שתי תשובות בדבר

 

מאת: חרדי בעולמו

 

אחרי שעלו ובאו כאן כותבים אחדים (?) בגנות כתיבתי, אולי אכן נכון שלא להשיב לחורפי דבר, אבל אולי כן כדאי 'לשמוח' קצת עם העניין.

הטענות העיקריות נגד כתיבתי הינן אלו: אני ממציא עובדות, אני עוכר ישראל, אני עם הארץ במנהגי החסידות, אני עם הארץ בכלל, אני כותב כי אני מתלהב מעצמי (ולמה שלא אקח כמה ימי חופש??), אני מוציא כביסה מלוכלכת החוצה, אם נתחיל לגלות חרפת דורנו זה אז נראה שגם קדמונינו היו נבלים, צבועים ורשעים (וצודקים כל האנטישמים). הרי אפילו עשרת שבטי קה (כך במקור) מכרו את אחיהם בעד נעליים (טוב, זה קצת יפוי ספרותי שלי לכתיבה שלהם) וכו' וכדו'.

אה, ובעיקר שמן הסתם אני שייגעץ גדול ומי יודע אם אני שומר משהו בכלל ושאחשוף את שמי (וכתובתי ומספר פוליסת ביטוח החיים שלי. שוב תוספת ספרותית שלי) ואיך שאולזון בכלל נותן לי במה (בעוד שלשאולזון עצמו יש להם הרבה כבוד והוא איש אמת ידוע וכו'. זו כבר לא תוספת ספרותית שלי, אלא שלהם) וכו' וכדו'.

כו"כ פעמים כתבתי שאיני רואה טעם ועניין בלענות כסיל כאיוולתו (סתם השתמשתי בפסוק. אין לי שמץ מושג מה מעמדם ורמת האינטליגנציה הקוגניטיבית והרגשית של הכותבים). לא מפני שאני מתנשא עליהם (כי באמת, מן הסתם יש דברים שהם נעלים עלי בהרבה), אלא מפני שאיני יודע 'מה הבעיה שלהם', כך שאיני יודע 'איך לעזור להם'.

מקובלני מרבותי שכל דרך איש ישרה בעיניו ונדיר מאוד ששני מתווכחים, מגיעים להסכמה משותפת. אם זה קורה, אז לפחות אחד מהצדדים הוא בן מעלה אמיתי. בדרך שבעולם כששניים מתווכחים, הניצוח משתלט על השיח ואין משמעות לנאמר כשלעצמו. למשל, בכתיבת אחד הסונטים בי כאן, נכתבו דברים שמחזקים את דברי מאוד והכותב לא חש ולא חת.

תשובה ראשונה. באופן עקרוני איני רואה מה הבעיה שיש שתי דעות. הרי בכל דבר יש דעות שונות (וכבר הערתי כאן שגם אלו שהמציאו את השקר-האמיתי המפורסם ביותר במחוזותינו - כאילו יש דבר כזה 'דעת תורה' = שהתורה מלמדת מה דעתה בנושא, גם הם יודו שהתורה מלאה מחלוקות עד אין קץ ושאין הסכמה כמעט על שום דבר, אלו שחותמים על דעתם כ'דעת תורה'. חלוקים לאורך ולרוחב ולא רק בין המועצגתים השונים, אלא גם בינם לבין עצמם כמעט ואין נושא מוסכם ורק יוצא מן הכלל אחד שריר וקיים וזה ההיתר שמותר להם (ולמוסדותיהם) לידון בעניינם בפני ערכאות של עכו"ם (בחו"ל. בארץ המנהג לדון בנושאים שבמחלוקת בפני אוכלי שרצים ושפנים. ויש להקל בא"י, משום שעכו"מ ממש אינם מצויים וכבר הוקבעה הלכה שדינם כדין עכו"ם בכמה עניינים, כך שבדיעבד אפשר להקל במנהג 'הרמת יד בתורת משה' גם בשפלים מקומיים).

העולה מן הדברים הוא שלא רק שיש שתי דעות בין בעלי 'דעת תורה', אלא שיש גם שתי דעות בתוך אותו בעל 'דעת תורה' (לאחרים יש איסור להרים יד בתורת משה ולעצמו נעשה הדבר כהיתר). למען ההגינות אציין שהיו כמה מחלוקות בין גדוילים שכן יושבו בדרכי תורה (ובמקרה של ישיבת 'באר יעקב', אפילו בוויתור גורף של הגר"ש וולבה זצ"ל על הישיבה שהקים, לטובת חבר המועצגת הרב משה שמואל שפירא זצ"ל).

