'איש השנה השלילי' - מאיגרא רמא לבירא עמיקתא - נתי גרוסמן המנגלה הליטאי שחטף את הכדור מאקדחו המוזהב

הם עמדו אצלו כעבדא קמי מרא, הוא האמין כי הוא הממליך מלכים וכפי שהתבטא ואמר לא אחת על הרב אלישיב, אני עשיתי ממנו גדול ואני יכול גם לסלק אותו, ואין זה פלא מדוע ר' שמואל אויערבך במשך שנים היה נכנע אליו ומקבל את כל דבריו והוראותיו, הוא ידע כי הוא תלוי בו, הוא זה שימליך אותו ביום מן הימים, והנה ראו מה קרה ברגע האחרון ממש ימים ספורים לפני שהרב אלישיב הלך לעולמו

מדובר במי שהשתלט על העולם הליטאי בכח עיתון שהקים הרב שך. ברגע הראשון העיתון היה בידי אחרים, הרב שך מינה עורכים מקצועיים, אבל נתי גרוסמן הסביר להרב שך כי ב'יתד נאמן' לא צריך איש מקצוע לעיתונות, כאן צריך איש מקצוע ל'השקפה', הרב שך קנה את ההסבר שלו למרות שזה התנגש עם מה שאמר ימים קודם לכן שהעיקר זה תורה ולא 'המעשה' ופה נתי גרוסמן עשה סיבוב וקבע שיש עיקר שקודם לתורה והוא ה'השקפה'

בשביל להבין במה ובמי מדובר צריך לחזור לאותן ימים של סוף הרב שך בזמן שהיו צריכים להחליט מי יתפוס את מקומו. כבר אז התכנית היה להכתיר את ר' שמואל אויערבך אבל קלטו כי זה לא יילך בשל גילו ובמיוחד כשכל כך הרבה גדולים ליטאים עשרים ושלשים שנה מבוגרים ממנו. האיש שאמור היה לתפוס את מקומו של הרב שך היה הרב שטיינמן שהיה כבר אז מנהיג גדול אבל נדרס ונרמס על ידי הרב שך שלא רצה אותו מפני שהוא היה איש שלום ואנטי מחלוקת. נתי גרוסמן היה צריך אז להחליט מה עושים, מכל רשימת השמות שהיו לו, הוא התמודד עם בעיה, ולמרות שתקופה קודם לכן הוא נשבע כי הרב אלישיב לא יהיה המנהיג מפני שבגד בהרב שך בכמה נושאים ובעיקר במינויי רבנים כמו הרב גרוסמן בפתח תקוה והרב קסלר בקרית ספר וכמה אחרים, הוא עשה סיבוב ואמר כי בשביל לטרפד את הרב שטיינמן הוא ימנה את הרב אלישיב, ועשה עמו יד אחת, הוא עלה אליו יחד עם ר' שמואל אויערבך והודיע לו כי הוא עושה ממנו גדול אבל הציב לו שורה של תנאים, הוא אמר לו כי מאחר והוא אינו עממי, הוא אינו נואם, ואינו רץ לתת שיעורים מישיבה לישיבה, והוא גם אינו ראש ישיבה, אז ר' שמואל אויערבך הוא ינהל את הענינים והרב אלישיב הוא זה שיתן את החותמת

ואכן כך התנהלו הדברים במשך שנים. בבית ר' שמואל אויערבך החליטו והיכן שהיו צריכים חותמת עלו להרב אלישיב והכתיבו לו את הדברים. את המכתבים היו כותבים עוד בטרם הרב אלישיב אמר כן או לא, הראו לו מה כתבו ולמחרת זה היה מודפס

שורה ארוכה של מקרים אפשר להוכיח כיצד החליט נתי גרוסמן ולהרב אלישיב לא היתה ברירה הוא נאלץ להסכים, ובשביל לשחדו הוא עשה להרב אלישיב מחווה שלא עשה זאת בזמן הרב שך, רק אותו כינו 'מרן' ולא אף אחד אחר. בזמן הרב שך היו 4 שכינו אותם 'מרן' ב'יתד נאמן', אבל בתקופת הרב אלישיב רק לו, מפני שהוא רצה על ידי כך לטרפד את הרב שטיינמן

מלחמתו של נתי גרוסמן בכל השנים היה לטרפד את הרב שטיינמן, הוא נשבע כי הרב שטיינמן לא יהיה מנהיג הדור, ולכן במשך של כעשר שנים לפחות, שבוע אחרי שבוע הוא התלוצץ בעיתונו מהרב שטיינמן לעג לכל מה שאמר ועשה. כשהוא היה נוסע לחוץ לארץ יכולת למצוא מאמר מערכת של גרוסמן שכולו לעג למה שהוא עושה, שנים הוא ירד עליו בכל דרך והזדמנות, הוא היה משוכנע כי הוא הכשיר את הדרך אחרי הרב אלישיב שר' שמואל אויערבך יתפוס את ההנהגה, ואז שוב הוא זה שמנהיג ר' שמואל אויערבך ידע כי הוא לא יכול להחליט בלעדיו

ואכן בכל השנים הם עשו יד אחת, הם היו קליקה של כמה ביניהם ר' שמואל דויטש שעבדו בתיאום כשמטרתם ברורה השתלטות מלאה על הציבור

