מאת: חרדי בעולמו
כל מה שקורה בעולם, בשבילך הוא קורה. כך אמרו חז"ל 'חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם'. אז כל דבר שמגיע לידיעתנו, נועד לקדם ולשפר אותנו במשהו.
נושא זיופי האמנות, רחוק מאוד מעולמה של יהודים ויהדות. היהודים התנזרו לכל אורך השנים מעיסוק באומנות. בציור ובפיסול יש חששות כבדים של עברה על לאו מעשרת הדברות. לא כאן המקום לדבר עם חוסר מזלה של מצווה זו, שאין דורש לה והיא נדרסת בריש גלי בכל מקום. כבר אמרו ז"ל 'אפילו ס"ת שבהיכל צריך למזל'.
בכל אופן, מן הסתם מעניין לדעת שיש 'לעולם
שבחוץ' בעיה קשה של זיופי אומנות. כידוע, מחירי ציורים יכולים להגיע לסכומים
דמיוניים ובהתאם, מן הסתם יהיו נוכלים שינסו לייצר 'ציורים עתיקים'. מפעם לפעם
פורצת שערוריה כשמתגלה 'ציור מקורי', שהוא בעצם זיוף.
הסיפור המפורסם ביותר הוא סיפורו של ציור בשם 'סלבטור מונדי' שרכש בית המלוכה הסעודי בסכום זניח של 450 מיליון דולר בשנת 2017 (אגב, הציור נרכש בשנת 2005 תמורת אלף דולר!!).
כמי שלא גדל על 'תרבות האומנות' הזו, קורה שאתה רואה תמונה שנרכשה במיליונים רבים ואתה אומר לעצמך 'אפילו שקל לא הייתי נותן עבורה'. בוודאי שלא היית תולה אותה בסלון או משהו כזה. אבל, בעולם הגדול יש 'מוזיאונים' ו'מומחים 'ו'מבינים 'בתחום וצריך להודות שמבחינת העולם, אנחנו הבורים. לא הם, כמובן.
אבל, העובדה היא שציור שווה מיליונים, או ששוויו הינו פרוטות, תלוי בבדיקות מעבדה (לזהות שהבד עתיק, שהצבעים עתיקים) ובדעת 'מומחים' 'שמזהים' שזה ציור של פלוני וצויר לפני 400 שנה. והנה, כל העולם יחזיק את הדבר הזה כדבר יקר מאוד.
הבה נשים לב. הערך של דברים בעולם נקבע לפי מה ש'העולם 'מייחס לו. ערך עצמי לדברים, יש רק לדברים שימושיים. מה שאתה אוכל או משתמש בו יש לו ערך 'אמיתי'. כל השאר, זה רק הסכמות בין אנשי העולם שתמורת ציור או בול או שטר זה נשלם ככה וככה.
כלומר, שאין באמת משהו אובייקטיבי שקובע האם הציור הזה יפה ושווה (כמו שאתה קונה ציור הביתה) אלא צריך לדעת אם הוא צויר על ידי פלוני אם לאו. אם הצייר חי לפני 500 שנה ושמו ככה וככה, אז זה בעל ערך, אבל אם הציור צוייר על ידי מישהו אחר, שוויו פרוטות. להזכירכם: מדובר באותו ציור וכל השאלה מי צייר ומתי.
אה למדנו, שערך הדברים נגזר מהסכמת האנשים והם עצמם יכולים להיות מרומים.
לנו זה נשמע הזוי לגמרי. תחליט, היינו אומרים, אם הציור יפה, אז יש לו שווי, אבל אם הוא לא יפה, מה יתן ומה יוסיף לי שצייר אותו פלוני???
עכשיו בוא נרוויח משהו מכל מה שהקב"ה זימן לפתחי שכלנו.
מה שנותר לנו זה רק לזהות מהם הדברים שיש להם ערך אמיתי בעינינו ומה הם הדברים שאין להם ערך אמיתי בשבילנו ושכל הערך שלהם הוא שאנחנו מייחסים אותם למישהו או למשהו.
לטוב יזכר הגאון הצדיק רק גדליה נאדל זצ"ל (גדול תלמידי החזו"א. השבוע חל היארצייט שלו, למי שאינו יודע). כשבאתי אליו לראשונה לשוחח בלימוד שטחתי לפני 'שטיקעל תורה' יפה, בתוכו שזרתי דברי אחרונים, כשאני מסביר שכך אמר הקצות, אבל הנתיבות טען כך וכו'. הוא עצר את שטף דיבורי והעיר 'אולי עדיף שתגיד מה הן הסברות ולא תגיד מי הם השמות?'.
ומאז למדתי, שמה שחשוב באמת זה התוכן. אם הדברים נכונים ואמיתיים, אז גם אם אמר אותם בן בלי שם, עדיין אמת הם. אם אינם אמת, לא יעזור שאמר אותם מי ששמו הולך לפניו, עדיין אינם אמת.
ותן לחכם ויחכם עוד.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.