מבחן הֲמַרְשְׁמֵלוֹ

 

מאת: חרדי בעולמו

 

'מבחן המרשמלו', הוא מבחן בו נבדקים ילדים קטנים באיזו מידה הם מסוגלים לדחות סיפוקים. המבחן נותן את הניבוי הטוב ביותר, להצלחתו העתידית של הילד.

במבחן, נותנים בפני ילדים קטנים ממתק ואומרים להם שיש להם שתי אפשרויות. או לאכול עכשיו את המרשמלו או להמתין עשרים דקות ואז יקבלו שני מרשמלו. מחקרים ארוכי טווח (40 שנה) גילו שילדים שגילו יכולת התאפקות והעדיפו לקבל שני מרשמלו בעתיד, מצליחים יותר בחיים.

המחשבה קצרת הטווח מאפיינת ילדים. קשה למצוא מבוגרים שיאכלו את האגוזים שיועדו לעצים, רק מפני ש'בא לי עכשיו אגוזים'. ככלל, מצופה מאדם בוגר, לחשב דרכיו מראש ולפעול בהתאם למטרותיו ארוכות הטווח.

דרך ניהולה של המדינה שנוי במחלוקת במגוון תחומים. מה היחס הראוי לערבים, אלו שמעבר לגבול ואלו שבתוך ישראל. מה היחס הראוי לקשישים, נכים, חלשים. איך נכון להשתמש בקופה המשותפת ('תקציב המדינה') לְמָה להקצות יותר משאבים וּלְמָה פחות. באיזו מידה המדינה צריכה להיות מעורבת ומכרעת בתחומים השונים ובאיזו מידה הדברים צריכים להתנהל בהתאם ל'כוחות השוק'. בלי שאנחנו שמים לב, מוּצָאִים תחומים רבים לניהול חיצוני. בתי ספר מתוקצבים ע"י המדינה, אבל מנוהלים ע"י גופים פרטיים. כנ"ל גם בתי חולים. אפילו מעברי גבול ומחסומים מנוהלים בפועל ע"י חברות פרטיות. המדינה קובעת כללים ורגולציה, אבל הביצוע מופקד בידי חברות עסקיות (כפי רוצים עכשיו לעשות, גם בתחום הכשרות. אבל אכ"מ).

כל ממשלה מנהלת את המדינה בהתאם לתפיסות העולם של מרכיביה. כשאנחנו היינו בקואליציה, 'חשבה המדינה' שהחשוב הוא לתמוך בכוללים וישיבות. כיום, חושבים בממשלה שהחשוב זה לתמוך בחתולי רחוב (ועדיין הישיבות מקבלות, משום מה, פי מאתיים מחתולי הרחוב - הגם שיש בישראל, פי עשר חתולי רחוב, מתלמידי ישיבות).

השאלה המתבקשת היא מהו תפקידם העיקרי של 'נציגינו' בכנסת? האם תפקידם הוא לחטוף מהקופה הציבורית כמה שיותר, או שתפקידם הוא לייצג את הציבור שלנו בדרך שתגרום לאחרים לחשוב-מחדש האם דרכם נכונה, או שמא דרכנו.

דעתי האישית, שלציבור החרדי עדיף שלא יהיו מפלגות חרדיות, אמורה כאן לא אחת. מעבר לכך שתפקידנו בעולם הוא אך להרבות כבוד שמיים ולהביא מקסימום יהודים לקיים תו"מ, איני רואה תועלת בכך שההחלטות מתקבלות ע"י נציגים חרדים, בעוד שניתן להגיע לאותה תוצאה (ויותר טובה) אם לא-חרדים יחליטו על אי-גיוס, תקציבים לחינוך החרדי וכדו'. העניין המהותי הוא: תפקידנו בעולמו יתברך. האם התפקיד שלנו הוא להרבות כספים ונכסים לעצמנו, או שתפקדינו הוא להרבות כבודו ויקרתו יתברך.

בשיח הציבורי בישראל עולים נושאים רבים שחשיבותם רבה ומהותית לחיי הדורות הבאים. ידועה לכל העובדה שהאנושות מייצרת כיום יותר רעל מכל הדורות הקודמים ושבאופן טבעי, אם העולם ימשיך לייצר מוצרים בדרך שיצר וצרך עד כה, הרי העולם הולך לאבדון. אין ספק בכך שפליטת פחמן הורסת את העולם וברור שכל אדם אחראי אמור לחשוב לא רק על עצמו, אלא גם להיות אחראי כלפי הדורות שיבואו.

לצערי ולבושתנו , הנציגים 'שלנו' בכנסת מתנהגים כל הזמן כמו ילדים קטנים. הם נגד ייקור משקאות ממותקים (הגם שאין ויכוח על כך שחלק נכבד ממקרי המוות בדורנו הינו תוצאה של 'מגיפת השמנת היתר', שנגרמת בשל צריכת סוכר מוגברת). הם נגד ייקור כלים ח.פ, הגם שידועה העובדה שהעולם 'נחנק' מעודפי פלסטיק - שטרם נמצאה הדרך לנקותם מהעולם. פלסטיק זו פסולת שלא מתפוגגת ואינה מִתְמַחְזֶרֶת. הפסולת הזו מאיימת על המשך כל החי על כדור הארץ.

כן, נכון, קשה לנקות כלים במוצ"ש. כן, נכון, קשה למצוא שוטף כלים לישיבות. אני רק לא שומע מה הפתרון החילופי שאנחנו מציעים. אין אצלנו אפס קצהו של דיון בסוגיות שאנשים מבוגרים-אחראיים (אפילו גויים) מבינים שצריך לעסוק בהם. יש מקום לדון בנזקי הח.פ. לעומת נזקי חומרי הניקוי, ייצורם, הובלתם וכו', אבל אצלנו אין סוגיה בכלל. השאלה היחידה היא השאלה המיידית: האם זה מוציא מכיסי כסף עכשיו, או לא. על רודפי השלום אנחנו יודעים לומר 'שלום עכשיו - מלחמה אח"כ', אבל בתוכנו פנימה, אין דיבור בכלל, על מה נכון ומה לא.

ומה אילו כל 120 החכי"ם היו נבחרי אות קדושה כלשהי, האם אז לא היינו צריכים לתת את הדעת על העתיד?

כל כך התרגלנו שהחכי"ם 'שלנו' עוסקים בדברים הפחות חשובים (מי בכלל היה יודע שיש 'הזויות הכותל', לולי שהשתלבו האינטרסים היחצניים שלהן עם האינטרסים היחצניים של עסקנינו?). כל כך התרגלנו שחכי"נו עושים למען טובת עצמם וחצרם בלבד, שאיננו פנויים לראות כיצד אנחנו נראים 'מבחוץ'.

ליהדות החרדית דרושים נציגים שיכבדו את עצמם ואת קהלם. נציגים שפועלים לטובת הציבור הכללי ולא לטובת עצמם. נציגים שפועלים בדרכים מכובדות ולא גנבי-כספי-ציבור. צריך שההבדל בין פעילותם לפעילות הפוליטיקאים מסביב, יהיה ניכר וברור-מאיליו. נציגים שבזכות הכרות הציבור איתם, יתרבו שותומ"צ ולא ההיפך ר"ל.

או בקיצור, דרושים נציגים שעברו את מבחן המרשמלו בבגרות.

 

חרדי בעולמו