להחזיק את הישיבות והכוללים אין כסף אבל בשביל עיתון מוצאים מליונים

מציאות היא ברחוב החרדי לא רק אצל הליטאים, כאשר פורצת מחלוקת מוצאים מיליונים. תעבור על מחלוקת מחלוקת ותמצאו משהו מפליא, בתי כנסת וישיבות, מבנים ענקיים עמדו שנים ולא יכלו לסיים את הבניה, לא היה כסף, אבל איך שפרצה מחלוקת הקימו עשרה כאלו ותוך שנה

כנסו למשל בסאטמאר של לפני המחלוקת, המבנה של בית המדרש החדש עמד שנים ולא מצאו את הכמה מליונים לסיים את הבניה, אבל ברגע שפרצה מחלוקת מצאו פי עשרה ותוך כמה חדשים ובפחות משנה כבר עמדו כמה בתי כנסת חדשים

מציאות היא, היהדות החרדית מתקיימת בקושי, כאשר צריך להריץ מוסדות חיוניים כמו ישיבות וכוללים, בקושי מצליחים להשיג את הכסף, נאבקים עם הממשל על כל פרוטה מפני שבקושי מתקיימים, אבל ברגע שפורצת מחלוקת, כל צד מביא את הנגידים שלו ויש את כל הכסף שצריך

בימים האחרונים הכריזו המחבלים הליטאים כי הם מקימים עיתון, ושאלת השאלות היא מהיכן יקחו את הכסף, מדובר בעיתון שלא יהיה רווחי, אין מי שישקיע בדבר שכזה, צריך כאן משוגעים לדבר בשביל שזה יתקיים. אבל הם אומרים כי הנה כבר יש להם רשימה של נגידים שהודיעו כי הם מלווים או נותנים כמה כסף שצריך למטרה הזו

השאלה שלי היא, לפני כמה חדשים בלבד היתה ישיבת מיר כמעט בקריסה, הם היו בחובות של כמעט 20 מליון שקל. ראש הישיבה ז"ל חזר מחוץ לארץ שבור ולא יכל למצוא כסף להחזיק את הישיבה, והנה בשביל עיתון כמה כסף שצריך יש ומוצאים מיד

אולי מפני שעיתון למחבלים הוא קודש הקדשים כפי שטען הראביי מארגנטינה?

על קברו של ה'לב שמחה' - עכשיו הוכח מי הם הפלגנים ה'לב שמחה', או הרב שך ותלמידיו?

לא יכולתי לעלות על קברו ביארצייט אז אני מקדיש שורות אלו לכבוד היארצייט, אלו המילים שהייתי אומר ל'לב שמחה' אם הייתי מגיע להר הזיתים למקום ציונו

שנים ניסו אנשי הרב שך לטעון כי ה'לב שמחה' היה פלגן, הוא גרם לפילוג באגודת ישראל. ומדוע? מפני שתבע לעשות סדר בענין היחודיים והרוטציה. הם מתעלמים שרוב חברי מועצת גדולי התורה הצביעו עם הלב שמחה, והם מתעלמים מן העובדה שבכנסיה הגדולה הרב שך הצביע עם הלב שמחה נגד היחודיים. רק מאוחר יותר הוא שינה דעתו לאחר ששלמה לורנץ טען כי הוא זקוק לכסף הזה מפני שאין לו זמן להקדיש למוסדותיו, הוא עסוק בעניני ציבור והרב שך קנה את הטיעון הזה, ובמועצת טען כי צריכים לאפשר ללורנץ ולפרוש כסף מן הצד בתמורה על כך שאין להם זמן לצאת לחוץ לארץ להביא כסף למוסדותיהם

לא אכנס עתה לטענות. אני מתמקד כאן במציאות, מי הם הפלגנים, מי הם אלו שהובילו למצב הזה. עובדה היא, הלב שמחה לא סילק את הרב שך מאגודת ישראל, הוא רק תבע הצבעה במועצת גדולי התורה, הרב שך הפסיד, הרוב היה נגדו, יצויין שבאותה ישיבה ראשי ישיבות ליטאיות הצביעו נגד הרב שך, ומאז לא חזר למועצת. ואילו הרב שך הוא זה שהתפלג, הוא זה שהקים אז את את ש"ס, ומאוחר יותר דגל התורה

בימים אלה הקב"ה גלגל וסובב את הענינים שיוכח אחת ולתמיד מיהו המפלג, הלב שמחה או הרב שך. ראו מה קורה בין תלמידיו, הם בינם לבין עצמם אינם יכולים לחיות יחדיו, והם מתפלגים, עד כדי שהם מאיימים בהקמת עיתון חדש, ואומרים כי הם עושים כפי שרבם הרב שך היה עושה

אז אנא אימרו לי, מי הם המפלגים, הלב שמחה, או הרב שך ותלמידיו?

אבסורד - כשחילוני פגע ברב בקרית ספר זועקים ומארגנים תפילות ומחאות וכשיעקב לבין ונתי גרוסמן רומסים את כבודם של הרבנים שטיינמן וקנייבסקי הם ממלאים פיהם מים?!

אבסורד ליטאי פשוטו כמשמעו. בקרית ספר התפרץ חילוני על הרב זיכרמן שהסיר את ההכשר מחנותו של החילוני, מדובר בהתפרצות וזעם מסחרי בלבד, ועל כך קראו עצרה, מודעות ברחובות שקראו להפגין לארגן עצרת תפילה וזעקה על כבוד התורה, היתכן חילוני בעל עסק שפגעו במסחרו התפרץ כפי שקורה כמעט בכל מקום אחר במצב כזה, והגיעו הדברים שרבה של העיר הרב קסלר קרא לצאת למערכה

והנה, בימים אלה ממש, יעקב לבין ונתי גרוסמן מחרפים ומגדפים את מרן הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן, מבזים את הגאון רבי חיים קנייבסקי, וכל זה אינו שוה אפילו הערה או מחאה, לא תפילה ולא מכתב או משהו, מתעלמים מהם כאילו לא עשו דבר

אשאל אותכם, האם אכן למצב הזה הגענו, שכבר לא יודעים מה חשוב באמת ומה לא. איני אומר שאסור למחות נגד אותו בעל חנות חילוני, אבל איפה הפרורפורציה, כאן מדובר בחילוני שאין לו כל כוונה אנטי דתית הוא בסך הכל לוחם על פרנסתו, ואילו כאן מדובר במחרפים ומגדפים לוחמים נגד מרנן ורבנן הליטאים בצורה הכי קשה, - אם מי שאינו מן הליטאים היה עושה כך, היו נלחמים בו מלחמת חרמה, והנה הם מחרפים ומגדפים והרב קסלר מקרית ספר אינו מגיב ואינו אומר דבר

גם הרב זיכרמן הבמקש את כבודו לא שמענו שהוא יעלה ויזעק על מה שעושים לבין וגרוסמן לרבנים שטיינמן וקנייבסקי

ואם יטען מאן דהוא כי הם עוסקים רק בנעשה בעירם, אז נזכיר לכם מה קרה שם בשבוע שעבר, המחבלים עשו כינוס בקרית ספר נגד הרבנים שטיינמן וקנייבסקי, השמיעו ווידאו של הראביי מארגנטינה, הגיעו לשם בחורים מישיבת מיר שמחו על הפגיעה בכבוד התורה, ואנשי המחבלים חירפו וגידפו ולא שמענו את קולם של הרבנים במקום למחות על המעשה שעשו המחבלים

האם בעל חנות חילוני חשוב יותר ממרנן ורבנן הליטאים הרבנים שטיינמן וקנייבסקי?

ולציבור הליטאי בקרית ספר, אימרו לנו, מי גדול וחשוב יותר, הרב זיכרמן, או הרבנים שטיינמן וקנייבסקי שזיכרמן אינו מגיע לקרסולי קרסולם

מה הכריע את הכף אצל התולדות אברהם יצחק ללחוץ את ידי הרב שטיינמן הצפצוף על הקנאים או הכסף הגדול של הנגיד ר' שמעון גליק?

זה קרה היום בחתונת בתו של הרב שלום בער סורוצקין מתלמידיו המובהקים של הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן, השתתף גם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, ומיוזמתו שלו הוא ניגש להרב שטיינמן לחץ ידו ודיבר עמו כמה דקות למרות שהוא יודע את פירושם של דברים בסביבתו הקנאית

אסור לשכוח, תולדות אברהם יצחק מקורב לאהרונים המנהלים מלחמת חרמה בהרב שטיינמן, עבורו צעד כזה מוכיח כי הוא לא מפחד מהקנאים ומהאהרונים הוא עושה את מה שהוא מאמין שצריך לעשות

כל הכבוד לו, בדרך כלל אני דן כאלו שאינם עושים זאת לזכות ומאמין כי הם מפחדים על חייהם. אבל פה הוכיח התולדות אברהם יצחק גדלות, ובעיקר שאינו מפחד מאף אחד הוא עושה את מה שהוא מאמין שנכון לעשות

לחיצת יד כזו היא היסטורית, בעבר נדיר היה לראות זאת, ויתכן כי אף לא היה מעיז מחשש מה שיעשו לו הקנאים

אבל יחד עם כל דברי השבח, תסלחו לי אם אעיר הערה שיתכן ועשה זאת למען הכסף. בחתונה זו היה הנגיד ר' שמעון גליק שהתקבל שם בכבוד מלכים, הוא נלחם למען כבוד רבו הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן, והתולדות אברהם יצחק לוקח אצל גליק הרבה כסף, אם הוא היה מבזה אותו שם, הוא היה מפסיד בעתיד כל תמיכה ממנו

שאלה גלויה לר' ישראל מויזניץ - 'כבוד קדושת' לא, אבל עטרת ראשנו, נזר תפארתנו, נשיא אלקים ועוד תוארים כאלה, כן?

כבר תקופה מאז ר' ישראל מכהן כאדמו"ר שהוא מרבה בנסיעות, ומודעות מטעם ויזניץ מתפרסמות על בואו, הם שומרים על הוראתו חלילה לא להזכיר את ה'כבוד קדושת' הוא זעק כי אינו קדוש, אבל מי שיעבור על המודעות ימצא תוארים כפי שלא כתבו בעבר על ענקים. בגור למשל תוארים כאלו הם מאן דכר שמיה, אם ר' ישראל אכן עניו ומאמין כי הוא לא ראוי לתוארים הללו, אז מדוע הוא שותק. לא רציתי לכתוב לפני חודש על כך בתקוה כי בינתיים הוא יראה זאת ויעמיד את מי שצריך על מקומו, ויורה לא לכתוב כך, אבל משום מה מדי מודעה התוארים עולים, ואין לי טענות לחסידים הם זקוקים לזה יותר ממנו, חסידי ימינו חיים בתחרות למי אדמו"ר יותר גדול יותר, חזק יותר, זה מה שעושה את החסיד של ימינו חזק ומספק את האגו שלו. אבל ר' ישראל שכל כך הזהיר מפני התוארים הללו, מדוע הוא מאפשר זאת

אם ר' ישראל אכן לא יודע על כך, אני חוזר בי. אבל קשה לי להאמין שבמשך כל התקופה הזו הוא לא ראה לפחת מודעה אחת כזו שמעטרת את קירות ויזניץ בכל פינה שהגיע לשם, ואיך זה שהוא מאפשר זאת. פרט אם הוא מרגיש טוב עם זה, אז מה היה איכפת לו אם היו כותבים עליו 'כבוד קדושת'

לא בעל מועדוני ביליארד יקבע מי הם גדולי ישראל

תלמיד פונוביז' כותב:

העולם היהודי כולו צהל אמש משמחה על הניצחון בבית המשפט. לא שיש לנו אימון בבית המשפט החילוני והכפרני. אבל השמחה הייתה שאותם מרשיעי ברית, שלקחו את מרנן ורבנן לבית המשפט נחלו מפלה צורבת. השמחה לא הייתה רק של עולם התורה, אלא כל יהודי שיש לו רגש מינימאלי לכבוד התורה וההלכה היהודית.

 

אבל מתברר שאתם גאוותנים נתי גרוסמן ויעקב לבין, הם חיים בעולם דמיוני וירטואלי, והם יושבים ומטכסים עצה, איך שוב ללכת לבית המשפט. הם רוצים הפעם ללכת לבג"צ שיציל אותם מהתבוסה. ואם לא הבנתם נכון מאחוריהם עומד ר' שמואל אוירבך, שלא מאמין כיצד התפלק לו מהידיים ההנהגה של כלל ישראל. כנראה כמו קרח בשעתו הוא לא מוכן לקבל שהנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן. שוב הגאווה מכשילה את ר' שמואל אוירבך וחבל.

 

ואני באמת שואל את נתי גרוסמן ויעקב לבין, מה עוד אתם רוצים לחטוף על הראש כדי להבין שעם גדולי ישראל לא משחקים. יותר ויותר זה מזכיר לי את פרעה שהתעקש עד שהוביל את כולם לאבדון. רשעים על פתחו של גהינם אינם שבים. תאמינו לי נתי גרוסמן ויעקב לבין  הרב שך לא יציל אתכם. תפסיקו להאמין באנשים מתים. תהיו פרקטיים כפי שהייתם עד היום, ובפרט אתה יעקב לבין. מיום ליום אנו מגלים שאתם חתיכת אפסים. תמיד חשבתי מי יודע מי הם נתי גרוסמן ויעקב לבין, אבל כעת מתברר שגם קצת שכל לא יזיק לכם.

