מחשבה שניה. תמיד משהו אחר

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

רציתי לחשוב טוב על הגרי"ג (אני אוהבו ומחזיק ממנו מאוד) ולימדתי פשט לא נכון במעשיו.

כתבתי כאן שפעילותו להקמת ועדת כשרות חדשה לענייני סלולר, נובעת מהבנתו שדרך הכפיה מביאה ותביא רק נזקים.

הדבר אמנם ייתכן, אבל בינתיים התחדש (לי) משהו, כך שתיתכן הבנה אחרת, לא פחות חשובה.

יום לאחר שהתפרסם שהגרי"ג הורה להקים וועדת כשרות לטלפונים, הוגשה עתירה לבג"ץ, שיבטל, או לפחות יעכב לעת עתה (עד שכל בוגר בציבור החרדי, יסביר לשר את עמדתו והתנגדותו) את ביצוע הרפורמה.

איני נכנס כאן לנימוקים המשפטיים הפתלתלים (שחלקם יכולים להכתב, רק בהנחה שהשופטים אינם מתמצאים במתרחש בעולמם של חרדים) מדוע לדעת העותרים דינה של הרפורמה להיגנז (בשביל להגן על זכויותינו. כאילו זה עניין את כל המתעסקים-החדשים בנושא, במשך 17 שנות קיום וועדת העושק). כן תמהתי כאן, איך וועדה חדשה נותנת מענה לרפורמה שעיקרה הוא מתן אפשרות לכל לקוח לבחור להיכן הוא רוצה להשתייך (כולל הנדדת מספרו האישי).

בראייתי, יש כאן התנגשות הבנה מהי דמוקרטיה ואולי נכון להבהיר הנקודה. דמוקרטיה אינה רק זכות בחירה (זכות הצבעה, כשמדובר בציבור החרדי), אלא זו תפיסת עולם שלמה - שמנוגדת תכלית ניגוד לתפיסותינו הבסיסיות ביותר.

לתפיסתם, יפה כוח הפרט על כוח הכלל. הכלל נועד רק לשרת את הפרט והחוק אינו יכול להעדיף טובת הכלל על טובת הפרט.

יש הרבה יותר מילים, מתמרורי 'אין כניסה', כדי לנמק ולצדק הכיצד מורשים המחוקקים להגביל את צעדי האיש הפרטי בעל זכויות הבסיס האנושיות של חופש התנועה,. אפילו הנושא של זכות המדינה לגייס חיילים ולשולחם להגן על הכלל, נגזר אך ורק מכוח הפרט להגן על עצמו - וחלוקת העומס בין המתגוננים הפרטיים.

כשדמוקרט סולל כביש אין הוא עושה זאת כמו שבתי הדינים בזמן חז"ל היו יוצאים לתקן הדרכים. המדינה הדמוקרטית סוללת כביש, מתוך הבנה שחובת המדינה הדמוקרטית לא רק להרשות לפרט ללכת לכל אשר יחפוץ, אלא גם לסייעו להגיע לכל מקום שיחפוץ. בשל התפיסה הזאת, מדינות דמוקרטיות לעילא מוציאות הון עתק כדי לבנות תשתיות למעט מאוד אנשים שבוחרים לגור על איזה אי נידח. הדברים עמוקים ואכ"מ.

לפי הבנתי (הלא מקצועית) את תפיסת הדמוקרטיה הישראלית (שהיא שונה מהותית מתפיסת הדמוקרטיה בטהרן, מוסקבה, וב"ב), אין שום סיכוי שבעולם שבית משפט ישראלי יחשוב שזכות הציבור החרדי להגן על ערכיו, גבוהה מזכות הפרט לנדוד עם מספרו לקומה לא כשרה (והבג"ץ אינו חשוד שיטה את הדין לטובת הקולקטיב החרדי, על חשבון הגנת הפרט - גם לו היה יחיד!).

