מלחמתו של הרב שך על 'קדושת בין הזמנים' - ראשי הישיבות הליטאים חוששים להכריז על ביטול בין הזמנים לא מחפשים צרות

בדרשתו במוצאי שבת הרב עובדיה יוסף קרא לבטל השנה את בין הזמנים, הוא טען כי בשל המצב, במיוחד בשל החודש הקשה שמגיע שבה יצטרכו להכריע על עתיד הישיבות חשוב שיישבו וילמדו תורה ובזכות לימוד התורה ניוושע

לכאורה, כולם היו צריכים לקבל את ההצעה במיוחד ראשי הישיבות הליטאיות. אבל משום מה לא נראה אותם קופצים על ההצעה הזו. ומדוע? אין לי כל ספק כי הרב אהרן לייב שטיינמן היה מצטרף לבקשה כזו ומיזמתו היה עושה זאת. גם אם לא היה מוותר כליל היה מקצר, או מורה על לימודים של חצי יום, ומשום מה הוא חושש לעסוק לנושא

כאן צריך לשוב הרבה אחורנית. ההצעה הזו של הרב עובדיה יוסף לבטל את בין הזמנים או לפחות לקצר אותו כבר עלה על שולחנו של הרב שך לפני שנים. למי שאינו יודע היו שנים שארעו בהם אסונות נוראים בבין הזמנים, ראשי ישיבות ומשגיחים ביניהם הרב שטיינמן ועוד אחרים בפונוביז', זעקו כי צריך לבטל אותו, ומי ניצב בראש וזעק כי בין הזמנים ימשיך להיות כפי שהיה, הרב שך ולא אחר. והוא הסביר, כי מאחר ואת זה קבעו ראשי הישיבות בעבר, אסור לבטל בשום אופן, ושימשיכו לקיים את בין הזמנים כפי שהיה

רבים התווכחו עמו וזה לא עזר, הוא אמר כי אסור לשנות, ברגע שישנו את בין הזמנים ישנו דברים אחרים. הוא הכניס אז קדושה לבין הזמנים, והוא הקפיד שבפונוביז' ובכל מקום שהיתה לו השפעה שחלילה לא יבטלו את בין הזמנים

עתה בואו נשוב קצת אחורנית ונבדוק למה ומדוע קבעו בין הזמנים בסדר כפי שקיים בישיבות ותמצאו, כי היה זה בשל טרדת הנסיעה ואריכות הדרכים. לפני מאה שנה ויותר לא יכולת לנסוע ממדינה למדינה או אפילו לעיר מרוחקת ביום או יומיים, זה היה לוקח מינימום שבוע. לכן, בחודש ניסן נתנו שבוע לנסיעות. שבוע לעזור להכנות לפסח. שבוע של פסח, ומיד שבים לישיבה שזה גם לקח שבוע. לכן בין הזמנים היה של חודש.

בחודש אב, שבוע נסיעות הביתה. שבוע חופש, ושבוע לחזור יש לך שלשה שבועות. אותו דבר בתשרי מי שהיה גר רחוק מאוד היה נוסע עוד לפני יום כיפור להגיע לסוכות הביתה. ולמחרת סוכות שבוע לשוב לישיבה ובר"ח חשון חזרו ללמוד

היום אין עוד את כל טורח הדרך והנסיעות, מדוע שלא יורידו את הזמן של הנסיעות, וישמרו רק על זמן החופש כפי שהיה אז