מי שקם להגנת מנחם כרמל, שלח את עוזריו לזרוק את המוחים היה לא אחר ממשה גפני, הוא ביקש מהם לעזוב ולאפשר למנחם כרמל לשבת בהנהלת המפלגה
לא שמענו שהמפלגה החליטה לגנות את מי שמרים יד ברבניה, זה כלל לא חשוב היה לדון ולהחליט. עבורם מעשיו של מנחם כרמל מקובלים וההוכחה, לא סילקו אותו מן המפלגה
אבל לא על זה אני כותב פה אלא על משהו אחר וחמור ומוכיח באיזה קהות חושים הם חיים. במשך שנים ביזו את מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן קבוצת רשעים שרדפו אחריו לכל מקום חילקו פשקווילים ביזוהו בכל דרך אפשרית. מי שעמדו מאחורי הענין היו ראשי המחבלים שמנחם כרמל נמנה עליהם, ולא ראינו אפילו פעם אחת שמשה גפני יקום ויקרא למלחמה על מי שפוגעים בהרב שטיינמן. זה כלל לא הפריע לו. ככל הנראה מפני שהאמין כמו המחבלים האחרים שהוא לעולם לא יגיע להנהגה
משה גפני כשהגן על מנחם כרמל חייב הסבר מדוע על עסקן כן ועל גדול לא. האם את המינימום הזה הוא לא חש חובה לגנות את מי שמרימים יד על גדולי הליטאים. מה יש, הוא מפחד מזעם המחבלים?
הייתי מודאג מאוד אילו גפני היה מגן על הרב שטיינמאן, אולי עד כדי פסילתו של הרב הצדיק הזה:
השבמחקאם יבא נסראללא ויעיד על מישהו שהוא צדיק: האם כבודו היה מתחיל לרקוד ברחובות על עדות כזו? האם לא היה נחשד בעיניו שזה הצריך את עדותו של נסראללא זהו בגלל שלא בחינם הלך הזרזיר אצל העורב אלא וכו'?
חלילה, לא מבקשים עדות ממנו, חוצפה היא ממנו להגן על מי שפוגע בהרב שטיינמן. אף אחד לא מבקש ממנו שיגן על הרב שטיינמן, לא מעוקצך ולא מדובשך
מחק