הלווית אלפים בב"ב - לרוצח

 

נכתב לע"נ חיים אליעזר בן יבלח"א שלמה ולדר.

מאת: חרדי בעולמו

 

אתמול התקיימה בב"ב הלווית רוצח, בה השתתפו אלפים מתושבי העיר. בדיוק באותה שעה ובאותו מקום התקיימה גם הלוויתו של הנרצח, איש חסד מפורסם, יועץ חינוכי ובעמ"ח ספרים הרבה. אם לצטט נאמנה אתרים חרדיים הנ"ל 'הלך לבית עולמו' טרם זמנו.

בהלווית הנרצח הספידו רבנים וראשי העיר, שעד להלווייתו העלימו עין מכל מעשיו ואף טייחו אותם. עד לאתמול, עשיתי כאן 'ספירת העומר' לימי ושבועות אי התביעה של חיים ולדר ויכולני לומר שחיים ולדר לא תבע דיבה את מוציאי שמו הרע ששה שבועות ושלשה ימים. או, כל חייו. הרוצח קטע את סיכויי הנרצח לתבוע דיבה אי פעם. מכאן והלאה יכולים הרוצים להאמין בכך שחיים ולדר רק לקח 'פסק זמן' ולולי נרצח, היה תובע את דיבתו ואף זוכה במיליונים רבים. מומחים לעתיד שלא היה אף 'יודעים' שעיתון הארץ היה מגיע לסף פשיטת רגל מזכייתו הגורפת של חייו ולדר במשפט הדיבה.

אחרים, קטני אמונה ומחרחרי אמת כמוני, יתעקשו בזדון ליבם להניח שאם חיים ולדר אכן היה זכאי, מן הסתם לא היה נוטש את ריווחי המיליונים והולך לתבוע את מוציאי אמיתת מעשיו לאור עולם, בבי"ד של מעלה.

בעיני, הגדיל חטאו האחרון של ולדר על פשעיו הקודמים. איני מקבל את הגישה המודרנית-רפורמית שכיום כל מתאבד שונה במהותו ממתאבדי עבר. בהלכה נפסק שכל הלוקח נפשו בידו, הוציא עצמו מחוץ לגדר היהדות ומקום קבורתו בהתאם. נכון שהרפורמים הממוסדים (אנחנו, החרדים) משנים את ההלכה כל הזמן, אבל כמו בהרבה שינויים אחרים, לא נכתבה שום 'תשובה' מסודרת בעניין. פעם נהגו לקבור מחוץ לגדר, היום 'השתנו הטבעים' וקוברים בתוכו.

טיעונים כאילו מי שהביאו את פשעיו לידיעת הציבור, הם ה'רוצחים' מעוותת את המציאות ואת המוסר היהודי. רוצחים הם אלו שהשתיקו והשקיטו את זעקות הנפגעים והנפגעות. רוצחים הם אלו שבכסות של 'רחמנות על המשפחה' מפקירים את ילדות ישראל (ילדה בת 13!! שומו שמים וזעקי ארץ!!) לידי טורפים צמאי דם (במקרה של הילדה, תרתי משמע). יש לי הרבה כבוד לחלק מהרבנים שעכשיו זועקים על 'הלבנת פנים', אבל מה יותר מבייש מהתגייסות מאוחרת לטובת רוצח?! קודם הוא רצח (לפי הנטען, והמסתבר) את הנשים, הילדות והילדים. עכשיו, כשהדברים עלו, במקום לתמוך במשפחתו, בילדיו, בחתניו, הוא בחר לברוח מהמערכה ולהותיר אותם לעד בעננת החשדות. להאשים את מוקיעיו כרוצחים הוא עיוות לוגי ומוסרי. הוא הרוצח! הוא רצח את עצמו על רקע חוסר יכולתו לחיות ללא הכבוד אליו הוא רגיל! אל תחליפו בין רודף לנרדף. חיים ולדר הוא רודף תאוותני אשר הטיל חיתתו על רבות והנשים לא קיבלו הגנה מהרבנים שעכשיו מתיימרים לדבר בשם האמת, הדין והצדק.

