רגעים של השבוע - פרשת במדבר וחג השבועות
דמעה של געגוע והתרגשות של נסיעה / תודה לקונסולית / המראה של מלכת אנגליה / הפרה היפה ביותר ברוסיה
א. תודת ביכורים
מספר פעמים בשבוע, אני קובע לימוד בחברותא עם ידיד צעיר.
לקראת חג השבועות, בחרתי כמובן ללמוד על החג ומשמעותו. אחד משמותיו של החג הוא 'חג הביכורים', שכן בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מתחילים להביא מחג השבועות ואילך, ביכורי פירות מ'שבעת המינים' שגדלו בשדות. יחד עם דברי ההסבר שלמדנו מתוך הספר, הוספתי לו מתיאורי הדברים שלמדתי וקראתי במשך השנים, על סיבת העניין, שהיא הודיה להקב"ה על השפע שהוא מביא לנו; תיארתי לו את בעלי פירות הביכורים הרבים שיחדיו היו יוצאים בשיירות עליזות לעבר ירושלים, שור שקרניו מצופות זהב וכלי נגינה היו צועדים לפניהם, ובכל מקום בו עברה השיירה היו אנשים עוצרים ממלאכתם ומקדמים בכבוד את פני מביאי הביכורים, וכשהיו מתקרבים לירושלים היו שולחים שליח לפניהם להודיע על בואם, והכוהנים היו יוצאים לקראתם ומכניסים אותם לירושלים בכבוד רב. וכך הייתה השיירה ממשיכה, עד שהגיעו לבית המקדש והיו מוסרים את הפירות לכוהנים מתוך תפילה ייחודית ומרגשת.
אולי נסחפתי קצת, ודמעה זלגה מעיניי מרוב געגועים אל עיר הולדתי, עיר הקודש והמקדש, ובעיקר לזכות כבר במצוות עלייה לרגל בחג השבועות אל בית המקדש השלישי שייבנה בקרוב.
לפתע אני רואה, כי גם היושב מולי שרוי בהתרגשות גדולה ונסערת. הוא מטה את ראשו אליי ולוחש: "עוד לא סיפרתי כמעט לאף אחד, אבל מחר בלילה אני טס לישראל. וזאת לראשונה בחיי. עכשיו מבין אני קצת טוב יותר, לאן פניי מועדות".
ב. תודה דיפלומטית
ביום שלישי הגיעו ההודעות מכמה מקומות: "בפעם הראשונה בתולדות משרד החוץ, מונתה אשה חרדית לראש מחלקה. הגברת יפה אוליביצקי, שעבדה במחלקה הקונסולארית בשגרירות במוסקבה, מונתה למנהלת מחלקת צוערים".
נזכרתי מיד בהודעות שהגיעו לפני קצת יותר מעשור, כאשר התבשרנו על בואה מישראל לתפקיד בכיר בקונסוליה הישראלית ברוסיה, ויחד עם מסירותה מהיום הראשון בתפקיד, עלתה והתקדמה למשרת הקונסולית ואנו הרגשנו כי 'אחות לנו בבית המלך'. כל פנייה למען הזולת טופלה תמיד בסבר פנים יפות, אם זו עזרה לאורח שאיבד דרכון, או באישור מהיר להטסת גופת נפטר יהודי לישראל, עזרה לאסירים מישראל או החתמת מסמכים שונים.
כעת, עם עלותה לניהול המחלקה להכשרת דיפלומטים חדשים, הגיע הזמן לומר לה שוב תודה.
אתמול שימשתי כשליח של רבני כל הערים ברוסיה, ושיגרתי אליה מתנת הערכה והוקרה עם מכתב, בו נאמר בין השאר: "…ברצוננו להודות לכם מקרב לב על התקופה הנפלאה בה ניהלתם במסירות רבה את הקונסוליה במוסקבה. תקופה בה הייתם בעבורנו לעזר וסיוע רב בכל שאלה ופנייה, והכל עשיתם בחפץ לב, בשמחה אמיתית ובמאור פנים. הננו לאחל לכם הצלחה רבה בהמשך הדרך ובתפקיד החדש, ושהקב"ה יחזיר לכם על כל הטוב בכפל כפליים, בבריאות, פרנסה ונחת יהודי אמיתית מהמשפחה. ושנזכה כולנו יחד עם כל יהודי רוסיה, לקבל את פני משיח צדקנו בארץ הקודש תיכף ומיד ממש".
