היה זה לאחר פטירת ר' שלמה זלמן אויערבך, המנהל של סמינר וולף ליטאי ליטאי ולא סתם אנטי חסידי גם אנטי פרענקים הוא היה זה שלא רק הפריד כיתות בין אשכנזיות לספרדיות הוא הפריד את הבנינים ואף את שעות ההפסקה בשביל שחלילה אשכנזיה לא תראה פרנקית - אבל זה סיפור בפני עצמו ולא כאן נעסוק בו. אותו וולף החליט כי ר' שלמה זלמן אויערבך לא מקובל על בני ברק בשל כמה דברים שעשה. הוא כתב כי אסור לגדל בלורית בשל חשש חציצה בתפילין ומנהג הגויים ועוד כמה סיבות, וזה הרגיז את וולף שטען כי גידול בלורית היא ממצוות התורה וההשקפה מפני שכל גדולי התורה הליטאים גידלו בלוריות גדולות. יש לו רשימה ארוכה של טענות נגד פסקי ר' שלמה זלמן שהם יותר מדי חסידיש וירושלמיש והוא לא אהב אותן, לכן קבע כי הבנות לא צריכות לכתוב שום עבודה עליו, ואף זעם כשראה שמישהי כתבה כי הוא 'פוסק הדור', הוא הוציא חוזר רשום וכתוב כי אסור לכנות את ר' שלמה זלמן אויערבך כ'פוסק הדור' מפני שלא היה כזה. אף אחד לא הכתיר אותו לתואר הזה ובלי רשות הרב שך אין נותנים תוארים לאף אחד, רק הרב שך הוא 'מרן' ורק הוא יכול להחליט איזה תואר נותנים ולמי
החוזר התפרסם בשעתו על ידי ישי וויינר ב'יום השישי', וזו גרמה למלחמה ממש. אנשי ר' שלמה זלמן לא שתקו והדבר גרר את מחותנו הרב אלישיב לקרא למלחמה על וולף על המעשה אשר עשה, הוא קרא לסלק את וולף מן הסמינר, אבל אז רץ וולף להרב שך שהתייצב לצידו וקרא למלחמה על הרב אלישיב וקבע כי מה שכתב וולף זו הדרך ולא אחרת, ותופתעו, כאן שמואל אויערבך הפך להיות אנטי הרב שך מפני שהוא פגע קשות באביו
הסיפור כאן הוא סיפור סיפור, תקראו ותהנו, לכבוד השלשים של הרב אלישיב
חזקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק כל הכבוד
השבמחקכל הדברים הנאמרים כאן הם קשים וכואבים, מפני שממה שנראה כאן מי הוא מרן ומי לא, נקבע על ידי אינשי דלא מעלי בעלי עמדה אמתנית המכריחים בכוחם מי יקבל תואר ומי לא.
השבמחקוהשאלה היא האם אין בסיפור הגזמה? האם באמת נקבע גדולתם של מי גדול באופן מגעיל כזה? ועל ידי טענות קלושות כאלו? והחזק מכל:האם כבודו לוקח אחריות על "כל" הנאמר כאן?? הרי כל שינוי קטן יקבל הסיפור צורה אחרת.
ממש כואב, כי זה לא רק מה שקרה אלא למה שחנכו דור שלם למלחמות סרק וזה מתבטא גם בכתיבה, גם בדיבור והגרוע מהכל בחשיבה עקומה הפוגעת בשלמות התורה.
(שלא מן הענין האותיות המשונות של כניסת תגובה מסורבלות וקשות להבחנה ומקשה התגובה)
החוזר ששלח המנהל וולף העתק ממנו פורסם בעיתונים של אז, ואת הרשימה שלי כתבתי אז על סמך החוזר שלו, מדובר באחת הפרשיות הסוערות באותן הזמנים, ובמילתי דמוכח - המסמך ההוא קיים ונמצא בארכיון שלי, ובל"נ בהזדמנות אעלה אותו
מחק