סיפור נס חנוכה:
לפני כ2200 שנה. יון מדינה ארופאית קטנה, בימי אלכסנדר מוקדון, החליטה להרחיב גבולותיה - וכבשה אף ארצות רבות במזרח התיכון, כולל ארץ ישראל.
בכל מקום שהגיעו השפיעו על העם הנכבש לקבל את תרבות יון (ההלניזים), כשבדרך כלל תרבות זו מצאה חן בעיני העם הנכבש, שאף הסכים להצטרף אל העם הכובש ולהיות חלק ממנו - דבר שאיפשר ליוונים להמשיך בכיבוש ארצות נוספות.
גם בהגיעם לארץ ישראל, הם נהגו בדרך זו. ובתקופה מאוחרת יותר, בימי אנטיוכוס הקיסר, לצערינו, רבים מישראל התיונו וקבלו את תורת יון (כפי שעשו העמים השכנים). בדרך זו השתלטו היונים על ארץ ישראל כולה. השלטון היה בידיהם. והם פגעו גם באורח החיים הכללי של ישראל בארצם (כשהם "פשטו ידם בממונם ובבנותיהם", כלשון הרמב"ם) וגם בחיים הרוחניים שלנו.
ברצף של חוקים אכזריים, רצו לבטל מישראל את קדושת השבת, את "קידוש החודש" (שבו תלויים כל מועדי ישראל) ואת ברית המילה - ובמקביל טימאו את כל השמנים שהיו בבית המקדש, המיועדים להדלקה היום יומית במנורת המקדש.
...
בעיצומה של אותה מערכה, קם קומץ של לוחמים, מתתיהו ובניו, ויצאו למרד נגד הצבא הגדול של אנטיוכוס.
ובמלחמה זו, נצחו המעטים את הרבים והחלשים את הגבורים. וחזרה המלכות בארצנו לישראל למשך 200 שנים נוספות (עד חורבן בית שני, שחרב בגלל שנאת חינם פנימית).
במקביל לנצחון המלחמה, נמצא בבית המקדש גם כד קטן של שמן טהור שהיה חתום בחותמו של הכהן הגדול, שהיה בו כדי להדליק יום אחד ובאופן ניסי הוא דלק שמונה ימים (עד שהתאפשר ליצר שמן טהור חדש).
...
כפי שעולה מדיוקו של הרבי מליובאוויטש בדברי הרמב"ם: לרגל נסים אלו, תיקנו חכמי ישראל שבאותו הדור, שימי החנוכה יהיו "ימי שמחה והלל":
"ימי שמחה", שמשולבים בהם סעודות מצוה, לזכר הניצחון במלחמה ש"מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".
ו"ימי הלל" - ימים שמוסיפים בהם בתפילה פרקי הלל. בעיקר לזכר הנס שהיה בפך השמן.
...
ויצוין, שבעוד שאת נרות השבת מדליקים כדי להאיר את הבית ולהרבות בכבוד שלחן השבת. הרי שאת נרות החנוכה תיקנו, כדי לסלק את החושך הרוחני השורר ברחוב ובעולם.
...
בנוסף לנ"ל, תקנו החכמים שבאותו הדור, להדליק את הנרות בשמונת ימי החנוכה.
ובכלל, עם ישראל נוהג בחנוכה לאכול סופגניות ולביבות המטוגנות בשמן. וכן לחלק דמי חנוכה לילדים ולנכדים (כמקובל, כסגולה ל"נחת" יהודי מהם). והרבי מליובאוויטש, בשנים הראשונות לנשיאותו, היה שולח דמי חנוכה לתלמידיו הפזורים ברחבי תבל. ולאחר מלחמת ששת הימים, היה נוהג בכל שנה לשלוח דמי חנוכה, גם לכל חילי צה"ל, כולל אלו הפרוסים לאורך גבולות המדינה, שהיה מגיע אליהם על ידי חסידי חב"ד עם סופגניה וכוסית "לחיים".
חנוכה שמח!
הרב יקותיאל גרין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.