 

נתי, תכניס את זה טוב טוב לראש. לא בעל מועדוני ביליארד הוא קובע מי הם גדולי ישראל. הבנו מכל הררי הזבל שאתה שולח לכל העולם,  שקבלת הנחיות מפורטות מהרב שך, שהרב שטיינמן הוא אדם פסול, קלטנו את המסרים של הגרמ"מ שולזינגר, ואת מכתבי ר' שמואל דוייטש אליך שאתה מבין לשרשם של דברים. אותנו זה פשוט לא מעניין. תפסיקו עם האיומים. אגב, מעניין מאד למה הרב שך בצוואה כתב רק על ר' יחזקאל אסחייק,"שהוא היה יודע איך דעתי נוטה", ולא כתב שנתי גרוסמן "יורד לשרשם של דברים". אולי זה מוכיח שהרב שך התחרט?

 

אם אתם כאלה גדולים וחזקים, תפתחו עיתון ונראה את הכח הגדול שלכם. בוא נראה כמה מהבני תורה יתנו לכם דמי מעשר לעיתון. אני משתוקק לראות את העיתון שלכם. זה פשוט מרתק אותי אדון נתי גרוסמן לקרוא שוב את מאמרי המערכת שלך. מאז שאתה לא כותב, כולנו בלחץ. דעת רבינו הגדול בעל האבי עזרי לא נמצאת בין שורות העיתון.

 

המלצה אישית:  אל תשכח לנסח הסכם עבודה יותר מוצלח בעיתון החדש שאתה עומד להקים.

לא הגזירה נגד המציצה הביאה אותם יחד - השלום בויזניץ השפיע יותר מכל על ר' אהרן שיבין כי הוא טועה

היסטוריה, כך הם מכנים זאת, עד כה לא הסכים ר' אהרן מסאטמאר המכונה אהרוני לשבת בישיבה, אסיפה, או הפגנה כלשהי, היכן שמשתתף אחיו ר' זלמן המכונה זאלוני. במשך השנים עלו נושאים מאוד חשובים לדיון ולא פחות מסכנת האיסור על המציצה והאהרוני התנה השתתפות אך ורק אם הזאלוני לא יהיה שם. כל ההבטחות לכבדו שיהיה ראשון יקדים את אחיו בכל נושא וענין לא הועילו, והוא לא השתתף בישיבה כלשהי של 'התאחדות הרבנים' מפני שאחיו היה שם

והנה פתאום שינוי מן הקצה אל הקצה, ר' אהרן הגיע אתמול לאסיפה של 'התאחדות הרבנים' שדנה בענין הסכנה לאסור את המציצה בפה. בשל ילד שחלה, מדינת ניו יורק שוקלת שוב לאסור את המציצה בפה, והרבנים מטכסים עצה מה לעשות כאן. הכל פתחו זוג עיניים איך זה שהוא הגיע, גם אם נניח שמדובר בבעיה רצינית הוא היה שולח את הדיין שלו שישתתף הוא לא היה בא

אבל קרה משהו בחדשים האחרונים שהכניס את האהרוני ללחץ, הוא החל לחשוב היכן טעה ומדוע הוא היה טיפש בשעתו, האם גיסיו מויזניץ אינם חכמים יותר ומצליחים יותר? אם הוא היה עושה כמותם, הוא היה היום ברומו של עולם, הוא הפסיד את כל זאת אך ורק מפני שהתנהג כמו ילד ולא כמו אדם מבוגר ושקול

ולכן אין זה פלא מדוע הפעם כשאיצא שייגעץ (גליק) הזמין אותו להשתתף בישיבת 'התאחדות הרבנים' לדון בנושא המציצה הוא כבר לא עשה ענין מזה הסכים לבא, אבל כמובן גם בתנאי שלא יישב לצד אחיו, התחייבו כי הרב הצדיק מויזניץ הבן של ר' מאטעלע יישב ביניהם הוא יהיה מחיצה או החציצה שחלילה לא ייאלצו להסתכל זה על זה ולא ילחצו ידים דבר שהיה גורם באמת להיסטורית הלחיצה הראשונה של האחים הסאטמארים

מדוע בכל עת שמופיעים שני האחים האדמורי"ם מויזניץ יחדיו אוסרים את הצילומים?

אני לא יודע אם מי שם לב, מאז הפכו שני האחים בויזניץ לאדמורי"ם השתנו סדר הצילומים. בעוד שלפני כן ר' ישראל הזהיר שלא לצלמו, מיום שהפך לאדמו"ר צילמו אותו בלי סוף. ר' מנדלי לעומת זאת, קודם חסידיו לא הפסיקו לצלמו, שכחו פתאום מן המצלמות וכמעט ולא פרסמו תמונות מאותה תקופה

אבל משהו מאוד מעניין קורה, בכל עת ששני האחים מופיעים יחדיו, אוסרים את הצילומים. ככה זה היה לפני שבוע כששני האחים השתתפו בסעודה בבית הרבנית לכבוד היארצייט של אביה, הם סיפקו תמונות בודדים ממה שהם בחרו, וככה אתמול בלילה בחתונת נכד הגיס הרב ארנסטר שבו השתתפו שני האחים, הזהירו שרק צלם המשפחה מותר לו לצלם והם אלו שבחרו אלו צילומים יפורסמו

מדוע? מה קרה, ממה הם חוששים שיצלמו, מדוע בכל אירוע של ויזניץ ר' ישראל לא אוסר היום על צלמים לצלמו, חסידיו מספקים כמה תמונות שרק תרצה, ואילו בהופעה משותפת כל כך נזהרים

שמא בשל התחרות, אינם רוצים שחלילה ישפטו מי משחק אותה טוב יותר?

אם יש למי פתרונים אשמח אם יכתוב לי

צוואת הרב שך - לשיפוטכם

בין היתר, במשפט היום בין המחבלים לשונאים, בבית המשפט בתל אביב כל צד ירה חיצים, הביא מסמכים, ואחד הצדדים הביא את צוואתו של הרב שך להוכיח כי ר' יחזקאל אסחייק יודע מה דעתו, והרב שך מבקש להתחשב בדעתו

מה שמעניין בצוואה, הרב שך אינו עוסק ב'יתד נאמן' ואף לא ב'דגל התורה' ולא בכל ענין אחר. הראביי מארגנטינה זעק לפני שבוע כי 'יתד נאמן' קודש הקדשים וכי הרב שך מסר את נפשו על העיתון, ובצוואתו משום מה שכח לגמרי מ'יתד נאמן'

איני רוצה לעסוק כאן בתוכן הצוואה למרות שיש לי הרבה מה לכתוב עליה, בשלב זה אני משאיר אותה לשיפוטכם, תקראו ותהנו

עבור מי כותבים מודעות כאלה לאזובי הקיר או למי שמכנים עצמם 'ארזים'?

כיסו את ירושלים ובני ברק במודעות של 'ועשית ככל אשר יורוך' ובו מכתבו של ר' חיים קנייבסקי שהנהגת הדור מסורה להרב שטיינמן, ומסיימים בהיזהרו... שכל דבריהם כגחלי אש!!!

ומי הם הלועגים למודעות הללו, השבבניקים, החילונים, המזרחיסטים, הרפורמים, החרדים החדשים, או שמא מדובר במחבלים ליטאים ר' שמואל דויטש ר' שמואל אויערבך ועוד כאלו

ואחר כך, הם יטיפו מוסר לאחרים איך וכיצד להתנהג, יזעקו כי אסור לזלזל בגדולי ישראל, ויסבירו מה זה כבוד התורה, וכאשר מישהו יחלוק על ר' שמואל אויערבך יזעקו געוואלד הזהרו בגחלתן וכו' וכו'

מן השמים הובילו למצב הזה, להפשיט אותם ערומים, שהעולם כולו יידע מי הם. מעולם, הם לא היו אנשי אמת, מדובר בבעלי תאוה רודפי שררה, ועל זה המאבק. מי שיתבונן על מה נאבקים, לשם מה השמואלים זקוקים ל'יתד נאמן' מפני שהם רוצים להיות ה'מרן' של הליטאים, לולא הענין הזה הם לא זקוקים לעיתון. הטענה כאילו מתכוונים ל'השקפה' כל כולה שקר, זו מתחלפת כמו שמחליפים גופיות ותחתונים, המציאות הזו הוכחה עוד בזמנו של הרב שך שעל פי הצורך הפוליטי ה'השקפה' השתנתה. דבר אחד ויחיד קובע, מיהו ה'מרן' על זה מוסרים את הנפש

והאלקים יבקש את נרדף - יותר משלשים שנה רדף ר' שמואל אויערבך את ר' אהרן לייב שטיינמן ואין זה פלא שמן השמים משלמים לו על כך - יש דין ויש דיין

מעטים בימינו יודעים את אותה היסטוריה, עוד לפני עשרים שנה ויותר כתבתי על כך וסיפרתי מה עושים אנשי הרב שך לר' אהרן לייב ומה חלקו של ר' שמואל אויערבך באותן הרדיפות שהיו כרוכים בשפיכות דמים ממש. זה לא התחיל אז, עוד הרבה שנים קודם לכן רדף ר' שמואל אויערבך את כל מי שהרב שך לא אהב, הוא היה האיש שגרם להרבה מחלוקת בפונוביז', הוא הסית את הרב שך, אם כי לא לבד, ישנם מי שעשו את המלאכה הזו יותר טוב ממנו, אבל הוא בחוצפתו ועזותו כבר אז ירד לחייו של ר' אהרן לייב אך ורק מפני שטבעו הפוך משל הרב שך. האחרון היה מתנפל ולא רוצה לשמוע, ואילו ר' אהרן לייב אדם מיושב חושב וקודם מחפש להצדיק למצוא זכותים ולמנוע מחלוקת

ר' אהרן לייב התייצב לימין הרב שך במחלוקת הגדולה למרות שהוא לא אהב זאת. הוא הביע את דעתו בפני הרב שך וזה מה שגרם שהוא יסבול פי מאה, למרות שהוא עשה זאת בדלתיים סגורות עם הרב שך בלבד חלילה לא ברבים. מאוחר יותר זה קרה להגאון הגדול רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה ששלח מכתב אישי וסודי לר' שמואל אויערבך בענין המחלוקת וביקש ממנו לדבר עם הרב שך למנוע את המחלוקת בבני ברק, ובמקום להידבר עמו קראו עליו למלחמה ירדו לחייו הכריזו עליו חרם הדיחו אותו מכל מקום אפשרי, ועד היום הזה מוחקים את שמו מ'יתד נאמן' אך ורק מפני שדעתו היתה כי בני תורה יושבים ולומדים ואין להם עם עסקנות, את זה צריך להשאיר לחסידים, הוא הסביר במכתב מפורט בטוב טעם מדוע הרב שך הורס את עולמה של תורה

ר' אהרן לייב בכל שנות חייו היה מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים. לא אשכח כמה דם שפך הרב שך כשהכריז כי הוא יעלה עם מיטתו לאולם הישיבה אם חלילה יאפשרו לר' אהרן לייב לשאת את הנאום המרכזי ב'ירחי כלה'. עד היום הזה אף אחד אינו ממלא את מקומו של הרב שך בנאום המרכזי מפני שראשי פונוביז' לא יתנו לפגוע בהרב שטיינמן ולהחליפו באחר

בספרי - שייצא בקרוב לאור - אני מגולל מסכת ארוכה של התעללויות של המחבלים שכיסטים בהרב אהרן לייב שטיינמן מה עשו לו, כמה ציערו אותו ואיזה גיבור הוא אשר סבל והמשיך לסבול ושתק, אסר להחזיר מלחמה על אותם רודפים

ר' שמואל אויערבך היה הרודף הראשי יחד עם עוד קבוצה כמו ר' שמואל דויטש וכמה אחרים שעד היום הזה אינם נכנסים לביתו של הרב שטיינמן מפני שאינם יכולים להראות פרצופם בפניו

יש דין ויש דיין, ואין זה פלא שר' שמואל אויערבך משלם את המחיר, הוא כבר לא יהיה ה'מרן' שהוא חשב שיהיה, זה נגמר, לא יסלחו לו על מה שהוא עשה ועושה להרב שטיינמן

כך נפל ר' שמואל אויערבך בפח - המאבק של לבין וגרוסמן הוא על המשכורת הענקית ולא על האידיאה

ההסכם הכספי עם נתי גרוסמן

מי שמכיר את יעקב לבין מתפלא, זה לא האיש שהכרנו, מדובר באדם שקול וחכם יותר, ולא כזה שמתפרץ ומגיע למסקנות קלוקלות שמפילות אותו בפח. מהרגע שהתהפך הגלגל ב'יתד נאמן' יעקב לבין התמודד עם הבכיסו, כאן הוכח מיהו. האדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו, הבכיסו של יעקב לבין הוביל אותו למצב הזה

המשכורת, לא רק הוא, עוד קבוצה אחרת כולל נתי גרוסמן קיבלו 40 אלף שקל כל חודש והטבות אחרות. בו זמנית שהם עושים כסף בעוד מקומות. יעקב לבין הוא איש עסקים וההכנסה הזו היא הצדדית שלו. בנוסף הוא השקיע הרבה כסף ב'קטיפה', ויש האומרים כי הרבה כסף פרטי מושקע ב'יתד נאמן'. זה מה שמסביר מדוע הוא משתולל, הוא חושש כי העולם הכלכלי חרב, הוא עומד בפני משבר כספי רציני

זה ההסבר מדוע הוא ונתי גרוסמן עבדו כל כך קשה לשכנע את ר' שמואל אויערבך ור' שמואל דויטש שכדאי להם להיאבק עד הסוף ושיתירו להם לפנות לבית המשפט

אין כאן מאבק על אידיאה, המאבק כאן הוא על כסף גדול. כן, על השמואלים וכמה אחרים עבדו, אמרו להם כי מדובר באידיאה, כך הוליכו אותם שולל

השונאים ותלמידי ר' דוד זצוק"ל: דידן נצח!!!

