מדובר בנושא כאוב ומסובך מאוד, מפני שהרבה צדדים לענין הזה. מצד אחד לא מכחישים שהיהדות החרדית מתמודדת עם בעיה של השתקת פרשיות הקשורות בסוטים שמספרם הולך וגודל, ומאידך אם אכן במקרה מסויים סבורים ומאמינים כי מדובר בעלילה, איך אפשר בו זמנית לזעוק כי מדובר בעלילה כאשר היכן שאנו יודעים בודאי כי מדובר בסוטה עושים הכל למנוע את הסגרתו
האמת היא, שהשאלה היא הלכתית איך וכיצד צריך לנהוג כששומעים ומבררים ומוודאים בלי כל ספק כי מדובר במי שמסוכן לציבור, האם מותר להסגירו למשטרה, או שנוהגים בשב ואל תעשה כפי שזה נהוג במשך עשרות שנים. לאחרונה רבני קראון הייטס פסקו כי במקרה היכן שאין ספק כי מדובר בסוטה ומסוכן לציבור שמותר להסגירו לשלטונות. בווילימסבורג לא מצאנו עד היום הזה שימצא איזה רב שיסכים לכך. מציאות היא כי הורים סובלים סבל בל יתואר. חלק מהילדים שעזבו את דרך ה' והפכו להיות פורקי עול זה בגלל פרשיות מן הסוג הזה
אין וויכוח שמסירה הוא דבר חמור ואסור. אבל האם במקרים כאלו גם יש דין של מסירה, או שמא על ידי הסגרתו מגינים על הציבור. לא אני אכריע בשאלה הזו, אבל משם מה לא רוצים לדון בו בגלוי, ולא ראינו עד היום הזה שייצא פסק דין מסודר שיקבע דברים ברורים כיצד לנהוג עם סוטים
במשך שנים התמודדתי עם יצורים כאלו שלחמו בי מלחמת חרמה אך ורק מפני שחשפתי את מעשיהם, כל מה שהם ביקשו, שאשתוק, שלא אכתוב ולא אספר על מה שקורה במקוואות בבתי הכנסת, וכמה בחורים אומללים מסתובבים בגלל מעשיהם של אלו
מה שקרה הערב בווילימסבורג מדאיג מאוד. התקשורת הנכרית בכל כוחה היתה במקום, הם לא הבינו איך אפשר לעזור למי שמואשם כמי שעשה מעשים מגונים עם ילדים בכיתתו בחיידר של סאטמאר. מאידך הסאטמארים זועקים שכל עוד שהוא לא הופלל הוא בחזקת זכאי וחייבים לסייע בידו. אבל הם לא טפשים ולא קנו זאת. מפני שבעשרות מקרים אחרים היכן שהאיש הודה כי עשה מה שעשה המשיכו להגן עליו מפני יד החוק
אני לא קובע עמדה של איך צריך לנהוג במצב הזה מפני שאי אפשר לרדוף את מי שעדיין לא הופלל, אבל למי שאני כן בא בטענות, זה לרבנים. הם יודעים על הקורה זה שנים, מדוע הם שותקים, מדוע הם לא עושים לטיפול בבעיה. לפני יותר מעשרים שנה פניתי לרבנים באמצעות 'פנים חדשות' והצעתי שהם יורו להקים מרפאות לאנשים הסובלים מן הבעיה הזו שיטפלו בהם. אני מסכים עם מי שטוענים שבבית הסוהר הם לא יבריאו, אנשים כאלו מקומם בבית חולים, אבל אם אנו לא נעשה, אנו מפקירים את הציבור לידי סוטים. הרבנים חייבים היו לעשות ולא עשו, הם ורק הם אחראים לחילול ה' הגדול והנורא של ימים אלה, כשהעיתונות הנכרית כמו הניו יורק טיימס עסוקים עם הרבנים המשתיקים פרשיות כאלו. לא היינו מגיעים למצב הזה אם היו עושים את המינימום המתחייב מטפלים בהם, ואז זכותנו להתמודד עם הנושא בעצמנו. אבל לא לעשות דבר, להשתיק פרשיות כאלו, ולשחק את המשחק שכל עוד שהוא לא הופלל הוא בחזקת זכאי, איש לא יתייחס לדבריהם ברצינות
