דברים שלא נעים לשמוע

 

מאת: חרדי בעולמו

 

כמו הרבה פעמים, האמת הפשוטה אינה נעימה לאוזן. ייתכן שבשל העדפת הנוחות קצרת הטווח, אנחנו נמנעים מלחשוב לעומק או קדימה, כי המנוחה טובה לעצלים. אפילו הכעס, כשהוא בחיק כסילים - ינוח.

יש אצלנו הסכמה גורפת שגזירות ליברמן נוראיות עבורנו. בלי ללמד זכות על ליברמן, אני מבקש להקדיש דקה של מחשבה עצמאית על טובת עצמנו לא בטווח המיידי, אלא בטווח הארוך יותר.

הגזירה הקשה-מכל שהטיל ליברמן  הנה ביטול הסיבסוד למעונות היום לנשות האברכים. תורף הגזירה הוא שרק כאשר שני בני הזוג עובדים (או לומדים כהכנה לעבודה) , הם יהיו זכאים לסיבסוד מעונות היום. עד כה היו גם תלמידי הכוללים נכללים בהטבת מעונות היום. כיצד זה קרה, הרי סיבסוד מעונות היום נועד לעידוד יציאה לעבודה? התשובה לכך היא שהיינו בקואליציה ולא היתה אפשרות מעשית לומר לנו 'לא'. כלומר, המימון ניתן לנו, לא בגלל שמישהו חשב שזה יעודד יציאה לעבודה, אלא כי היה לנו כוח לכפות על הציבור לממן את אברכי הכוללים שלנו. מבחינתנו, מדובר בתוספת הכנסה למשפחה האברכית.

לכן קמה הזעקה. מריצות של מילים נשפכו במחוזותינו על רשעותו של ליברמן. כאמור, איני בא ללמד זכות עליו (כמדומני שהוא מצהיר בריש גלי שכל מגמתו היא להצר ולהציק לחרדים - שותפיו עד לאחרונה), אלא להבין מה האינטרס האמיתי שלנו.

יש שיאמרו שמה מקום להעמיק כאן? כל דבר שמכניס לאנשי קהלנו כסף, הוא 'בעדנו' וכל דבר שמפחית את הכנסת קהלנו, הינו 'נגדנו'. יכול להיות. אלא שמרבותי שמעתי שאין כמעט שום דבר שאמיתתו נמצאת בשכבה החיצונית שלו. חוץ מעצם קיומו יתברך, שנשארת אמת גם במושכל ראשון וגם אחרי חקירה ודרישה. ברוב הדברים קיימת תופעה, המוכרת בשם 'מה שרואים משם, לא רואים מכאן'.

ראשית, צריך לזכור שכבר אמר החכם מכל אדם שיש עושר שמור לבעליו לרעתו. אם נתבונן במציאות חיינו נוכל להיווכח שמעטים המקרים שהעושר שמור לטובתו של העשיר. מעטים העשירים שהעושר אינו עושק את זמנם, מטה אותם מעיסוק בדברים של מהות ומביא אותם לידי גאווה והתגדלות על זולתם. נער הייתי וגם זקנתי וכמעט לא ראיתי עשיר מוריש מידות טובות, חמלה והתחשבות בזולת במחוזות אלו. יודעני בעצמי בוודאות שלו הקב"ה היה מפיל לחיקי הון, הייתי במדרגה נמוכה מרוב אלו שעליהם אני כותב ביקורת-לכאורה ואכן אני מודה לקב"ה שלא שם לפני את הניסיון הזה (מה שלא אומר שלא אפדה את כרטיס הפיס שלי, כשאדע שזכה בסכום גבוה. לצערי הרב).

אבל, אם נרצה, נוכל להבין ולראות שכבר גדוילי ישראל הזהירו אותנו מפני פגע זה של היסמכות על שולחן המדינה. אפילו בנושאים שהם בלב ליבו של העולם החרדי, דוגמת חינוך ילדי ישראל, הורו חכמי ישראל שלא ליטול מקופת המדינה יותר מאשר 60% מהתקציב.

לצערנו ולבושתנו כבר עברו הימים שגדולי ישראל מנווטים את הספינה וכיום הזרוע המועצגתית עונה אמן על כל דבר שהזרוע הפוליטית מורה לה לעשות כן. בלטו הדברים בעת הוראתם לעסקני ציבורנו שלא לעזור לאנ"ש, כל עוד אין הדבר נעשה דרך "נציגינו" (שדרך המאבק הנכונה בעיניהם היא בהחרמות וקריאת שמות גנאי ילדותיים).

לצערנו הרב, חומת יהדות זו נפרצה וכיום עושים חכי"נו כל שיש לאל ידם כדי לגנוב כסף מהקופה הציבורית. לצערנו, רוב הציבור 'שלנו' רואה באותה עין קטנונית את נושא השימוש בכספי הציבור ונדמה לו שכמה שיותר כסף אנחנו סוחטים מהמדינה, כן אנחנו מיטיבים עם אנ"שינו.

יסולח לי אם אביע דעה אחרת. בעיני, מה שאפשר לקבל מהקופה הציבורית יש לעשות דרך נציגים חילוניים בדווקא. הדברים אמורים פה כו"כ פעמים ואין צורך לחזור עליהם. אם יש נציגים חרדים בכנסת תפקידם הוא לייצג אותנו בכבוד וברמה מוסרית למופת. צריך להיות מצב שבו כל החכי"ם החילוניים יראו וידעו שהחכי"ם שלנו הם 'משהו אחר'. הם אינם עסוקים בקטנויות היומיומיות, אלא במחשבה ארוכת טווח איך מְקִלִּים על מסכנים, איך עוזרים לעשוקים ואיך בונים מחר טוב יותר.

ההרגל (שנעשה לטבע) לגזול מהקופה הציבורית כל מה שרק אפשר (כן, אני יודע שכך עושים כולם. אנחנו לא 'כולם'. אנחנו בניו של קב"ה ומאיתנו יראו איך צריך יהודי להתנהג), מעוור את עינינו לחשוב כאילו במעשינו תלויה הצלחת התורה ח"ו. בשום מדינה בעולם אין תקציב לכוללים וכמו שהתורה יכולה להתקיים בחו"ל, כך תתקיים בארץ. הקב"ה ישלח את 'התקציב' שלו דרך גבירים, מה רע לנו בכך?? בכל מקרה יש נזק גדול באינוס חילונים להחזיק כוללים, גם אם זה נעשה דרך התקציב.

התקציב למעונות נועד לעודד עבודה. אם אתם רוצים למשוך כסף מהקופה לצורך כוללים אז תעשו את זה בדרך ישרה. אין שום הגיון כלכלי בסבסוד מעונות יום לאברכים. כן, יש הגיון במימון כוללים (למי שחושב כך) אבל אין זו הנהגה נכונה או טובה 'לגנוב את הקופה הציבורית'.

כל כך התרגלנו לגנוב את הקופה הציבורית שאנחנו מרגישים 'נגזלים' כאשר התקציב חוזר ליעודו המקורי - הקלה על נשים לצאת לעבוד.

האם אנחנו רוצים לחיות במדינה שבה מוציאים את כספי כולנו, לפי לחצים פוליטיים? זה החזון שלנו? אם מחר כל המצביעים יצביעו לאות קדושה כלשהי, כך אנחנו רוצים לחיות, שתקציב שמיועד לקידום הכלכלה יגנב לצורך אחר? אנחנו רוצים לחיות בחברה שכ"א הולך וגונב מהקופה כמה שרק יכול??

 

חרדי בעולמו