תלמיד פונוביז' כותב:

בפעם הראשונה חשנו היום שחרור מוחלט מהעבדות אצל האדונים נתי גרוסמן ויעקב לבין. השמחה של בני התורה הרקיעה שחקים, בהיכלי הישיבות, אימצנו את השיר של חב"ד המפורסם "דידן נצח", אותו שיר שחב"ד היו שרים לנו עם הטנקים ברחובות בני ברק בתקופת הבחירות הסוערות בתשמ"ט. היום חשנו מה זה הניצחון של גדולי התורה ובראשם מרן גאון ישראל רבי אהרן לייב שטיינמן, על אותה חבורה מופקרת שפרקה מעליה עול תורה ויראת שמיים.

 

גדולי ישראל ניצחו היום את אותם שפלים שמנסים לשחק עד לרגע זה כאילו הם ממשיכי דרכו של הרב שך, ואילו הרב שטיינמן ור' חיים קנייבסקי הם מסוכנים ליהדות.  ואנחנו מחזירים להם באותו מטבע בדיוק. ברוך שפטרנו מהרב שך וממשיכי דרכו. אם זה כל האידיאולוגיה שהצלחתם להוציא מהרב שך, אנו לא רוצים להכיר בכם, לכו תתכנסו בבית הקברות ליד הקבר שלו ותארגנו תפילות ומסע תרומות ל'קרן האבי עזרי'.

 

ז' בתמוז תשע"ב הוא יום היסטורי, חסר תקדים, יום בו הושלמה המהפכה הגדולה ביתד, יום בו גדולי ישראל יאמרו את דברם ולא מרשיעי ברית נושאי דגל התורה לשווא.

 

אוי הרב שך, מי יגלה עפר מעיניך, לראות את השמחה הגדולה היום בקרב בני התורה. היום הזה השתחררנו מבעלי המחלוקת מהרודפים את מרנן ורבנן גדולי ישראל. ראינו במהלך היומיים האחרונים את כתבי הפלסתר שמפיצים  בשם רבי משה מרדכי שולזינגר מה שהרב שך אמר על הרב שטיינמן שאינו ראוי להנהגה. אבל אנחנו לא מתרגשים מכך. הרב שך אמר את אותם הדברים על מרן פאר הדור ראש הישיבה זצוק"ל  ובנו יבלט"א מרן הגאון ר' בערל שליט"א. ובשבילנו העדות שהרב שך דיבר נגד הרב שטיינמן זה עוד סימן מובהק שהוא ראוי להנהגת הדור.

 

היום הזה תם עידן בעולם התורה. עולם התורה חוזר לשפיות להנהגה הרוחנית של גדולי התורה שעל פיהם ישק דבר. היום הזה הוא קבורת החמור לאידיאולוגיה רצופת השנאה שהנחיל לנו הרב שך.

 

דידן נצח!!!

ר' שמואל אויערבך איבד את עולמו בשעה אחת אם הוא לא יוצא עתה מבית המשפט הוא עושה סוף לעתיד עולם התורה

המחזה היום בבית המשפט בתל אביב, החריד את המכנים עצמם 'עולם התורה'. ניצבו 'גדולים' נגד 'גדולים' בפני השופטת, שתכריע 'השקפת' מי תשלוט ב'יתד נאמן'. ר' שמואל אויערבך המוביל את המאבק הזה הורה ללכת עד הסוף כולל בבית המשפט, להוציא את 'עמלק' מ'יתד נאמן'. ולפני דקות אחדות הוא נחל מפלה קשה, השופטת העדיפה את הצד האחר ושלחה אותו ואת אנשיו לרחוב להוכיח שוב עד כמה הם רחוקים מעולמה של תורה

איני נכנס עתה לצדדים המשפטיים שהוא נושא בפני עצמו. מה שחשוב לי כאן היא ה'השקפה', האם זו דרכה של תורה, ואם ר' שמואל אויערבך היה 'גדול' באמת, הוא היה משחק אותה כך, או לגמרי אחרת, וקובע, כי למרות שדעתו שונה, בני תורה מתנהגים כבני תורה, ולא פונים לערכאות ובכל מחיר, מהווים דוגמא שיהיה ממי ללמוד. באשר לעיתון, שיקימו עיתון אחר למרות הקשיים. ואם אי אפשר להקים עיתון יומי, שיקימו בינתיים עיתון שבועי, ואם בכל זאת מאבק אז רק בדין תורה

המחזה היום בבית המשפט עשה סוף לעולמה של תורה, מפני שאם זו תורה, במה אנו שונים מן החילונים, אם אנו לא שומרים על הכללים, לא עומדים בפיתוי, מתנהגים בברוטליות איומה ובצורה כל כך גסה, איך נוכל להטיף לתלמידים שיתנהגו אחרת

שני הצדדים הוכו במקרה הזה, הצד של ר' שמואל אויערבך יצא במערומיו ממש, איבד הכל גם עולם הזה וגם עולם הבא, והצד של ר' אהרן לייב ור' חיים הוכו מכה קשה מפני ש'יתד נאמן' עדיין ממשיך לעטר את ר' שמואל אויערבך בתואר 'הגאון הגדול' והתלמידים שואלים אם כך מתנהג 'הגאון הגדול' אז מה רוצים מעמנו מדוע שנהיה טובים יותר

הציבור הליטאי מפולג, והיום התפלג סופית. רק דרך אחת עוד נותרה להציל את המצב, אם ר' שמואל אויערבך יורה היום לאנשיו עד כאן, עושים סוף לבזיון הזה, ומנסים לתקן את השברים

אסור לשכוח, משפט פירושו משהו ארוך ויכול לקחת הרבה זמן, אם התיק הזה ישאר בבית המשפט התהליך ארוך, אפשר לסחוב אותו שנים, וגם אם נניח שהצד של ר' שמואל אויערבך מאמין כי בסוף ינצחו, יהיה זה לאחר שכבר יקבעו עובדות בשטח ומאוחר יהיה להחזיר את הגלגל אחורנית

חולי נפש או חולי חינוך חרדי מעוות - בין קנאים של פעם לקנאי ימינו

איני מתייחס כאן לבודד או שניים מהם, הידועים כחולים וזקוקים לרפואת הנפש. אני מתייחס לאחרים המאמינים כי הם שפויים, הייתי מציע להם להיבדק אצל פסיכיאטר, ויווכחו כי הם זקוקים לטיפול

אבל לא בשל כך אני כותב שורות אלו, אלא בשל מערכת חינוך מעוות בעולם החרדי, זה קורה כמעט בכל מקום ובנטורי קרתא והקנאים במיוחד. השאלה היא, היכן הם למדו את המעשים הללו, האם היה מי שאמר להם לכו תעשו ככה מפני שככה זה צריך להיות, או שהם החליטו על פי מה שהם למדו והבינו שכך צריך לעשות

הכרתי את הקנאים של פעם, הייתי בחברתם של ר' אהרן קצינלנבויגן ור' עמרם בלוי בצעירותי. הייתי הולך עם ר' עמרם להפגנות השבת במשך שנים, זה היה התענוג שלי בשבת אחר הצהריים בירושלים בעת שהייתי ילד ובשנות הבחרות הראשונות שלי, הייתי הולך לשמוע את הדרשות בתורה ויראה, עקבתי אחר הקנאים של פעם, ואיזו השוואה, איפה מוצאים היום אנשים כאלו. האם יהודי כמו ר' עמרם היה מעלה על דעתו לעשות מעשה שכזה?

אם הוא היה מחליט שצריך למחות הוא היה ניצב ומוחה ולא בורח, לא מסתתר, לא כותב שום גרפיטי. כמו בשבת, אני זוכר איך שזרקו אבנים על מכוניות, אבל ר' עמרם מעולם לא נגע באבן בשבת

ר' אהרן קצינלנבויגן היה נואם בקנאות ובקיצוניות הכי חריפה ומרחיקה לכת, אבל להרים יד על מישהו אחר, להכות מישהו, אפילו בחלום הכי רחוק הוא לא היה עושה את מה שעושים צעירי ימינו

לא אשכח את המילים ששמעתי יוצאים מפיו של ר' אהרן קצינלנבויגן כשנשאל מדוע הוא לא הולך להפגנות ואמר: 'אוואו מען הויבט הענט הויב איך פיס' בתרגום ללשון הקודש, היכן שמרימים ידיים אני מרים רגליים

החינוך החרדי של ימינו מעוות מפני שאנו מחנכים לקיצוניות. כולם מקצה לקצה מחנכים לקיצוניות, כל אחד בתחומו מרחיק לכת. הצעירים המשתוללים לא עושים זאת סתם ככה, זה בא מחינוך קלוקל. הם סבורים כי הם עושים מעשה טוב, כשלמעשה מדובר במידות רעות ומגונות ולא יותר מכך

היה ברור מן הרגע הראשון כי מדובר בקנאים. אבל הפעם נסחפו גם כמה 'לאומיים' שדרך האינטרנט נפלו בפח המסיונרי של נטורי קרתא והפכו ל'קנאים'. לא היה זה פלא שאמא עמדה בבית המשפט ובכתה על מה שבנה מעולל לה ואיך שהרחיק מן המזרחי עד לנטורי קרתא

החילונים לא יותר טובים, הם חיות טרף, ראינו במוצאי שבת את התנהגותם בהפגנה בתל אביב, אבל זה לא אומר כי בשל כך מותר לנו להרחיק. הגיע הזמן לשנות את דרך החינוך. מחנכים חייבים לדבר במתינות ולא לחנך לקיצוניות. נאומים מן הסוג של ר' שמואל אויערבך הם חינוך לקיצוניות. אותנו לימדו שכל דבר צריך לומר ברגיעה ובהגיון ולא בהתלהמות הגוררת צעירים למעשים כאלו

טוב או רע ליהודים? שירות לאחר החתונה - באידיש אומרים נישט אזוי געפערלעך

אומר את האמת, חשבתי שיציעו הצעה הרבה יותר מהפכנית, פחדתי שלא כל בחור יוכל לשבת וללמוד. נראה כי אף הם הבינו כי הצעה כזו היתה מכשילה גם את מה שהם יכולים להשיג, והעלו הצעה שבציבור החסידי ברובו מדובר יהיה במי שהם כבר לאחר החתונה, ואצל הליטאים אף הם יכולים להשיג זאת אם בחודש הבא בדיונים בכנסת על ההצעה יצליחו לדחוף את זה בשנה אחת נוספת לבין 23 ל-24

הבעיה היא הכוללים, הם מגבילים אותם ל-20 אחוז מכל מחזור, הם לא מגבילים את מי שמשרת, אלו יוכלו לאחר השירות לשוב לכולל. האמת היא, כי שירות מקוצר ולשוב לכולל יוריד את הזעם ואת הטענה כי אנו מתחמקים או משתמטים, אולי טוב לקבל את ההצעה, אם כי ברור שצריך להעלות את המספר, לא רק 20 אחוז ממחזור אלא לנסות ולהשיג ש-30 אחוז ממחזור יוכלו להמשיך ללמוד. הבעיה תהיה כמובן החלוקה, האם כל ישיבה תשמור על האחוז שלה, ואז זה יהפוך לסחר מכר, מי שירצה מקום כזה, ייאלץ לשלם לבעלי הכוללים והישיבות, ואם חלילה ועדה תחליט, אז צפויה מלחמה של ממש

בשלב זה החילונים כועסים מפני שהם חוששים שהחרדים כבר יהיו נשואים בעת שיתגייסו וייאלצו לשלם להם משכורת גבוהה. אבל נראה כי גם הם מבינים שלעשות סיבוב של מאה ושמונים מעלות במכה אחת זה בלתי אפשרי, וייאלצו להתפשר

מעניין מה תהיה דעת הגדולים בענין, ואיך יחליטו, האם להמשיך ולשבת בקואליציה במקרה וזה החוק שיתקבל, או שמא ישובו על התירוץ הידוע שמישיבה בחוץ לא נשנה דבר ולכן עדיף להשפיע מבפנים

מדוע נתן לי ה'לב שמחה' בקבוק יין ומה היה חלקו של איצ'ה מאיר (אלתר) שמעון'ס ז"ל בשליחויות של הרבי אלי

מעטים יודעים על מה שהתחולל באותן הזמנים מאחורי הקלעים, גם אני למרות שהיה לי עיתון משלי הייתי מוגבל מפני שאז לא כמו היום, לא הרשיתי לעצמי לכתוב כפי שהייתי רוצה לכתוב, מי שיקח לידו את צופר-צוהר ויעיין בהם ימצא עולם אחר לגמרי שהוא זהב לעומת כל עיתוני ימינו. גם כשכתבתי מה שזה או אחר לא אהבו, הדברים נעשו בצורה חיובית

