אחר החיתום. נספח לדברים על הזוהר

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

הנושא שהעלה חכם אחד (בשאילתותיו ששלח דרך ר' חיים) נגע בשאלת אמיתת הזוה"ק ואחר שדברנו בזה די, נכון להתבונן על דבר שמונח לפנינו ועינינו עצומות לרווחה מלראותו.

עד רמד"ל, היתה חכמת האמת עלומה אצל בעלי הסוד. היו שלמדו אותה, היו שלא והיו ששילבוה בדברי הנגלה (הרמב"ן הרבה בזה). מ"מ מעולם לא נגעה לחיי המעשה של עם ישראל ומעולם לא השפיעה על דרך לימוד וקיום התורה.

מאז הרמד"ל היו נקודות ציון חשובות מאוד בהתקבלות הקבלה בעם ישראל. חכמי החן שבצפת כולם, ובראשם האר"י שבחבורה, שהפך את לימוד הקבלה - וגם חלקים בתוכה - למשהו אחר לגמרי.

אחרי חבורתא קדישתא דא היתה נסיגה גדולה בלימוד הקבלה, זאת עקב שכל תנועת משיח השקר היתה מיוסדת על הדברים הללו וברוב עוונות כמעט כל ישראל נהו אחר הצבי השבור, הם וחכמיהם. לא זו בלבד, אלא שאפילו אחרי התאסלמותו עדיין היו חסידים רבים וגדולים בסתר לשיטתו (עד כדי שהיעב"ץ חשד את רבי יהונתן אייבשיץ שהוא מתלמידיו הנסתרים). בשל כך נוצרה התנגדות עצומה ללימוד הקבלה ומגדולי ישראל אף פעלו שהמלכות תאסור הקבלה.

אשר על כן, כאשר חידש אור שבעת הימים את העניין בסתרי התורה, חששו גדולי ישראל ששוב מדובר בכת שחלילה תפרוש מישראל ולחמו מלחמת חרמה (כפשוטו, עד כדי חיי נפש) בהתחדשות זו. אכן, מי שליבו ישר יודה שהיהדות של אחרי החסידות אינה אותה יהדות של לפניה. לפני 300 שנים לא היה יהודי אחד שיכול היה להעלות על דעתו שיהדות תתבטא בעתיד, בללכת לעמוד על פרנצ'ס כדי לראות מישהו אוכל ולאכול משיירי פיתו, או בגרביים לבנות, או בהדלקת נרות לצדיקים וכדו' דברים מחודשים שלא שיערום אבותינו.

וזה עוד מדובר כאשר בראש החסידות עמדו גדולי עולם, ת"ח ויראים. מה נענה אנן שבדורנו רוב רובם של העומדים בראש, הנם עמרצים (וחלקם אף נלוזים או טיפשים) והמעלה היחידה שלהם היא שנולדו למי שנולדו למי שנולדו למי שנולדו וכו' למי שהיו בזמנו גדולים??

גם רואים שאין שום כבוד והתייחסות כבעלי ערך לאף אחד מהם (כמעט) אם לא אלו שנולדים לתוך חסידותם, או קוראים את התמונות בעיתונים בהם קהילתם שותפה ומכתירה גדוילים.

זהו אכן דבר אשר לא יאומן ולולי שראיתי במו עיני, לא הייתי מאמינו. האם יכול להיות שהמוני יהודים בוגרים ובעלי קופסת המוח ילכו אחר ההבל הזה?? ועוד יראו בזה יהדות?? (כמובן שאיני מדבר מהרב'ה שלך, הידוע ומפורסם בצדיקותו וכו'. אני מדבר על אחרים ובפרט על ההוא - שכולם יודעים למי אני מרמז כאן...).

לא נגד החסידות אני מדבר ח"ו וח"ו, אלא על המציאות שהיהדות של היום הנה חדשנות בלתי נתפסת לעומת היהדות המסורה לנו מדור דור. אם ישר-לב אתה, תסתכל רגע החוצה ותראה איך חסידי ברסלב בטוחים שעיקר היהדות היא להיות על הציון בראש השנה (ומהם שעשו עיקר, לרקד על גגות מכוניות וכדו') - ותבין את הנמשל.

מה היה המצב אילולי שקמו השמרנים (שנקראו 'המתנגדים') להילחם נגד החסידות? מן הסתם כל היהדות כולה היתה כיום חסידית ובכלל לא היינו יודעים ולא היה סימן ודרך לדעת שזו יהדות אחרת/חדשה. כפי שאכן כל כת בטוחה שהיא ממשיכת התורה מדור דור. אפילו חסידי הכת הסוטה, בטוחים שהם מחזיקי התורה האורגינלית ואנחנו כולנו חיקוי חיוור ושקרי לאמיתת התורה - שהיא רק בשיטתם.

תכנס לבתיהם של חסידים מסוימים ותראה אלו ספרים יש בארון הספרים שלהם. באלו חלקי תורה הם בקיאים ויודעים ותבין. ב"ה שעדיין שומרים הלכה והמקרים בהם הקבלה שינתה את ההלכה (נגד הדין) הינם ספורים (הפסקת הנחת תפילין בחוה"מ וחיפוש אחר שילוח הקן - שהוא מפורש נגד הגמרא. ועוד).

יש דברים שבימינו ברורים ופשוטים לכל חרדי, ומעטים היודעים שהדברים מחודשים לגמרי.

למשל, עניין גלגולי הנשמות. כיום כל ילד יודע שיש גילגולים, אבל הגמ' בברכות (ז:) אומרת ששאלת צדיק ורע לו היתה קושיא ששאל משרע"ה מהקב"ה ('הראיני נא את כבודך') והראשונים התטרחו בזה רבות ועפ"י הזוהר (זוה"ח, כי תצא נט.), הגילגולים נותנים מענה מושלם לבעיה ואדרבא, התימה היא מה השאלה בכלל? (יוער שהרס"ג ואחרים כתבו על רעיון הגילגולים שהוא שיגעון וסכלות).

גם האמונה בהשגחה פרטית (שאיננו זקוקים בזה כמעט להוכחה, אלא מרגישים בחוש על עצמנו. לפחות אני יכול להעיד על עצמי). כיום נשמע פשוט שלתולעת יש השגחה פרטית (והמלאך משיב רוח על העלה, כדי שתנוח קמעא...), אבל ברבותינו הראשונים (והאחרונים) סברו ברובם שאין השגחה על בעלי חיים בפרט, אלא רק 'השגחת המין'. ואפילו על בני אדם רבו הדעות שהשגחה פרטית מזומנת אך ורק לצדיקים וחסידי עליון. רק בדורותינו (בעקבות התפשטות הקבלה) פשטה הדעה של 'השגחה פרטית' ואכמ"ל.

וחוזרים הדברים הפשוטים וניעורים ונהורים, שבהתבוננות-מה, דווקא מהתקבלות תורת הקבלה והזוהר רואים שוב את העובדה שהתורה מתחדשת בכל עת.

והיא תפארתנו ופדות נפשנו.

 

חרדי בעולמו

 

 

נ.ב.

למתבונן. ללא פקיחת העיניים, אמינות הדברים זהה לאמינות תמונת צורת הרשב"י הפשוטה גם היא.