ר' שמואל אויערבך בביתו של הגראי"ל: הרב שטיינמן אמת תורתו אמת ואנו בדאין

כולם פתחו זוג עיניים, ר' שמואל אויערבך הגיע לבני ברק, משוכנעים היו כי הנה הוא בא 'לגרד' את הרב שטיינמן. התחושה הזו התחזקה מפני שהוא הקדים וביקר אצל ר' חיים קנייבסקי, רצה ככל הנראה לעשות עמו יד אחת קיווה לזכות אצלו בטימפטיה טיפ טיפת אהדה, אבל ר' חיים לא רצה להיות עמו בחדר יותר מדקה אחת, וכשר' שמואל ביקש לברך שהחיינו אמר לו ר' חיים שאין כל צורך שומעים ממנו יותר מדאי והוא הבין למה כוונתו. הוא עזב את המקום

לא אופתע אם לא היה בתכניתו של ר' שמואל אויערבך להגיע לביתו של הרב שטיינמן וכי ההכרעה אצלו נפלה רק אחרי שהבין כי כלתה הרעה אצל כל גדולי בני ברק נגדו ולא קיוה לכזו קבלת פנים מר' חיים קנייבסקי, הוא משוכנע היה כי ר' חיים יקבל אותו ויאמר כי הוא מבקש לשתות את מי רגליו, והנה הוא לא שם עליו כלל ומחכה כבר שייצא מן הבית. זו גרמה לו לחשוב והגיע למסקנה כי הוא עושה צעד משלו אפילו שיזרוק אותו מן הבית הוא הולך להרב שטיינמן ויראה מה יקרה שם

האמת היא, שר' שמואל אויערבך טעה טעות מרה כשהגיע לבני ברק והקדים אצל ר' חיים קנייבסקי, אם היו לו  איסטרטגים טובים הוא היה צריך להקדים אצל הרב שטיינמן ולהפתיע, ומי שמכיר את עדינותו של הרב שטיינמן הוא היה מקבל אותו יפה. אבל הוא עשה כאן צעד חמור. הרב שטיינמן הוא היום מנהיג הדור וכשמגיעים לבני ברק קודם באים להרב שטיינמן ואחר כך לר' חיים קנייבסקי וכשהוא הקדים אצל ר' חיים הפירוש היה שהוא עדיין ממשיך במרדו נגד הרב שטיינמן. אסור לשכוח, כי בכל השנים כשר' שמואל אויערבך בשבת בבני ברק הוא היה מגיע לבית ר' חיים קנייבסקי שהיה מקבל אותו בכבוד גדול ולא דרך בביתו של הרב שטיינמן. לכן כשהגיע עתה לבית ר' חיים קודם, הפירוש היה כי הוא ממשיך באותו קו, ואין זה פלא מדוע ר' חיים רצה שיעזוב מהר הוא לא רצה לכבדו

גם לא היה לו מזל, כשהגיע לבית הרב שטיינמן הם היו באמצע מעריב לקח לו 10 דקות לחכות ובינתיים הזעיקו תגבורת. מאטעלע קרליץ ועוד כמה אחרים הגיעו במהירות להיות שם להבטיח שחלילה לא יפיל את הרב שטיינמן בפח. אבל גם כאן היה את אותו המהלך כמו אצל ר' חיים קנייבסקי, ר' אהרן לייב לחץ את ידו והוא עזב והלך

עכשיו כאן השאלה הגדולה באיזו אסטרטגיה ימשיך ר' שמואל. אם לחיצת היד היתה בשביל להכיר בו, פירושם של דברים כי הוא הכריז ר' אהרן לייב אמת תורתו אמת ואנו בדאין, אז יש אולי מקום להידברות אבל הוא חייב יהיה לקבל את תכתיבי בית הרב שטיינמן בכמה דברים עקרוניים. כל המחוצפים עפים, ומציבים רק מי שמוכנים לקבל ולכבד דעת תורה. ואם לא זו היתה הכוונה, הוא רק רצה לפייס בגלל הפשקווילים ומה שקורה בימים האחרונים, הרי שהכל פתוח והמלחמה נמשכת

אין עוד כל ספק כי בסיבוב הזה ר' שמואל אויערבך הפסיד לכל אורך החזית. יתכן כי הרבה באשמת היועצים שלו. השאלה היא מכאן מה הוא חושב לעשות, להמשיך בקו המלחמתי או הפייסני. בשבוע האחרון ניסו אנשיו לקיים פגישות הם אומרים כי הם מוכנים לפשרות. השונאים בינתיים לא ממהרים כל עוד שהם לא יהיו משוכנעים שמתכוונים באמת ולא שטומנים להם עוד פח