לדוגמא, כאשר רציתי לספר כי שלמה לורנץ הוציא 2.5 מיליון מן האוצר מבלי שהציבור יידע על כך, הייתי כותב שמחה גדולה על ההישג של הרב לורנץ שהצליח ב"ה להשיג תקציב לחזק את מוסדותיו

היה זה הגבאי ר' שמשון לנדסברג שהיה מגיע אלי כל שבוע ולוקח שתי עיתונים אחד בשביל הרבי, ובאחד הימים איצ'ה מאיר שמעון'ס - בגור יודעים למי כוונתי -  מתקשר אלי ומבקש ממני שאכנס לרבי ברחוב אלפנדרי ושאבא בלילה, הגעתי והרבי מוציא את העיתון שהיה פתוח במקום שביקש להראות לי, ושואל אותי 'וואס איז דאס וואס איז דאס' היתה זו ידיעה על כספים שהצליח שלמה לורנץ להוציא מן האוצר מתוך אמונה כי אף אחד לא יידע. אמרתי לרבי מהיכן קיבלתי את הידיעה מקור במשרד האוצר. הרבי נתן לי תפוח והלכתי

כשהגעתי בשעת לילה מאוחרת הביתה, אומרת לי אשתי כי ר' יהודה מאיר אברמוביץ צלצל וביקש שאתקשר אליו דחוף אפילו בחצי הלילה. הבנתי מיד מה קורה כאן, הוא ביקש ממני לדעת מהיכן המקור היכן הוא יכול לברר את הפרטים. אמרתי לו כי את הכסף הוציאו מסעיף בתקציב שקוראים לו 'יחודי'

בבוקר אברמוביץ בירר ומצא כי זה נכון ומסר את הדברים לרבי. לא עברו כמה שעות ושוב איצ'ה מאיר מבקש ממני כי אכנס בלילה לרבי. הגעתי, הרבי לא דיבר כלום אלא ניגש לארון הוציא בקבוק יין ונתן לי, בירך אותי ואמר לי שאני עושה עבודה טובה

כך נודע ל'לב שמחה' על המושג 'יחודי', ואיך שלורנץ עבד על הציבור שנים

פניה אחרת של הרבי אלי דרך איצא מאיר שמעון'ס היה כאשר הוא היה צריך את קולי במרכז אגודת ישראל נגד הליטאים, הוא ביקש ממני להגיע מארצות הברית, הגעתי לכמה שעות על פי בקשתו האישית של הרבי

זה רק מעט מן המעט מאותן הזמנים ומן הקשר המעניין שלי עם ה'לב שמחה' זצ"ל

מדוע שנא הרב שך את ה'לב שמחה' שנאה תהומית? - בגלל שנאלץ להתחלק עמו בראשות 'מועצת גדולי התורה'

מעטים בימינו יודעים, הרוב הגדול הם צעירים שעדיין לא נולדו אז, ואחרים שהיו ילדים, וגם מבוגרים יותר לא יכלו לדעת הרבה מפני שאז לא היו את האפשרויות של ימינו, בתשל"ז לא היה אינטרנט וגם לא סלפונים ואפילו טלפונים עדיין לא היה לכולם בבית, במיוחד לא בארץ ישראל, ועיתונים חרדים היו רק מפלגתיים, לא היתה כל אפשרות לדווח לספר מן הנעשה, חיו מן המקוה נייעס, ומעט שדלף לעיתונות החילונית

אחת הסיבות שהחלטתי לפתוח עיתון עצמאי היה בשל מניעת פרסומים חיוביים ודעת גדולי ישראל. קחו לדוגמא את פרשת 'מיהו יהודי', 'המודיע' לא יכל לפרסם את דעת הרבי מחב"ד מפני שהליטאים לא איפשרו. עשרות נושאים עלו אז לדיון אבל לא מצאת אותם ב'המודיע' מפני שלשני הצדדים גור והליטאים היה זכות וטו

הייתי הראשון שהבאתי אותם, ודוקא ומפני שידעתי מה שקורה ואיך שסותמים את פי גדולי ישראל

ליוויתי את הרבי ה'לב שמחה' בכל שנות אדמו"רותו, והיו לי קשרים עקיפים וישירים עמו שרק מעטים ידעו עליהם, הרבה חיזוק קיבלתי באותן שנים ממנו להמשיך במלאכה, הוא הבין מה אני עושה, וזו הסיבה מדוע הוא לא הצטרף לליטאים שרדפו אותי באותן שנים

בין עשרות נושאים שאני מביא בספרי הקשורות ב'לב שמחה' אני עוסק גם מהיכן נבעה השנאה הכל כך קשה של הרב שך ל'לב שמחה', זו היתה שנאה קשה ועמוקה. לא רק מפני שלא כמו ה'בית שראל' שנתן להרב שך לצעוק ולהשתולל בישיבות 'מועצת', ה'לב שמחה' לא איפשר זאת יותר, הוא עשה סוף לזה. היה משהו אחר ועמוק מאוד שמעטים יודעים עליה

כאשר הלך לעולמו ה'בית ישראל' הצטרף ה'לב שמחה' למועצת גדולי התורה והיו צריכים להחליט על מי שיהיה היושב ראש. הרב שך תבע את ראשות המועצה לעצמו, אבל גור לא הסכימה, הם הציעו כמה שמות אחרים שיבחרו מהם אבל הרב שך לא רצה לוותר. אז הסכימו על פשרה שיהיו שניים הרב שך עם ה'לב שמחה'

וכאן פרץ הזעם, הוא צעק 'ער האט נישט געפאקט און געמאזעלט יעצט אריינגעקומען און שיין א יושב ראש' הוא טען איך יתכן שמי שלא היה חבר מועצת גדולי התורה קודם כבר ממונה ליושב ראש, שיישב כמה שנים ויחכה לתור שלו. יצויין כי בזמן ה'בית ישראל' השני מצד גור במועצה היה ר' פנחס מנחם אלתר ראש הישיבה שמאוחר יותר הפך לרבי המכונה ה'פני מנחם', אבל ה'לב שמחה' היה יהודי סוחר, הוא לא ישב ב'מועצת', והרב שך לא היה מוכן בשום אופן לקבל שהוא יהיה שוה לו ב'מועצת'

אבל כמובן שבגור לא וויתרו, והשנאה ביניהם הפכה לתהומית, מפני שהרב שך נאלץ לקבל את הסכמת ה'לב שמחה' לכל מה שביקש להביא לדיון ואיך הדברים יתנהלו, ומי שמכיר את הרב שך, הוא האחרון המסוגל לעבוד בשיתוף עם אחרים, ומי שרוצה הוכחה, שילמד מה קרה בפונוביז' רק מפני שהוא היה צריך להתחלק עם שניים אחרים (ר' שמואל ור' דוד)  בראשות הישיבה

מלחמתו של ה'לב שמחה' בהרב שך על נפש הבנות ממשפחות חסידיות שהתחנכו לשמד ב'בית יעקב' - הוא עשה סוף למצב שבנות משפחות גור העדיפו בחורים עם בלוריות 'בני תורה' מאשר חלילה בחור 'חסידי' מישיבות גור

היה זה בימים שלאחר הסתלקות ה'לב שמחה' סקרתי באריכות את שנות חייו על גבי כמה עמודים, ובין היתר עסקתי בראייתו המפוכחת של הרבי שקלט מה שלא קלטו אחרים, ברגע שהוא תפס את ההנהגה הוא טיפל בעיקר העיקרים במלחמה במי שמבקש להכחיד את החסידות

הרב שך זעק כי אינו נגד החסידות, אין הוכחה טובה מזו כי הוא ביקש להכחיד את החסידות, אם הוא לא היה רוצה להכחיד את החסידות לא היתה כל סיבה לחשוב כי הוא מבקש לעשות כך. רק ומפני מה שעשה בשנות חייו ובמיוחד מאז שתפס את ההנהגה זה מה שהוכיח כי אלו היו מטרותיו

וההוכחה הגדולה מאבקו למען המחנכות האנטי חסידיות, זו אחת הפרשיות הכי מענינות וקשות בתולדות המלחמה על החסידות בארץ ישראל, מלחמה שהתנהלה בשנות הלמ"דים, וזכיתי בשליחותו של ה'לב שמחה' זצ"ל להיות מעורב בה בעקיפין

הרב שך נלחם כארי נגד פתיחת בתי ספר חסידיים לבנות, הוא עשה הכל למנוע זאת ביודעו כי זה הסוף לשמד האנטי חסידי שנמשך שנים בארץ ישראל. הרבי ה'לב שמחה' זצ"ל הבין את הענין, הוא ורק הוא עשה את השירות הגדול לעולם החסידי שהיה נכחד לולא התייצב מול אוייב שפעל במסתרים ובדרכים אפלות

כאן אגולל בקצרה את מה שקרה באותן השנים. בסמינר 'בית יעקב' השתלטו המחנכות הליטאיות שחינכו את הבנות להתחתן רק עם 'בן תורה' וחלילה לא עם בחור מישיבה חסידית שאותם כינו בכל מיני כינויים. נוצר מצב שהבנות למשפחות בית גור העדיפו בחורים עם בלוריות ענקיות מישיבות כמו חברון ופונוביז' ולא הסכימו להתחתן עם בחור מ'שפת אמת', זו היתה עבורם בושה. הרבי ה'לב שמחה' התווכח עם הרב שך ותבע החלפת המחנכות או לפחות להבטיח איזון. הוא רצה שיהיה פיקוח על החינוך שיחנכו שכולם הם 'בני תורה' לא רק הבחורים עם הבלוריות והמגולחים, אבל הרב שך לא הסכים בשום אופן, הוא לחם כארי שהחינוך כמות שהוא ימשיך, והרבי ה'לב שמחה' לא יכל להשלים עם כך

לא אפרט כאן - בספרי תמצאו זאת באריכות גדולה -  איך נקראתי ל'לב שמחה' ומה שעשיתי למען אותה מערכה. אסור לשכוח מדובר בשנים שלא היה אינטרנט, לא היה גם עיתונות חרדית, הייתי הראשון לפני כולם בעולם החרדי לפתוח עיתון עצמאי, כל האחרים הגיעו שמנה שנים אחרי, הפעילות אז נעשתה בדרך אחרת לגמרי, וזו גרמה שעוד נאלצו להתערב במאבק הזה, עד אשר הסכימו להחליף כמה מן המחנכות אבל זה לא פתר פתרון של ממש, עד למהפך הגדול, כשהרב שך פתח מפלגה משלו, במקום הכריזו על הקמת בתי ספר חסידיים לבנות, והרב שך השתולל קרא למלחמה, הוא פנה לבתי משפט עשה כל מה שרק יכל למנוע זאת ולא הצליח

המלחמה ההיא פרושה על עשרות עמודי 'פנים חדשות' שליווה את אותה מלחמה לכל אורכה

המלחמה הזו של הרב שך היא ההוכחה הכי טובה כי הוא ביקש להכחיד את החסידות, מפני שאם היה זה אחרת הוא היה צריך להבין כי אי אפשר לחנך בנות ממשפחות חסידיות לרצות להתחתן רק עם בחור מישיבה ליטאית, וכי חייבים להבטיח כי גם בחורים מישיבות חסידיות יוכלו להתחתן

יצויין, כי הבעיה הזו היתה לא רק של גור. חסידי סלונים ועוד אחרים סבלו מכך באותן שנים, הרבי ה'לב שמחה' הוא זה שעשה לזה סוף, ועל זה חייבים לו הרבה תודה

והערה נוספת, המאבק הזה התחיל הרבה לפני פרשת 'מיהו יהודי' לפני המאבק של הרב שך נגד חב"ד

ה'לב שמחה' זצוק"ל הרבי שהציל את העולם החסידי מציפורני הרב שך

אחד מטובי העסקנים בישראל, מי שליווה את הלב שמחה בכמה צמתים היסטוריים, בבלוג מרגש על מרן הלב שמחה בעקבות 20 שנה לפטירתו:

 

הלילה אור לז' תמוז מציינים מלאות 20 שנה לפטירתו של מרן הלב שמחה זי"ע.  כידוע כל אדמו"רי גור התייחדו  כל אחד בדבר מיוחד שאפיין אותו. אני אנסה בבלוג הזה לאפיין את תקופת הזוהר של מרן הלב שמחה והמהפכה הגדולה שהביא ליהדות החרדית בכלל ולהקמת עולם החסידות מחדש.

 

מרן הלב שמחה מיד שנהיה לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו בעל הבית ישראל זצוק"ל, תפס את ההנהגה של כלל ישראל, ומיד החל לטפל בבעיות השורשיות, שנוצרו בתוך היהדות החרדית. זה לא סוד שהרב שך, הפעיל מערכת מושחתת של גניבות מעולם הישיבות ומוסדות התורה,  ופשע מאורגן שמי שעמד בראשו היה הארכי נוכל  שהזרים לחשבונות בנק עלומים מאות מיליוני שקלים שלמה לורנץ  (עוד יגיע היום שנטפל גם בברנש הזה). לורנץ שכינה את עצמו "שלוחי דרבנן" ולאחר שעזב את הפוליטיקה סיפר בראיונות עיתונאיים שהוא הולך חזרה ללמוד בכולל,  גנב את הכסף מהישיבות ומוסדות תורה, היה לו מוסד פיקטיבי בחזון יחזקאל, וכעושה דברו של הרב שך דאג לנטרל את העולם החסידי מכל מוקדי ההשפעה.

