שלום וברכה מורי ורבותי!
וחג חנוכה עדיין בעיצומו!
ובחנוכה מסובבים הילדים סביבונים.
מה מקורו של המנהג הזה?
למה אנחנו עושים את זה?
מה זה בא לרמז?
והיום, אילו סביבונים יש ,עם לייזר, עם קשתות, עם מה לא?
כאשר יבואו המכבים המקוריים ויראו את הסביבונים של ימינו, הם יהיו פשוט בהלם, הם יגידו: "לא ידענו שגם הדבר המדהים הזה קוראים סביבון, והלוואי", אולי, "והיה לנו גם אותו במערות".
מה שקרה בפועל היה כך: היו יהודים מתחבאים במערות מפני היוונים והיו לומדים תורה בסתר, וכאשר היה מגיע היווני התורן, מסתכל, בודק ובוחן מה עושים פה נערי ישראל, מיד היו מחביאים את הגמרות, שולפים סביבונים, ומראים עצמם כביכול משחקים בסביבון.
זהו המקור הראשון, אבל זה נכון לגבי כל דור ודור, גם לדורנו זה.
הסביבון לעולם לא יחזיק מעמד בעמידה.
הסביבון יודע, לא משנה מי זכה לסובב אותו וכמה כחות ושרירים יש לו, הרי הוא יודע שלאחר תום דקה או דקותיים הסביבון יפול וישכב על הרצפה.
כלומר, "למרות שאני יודע שאני הולך ליפול, כל זמן שיש בי כוח אני עושה את המירב ואת המיטב שבכחי".
והלקח הנוסף הוא: "גם לאחר שנפלתי, אני לא מתייאש!
אני שב ומתרומם, ושב ופוצח בסיבוב חדש, ולא משנה כמה זמן היה בין סיבוב לסיבוב, בין קימה לקימה, לא משנה כמה זמן שכבתי בחושך, דבר אחד אני יודע, קיבלתי כחות מהקדוש ברוך הוא, עם זה אני מתקדם הלאה, ועם אותו כח אני הולך ומשתמש עד טיפת הכח האחרונה, כי זה מה שדרוש ממני".
לא להיות האדם הגדול מספר אחת בעולם, אלא להיות הפוטנציאל מספר אחת שלי בעצמי, כי אם יש לי את הכחות ואת היכולות, אני יכול ואני חייב לעשות זאת.
ורמז אחד נוסף, כל בוקר אתה קם, הקדוש ברוך הוא נותן לך את התנופה, נותן לך את הסיבוב, ויש לך עד הערב לעשות ולפעול עד מחר בבוקר.
בלילה הנשמה חוזרת לקדוש ברוך הוא, נותן דין וחשבון ומקבלת כח ליום חדש נוסף, וכמאמר הזוהר הקדוש לגבי יום השבת: לעולם יש כח להתקיים אך ורק שבעה ימים, ביום השביעי הוא כבר היה אמור להתפורר, להיאבד, ואז מגיעה השבת הקדושה ומעניקה כוח לשבוע שלם נוסף.
הכחות לא ממך, הכחות משמים תפקידך לנתב אותם למקום הטוב ביותר ובהצלחה רבה.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.