מספרים שמישהו התבטא בחריפות נגד הרב קוק לעיניו של הרב אלישיב והוא מחה, ולא רק מחה אלא התבטא בביטוי שהיה מגדולי הדור האחרון ולא היו רבים כמותו. לא רק הוא, מספרים על ר' שלמה זלמן אויערבך שיחסו להרב קוק היה מיוחד במינו, הוא היה הולך עם אביו כל שבת לשיעוריו ומאוחר יותר בשל לחץ קנאים ממשפחתו הוא המעיט אבל בהסתר היה ממשיך ללכת אליו, ואף כתב את תורתיו
ומי היה המסדר קידושין של ר' שלמה זלמן אויערבך? באותם השנים היו שני רבנים הרב קוק ור' יוסף חיים זוננפלד, תקראו כאן ולא תאמינו:
מרן הגאון המקובל הרב חיים יהודה לייב אוירבך זצוק"ל (תרמ"ז-תשי"ד), ראש ישיבת "שער השמים", ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים, היה מגדולי מעריציו של הרב קוק, והיה לוקח את בנו הגרש"ז זצ"ל להשתתף בסעודה השלישית של הרב קוק. בתחילה הביאו לרב קוק באופן גלוי יותר, אך בגלל תרעומת של חלק מבני משפחתו שהיו מהקנאים, לקחו רק לסעודה השלישית.במוצ"ש היה נוהג הגרש"ז לכתוב לעצמו את תוכנה. הדפים קיימים עד היום, עשרות שנים אחרי כתיבתם בתקווה לפרסומם. הגרחי"ל לקח את הרב קוק כמסדר הקידושין לגרש"ז בתר"ץ.
היום עלתה קבוצה של חרדים לציונו של הרב קוק בהר הזיתים וביקשו מחילה על מה שאמרו עליו בכל השנים. הם חשים כי עשו עוול, הם חיו בהשפעת הקנאים ולא קלטו כי הם פושעים לאמת
איני נכנס כאן לוויכוח השיטות, השאלה שלי היא אישית איך מתייחסים אל האיש שהיה אחד מגדולי הדור האחרון. האם מותר להמשיך להתייחס כפי שהתייחסו או שאולי הגיע הזמן לשוב בתשובה אמיתית. לא מבקשים חלילה שמישהו ישנה משיטתו, גם אני רחוק בגישתי ושיטת חיי משיטת מי שהולכים בדרכו. אבל האם מותר להתייחס אליו כפי שהתייחסו בשעתו טפשים? ליבי אומר לי כי הם טעו
לא אשכח את הוויכוח והזעם כאשר ר' מנחם פרוש ז"ל שרף בובה בתמונת הרב קוק, לדעתי היה זה מעשה נבלה ממש, אם כי מאוחר יותר הוא התחרט על המעשה אשר עשה. ככה זה היה אז, הלהיטו את הציבור נגד האחר ולא עשו חשבון. עתה לאחר 77 שנה הגיע הזמן שלפחות דבר אחד נקבל על עצמנו לשנות את היחס ולמחות נגד מי שמדברים בו סרה. מותר לחלוק על שיטתו, אבל אסור לפגוע בו. תופתעו, גדולי ישראל מאותו דור מכל חלקי הציבור ראו בו אדם גדול והתייחסו אליו כאל אדם גדול
