אין זה פלא מדוע ר' שמואל אויערבך ישב בהספד מודאג הסיר את הכובע וחשב מה קורה כאן. הוא חטף מכה לפני ההספד בבית ר' חיים קנייבסקי שלא רצה להקדיש לו יותר מדקה, ויש האומרים כי הוא אמר אחר כך למקורבים כי אסור להסתכל בפני רשעים לכן הוא מיהר ורצה שיעזוב מה שיותר מהר. ומאוחר יותר אותו דבר אצל ר' אהרן לייב. אין עוד כל ספק כי למחבלים אין ציבור כפי שהם האמינו, הם נוכחו לדעת כי ברגע של אמת כולם נטשו אותם אפילו מי שהיו הכי קרובים אליהם
מה שהכה את ר' שמואל מכה קשה, ביקשו ממנו שהוא יגיע לאחר שכבר יתחילו על מנת שיקבלו אותו בכבוד גדול. הוא משוכנע היה כי יהיו שם הרבה 'גדולים' וכשיכנס יושיבו אותו במרכז וירגיש 'מרן'. אבל כשנכנס הוא כמעט ונפל, חיפש היכן ה'גדולים' ולא מצא אף אחד פרט לרמ"י המחבלים שבשביל להגיע אליהם לא צריך הספד
מציאות היא, אנשי הרב אלישיב הכי קרובים אינם מוכנים להתייצב בראש. ר' צבי ווייספיש מתנער ולא רוצה לקחת חלק בפוליטיקה הזו. ר' יוסף. אפרתי אף הוא משחק, וכשנשאל אמר כי יש כמה גדולים, הוא לא אמר כי ר' שמואל הוא הממשיך והוא הגדול הבא, אלו משתדלים מה שפחות שיראו אותם יחד עם ר' שמואל, ככל הנראה הוא קולט זאת עכשיו ומבין כי טעה לכל אורך החזית
השאלה היא האם הוא יכול לצאת מן הבוץ שהוא הכניס את עצמו לזה, או אולי שהכניסו אותו, הוא האמין לגרוסמן ולבין ודומיהם ואולי אפשר להאשים כאן את שמואל דויטש שהוא זה שהטעה אותו נתן לו להאמין שבידו הציבור כולו ולא ידע כי אין זה כך. או שהם האמינו שבידיהם 'יתד נאמן' ועם העיתון הם יכתיבו, וברגע שאין להם עוד את 'יתד נאמן' הם הפסידו את הכל
אם ר' שמואל היה חכם היה סוגר את 'הפלס' מקבל את הדין ומכריז כי הרב שטיינמן הוא מנהיג הדור ואז היה לו סיכוי בעתיד להיות משהו. במצב הנוכחי הוא מלכלך את עצמו כל כך שבעתיד אפילו אם ירצה כבר לא יוכל, לא ישכחו לו את מה שעשה להרב שטיינמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.