הרבי זצ"ל מגור בעל הלב שמחה, כאשר אחיו הבית ישראל, עמד בראש החסידות נזהר מאד מלהתערב, כי היה איש קדוש וניחן בחוכמה שלא מצויה. חכם הרזים, היא מילה שמגמדת את אישיותו המיוחדת. אבל מיד שעלה לאדמ"ורות החליט לעשות סוף למאפיה המאורגנת הזאת.

 

דבר ראשון החליט לעצור את הייחודיים, לדרוש רוטציה, במטרה להרחיק את הגנבים. האבי עזרי מיד נזעק, הוא הבין שנגמרו החגיגות של תקופת ה'בית ישראל' שאמנם היה נראה תקיף אבל היה לב חנון ורחום, ולא היה לו כח לטפל ברב שך (ומעדות אישית אספר דבר שלא ידוע שאמר מרן הבית ישראל זי"ע, לאחד מבאי ביתו לאחר ישיבת מועצת שהגיע כולו שבור מהתקפות של הרב שך.  "לי אין כח אליו, אבל אחי ר' בונים יסגור איתו את החשבון")

 

מרן הלב שמחה נהיה רבי בגיל 80 אבל ניער את חוצניו, וגילה תושיה ותעוזה להציל את עולם החסידות מידיו של ה'סטרא אחרא' השטן בכבודו ובעצמו. הרבי זצ"ל, הקים מיד בית יעקב חסידי וסמינרים לבנות. שנה וחצי לאחר התמנותו של הלב שמחה,  ביקר בביקור  אצל הרבי מחב"ד, כדי להבהיר לרב שך שמה שהיה בתקופת הבית ישראל הסתיים, וזה מה שהצית את אש השנאה של בעל האבי עזרי. כל השנאה שהייתה חבויה אצל הרב שך נגד החסידיים פרצה החוצה. ואז למעשה נחשף הרב שך בזכות מרן הלב שמחה.

 

אבל הרבי זי"ע בעל הלב שמחה, היה מחושבן, הוא הלך לפי תוכנית מפורטת ומסודרת לפרטי פרטים, להקים את עולם החסידות מחדש ולהוציא את השליטה מהידיים של לורנץ ומורו ורבו הרב שך. הרבי מגור היה נסתר עצום, "גאון בנסתר" קרא עליו בעל השפע חיים זי"ע. הלב שמחה ידע את התורה כולה בעל פה, וידע הכל על בוריו, הכל היה גלוי לפניו.  אי אפשר היה לעבוד עליו בשום דבר ועניין.

 

הרב שך התפוצץ הוא הבין שהרבי מגור הלב שמחה לא יתן לו לרקוד לפי החליל ולהחריב את עולם החסידות. רבים לא הבינו את עומק הראיה של הרבי זצ"ל,  אבל הרבי העדיף פילוג, שיביא להקמת עולם החסידות מחדש, שאילולי הרבי היה חלילה נחרב והרב שך היה ממיט אסון על העם היהודי. הפילוג הזה הביא את הרב שך להקים את יתד נאמן ולאחר מכן את דגל התורה ושארית ישראל. הרבי מגור דאג לכלל ישראל ולעולם החסידי כולו ולא רק לגור. את התוצאות אנו רואים היום.

 

בזכות הרבי מגור מאות ישיבות חסידיות נפתחו, בנות החסידים הפסיקו להתבייש להתחתן עם אברכים חסידיים יראי שמיים, ולא חיפשו חתנים עם בלוריות ומגולחים. הרבי מגור שהבין ששנאת הרב שך לחב"ד נובעת משנאתו לכלל החסידים, ועשה לו בית ספר לפוליטיקה. הוא הלך לכנס בבנייני האומה למען תיקון חוק מיהו יהודי. הרב שך השתולל, הוציא פשקוילים וחוברות נגד הרבי  מגור  בשם "אחדות" אבל שום דבר לא עזר לו.

 

חודשים ספורים לפני שנחלה, הגיע  הלב שמחה עם אחיו הפני מנחם זי"ע  לסיום הרמב"ם, לאחר שבעל האבי עזרי הוציא מכתב נגד לימוד הרמב"ם, והתוצאה הייתה ששלשה חודשים אחר כך בכ"ג תמוז תשמ"ה הוקם יתד נאמן על ידי הרב שך מה שסימן את ההתנתקות הסופית מהרב שך. ולאחר מכן התקיימו הבחירות ההיסטוריות בתשמ"ט ועולם החסידות קם לתחייה מחדש.

 

רבבות בחורי הישיבות החסידיים  לא חיפשו יותר ללמוד בפוניבז' או חברון, ומצאו להם מקומות חסידיים. שמונה השנים שתפקד מרן הלב שמחה זי"ע, עד שנפל למשכב, היו שנות הזוהר של היהדות החרדית והחסידית.

 

הרבי זי"ע עשה ניתוח קשה להסרת הגידול הממאיר, לקרוע את המסכה מפרצופו המכוער של האבי עזרי. בחכמה קוצקאית ובתבונה גוראית כפי שירש מאביו האמרי אמת צעד אחר צעד הוא חיסל את הרב שך ופירק את המוקשים שסיכנו את קיומה של העולם החסידי.

 

העולם החסידי חייב לרבי הלב שמחה את זכות קיומו. זה עלה בבריאותו של הרבי, אבל הוא הציל את עם ישראל. ועדיין לא נכנסתי לתקנות הקדושות שלו,  לראייה ההיסטורית שלו בכל דבר ועניין. אני כעת נזכר שהרבי זצ"ל, קרא לעזוב את בני ברק לטובת ערי הפריפריות איזה זעקות שבר שמענו מהאבי עזרי והליטאים. היום כולם רואים כמה הרבי צדק, כמה הציל את היהדות החרדית. הלב שמחה היה פורץ הדרך בכל תחום. שבר את המוסכמות, וחתר לאמת. קוצק במיטבה.

 

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

פושעי 'אתרא קדישא' סיקריקים אנשי 'העדה החרדית' העצורים מחללי ה'

בדרך כלל כואב כשנעצרים חרדים, אבל ישנם פעמים שטוב שהם נעצרים ולא בגלל שחסידי גור אינם אוהבים אותם בשל מחלוקת על נדל"ן בבתי ורשא, אלא מפני שיש לנו כאן עסק עם אלימות קשה וגסה משרתים את מי שמבקשים לשלוט מכח כל דאלים גבר

שמות העצורים אינם חדשים, מדובר במי שהם ידועים עוד מן העבר כסיקריקים אלימים, ולא רק מפני שהם היו חלק ממחלוקת בתי ורשא, אלא מפני שאין כמעט נושא וענין שאינם חלק מן האלימות הגסה והקשה ביותר, משרתי רשעים אנשי דמים המשחקים באיצטלא של צידקות כאילו הם מבקשים להגן על קדשי ישראל

שמואל בנימין שנעצר הבוקר הוא מאנשי 'אתרא קדישא' מן הבריונים של דוד שמידל אותו הוא שולח להכות את מי שהוא לא אוהב או חושש ממנו, כאן מביא אני לכם תמונה של איך שהוא נלחם בר' אהרל'ה יקטר רק מפני שהקים ארגון מתחרה לאחר שנוכח לדעת כי דוד שמידל כל מטרתו היא אחת, לסחוט מקבלנים מליונים

העצורים שירתו ומשרתים את 'העדה החרדית' וכמה מגרורותיהם, ואסור לשכוח, הם היו אלו שלחמו במרן הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן בשליחותם של ר' שמואל אויערבך ור' שמואל דויטש, יחד עם קבוצה סאטמארית שקיבלו על עבודתם הון רב מאנשי אויערבך

מה חיפש ר' אברהם יוסף לייזרזון בכינוס של 'העדה החרדית' הרבי מגור לא הורה להיות שם, האם בן דודו חשוב יותר?

אני מבין שהוא רוצה ומחפש את טובת בן דודו ר' שמואל אויערבך, אבל קשה להבין אותו, לשם מה הוא מגיע למקום שאין מקומו שם

מדובר בכינוס של 'העדה החרדית' שבן דודו ר' שמואל אויערבך - אמו של לייזרזון היא אחותו של ר' שלמה זלמן ז"ל אביו של ר' שמואל - קפץ עליה טרעמפ במלחמתו בהרב אהרן לייב שטיינמן. לכינוס הזה לא הורה אף אחד מגדולי אגודת ישראל מחוג כלשהו להשתתף, הרבי מגור שר' אברהם יוסף מחזיק את עצמו חסיד שלו לא הורה להיות שם, אז מה זו ההתחנפות הזו למחבלים?

לצידו רואים את הרב ברלין חתנו של הרב אלישיב עם טלית ותפילין, הוא קם כל יום לותיקין ומתפלל בבית כנסת סמוך אז הוא הציץ, אבל ר' אברהם יוסף שיקום כל כך מוקדם רק בשביל משחק פוליטי לחזק את המחבלים, מה הוא מחפש לעצמו צרות?

מדוע הם שונאים את מרן הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן?

תלמיד פונוביז' כותב:

רבים וטובים שואלים אותי, מה באמת פשר השנאה הבלתי מוסברת כלפי הגאון ר' אהרן לייב שטיינמן שליט"א. מה רע הוא עשה לחבורת אוירבך- גרוסמן-לבין. הרי כל מי שמכיר את היהודי הזה, יודע שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של תורה. אדם שפרוש מכל הבלי עולם הזה. יהודי שלא נגע לרעה ולא פגע באף אחד. יהודי שכולו קודש קדשים, שגדולי הדור הקודם חרדו מפניו. יהודי שחי בצניעות מדהימה, עניו ושפל ברך אמיתי בפני כל אדם. איך בכלל אפשר לשנוא אדם כזה? איך מעיזים אותה חבורה של סוטים, להתנכל אליו כבר במשך שנים, בצורה הכי בזויה, להשקיע מאות אלפי שקלים ולהוציא עליו כתבי פלסתר, בשיתוף חוגי הקנאים, ומנגד בעיתון יתד נאמן שאמור לייצג ולכבד את גדולי התורה, להלחם בו בבחינת מכה רעהו בסתר?

 

והשאלה הגדולה והמדהימה, איך ציבור רבבות בני התורה ראה את הדברים במשך שנים ושתק, שנערים פוחזים פוגעים בקדש הקדשים? איך אפשרנו מצב הזוי שכזה שמכספי המעשר ומהחיסכון של פת לחמנו יילחמו נגד הרב שטיינמן וראשי הישיבות שלנו? ואת חטאי אני מזכיר היום. גם אני חששתי לומר את הדברים בגלוי, וחיינו בפחד מתמיד מהשלטון הדורסני של נתי גרוסמן ויעקב לבין.

 

והתשובה שלי היא פשוטה. השנאה הפתולוגית שלהם לר' אהרן לייב, זה אותה שנאה כבושה של עמי הארץ לתלמידי חכמים, וכפי שאמר ר' עקיבא כשהיה עדיין עם הארץ "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". שנאה של אנשים סוטים שבמחשכים עוברים על כל איסורי דאורייתא ודרבנן, ומבחוץ נותנים חזות קנאית צדקנית, לבזות את גדול הדור.

 

נתי גרוסמן השפל הזה מעיד שמרן הרב שך בתדרוכים שנתן לו, אמר לו ש"הרב שטיינמן אינו ראוי להנהגה". תתבייש לך! מי ראוי להנהגה אם לא הרב שטיינמן, שהחזיר את עטרת עולם התורה ליושנה. גדול הדור ברמה של מרן החזון איש, החפץ חיים ומרן הרב מבריסק. כן, נתי האגגי צורר היהודים, הרב שטיינמן לא שונא ישראל. נכון, יש לו חיסרון גדול, הוא גדול וענק ברמה של החפץ חיים,  ר' חיים עוזר, ר' ברוך בער, שידעו לחיות טוב עם כל החוגים כולל עם החסידים, וביחד עם זה לשמור על ההשקפה הטהורה.   

 

השיטה הנלוזה שהמצאת במועדוני הביליארד לשנוא יהודים לתקוף גדולי תורה וראשי ישיבות, תם זמנה בעולם התורה. בני התורה הוקיעו אותך, אולי אתה מתאים לעלון נטורי קרתא או ביטאון העדה, שתוקף את מרנן ורבנן  גדולי ישראל שליט"א, לא אצלנו.  

 

נתי, תזכור טוב, יום יבוא וכל הרוע שלך והטינופת תצוף החוצה. כל ההיסטוריה שלך מפתח תקווה ידועה כולל כל הדברים שעוללת באתרי.  העונש על ביזוי תלמידי חכמים ובראשם מרן גאון ישראל שהנהגת הדור מסורה בידו (ולא מסורה בידי שפל שבשפלים נתי גרוסמן ויעקב לבין ושמואל אוירבך) תעלה לך ביוקר. וכל המבזה תלמידי חכמים אין רפואה למכתו.

 

אני כל כך מרוצה נתי, שהלכתם לערכאות, כך שכולם ראו מי באמת אתם, כיצד אתם סוחבים לבית משפט חילוני וכפרני, (שכל היום התקפת אותם ביתד) את גדולי ישראל את הרב שטיינמן ור' חיים קנייבסקי. סוף סוף גם הציבור שהיה נבוך ועמד בצד וחשש מהמהפך ביתד, הבין מי אתם, ומה שווה כל ההשקפה של הרב שך ותלמידיו.

אכן, בני התורה ירדו לשורשי הדברים וקלטו עם מי יש להם עסק.

