בדרך כלל אני מקנא באנשי ארץ ישראל בשל קדושת ארץ ישראל, אבל אגלה לכם סוד, כששלשת ימי חג שהם רק בחוץ לארץ, אני שמח שאני פה, יום בלי הסלפון ובלי האינטרנט הוא יום שכל כולו עונג רוחני ושוה את הכל במיוחד בזמננו שאין יודעים עוד חרות מהי
מאז החדירו את הסלפונים איבדנו את החרות. עד לפני לא הרבה שנים כאשר עזבנו את הבית ואת המשרד היה לנו לפחות כמה דקות למחשבה, הטלפון לא הפסיק אותך באמצע הריכוז. החדיר השטן את הסלפונים ולקח מאתנו את החרות, אין לנו עוד דקה אחת של חרות אמיתית, חג השבועות השנה הוא יחודי, מפני שהוא במוצאי שבת, לא כמו בכל שנה מגיעים לליל שבועות עייפים וסחוטים, הפעם יש לנו את השבת שהוא ערב החג ומגיעים לחג עם כוחות מחודשים, כך שכל החג הוא מיוחד ועילאי, ולא מוקדש לשינה אלא ללימוד והתעלות
היום מלאה חצי שנה מאז שפתחתי את הבלוג, משום מה חשתי כי הגיע הזמן לשוב לעבודה, הסתפקתי רבות אם כן ואם לא, והחלטתי לצאת לדרך וב"ה התקדמתי הרבה יותר ממה שחשבתי, בדרך כלל לוקח לפחות שנה עד שבכלל יודעים שאתה קיים, ולא עברו כמה חדשים והגענו למספר כניסות מדהים
בימינו אין ברירה, חייב שיהיה מי שיפקח עיני עוורים ויעמיד את מי שצריך על מקומם. חשוב שיהיו פורומים ואתרים רבים, בכדי שכולם יוכלו להתבטאות, אבל יחד עם זאת מתי אתה יודע שאתה עושה עבודה טובה, כשאתה רואה שיש מי שזועקים מקללים משמיצים, זו ההוכחה שאנו בדרך הנכונה
נמשיך ללא מורא וללא פחד לגלות את האמת, וכאשר משקרים למען אינטרס פוליטי נדווח, ואין זה משנה באיזה חוג וקהילה מדובר. הוכחנו מאז שאנו קיימים - וכך עשיתי בעיתונים שלי עשרות שנים - שאינני בעד מישהו או נגד מישהו, אני בעד כל מי שעושה טוב ונגד כל מי שצריך לדווח על מעשיו
נשוב אי"ה במוצאי יום טוב שני של גלויות עם כוחות מחודשים להלחם במחללי שם שמים ולהרבות כבוד שמים להגדיל תורה ולהאדירה
שבת שלום וחג שמח
