ארור משגה עיוור בדרך (שנירר ב)

מאת: חרדי בעולמו

 

אחרי כותבי כאן שוב על קוצר ראייתם של קִצְרֵי הָרְאוּת ועל החובה של מי שכן רואה, לפעול בהתאם להבנתו ומצפונו, נותרתי חייב בשתיים. הפעם אפרע חובי בהבהרת חומר האיסור ללמד נשים תורה, כך שלא היה רגע שניתן היה להיות 'נייטראלי' מול השאלה הכבדה הזו. או שזה אסור, או שהאיסור התהפך להיתר. עם תובנות אלו נתקדם להבין איך לקרוא על אף שזורים חול בעינינו.

אז נתחיל מהתחלה. האיסור ללמד תורה לנשים, הוא איסור עתיק ונחשב לחמור מאוד ('איסור תורה' כותב עליו הח"ח). על איזה עוד איסור יש ביטוי כמו 'ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים'?? ייתכן בהחלט שהטעם לכך הוא פרש"י על 'כל המלמד בתו תורה, כאילו לימדה תיפלות'. כלומר, שזה לא סתם איסור-אגדתאי כזה, אלא שיש כאן חשש לחורבנו של עולם ('מסוג 'לא זכה, נעשית לו סם המוות'). לכן, גם בלי קשר לגערר ר'בה, פשוט וברור וידוע, שלאורך כל הדורות אחזו את הדבר לאיסור וכל יר"ש בוודאי נלחם כנגד זה. בהנחה שגם הגערר נמנה בין יראי השם וחושבי שמו, אין לחשוד בו שהיה עובר בשתיקה על חציפות שכזאת.

לכן הערתי בכתיבתי, שההיתר ההלכתי נכתב שנים אחרי שכבר אגודת ישראל הפולנית אימצה בפועל את 'בית יעקב' (ומי שאז לקח את השלטון היה, כמובן, הגעררס). אפילו הח"ח שכתב להתיר זאת (ארבע שנים נוספות, אחרי האימוץ הרשמי של אגדות ישראל בכנסיה השלישית בשנת 1929. כלומר, 15 שנים אחרי הקמת בית יעקב) עדיין עשה זאת במכתב אישי לאב"ד פריסטיק, שהתנגד לפתיחת בית יעקב בעירו והח"ח כתב לו שלעת הזאת, חייבים לעשות זאת. כאמור, אמירה בסתם ולא 'תשובה' מסודרת. ראה בויקפדיה רבנים שמתנגדים לאורך השנים והדבר פשוט למבין.

צריך הבנה מעטה מאוד את המצב, בשביל לחשוב שהבעיה היא 'עם מפלגות'. (אגב, זו הסיבה שכיניתי את שרה שנירר 'אשה פשוטה'. לא על שם מקצועה ה'פשוט', שהרי יכולה להיות ענקית שבענקיות ותופרת מנעלים, אלא ע"ש שבכלל לא הבינה את גודל הסוגיה ההלכתית והבעיה החברתית).

מ"מ, הבעיה לא 'עם מפלגות', אלא עם התורה עצמה. זה איסור חמור שנוהג הרבה שנים וחוגים שהתירו זאת דורותיים קודם (חוגי 'תורה עם דרך ארץ' של גרמניה), הוקעו והושמצו במקהלות ישראל במדינות כמו פולין, גאלציה וכדו'. הסוגיה - וההחלטה שצריכה ליפול - חייבים להיות ע"י גדולי הדור ממש. לא ע"י עסקנים.

רק בשביל ההמחשה. תאר לך שמישהו יפתח כיום חיידר עם לימודי ליבה, שהמשכו ישיבה תיכונית. כל זה תחת כך שביקר אצל שר התורה ואמר לו שברצונו 'לחנך את ילדי ישראל בדרך היראה והמסורה, כך שגם כי יזקין לא יסור ממנה' ושר התורה ענה לו , כמקובל, בו"ה ועל סמך זה יבין שקיבל היתר משר התורה.