 

אין שלום לרשעים אמר ה'.

מהרסייך ומחריבייך - האם מתכוונים באמת לטובת המערכה נגד גיוס בני הישיבות או שהם פוליטיקאים שפלים ונבזים - מהו האחוז שהשתתף בכינוס הזה?

את הכינוס הבוקר בירושלים יש לבחון משני אספקטים שונים. שניהם מכוערים, אם כי בצד אחד ישנם תמימים המרמים את עצמם ומאמינים כי הם עושים דבר טוב. הם לא קולטים את הצד הפוליטי והמכוער הכרוך בהרבה פוליטיקה פנימית כולל התערבות במחלוקת ליטאית פנימית המזיקה למערכה זו יותר מכל, מפני שכל ערבוב של מחלוקת אחרת בכינוס מן הסוג הזה מחזק את הרשעים את מי שמבקשים להכשיל אותנו ולמנוע מחלק מאתנו את היכולת לשבת וללמוד

האספקט השני הוא מה נשיג מכינוס כזה. אם ביקשו הללו להוכיח כח, הנה תראו כמה אנחנו, וקחו אותנו בחשבון אז אלו הוכיחו הבוקר כי אין ממה לפחד, לא ראינו בכינוס הזה אפילו לא אחוז אחד ויחיד ממספרם של מי שזקוקים לאישור הזה. השתתפו בסך הכל כשלשת אלפים מקסימום, ובואו נעשה להם טובה ונכפיל את המספר נסכים שהיו ששת אלפים, כמה מהם היו בין הגילים 18 ל-30 שהם חייבי גיוס, כל היתר אינם בכלל בגדר הזה, הרי שנגיע שמתוך 70 אלף בני הישיבות לא השתתפו שם אחוז אחד ויחיד מכללם

שוב, גם אם נכפיל את המספר נגיע לשני אחוז, שזה אומר, 98 אחוז ממי שהדבר נוגע להם לא השתתפו כלל

אסור לשכוח, העולם החסידי כולו לא השתתף שם, 90 אחוז מן הציבור הליטאי לא השתתף שם. החרדים הספרדים בני הישיבות והכוללים לא היו שם. היו שם כמעט אך ורק מאנשי העדה החרדית, קנאים וסאטמארים וקבוצות הקרובות להם. רוב רובו של הציבור החרדי לא השתתף, שזה אומר כי אין כל ערך לכינוס הזה. אם הם ביקשו לשלוח מסר, זה לא הזיז לאיש

לכן מסקנתנו, כי מארגני הכינוס הבוקר הזיקו יותר מאשר תיקנו, אם כי אין לי טענות למי ששיטתם אומרת כי המצוה היא מחאה ואינם צריכים להצליח. אלו עשו עוד סיבוב של מחאה, אבל לעצם הענין זה לא הועיל דבר

והשאלה היא לאותם מחבלים במיוחד השמואלים שהשתתפו, מה להם ולאירוע שכזה. הם אמרו כי מדובר בייהרג ואל יעבור, ואם כן האם במצוות מחאה הסתפקו, או שמא כשהדבר מזיק, אסור היה בכלל להשתתף בכינוס כזה

אינני נגד כינוס, כשהרבנים יבינו כי הגיע הזמן לכך, אדרבה ואדרבה ובהשתתפות כל חלקי החרדים מקצה לקצה, אבל רק למען התועלת ולא בשביל להזיק

גסות ועזות מצח - שמואל אויערבך זועק כי הרב שטיינמן הוא עמלק הוא מכניס קרירות מלשון אשר קרך - בואו חשבון מיהו כאן העמלק

במירוץ על ה'מרן' הליטאי הכל מותר, עד כדי האשמת האחר כי הוא עמלק, לא פחות ולא יותר. מי ששמע הבוקר את דרשתו של שמואל אויערבך בכינוס של 'העדה החרדית' בכה או צחק, איש 'העדה החרדית' נהנה, הוא עשה להם את העבודה, ומי שלא נמנה עליהם זעק מרה ושאל האם לשפל שכזה הוא הגיע

שמואל אויערבך אמר, כי אם הרב אלישיב היה בכוחו, הוא לא היה מאפשר להכניס קרירות לציבור בענין הישיבות כשהוא נותן לכולם להבין כי בהנהגה החדשה של הרב שטיינמן הוא מכניס קרירות בענין הזה

הרשעות כאן היא כפולה, מפני שראשית עובדות, האם באמת הרב שטיינמן הכניס קרירות, או שהוא הבהיר בצורה הכי ברורה כי מדובר בנושא שהוא יילך עליו עד הסוף וכי אין מקום לפשרות. מציאות היא שכל מי שדיבר עם הרב שטיינמן שמע דברים ברורים בענין הזה כי אין ולא יהיה מציאות שכל מי שרוצה ללמוד שחלילה לא יוכל ללמוד. נכון שמואל אויערבך בדעה כי אף אחד לא צריך לשרת בצבא גם מי שאינו לומד, בשל כך הוא יכול להתחבר לעדה החרדית, אבל גדולי ישראל כולל הרב אלישיב מעולם לא אמרו כי מי שאינו לומד אסור לו לשרת בצבא. גדולי ישראל מכל החוגים והעדות פרט לעדה החרדית סאטמאר והקנאים סברו כי לאחר מספר שנים בישיבה בטרם יוצאים לעבוד שישרתו שירות מקוצר ואין בכך כל איסור

וכאן אשאל את שמואל אויערבך, אם לא היה אף אחד עומד לו בדרך במירוץ ל'מרן' של הליטאים, לא את הרב שטיינמן ולא את ר' חיים קנייבסקי האם גם אז הוא היה מתחבר ל'עדה החרדית' כשחקן משנה או שמא היה משחק אותה לגמרי אחרת עושה כינוס משלו בלי העדה החרדית ובסופו של דבר הוא זה שהיה נותן יד לפשרה

שמואל אויערבך בכל ימי חייו לחם באחרים ומעולם לא בנה בעצמו, הוא זה שהרס כל כך הרבה ישיבות, הוא זה שהביא חורבן ומחלוקת ברחוב הליטאי, הרס את אשר בנו אחרים, הוא האחרון שיטיף מוסר לאיך שאחרים מנהלים את הענינים

הרב שטיינמן הוא יהודי שקול, חכם הרואה את הנולד, הוא מעדיף את ההצלחה על פני המחאה. שמואל אויערבך הכריז היום שוב כי הוא  מעדיף את המחאה ולא איכפת לו ההצלחה, מפני שאם היה רוצה הצלחה, הוא לא היה מצטרף להפגנת העדה החרדית

טוב שהוא היה שם, טוב שהוא אמר מה שאמר, וטוב ששוב גילה את פרצופו האמיתי

ובאשר לעמלק, לא נשכח לעולם את האשר קרך בדרך, כשהרב שטיינמן תפס את הנהגת העולם הליטאי, מי הוא זה ואיזהו שקיים את אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך לא אחר משמואל אויערבך

ציבור בני תורה בחר הבוקר בהרב שטיינמן אמרו לא לשמואל אויערבך

תלמיד פונוביז' כותב:

ביום שני לפנות בוקר ה' תמוז תשע"ב, הוכרעה במשאל עם ברור, האם ציבור בני התורה הולך עם נתי גרוסמן יעקב לבין ושמואל אוירבך, או שמא עם גדולי התורה ובראשם מרן גאון ישראל ר' אהרן לייב שטיינמן. ר' שמואל אוירבך נעמד במעמד ה"לפנות בוקר" בכיכר השבת, יחד עם רבני העדה החרדית, כולם ציפו לרבבות שר' שמואל אוירבך יזרים לכיכר השבת, מול דעת קודשו של הרב שטיינמן שאין לבטל תורה.

 

ר' שמואל נעמד ליד הקנאים, ובושה גדולה כיסתה את פניו. החיילים לא הגיעו. קרח ועדתו נשארו לבד. את ר' שמואל לא עניין גיוס בני הישיבות. הוא נעמד ב"פרונט" כדי שהתמונות יתקתקו עליו, אבל אז לפתע הוא קלט את גודל הביזיון. אין לו ציבור מאחוריו. רק כמה רעשנים.

 

ציבור בני  התורה אמר לא לפלגנים. אמר לא לשונאי ישראל, אמר לא לאנשים שרוע ושנאה מנחה את דרכם הציבורית. הציבור שהגיע לכנס היה קנאי מהזן הירושלמי המצוי. בני התורה נעדרו והצביעו ברגליים למען כבוד התורה. הכנס לפנות בוקר הייתה הכרעה ברורה. אין ספק שביום רביעי עדת קרח ועדתו יחטפו מפלה נוספת.  

וכפי שאמר משה רבינו לקרח  בוקר ויודע ה' את אשר לו. לפנות בוקר נחשף  ששמואל אוירבך, נתי גרוסמן ויעקב לבין הם עדת קורח שפרשו מציבור הבני תורה והחציפו נגד גדולי התורה. וסופם מי ישורנו.

ר' חיים קנייבסקי למד פרק נוסף באיך שהמחבלים ו'העדה החרדית' עובדים על הציבור

אין זה חדש, זו שיטה ישנה, אבל עתה ב"ה הציבור יותר מודע לכך, ותופס את הטריקים של איך שעובדים על הציבור, מספרים לו כי הרב הזה או האחר חתם ורוצה שתבא להפגנה, ומתברר שבכלל לא אמרו לאותו רב לשם מה צריכים את החתימה שלו ואיזה שימוש יעשו בה

'העדה החרדית' בתיאום עם המחבלים חיפשו דרך איך לשחק את ההפרד ומשול בין הרבנים חיים קנייבסקי ואהרן לייב שטיינמן. ברור היה להם כי אם יאמרו לר' חיים קנייבסקי כי הם מבקשים חתימה למען השתתפות בכינוס הוא ישאל ומה דעת ר' אהרן לייב כפי שהוא נוהג לעשות בכל ענין כזה. ולכן, בעצת 'המחבלים' וראשם המעוות של השמואלים הרגילים במעשים כאלו עוד משנים קודמות, לקחו מכתב של הרב וואזנר העוסק בלימוד התורה ובני הישיבות, וביקשו מר' חיים שיצטרף ויחתום. הוא חשב, הוא לא חתם מיד, הוא חיפש אם יש פה חלילה איזה טריק, אבל הם הצליחו לעבוד עליו חזק, אמרו לו כי זה מכתב שכל מטרתו קיום התורה ולא יותר מזה, וחתם

וכאן נצחו המחבלים שלימדו את אנשי 'העדה' איך משחקים אותה, פרסמו מודעה הקוראת לבא לכינוס, ובסופה צירפו מאותו מכתב כמה שורות בחתימות הרבנים וואזנר וקנייבסקי, ויצרו רושם כאילו שהם חתומים וקוראים לבא לכינוס

למעשה כזה קוראים 'הונאה', ככה עובדים על הציבור, יוצרים רושם מוטעה, ותמימים, מי שאינם מבינים בפוליטיקה נופלים בפח

האמת היא, כל מי שיודע מה שקורה לאחרונה ברחוב הליטאי, ורואה את ר' חיים קנייבסקי חתום יחד עם ר' שמואל אויערבך בלי הרב שטיינמן חייב לשאול את עצמו מה קורה כאן, ר' חיים קנייבסקי לא יתן בשום אופן ליצור את המינימום של רושם כאילו שהוא תומך באיזשהו דרך או ענין בר' שמואל אויערבך בנושא שהוא בחילוקי דעות עם ר' אהרן לייב שטיינמן. אבל כמה שואלים את עצמם את השאלה הזו? מעטים. הראש של רוב הציבור בימינו לא עובד, ואם לא פוקחים את עיניהם ומראים להם מה קורה ואיך זה קרה, הם לא תופסים

ה"השקפה" פרקה עול / דעה

כל השנים האמנו (בתמימות רבה, יש לציין), ש'יתד' זהו הביטאון של גדולי ישראל והוא זה שמנחה את קו ההשקפה של היהדות החרדית, עכשיו כולנו יודעים שכנראה טעינו והוטענו. גם אחרי שגדולי ישראל ניסו לעשות סדר בעיתון, האנדרלמוסיה עדיין חוגגת. האם עיתון שהעורך שלו מאוים על-ידי מאבטחים בריונים שסובבים אותו ומתהלכים בו כבתוך שלהם, הוא העיתון שיקבע את סדר היום של בני התורה?

 מאת ישי כהן: ככר השבת

שנים ארוכות הטיפו לנו אנשי חינוך ואנשי תקשורתחרדים על חובת הציות ל"השקפה", קרי: ההשקפה של בני התורה. זה משהו בלתי מוסבר וזר לא יבין זאת.

במשך שנים גדלנו וחונכנו על הציות העיוור לשמיעה לגדולי ישראל, גם אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.

'יתד נאמן', הביטאון של בני התורה (לפחות מתיימר להיות), הטיף תדיר על החובה ללכת בדרך התורה, כפוף ל'דעת תורה' - דעתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל. העיתון הציג עצמו כמו שנשמע בכל דבר לגדולי ישראל וקובע סדר יום לציבור החרדי אך ורק לפי דעתם.

הציבור הספרדי האמין להם וחשב שבאמת 'ההשקפה הליטאית' היא משהו שעובר רק בגנים של יוצאי ליטא, וגם חלק מאיתנו שהלכו וניסו להתחקות אחריהם קיבלו מקצת מהגן הליטאי.