ג. הזולת הוא הראי שלי
'כבר הרבה זמן שלא ראיתי את תמונת המלכה, עד שלפני מספר ימים הביאה לי ידידה תמונה מעודכנת שלה, שנדפסה על גלויה הנמכרת לתיירים ברחובות'. ישבתי ליד סבתי האהובה והחשובה שתחי', בחצר ביתה שבשכונת 'סטנפורד היל' בלונדון, ובמהלך השיחה היא העלתה זיכרונות כיצד סובבה המלכה לציון 20 שנה לעלותה אל כס המלכות, ברחובות העיר, ישובה בכרכה פתוחה, וסבתי יחד עם בנות וצוות מחנכות בית הספר החרדי בשכונתם, עמדו בחוץ, נופפו למלכה והתרגשו מהמעמד. 'מאז לא ראיתי אותה או את תמונתה, עד שהביאו לי עכשיו'.
נזכרתי בכל זה אתמול, כאשר ידיד מלונדון שיגר לי כמה תמונות מבתי הספר היהודיים שקושטו בכרזות ברכה, לכבוד חגיגות 70 שנות מלכות של המלכה אליזבת השנייה, שנחוג אתמול ברוב פאר והדר בבריטניה.
עניין אותי לדעת מה הגיבה סבתי, המתנזרת מכל עיתון שהוא לא חרדי, ושאלתי אותה באותו מפגש: 'סבתא, מה הגבת כשקיבלת את תמונת המלכה?' היא חייכה אלי חיוך של סבתא אוהבת וענתה: 'התבוננתי בתמונתה, ורק אז הבנתי עד כמה אני עצמי הזדקנתי'!...
ולתמונת השבוע שלי: ומותר האדם מן הבהמה
כל יהודי נזקק להכנה רבתי לקראת חג מתן תורה, היום בו נהפכנו לעם המיוחד, היום בו קיבלנו את התורה הקדושה, המלווה ומאירה את חיינו בכל צעד וזמן.
ההכנות הן כמובן בלימוד עצמו, וגם הכנות גשמיות בבית, בקהילה ועוד.
ולפעמים, משפט אחד גורם לך להפנים לעומק דברים רבים. כזה היה, כאשר מנהל הרפתות במחלבת 'החווה המשפחתית' הכשרה למהדרין שבמחוז טאלדום מצפון למוסקבה, מראה לי ברוב התרגשות את הפרה הראשונה, ומספר לי בגאווה, כי פרה זו קיבלה מקום שני בתחרות הפרות היפות...
זה קרה השבוע ביום שני, במסע מיוחד שיזמתי לביקור הרב הראשי הרב לאזאר ורבני מערכת הכשרות במחלבה זו, לקראת חג השבועות, בו נוהגים לאכול מאכלי חלב. ובין בדיקות צינורות החלב ותהליך ייצור הגבינות השונות, העניק לי מנהל הרפתות סיור פרטי.
הוא ממשיך ומספר על תחרות שנתית בכל האזור, וכמה שהם משקיעים; מה סוגי המזון שמגדלים ובהם מאכילים את הפרות כדי להפיק את מירב החלב וגם לזכות בתחרות, המזכה את בעלי הרפת באות מגן מרשים. אני מקשיב ואף מוציא את הטלפון לצלם אותו ליד הפרה, אחת מתוך כ-700 פרות, ורק חושב לעצמי את המילים שאנו אומרים כל בוקר בתפילה: "ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה"...
אשרינו מה טוב חלקנו שקיבלנו את התורה הקדושה בחג מתן תורה, ולגרום לנו להיות מיוחדים, בדיבור, מחשבה ומעשה. להיות יהודי, עם נשמה.
גוט שבת וחג שמח!
קבלת התורה בשמחה ובפנימיות
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.