מאת: חרדי בעולמו
דמותה של שרה שנירר ע"ה (למה גברים זה זצ"ל או זיע"א ונשים זה ע"ה? ובמה דוד המלך זכה להיות ע"ה??) מעסיקה אותי תדיר. לא רק בשל כך שהפכה את עולמנו (כפשוטו. ע"ש - גם בהפניות), בכך שלא שעתה למאורי העולם, אלא בכך שלא היה לה שמץ מושג שהיא עושה היסטוריה. בחוויה שלה, שניכרת גם מכתביה וגם משנכתב עליה, היא חוותה את מעשיה כאילו היא נשמעת לגדוילי הדור. מבחינתה הבו"ה של הבעלזר היה אכן מכוון ומודע. היא גם לא הבינה בכלל (לפחות אין עדות לכך) שהיא עוסקת בדברים שברומו של עולם (פעילות נגד ההלכה. שמחייבת פסיקה של גדולי הפוסקים). אין גם סימן שהיא הבינה שהנושא אינו הבנות של שכונתה בקרקא, אלא בעיה המונית של בנות ישראל וכי כל בית ישראל בסכנת כיליון ר"ל, אם לא ימצא פתרון לבנות ישראל.
פשטות הדברים היא שהיא עשתה 'פעולה קטנה'. לימדה כמה בנות ישראל דברים נחוצים וסיפקה להם מסגרת חינוכית, חלף הישיבה בבית (או 'היציאה לחוץ', בו נקטו רוב בנות ישראל. ר"ל). העובדה הזו תופסת את דעתי לעיתים קרובות. גם אני לא זכיתי 'לשנות את העולם' וכן זכיתי לעשות כמה 'פעולות קטנות' בימי חיי. אפילו כתיבתי כאן היא סוג של 'פעולה קטנה' ואין איתנו יודע עד מה. פעם גדול אחד פקח את עיני, בשואלו אותי 'אם היית יודע למה אתה נכנס, האם היית מתחיל עם זה?' עניתי לו שאני חושש להיות תוהא על הראשונות, אבל אם אענה בכנות אז התשובה היא לא. לא. הוא אמר לי שאין זה נחשב 'תוהא על הראשונות', משום שזו דרכו של הקב"ה להפעיל את אותם שנוטע בכל דור. הוא 'משקר אותך' שרק 'משהו קטן לפניך' ועד שאתה מבין מה עשית, כבר מאוחר מלסגת.
חשבתי על זה רבות וכמדומני צדק אותו גדול.
אנשים שקמים לעשות 'מעשה גדול', כנראה אינם מהזן שיכול לעשות זאת. כנראה
שהפוניביז'ער רב, ר' מאיר מלובלין ואחרים, חריגים. רוב האנשים שהכרתי ושפעלו
נצורות בחייהם, עשו זאת מבלי לדעת עד היכן יגיעו הדברים, כשהתחילו.
תשאלו את לופוליאנסקי, צ'ולק, פירר ואחרים האם העלו על דעתם מה יצא מפועלם כשהתחילו לפעול. האם היו מעזים להתחיל פרוייקט-ענקים שכזה, אם רק היו מעלים על דעתם לאלו היקפים זה יגיע? בלי לשאול אותם, אני בטוח שהתשובה שלילית. בנאדם נורמלי לא מתחיל פעולות כאלה. אתה חושב על עזרה למישהו מסכן בסביבה, 'אולי אשיג לך קביים, נראה'. 'אימי בדיוק נפטרה והשאירה לי ירושה קטנה, אז אולי אקנה בזה כמה מכשירי אדים, קביים וכדו'. שיהיה לע"נ'. ככה זה מתחיל.
מצבנו דורש תיקונים ושיפורים בכמה תחומים. בראש ובראשונה בתחום של פגיעה בילדים וילדות, אבל האמת היא שזה קצה הקרחון של משהו עמוק יותר, שאיני בטוח שכדאי כרגע לגעת בו. לצערנו, בימים האחרונים נוכחנו (כשאני אומר 'נוכחנו' אני מתכוון לכל מי שמעז לראות את הדברים כמות שהם), שמה שאנחנו קוראים 'גדוילים' מסתכם בכמה טיפשים שהולכים לתת דרשות נגד הסלולר לשר יועז הנדל - כשהנדון מבחינתו אינו ההסתגרות מפני הסלולר, אלא חסימת הקווים האחרים והכפיה הכרוכה והידועה. אולי גם גזל הרש שמנהלת וועדת העושק לנושאי התקשורת). אין דוגמה טובה יותר ל'טענו בחיטים והודה לו בקרעפלך' משיח החרשים שהביאו איתם 'גדוילנו' וחכמינו. נראה שאין גבול לטיפשות.
שוב, איני עוסק בהם ובתבונתם האישית. העניין הוא רק לפקוח עיניים ולהבין שאנחנו מוסרים את הדור הזה בידי אנשים חסרי הבנה ואחריות. רק עכשיו, אחרי שרוב הציבור החרדי נמצא מזמן באינטרנט הם מתחילים לחשוב על עצות מה לעשות. בעיית האינטרנט לא נולדה אתמול, למה טמנתם ראשכם בחול כל השנים הללו? מי הביא למצב שאנשים מחזיקים שני פלאפונים, אם לא אתם בכך שאסרתם את המותר וקבלתם כלליהם של הסוטים? אם מלכתחילה היתה מתקבלת גישתו של הקארלינער (וכנהוג בחב"ד) היינו היום במקום אחר לגמרי. בעצם, מי שחפר לנו את הבור הזה, אלו ה'צדיקים' קצרי הראות והדעת.
ההתייחסות לכל הציבור כאל עדר עבדים, והמחשבה שאפשר לשלוט בציבור בזרוע נטויה לאורך זמן, אמנם מוכיחות עצמן בקהילת הנדל"ן, אבל מחוצה לה?! צריך היה להגיע לאלפי נפגעים, במקום לנקוט דרך טובה ובטוחה? איך מסתדרים בקרלין? ואיך מסתדרים בארה"ב? ובאירופה? שם החרדים הפכו ליוונים? או אולי 'הושמדו בשואה'??
שוב. איני מנסה לדבר לטפשים/רשעים. מההגדה למדנו שזה היינו הך ומשם גם למדנו שאין עונים לרשע כלל, אלא פונים לאחרים ואומרים להם עליו 'אילו היה שם לא היה נגאל'. מדבר אני רק לחכם יחיד. אותו יחיד שאינו חושש לחשוב ביושר הלב והמוח. שים ליבך על דרכך ובחן האם 'צדיקות' היא לעצום עיניים מראות, או הדרך לאבדון היא?
ואם ביכולתך לפעול רק 'דבר קטן', זהו אשר אתה נדרש עליו. צעד אחד קטן, בהתאם לכוחך ויכולתך. תתפלא, אבל ככה הקב"ה מנהל את עולמו - עם יחידים קטנים ופשוטים כמוך.
ואל תאמר לכשאפנה, אשנה, שמא לא תפנה.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.