תמיהתי מדוע הוגש בג"ץ מוזר זה, בשילוב לתמיהה מה התשובה בהקמת וועדת כשרות חדשה, לעצם הבעיה של הגבלת זכויות הפרט , גוררת תובנה חדשה, ואני כותבה דווקא על סמך הערכתי הגבוהה לגרי"ג. כמדומני שהכל מכוון לדבר אחד בלבד. בתחילת הדרך חתר שר התקשורת רק לתיקון העוולות והעיוותים שנעשים במסגרת הטלפונים הכשרים. הוא קבל עצומה עליה חתמו 53,000 חרדים שביקשו ממנו לבוא לעזרתם ולשחררם מעולה של הוועדה שחוסמת להם קוים ועושקת אותם כספים. מהחרדים שמסביב הוא הבין שהציבור החרדי במצוקה. הניסיון שלו בראשיתו היה רק להביא את הוועדה להתנהגות סבירה. שלא יחסמו קווים שרירותית, שלא יוסיפו למחירי כל מכשיר מאות שקלים ושלא יוסיפו למחיר המסלול, יותר על כדי דמיו הטבעיים. כיום המצב הוא שאנחנו משלמים על מסלול חלקי (טלפון בלבד), כמו, או יותר, ממה שאחרים משלמים על סל שרות מלא (שהשיחות בו הן מרכיב זניח). אם הוועדה היתה נענית לדרישות הבסיסיות הללו, לא היינו שומעים על משבר בתחום הסלולר.

העניין אינו שהוועדה לא הסכימה לוותר על הפרה החולבת שלה, אלא שכל גדוילי הרבנים התייצבו כדי להגן על הגזלנים. כאן, הסתיים הנושא מבחינתו והוא הלך חד משמעית לרפורמה כפויה.

מה שהגרי"ג מנסה לעשות, כנראה, הוא מט בשני מהלכים. הוא פועל לפתיחת גופי כשרות שונים (שכל גוף יקבע מה מהדרין מבחינתו. שמתם לב שלא גילו לנו האם הוועדה החדשה תתיר סמסים וכדו'?) ותקוותו שהגוף שהוא מקים לא ישאר יחידי (לא אופתע אם הוא דוחף שגם הספרדים יקימו וועדה משלהם וכדו'). העתירה לבג"ץ לא נועדה שבג"ץ יאשר את הבלתי הגיוני, אלא ששר התקשורת מקבל הזדמנות נוספת לתקן הכל מבלי הרפורמה. יקומו גופי כשרות חדשים ויתוקנו העוולות הנ"ל, והמדינה תענה לבג"ץ שבהיות שקמו גופים רבים, היא אינה עומדת על כך שהרפורמה תיושם ובזה יסתיים העניין. כלל הגופים יחסו תחת הקומות הכשרות, אבל לא תהיה שליטת חסימה לגוף אחד בלבד, אלא כל גוף יחסום לפי שיטתו ודרכו.

מבחינתנו החרדים, יש בכך מענה מושלם. מבחינת הדמוקרטים אין בכך מענה, משום שעדיין מוגבלת זכותו של היחיד להנדיד מספרו.

עדיין יש לזה סיכוי - אם לא שגופים אנטי דתיים, יצטרפו לעתירה וידרשו מהבג"ץ להכריע נגד ההסדר, מסיבות דמוקרטיות עקרוניות. אם תֵּעָשֶׂה הרחבה כזאת (צירוף צדדים לדיון), עלול בהחלט להיות שהבג"ץ יכריע שאיסור המעבר מקומה כשרה לשאינה כשרה, סותרת את חוקי היסוד ובכך נצליח פעם נוספת לנצח את עצמנו.

עדיין התקווה היא שגם אם הפעם נפסיד את הקרב, לפחות נלמד לפעם הבאה שלא להגן על גזלנים ושלא להכנע לקוזקים (וְשֶׁיִּכָּבְדוּ ויקימו לעצמם מפלגת עושק ומכות עצמאית. אני מבטיח להצביע להם - אם זה מה שישכנע אותם לעשות כן).

 

חרדי בעולמו