עולם הפוך ראיתי, מי שעוקב אחר האהרוני מהרגע שהפך לאדמו"ר איזו מהפכה חולל בתפיסה הסאטמארית, הוא זחל לכל פינה אפשרית, חדר למקומות שאביו ודודו לא היו מעיזים. קחו לדוגמא את קלויזנבורג, הוא רץ ועשה שלום עימם למרות שהאבא שלו בהלוויית הקלויזנבורגר רקד בבני ברק, למרות שמדובר בבן דודו, הוא לא ירד להלווייתו, הוא היה בשעת ההלויה בבני ברק במסיבה עם תזמורת לכבודו, ואילו הבן שינה את הטקטיקה מקצה לקצה, הוא ביקש להתקבל בחברה האגודאית. הוא הרבה להגיע ללייקוואוד ואף מסר שם שיעורים, הוא אף פזל הרבה לחב"ד, ועדיין לא שכחנו את השלום עם הבעלזער
הסיבה לסיבובים שלו, היתה ההכרה, הוא ביקש שיכירו בו כעליון וראשון, והנה כאן היתה לו הזדמנות לשבת בראש לקבל כל כבוד שיבקש והוא וויתר עליה. יתכן מפני שהוא ידע שלא הוא יהיה שם הבעל הבית, הסיפור הזה מנוהל על ידי ליטאים מלייקוואוד, ובכל זאת, היתה לו הזדמנות לשבת בראש והוא וויתר על הכבוד הזה, למרות שהוא יודע כי זה גורם לו ללכת הרבה צעדים אחורה
מתברר שוב, כי האהרוני עדיין חצוי בין הוויכוח הפנים סאטמארי לבין התפיסה המעדיפה את השלום עם הצד האחר. כאשר ידע כי ייאלצו לכבד אף את אחיו באותה מידה, הוא העדיף להרוס את הכל. גם הוא כמו ר' בן ציוון מבאבוב סובלים מאותה מחלה, ולמרות שכבר שנים שעברו מאז פרוץ המחלוקת, הם עדיין לא נרגעו למרות שברור שאי אפשר ללכת אחורה. לא ר' בן ציון יהיה האדמו"ר היחיד של באבוב ולא ר' אהרן יהיה האדמו"ר היחיד של סאטמאר
הבעיה של האהרוני עתה האם יצרפו אותו למנין. ר' אברהם שור הזקוק לרפואת הנפש בענין שעדיף לא לעסוק בזה כאן קבע כי מי שאינו משתתף בכינוס אסור לצרפו למנין. הבעיה של שור שרוב רובו של כלל ישראל לא היה בכינוס והאהרוני יושן ב"ה בשקט הוא לא דואג ממנין. השאלה היא, האם המשחק הזה היה כדאי לאהרוני או שהוא הפסיד כאן הרבה נקודות
השאלה היא מהיכן דנתני, מבחינת סאטמאר הוא עשה צעד יפה, מבחינה כלל ישראלית אם הוא חשב אי פעם להיות מנהיג העולם החרדי מזה הוא כבר יכול לשכוח
הסיבה לסיבובים שלו, היתה ההכרה, הוא ביקש שיכירו בו כעליון וראשון, והנה כאן היתה לו הזדמנות לשבת בראש לקבל כל כבוד שיבקש והוא וויתר עליה. יתכן מפני שהוא ידע שלא הוא יהיה שם הבעל הבית, הסיפור הזה מנוהל על ידי ליטאים מלייקוואוד, ובכל זאת, היתה לו הזדמנות לשבת בראש והוא וויתר על הכבוד הזה, למרות שהוא יודע כי זה גורם לו ללכת הרבה צעדים אחורה
מתברר שוב, כי האהרוני עדיין חצוי בין הוויכוח הפנים סאטמארי לבין התפיסה המעדיפה את השלום עם הצד האחר. כאשר ידע כי ייאלצו לכבד אף את אחיו באותה מידה, הוא העדיף להרוס את הכל. גם הוא כמו ר' בן ציוון מבאבוב סובלים מאותה מחלה, ולמרות שכבר שנים שעברו מאז פרוץ המחלוקת, הם עדיין לא נרגעו למרות שברור שאי אפשר ללכת אחורה. לא ר' בן ציון יהיה האדמו"ר היחיד של באבוב ולא ר' אהרן יהיה האדמו"ר היחיד של סאטמאר
הבעיה של האהרוני עתה האם יצרפו אותו למנין. ר' אברהם שור הזקוק לרפואת הנפש בענין שעדיף לא לעסוק בזה כאן קבע כי מי שאינו משתתף בכינוס אסור לצרפו למנין. הבעיה של שור שרוב רובו של כלל ישראל לא היה בכינוס והאהרוני יושן ב"ה בשקט הוא לא דואג ממנין. השאלה היא, האם המשחק הזה היה כדאי לאהרוני או שהוא הפסיד כאן הרבה נקודות
השאלה היא מהיכן דנתני, מבחינת סאטמאר הוא עשה צעד יפה, מבחינה כלל ישראלית אם הוא חשב אי פעם להיות מנהיג העולם החרדי מזה הוא כבר יכול לשכוח