הרב שך זעם על הרב אלישיב ולא הצליח לשבור אותו הוא לא הסכים בשום אופן לתת יד לחרמות ונידוי הספרדים

זו היתה אז המלחמה הכי קשה של הרב שך ולא פחות ממלחמתו בחסידים, היה זה כבר שלש שנים לאחר אותה מלחמה פרועה ברבי ה'לב שמחה' מגור כשהרב שך כבר הקים מפלגה משלו ונקלע למצב שאיבד את כל העולמות. הוא חשב כשפרש מאגודת ישראל כי הוא על הסוס מפני שעתה יש לו גם את ש"ס וגם את 'דגל התורה'. אבל למד מהר מאוד להבין כי הרב עובדיה יוסף אינו מתכונן להיות הנהג שלו ולקבל הוראות ממנו. וכשנקלעו לוויכוח על האם כן או לא להצטרף לקואליציה הרב שך רצה כח, לומר למי שירצה בו יש לו שתי מפלגות ותשלמו מחיר, הרב עובדיה יוסף רצה את הכח לעצמו ולא איפשר להרב שך את המשחק הזה

הרב שך קרא עליו למלחמה, וביקש לקיים כינוס גדול של רבנים אשר בו יעשו 'פולסא דנורא' להרב עובדיה יוסף ולאריה דרעי, הוא תכנן לקרא נוסח שלם של נידוי וחרם על הרב עובדיה יוסף וכל מי שיש לו קשר עמו, התכנית שלו היתה הוצאת הספרדים שהולכים עם ש"ס מכלל ישראל. אבל הוא לא מצא אחד מגדולי ישראל שהסכים עמו. הוא ניסה לשכנע את האדמו"ר מגור שלא הסכים בשום אופן, ולא רק שלא הסכים הוא עלה לביתו של הרב יוסף לחזקו ולומר לו שהחסידים אינם מנדים את הספרדים. הרב שך זעק כי חייבים להוציא את הספרדים מכלל ישראל וכי הוא צריך גב. הוא הגיע לביתו של ר' שלמה זלמן אויערבך שלא הסכים בשום אופן לתת יד לכך. ואז נסע לביתו של הרב יוסף שלום אלישיב כאן האמין כי הוא לפחות יילך עמו יד ביד, אבל מה שקרה לו בביתו של הרב אלישיב לא קרא לו בעבר, הוא שמע פרק מוסר, הרב אלישיב ירד עליו בצורה כל כך קשה עד שיצא משם פגוע, ולא היה עוד פלא מדוע אנשי הרב שך ביקשו לקבור את הרב אלישיב וקראו עליו למלחמה, פשקווילים נכתבו נגדו והוא היה צריך מאבטח לצד ביתו שלא יבואו להכות אותו ולשבור את חלונות ביתו

לא תאמינו, הרב אלישיב היה זה שהאשים את הרב שך שהוא החדיר את המזרחי לעולם החרדי, וכי רק הוא אשם לא אף אחד אחר. אבל על כך ראה בפוסט הבא