יאמר ברורות. איני דן ואיני שופט את ולדר. לא הגעתי למקומו והחשוד האוטומטי שלי לכל מעשה פשע, הוא קודם כל אני עצמי. אבל, אם בשם מוסריות מעוותת אתם מבקשים שאאמין שולדר לא תבע דיבה, משום שהוא בעל חסד, רק משום שבסופו של דבר ולדר נרצח (ע"י עצמו), אענה לכם שאהובים עלי הרבנים, אבל האמת אהובה מהם.

ניתן להתערב על מיליונים שולדר אשם במירב העובדות הבסיסיות. לא על סמך כישורי הבלשיים אני חושב כך, אלא משום שהיועצים המשפטיים של עיתון הארץ, ידעו שאם טעות בידם, מיליונים הם ישלמו. העובדה היא שצוות מומחי משפט של עיתון הארץ החליט והימר, שכאשר יבואו הדברים לידי בירור, יוציא בית המשפט את ולדר אשם בדינו.

צירוף העובדות של ודאותם של משפטני הארץ לעובדת הימנעותו של ולדר מלתבוע דיבה, מביאים אותי למסקנה, שכל עוד לא יוברר אחרת, ולדר הודה באשמתו. לא בפיו - במעשיו.

עובדה היא שיורשיו לא יתבעו את עיתון הארץ. לא על מות אביהם, לא על פגיעה בפרנסתו ולא על פגיעה בשמו הטוב. הם יניחו לזמן ולרבנים פותים, להשכיח את מעשיו- כך שהשטח יהיה פנוי למפגע הבא.

ולא. אני לגמרי לא אדיש למצבם הקשה והמסובך של בני משפחתו. כואב הלב על אביו הקשיש, כואב הלב על בני משפחתו שעולמם חרב עליהם. אני ממש ולגמרי לא אדיש להם. להיפך ואדרבא, לולי שנמנע בעדי התכוונתי להשתתף בעצמי בהלוויותו של הנבל חיים ולדר. לא בשבילו, אלא בשביל משפחתו. סברתי שמעטים יבואו וחשבתי שנכון לחזק אותם. אבל משנודע לי שאלפים רבים השתתפו בהלוויה ואת תוכן הנאומים, התהפכה עמדתי. שוב לא מדובר על תמיכה במשפחה אלא תמיכה במאות ואלפי נפגעים ונפגעים שהרבנים מפקירים אותם שוב ושוב לציפורני הטורפים.

ואל תדאגו למשפחה. הם יאמינו (באמת ובתמים) שהוא נרדף על לא עוול בכפו. זה טבעו של אדם. חושפי אמיתת מעשיו המכוערים יזכרו אצלם לעד כרוצחים ומבקשי רעה על סתם, גם אם אלף פשפשים מסוגו של 'חרדי בעולמו' יכתבו מה שיכתבו היכן שיכתבו. אז אל תדאגו למשפחה. הם מסודרים (ראו ערך ברלנד). תדאגו לילדים, לילדות, ולנשים שנפגעו וימשיכו להיפגע - כל עוד תרבות-העל אצלנו היא השתקה והעלמה.

אי אפשר להקיף את ההתייחסות לסיפור הזה במאמר אחד. בל"נ אכתוב כאן שוב. אל תופתע אם פעם אחת ישתמע שאני לגמרי 'נגד' ופעם אחרת ישתמע שאני 'בעד'. החיים מורכבים ויצורי אנוש הם יצורים מורכבים. השיטוח של חיים ולדר ל'צדיק' או 'רשע' חוטא גם לאמת וגם ליכולת שלנו להבין מה באמת קורה ואיך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו.

חיים ולדר - הרוצח הנרצח - היה איש מורכב, בחייו כבמותו וכל עוד לא נבין ונפנים זאת, נמשיך לחפש את הפשעים 'באחר', בזמן שהאחר הוא אנחנו עצמנו.

חרדי בעולמו

נ.ב.

תחשוב לרגע. אם מחר עיתון הארץ מפרסם עליך, סתם ככה,  שרצחת, אנסת, גנבת. היית מתאבד או שלמחרת היית תובע דיבה??