אך בשנים האחרונות ובעיקר בתקופה האחרונה נראה כי הכל מתמוסס לנגד עיננו. זה התחיל במאבק הפנימי והבלתי נגמר בישיבת פוניבז' (עד כדי חילול השם בקנה מידה בלתי-נתפס) ופניית הצדדים לערכאות (מבלתי לתת את הדעת, מדוע אי-אפשר להסתדר בבית דין, הרי אנחנו 'בני תורה'), והמלחמה הארוכה והמכוערת של ה'מחבלים' וה'שונאים', מלחמה שלא הורגלנו וחצתה את כל הקווים האדומים.

ואם כבר הזכרנו את פוניבז', נשאלת השאלה לפי איזה 'השקפה' או 'גדולים' מותר להשתמש בכזאת אלימות פיזית ומילולית נגד חברים לבית המדרש, וזאת טרם עסקנו בביזוי גדולי ישראל שיש בזה.

האמת, שאין לי מושג מי הם ה'מחבלים' ומי הם ה'שונאים', אני רק יודע ששני הצדדים מחבלים בכרם ישראל.

ועכשיו נגיע למלחמה האמיתית, מלחמת השליטה בעיתון 'יתד נאמן', שנמשכת כבר יותר משלושה שבועות. הרי כולנו יודעים שהמאבק מאחורי הקלעים מקורו בזלזול מכוער ונמשך בגדולי ישראל ובראשם במרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, וגדולי ישראל רבים ונוספים.

כל השנים האמנו (בתמימות רבה, יש לציין), ש'יתד' זהו הביטאון של גדולי ישראל והוא זה שמנחה את קו ההשקפה של היהדות החרדית, עכשיו כולנו יודעים שכנראה טעינו והוטענו.

גם אחרי שגדולי ישראל ניסו לעשות סדר בעיתון, האנדרלמוסיה עדיין חוגגת. האם עיתון שהעורך שלו מאוים על-ידי מאבטחים בריונים שסובבים אותו ומתהלכים בו כבתוך שלהם, הוא העיתון שיקבע את סדר היום של בני התורה? האם זהו העיתון שנרצה שיקבע את עמדת היהדות החרדית וייצג אותנו במאבקים השונים?

לא נשכח, שאותם אנשי ההנהלה הישנה בבטאונם של גדולי ישראל, שהתיימרו לייצג את ה"דעת תורה", הם אלו שעותרים היום לבית המשפט, ל"ערכאות", נגד ההנהלה החדשה - שליחיהם של גדולי ישראל מרנן הגראי"ל שטיינמן והגר"ח קנייבסקי. לא פחות ולא יותר. והם, הם אלו שהטיפו לנו שנים-שנים נגד הליכה לערכאות. אין גבול לביזיון.

לסיום, אני לא יכול להתעלם מהמחשבה שצצה לי לאחר קריסת ה"השקפה" הזו: אולי עדיף להיות מעט תמים (תמים תהיה עם השם אלוקיך), מעט פחות מתוחכם, ולהישמע לרבותינו. אולי החינוך "ההשקפתי" לא מתאים לאנשי אמונה כמונו.

כנראה שאנחנו למדים היום את מה שהציבור החסידי והספרדי (ובפרט חסידות חב"ד) הבינו לפני 20 שנה.

חיצי שפל הדור ושפל המחשבה - מכתבו של ר' רפאל סולווייציק אל ר' חיים גריינימן על הרב שך

התחייבתי אז אני חייב לקיים, אם כי אולי מידי פעם נעלה חומר כזה מן העבר לרענן את זכרונם של מי שהספיקו לשכוח, ויותר נכון את זכרונם של מי שעושים הכל  על מנת לשכוח כיצד ירד הרב שך לחיי גדולי הליטאים, ובעיקר כיצד רמס אותם באלו דרכים ובאלו צורות ומה באמת חשבו גדולי הדור של אותו זמן על הרב שך, והאם לקחו ברצינות את דבריו, או שמא סברו כי הגענו לשפל המחשבה אם אנו לוקחים ברצינות את דבריו כפי שכותב ר' רפאל סולווייצי'ק ז"ל בנו של רבה של בריסק במכתבו

מדוע הוא כתב את המכתב? היה זה לאחר שהרב שך קרא למלחמה על ר' חיים גריינימן. היה זה בעת שהרב שך נלחם עם הרב עובדיה יוסף  ועם הספרדים והרחיק אותם, ר' חיים גריינימן סבר כי הוא מרחיק לכת וכי זה לא טוב להרחיק את הספרדים כל כך. הרב שך יצא בקול רעש גדול בדרשה ובמכתב וקבע כי דעת ר' חיים גריינימן היא 'טריפה' לא פחות ולא יותר. אותה פרשה רשומה על עשרות מדפי 'פנים חדשות' שליווה את המלחמה הזו לכל אורכה

'יתד נאמן' אז כתב נגד ר' חיים גריינימן והתנפלו עליו בצורה חמורה וגסה, וזו הסיבה מדוע ר' רפאל פתח את מכתבו על מה שהם כותבים, ומכנה את 'יתד נאמן' עיתון טפשי

השלום בויזניץ לא רק בין האחים אלא גם עם הרבנית שבישלה את חזרתו של ר' ישראל לויזניץ

בכל פעם שאני רואה את המחזה הזה של שני האחים יושבים יחד זה משמח את ליבי, סוף סוף ישנה גם איזו פינה ברחוב החרדי היכן שאפשר להרגיש טוב ולא הכל שחור, לא הכל מחלוקת, יודעים גם מתי ואיך להתעלות. ויזניץ הוכיחה התעלות גדולה, וחיביים לציין זאת בכל עת ובכל הזדמנות על מנת שגם אחרים יילכו בדרכה בענין זה

אבל בתמונה הזו יש משהו אחר וחשוב הרבה יותר ומעטים יבינו אותה. מדובר בסעודה שערכה הרבנית של הרבי זצ"ל לכבוד היארצייט של אביה והזמינה את שני האחים, והם באו.

נו, אז תשאלו מה המיוחד פה. שר' ישראל בא לא קשה להבין, הוא חייב לה הרבה תודה, בזכותה הוא חזר לויזניץ. אבל ר' מנדלי שיגיע, זה פלא פלאים, מפני שהיא היתה האוייבת מספר אחד שלו, היא זו שזרקה אותו מהבית של האבא, והיא זו שבישלה את המהפך

ואם בכל זאת ר' מנדלי הגיע ובא, מגיע לו הרבה נקודות זכות המוכיחות כי לא רק ר' ישראל הוא איש שלום בויזניץ, ר' מנדלי התעלה והוכיח כי הוא ראוי לתואר אדמו"ר

הפרוייקטים של הרב שך קורסים כמגדל קלפים

תלמיד פונוביז' כותב:

יעידו חברי ומכירי, שלפני 27 שנים בעת שהרב שך הקים את יתד נאמן, ישבתי בכולל והזהרתי מהתוצאות שאנו רואים כיום. ידעתי שזה יקרה. כי ברגע שהרב שך עשה סטייה מעולם התורה, והפך את בני התורה למפלגתיים עם עיתון, כשרות ומפלגות (לא הספיק לו מפלגה אחת הוא פתח לנו 2 מפלגות) ידעתי שיום יגיע והגולם יקום על יוצרו. והוא קם בכל החזיתות. (ואמר לי אחד מגדולי הדור שהסטייה של הרב שך גרועה עשרת מונים מהמשכילים ועוכרי ישראל כמנדלסון שר"י) וזה הגיע ובגדול. כמה מצחיק לראות שאנשי הרב שך ובפרט העורך נתי גרוסמן שהעיד עליו הרב שך שיורד לשרשם של דברים, יודעים לצעוק על הסטיות של כולם,  רק היום כל העולם רואה שאלו שהביאו לסטיה ומרידה בגדולי התורה ונהפכו ל"כת משיחית הזויה" זה נתי גרוסמן וחברו יעקב לבין וליצני החצר אוירבך ולוין.

 

הרב שך, הוא פרי נפיחה של כמה פוליטיקאים פלוס יצר שליטה ונקמנות ורוע לב שכמוהו לא ראינו מעולם. אדם מושחת ונבל שרדף גדולי עולם ובפרט את ראשי ישיבת פוניבז', ודרך עליהם רק בגלל שרצה לטפס לצמרת. ושימו לב את מי הוא גידל לידו, לא ראשי ישיבות וגדולי תורה, אלא קופות של שרצים ונחשים אנשים סוטים שמנהלים מועדוני ביליארד. והם עוד משוויצים שהוא נתן להם הכוונה מפורטת והם "יורדים לשרשם של דברים". כמה הזוי כמה מגוחך. אבל היום כולנו נוכחים לראות מי הם אלו ששלטו בנו וכמה שקר הנחילו אותנו, השקפה שלא התבססה על דעת תורה וכבוד לגדולי הדור וציות מוחלט לדבריהם, אלא השקפה שמבוססת על מחלוקת שנאה והרס וחורבן.

 

אלו התוצאות שהביא הרב שך על עולם התורה והישיבות. אין לי ספק שלבין אחד מפירות הבאושים של הרב שך יתנדף השבוע עם הרוח, ביחד עם הערכאות אליו הוא הוביל את גדולי ישראל, ונוכל לצאת לדרך חדשה של ציות מוחלט לגדולי התורה, לצאת במלחמת חורמה נגד חורשי רעתנו ועולם התורה מבית ומחוץ ולחדש ימינו כקדם.

 

שימו לב מה קרה לכל הפרויקטים של הרב שך.

 

1.      פרוייקט השנאה בפוניבז' שהביא לחורבן הישיבה.

2.      פרוייקט המלחמה בגדולי ישראל וראשי הישיבות.

3.      פרוייקט הכשרות שארית ישראל, שכולם יודעים שבמשך שנים האכיל נבלות וטרפות

4.      פרוייקט יתד נאמן.

5.      פרוייקט דגל וש"ס.

 

אין תורה אין מוסר אין אידשקייט. הירושה של הרב שך פוליטיקה שנאה ומחלוקת וביזוי גדולי התורה. הפרויקטים של הרב שך היו גרנדיוזיים, אבל אט אט, כולם הבחינו שהורתם ולידתם שלא בקדושה, והחיזיון ההזוי של שני המטונפים לבין וגרוסמן יוצאים במלחמת חורמה נגד גדולי הדור שליט"א, הביא סוף סוף להתפכחות כולם להתנער ממורשת הרב שך, מורשת שהביאה להרס עולם התורה והישיבות. מורשת השנאה של הרב שך פשטה סופית את הרגל.

 

היות ואנו לא פונדמנטליסטים, אנו לא נלך לקברו של הרב שך ונתקע בשופרות, לא נעשה מעשי כישופים ועבודה זרה ומעשי בעל פעור על קברו ההזוי של ר' לייזר שך בבני ברק עם שלל התוארים החסידיים שהדביקו לו על המצבה. לא נעלה אותו באוב, אלא פשוט נדבק בגדולי ומאורי הדור שליט"א. נחזור לשחות בים התלמוד, ואת הפוליטיקה נשאיר מחוץ לכותלי הישיבות. בנינו לא יגדלו יותר על קריאת עיתונים לפני התפילה.  ואין לנו שיור רק התורה הזאת.

כשלונם הגדול של הרב שך ותלמידיו להוציא את חב"ד מכלל ישראל - לכבוד ג' תמוז

18 שנה עברו מאותו יום בו נסתלק הרבי מעלמא הדין, הרבה דברים עברו בזמן הזה, עם הרבה מצבים התמודדו פנימיים וחיצוניים, ובכמה שורות אי אפשר לעבור על הכל, לכן אתרכז בנקודה אחת ומרכזית ואולי הכי חשובה, מפני שעד היום הזה המאמצים האלה נמשכים וב"ה שהם לא מצליחים, והוא הרצון הליטאי להוציא את חב"ד מכלל ישראל

לא מפריעים להם הרפורמים הקונסרבטיבים החילונים המזרחניקים, מי שמפריעים להם זו החסידות בכלל וחב"ד בפרט, ומאחר ואי אפשר להלחם בכולם יחד, היתה זו חכמת הרב שך בשעתו ללכת על אחד אחד וכפי שאמר, קודם אגמור את חב"ד ואחר כך את ברסלב וכן הלאה

מדוע בוערת חב"ד בעצמותיהם של השכיסטים? האם מי מפריע להם לנהל את קהילותיהם כרצונם? התשובה היא אחת ויחידה, המציאות החסידית. הם בטוחים היו לפני שנים כי יצליחו לחסל אותה, כשהגיעו לארץ ישראל מיהרו הליטאים להקים ישיבות והכניסו כל מי שהגיע מבית חסידי במטרה אחת ויחידה להעבירו על חסידותו, ואכן הם הצליחו להמיר את החסידות מאלפים שהגיעו מבתי החסידים והתחנכו במוסדותיהם, אבל נס גדול היה שזה עצר בזמן, תפסו את מה שהם זוממים והקימו ישיבות ומוסדות חסידיים

הרב שך הקדיש שנים במטרה אחת, להוציא את חב"ד מכלל ישראל ולא הצליח. הוא ביקש למחוק את חב"ד מהמפה. הם משוכנעים היו שיום אחרי הרבי הכל נמחק, הרב שך ותלמידיו זעקו כי אנשי חב"ד יתנצרו, והנה עברנו 18 שנה, אף אחד ב"ה לא התנצר, וחב"ד הולכת ומתפתחת גודלת בהיקף שלא יאומן, מספר השלוחים בעולם הולך וגודל מידי שנה, ובו בזמן שהליטאים שרויים במלחמה פנימית קשה הורסים את עצמם מבפנים, חב"ד למרות מלחמותיה הפנימיים הם יודעים מתי להתעלות והיכן ובמה אסור לפגוע

בואו וראו מה ההבדל בי חסיד חב"ד לשכיסט. חסידי חב"ד כולם שפויים ומשיחיסטים קשורים ברבי, ואילו הליטאים מפולגים בין גדוליהם, חלק גדול מהם מסתובב עם לב קשה על הרב שך ועל מה שגרם לישיבות ולציבור הליטאי

תשאלו את הגאון הגדול רבי חיים גריינימן מה דעתו על הרב שך, תשאלו את הגאון הגדול רב דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה מה דעתו על הרב שך, וכאן ההבדל הגדול בין הרבי מחב"ד להרב שך. הרבי מחב"ד השאיר אלפי חסידים-חיילים, הרב שך השאיר רק תלמידים

היכן למד ר' שמואל אויערבך כי הבעל שם טוב לא היה ולא נברא ואולי הגר"א לא היה ולא נברא רק משל היה?

