מדוע לא מצליחים הרבנים לפרסם תקנות מוסכמות על כלל החרדים בענין השימוש באינטרנט והטכנולוגיה המתפתחת

פרסום מכתבו של הרב וואזנר בערב החג הוא רק מעין דמעין ממה שקורה בין הרבנים בענין השימוש באינטרנט, מציאות היא, אי אפשר להגיע להסכמה כללית, לקבוע תקנות ברורות שיחייב את כלל החרדים מקצה לקצה, דבר שהיה מצליח הרבה יותר מתקנות אחרות בכל קהילה. תחילה, כאשר יצאו לדרך וארגנו את הכינוס האיצטדיוני ביו יורק התכנית המקורית היתה כי בסופו של דבר יקריאו החלטות מחייבות את כלל החרדים, וזו הסיבה מדוע ביקשו שכולם ישתתפו בה, ובכל זאת לא הצליחו להגיע לידי הסכמה, מפני שהרבנים חלוקים בדעתם כיצד ואיך להתנהג עם מי שיש להם אינטרנט ועד להיכן להרחיק

דוגמא בולטת היא בחזרתו של הרב שמואל הלוי וואזנר מבני ברק מדבריו בכינוס, לפיו יש לסלק כל ילד שיש בביתו אינטרנט, ואילו במכתב הוא לא כותב זאת, מפני שהבין כי הרחיק. לפיו, חייבים לזרוק את רוב ילדי ישראל ממוסדות החינוך. המצב היום הוא שלפחות שני שליש מן החרדים מחזיקים אינטרנט, וגם אם נניח שבקהילות מסויימות פחות, מספיק שניאלץ לזרוק כמה עשרות ומי יקח אחריות עליהם ועל עתידם

האדמורי"ם מסאטמאר מרחיקים עד כדי הרחקה גמורה, אם כי מעשית חסידיהם מוצאים דרך איך להתחבר, אפילו בבית, ולאו דוקא דרך המחשב. לא צריכים היום טלפון, ישנם הרבה דרכים אחרות להתחבר לאינטרנט

הרב מתתיהו סולומון נכשל במטרה שהציב לעצמו להביא להחלטה כלל ישראלית של כל הרבנים מכל החוגים, הוא למד כי הוא תמים מאוד ביחסו למצב החרדים. רק עתה הוא למד להבין מה מצבנו באמת. קל מאוד היה למלאות איצטדיון של 40 אלף מקומות אבל כמה קשה היה לסדר את הארבע מאות על הבמה, ואיך זה שלא מצליחים להגיע להסכמה אפילו לא בנושא כמו האינטרנט

כל עוד, לא יהיו החלטות אחידות המחייבות את הכלל, הפירצה קיימת. מפני, שאינך יודע מי חי על פי איזה פסק. רק כאשר ההחלטה היא אחידה ומחייבת את הכלל כולו, אין דרך להתחמק, ולמרות שהרבנים יודעים שבידיהם ההכרעה על יחס החרדים לאינטרנט, המאבק על המי בראש, עמדת מי תנצח, היא אשר גוררת את המצב הזה שאין החלטות, וכל אחד עושה לנפשו וכרצונו