על כלבים, חתולים ואצילים

 

מאת: חרדי בעולמו

זכינו להתפעם מיפי שירת-דבריו של ליצמן, שטרח והכין מראש בדיחה על חשבון הקואליציה. 'לא חדש לי', אמר, 'שעוזרים לחתולים, אבל חדש בעיני שכלבים מחליטים לעזור לחתולים'. ממש שפתיים יושק. מעניין כיצד יתפייט על דחיית המענק בסך מאה מיליון ש"ח, שרצה מנסור עבאס לתת לציבור החרדי, מ'הכספים הקואליציוניים'. אגב, אם מנסור עבאס באמת רוצה להעביר כסף לחרדים, אז הוא צריך לכלול בהצעתו את ה'מעשרות' לחכי"ם ועוזריהם, אחרת הזרוע המועצגתית תוציא 'איסור הנאה' מהכספים שאינם 'בהכשר'. שהרי לא יעלה על הדעת שמישהו יעזור לנו, אם זה לא תחת שמם וחסותם - כפי שכבר נוכחנו בגאונותם וטובם.

טרם התברר האם רעיון גאוני זה (לכנות את אנשי הקואליציה 'כלבים') הינו פרי מחשבתו-יצירתו הבלעדית של ליצמן, או שמא אלו פירות הילולים של צוות המחשבה והתגובה של 'יהדות התורה'. גם צריך ביאור מדוע נזנחה איסטרטגיית 'האנטיוכוס' של גפני לטובת איסטרטגיית 'הכלבים' של ליצמן. מסקרן מה היו השיקולים וכדאי גם לשמוע האם המועצגת היתה מעורבת בהחלטה איסטרטגית זו , שהרי החכי"ם אינם עושים אלא את אשר צֻוּוּ, כידוע לכל.

כרגיל, איני בא בטענות לחכי"ם, לעסקנים ולכל מי שיש לו רווח ישיר מההיצמדות למה שהיה. השאלה הנוקבת היא, הכיצד קורה שציבור שלם, שבתוכו כו"כ בעלי דעת מופלגים, ממשיך ואוחז באותן דרכים לא יעילות ולא יהודיות. מה צריך לקרות כדי שיהודי ישים אל ליבו שכל המערכת הזו חולה ומקולקלת וכל עניינה הוא אך ורק להיטיב עם העסקנים.

אמנם, טרם נמצא החכם שיצליח להגדיר טיפשות, אבל מה בוודאי נכלל בה, כבר אמר אלברט איינשטיין. וכה אמר: "טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת",

עד לשלהי ימי הביניים, נוהל העולם בידי קומץ 'מיוחסים'. הקומץ הורכב מאנשי המלך והאצולה. 95% מהעם יצאו לעבודתם בשדה והתייגעו כדי להוציא לחם מן הארץ (כלומר, את אותו חלק שהותירו להם גובי המיסים למיניהם). מבחינת המון העם לא באמת היה נ"מ אם שם המלך יהיה שארל, אדוארד, או מוחמד ביי. אצל כולם היה חלק-העם-ביבול זהה: המינימום שיאפשר לאנשים להמשיך ולגדל תוצרת (כולל ילדים, כדי שיהיה מי שיזין את האצולה גם בדור הבא). כל מה שמעבר לזה, בזבוז הוא אם ישאר ביד ההמון.

ההמונים, אנשי השדה, הפועלים, האומנים וכדו' גם לא השתתפו במלחמות. את המלחמות קבעו וניהלו האצילים (משני הצדדים). הרווח או ההפסד עליו נלחמו, היו ההמונים, שדותיהם, בתיהם ובני ביתם. בהתאם, אכן לא היה הגיון שההמונים ישתתפו במלחמה כלשהי, כי מה מינם יהלוך אם יחמוס אותם מלך זה או אחר??

ימים אלו פסו ועברו מהעולם. למעט במקום אחד: בישראל קיימת קבוצה מיוחדת אשר גורלה, עתידה, כספיה, ילדיה וכל אשר להם הינם הנכס עליו מריבים אדמורי"ם, צדיקים ויר"ש. כמובן שאף אחד לא נלחם משיקולים או סיבות אישיות. מי שרק מעלה על דעתו שהאדמו"ר מגור שליט"א עושה כל אשר ביכולתו (וכנראה גם מעבר לזה) לפגוע בקהילת 'פני מנחם', מפני שיש לו איזה צד או עניין אישי בזה, הינו שוטה ורשע (ומן הסתם מצווה לנוחרו כחזיר). אין אדמו"ר, או גדול בישראל שיודע בכלל מה האינטרס שלו. 'אינטרס' זו מילה לועזית בכלל ומניין יהיה לצדיק מושג שיש לו דבר כזה???

אלו, אנשי האצולה, מתחתנים בינם לבין עצמם, כך שהדם הכחול לא יזרום אל מחוץ לגבולותיו. רק אלו שדמם זהב, יכולים להשתדך עם כחולי הדם ושילובי דמים אלו מניבים דרמות לתפארת היהדות והחסידות (ראה ערך סדיגורע).

לעומת האצולות הותיקות, קמה בישראל בשנים האחרונות אצולה חדשה. אצולת העסקנים. יתרונה של זו, על פני קודמתה, שלגילדה זו יש אפשרות (לפחות טכנית) להצטרף. העובדה הזו מחזיקה את מערכת השקר החרדית ומשמרת את רוב מניין ובניין החרדים כספקי ליטרת הבשר (מצביעים, משתתפי הפגנות, תוקפי מתנגדים וכדו'). הכישורים הנדרשים לכניסה לגילדה הינם בסיסיים: לדעת לשקר בלי ניד עפעף, וליהנות מנעיצת סכין בגבו של החבר.

רק אור קטן, מאיר בחשכת ימים אלו. אתר זניח וידוע בקיללתו, בשם 'בעולמם של חרדים' ממשיך לבקוע מבעד לחשכת הדעת המאפילה על אור השמש. ב"ה המונה של יאהו מעיד שהאור הקטן מאיר את עולמם של עשרות אלפי חרדים מידי יום ביומו, כך שנראה שחסדי השם לא תמנו ועודו שוקד לשמור על תקנתן של ישראל.

אם רק תאבו - ושמעתם.

 

חרדי בעולמו.

נ.ב.

מה אתה מתרגז, לא סיכמנו שתפסיק לקרוא אותי??