נתאר לעצמנו שמשפחת קלצקי היתה מחליטה כי היא הולכת עד הסוף לא מוותרת ולא מסכימה לשום עיסקה, רוצה משפט מלא ושהרוצח לוי אהרן ייענש במקסימום האפשרי על פי חוקי מדינת ניו יורק. אין ספק כי העונש היה מוות. מדינת ניו יורק חוקקה לפני שנים את החוק המאפשר עונש מוות ואת זה הוא היה מקבל
כמובן שעורכי הדין שלו היו נאבקים להוכיח כי אינו שפוי, או שלא היה שפוי בשעה שעשה את המעשה על מנת להצילו ממוות. אבל נניח שהתביעה היתה חזקה יותר, והסבירות אומרת שכל המושבעים שהיו רואים לנגד עיניהם תמונות מן הזוועה הנוראה של חתיכת לייבי קלצקי לחלקים היו מצביעים בעד הרשעתו בסעיף שעליו העונש הוא מוות
אבל השאלה הנשאלת היא מה עושים כאן. מדובר ביהודים מכל הצדדים, האם מותר להרשיע יהודי במוות? נניח שמדובר בגויים הם מחליטים, אבל אין ספק כי זה בידי התביעה המייצגת את הנפגעים וכאן מדובר ביהודים חרדים. השאלה היא הלכתית, ולא אופתע אם זה היה החשבון של משפחת קלצקי להעדיף עיסקה ולצאת מן הסבך הזה, מאשר ללכת עד הסוף ושיקבל עונש מוות
השאלה שאני שואל כאן מה הייתם אתם עושים במצב כזה - שלא נדע.
החזות החרדית של לוי אהרון מטרידה אותי. תחילה נראה היה כי הוא תפס את גודל החילול ה' והסיר את הכיפה, הוא עשה צעד טוב ויפה שיחשבו כי מדובר במי שאינו דתי. אבל משום מה הוא עשה סיבוב של מאה ושמנים מעלות והחליט לשחק חרדי עד הסוף. אולי מפני שהוא מאמין שבחברה חרדית יהיה לו יותר טוב בבית הסוהר
מה שלא יהיה החשבון, מה שבטוח אף אחד לא השפיע עליו וביקש ממנו לעשות מה שעשה, זו היתה החלטה שלו. השאלה שאני שואל כאן, האם הוא ביקש סליחה מן המשפחה, ומדוע הוא לא ניצל את שאלת השופט אם הוא רוצה לומר משהו על מנת לבקש סליחה ממשפחת קלצקי
משהו - ולא רק משהו - חולה בו זה אין ספק, הוא הובל מבית המשפט ישירות לכלא, הוא לא מערער, שפירושו הוא משובץ מיידית במקום היכן שיהיה במשך 40 שנה לא פחות יום - כך גזר השופט
פרטים על גזר הדין: http://bektzara.blogspot.com/2012/08/40_29.html
כמובן שעורכי הדין שלו היו נאבקים להוכיח כי אינו שפוי, או שלא היה שפוי בשעה שעשה את המעשה על מנת להצילו ממוות. אבל נניח שהתביעה היתה חזקה יותר, והסבירות אומרת שכל המושבעים שהיו רואים לנגד עיניהם תמונות מן הזוועה הנוראה של חתיכת לייבי קלצקי לחלקים היו מצביעים בעד הרשעתו בסעיף שעליו העונש הוא מוות
אבל השאלה הנשאלת היא מה עושים כאן. מדובר ביהודים מכל הצדדים, האם מותר להרשיע יהודי במוות? נניח שמדובר בגויים הם מחליטים, אבל אין ספק כי זה בידי התביעה המייצגת את הנפגעים וכאן מדובר ביהודים חרדים. השאלה היא הלכתית, ולא אופתע אם זה היה החשבון של משפחת קלצקי להעדיף עיסקה ולצאת מן הסבך הזה, מאשר ללכת עד הסוף ושיקבל עונש מוות
השאלה שאני שואל כאן מה הייתם אתם עושים במצב כזה - שלא נדע.
החזות החרדית של לוי אהרון מטרידה אותי. תחילה נראה היה כי הוא תפס את גודל החילול ה' והסיר את הכיפה, הוא עשה צעד טוב ויפה שיחשבו כי מדובר במי שאינו דתי. אבל משום מה הוא עשה סיבוב של מאה ושמנים מעלות והחליט לשחק חרדי עד הסוף. אולי מפני שהוא מאמין שבחברה חרדית יהיה לו יותר טוב בבית הסוהר
מה שלא יהיה החשבון, מה שבטוח אף אחד לא השפיע עליו וביקש ממנו לעשות מה שעשה, זו היתה החלטה שלו. השאלה שאני שואל כאן, האם הוא ביקש סליחה מן המשפחה, ומדוע הוא לא ניצל את שאלת השופט אם הוא רוצה לומר משהו על מנת לבקש סליחה ממשפחת קלצקי
משהו - ולא רק משהו - חולה בו זה אין ספק, הוא הובל מבית המשפט ישירות לכלא, הוא לא מערער, שפירושו הוא משובץ מיידית במקום היכן שיהיה במשך 40 שנה לא פחות יום - כך גזר השופט
פרטים על גזר הדין: http://bektzara.blogspot.com/2012/08/40_29.html
ע"ז נאמר ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא.
השבמחקהוא מבין בהחלט את חומרת המעשה שלו, ולכן הוא לא יכול להביט להם בעינים ולבקש סליחה, הדבר מוקדם אצלו.
בנוגע לחרדיות שלו, זה שהוא פושע לא צריך לגרום לו לפרוק עול, ולכן מספיק מה שהוא הוריד את הכיפה פעם אחת, את האקט שיוריד מהחרדים את קלון המעשה הוא עשה די, מעכשיו החיים ממשיכים למרות הכאב.
המשפחה ההורים לא הופיעו היום בבית המשפט, התובעת הקריאה מכתב מטעמם
מחקר' חיים, שכחת דבר אחד.
השבמחקאין עונש מוות בניו יורק! אנא תבדוק שוב את הדברים.
ישנם עשרות אם לא מאות אתרים רשמיים יותר ורשמיים פחות שיאשרו עובדה פשוטה זו, מאז שנת 1976 אין במדינת ניו יורק עונש מוות.
בל"נ אבדוק, אם אתה צודק אז הפרשנות שנתנו ברשתות החדשות הכלליות בניו יורק טעות. האזנתי לדיווחים בכמה ערוצים מרכזיים, כך ראיתי את זה גם חי בבית המשפט, שם הסבירו כי לעבירה כזו העונש הוא מוות
מחקאין ספק שהאדון הזה חרדי, כי רק אדם קיצוני שחונך לא לשאול שאלות ,לא לחשוב, לא להבין. רק חינוך כזה יובל לרצח.
השבמחקלכן רוצחי הנער הערבי הם חרדים
לכן פשעים רבים מבוצעים ע"י החרדים, זה מאוד פשוט- כאשר מחנכים שלגנוב ממדינת ישראל או מציוניים דתיים או חילוניים זה בסדר, אז איפה בדיוק עובר הגבול?
כאשר בתי הדין הרבניים מדריכים עדים ואת אחד הצדדים מה לענות ע"מ שהצד השני(הלא חרדי) יפסיד ,מה הגבול?
בקיצור כאשר יש התר לעבור על 10 הדברות ,שלא לדבר על שאר המצוות ע"מ לפגוע ביהודי שאינו חרדי, ק"ו אם הוא גם ציוני אז אין להתפלא.