האמת היא, שהשאלה היא הלכתית איך וכיצד צריך לנהוג כששומעים ומבררים ומוודאים בלי כל ספק כי מדובר במי שמסוכן לציבור, האם מותר להסגירו למשטרה, או שנוהגים בשב ואל תעשה כפי שזה נהוג במשך עשרות שנים. לאחרונה רבני קראון הייטס פסקו כי במקרה היכן שאין ספק כי מדובר בסוטה ומסוכן לציבור שמותר להסגירו לשלטונות. בווילימסבורג לא מצאנו עד היום הזה שימצא איזה רב שיסכים לכך. מציאות היא כי הורים סובלים סבל בל יתואר. חלק מהילדים שעזבו את דרך ה' והפכו להיות פורקי עול זה בגלל פרשיות מן הסוג הזה
אין וויכוח שמסירה הוא דבר חמור ואסור. אבל האם במקרים כאלו גם יש דין של מסירה, או שמא על ידי הסגרתו מגינים על הציבור. לא אני אכריע בשאלה הזו, אבל משם מה לא רוצים לדון בו בגלוי, ולא ראינו עד היום הזה שייצא פסק דין מסודר שיקבע דברים ברורים כיצד לנהוג עם סוטים
במשך שנים התמודדתי עם יצורים כאלו שלחמו בי מלחמת חרמה אך ורק מפני שחשפתי את מעשיהם, כל מה שהם ביקשו, שאשתוק, שלא אכתוב ולא אספר על מה שקורה במקוואות בבתי הכנסת, וכמה בחורים אומללים מסתובבים בגלל מעשיהם של אלו
מה שקרה הערב בווילימסבורג מדאיג מאוד. התקשורת הנכרית בכל כוחה היתה במקום, הם לא הבינו איך אפשר לעזור למי שמואשם כמי שעשה מעשים מגונים עם ילדים בכיתתו בחיידר של סאטמאר. מאידך הסאטמארים זועקים שכל עוד שהוא לא הופלל הוא בחזקת זכאי וחייבים לסייע בידו. אבל הם לא טפשים ולא קנו זאת. מפני שבעשרות מקרים אחרים היכן שהאיש הודה כי עשה מה שעשה המשיכו להגן עליו מפני יד החוק
אני לא קובע עמדה של איך צריך לנהוג במצב הזה מפני שאי אפשר לרדוף את מי שעדיין לא הופלל, אבל למי שאני כן בא בטענות, זה לרבנים. הם יודעים על הקורה זה שנים, מדוע הם שותקים, מדוע הם לא עושים לטיפול בבעיה. לפני יותר מעשרים שנה פניתי לרבנים באמצעות 'פנים חדשות' והצעתי שהם יורו להקים מרפאות לאנשים הסובלים מן הבעיה הזו שיטפלו בהם. אני מסכים עם מי שטוענים שבבית הסוהר הם לא יבריאו, אנשים כאלו מקומם בבית חולים, אבל אם אנו לא נעשה, אנו מפקירים את הציבור לידי סוטים. הרבנים חייבים היו לעשות ולא עשו, הם ורק הם אחראים לחילול ה' הגדול והנורא של ימים אלה, כשהעיתונות הנכרית כמו הניו יורק טיימס עסוקים עם הרבנים המשתיקים פרשיות כאלו. לא היינו מגיעים למצב הזה אם היו עושים את המינימום המתחייב מטפלים בהם, ואז זכותנו להתמודד עם הנושא בעצמנו. אבל לא לעשות דבר, להשתיק פרשיות כאלו, ולשחק את המשחק שכל עוד שהוא לא הופלל הוא בחזקת זכאי, איש לא יתייחס לדבריהם ברצינות