זו ממש חוסר הבנה את המצב והסוגיה. זו לא שאלה של שתי מילים ותשובה של מילה. והתיאור הבלתי מתקבל על הדעת שציירתי למעלה, עוד רחוק מאוד מהאיסור ללמד תורה לנשים. על לימודי הכנה לחיים, כולל לימודי חול, לא נאמר 'ישרפו נערי ישראל ואל ילמדו בגרות' (ובגמ' דווקא כתוב שזו חובת האב על הבן ללמדו אומנות, שאל"כ הריהו כמלדו ליסטות - כמו שאכן רואים ר"ל). זה סתם הרגל וקיבעון נטו, ('מה שעושים, זה הנכון', 'מה שהיה הוא שיהיה', 'מי שטוען אחרת מגדוילי התורה, הוא כויפר' וכדומה הבלים).

כשלעצמי, איני בפליאה מוחלטת על הִשְׁתַּנּוּת כזאת של התורה, ללא אפילו 'תשובה' אחת מנומקת ומסודרת, אבל זאת בשל כך שלדעתי התורה משתנה ומשתנית כל הזמן - ובזה גופא 'חיי עולם נטע בתוכנו'. אבל לתלות שינוי מרחיק שכזה בבו"ה אחד? כמדומני שמשכתבי העיתים, תפרו כאן ביד גסה.

תחשוב רגע על הסיטואציה. מגיעה אשה פשוטה, במעמד חברתי נמוך מאוד ('גרושה' בימים ההם, עוד נמוכה במעמדה, מכיום - ולא שכיום מישהו בגור יתן לגרושה לנהל סמינר, או קיוסק), היא חוֹבֶרֶת ל'ניאו אורתודוכסים' ועושה מהפכות חינוכיות עמוקות (הכי עמוקות שיש) בחינוך החרדי.

בשולי הדברים אתייחס גם לטענה, שאם הבעלזר היה המניע של בית יעקב, אזי לא היה חילופי שמות לחינוך הבעלזאי. בחכמה ובתבונה עקף הבעלזאי את הנושא (מעבר לדבריו ש'אין בכך ראיה'), אבל נכון לשים את הדברים על השולחן, לגופם.

אכן, אחרי שבית יעקב נהיתה רשת של אגו"י, פשוט הדבר שבעלז 'בחוץ'. (בעלז, למי שפחות בקיא, שייכת לפלג היותר קנאי ביהדות החרדית ורק האדמו"ר הנוכחי העז לפרוש מהקבס והגועל של עסקני העדה החרדית ולבחור לפעול בשדה הסחי והמיאוס 'האגודאי'. על אומץ רוחו זה, בין השאר, כתבתי שאני מכבד אותו). בכל אופן, השאלה היתה הפוכה. אם בעלז באמת היו מקימי רשת בית יעקב, אז גור היו 'בחוץ' וממציאים שם יפה למוסדות 'שלהם'. העובדה שבעלז השאירו את השדה פתוח לאגו"י - בתחילה המודרנים מברלין ואח"כ השקצים מוורשה - מעידה שהם פשוט 'לא היו בעסק הזה'.

החוגים היותר קיצוניים ביהדות החרדית (כולל בעלז) התאחרו להצטרף לחדשנות של בתי חינוך לבנות. בירושלים עוד הקימו בזמנו 'בית יעקב הישן' שבעיקר למדו שם תפירה, סריגה, בישול וכלכלת בית. הדבר הכי קרוב למתמטיקה שהורשתה בת ישראל כשרה להתקרב אליו היה לחשב כמה עודף יגיע לה באם תקנה חצי כיכר לחם במטבע של 10 פרוטות...

אין בזה בושה להשתייך ליותר קיצוניים. לכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות. אל תבוזו ליתרונות שלכם, כדי שלא תשארו רק עם החסרונות.

שוב, הארכתי למעניתי ועדיין נותרתי בעל חוב.

 

חרדי בעולמו