוה. בבית הרב שך הסתובב שלמה זלמן גרוסמן שהיום מכהן כרבה של אלעד, והוא חמד את רבנות פתח תקוה. הרב שך קבע כי הוא הרב שם, וציוה לעשות הכל על מנת שיקבל את המינוי החוקי. אבל כששמע זאת הרב המקומי הרב ברוך שמעון סולומון ראש ישיבת נחלת דוד הוא יצא בקול זעקה גדולה ומרה, הוא טען כי הוא רב העיר ומה הפירוש לגזול ממנו את רבנותו, הוא מיהר לבית הרב שך, וכדרכם לא נתנו לו להיכנס, הנהג והנכד ידעו לשם מה הוא בא ונעלו בפניו את הדלת. לא היתה לו ברירה ומיהר לבית הרב יוסף שלום אלישיב וטען כי עושים לו עוול. הרב אלישיב כאיש הלכה קבע כי הוא צודק אי אפשר לקחת ממנו את רבנותו
כששמע שלמה זלמן גרוסמן כי הרב אלישיב מתנגד והורה לעצור בעד ההליכים למינויו, הוא מיהר לבית הרב שך וזעק כי הרב אלישיב מרד ואינו מקיים את ציוויו של הרב שך, ופרצה מלחמת עולם בין בית הרב שך להרב אלישיב, כתבו פשקווילים איומים, והגיעו הדברים עד לכדי התנפלויות עליו בצורה הכי פרועה. הרב שך התעקש שגרוסמן יהיה הרב של פתח תקוה, ואילו הרב אלישיב קבע, כי אם הרב שך מתעקש, הוא פורש ממועצת גדולי התורה
אנשי הרב שך הסבירו את המחלוקת ב'השקפה' ו'הלכה'. הרב אלישיב פסק על פי 'הלכה' והרב שך על פי 'השקפה', והרב שך לימד אותם כי 'השקפה' קודמת ל'הלכה', אבל הרב אלישיב לא רצה לקנות את ההוראה הזו, ואמר כי אם גרוסמן יהיה רבה של פתח תקוה הוא פורש מדגל התורה ולא רוצה שום קשר עם הרב שך ואנשיו
מה שהתחולל אז במשך של כמה שבועות רשום על עמודי 'פנים חדשות', ליווינו את הסיפור הזה מתחילתו ועד סופו, לקרא ולהזכר בימים ההם, מזכיר לנו את ימינו אלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.