הגאון
ר' יוסף שלום אלישיב, לא נמדד לפי הגדלות שמקשרים לו המחבלים, כי הוא היה
תלמיד חכם עצום, גם כשהיה לו את תעודת הפועל המזרחי, וגם כאשר ישב בבית דין
הגדול יחד עם הגר"ע יוסף. השקדן לא התחיל מתי שחיים כהן והרב אפרתי התחברו
אליו כדי למצוץ את כספו ולגזור עליו קופונים. הרב אלישיב הוא דמות שתיחרט
בעולם היהודי לעד.
אבל
מה באמת הפך אותו לגדול ליטאי אצל המחבלים, ואיך כל זה קרה. כל מי שמעורה
בדברי הימים ההיסטוריים יבינו מה עשו ארבעת המילים של הרב שך ואת המהפך
שחוללו בתפיסה לגבי הרב אלישיב.
ערב
כנס היסוד של דגל התורה בבניני האומה בתחילת שנת תשמ"ט, הרב שך חיפש דמות
מיתולוגית שתשב לידו, בעת שיכריז על הקמת דגל התורה, ויתקיף את חב"ד. בעצת
ר' שמואל אויערבך, הוחלט לפנות בתחילה לפוסק הדור הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך.
אבל לפתע שם התברר כי ר' שלמה זלמן לא נכנע ולא מוכן בשום אופן להיכנס
למחלוקת נגד החסידים. בגישה האופיינית לר' שלמה זלמן הוא הסביר לו, שהוא
לא מוכן, ואם יש לו טענות נגד חב"ד הוא מוכן באופן אישי לנסוע לאדמו"ר
מליובאוויטש למרות שמעולם לא עזב את ארץ ישראל. ואגב גם בבחירות הרב אויערבך
לא הטיל את הפתק עץ ושם ג'.
ואז
כשהרב שך ירד מביתו סר וזועף ועצבני, הוא הפטיר לעבר מקורביו באידיש
ליטאית "מהאט נישט קיין ברירה מגייט יעצט צו דעם מיזרוחינק", ובתרגום אין
לנו ברירה הולכים כעת למיזרוחניק, כך כונה הרב אלישיב בזלזול בקרב החוגים
הליטאיים לפני שהרב שך הכתירו לגדול.
ובועידת דגל התורה הראשונה ישב הרב אלישיב ראשונה במלכות והוכתר על ידי הרב שך לגדול.
אז מה?
השבמחקחיים אני חושב שאתה טועה
השבמחקזכור לי שיש תמונה מרש"ז שהוא מסתיר את הפתק באותה שנה..