מנחם כרמל חשב שלאחר ה'מועצת' והסיבוב של סיומי הש"ס הכל נרגע והוא יכול לשוב לסורו. אבל הוא לומד כי אין זה כך כלל, ומי שמנהל עתה את המלחמה הוא ר' חיים קנייבסקי ולא אחר
ומדוע? מפני שעתה נפתח שלב נוסף במאבק הזה, והוא מי יהיה הגדול המנהיג לאחר הרב שטיינמן. ר' שמואל אויערבך עדיין משלה את עצמו כי הוא הבא בתור, הוא לא יודע כי בבני ברק כבר החליטו כי יש שניים לפניו והם הרבנים ר' ניסים קרליץ ור' חיים קנייבסקי, ועל ר' שמואל יהיה לחכות בתור
מנחם כרמל קולט זאת וכאן בעייתו. הוא לא יכול לצאת נגד ר' חיים קנייבסקי אבל אינו יכול להפקיר את ר' שמואל אויערבך, אז הוא מנסה לשחק משחקים. המצב הזה יוביל שבקרוב הפילוג יהיה עמוק יותר. גם במסחר יחלקו בין חנויות יקימו לו מתחרה והשונאים יקנו אצל המתחרה ולא אצלו
מנחם כרמל משחק לא נכון. הוא היה המועמד ה-3 של 'דגל התורה' לכנסת. עתה בעקבות מה שהוא עשה ועושה אין לו עוד כל סיכוי שישבצו אותו במקום הזה, הוא ככל הנראה יעוף
כדאי פעם לנהל דיון על השאלה, איך פרחח רחוב מצוי (מי שהכיר את מנחם כרמל בבחרותו, יודע מצויין על מה אני מדבר), משתלט על הדו-שיח החרדי, ובכלל מהווה פקטור במאבק בין גדולי התורה, אך ורק בתוקף העובדה שיש לו רשת חנויות מכולת (וכאן רציתי להוסיף את המילה "מסריחות", אבל אני משתדל לשמור על לשון נקיה).
השבמחקמי שמכיר את האיש, יודע שמהותו לא השתנתה בכהוא זה. מי שמאזין לו מפעם לפעם בתקשורת, תופס את ראשו ושואל: איך יש הווא-אמינא למנות איש רדוד כל כך, למייצג הציבור החרדי; האם אנחנו באמת עדר של "נייטיבס".
אשמח לראות התייחסות שלך, מנהל האתר.
כפי שכתבת צריך לשמוע אותו בשביל להבין
מחקאבל בא תראה את ההבדל בינו לבין משה גפני ואורי מקלב, גם הם הסתובבו בחצר של הרב אלישיב והבינו ברגע הנכון לעשות את הסיבוב הנכון, לא כרמל