מ"מ לא ימלט שיהיו שתי דעות (לפחות) בנושאים חשובים ואיני מבין מדוע מישהו חושב שכולם צריכים לחשוב כמותו. הנה, אני כתבתי דעתי ומישהו אחר כתב נגד דעתי (וגם נגדי אישית, אבל זה רק בגלל יר"ש הצרופה שבוערת בו. האמת היא שרצה לכתוב נגדי גם שאני רשע ידוע, שהרי אני באינטרנט, אבל נראה שזו השמטה של 'טעות סופר' בלבד).

בקיצור. תשובה אחת בדבר היא שאין שום עניין שיושוו כל הדעות ואדרבה, ריבוי הדעות רק יביא לדרכים שונות ומגוונות בעבודת הבורא. אני אחזיק בדעתי ובמנהגי לדבוק באמת העובדתית, והצד השני יחזיק את זכותו (ומצוותו) לשקר לקוראיו, בניו, ובכל מאי דאפשר, כדי למנוע מחשבות שהכל שקר.

זו תשובה אחת ומבחינתי, בזה תם הדיון.

אלא שמשום כבודם של הכותבים, אכתוב מענה אחר, כתוב אך ורק עפ"י שיטתם ובדרכם. מראש אומר שאני מסתייג מדרך זו והיא מובאת כאן, רק בשביל 'לשמוח' קצת.

תשובה שניה, שהיא אמת לאמיתה וכל מי שחולק עליה, כחולק על השכינה וחייב להמציא לוועדה את שמו ופרטיו המלאים (ואין לו מה לדאוג, עובדה שאף אחד מחסידי ר' שאול לא מת. ציטוט כמעט מדויק = ח.ב.).

ובכן, אחרי שפורסם כאן שכאילו כתבתי דברים נגד היהדות, מחובתי לכתוב קושט דברי אמת שמעולם לא כתבתי כאן שום מילה אף פעם. אין בכלל דבר כזה 'חרדי בעולמו' ולא היה דבר כזה ואפילו משל לא היה.

מעבר לזה שאיני החרדי בעולמו, ושאין דבר כזה בכלל, הרי גם אם היה, אז הוא כתב אולי פעם אחת, ואם כתב, אז ברור שכל כתיבתו היתה רק בהתאם לנהלים ולהחלטות של כל הוועדות הרלוונטיות (אלו שקמו ואלו שעוד יקומו בעז"ה).

והטענה נגדי היא בכלל תמוהה מעיקרה. איך ייתכן שהחרדי בעולמו כתב באתר שנקרא 'בעולמם של חרדים' בזמן שהמציאות היא שאין אתר כזה בכלל??? גם אם מישהו טען פעם שיש אתר כזה, הרי שאחרי בדיקה ודרישה הוברר  הדבר שזו היתה סתם שמועת שווא ואין בה שום אמת.

חוץ מזה, איך בכלל יכול להיות אתר בשם 'בעולמם של חרדים' כשאין בכלל דבר כזה אינטרנט??? אמנם נכון שגדוילי ישראל יצאו נגד 'פגעי הטכנולוגיה', אבל מניין שכוונתם היתה לאינטרנט??? אולי מישהו טעה במונחים וחשב ש'רשת המחשבים' הכוונה לאינטרנט. אבל איך הוא יכול מוחו לחשוב שזה הנדון, כשאין בכלל מוח???

הרי הוכחנו כאן בכמה וכמה פנים שכל הטענות על החרדי בעולמו בשקר יסודותם ולא היה ולא נברא לא חרדי לא בעולמו לא בעולמם ולא אינטרנט ולא מוח כלל וכלל והכל שריר וקיים.

וגם אני הכותב, מעיד שמעולם לא שמענו את השם 'חרדי בעולמו' ובדקתי במשרד הפנים וביררתי שאין שם כזה בכלל.

רק בדבר אחד אני מודה. שהגם שניסיתי בכל כוחי להשתוות לכתיבת 'המודיע', לא הצלחתי להכחיש אפילו מחצית או רבע מכוחם ומומחיותם. בניסיון זה התברר לי שאכן איני ראוי להיות 'סופר חרדי' ולכן אין לי ברירה אלא לשוב לתשובתי הראשונה ולהמשיך ולכתוב ב'בעולמם' - שהרי מוסכם על שני הצדדים ששאולזון הוא ציס"ע.

ולשומעים יונעם ועליהם תבוא ברכת הטוב.

 

חרדי בעולמו