ה'שומרי אמונים': בין עולמו של הבן לעולמו של הגיס החתן, הגיס שינה את פני הקהילה הבן המשיך את דרכו של אביו

מימין לשמאל: ר' בערל ליפל מב"ב - חתן הפנ"מ,  הרבי משומרי אמונים,  הפני מנחם,  החתן מיכאל אריה ראנד חתן ר"ב ליפל,   הרבי מזוטשקע. עומדים: מאחורי הפני מנחם ממש - נהגו ר' נחמן ארנרייך.    מאחורי החתן - שלמה פרל ממשמשי הרבי הנוכחי מגור שליט"א.

על ההיסטוריה של 'השומרי אמונים' אפשר לכתוב ספרים על גבי ספרים במיוחד על אותה תקופה שבין הר' אהרל'ה המייסד של הקהילה לבין מה שקרה לבן ולחתן (הגיס). לא היתה זו רק מלחמה על ירושה מה שקורה ברוב הקהילות, אלא מלחמה על דרך, איך להמשיך את הקהילה האם בדרכו של האבא או בדרכה של סאטמאר שהגיס היה תלמידו של ר' יואל

מי שישוב אחורנית וילמד את קהילת 'תולדות אהרן' ו'תולדות אברהם יצחק' של ימינו שהם כבר ירשו מהאבא קהילה ימצא כי פני קהילה זו לא היתה כפי שהיתה בעת ניהול הקהילה על ידי ר' אברהם יצחק שנתן לקהילתו שם חדש 'תולדות אהרן'. השם המקורי של הקהילה היתה 'שומרי אמונים' הבן בדין תוורה זכה בשם הקהילה, הגיס לא רצה להמשיך לריב עם דיני תורה בענין והסכים לשנות שם. אבל לא זה מה שחשוב. צביון הקהילה, הוא שינה אותה מן הקצה אל הקצה, זו היתה אחרת לגמרי לפני שהוא תפס את השלטון שם

האבא ה'שומרי אמונים' ניהל קהילה דומה אבל השקפותיו היו רגועות יותר, הוא ניהל קהילה סגורה ביקש לשמור עליה באותן הימים שחלילה לא יפלו לרשתי החילונים, אבל בכל הקשור ל'השקפה' הוא לא היה קיצוני כלל. מי שהפך את הקהילה הזו לקיצונית מאוד היה הגיס שאת השקפותיו הביא מרבו מסאטמאר, והדברים הגיעו עד לכדי קונפליקט

אתן לכם דוגמא. לאחר מלחמת ששת הימים נוצרה שאלה 'השקפתית' או בלשונם 'שיטה' מה עושים, האם הולכים לכותל המערבי כן או לא. מצד אחד כיבוש הציוני ולכן אסור ללכת, אבל מן העבר האחר ירושלמי בלי הכותל הוא לא ירושלמי, והר' אהרל'ה היה הולך הרבה לכותל. ר' יואל מסאטמאר פסק כי אסור ללכת לכותל המערבי בשל הכיבוש הציוני, אבל תופתעו, מי שיצאו נגדו היו 'ראשי העדה החרדית' שפסקו אחרת ממנו וקבעו כי מותר ללכת לכותל המערבי. הסאטמארים זעמו על ההחלטה אבל לא היתה להם ברירה, הם לא רצו לאבד את כוחם בירושלים ונאלצו לבלוע את הגלולה המרה

מי שנקלע לבעיה היה האדמו"ר מ'תולדות אהרן', מצד אחד הוא תלמיד של ר' יואל אבל מאידך הוא הבין כי 'העדה החרדית' צודקת. אז מה הוא עשה, הוא אמר לאנשיו אתם יכולים ללכת לכותל המערבי. על עצמו הוא אמר כי לא יילך כי אינו רוצה להרים יד ברבו, אבל לבניו ולכל מי ששאל אותו נתן את הרשות ללכת, ואכן בנו ר' דוד עד היום הזה מרבה ללכת. פעם הוא היה הולך רק לפנות בוקר שלא יראו אותו, עכשיו הוא מגיע לאיזה בית בעיר העתיקה שממול הכותל ושם הוא מתפלל

ה'שומרי אמונים' לא שיחק משחקים, הוא המשיך בדרכו של אביו, ובמשך השנים יכולת לראות את ההבדל שבין הבן והגיס עולמות אחרים לגמרי. כשהגיס היה קיצוני ואנטי ישראל הבן היה איש ארץ ישראל הוא לחם למען הארץ וטען כי זה מה ששמע אצל אביו, גיסו הוא זה ששינה

תמונות מהלוויית האדמו"ר משומרי אמונים כנסו לצימוקים: http://tzimukym.blogspot.com/