ואז הוא הוסיף שלפחות את זה פעלתי שוויזניץ לא יילכו לא אנחנו ולא חסידי ר' ישראל. במילים אחרות הוא תפס את עצמו ותיקן כי אינו יודע מה יעשו חסידי ר' מנדלי וחסידי סרט-ויזניץ ואחרים הקוראים לעצמם ויזניץ אבל אינם מחסידיו
לרבי מאטעלע הולך בחיים להחרים את 'סיום הדף היומי' ובכל מחיר. הוא כועס שלא באים להתרפס לפניו ולקבל את תנאיו כי יעבירו את הנואמים הללו. הוא טוען כי שמע כי הללו אינם רק 'ציונים' הם גם לא צדיקים גדולים בתחומים אחרים שלא נזכיר כאן. באגודת ישראל החליטו להתעלם מויזניץ למרות שאינם רוצים לדחות את החלק של ר' ישראל. אבל, אין להם ברירה הם ייאלצו לוותר על חלק מן הציבור החסידי שלא ירצה לפגוע בר' מאטעלע ולא יגיע לשם
אין בעיה של מי שימלאו את האולם, המוני אורטודוקסים לא חרדים יהיו שם. אסור לשכוח כי היום הרוב הגדול של לומדי 'הדף היומי' הם אורטודוקסים העוברים במספר את החרדים. תכנסו ללונג איילנד ואזורים אחרים באמריקה יש שם ציבור ענק אורטודוקסי שאינו חרדי הלומדים בכל יום 'דף היומי'. אם לא יזמינו אותם הם יעשו סיום משלהם ואגודת ישראל עלולה להתבזות אם הם יביאו יותר אנשים. לכן העדיפו להזמין אותם ולמנוע את התחרות
Why do you have to see the negative in this holy tzaddik? Why not bring out the positive that although he sent personal requests to the Agudah leadership and they basically ignored him, they didn't even send an official explanation or apology. Even so the Rebbe still chose to use soft language to describe his opinion with regard to the Siyum. He probably did so, as not to destroy the Siyum hashas or Aguda. Its an example of an ehriliche yid from the later heim who sees he didn't get his way, and instead of blowing up, he does just the opposite, sets his "hureh" in a fine way as to not hurt/destroy/bashmitz anyone who thinks otherwise.
השבמחק