חסידת גור: אברום בניומין זילברברג הרס את חיינו ואת משפחתינו וזה לא יסלח לו לעולם

בטרם תתחילו לקרא את המכתב אני חייב לעשות הקדמה קצרה. הסתפקתי אם להעלות את המכתב בשל העיסוק בעניינים שבדרך כלל הצנעה יפה להם. אבל לאחר מחשבה רבה הגעתי למסקנה כי עוסקים אנו כאן בנפשות, עשרות משפחות נהרסו ונשברו בגלל איש רע מעללים אדם שעד היום הזה מחטט בחדרי המיטות של חסידי גור ויורד לחייהם, אני מקבל מידי יום פניות אישיות עם סיפורים משמרי שיער על מה שהוא עולל להם, חלק גדול מן הגירושין בגור הם בגללו, ולכן החלטתי שאין מנוס אלא פעם אחת ולתמיד להעלות את הדברים ויירא הקהל וישפוט תבינו במה מדובר ועל מה המאבק

חיים שאולזון

אבקש שפוסט זה יקראו נשואים בלבד:

בימים אלו שאין לי יום ואין לי לילה.

בימים שאיני מוצאת מנוח, לנפשי הסוערת ולביתי המתפרק.

בימים שילדיי מסתובבים בעולם כעלים נידפים ותלושים.

שמעתי שכתבו ופרסמו על מעלליו של איש רע מעללים,

העונה לשם: אברום בניומין זילברברג מאשדוד.

מיד כששמעתי זאת אמרתי לעצמי: את חייבת לפרסם את מה שעברת תחת ידיו של האיש הזה.

אני חושבת שפרסום הדברים יקל על כאבי נפשי.

אני מקווה שפרסום הדברים יקל על תסכולי מצפוני, על שסבלתי ושתקתי כל השנים.

כלה צעירה הייתי.

שמחה ומאושרת.

הסתיימו ימי השבע ברכות ומצאתי את עצמי סופרת שבעה נקיים כאמהות צדקניות שבישראל מדור דור. ממתינה לטהרה. לקדושה.

היתה זו הפעם הראשונה מאז נישואי שספרתי.

והאחרונה - למשך השנה וחצי שלאחר מכן.

באותו חודש נכנסתי בשעה טובה להריון.

שמחתי היתה גדולה. הפכתי לאמא צעירה ומאושרת.

אולם מיד כשנודע לי שנכנסתי להריון, שם בעלי את פעמיו אל המדריך שלו, אברום בניומין זילברברג. וסיפר לו על הבשורה הטובה.

כששב הביתה מהמדריך, הוא הפר את שמחתי.

"אברהם בנימין אמר לי"- כך בעלי - "שאסור לנו לעשות את זה במשך שלשת חודשים הקרובים".

הייתי בהלם.

למה?

התפלאתי. כאבתי. אבל נשכתי שפתיים ושתקתי.

חיכיתי שיעברו חודשי העונש שנתן לנו המדריך.

אולם גם לאחר שעברו 3 חודשים אלו, וחשבתי שכבר אוכל לחיות עם בעלי כדרך כל הארץ, וכפי שלימדה אותנו התורה ונפסק בשולחן ערוך: באהבה באחווה ובהשראת השכינה.

שב בעלי מהכולל, וסיפר לי, על ההנחיות החדשות מזילברברג:

מעכשיו, מותרת לנו הקרבה, פעם בשתי שבתות בלבד...

שמעתי ובכיתי.

לא הבנתי.

אבל בעלי אמר שאינו יכול לנהוג אחרת מדברי המדריך.

הוא הרי שליחו של הרבי...

מהחודש השמיני שוב אסר זילברברג על בעלי להתקרב אליי...

הוא הסביר שיש בזה סכנה רפואית, וגם בעיה הלכתית...

שוב הופתעתי. שוב נהיתי מתוסכלת.

דווקא בימים הללו, שאני צריכה את בעלי לצידי, הוא מתרחק ממני???...

ביררתי אצל הרופא והוא לא ידע על איזה בעיה רפואית אני מדברת.

התקשרתי למורה הוראה, והוא לא הכיר הלכה כזאת.

אבל זילברברג התעקש- - -

ילדתי את בתי הבכורה בשעה טובה.

שמחתי עם בכורתי, קיוויתי שאיסוריו של זילברברג מאחוריי.

ועכשיו חיים חדשים ויפים נכונים לנו.

ואז נחתה עלי הגזירה החדשה.

זילברברג המליץ לבעלי לחכות שנה אחרי הלידה!!!

בכיתי ומחיתי. שאלתי והתחננתי.

לבסוף "הסכים" זילברברג להתפשר על חצי שנה.

גם כשעברה אותה חצי שנה עוד נכונו לי הפתעות.

אם חשבתי שרק בהריון דיבר זילברברג על פעם בשני שבתות,

הרי שעכשיו נודע לי מבעלי שזאת ההנחיה הגורפת לכל החיים.....

