המשימה הכי חשובה כעת של הציבור החרדי, היא לגלות את הלוט מעל פניו של האיש החילוני, שהחדיר שנים את ה'חרדיות' החדשה לציבור והפך לאייקון תרבות, שעל ברכי ספריו והגיגיו חונכו ילדים נוער ומבוגרים. ועכשיו לאחר שהסיפורים הנוראיים צפים, זה הזמן לעשות היכרות חדשה עם האיש, ולהבין שההתאבדות היא עוד פרק סיום של מסכת חיים חילונית-חולנית, שרק טבעי שהיא תסתיים כך, וככל שזה נשמע צורם, לפחות קיבלנו כאן הזדמנות של תיקון.
לחשוב על בן אדם שהמיט חורבן פשוטו כמשמעו על לא מעט משפחות, ילדים שהגיעו אליו לטיפול בשעתם הקשה והוא תמרן אותם לסיפוק סטיותיו, אמהות שהתפתו לאמן הפדגוג [הדמגוג] ונפלו שדוד לרגליו, בעלים שאומללו ומשפחות שהתפרקו וילדים שהפכו לילדים להורים גרושים, שמי שמכיר את הסבל, מבין כמה רוע צריך להיות בבן אדם שכדי לספק את יצריו, ניצל את יכולותיו ואת כישוריו הפנומנליים בלי להתחשב בשום תוצאה ישירה או עקיפה למעשיו, בהתנהגות חסרת כל הגיון ומוסר אנושי בסיסי [שלא לדבר על הלכה ומוסר יהודי] שנמשכה לאורך שנים רבות. היש לך אדם שפל מזה?
ואת אקורד הסיום הצורם הוא בחר לעשות שוב על הקבר של בנו, איך לא. עוד פעם לשחק משחק רגשי מניפולטיבי, לעורר סימפטיה תוך כדי ביצוע הגרוע מכל, ושוב, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות ההרסניות, של מי שעדיין משמש כדמות חיקוי, שעשוי להעניק גושפנקא לכל מי שהסתבך ללכת בעקבותיו. להכניס לנורמה את פתרון ההתאבדות, והכל כמובן בשם השם. כשדאג להשאיר מכתב שבו הוא מנסה להצטייר כיהודי שעדיין מאמין בחיים שלאחר המוות, הוא פשוט 'הלך למעלה' כדי להזמין שני יריבים לדין תורה, סוג של קפיצה קטנה למחוז מקביל במטרה לחפש שם את הצדק שלא קיבל כאן. תוך כדי ביצוע אקט חרקירי יפני, המקדש את מי שמסיים את החיים 'בכבוד' המפוקפק של נטילת החיים.
אין לי ספק שאחרי שסערת החול תחלוף, תינתן לנו ההזדמנות הנדירה לגלות את ההולכים בדרכיו, את אלו הממהרים כעת לתת גיבוי למעשיו ולומר אחריו מקודש. הממשיכים להוביל אחריו את ההמונים ולהפקיר את בני הנוער שלנו לגרוע מכל. לשכנע את כולנו לראות באיש השפל הזה דמות חיובית הראוי להערצה. הרי לא היו נותנים גיבוי לשום מתאבד אחר, יהיו צרותיו קשים וגדולים ככל שיהיו ה"י, אבל כמה מתאים להם להמשיך להחזיק בשולי אדרתו של האיש שגיבש עבורם את מצע הכלאיים של החיים בין שתי העולמות המנוגדים וההפוכים בתכלית. להיות חרדי שומר תורה ומצוות, המתהדר באדרת ה'בן ישיבה', ובד בבד להתחבר לחילונית ולינוק מצד הטומאה את לשד עצמותיה. לטשטש את הגבולות שבין העולם האמוני והכפרני, ועל שטח ההפקר שביניהם 'לעשות חיים'.
הרחמן יצילנו מכל הפגעים ומן השעות הרעות המתרגשות ובאות לעולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.