ליום היארצייט - רבה של בריסק: התורה אינה קנין הרמי"ם - על עולם הרבנות שהולך ונכחד

היארצייט של ר' וועלוואלע ז"ל הוא בט' תשרי ערב יום כיפור ולכן אין מנוס אלא לעשות מן היארצייט יומא אריכתא ולמחרת יום הכיפורים לציין את היום הזה שהוא ציון יום הכחדת עולמה של רבנות. הוא היה מן היחידים שהעיז ואמר את מה שכל כך הרבה רבנים פחדו לומר, כי ראשי הישיבות מנצלים את כוחם בכך שיש להם צבא של תלמידים ומשנים סדרי בראשית עד כדי הכחדת עולמה של רבנות

מי שיילך קצת אחורנית ימצא משהו מדהים, כמעט כל גדולי התורה כולל מי שהיו ראשי ישיבה היו 'רבנים'. החזון איש כוחו היה בהלכה, רבי חיים עוזר ז"ל היה רבה של ווילנא, ר' משה פיינשטיין היה רב פוסק הלכה, רבה של לוצק לא התבייש להקרא 'רב', שורה ארוכה של גדולים כשעוברים על הרשימה מדהים לראות איך שעולם הרבנות פרח. וקחו את רבה של בריסק רבי יצחק זאב הלוי סולווייצ'יק כינו אותו 'בריסקער רב' ולא בריסקער ראש ישיבה

כבר בתקופתו ניסו ראשי הישיבות להשתלט על הנהגת הציבור ורבה של בריסק לא אהב זאת, ובאחד ממכתביו הידועים הוא כותב כי 'התורה אינה קנין הרמי"ם' ויוצא נגדם ונגד מעשיהם. אם תשימו לב בדורו של רבה של בריסק מי ששלטו היו הרבנים ולא ראשי הישיבות

הרעה החולה הזו שראשי ישיבות תפסו את ההנהגה היה בתקופת הרב שך שמחק כל זכר של רבנות, הרב אלישיב הוא היחיד שהיה רב ולא ראש ישיבה, הרב שך לא רצה בו, הוא העדיף את ר' שלמה זלמן אויערבך שהיה רב וראש ישיבה אבל הוא לא רצה להנהיג ובדלית ברירה בשביל שחלילה ההנהגה לא תיפול בידי הרב שטיינמן העדיפו אנשיו את הרב אלישיב שידע כי אינו ראש ישיבה וממילא חסר לו ב'השקפה' ואת זה הסבירו לו כי עליו לקבל מ'ראש ישיבה'

מי שיילך אחורנית וילמד את העולם הליטאי ימצא כי עד לרבה של בריסק והחזון איש היה זה עולם אחר לגמרי, הדתיים שבמזרחי של היום נראים צדיקים לעומת אותם בני ישיבות שבמלבושם והתנהגותם ראית כי הם שייכים יותר לעולם החומרני. בתקופתי לא אשכח בישיבה לרוב הבחורים היו בלוריות חצי מטר גובה, זקן היה מאן דכר שמיה, נראיתי בישיבה כל כך מוזר מפני שמעולם בחיי לא התגלחתי ואף לא קיצצתי בזקני, באותו עולם שבו למדתי הייתי שייך למשהו ירושלמי מדורות עברו

בשביל להבין זאת צריך לעבור לאותה מלחמה שניהל הרב שך בר' שלמה זלמן אויערבך כשהוא פרסם איסור חמור על הבלוריות הוא טען כי יש בזה משום חוקות הגויים וחציצה לתפילין הוא מנה כמה סיבות מדוע שזו אסורה, הרב שך הגיע לביתו וצעק כי הוא מוציא לעז על כל ראשי הישיבות הליטאים כי לא הניחו עשרות שנים תפילין מפני שהיה להם בלוריות

רבה של בריסק והחזון איש הם אלו ששינו את פני העולם הליטאי והחדירו בה אווירה אחרת לגמרי הלבישו אותם אחרת ואף עודדו את גידול הזקן. יצויין כי בשעתו אפילו גדולי הרבנים עד לסוף ימי חייהם לא היו להם זקנים,  וגם כשכבר גידלו זקן אז מקוצץ

אני שואל את עצמי, אם רבה של בריסק היה היום חי, האם יכל לקרות מה שקורה או שהוא היה יוצא נגדם בחרב ובחנית, האם הוא היה מאפשר להפוך את הישיבות לסניפי מפלגות, האם היה מאפשר שעיתונים יתפסו את מקומם של ספרי המוסר, מי שלומד את רבה של בריסק הוא לא היה עושה כל חשבון הוא היה עוצר את זה בזמן

מה שקרה לאחר פטירתו, שכמה יחידים שהיה להם אינטרסים אישיים ניצלו את שמו נגד רצונו ונגד עדות בניו, וכפי שמעיד בנו ר' דוד שכל הקשר של הרב שך עם אביו היה, שהרב שך היה קורא כל יום את העיתון ונכנס לומר לו מה כתוב בעיתון. עובדה היא כי בני רבה של בריסק התרחקו ממנו בגלל מה שהוא עשה כאילו בשם אביהם שלא הסכימו להם

רבה של בריסק חסר מאוד בימינו, הוא היה עושה סדר ומחזיר את עולם התורה לשפיות