מאת:
חרדי בעולמו
אתה שואל כאן מה קרה שנעלם האיסור של 'לא תעשה לך כל תמונה'? היכן ה'תשובה' שנכתבה בעניין והפכה את הדבר מאיסור להיתר.
גם אני זוכר את הימים שלא הרשו לצלם רבעס וגדוילי ישראל (גם הליטאים). הם היו ממש נזהרים מזה ולנו הסבירו שזה חשש איסור של 'לא תעשה לך כל פסל ותמונה' והאמת היא שהדברים היו מסתברים, כי עד היום טרם ברור איך הותר האיסור דאורייתא הזה, כמו שכבר כתבתי כאן.
אבל האמת היא שהתורה השתנתה והיא כל הזמן משתנית. כתבתי על זה ומן הסתם אכתוב על זה עוד. זה בכלל לא שאלה אם התורה השתנתה או משתנית. רק שעכשיו זה קורה כל כך מהר ובלי כל התראה. זה לא כמו שבזמנו הרא"ש כתב ו'מחק' מצווה דאורייתא ו'המציא' במקומה מצווה דאורייתא אחרת. זה היה הרא"ש, מגדולי גדולי ישראל ומילה שלו אכן היתה 'תורה מסיני' ואם הוא החליט ככה, אז זה נהיה התורה. בדיוק כמו שכתוב בגמרא 'כמה טפשאי הני בבלאי שקמים בפני ס"ת ולא קמים בפני רבנן, כשבפועל בתורה כתוב 'ארבעים יכנו' ובאו חז"ל ואמרו 'ארבעים חסר אחת'.
עוד דוגמה. אני זוכר איך לפני ארבעים שנה מישהו במשפחתי היתה להם בעיה רפואית. האשה יולדה בניתוח קסרי והרופאים אמרו שהרחם חלש ויהיו חייבים לצמצם בילודה ושלא תוכל ללדת בכל מקרה יותר מארבעה חמשה ילדים. בכל מקרה אסרו עליה להכנס להריון בחצי השנה הקרובה.
כשנגמרה החצי שנה לא מצאנו (כל המשפחה חיפשה) מישהו שיתיר. הרבנים טענו שזה ביטול מ"ע דאורייתא (כי טרם קיימו פו"ר) ומותר לדחות רק מפני הסכנה, שזה חצי שנה בלבד. ו'מי אני שאתיר עשה דאורייתא' וכדומנישט.
אני אישית הלכתי לר' ישראל יענק פישר והסברתי לו את המצב. הרי בין כה וכה אין אפשרות שהיא תלד יותר מארבעה חמשה ילדים, אז בשביל מה להביא אותה לחשש סכנה? וזה בכלל לא נקרא 'ביטול' אלא 'דחיה'. הוא נפנף אותי ואת סברותי ביחד, אבל בסופו של דבר התרצה לי לתת להם 'היתר' לחצי שנה נוספת, אבל בתנאי שלא אבוא אליו בעוד חצי שנה שוב. כל כך היה הדבר מוחזק לאיסור דאורייתא עד שרק הרב פישר (שנודע בכוח דהיתרא שלו. עד כדי כך שחכם אחד אמר פעם בעוקצנות, שבכל פעם שהוא 'סופר דעות אחרונים' כדי לדעת אם הרוב פוסקים להיתר או לאיסור, הוא מוסיף את דעתו של ריי"פ להיתר. ודפח"ח).
בכל אופן, מה שאתמול היה איסור דאורייתא, נהיה היום להיתר כמעט גמור. בהתחלה הועברה הסמכות לפסוק בעניים מדרג הפוסקים הגדולים לרבני שכונות ובתי כנסת וכיום רוב הציבור מחליט לבד, אם זה בכוח האשה לעמוד בזה או לא.
כולנו יודעים שבתורה לא השתנתה אות בארבעים השנים האחרונות, אבל התורה-למעשה משתנה כל הזמן. גם לידת איסורים דאורייתא היא חזון נפרץ (ואולי עדיף שלא לפורטם, גם כי רבים הם וגם מחשש שאנשים יטעו ויחשבו שאם דאורייתא אין כאן, אז גם נדר ושבועה או מנהג או דרבנן אין כאן). גם מיתתם של דאוריית'ת הנה חזון נפרץ ואין לתמוה על כך. נראה שזו דרכה של תורה בכל הדורות. הדבר היחיד שהשתנה זה הקצב (ומימלא גם, המודעות).
דור דור ודורשיו.
חרדי
בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.