כאשר עוסקים בגיל הטיפש-עשרה קצת קשה לבא בטענות, הראש לא עובד גם כאשר הסכנה כל כך גדולה. כל ילד יודע שהמשטרה אורבת לכל בחור ישיבה, ומספיק שיעצרו אותך לבדיקה משטרית רגילה, אפילו שתסע חוקית, אתה כבר בצרות. מספיק ששוטר או שוטרת תנסה לבדוק אם אתה עריק ותעצור אותך. ולכן ההגיון אומר כי אדם שיש לו קצת שכל לא יקח סיכון מיותר, ואם כבר, שיסע ברכבת או באוטובוס ולא כפי שנסעו בחורי הישיבה לאילת והמשטרה תפסה אותם
לשם מה נסעו זו שאלת השאלות. וגם אם נניח שהם חיפשו להתפרק קצת בגלל הלחץ בישיבה, עדיין אין כל הסבר מדוע דווקא לנסוע לאילת, האם חיפשו שם קדושה? איך בכלל מגיע רעיון כזה לראשו של בחור ישיבה לנסוע לאילת. אם כבר, תסע לגליל למקומות שפחות פרוץ, ויש היכן להסתובב במקומות קדושים
לא היה זה פלא שזה היה נראה נורא אם היו יוצאים להפגין בשבילם, היו שואלים מה מחפשים בחורי ישיבה באילת ומדוע אינם יושבים ולומדים בישיבה. אותו דבר גם כאשר רואים בשנים האחרונות בחורי ישיבה בכל מיני מקומות מסתכלים בטלוויזיות ומסכים משחקי כדורגל. מה לבן תורה וכדורגל
כשהייתי ילד, בחיידר אסרו לשחק עם כדור בכלל, לא רצו שילדים ירצו לראות כדורגל. ואם שיחקת בכדור סילקו אותך מן החיידר, ובמצבים טובים יותר רק נענשת. אספר כאן סיפור אישי, סבי ז"ל אבי אימי ע"ה היה מלמד מצויין בירושלים והציעו לו לעבור לפתח תקוה שם חיפשו מלמד טוב, הוא הסכים ועבר לגור בפתח תקוה. אבל היה זה באיזה שבת שהוא ראה איך שהילדים שלו מסתכלים על איך שילדים אחרים משחקים בשבת כדורגל. במוצאי שבת הוא הורה לארוז את כל ההפצים והודיע כי הוא חוזר מיד לירושלים הוא לא יסכים בשום אופן שהילדים שלו יראו איך שמשחקים כדורגל
בימינו התירו את הכדורגל, ועתה במונדיאל מאות ומי יודע אם לא אלפים הסתכלו על המשחק ולא הבינו כי מדובר בראיה שהורסת את הפנימיות היהודית, ומשבשת את החיים היהודיים
ובינתיים אנו שומעים על בן ישיבה תלמיד ישיבת מיר שנעצר היום יום שישי במשטרה באילה. מה לתלמיד ישיבת מיר באילת? שומעים דברים מסמרי שיער, היתכן שלכך הגענו בחורי ישיבות מסתובבים באילת
האם בחורי הישיבות של ימינו הם אותם בחורי הישיבות שאני הכרתי לפני שישים שנה ויותר? או שאין כל דמיון יותר. בזמני לא היה מי שהעיז לנסוע לעיר הטומאה אילת, ולא רק שלא שיחקו כדורגל המציאות הזו הייתה טריפה, אני נגד כל מעצר של בחור כלשהו כולל מי שאינם בישיבות, מפני שלצבא המחלן אסור ללכת בכל מצב. החטיבות החרדיות שכאילו הקימו מיועדים לשבבניקים במצב הכי טוב, שומר נפשו מי שירא חטא אסור לו לדרוך שם. אבל כאשר המאבק הוא לאפשר לבני ישיבות ללמוד, נסיעה לאילת לא מסייעת למאבק הזה, וחבל שהבחורים לא נושאים את אחריות הכלל ואינם קולטים כי חילול ה' כזה פירושו החדרת סכין לתוך המאבק על עתיד בני הישיבות בישראל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.