הוא מזכיר לי את אחמידג'אנד מאירן הזועק כי השואה לא היתה ולא נבראה מדובר בסיפור של יהודים המחפשים סימפטיה בעולם, מענין רק, אם היה קם מישהו מן החסידים והיה אומר כי הגר"א לא היה ולא נברא אלא רק משל היה, מה היו עושים הליטאים, הם היו משתוללים נלחמים מאיימים זועקים רשעים אפיקורסים היו שופכים קיתונות של שופכין על מי שרק היו יכולים, והנה קם לו שמואל אויערבך ואומר לתלמידיו כי הבעל שם טוב לא היה ולא נברא אלא משל היה

עתה בטרם ניגש לענין נשאל את עצמנו היכן הוא שמע זאת, אצל אבא שלו? בטוח שלא, מי שהכיר את אביו הוא לא היה מעלה מילים כאלו על דל שפתיו. האם שמע זאת אצל הסבא ר' חיים לייבקע מישיבת 'שער השמים' גם ממנו הוא לא שמע זאת, הוא נמנה על ציבור החסידים. שמואל אויערבך שמע זאת ממורו ורבו, ומיהו? לא אחר מר' אליעזר מנחם מן שך ר"מ ישיבת פונוביז' שלחם בחסידים בעורמה

וכאן אספר לכם את מה שראה ר' שמואל אויערבך ומה לימד אותו מה חושב הרב שך על החסידים. את הסיפור הזה שמעתי ממקור ראשון מר' נפתלי הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב שנים לפני שהפך לאדמו"ר. היתה זו בנסיעתו הראשונה של אביו לארץ ישראל, על פי בקשת ר' יוסף כהנמן רבה של פונוביז' הוא עלה לבקר בישיבה בבני ברק אבל היה זה באמצע סדר הלימודים והאדמו"ר לא הסכים להכנס לתוך הישיבה ונשאר במרפסת הישיבה בשביל שלא לגרום ביטול תורה. הרב כהנמן שלח בחור לקרא לראשי הישיבה שייצאו החוצה לקבל פניו של האדמו"ר ר' שלמה מבאבוב שעזר רבות להרב כהנמן בחוץ לארץ. כולם כל ראשי הישיבה, ר' שמואל ור' דוד יצאו, אחד ויחיד שלא יצא היה הרב שך, הרב כהנמן לא הבין מדוע אינו יוצא חשב שלא קראו לו, הוא שלח בחור אחר לקרא לו והוא חזר ואמר בשם הרב שך כי הוא מעולם לא שמע כי החרם על החסידים בוטל, ולא הסכים לצאת - הבחור אמר את הדברים לעיניהם של האדמו"ר מבאבוב ובנו שניהם זצ"ל - את הסיפור הבאתי לפני שנים ב'פנים חדשות' בימי חייו של ר' נפתלי

ממנו שמע ר' שמואל אויערבך את הדברים, וממנו למד כיצד להתייחס לדברים, לא רק הוא, כך גם שמואל דויטש שמקורו ליטאי, ושניהם יחד ניצבים מאחורי נתי גרוסמן 'המבין לשרשי הדברים' ולא אומרים מה הם השורשים, אלו הם השרשים, כי החסידות היא רק 'משל' הישיבות הם המציאות

לא ולא, בלי חסידות אין ישיבות, סטודנטים לתלמוד לא חסרים, לא אשכח לעולם את מה שראיתי כשהייתי בחור צעיר, כיצד ליטוואק אמיתי בשבת ישב ולמד בהתמדה עצומה עם סיגריה בפה, הבלוריות הענקיים של עולם הישיבות היו קיימות עד היום הזה לולא החסידות עשתה לזה סוף. שניים עשו את המלאכה ברחוב הליטאי ושינו אותם מן הקצה, הבריסקער רב והחזון איש שהבינו שבלי לגנוב את האמת החסידית ולהחדירה לרחוב הליטאי זה הסוף. הישיבות יהיו עם הרבה תורה לשם הנאה אבל את מצוות התורה ימחקו, אלו היו הופכות למשל בלבד, כפי שטוענים הלמדנים מן הסוג של מנדלסון ודומיהם תלמידי הגר"א שאמרו כי המצוות הם רק משל, ולחמו בעד היה יהודי בביתך ו'אדם' בצאתך

אם הבעל שם טוב לא היה ולא נברא, הגר"א לא היה ולא נברא

ר' יצחק קסירר הלך לעולמו - מתוך שבחו בא לידי גנותו - אז מה עושים במצב הזה?

זה מצער אבל מה עושים, ההיסטוריה היסטוריה, וברגע של אמת כשאין ברירה איך מתגברין שלפחות בשעה שמתו מוטל לפניו לא יעסקו בגנותו של אדם. מתברר כי אין לנו את הכח הזה, הציבור החרדי לא חונך לדעת מתי כן ומתי לא, וחבל

מה שכואב לי בפרשה הזו, מדובר באדם פרטי שתרם הרבה כסף, הוא לא התמודד עם שום משרה ציבורית, מדוע לזכור לו עוונות. גם ולמרות שמדובר בפרשה מאוד לא נעימה, אבל אשאל אותכם, אם הוא לא היה תורם לאיש, ממילא לא היו יודעים ממנו ואף אחד לא היה עוסק בו. בכל יום מתים הרבה יהודים חרדים או מי שהיו פעם חרדים וכלל לא מזכירים את שמותיהם בשום מקום, אבל מאחר והוא תרם את בית הכנסת הגדול לויזניץ ולעוד מוסדות הוא משלם את המחיר

נכון, זה המחיר שמשלמים בשביל 'כבוד', אבל עדיין אסור לשכוח מדובר באדם פרטי, ואם חלילה נבדוק אחר כל אדם פרטי ברחוב החרדי, הדף יכלה והסיפורים לא יכלו. כמי שחי את הציבור החרדי ומעשיו עשרות שנים, והצטברו אצלי סיפורים מזעזעים שמעולם לא העליתי על הכתב, כואב לי שעושים כך ביציאת נשמתו

אספר לכם, כאן בניו יורק אחד הרבנים הכי חשובים מהדרשנים המופיע על כל במה ושמו חוזר שוב ושוב בכל מקום מדברים עליו בכזה דרך ארץ, יש לי תצלומי וידאו איך שהוא מזנה בצורה הכי חמורה. הוא משלם הון למעשים שיזעזע אותכם אם רק תדעו ובאיזה צורה הוא עושה זאת. בעיני הוא גרוע פי כמה מפני שהוא מחזיק את עצמו רב מחנך דרשן מטיף, אבל איש לא יעיז לכתוב עליו את מה שאומרים על אדם פרטי שמעולם לא הציג את עצמו כ'חסיד'. למרות שמקורו חסיד ויזניץ אבל ראית עליו כי מדובר באדם שאורח חייו בעולם אחר לגמרי

איני מצדיק לרגע את מעשיו, הם חמורים מאוד וחבל שעשה טפשות שכזו לא יכל לעמוד ביצרו. אבל על הציבור שלנו להתבגר ולדעת שעתה לא הזמן לעשות כך. חייבים לקחת בחשבון את משפחתו שדמם נשפך מכתיבה שכזו ומסיפורים כאלו, אז למענם לפחות תתנהגו אחרת

ומה עם שפיכת דמם של האדמורי"ם על ידי 'יתד נאמן'? האם הפכתי לליטאי המגן על גדולי התורה הליטאים? - שואל גולש חסידי

עשרות אימיילים ומכתבים בדואר אני מקבל מגולשים ידידים המכירים אותי זה שנים המתפלאים ושואלים אותי האם הפכתי לליטאי, שכחתי מה ש'יתד נאמן' עשה לאדמורי"ם ולגדולי החסידות במשך השנים, ועל איזה רקע קם 'יתד נאמן' שמטרתו היתה אחת ויחידה להלחם בחסידים ובעיקר ברבי ה'לב שמחה' מגור שבשבוע הבא היארצייט שלו. איך זה שבכל מה שכתבתי מאז פרצה המלחמה הגדולה ב'יתד נאמן' לא הזכרתי במילה, או לפחות הקדשתי איזה פוסט לנושא

בטרם אשיב לידידי בחרתי באחד המכתבים ששלח לי יהודי חסיד תושב אלעד:

כגולש קבוע באתר שלכם, אני נהנה עד מאד לקרוא את הכתבות המעניינות  ואת החומר הרב שאתם מביאים. אני מבין שיש לכם מקורות טובים בציבור הליטאי, ובאמת אתם עושים עבודה יפה לטובת הקוראים. אבל כחסיד שגר באלעד, אני מאד מאוכזב מהאתר שלכם, שכל הזמן רק מגן על גדולי התורה הליטאיים ובראשם הגאון הרב שטיינמן והגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א. אני חס ושלום לא מזלזל בהם, ואני שמח באמת בשביל גדולי ישראל הליטאיים שהצליחו להשליט סדר בעיתון יתד נאמן שמהיום ואילך יישמע לדעת תורה.

 

אבל שאלה לי אליך חיים שאולזון, האם שכחת את המלחמות של יתד נאמן נגד החסידות והאדמו"רים? את הזלזול הקבוע בעולם החסידות. על כך שמעולם לא פרסמו את דף היומי הירושלמי של מרן בעל הלב שמחה זצ"ל, ועשו צחוק מכל עניין חסידי ומכל תלמידי הבעל שם טוב כאילו שכל התורה נמצאת בפוניבז'. שלא לדבר על יחסם לחב"ד. אמנם זה בחדשות המאבק ביתד נאמן, אבל היכן כבוד החסידות שהושפל עד לעפר? מדוע אתה לא מוחה על כבוד האדמו"רים זצ"ל ויבלט"א שליט"א. אני מאד נהנה לראות שאתה באמת מגן על כבוד הרבנים, אבל הגיע הזמן להרים את קרן החסידות.

לכאורה שאלה טובה, איך זה שהתעלמתי כל הזמן הזה מגדולי החסידות, במיוחד כמי שלוחם יותר משלשים שנה למען כבוד החסידות וגדוליהם, והנה כאן אני ממלא פי מים

אז קודם אקדים, שמעולם לא הייתי נגד גדולי הליטאים, במשך שנים דגלתי בנהרא נהרא ופשטי', מפני שאני מאמין שרק כך נוכל לחיות כשתים עשרה השבטים שכל אחד עבד את ה' בדרכו. ולמרות שאנו 12 שבטים אנו עם אחד, כך צריך היה להיות. אבל במצב שנוצר במיוחד מאז שהרב שך קרא למלחמה, הקדשתי את כל חיי למטרה אחת ויחידה להלחם באותם רודפים ואין זה משנה מי הם הנרדפים, כולל נרדפי גדולי הליטאים, ניצבתי לצידם בכל עת. יעידו מאות הדפים שכתבתי למען כבודם של רשימה כל כך ארוכה של גדולי הליטאים שנרדפו על ידי הרב שך בימי חייו

אני ממשיך עתה באותה מתכונת בלי שום שינוי. הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן נרדף על ידי הרב שך ואנשיו ברדיפות שאי אפשר לתאר. דמו נשפך כמים לפני עשרים שנה ויותר ואיש לא ניצב לצידו. פחדו חששו, הייתי יחיד במסגרת של עיתון שקמתי והגנתי על הגאון רבי חיים גריינימן כשהוא נרדף על ידי הרב שך, והייתי היחיד שהבאתי את מכתבו של הגאון רבי רפאל סולווייצי'ק להגר"ח גריינימן היכן שהוא מכנה את הרב שך 'שפל המחשבה'. חוברת מיוחדת חיברתי עם מכתב זה, ומה שכתבתי להסביר את אותו מכתב

מה שאני עושה עתה הוא המשך למה שעשיתי בעבר, עתה לא הזמן להגן על גדולי האדמורי"ם, מפני שבהנהלה החדשה של 'יתד נאמן' לא יהיו כדברים האלה. ברור שאם חלילה יתהפך הגלגל, נשוב לעסוק גם בחומר ההוא, ואיני חושב שמי צריך להיפגע מכך שאיני עוסק עתה במה שקרה בין הליטאים דאז לחסידים. כל דבר בזמנו, עתה לא הזמן לכך