זמן שמחתנו - יומיים בלי אינטרנט וטלפון אין שמחה גדולה מזו קצת מנוחת הנפש שמחה וחרות אמיתית

תמונה זו צולמה בתשל"ו - לאחר כמה שנים בכולל ולאחר שהיו לי כבר 2 ילדים שירתתי בצבא, אז זו לא היתה בושה, היינו קבוצה של חרדים, ולמי שאינו מזהה אותי אז אני השני מימין - כבר אז יריתי...

כבר כתבתי על כך בערב חג השבועות ואשוב בקיצור כאן, כי למרות שאני מתגעגע לקדושת ארץ ישראל יש משהו טוב בחוץ לארץ ביום טוב, יש לנו יומיים. ביום הראשון עייפים, ביום השני נהנים הנאה של יום טוב אמיתי, כל כולו קודש לשמחה ועונג אמיתי, תפילה, סעודה, לימוד ועיון בספרים שבכל השנה אין זמן להציץ בהם, ביום השני של יום טוב נהנים מהם

ויש עוד משהו שעבורי זה חרות אמיתית ההיפרדות מהאינטרנט והטלפון, אומר לכם מה שאמרתי השנה לאנשי קהילתי בראש השנה, כשעסקתי במה שעשינו במשך השנה האחרונה, הקב"ה נתן לנו שנה האם ניצלנו אותה או שבזבזנו כל כך הרבה זמן על שיחות בטלפון, כמה יכולנו להשיג יותר אם היינו חוסכים את הזמן הזה, כמה אי נעימות ומחלוקות היו נמנעות בלי השיחות הללו ועל כולם השעבוד לטלפון. בעבר היה טלפון במשרד ובבית, כל היום יכולת להתרכז. היום אי אפשר לעשות דבר מפני שכל רגע הטלפון מצלצל

הצעתי לבני קהילתי כי בשנה הקרובה כל אחד מעמנו יקבל על עצמו כי 6 שעות ביום הטלפון הידני סגור וחשים את החרות. העבדות והשעבוד היא מן הרעות החולות של הטכנולוגיה המתפתחת העושה הכל שלא יהיה לנו דקה אחת לעצמנו

לכן, כשיש לי יומיים שאני רחוק מכל אלו אני בן אדם אחר חש מה ההבדל בין עבדות לחרות, ובסוכות בזמן שמחתנו עבורי זו השמחה הגדולה ביותר

מאחל אני לכל הגולשים חג סוכות שמח, ואי"ה במוצאי יום טוב שני של גלויות נשוב ועד אז נקדיש את הזמן למשמעות של החודש השביעי מדוע יש לנו בה רצינות מצד אחד ושמחה מן העבר האחר ומדוע זה בא ביחד, היכן האיזון ומה זה עושה לאדם המבין את משמעותם של הימים האלה שהם לא רק נעלים ומיוחדים הם באים לאזן לנו את כח המחשבה והפעולה לדעת איך לאזן בין שמים לארץ, אי אפשר ואסור לחיות רק עם שמים או רק עם ארץ, גם מי שאצלו הארץ יותר משמים חייב לדעת כי גשמיות בלי רוחניות זה בלתי אפשרי ואותו דבר מי שחושבים שהם יחיו רק עם שמים ויתעלמו מן הארץ טועים, האיזון זה מה שהחודש הזה בא ללמד אותנו, זו הדרך הנכונה איך לחיות נכון ולהשיג את מה שכל אחד מאתנו יכול ומסוגל להשיג