רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 15 ביולי 2012

מצוה גוררת מצוה או עבירה גוררת עבירה - וויכוח מעניין בשבת בבורו פארק

בליל שבת הייתי בבורו פארק פגשתי קבוצה של מכרים ביניהם חסיד סטולין, הוא סיפר לי שראה את מה שכתבתי בענין הכ"ב תמוז שבקרלין סטולין נוהגים לומר שהחיינו וכי הרב שך בעת היותו ר"מ בישיבה בקרלין נהג לומר עם בחורים בכל שנה 'שהחיינו' על פרי חדש מפני שכך היה מנהג המקום. הסיבה מדוע שבסטולין אומרים שהחיינו בכ"ב תמוז הוא מפני שזה היארצייט של ר' שלמה'לע קרלינער שנהרג, ולטענת חסידי סטולין הוא היה משיח בן יוסף

אותו סטאלינער שאל אותי מדוע אני בא בטענות להרב שך על שעשה בניגוד לשולחן ערוך, אולי דוקא משום שהוא עשה מצוה בכ"ב אז זו גררה שיעשה מצוה נוספת ויקים את 'יתד נאמן'. עמדו שם עוד כמה ושמעו את הוויכוח ואת מה שהוא אמר, ואחד אחר שאינו סטאלינער קפץ ואמר ואולי יש פה עבירה גוררת עבירה, על פי שולחן ערוך לא אומרים שהחיינו בשלשת השבועות

התפתח וויכוח מאוד מעניין בנושא,  ומעניין מה חושבים הליטאים, האם הרב שך עשה מצוה וזו גררה מצוה או שהוא עשה עבירה וזו גררה עבירה נוספת

5 תגובות:

  1. הכל תלוי בכוונתו: לפי המסופר בכתבה הקודמת, הוא עשה זאת לצורך פרנסה, על דבר שכזה קשה אם לא קשה מאוד להגדיר אותו כמצוה, ובודאי כמצוה גוררת, אני לא אדון על מעשה החסידים, שאפשר עדיין להבין, אבל על אותו שמברך והוא לא מאמין לסיבת ההיתר, אצלו זה לא משיח בן יוסף, אצלו ההריגה על ידי קוזק לא היה אלא תאונה שיש להצטער עליה כמו בכל תאונה בעולם, קשה מאוד להגדיר אותו כמצוה. ואם היה מצוה גוררת מצוה, לפחות על ידי מעשה של שלום שעשה בקהילה הנוהגת אחרת ממנו,היה צריך לגרום להבאת שלום בין אדם לחבירו להיות אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן לתורה, ומה לעשות? הרי ההיסטוריה לא רק שלא מתקרבת לזה אלא שמראה את צד האפל של הירח: מחלוקת, פילוגים , מריבות וכו' וכו'...ולכן קרוב יותר לדון כפי התוצאה על מעשה הקודם ולא ממנו אל התוצאה...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכים עמך שלצורך פרנסה יש הרבה התירים ותמצא אצל הרבה גדולים רבנים ופוסקים שכותבים במפורש שבשביל פרנסה להעלים עין מכל מיני ענינים. ניקח לדוגמא את ר' יעקב ישראל קנייבסקי המכונה סטייפלר הוא כותב בקריינא דאיגרתא שלמען פרנסה מותר לעבוד כמעט בכל מקום אבל ברבנות הראשית גם לצורך פרנסה אסור, אז רואים שהיו הרבה התירים לצורך פרנסה, ולכן בענין זה אני נוטה לדון את הרב שך לזכות

      הבעיה היא, שהרב שך לחם באחרים שהיו באותו מצב ותקף אותם

      מחק
  2. ההיתרים המדוברים כתובים בשולחן ערוך ובפוסקים: לא ב"השקפות" למיניהם.
    וחוץ מזה: למה לחלוק על עלייה בקבר: האם שם אין פרנסה???
    על ענין של מצווה גוררת מצווה, זה לא סתם סגולה, אלא הגיון: כמו מי שמחפש כסף ופותח חנות, שהחנות הוא סתם מקרה לרצונו, ואם זה לא הולך, אז נחפש כסף בצורה אחרת, כך עניין של מצווה גוררת, וכשאתה רואה התוצאות איומות מ"השקפתו" אי אפשר להגדיר את זה בתור מצווה, ובוודאי לא כגוררת מצווה....

    השבמחק
    תשובות
    1. על זה הוא יכול לענות, שבלעשות 'שהחיינו' אין כל כך ביטול תורה, אבל בלנסוע לקברו של רבי אהרן הגדול יש הרבה ביטול תורה בשל הזמן שזה לוקח, ואצלו ביטול תורה הוא מעל לכל התורה כולה

      מחק
  3. תשובה זאת לא יוצא מגדר ״ השקפה״

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.