מה שקרה במשך שנים, למרות שציבור המחבלים אינו גדול כלל הם יצרו את הרושם כאילו שזה הציבור הליטאי, הם לא איפשרו בעיתונים לפרסם ולדווח על פעילות השונאים. שורה ארוכה של ראשי ישיבות שמם היה נמחק באופן קבוע מן העיתון. ועד כדי כך שהוא כינה את ישיבת מיר 'מחסה לשפנים'. שמו של ר' בערל פוברסקי היה בגדר של מאן דכר שמיה, הוא הילל ושיבח את ראשי המחבלים וכך יצר רושם מוטעה. היום כשהדברים ברורים לומדים כי למחבלים אין 20 אחוז מכלל הציבור הליטאי, הם ידעו לעשות הרבה רעש ולא יותר מזה

כאן נעבור לשיטות הפעולה של גרוסמן. הוא עבד בשיטת מנגלה של חיתוך אברים אבר אבר, הוא היה הורג את כל מי שחשב שיעמוד בדרך, הוא פיתח שיטות שהנאצים בגרמניה יכלו הרבה ללמוד ממנו. גדולים ליטאים היו בוכים בלילות על דמם שנשפך, הם היו שואלים למה זה מגיע להם, מה הם עשו שככה רודפים אותם, אבל לא היתה להם ברירה, הם פחדו ממנו ומר' שמואל אויערבך כמו מן המוות, וככה הוא החזיק את הציבור הליטאי בגרון

מה שהוא לא ידע כי מתכננים לעשות לו כמו שעשו לקאדאפי, היה זה אחד מגדולי עסקני בני ברק שחש על בשרו במשך שנים את ההתעללות הזו שהחליט כי הוא עושה לזה סוף, הוא תכנן את הכל פרט אחר פרט, והצליח לחולל את המהפך ב'יתד נאמן' זה היה חשוב יותר מכל מפני שזה היה שופר הליטאים וחייבים היו לנטרל אותם בשביל שהציבור לא יטעה ויחשוב כי זו עמדת גדולי הליטאים

חסד גדול עשה הקב"ה עם הציבור והמהפך ב'יתד נאמן' הצליח והקערה התהפכה על פיה. מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן הוכתר כגדול הדור ומנהיגו והמנגלה הליטאי הוכה מכה קשה, הוא חטף את היריה בראשו מאותו אקדח מוזהב שהחזיק שנים במכנסיו

שנת תשע"ב היתה שנת הגאולה של העולם הליטאי, הקב"ה שחרר אותם מן העבדות לאותו צורר שופך דמים וחזרו עתה לאותן ימים גדולים נעלים ויפים תקופות החזון איש והבריסקער רב וגדולי תורה אחרים שפיארו את העולם הליטאי בתורתם באישיותם ובמעמדם, מרנן ורבנן הרבנים הגאונים רבי ניסים קרליץ, רבי חיים קנייבסקי ועוד אחרים העומדים על המשמר להבטיח כי לא נשוב לימי הטרור ושפך הדם, ועל כולם להחזיר את הצבע לפני בני התורה שיוכלו להתחזק בלימוד התורה בלי פחד מטרור ולחץ של רשעים, אלא מתוך שמחה אמיתית והבנה כי חיים אנו בעולמה של תורה שהיא אמת ונצחית ולא בעולמה של 'השקפה' שהחליפה את התורה וההלכה

כאן נוסיף פרט שהוא מאוד חשוב להבין מה שקרה במשך השנים. בין הרב שך לחב"ד היתה מחלוקת, ומי שזוכר את אותו נאום של הרב שך כשהוא צעק כי חב"ד אומרים כי העיקר הוא המעשה אין זה נכון 'העיקר הוא התורה' אלו היו דברי הרב שך

אבל מה קרה למעשה, הגיע נתי גרוסמן שינה וטען כי העיקר הוא 'השקפה' ומדוע? מפני שעל פי תורה אסור לשפוך דמים, רוב מעשיהם של המחבלים אסורים. אז מה עושים? בנו 'השקפה' וקבעו כי 'השקפה' קודמת לתורה והלכה וכך התירו את מעשיהם

לא עוד. אנו חוזרים לתורה והלכה. ולא שאנו נגד 'השקפה' אנו נגד השקפותיהם של נתי גרוסמן ור' שמואל אויערבך שהיא אנטי תורה ואנטי הלכה. 'השקפתו' של הרב שטיינמן מחזירה אותנו להשקפה האמיתית זו שהיתה של החזון איש ורבה של בריסק שאסרו את הרבנות הראשית, ו'יתד נאמן' לא עסק בנושא מפני שלא רצה לפגוע בהרב אלישיב. חוזרים אנו אל האמת אל הדרך הנכונה והישרה שהיא דרך התורה, ולא עוד ההשקפה העקומה שחוללה חורבן והרס בעולם התורה בעשרים השנים האחרונות

בראש השנה הזה נודה להקב"ה על החסד הגדול שעשה עמנו בשנה זו ונקוה כי בזכות החזרה למקורות נזכה לביאת משיח צדקנו ובמהרה