פטירתו של הרב אלישיב משנה את המפה החרדית - אין לליטאים עוד כח מאחד אין מנוס מפילוג נוסף

סתימת הגולל של הרב יוסף שלום אלישיב, הוא סתימת הגולל של היהדות החרדית בכלל והעולם הליטאי בפרט. ואסביר מדוע

להרב יוסף שלום אלישיב היה כח חזק שמעטים העריכו אותה. רוב מספידיו מציגים את הצד האחר שבו. היה בו צד חזק שמעטים ידברו עליה, והוא היכולת לשלוט על חיות טרף ולהחזיק אותם חזק. הרב אלישיב בימי חייו עשה זיגזגים, הוא נולד בציבור שהיה רחוק מקנאות כרחוק מזרח ממערב, הוא לעג לכל האיסורים והחרמות, הוא עשה את מה שהוא האמין שטוב. בעיניו הרב קוק היה גדול הדור ורבה של ירושלים, הוא יכל להשתדך עם הסטייפלר הקנאי מבני ברק ובו זמנית ללעוג להשקפת מחותנו ולשבת בבית דין הגדול של הרבנות מטעם. וכאשר פרש משם, הוא עשה סיבוב של מאה ושמנים מעלות, הכשירו אותו בכולל חזון איש ולאט חדר ותפס את ההנהגה הליטאית, וכאן היה לו משהו שמעטים מכירים את הצד הזה שלו

בניגוד למי שחששו להתחיל עם הרב שך, ומי שעשו זאת סופם היה כסופם של הרבנים הגאונים חיים גריינימן ודב לנדו ואחרים, הוא לא חשש ממנו ונלחם בו. בידי רשימה של נושאים שבהם הוא התקומם ולחם נגד הרב שך וכופף אותו. הרב שך נכנע אליו ולא הוא להרב שך. הוא חלק על הרב שך בתחומים רבים. ומסיבה אחת ועיקרית. הוא היה איש הלכה והרב שך היה איש השקפה. הרב אלישיב לא היה מוכן לקבל כי 'השקפה' חזקה מ'הלכה'. הוא לא פחד מהרב שך קם והתפטר ממועצת גדולי התורה ולא ביקש לשוב אליה. הרב שך בא לביתו להתחנן אליו שישוב

ובואו וראו מה קרה באותה תקופה, חיות הטרף של הרב שך הבריונים והטרוריסטים ירדו לחייו והוא לא פחד מהם. ומאוחר יותר כשתפס את ההנהגה, הוא למד איך להחזיק אותם בגרון. אם כי היתה לו חולשה נוראה, הוא לא שלט, הוא סמך על ישרותם של אחרים וכאן היה מקור הצרה שלו, וזו הסיבה מדוע המפלגה הליטאית התדרדרה למצב הזה. היו לו כמה הולכי רכיל שקרנים בני שקרנים שהאכילו אותו באינפרומציה שקרית וחשב שהם אומרים אמת ונפל בפח. קחו לדוגמא, כשבנו של אשר דויטש מן המחבלים של פונוביז' זרק לבן על הגאון רבי גרשון איידלשטיין, ההגיון חייב שהרב אלישיב ימחה. אבל לא רק שלא מחה הוא התייצב לצידם של הטרוריסטים

לעומת זאת כמנהיג, הוא ידע איך לשמור לצידו טרוריסטים וחיות טרף מי שגרמו למצב הזה בדגל התורה, הוא לא האמין כי הטענות נגדם נכונים, הוא האמין בלבו כי ר' שמואל אויערבך הוא יהודי עדין נפש לא מסוגל להרים את קולו ולא יפגע בזבוב

הרב אלישיב היה מקובל על שני הצדדים וכך שמר על 'דגל התורה' מאוחדת, אבל לא לקח בחשבון את העתיד. או שידע מה שיקרה אבל לא יכל לעשות הרבה. 'דגל התורה' בלעדי הרב אלישיב נקלעה למלחמה למציאות של שתי מנהיגים ושני עיתונים, גישות ושיטות אחרות. לא עוד ישיבות שלומדים בהם גמרא, אלא ישיבות שלומדים בהם שנאה וחבלה. היום כשאתה פוגש 'בן תורה' השאלה הראשונה שאתה שואל אותו למי שייכת הישיבה לשונאים או למחבלים

אין מי שמסוגל ברחוב הליטאי לאחד את כולם. אם היה כזה הוא היה מציל אותם. היו מי שהאמינו שר' חיים קנייבסקי יצליח לאחד אותם, אבל למדו להבין כי הוא מהווה קוץ ב... מבחינתו של ר' שמואל אויערבך, ובעתיד אחריהם ה' ישמור ויציל. אי אפשר להשכין שלום בפונוביז' בגורדנא-הורודנא, בכל נושא וענין נמצא את הפילוג ואת המחלוקת ולכן טוב יעשו אם עתה יאמרו שלום זה לזה ולא להתראות ושכל קבוצה תנהל את עניניה בעצמה. אם לא יעשו זאת, פירושם של דברים מלחמה ביניהם שזה ישפיע אוטומטית על אגודת ישראל. ואם רוצים אתם לראות, חסידי גור למשל בונים על הפילוג הזה בתקוה כי המחבלים יהיו לצידם במאבק בשלומי אמונים הכלל חסידי. אם הם היו בטוחים כי הציבור הליטאי מאוחד הם היו חושבים אחרת ולא הולכים על פילוגים והפגנות כח. הפילוג הליטאי יגרור פילוג בתוך הציבור החסידי

אין לי ספק שעוד נתגעגע להרב אלישיב, לא בשל היותו מנהיג המחבלים, אלא בשל היותו כח מאחד