חולי נפש או חולי חינוך חרדי מעוות - בין קנאים של פעם לקנאי ימינו

איני מתייחס כאן לבודד או שניים מהם, הידועים כחולים וזקוקים לרפואת הנפש. אני מתייחס לאחרים המאמינים כי הם שפויים, הייתי מציע להם להיבדק אצל פסיכיאטר, ויווכחו כי הם זקוקים לטיפול

אבל לא בשל כך אני כותב שורות אלו, אלא בשל מערכת חינוך מעוות בעולם החרדי, זה קורה כמעט בכל מקום ובנטורי קרתא והקנאים במיוחד. השאלה היא, היכן הם למדו את המעשים הללו, האם היה מי שאמר להם לכו תעשו ככה מפני שככה זה צריך להיות, או שהם החליטו על פי מה שהם למדו והבינו שכך צריך לעשות

הכרתי את הקנאים של פעם, הייתי בחברתם של ר' אהרן קצינלנבויגן ור' עמרם בלוי בצעירותי. הייתי הולך עם ר' עמרם להפגנות השבת במשך שנים, זה היה התענוג שלי בשבת אחר הצהריים בירושלים בעת שהייתי ילד ובשנות הבחרות הראשונות שלי, הייתי הולך לשמוע את הדרשות בתורה ויראה, עקבתי אחר הקנאים של פעם, ואיזו השוואה, איפה מוצאים היום אנשים כאלו. האם יהודי כמו ר' עמרם היה מעלה על דעתו לעשות מעשה שכזה?

אם הוא היה מחליט שצריך למחות הוא היה ניצב ומוחה ולא בורח, לא מסתתר, לא כותב שום גרפיטי. כמו בשבת, אני זוכר איך שזרקו אבנים על מכוניות, אבל ר' עמרם מעולם לא נגע באבן בשבת

ר' אהרן קצינלנבויגן היה נואם בקנאות ובקיצוניות הכי חריפה ומרחיקה לכת, אבל להרים יד על מישהו אחר, להכות מישהו, אפילו בחלום הכי רחוק הוא לא היה עושה את מה שעושים צעירי ימינו

לא אשכח את המילים ששמעתי יוצאים מפיו של ר' אהרן קצינלנבויגן כשנשאל מדוע הוא לא הולך להפגנות ואמר: 'אוואו מען הויבט הענט הויב איך פיס' בתרגום ללשון הקודש, היכן שמרימים ידיים אני מרים רגליים

החינוך החרדי של ימינו מעוות מפני שאנו מחנכים לקיצוניות. כולם מקצה לקצה מחנכים לקיצוניות, כל אחד בתחומו מרחיק לכת. הצעירים המשתוללים לא עושים זאת סתם ככה, זה בא מחינוך קלוקל. הם סבורים כי הם עושים מעשה טוב, כשלמעשה מדובר במידות רעות ומגונות ולא יותר מכך

היה ברור מן הרגע הראשון כי מדובר בקנאים. אבל הפעם נסחפו גם כמה 'לאומיים' שדרך האינטרנט נפלו בפח המסיונרי של נטורי קרתא והפכו ל'קנאים'. לא היה זה פלא שאמא עמדה בבית המשפט ובכתה על מה שבנה מעולל לה ואיך שהרחיק מן המזרחי עד לנטורי קרתא

החילונים לא יותר טובים, הם חיות טרף, ראינו במוצאי שבת את התנהגותם בהפגנה בתל אביב, אבל זה לא אומר כי בשל כך מותר לנו להרחיק. הגיע הזמן לשנות את דרך החינוך. מחנכים חייבים לדבר במתינות ולא לחנך לקיצוניות. נאומים מן הסוג של ר' שמואל אויערבך הם חינוך לקיצוניות. אותנו לימדו שכל דבר צריך לומר ברגיעה ובהגיון ולא בהתלהמות הגוררת צעירים למעשים כאלו