מאת: חרדי בעולמו
יהודי יקר אחד, אחרי שכעס עלי על שהבאתי כאן את האמונה בביאת המשיח, כדוגמה לאחד בפה ושניים בלבד אצלנו, העיר לי גם שאני מרבה לכתוב ביקורות על השלילי אצלנו ולא כותב על החיובי.
אחרי הבעת תודתי להערה הנ"ל אציין שמבחינתי זה הדהוד למחשבות הפנימיות שלי, שגם קיבלו ביטוי כאן. ההחלטה להקדיש זמן לכתיבה כאן אינה ברירת המחדל שלי. הקורא (שבוחר לקרוא אותי) מקדיש לכך שתי דקות בערך, אבל אני צריך להשקיע בזה הרבה יותר והשאלה היא 'מה בצע'. לומר שיש לי תשובה חד משמעית לאורך זמן, יהיה ממש לא מדויק. בינתיים, כל עוד ר' חיים חושב שנכון לארח כאן את כתיבתי וכל עוד אחשוב שיכולה לצאת מזה תועלת לכלל ישראל (ולי), באמצעות יחיד מיוחד שאליו אני כותב, אני עושה זאת, אבל בהחלט עם תשומת לב לכך שזה מתאים לי גם בהווה ולא רק בעת ששקלתי הדברים.
אז אחרי הבעת התודה, אבקש לשתף אותך (ואת
הקוראים האחרים. תשועה ברוב יועץ) שאשמח מאוד אם תוכל ללמד אותי איך מניעים מעשים,
מתוך הצבעה והדגשה על דברים טובים ולא על הדברים הצריכים תיקון.
בחיים האישיים אני נמנע באופן מוחלט מלהעיר לאנשים, או אפילו להביע דעה. כפי שכתבתי כאן לא אחת סבורני שכל דרך איש ישרה בעיניו ולא באמת ניתן לשכנע אותם אחרת. גם העובדות לא משנות למי שהחליט שהחיסונים רעים (הגם שרוב מוחלט של הנפטרים מגיעים מאותו מיעוט שלא התחסנו כנדרש), לא ראינו שפטירת האדמו"ר מלובביץ' זצ"ל שיכנעה במשהו את המשיחיסטים ואלפים נותרו עיוורים מול מעשיו של הרב ברלנד. אשר על כן אני נמנע באופן גורף מלהביע דעה בכל נושא ועניין. ב"ב והקרובים לי יודעים שאני מוכן 'לדון איתם ביחד' בכל נושא, אבל לומר מה הם צריכים לעשות??!
גם כשהתפרנסתי בגידול צאן קדשים, שנדרשתי להעיר עיניהם, העדפתי תמיד להאיר עיניהם מתוך שיחה משותפת על הנושא ולא יותר. וכמובן שבדרך של 'אל תוכח לץ, פן ישנאך. הוכח לחכם ויאהבך'. שדרשוהו שתוכיח בדרך של 'אתה חכם' ולא בדרך של 'אתה לץ'.
בכתיבתי כאן לא מצאתי דרך איך לעשות זאת. לא רואה מה תועלת תצא אם אאיר על הנקודה שהציבור שלנו יותר זהיר בממונות, למשל. או מה תועלת תצא למי, אם אצביע על רע אצל אחרים. היה זמן שממש אספתי ידיעות חיוביות, מתוך תקווה שאמצא דרך להביא תועלת למישהו בכך שאציין זאת. אדרבא ואדרבא, אשמח מאוד אם מישהו יואיל לאלפני בינה איך עושים זאת.
אני ער לכך שיש אנשים שקריאה בדברי אינה לתועלת להם ועלולה אפילו לצער אותם. מודה שכאשר השתמשתי בדוגמה של שווי צ'ק לתאריך ביאת המשיח, לא חשבתי על כך שחסיד חב"ד עלול להפגע אישית. אני מתנצל. לא התכוונתי לפגוע. גם אני עצמי 'פגוע' מזה ואין לי יישוב פנימי לשאלה המציקה, למה לא אסכים להלוות לך אלף ש"ח, עד לביאת המשיח, כשאני מאמין שזה בסה"כ עד מחר/תיים. אדרבא, אשמח להחכים.
גם כשאני כותב ומשתמש באנשים או קבוצות כהדגמה, אין לי עניין להקטינם או לבזותם ח"ו. בידוע לי שחסיד ויז'ניץ (מהפלג הרלוונטי) יכעס מאוד כשאציב את אדמורו כדוגמה לסיכלות (וגם יכעס שלא השתמשתי בדוגמה הנכונה - האדמו"ר של הפלג השני). גם כואב ליבי למחשבה שחסיד גור יקרא במילותי דברי ביקורת חסרי תועלת על מורו, רבו, מצפנו ומצפונו. כל שאני יכול הוא לבקש שלא לקרוא אותי, למי שהדברים פוגעים בו או מכאיבים לו. לצורך כך מתנוססת ההתראה 'מאת: חרדי בעולמו', בראש כל כתיבותי.
השימוש שאני עושה ב'אחרים' מכל הסוגים, הוא בשביל לחדד ולהבין את עולמי ולא את עולמם. באופן טבעי אדם לא רואה את דבשתו, אבל לפעמים כשאתה רואה דבשת של אחר, אתה מתעורר לחשוב שאולי גם לך יש דבשת ואולי גם ממנה יוצא ריח לא נעים וכדו'.
שוב, גם בזה אשמח ללמוד ולהבין איך אפשר לתקן ולשפר דברים אם לא מאירים עליהם בזרקור חזק. מי שחושב שלא צריך להאיר על כלום, כי הרב/האדמו"ר שלו רואה הכל ומבין הכל ומתקן הכל, (ומה שאינו מתקן, זה משום שכנראה צריך להישאר מקולקל), אז אכן מוחו וקריאתו אצלי מיותרים לגמרי. אבל, מי שחושב שהוא כן יכול לראות, להבין ולחשוב על אפשרות של אולי לעשות משהו בנושא (זו מדרגה גבוהה מאוד. לא לזלזל בה בכלל), אז אולי כן יפיק תועלת מקריאת דברי.
כדאי הוא העולם כולו, בשביל חנינא אחד.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.