אמנם בגמרא כתוב שעונת תלמיד חכם משבת לשבת. אמנם כל פוסקי דורנו המפורסמים שדעתם הינה פסיקת ההלכה האחרונה בכל נושא, מורים שעונת אברך היא פעמיים בשבוע. אבל  לזילברברג, היה עבורנו פסק הלכה שונה.

בהריון השני, כשהבנתי שהתהליך האכזרי שעברתי עומד לחזור על עצמו שוב, באתי לפגישה עם זילברברג בביתו. לא הסכמתי לחוות שוב את החוויה הקשה הזאת. וביקשתי לקבל הסברים.

אני דיברתי והסברתי והוא הפגין זלזול ואדישות מוחלטת.

כשסיימתי לדבר הוא אמר לי: זאת ההדרכה אצלנו. זאת הדרך שלנו.

הסברתי לו שיש לי רגשות, שקשה עלי הריחוק הזה מבעלי, ובפרט בתקופות ההריון. שאלתי, האם זאת ההדרכה גם כשאשה אומרת שאינה מסוגלת כך???

הוא התעקש בעמדתו.

[בדיעבד נודע לי שהדרכת הרבי מגור הבית ישראל זיע"א היתה שכך ינהגו רק בני זוג שלשניהם זה מתאים ושניהם מסוגלים ומסכימים לכך, אבל אם אחד מהם לא מתאים לזה, אסור להורות להם כך בשום פנים ואופן. אבל זילברברג כאמור הבין אחרת.]

כשראיתי שדבריי נופלים על אוזניים אטומות, כעסתי ואמרתי לו:

איזו זכות יש לך להתערב ולהכתיב את החיים שלי עם בעלי?

אולי גם אני אפנה לאשתך ואכתיב לה איך לחיות איתך?

הוא היה בהלם, וקרא לעברי בכעס:

מה את מערבת כאן את החיים שלי ושל אשתי?

אמרתי לו: אני עושה בדיוק מה שאתה עושה.

אתה מתערב בחיי וחיי בעלי וגם אני יתערב בחיים שלך עם אשתך....

הוא רתח כולו על העזתי וחוצפתי.

פתח את הדלת וגירש אותי מביתו.

ירדתי לרחוב מושפלת ובוכה. נשאתי עיניים למרומים וקראתי בלא קול: אלוקים עזור לי. למה לא מבינים אותי? למה האטימות הזאת, וכי לא כתבת בתורתך: שארה כסותה ועונתה לא יגרע???

וכך עברו שנים.

והיו בכיות וויכוחים.

אבל דעתו של אברום בניומין שלטה בבית.

כשביקשתי מבעלי להתקלח בערבים טרם כניסתו לשינה,

אמר לי שהמדריך הורה לו, לא להתקלח בבית.

כשבכיתי לילות ארוכים על הריחוק שאני חשה ממנו,

לא היה מי שיבין אותי. כי כך הורה המדריך.

אז הבית התפרק.

ונפרדו דרכינו.

זילברברג אולי חשב להרוויח עוד חסיד פרוש.

אבל במעשיו, גור הפסידה אותי, וגם את ילדיי שכבר לא יהיו מה שציפינו שיהיו.

כי הליך הגירושין הרס והורס אותם, ועושה חורבן בנפשותיהם הטהורות.

ועל כך לא אסלח לעולם לזילברברג ולבעלי שצעד אחריו בעיוורון מוחלט.

הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. אני משוכנעת שלזילברברג, גם אין כוונות טובות.

רק רוע ואטימות באצטלה חסידית.

עצוב לי שלא מצאתי עד היום את הדרך לספר זאת לרבי מגור. אני יודעת ומשוכנעת שזה נוגד את דעתו והשקפתו. אני גם יודעת שזילברברג משקר אותו לרוב. ומציג את הדברים בצורה הנוחה לו.

אני משוכנעת שזילברברג מונע מתאווה מטורפת לשלוט בחייהם של משפחות וזוגות. כפי שהוא מנסה בטירוף להשתלט על כל מה שזז בגור.

לא דרך התורה מנחה אותו. לא יראת שמיים ולא חסידות. כי אם רצון מטורף לשלוט.

ש-ל-י-ט-ה. זה שם המשחק שלו.

בדיעבד נודע לי, שאני לא הראשונה שביתה נהרס בהכוונתו הישירה.

זוגות רבים נפרדו, ובתים רבים התפרקו בזכותו של האיש.

סתם. בגלל תאוות השליטה שלו.

בגלל חוסר הפרגון שלו לחיי משפחה מאושרים.

כך הבת של ב..... מבני ברק.

כך הבת של [......] מארה"ב.

כך הבת של [.......] בארה"ב.

וכך עוד רבות, שאיני זוכרת את שמות כולן.

אני בטוחה שבורא עולם יבוא איתו חשבון.

אני מקווה שהסיפור הזה יגיע גם לאוזני הרבי מגור.

אני מתפללת שאצליח לשקם את חיי ואת חיי ילדיי היקרים לי מכל.

הלוואי.


על פי בקשת בני משפחה להוציא את השמות שהתפרסמו כאן, אני מכבד אותן והוצאתי את השמות השאיר אותם אצלי במקור